ישכר דב רוקח (הראשון)

רבי ישכר דוב רוקח מבעלז
לידה	1851; ה'תרי"א; בלז, אוקראינה
פטירה	31 באוקטובר 1926 (בגיל 75 בערך); כ"ב בחשוון ה'תרפ"ז; בלז
מקום קבורה	בית הקברות בבלז
מקום מגורים	בלז
תקופת הפעילות	? – 30 באוקטובר 1926
בת זוג	בזיווג ראשון בתיה רוחמה בת רבי ישעיה זושא טברסקי מטשרנוביל, בזיווג שני חיה דבורה
אב	רבי יהושע רוקח
אם	רבקה מרים
צאצאים	בניו: רבי אהרן רוקח, רבי יהושע מירוסלב, רבי מרדכי רוקח ורבי שלום מאפטא
	ה'תרנ"ד–ה'תרפ"ז
	→ רבי יהושע רוקח רבי אהרן רוקח ←
חתימה

רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"א^[1] − תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלז. מכונה מהרי"ד, ובחסידות בעלז גם "דער פריערדיגער רב" ("הרב הקודם").

קורות חייו

נולד כבן שני לרבי יהושע רוקח, האדמו"ר השני בשושלת בעלזא, ולרבקה מרים רוקח, נינת רבי אברהם יהושע השיל מאפטא. בתרכ"ח, בגיל 14, נשא את בתיה רוחמה טברסקי, נכדת רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (בת רבי זושא טברסקי). לאחר נישואיו עבר להתגורר בחצר האדמו"ר מטשרנוביל רבי אהרן. לאחר פטירתו, נשאר שש שנים נוספות תחת הנהגת חמיו רבי זושא. בסביבות תרל"ו חזר לבעלז. עם פטירת אביו בכ"ג שבט ה'תרנ"ד (1894) הוכתר כרב העיירה בעלזא וכאדמו"ר מבעלז.

רבי ישכר דוב נחשב לגדול אדמו"רי גליציה והונגריה בדורו. הוא הצטיין בלמדנותו, מנהיגותו ותפילותיו הספוגות רגשי קודש שעוררו את השומעים לחזרה בתשובה. נודע כפועל ישועות שאלפים פנו אליו להתברך מפיו.

התנגד בצורה חריפה לציונות ולתנועת המזרחי עליהם אמר ”הם - אנשי המזרחי... בשם התורה פועלים נגד התורה, לכן יש להיזהר מפניהם ביותר”^[2]. התנגד גם לתנועת אגודת ישראל^[3].

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ואחרי שהעיירה בעלזא הפכה לשדה קרב, התיישב זמנית בעיר מונקאטש בהונגריה, שם פרצה מחלוקת בין חסידיו ובין חסידיו של רב העיר והאדמו"ר ממונקאטש, רבי חיים אלעזר שפירא. כתוצאה מכך עזב רבי ישכר דוב את העיר ועבר לראצפרט.^[4]

עם סיום המלחמה חזר לגליציה והתיישב בעיר הולושיץ עד לסיום התיקונים והשיפוצים בבית הכנסת של בעלזא שהפך לבית חולים שדה לחיילים בזמן המלחמה, וביתו שגם הוא נפגע קשות.

נפטר בליל שבת קודש כ"ב במרחשוון ה'תרפ"ז (1926). אלפים לקחו חלק בהלווייתו. הוא נקבר ליד אבותיו בבית העלמין בעיירה בעלזא.

משפחתו

רבי ישכר דב נישא לבתיה רוחמה, בתו של האדמו"ר רבי ישעיה זושא טברסקי מצ'רנוביל, בנו של רבי אהרן מצ'רנוביל. אחרי שנפטרה בצעירותה (בכ"א באדר ה'תרמ"ד) נישא בשנית בשנת ה'תרמ"ו לחיה דבורה בת בן דודו רבי אברהם שמואל פצ'ניק, האדמו"ר מברזנה, צאצאית של רבי יחיאל מיכל המגיד מזלוטשוב ושל רבי אהרן מצ'רנוביל.

מנישואיו הראשונים נולדו בנו הבכור ויורשו, רבי אהרן רוקח, וחנה רחל אשת רבי פנחס טברסקי מאוסטילא.

מנישואיו השניים נולדו שבעה ילדים:

רבי יהושע רוקח מירוסלב, חתן רבי יוסף מאיר ממחנובקה
רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, אביו של רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר הנוכחי בשושלת בעלזא
רבי שלום רוקח מאפטא, חתן רבי ישראל מסטולין
שֶבֶע, אשת רבי יצחק מנחם נחום טברסקי מראווה-רוסקה
העניא, אשת רבי ברוך הגר האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ, ובנישואים שניים אשת רבי נפתלי פרלוב, בנו של רבי נחמיה מקוידנוב-ברנוביץ'.
אשת רבי יוחנן טברסקי (שכונה 'יוחנן א') אב בית דין הורבישוב, בנו של רבי משה מרדכי מלובלין
אשת רבי יוחנן טברסקי (שכונה 'יוחנן ב'), בנו של הרב נחום משה מקובלה (בן רבי זאב מרחמסטריווקא)

מחסידיו המפורסמים

המקובל רבי יהודה לייב הלוי אשלג המכונה ״בעל הסולם בעל הפירוש לספר הזוהר
רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל ערוגת הבושם
רבי יעקב יחזקיה גרינוולד בעל ויגד יעקב מחסידות פאפא
רבי דוד מנחם מאניש באב"ד מטרנופול
רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות, רב ומקובל ירושלמי
רבי אהרן ראטה משומרי אמונים

תורתו

דברי תורתו התפרסמו בספרים:

מהרי"ד, על ידי ישראל קלפהולץ, בהוצאת "מישור" בני ברק
לקט אמרי קודש 6 כרכים, על ידי אהרן רינגל
ביאורי החסידות, על ידי מכון "אור הגנוז", קריית בעלזא, ירושלים
הבינה והברכה, על ידי מכון "מעשה רוקח", קריית בעלזא, ירושלים, תשע"ה

לקריאה נוספת

אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות: האדמו"רים לבית בלז, המכון לחסידות בסיוע מוסד הרב קוק, תשט"ז, עמ' קכז-קנג
מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה, המכון להנצחת יהדות גליציה, תשל"ח-תשס"ה, כרך ד', עמ' 872–877

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישכר דב רוקח בוויקישיתוף

הרב נחום אתרוג, דובב שפתי ישנים, מספד בכי תמרורים... ירושלים תרפ"ו, באתר היברובוקס
הלוית הצדיק מבלז, דואר היום, 16 בנובמבר 1926
מ. לרנר, לפטירתו של הרבי מבלז ז"ל, הצפירה, 4 בנובמבר 1926
יהודה יפת, צדיק הדור (אחרי מיטתו של הרבי מבלז זצ"ל), הצפירה, 12 בנובמבר 1926
רפאל רוזנצוועג, רבי ישכר דוב רוקח ז"ל (ליום השלושים לפטירתו), הצפירה, 3 בדצמבר 1926
יששכר דב בן יהושע רוקח (1851-1926), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ישראל קלפהולץ, אדמו"רי בעלזא, בני ברק תשל"ט, כרך ג' כתב שנת תרי"ב אבל באתר צדקת ארץ ישראל מובא שנולד בשנת תרי"א וכן מוכח מכמה סיפורים שסיפר רבי ישכר דוב בעצמו.
^ ישראל קלפהולץ, אדמו"רי בעלזא, בני ברק תשל"ט, כרך ג', עמוד תא
^ צבי זאב פרידמן, זכור ימות עולם פרק לה, השקפת הנצח לשאלות הזמן, עמוד 313
^ על הפרשה ראו באריכות רבה אצל ד"ר יהודה שפיגל, תולדות היהודים ברוסיה הקרפטית, תל אביב תשנ"ז, עמ' 59–99

תקופת חייו של הרב ישכר דב רוקח על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] ישראל קלפהולץ, אדמו"רי בעלזא, בני ברק תשל"ט, כרך ג' כתב שנת תרי"ב אבל באתר צדקת ארץ ישראל מובא שנולד בשנת תרי"א וכן מוכח מכמה סיפורים שסיפר רבי ישכר דוב בעצמו.

[2] ישראל קלפהולץ, אדמו"רי בעלזא, בני ברק תשל"ט, כרך ג', עמוד תא

[3] צבי זאב פרידמן, זכור ימות עולם פרק לה, השקפת הנצח לשאלות הזמן, עמוד 313

[4] על הפרשה ראו באריכות רבה אצל ד"ר יהודה שפיגל, תולדות היהודים ברוסיה הקרפטית, תל אביב תשנ"ז, עמ' 59–99

[1]

[2]

[3]

[4]