לטביה במשחקים האולימפיים
לטביה השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים ב-1924, והיא נטלה חלק גם בשלוש האולימפיאדות הבאות. ב-1940 סופחה לטביה לברית המועצות וחדלה להיות מדינה עצמאית. באולימפיאדות שנערכו בין 1952 ל-1988 השתתפו הספורטאים הלטבים במשחקים כחלק מהמשלחת הסובייטית. ב-1991 הכריזה לטביה על עצמאותה, וב-1992 שבה והשתתפה במשחקים כמדינה עצמאית, בדומה לשכנותיה, אסטוניה וליטא.
 | ||||||
 | ||||||
| המשלחת הלטבית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר (2010) | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | LAT | |||||
| שם | הוועד האולימפי הלטבי | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| מדליות חורף | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
בעשר אולימפיאדות הקיץ בהן השתתפה לטביה כמדינה עצמאית, זכו הספורטאים הלטבים ב-30 מדליות, מהן חמש מדליות זהב. המדליות הושגו בעשרה ענפים שונים, ואין בהם ענף דומיננטי במיוחד.
היסטוריה
עריכהעד הסיפוח לברית המועצות
עריכהספורטאים לטבים השתתפו באולימפיאדת סטוקהולם (1912) במסגרת המשלחת הרוסית, בעת שלטביה הייתה עדיין חלק מהאימפריה הרוסית. הקלע הארי בלאו אף זכה במדליית ארד באותם משחקים.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הכריזה לטביה על עצמאותה, וב-1924 השתתפה באולימפיאדת החורף בשאמוני ובאולימפיאדת פריז. הספורטאי הראשון שזכה במדליה אולימפית לזכות לטביה היה האתלט יאניס דאלינש שזכה במדליית כסף בהליכה ל-50 ק"מ באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932). באולימפיאדת ברלין (1936) זכה אדלברטס בובנקו במדליית הארד באותו ענף, ואילו המתאבק אדווינס בייטאגס זכה במדליית כסף.
לאחר פירוק ברית המועצות
עריכהבמהלך מלחמת העולם השנייה סופחה לטביה לברית המועצות, וחדלה להיות מדינה עצמאית. ספורטאים לטבים נטלו חלק במשחקים כחלק מהמשלחת הסובייטית החל מאולימפיאדת הלסינקי (1952) ועד אולימפיאדת סיאול (1988). ב-1991 התפרקה ברית המועצות, אך מרבית המדינות שהרכיבו אותה שלחו משלחת משותפת למשחקים שנערכו ב-1992. לטביה, כמו גם שכנותיה, ליטא ואסטוניה, שלחו משלחות עצמאיות כבר באותה שנה.
לבכורה המחודשת במשחקים, באולימפיאדת ברצלונה (1992), שלחה לטביה 34 ספורטאים. שניים מהם, שזכו במדליות זהב באולימפיאדת סיאול, לזכותה של ברית המועצות, הסתפקו הפעם במדליית הכסף: חותר הקאנו איוון קלמנטייב, במקצה ל-1,000 מטר, והקלע אפאנאסי קוזמין בירי באקדח אש מהירה. רוכב האופניים דאיניס אוזולס זכה במדליית ארד במרוץ אופני כביש. המשלחת הלטבית גדלה ל-48 ספורטאים באולימפיאדת אטלנטה (1996). קלמנטייב, ששחזר את הישגו וזכה במדליית כסף, היה היחיד מביניהם שזכה במדליה.
הספורטאי הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית לזכותה של לטביה היה המתעמל איגור ויחרוב, שהפתיע וגבר על מתעמלים כאלכסיי נמוב ויורדאן יובצ'ב בתרגיל הקרקע באולימפיאדת סידני (2000). באותה אולימפיאדת זכה אייגרס פדייבס במדליית כסף בהליכה ל-50 ק"מ והג'ודוקא וסוולוד זליוני זכה במדליית ארד.
לאולימפיאדת אתונה (2004) שלחה לטביה משלחת בת 31 ספורטאים, הקטנה ביותר מאז שבה להשתתף במשחקים. ארבעה מהם זכו במדליות כסף: מטיל הכידון ואדים וסילייבסקי, המתעמל יבגני ספרוניינקו (בתרגיל על סוס הקפיצות), מרים המשקולות ויקטור שצ'רבטיך, וילנה רובלייבסקה, שזכתה בקרב חמש מודרני, והייתה לאשה הראשונה (והיחידה עד כה במשחקי הקיץ) שזכתה במדליה אולימפית לזכות לטביה. ספורטאים לטבים נוספים שבלטו באתונה כללו את האתלטים סטניסלבס אוליארס (מקום חמישי בריצת 110 מטר משוכות), ילנה פרוקופצ'וקה (מקום שביעי בריצת 10000 מטר) ואריקס ראגס (מקום שביעי בהטלת כידון) ואת חותר הקאנו דאגניס וינוגרדובס, שסיים שישי במקצה ל-1,000 מטר.
לאולימפיאדת בייג'ינג (2008) שלחה לטביה את המשלחת הגדולה בתולדותיה, שכללה 50 ספורטאים. רוכב האופניים מאריס שטומברגס זכה במדליית הזהב השנייה בתולדות המדינה, באופני BMX, מטיל הכידון איינרס קובלס זכה במדליית כסף, ומרים המשקולות ויקטור שצ'רבטיך עמד בפעם השנייה על הפודיום, לאחר שזכה במדליית ארד.
באולימפיאדת לונדון (2012) השתתפו 44 ספורטאים לטבים. שטומברגס שמר על תוארו באופני BMX, וכדורעפני החופים מרטינש פלאווינש ויאניס שמדינש זכו במדליית ארד. אינטה רדביצ'ה סיימה במקום הרביעי בקפיצה לרוחק, והייתה רחוקה סנטימטר אחד בלבד מזכייה במדליית ארד. ספורטאים לטבים נוספים שבלטו בלונדון כללו את מרים המשקולות ארתורס פלסנייקס (מקום שביעי), מדארה פלאמייקה (מקום שמיני בהטלת כידון), ילנה רובלבסקה (מקום שמיני בקרב חמש מודרני) ולאורה איקאונייצה (מקום תשיעי בקרב שבע).
באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) רשמה לטביה את הופעתה החלשה ביותר מאז זכתה לעצמאות, ולראשונה מאז אף ספורטאי לטבי לא זכה במדליה. את ההישגים הגבוהים ביותר רשמו האתלטית לאורה איקאונייצה-אדמידיניה שסיימה במקום הרביעי בקרב שבע, מרימת המשקולות רבקה קוהה שסיימה רביעית, הקיאקיסט אלכסיי רומיאנצ'ב שסיים במקום החמישי במקצה ל-200 מטר ומרים המשקולות ארתור פלסנייק שסיים שמיני.
אולימפיאדות החורף
עריכה
חרף היותה מדינה צפונית, באולימפיאדות החורף לא זכו הספורטאים הלטבים להצלחות מרובות. מרטינש רובניס היה הראשון שזכה במדליה לזכות לטביה, מדליית ארד בלוג' באולימפיאדת טורינו (2006). באולימפיאדת ונקובר (2010) זכו האחים יוריס ואנדריס שיצס במדליית כסף בלוג', ומרטין דוקור זכה במדליית כסף בסקלטון.
אולימפיאדת סוצ'י (2014) הייתה המוצלחת ביותר עבור המשלחת הלטבית, וספורטאיה זכו בה בארבע מדליות. מרטין דוקור שב וזכה במדליית כסף בסקלטון, ורביעיית גולשי המזחלות זכתה אף היא במדליית כסף. האחים שיצס זכו במדליית ארד בתחרות בלוג' לזוגות, ויחד עם מרטינש רובניס ואליזה טירומה זכו גם במדליית ארד במקצה הרביעיות המעורב.
באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) זכו צמד הגברים במזחלות במדליית ארד.
מדליות
עריכה  |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
לפי אולימפיאדה
עריכהלפי ענף
עריכה|
בענפי הקיץ:[2]
|
בענפי החורף:[2]
|
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-28 באפריל 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ 1 2 "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-28 באפריל 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)