מטאורה

מטאורה
Μετέωρα
	מנזר אגיאס טריאדס
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית מעורב בשנת 1988, לפי קריטריונים 1, 2, 4, 5, 7
חלק מתוך	National Park of Tzoumerka, Peristeri & Arachthos Gorge
מידע כללי
סוג	monastic community
מיקום	Meteora Municipality
מדינה	יוון
קואורדינטות	39°42′45″N 21°37′36″E / 39.7125°N 21.626666666667°E
	(למפת יוון רגילה) אתונה סלוניקי הרקליון פטרס לאריסה יואנינה קומוטיני מיטילנה פלופונסוס רודוס כרתים טורקיה אלבניה בולגריה מקדוניה; הצפונית; הים האגאי הים היוני הים התיכון מטאורה;

ערך זה עוסק באזור במרכז יוון. אם התכוונתם לאלבום להקת לינקין פארק, ראו Meteora.

מטאורה (יוונית Μετέωρα, מילולית: "אמצע השמיים") הוא מקבץ מנזרים אורתודוקסיים השוכן בנומוס טריקלה (Τρίκαλα) שבמחוז תסליה במרכז יוון. מנזרי מטאורה ראשיתם בתקופה הביזנטית המאוחרת וחלקם המשיכו להתקיים עד לימינו. במטאורה כשישים עמודי סלע תלולים, אשר על גביהם נבנו במהלך ימי הביניים מנזרים מבודדים הנראים כתלויים באמצע השמיים. המנזרים נמנים עם הגדולים והחשובים ביוון, שניים רק להר אתוס. בזכות תופעות הטבע המרהיבות והנדירות והתרבות הייחודית של מטאורה, הוא הוכרז בשנת 1988 כאתר מורשת עולמית.

גאוגרפיה, גאולוגיה וטבע

צוקי מטאורה מקלבאקה

מטאורה שוכן בשוליהם המזרחיים של הרי פינדוס וצוקיו צופים דרומה לעמק הנהר פיניוס (Πηνειός) החוצה את מישורי תסליה. הצוקים נישאים לגובה של עד 400 מטר מעל למישור, והם עשויים מאבן חול ומקונגלומרט, שנוצרו לפני כ-60 מיליון שנה כתוצאה משקיעת סחף בדלתות במהלך השלישון. פעילות סייסמית מאוחרת הרימה את האזור, והסחיפה עיצבה את הסלע הבלוי והעניקה לו מראה של עמודים נבדלים.

אורכו של האתר הוא כ-3 ק"מ מצפון-מערב לדרום-מזרח, ורוחבו המרבי מגיע לכ-1.5 ק"מ. שטחו הכולל הוא 3.75 קמ"ר בלבד, והוא שוכן כקילומטר עד שני קילומטרים צפונית וצפונית-מזרחית לעיר קלבאקה (Καλαμπάκα), סמוך לכפר קסטראקי.

סביב מטאורה משתרעות חורשות של עצי דולב, ברוש, אלון ואורן, ועצי אשור אירופי מעל גבהים של 700 מטר. האזור ידוע בשל שפע העופות המצויים בו, ושטח של 140 דונם סביב מטאורה מוגדר כאזור מחיה חשוב לציפורים (Important Bird Area). על אלה נמנים מספר מיני עופות דורסים החיים בצוקים, ובהם הרחם, בז הצוקים, הבז הנודד, האיה, הדיה הנץ, וארבעה מיני עיט. על היונקים במטאורה נמנים, בין היתר, הזאב המצוי והלוטרה המצויה.

בקרבת האתר ממוקמת מערת תיאופטרה.

היסטוריה

הנוף ממטאורה דרומה לקלבאקה

ככל הנראה החלו נזירים פורשים להתיישב במערות ובנקיקים במטאורה בתחילת המאה ה-11. ב-1160 לערך הוקמה למרגלות עמודי הסלע קפלה קטנה שהוקדשה לבתולה מדופיאני (Σκήτη Σταγών ή Δούπιανη) ואשר הייתה חלק ממקום פרישה נזירי בשם זהה^[1]. בשל פלישת העות'מאנים ליוון ובשל חוסר היציבות הפוליטית שאפיינה את המאה ה-14, החלו נבנים מנזרים על פסגותיהם הבלתי נגישות של עמודי הסלע. הקמתו של מנזר מגאלו מטאורו, המנזר הראשון במטאורה, מיוחסת לנזיר אתנאסיוס ולתשעה נזירים נוספים מהר אתוס. אלה הגיעו למקום ב-1344 והקימו את המנזר בין השנים 1356–1372. לפי האגדה נישא אתנסיוס אל ראש הצוק על כנפי נשר, והקמת המנזרים במקום כל כך לא נגיש מוסברת בהתערבות אלוהית. במאה ה-15 כבר שכנו במטאורה 24 מנזרים.

המנזרים נבנו בסגנון המאפיין את מנזרי הר אתוס. הם הוקמו ישירות על הסלע ללא יסודות, והגישה אליהם הייתה באמצעות סולמות ארוכים במיוחד או באמצעות סלים ורשתות שחוברו לחבלים, והשתלשלו ממנופים. החבלים הוחלפו רק כאשר "האל איפשר זאת", עם היקרעם, דבר שעלה בחיי אדם^[2]^[3]. המנזרים שגשגו עד המאה ה-17 ומאז הולכת ומצטמצמת אוכלוסיית הנזירים במקום, עד לכשליש מתקופת הזוהר.

במלחמת העולם השנייה הופצצה מטאורה וחלק מיצירות האומנות שנשמרו בה נגנבו. הקדמה הביאה לסלילת כביש המחבר בין המנזרים ולחציבת מדרגות בסלעים המובילות אליהם. התפתחות זו הקלה על הנגישות למקום, והפכה אותו למוקד תיירותי פופולרי. עקב כך עזבו את מטאורה חלק מהנזירים, חלקם להר אתוס וחלקם למקומות אחרים, וכיום פועלות קהילות נזירים קטנות רק בששת המנזרים שנותרו במטאורה; ארבעה מהם מאוישים על ידי נזירים ושני האחרים על ידי נזירות. בכל אחד מהמנזרים מתגוררים נזירים בודדים, ולמבנים ערך אדריכלי ואומנותי רב בהרבה על חשיבותם הדתית.

המנזרים

מנזר מגאלו מטאורו

מנזר מגאלו מטאורו (ההשתנות)

מנזר מגאלו מטאורו (Μεγάλο Μετέωρο) הוא המנזר הראשון שקם במטאורה, והגדול שבמנזריה. הוא נוסד ב-1356 על ידי אתנסיוס, ונקרא תחילה מנזר ההשתנות (Μεταμόρφωσης). המנזר שוכן על ראשו השטוח של צוק המכונה "הסלע השטוח", וכיום הוא נגיש באמצעות גרם מדרגות . גובהו של הצוק הוא 534 מטר והוא הצפוני מבין ששת המנזרים.

האפסיס של הקתוליקון המוקדש גם הוא להשתנות, כמו גם אזור המזבח, הוקמו בין השנים 1387-1388^[4]. הכנסייה עוטרה בפרסקאות החל ב-1483 ועד 1582, ויתר המבנה הושלם במאה ה-16. צורתה כשל צלב יווני והיא מתאפיינת בנרתקס ובטרנספט גדולים במיוחד. בכנסייה קבור יואן אורוס הסרבי, יורשו של אתנסיוס בתפקיד אב המנזר. במנזר שמורים אוצרות שונים ובהם כתבי יד, איקונות, רליקטים וחפצי תפילה ופולחן נוספים.

מנזר ורלאם

מנזר ורלאם; תחריט על פי ציור של רוברט קרזון, 1834

מנזר ורלאם (Μονή Βαρλαάμ) הוא המנזר השני בגודלו במטאורה, והוא שוכן כחצי קילומטר מזרחית למנזר מגאלו מטאורו. המנזר הוקם ב-1541 על ידי שני אחים מיואנינה, תאופאניס ונקטאריוס אפסאראדס, במקום בו שכן קודם לכן מקום פרישה שהוקם על ידי נזיר בשם ורלאם במאה ה-14.

הקתוליקון מוקדש לכל הקדושים, והוא הוקם במקום בו שכנה קפלת "שלושת הבישופים" הקרויה על שמם של שלושת מייסדיו של המנזר - ורלאם והאחים אפסאראדס. הוא הוקם עם ייסוד המנזר בצורת צלב יווני ובסגנון אופייני להר אתוס, והושלם ב-1544. המבנה עוטר ב-1548; בכיפה נראה ישו, ועל הקירות מתוארים, בין היתר, תנומת הבתולה וצליבת ישו. משני צידי הכניסה למבנה נראות דמויותיהם של יוחנן מדמשק ושל קוסמאס הקדוש. הנרתקס הגדול עוטר רק ב-1566, והפרסקאות שבו מתארים את יום הדין וסצינות מחייו של יוחנן המטביל. חדר האוכל של המנזר משמש כיום כמוזיאון ושמורים בו אוצרות דת ויצירות אומנות בעלי חשיבות.

מנזר אגיוס ניקולאוס

מנזר אגיוס ניקולאוס (Μονή του Αγίου Νικολάου), או מנזר ניקולאס הקדוש אנפאפסאס, נוסד בתחילת המאה ה-14, והוא שוכן כמה מאות מטרים דרומית למנזר מגאלו מטאורו. הקתוליקון ובו ספינה בודדת מוקדש לניקולאס הקדוש, והפרסקאות המעטרים אותו צוירו ב-1527. הפרסקאות חודשו ב-1960.

מנזר אגיוס סטפנוס

אגיוס סטפנוס

מנזר אגיוס סטפנוס (Μονή Αγίου Στεφάνου), או מנזר סטפנוס הקדוש, שוכן בפינה הדרום-מזרחית של מטאורה, סמוך מעל קלבאקה. המנזר נוסד בסוף המאה ה-15 במקום בו שכן מקום פרישה קודם מהמאה ה-12. כנסיית סטפנוס הקדוש, ששימשה בעבר כקתוליקון של המנזר, נוסדה במאה ה-16 ועוטרה ב-1545 או סמוך לאחר מכן. כנסייה נוספת המוקדשת לחרלמבוס הקדוש נוסדה ב-1798, וכיום היא משמשת כקתוליקון של המנזר. בכנסייה שמור ראשו של הקדוש.

במלחמת העולם השנייה הסבו הנאצים נזק למנזר מאחר שסברו כי לוחמי חופש מתחבאים בו. המנזר ננטש ואויש מחדש ב-1961 על ידי נזירות ששיפצו אותו. חדר האוכל של המנזר משמש כיום כמוזיאון, ובניגוד למנזרים האחרים, הגישה אליו קלה יחסית בזכות העובדה שהוא שוכן על שלוחה של הרמה ולא על צוק מבודד.

מנזר רוסאנו

מנזר רוסאנו (Μονή Ρουσάνου) מוקדש להשתנות ולברברה הקדושה, וכיום מתגוררות בו נזירות. המנזר שהיה במקורו מנזר גברים, כמו גם הקתוליקון, נוסד באמצע המאה ה-16 ועוטר ב-1560. קודם לכן שכן במקום מבנה נזירי קודם שהוקם במאות ה-14 וה-15.

מנזר אגיאס טריאדס

מנזר אגיאס טריאדס (Μονή Αγίας Τριάδος), או מנזר השילוש הקדוש, בדרום מטאורה, נחשב לאחד המרשימים מבין ששת המנזרים ורק שני נזירים מתגוררים בו^[5]. הוא גם נחשב לקשה ביותר לגישה מבין כל המנזרים, שכן הוא שוכן על פסגתו של צוק תלול במיוחד שאליה מוביל גרם מדרגות ארוך. הקתוליקון נבנה בין השנים 1475–1476 ועוטר בפרסקאות ב-1741. הנרתקס המקורה בקמרון חבית הוסף למבנה ב-1689. המנזר הופיע בסרט לעינייך בלבד מסדרת סרטי ג'יימס בונד.