מולא סדרא

סאדר א-דין מוחמד שיראזי, הנקרא גם מולא סדרא (בפרסית: ملا صدرا; שמו מאוית גם באופנים הבאים: מולה סאדרה, מולסדרא או סאדר-אול-מותא'להין; בערבית: صدر المتألهین 1571 או 1572 – 1635 או 1640) היה פילוסוף סופי, תאולוג ועולמא מוסלמי פרסי, שהשתייך לזרם התריסריים המרכזי השיעי, אשר הוביל את הרנסאנס התרבותי באיראן במאה ה-17. לדברי הפרופסור לפילוסופיה, אוליבר לימן, מולא סדרא הוא, ללא ספק, הפילוסוף החשוב והמשפיע ביותר בעולם המוסלמי בארבע מאות השנים האחרונות.

מולא סדרא

לידה	1571 או 1572 שיראז, איראן
פטירה	1635 או 1640 בצרה, עיראק
מקום קבורה	עיראק
השקפה דתית	אסלאם
תחומי עניין	פילוסופיה, סופיות
עיסוק	פילוסוף, סופר, Sufi
מדינה	האימפריה הספווית

לגבי זרם פילוסופיית ההארה (إشراقية, אישראקיה; באופן מילולי: "זריחה"), מולא סדרא אמנם לא נחשב למייסדו של הזרם, אך הוא נחשב לפילוסוף החשוב ביותר בזרם פילוסופי זה ולדמות חשובה שמיזגה את הזרמים הפילוסופיים הרבים מתקופת תור הזהב המוסלמי, למה שהוא כינה תיאוסופיה טרנסצנדנטלית (الحكمة المتعالية, אלחיכמה אלמותעליה; באופן מילולי: "החוכמה הנשגבת").

מולא סדרא הביא עימו תובנה פילסופית חדשה במסגרת העיסוק עם טבעה של המציאות והוא גרם למעבר משמעותי מהזרם המהותני לאקזיסטנציאליזם, במסגרת הפילוסופיה המוסלמית. למרות זאת, אין להשוות בין האקזיסטנציאליזם של מולא סדרא לבין האקזיסטנציאליזם המערבי. חשיבתו האקזיסטנציאליסטית, נגעה בשאלות קוסמולוגיות תאולוגיות הנוגעות לטיב קיומו של האלוהים ביחס ליקום והיא נבדלת למשל באופן ניכר מזרמי האקזיסטנציאליזם הרוסי, הצרפתי, הגרמני או האמריקאי, בכל הנוגע לשאלות קיומיות הנוגעות לאינדיבידואל ובבעיות מוסריות או חברתיות, אשר עומדות בליבת זרמים אלו.

מולא סדרא מיזג באופן שאפתני למדי אסכולות פילוסופיות מגוונות, כאשר הוא משלב את עקרונות הזרם הפילוסופי מיסודו של אבן סינא, את פילוסופיית ההארה מיסודו של שהאב א-דין סוהרוורדי, את המטאפיזיקה הסופית של אבן ערבי, וכן את התאולוגיה של אסכולת התריסריים השיעית וכן את תאולוגיית הכלאם האשערית.

חיבורו החשוב ביותר נקרא "הפילוסופיה הטרנסצנדנטלית של ארבעת המסעות של השכל", או בקצרה "ארבעת המסעות".

ביוגרפיה

ראשית חייו

ביתו של מולא סדרא בקהק (כפר קטן סמוך לעיר קום שבאיראן), שם התגורר בגפו בשל גלות שנכפתה עליו עקב התנגדות לרעיונותיו

מולא סדרא נולד בעיר שיראז, באיראן של היום, למשפחה ידועה של פקידי חצר, בשנת 1571 או ב-1572. בזמנו של מולא סדרא, שלטה באיראן השושלת הספווית. המלכים הספווים העניקו עצמאות לפרובינציית פארס, שנשלטה בידי אחיו של המלך, אביו של מולא סדרא, ח'וואג'ה איברהים קוואמי (خواجه ابراهیم قوامی), שהיה פוליטיקאי מוכשר ונאמן ביותר. כשליטה של פרובינציה בעלת שטח עצום, ח'וואג'ה היה אדם עשיר והחזיק בתפקיד בכיר. אמנם בתחילה לא היו לו ילדים, אך לאחר תפילות ותחנונים רבים, האל נתן לו בן, כאשר המשפחה מעניקה לו את השם מוחמד אך כינויו בפועל, היה סדרא. שנים מאוחר יותר, הוענק לו הכינוי "מולא", כלומר "מדען דגול". סדרא היה בנו היחיד של ח'וואג'ה. באותה תקופה היה זה נהוג ללמד את ילדי האצולה המקומית אצל מורים פרטיים, בארמונות המלכותיים שכל שליט החזיק. סדרא היה ילד מאוד אינטליגנטי, חד, אנרגטי, למדן וסקרן והצטיין בכל השיעורים הקשורים לספרות ערבית ופרסית, כמו גם את אמנות הקליגרפיה הפרסית, במהלך פרק זמן קצר ביותר. בהתאם למסורות הלימוד העתיקות של זמנו, זאת לפני הגיעו לגיל הבגרות, סדרא אף למד רכיבה על סוסים, שיטות לחימה וציד, מתמטיקה, אסטרונומיה, כמה נושאים הקשורים לרפואה, והלכה ומשפט איסלאמיים. אולם, הוא נמשך במיוחד לפילוסופיה ובאופן ספציפי לפילוסופיה מיסטית וגנוסטיקה.

ב-1591, מולא סדרא עבר לעיר קזווין ולאחר מכן לאספהאן, במטרה לרכוש חינוך מסורתי במדרסות ששכנו בכל אחת משתי הערים, בתחומי הפילוסופיה, התאולוגיה וכן במטרה ללמוד את מדע ההרמנויטיקה ואת הטקסטים של החדית'ים השונים הכוללים את סיפורי הנביא מוחמד וכן את העקרונות והצווים המצויים בהם. באותו הזמן, כל אחת מן הערים הללו המוזכרות פה, שימשו כערי בירה משגשגות עבור שליטי האימפריה הספווית ושימשו כמרכז עבור סמינרי הלימוד של האסכולה התריסרית השיעית. בין מוריו של סדרא, ניתן למנות שניים מהם: את מיר דאמאד ואת בהאא' א-דין אל-עמילי (بهاء الدين العاملي).

מוריו

מולא סדרא נהיה המומחה הראשי של המדעים של זמנו. בראייתו, המדע החשוב ביותר היה מדע הפילוסופיה. בהיותו בעיר קזווין, סדרא רכש את רוב ידיעותיו המלומדות, משני מורים בולטים: מיר דאמאד (ميرداماد) ובהאא' אל-דין אל-עמילי (بهاء الدين العاملي), אשר להם הוא התלווה כשעיר הבירה של האימפריה הספווית הועברה מן העיר קזווין, אל העיר אספהאן, בשנת 1596 לספירת הנוצרים (1006 לספירת ההיג'רה). שייח' בהאא' היה מומחה במדעי האסלאם, אך גם היה מומחה באסטרונומיה, מתמטיקה תאורטית, הנדסה, ארכיטקטורה, רפואה וכמה תחומים הקשורים לידיעת הנסתר. מיר דאמאד, בנוסף, אף הוא ידע את המדעים של זמנו, אך תחם את עצמו ללימוד המשפט וההלכה, החדית'ים השונים ובעיקר פילוסופיה. מיר דאמאד היה מומחה ראשי, הן של האסכולה הפריפטטית, מיסודו של אריסטו, הן של פילוסופיית ההארה, במסגרת הפילוסופיה המוסלמית. מולא סדרא רכש את רוב ידיעתו בפילוסופיה וגנוסיס, ממיר דאמאד והוא תמיד הציג את מיר דאמאד כמורו האמיתי וכמדריכו הרוחני.

לאחר שהוא סיים את לימודיו, סדרא החל לחקור דוקטרינות פחות שמרניות, יחסית לזמנו וכתוצאה מכך, גונה ונודה על ידי כמה אנשי עולמא שיעיים. לאחר זאת, הוא פרש למשך פרק זמן ארוך לכפר שנקרא בשם קאהאק (كهك), אשר שוכן ליד העיר קום שבאיראן, שם הוא התנסה בתרגילי מדיטציה ותפילה. בעודו בקאהאק, הוא כתב מספר מצומצם של חיבורים, אשר כללו למשל את החיבורים "מסה על תחיית בעלי החיים בעולם הבא" (رسالة في الحشر) ו"מסה על מקור העולם" (رسالة في حدوث العالم).

בשנת 1612, עלי קולי ח'אן, בנו של אללה ווארדי ח'אן והמושל החזק של פרובינציית פארס, ביקש ממולא סדרא לסיים את גלותו ולחזור לשיראז כדי ללמד ולנהל מדרסה חדשה שתוקדש למדעי הרוח. סדרא נפטר בבצרה לאחר החג' ונקבר בנג'ף שבעיראק של היום.

במהלך שהותו בשיראז, החל סדרא לכתוב חיבורים שמיזגו ושילבו תחומים נוכחיים רחבי יריעה של המחשבה האיסלאמית הקיימת. רעיונות האסכולה שהוא הגה, אשר ניתן לראות בהם כהמשך של אסכולת אספהאן, מיסודם של מיר דאמאד ושייח' בהאא', גובשו לאחר מותו על ידי תלמידיו, שכמה מהם נהיו הוגי דעות מבוקשים בזכות עצמם, למשל מולא מוחסן פאיז קאשאני (ملا محسن فیض کاشانی) וכן עבד אלרזאק להיג'י (عبدالرزاق لاهیجی), שהיה חתנו של מולא סדרא.

אף על פי שהשפעתו של סדרא נשארה מצומצמת כמה דורות לאחר מותו, היא התגברה באופן משמעותי במהלך המאה ה-19, כאשר רעיונותיו עוררו השראה בקרב המוסלמים השיעים התריסריים, תוך שהם מחדשים עניין באסכולת האח'בריה. בשנים האחרונות, חיבוריו נלמדו באיראן, אירופה ואמריקה.

רעיונותיו הפילוסופיים

אקזיסטנציאליזם

לדידו של מולא סדרא, "הקיום קודם למהות ולכן זהו עיקרון ראשי, מאחר שדבר מסוים חייב קודם כל להיות בעל קיום ולאחר מכן להיות בעל מהות". ידוע שעבור מולא סדרא, נושא זה נגע באופן ספציפי לאלוהים ולמקומו של האלוהים ביקום, במיוחד בהקשר של יישוב שתי העמדות הנוגעות למקומו של אלוהים בקוראן אל מול הפילוסופיות הקוסמולוגיות של תור הזהב המוסלמי, בעלות ההשפעה היוונית.

המטפיזיקה של מולא סדרא, נותנת עדיפות לקיום מאשר למהות (כלומר, קווידיציה; לטינית: quidditas, מהותם של דברים, לגופו של עניין). רוצה לומר: מהויות הן סוג מסוים של משתנים הנקבעים לפי "אינטנסיביות" קיומית (אם להשתמש לפי הגדרתו של הפילוסוף הנרי קורבין). כלומר, מהויות הן לא דבר העומד בזכות עצמו ולא נתון לשינויים, אדרבא, הן נתונות כל הזמן לתמורות. היתרון המרכזי של סכימה זו, הוא בכך שהיא עולה בקנה אחד עם ההצהרות הבסיסיות של הקוראן ^{[דרוש מקור]}, אף על פי שהיא לא מפחיתה כהוא זה מחשיבותם של עקרונות הפילוסופיה האפלטוניים או האריסטוטליים הקודמים, אשר שלטו בכיפה בעולם המוסלמי.

אכן, מולא סדרא נותן את היכולת להיות לא נתון לתמורות ולשינויים רק לאלוהים, בעודו קושר זה בזה באופן טבעי בין מהות לקיום, תוך שהוא נותן עדיפות לכוחו של האל מעל לקיום. בעשותו זאת, הוא ראה את האלוהים כעליון על כל הדברים, בעודו פותר את בעיית ידיעתו של האל לגבי דברים ספציפיים ופרטיקולריסטיים, כולל אלו שנחשבים כאלו השייכים לעולם הרשע, ללא כל צורך להיות באופן מובנה אחראי לגביהם - אף על פי שהאל משמש כסמכות על כל הדברים הקיימים ביקום ואף מספק את המסגרת לקיומו של הרוע, בין השאר. פתרון חכם זה, נותן פתח לבחירה מרצון, להכרה בעליונות האל, לקיומו של אל יודע כל עד אין סוף, לקיומו של רוע ולקיומו של קשר הדוק בין הגדרות המהות והקיום, עד כמה שזה נוגע לבני אדם, אך שומר על הפרדה בין שתי הגדרות אלו, עד כמה שזה נוגע לאלוהים.

הדבר החשוב ביותר כנראה, הוא שבכך שמולא סדרא רואה את הקיום כדבר שנמצא מעל למהות, הוא אף מגדיר שכוח השיפוט של האלוהים, הוא כזה שלא מושפע, באופן ישיר או בלתי ישיר, מהישויות הנחשבות למרושעות, העומדות למשפט. האלוהים לא צריך לחטוא כדי לדעת מהו חטא: האלוהים מסוגל לשפוט את האינטנסיביות של חטא ספציפי, כיוון שהאלוהים תופס את כל הקיום בבת אחת.

תוצאה אחת של הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית היא "האיחוד בין השכל המבין לבינה" (اتحاد العقل والمقل). כפי שהנרי קורבין ניסח זאת:

כל הרמות של אופני הקיום והתפיסה נשלטים על ידי אותו חוק, חוק האחדות, אשר ברמת העולם הניתן להבנה, מדובר באחדות הבינה, הישות המבינה והצורה המובנת - אחדות הזהה לאחדות בין האהבה, האוהב והאהוב. במסגרת הפרספקטיבה הזו אנו יכולים לקלוט מה שסדרא התכוון אליו, בדברו על איחודה ואחדותה של הנשמה האנושית, באמצעות מודעותה העליונה לפעולות רכישת הידע שלה, עם האינטלקט הפעיל אשר מהווה למעשה את רוח הקודש. זוהי אף פעם לא שאלה של אחדות אריתמטית, אלא אחדות של בינה, המאפשרת את אותם יחסי גומלין, שבתורם מאפשרים לנו להבין שבנשמה אותה משנה הבינה, הצורה - או הרעיון - שמתמלא בבינה על ידי השכל הפעיל, הוא רעיון שמעניק בינה לעצמו וכתוצאה מכך, השכל הפעיל או רוח הקודש, מעניקה לעצמה בינה, על ידי פעולות רכישת הידע של הנשמה. באופן הדדי זה, הנשמה, כצורה שמעניקה לעצמה בינה, מעניקה לעצמה בינה כצורה שמתמלאת בבינה על ידי השכל הפעיל

המקור באנגלית

All the levels of the modes of being and perception are governed by the same law of unity, which at the level of the intelligible world is the unity of intellection, of the intelligizing subject, and of the Form intelligized — the same unity as that of love, lover and beloved. Within this perspective we can perceive what Sadra meant by the unitive union of the human soul, in the supreme awareness of its acts of knowledge, with the active Intelligence which is the Holy Spirit. It is never a question of an arithmetical unity, but of an intelligible unity permitting the reciprocity which allows us to understand that, in the soul which it metamorphoses, the Form—or Idea—intelligized by the active Intelligence is a Form which intelligizes itself, and that as a result the active Intelligence or Holy Spirit intelligizes itself in the soul's act of intellection. Reciprocally, the soul, as a Form intelligizing itself, intelligizes itself as a Form intelligized by the active Intelligence.

תנועה מהותית

רעיון מרכזי נוסף במסגרת הפילוסופיה של מולא סדרא, הוא התאוריה של "תנועה מהותית" (الحركة الجوهرية; אלחרכת אלג'ווהירייה), אשר מבוססת על ההנחה שכל מה שנמצא בטבע, כולל גרמי ומסלולי השמים, עובר תהליך של שינוי ותמורה מהותיים, כתוצאה מזרימה עצמית או האצלה (فايد; פאיד) והתבוננות פנימה של הישות הנדונה (سرايان الوجود), אשר מעניקה לכל אינדיבידואל קונקרטי את חלקו בקיום. בניגוד לאריסטו ואבן סינא, אשר הסכימו לגבי תהליכי שינוי ותמורה החלים רק בארבע קטגוריות: כמות (كام), איכות (كايف), כיווניות או גבוליות (واد), מקום (عين), סדרא מגדיר שינוי כמציאות בעלת תפיסה כוללת העוברת בכל מישורי היקום בהכלילו בנוסף כקטגוריה נוספת את היסוד החמישי, הנקרא ג'ווהר (جوهر; מהות, יסוד עיקרי).

קיום כמציאות

מולא סדרא החזיק בהשקפה שהמציאות היא הקיום. הוא האמין שמהות היא כשלעצמה, רעיון כללי ולכן היא לא קיימת במציאות. אחד מחוקריו האיראנים של מולא סדרא, פזלור רחמן, אמר לגבי הקוסמולוגיה הקיומית של הפילוסוף: "הקיום הוא המציאות האחת והיחידה. קיום ומציאות הם זהים אם כן. הקיום הוא המציאות המקיפה את הכל ואין שום דבר שנמצא מחוץ לה. מהויות שהן שליליות מצריכות סוג מסוים של מציאות ולכן מהויות כאלה הן כן קיימות. לא ניתן אם כן להכחיש קיום. לכן, לא ניתן לשלול קיום. כפי שלא ניתן לשלול קיום, זהו דבר המובן מאליו שהקיום הוא האלוהים. לא צריך לחפש את אלוהים בממלכת הקיום אולם הוא הבסיס לכל הקיום. מציאות בערבית נקראת בשם "אל-חאק" (ערבית: ٱلْحَقُّ) ובקוראן מוצהר שזהו אחד משמותיו של האלוהים.

אם להשתמש בטיעון הלוגי להוכחת קיומו של אלוהים, לדידו של מולא סדרא:

1. ישנה ישות
2. ישות זו היא שלמות מעבר לכל שלמות אחרת
3. אלוהים הוא מושלם ומהווה את השלמות שבקיום
4. הקיום הוא מציאות יחידנית ופשוטה
5. אותה מציאות יחידנית מדורגת לפי האינטנסיביות שלה ולפי קנה מידה של שלמות
6. קנה מידה זה חייב להיות בעל נקודה המהווה חסם עליון, נקודה של אינטנסיביות וקיום מקסימליים
7. לכן, אלוהים קיים

סיבתיות

סדרא טען שכל הישויות המוגדרות כקיימות, מצריכות סיבה לקיומן, אשר שמה את האיזון בין קיום לחוסר קיום לטובת הקודם; שם דבר לא יכול להגיע לידי קיום בלי סיבה. מאחר שהעולם תלוי בקיומו באותו סיבה ראשונית של בריאה, המסקנה הנובעת היא שלא רק שאלוהים מוכרח להתקיים, אלא הוא גם חייב להיות זה שאחראי לאותו מעשה ראשוני זה של בריאה. סדרא אף האמין שרגרסיה סיבתית איננה אפשרית, מפני שהשלשלת הסיבתית פועלת על החומר שיש לו התחלה, אמצע וסוף:

1. סיבה טהורה בבראשית
2. תוצאה טהורה באחרית
3. מארג של סיבה ותוצאה

לרשת הסיבתית של מולא סדרא ישנה צורה של אונטולוגיה קיומית במסגרת המערך הקוסמולוגי שהאסלאם תומך בו. בעבור מולא סדרא, הסוף וההתחלה הסיבתיים המקבילים זה לזה, טהורים באופן כזה, המלמד שאלוהים נמצא הן בראשית והן באחרית של מעשה הבריאה או היצירה. יכולתו של האל להעריך ולמדוד את האינטנסיביות של המציאות הקיומית באמצעות מדידת הדינמיקה הסיבתית ויחסי הגומלין בינה לבין המקור הראשוני שלה, אל מול חוסר ידיעתו את התוצאה הסופית, סיפקה עבור האסלאם מסגרת מקובלת לתפיסת האל כאל שמסוגל לשפוט את המציאות בלי צורך להיות מוכתם מהישויות האינדיבידואליות שעומדות למשפט כזה (בני אדם, לדוגמה). פתרון זה, מהווה פתרון גאוני לסוגיה שהעסיקה רבות את הפילוסופים המוסלמים זה כמעט אלף שנים: איך אלוהים מסוגל לשפוט חטא בלי לדעת מהו חטא?

אמת

בעבור מולא סדרא, הצהרה נכונה היא הצהרה הנאמנה לעובדות הקונקרטיות של הקיום. הוא החזיק בדעה שמושג האמת הוא מושג מטאפיזי ולא מושג פורמלי, באומרו שהעולם מורכב מחפצים בעלי תודעה עצמית, שהם תמיד נכונים ואמת היא לא תמיד רק מה שמקובל מבחינה רציונלית במסגרת תיאוריה המתארת דבר מה מסוים. לדעתו של מולא סדרא, לאדם אין יכולת גישה למציאות הכוללת של הקיום: רק ניתוח בלשני אפשרי כדי להגיע למטרה כזו. לתאוריה זו של האמת ישנם שני היבטים: הטענה שהשערה מסוימת היא נכונה אם היא תואמת לדברים מוחשיים במציאות; ושהשערה היא נכונה אם היא עונה באופן מוחלט על הדבר עצמו בפועל.

מתודולוגיה

ג'אנאן איזאדי, מאמין שהחוכמה הנשגבת מהווה סוג מסוים של שפת על, זאת בהתאם לדעתו של מהדי חאירי יזדי (مهدی حائری یزدی). גישה זו יכולה להעריך את החוזק של האפיסטמולוגיה הכלולה בדעות הפילוסופיות של מולא סדרא. אולם, ישנן שתי קבוצות מובחנות שרואות אחרת את המתודולוגיה של מולא סדרא. קבוצת חוקרים אחת לא הסכימה באופן עקרוני שקיים איזשהו סוג של ידע וגישה מתודולוגית שיטתיים במסגרת אלחכמת אלמותעליה (החוכמה הנשגבת). הקבוצה השנייה מסכימה לחלופין שיש כזו מתודולוגיה מובנית הנמצאת בבסיס הפילוסופיה אותה פיתח מולא סדרא. הם מדגישים שישנן עקביות וגישה מתודולוגית במסגרת פילוסופית זו. למעשה, הגישה העל-שפתית יכולה להימצא רק במסגרת הקבוצה המחזיקה בדעה השנייה, לא בראשונה.

רשימת חיבורים קצרצרה

• شرح اصول الکافي (שארח אוסול אלכאפי - משמעות חופשית בערבית: הסבר העקרונות הממצה). חיבור פרשני על אחד מאוספי החדית'ים החשובים ביותר לאסכולות המחשבה השיעיות. מכיל סיפורים של שנים עשר האימאמים האלוהיים הנבחרים מבית משפחתו של מוחמד.
• الحکمه المتعالیه فی الاسفار العقلیه الاربعه (אלחיכמה אלמותעליה פי אלאספאר אלעקליה אלארבעאא - משמעות חופשית בערבית: החוכמה הנעלה של ארבעת המסעות של השכל). אנציקלופדיה פילוסופית ואוסף העוסק בשלל נושאים חשובים, הנדונים במסגרת הפילוסופיה המוסלמית, בתוספת נכבדה של רעיונות המובאים מפי הפילוסופים הקודמים, החל מפיתגורס ועד לאלו שחיו בזמנו של מולא סדרא. במסגרת כרכי אנציקלופדיה זו, נכללות התגובות הרלוונטיות על בסיס טיעונים חדשים ומשכנעים, אותם מעלה מולא סדרא. האנציקלופדיה פורסמה בארבעה כרכים גדולים; כן היא פורסמה כמה פעמים במסגרת תשעה כרכים קטנים יותר. השלמת חיבור האנציקלופדיה לקחה למולא סדרא כמעט 25 שנים.
• سی اصل (סי אסל; פרסית: שלושת העקרונות המוסריים). ספרו היחיד בפילוסופיה של מולא סדרא, ששרד בשפה הפרסית. כאן, כשהוא חוזר לדון בשלושת עקרונות המוסר הראשיים, הוא עוסק בנושאי חינוך ומוסר הרלוונטיים לאנשי המדע, תוך מתן עצות לפילוסופים בני זמנו.
• المبدأ والمعاد (אלמבדאה ווא אלמעד - הראשית והאחרית; המקור והחזרה למקור). קרוי גם החוכמה הנעלה. נחשב כחיבור מסכם של החלק השני של האנציקלופדיה אלאספאר. הוא קרא לספרו בשם זה (הראשית והאחרית), מפני שהוא האמין בכל לבו שידיעת הפילוסופיה משמעותה ידיעת המקור והחזרה אליו.
• رسالة في حدوث العالم (ריסאלה פי חודות' אלעאלם - מסה על מקור העולם). על נושא בריאת העולם, אשר מהווה והיווה בעיה סבוכה ושנויה במחלוקת עבור פילוסופים רבים. הוא הוכיח את התאוריה שלו על ידי פיתוח הרעיון התאורטי של תנועה מהותית (الحركة الجوهرية; אלחרכת אלג'ווהירייה).

ראו גם

• מוחסן פאיז כאשאני

הפניות

• Razavi, Mehdi Amin (1997), Suhrawardi and the School of Illumination, Routledge, ISBN 0-7007-0412-4
• Leaman, Oliver (2013). Islamic Philosophy. John Wiley and Sons. ISBN 0745659071.

לקריאה נוספת

• Nasr, Seyyed Hossein, Sadr al-Din Shirazi and his Transcendent Theosophy, Background, Life and Works, 2nd ed., Tehran: Institute for Humanities and Cultural Studies, 1997.
• Rahman, Fazlur, The Philosophy of Mulla Sadra, Albany: State University of New York Press, 1975.
• Morris, James (trans.), The Wisdom of the Throne, Princeton: Princeton University Press, 1981.
• Chittick, William (trans.) The Elixir of the Gnostics, Provo: Brigham Young University Press, 2003.
• Rizvi, Sajjad, Mulla Sadra Shirazi: His Life, Works and Sources for Safavid Philosophy, Oxford: Oxford University Press, 2007.
• Peerwani, Latimah (trans.), On the Hermeneutics of the Light Verse of the Qur'an. London: ICAS, 2004.
• Jambet, Christian, The Act of Being: The Philosophy of Revelation in Mulla Sadra, Trans. Jeff Fort, New York: Zone Books, 2006.
• Kalin, Ibrahim, Knowledge in Later Islamic Philosophy: Mulla Sadra on Existence, Intellect, and Intuition, Oxford: Oxford University Press, 2010
• Amir Raza, Syed, Wisdom of the Unseen: An Inquiry Into the Reality of Things, Pakistan: Wasila Society, 2008
• Moris, Zailan, Revelation, Intellectual Intuition and Reason in the Philosophy of Mulla Sadra: An Analysis of the Al-Hikmah Al-'arshiyyah, London: Routledge Curzon, 2003

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מולא סדרא בוויקישיתוף

• מולא סדרא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• MOLLĀṢADRĀ ŠIRĀZI an article by Sajjad H. Rizvi in Encyclopædia Iranica
• Mulla Sadra an article in the Internet Encyclopedia of Philosophy
• Sadra Islamic Philosophy research Institute
• Sadr al-Din Muhammad b. Ibrahim b. Yahya Qawami Shirazi
• Mulla Sadra (Sadr al-Din Muhammad al-Shirazi) (1571/2-1640)
• "Commentary on Mulla Sadra's philosophy" (PDF). (2.11 MiB) by Allameh Tabatabaei
• STUDIES IN ISLAMIC PHILOSOPHY AND SCIENCE, The Philosophy of Mulla Sadra (Sadr al-Din al-Shirazi), Fazlur Rahman, State University of New York Press, Albany, 1975