מידלמארץ'

מידלמארץ' (באנגלית: Middlemarch) הוא רומן מאת ג'ורג' אליוט. זהו הרומן השביעי שכתבה אליוט והלפני האחרון. ג'ורג' אליוט החלה לכתוב אותו ב-1869, והפסיקה לזמן מה בעקבות מחלת בנו של ג'ורג' לואס, שותפה לחיים. במשך השנים 1871–1872 הרומן מידלמארץ' פורסם בהמשכים.

מידלמארץ'
Middlemarch

מידע כללי
מאת	ג'ורג' אליוט
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן
הוצאה
תאריך הוצאה	1871–1872
מספר עמודים	732
הוצאה בעברית
הוצאה	הוצאת דביר
תאריך	1985
תרגום	ג'נטילה ואפרים ברוידא
סדרה
ספר קודם	George Eliot, the Radical
הספר הבא	דניאל דרונדה

הרומן מתמקד בעיירה הדמיונית "מידלמארץ'" בשנים 1830–1832, והוא מכיל עלילות מרובות ומספר רב של דמויות. בנוסף לנושאים המרכזיים והקשורים זה לזה ברומן, הוא עוסק בנושאים פוליטיים ורעיונות רבים, דוגמת מעמד האישה, נישואין, אידיאליזם וחשיבות עצמית, דת וצביעות, רפורמה פוליטית וחינוך.

הרומן מידלמארץ' זכה לפופולריות ונחשב לאחת מיצירות המופת בספרות האנגלית, על אף שכמה מבקרים הביעו את אי שביעות רצונם לגבי עתידה הצפוי של דורותיאה, אחת הדמויות הראשיות. וירג'יניה וולף טענה על הרומן שהוא ספר נהדר, ועל אף חוסר השלמות שלו הוא אחד מן הרומנים היחידים בשפה האנגלית הכתובים למבוגרים.

רקע

ב-1 בינואר 1869 ג'ורג' אליוט רשמה את משימותיה לשנה הקרובה ביומנה. הרשימה כללה "רומן בשם מידלמארץ'", לצד כמה שירים ופרויקטים נוספים. הרומן האחרון שלה עד אז, "פליקס הולט", פורסם לפני יותר משנתיים ולא נמכר היטב. למרות זאת, עלילת הרומן החדש אמורה הייתה להתרחש באותה תקופה כמו העלילה של פליקס הולט, ערב קבלת חוק הרפורמה של 1832 באנגליה וויילס, ולהתמודד עם סוגיית הגדלת מספר הזכאים להצביע בבחירות.

בגרסה הראשונית שלו, מידלמארץ' הוא סיפור שבו מעורבים רופא שאפתן בשם לידגייט, משפחת וינסי, ומר פדרסטון. התקדמות הרומן הייתה איטית. עד ספטמבר רק 3 פרקים של הרומן הושלמו. הסיבה העיקרית לחוסר ההתקדמות הייתה הסחת הדעת שנוצרה בעקבות המחלה של בנו של לואס, ת'ורני, שגסס משחפת. בעקבות מותו ב-19 באוקטובר 1869, אליוט הפסיקה לכתוב את הרומן. בנקודה הזו לא בטוח אם אליוט התכוונה להמשיך בפרויקט המקורי. בנובמבר 1870, יותר משנה לאחר מכן, היא החלה לעבוד על סיפור חדש לחלוטין, "מיס ברוק", שהדמות המרכזית בו היא דורותיאה ברוק. הרגע המדיוק שבו היא התחילה לשלב בין העלילה הזו לעלילה של מידלמרץ' לא ידוע, אך הפרויקט יצא לדרך במרץ' 1871.

כאשר נודע כי היא כותבת רומן חדש, החליטו באיזה צורה הוא הולך להתפרסם. במאי 1871 לואס ביקש מהמוציא לאור ג'ון בלאקווד לפרסם את הרומן בשמונה חלקים ובפער של חודשיים מדצמבר 1871. בלאקווד הסכים.

מרי אן אוונס

עלילת הספר

דורותיאה ברוק היא אישה צעירה ואידיאליסטית אשר לה תוכנית והיא מעוניינת לעזור לעניים המקומיים. הוריה מתו והיא חיה עם אחותה סיליה תחת ההשגחה של דודה, מר ברוק. מר ברוק וסיליה מעוניינים שתינשא לסר ג'יימס צ'אטם, המרבה לחזר אחריה, אך לצערם היא נישאת לאדוארד קזובון, גבר משכיל וקפדן בגיל העמידה, שעסוק בכתיבה של יצירה אקדמית שאפתנית - "המפתח לכל המיתולוגיות". דורותיאה מאמינה בתחילה בחשיבות הפרויקט של קזובון והיא מעוניינת להגשים את עצמה על ידי תמיכה בחיים האינטלקטואליים של בעלה. השניים נוסעים לירח הדבש ברומא, שם מתגלים מתחים ראשונים בנישואיהם. קזובון מסתגר רוב הזמן בספרייה בוותיקן לצורך איסוף החומרים האינסופי ליצירתו. כשדורותיאה מעזה להציע עזרה ולשאול מתי יתחיל בכתיבה של היצירה, הרצון הטוב שלה נתקל בחוסר הביטחון של קזובון, שמפרש את אמירותיה כביקורת. אט אט מתברר לדורותיאה שהפרויקט הגדול שלו נדון לכישלון, ורגשותיה כלפיו מתחלפים ברחמים. קזובון מצדו נוטר לה טינה ומפחד שחולשתו תתגלה לה.

ברומא, דורותיאה פוגשת את בן דודו הצעיר של קזובון, ויל לאדיסלו, צעיר בעל חיוניות, אך חסר אמצעים ותלוי בתמיכה הכספית של קזובון. לאדיסלו הוא ההפך הגמור של קזובון. בניגוד לאפרוריות, למסורתית ולהתמדה של האחרון, לאדיסלו מלא ברעיונות רומנטיים, הוא ישיר, ומתקשה להחליט על דרך ברורה לחייו. המשיכה של לאדיסלו לדורותיאה ברורה מרגע פגישתם, אך היא מסורה למחויבותה כלפי קזובון, ובתחילה אין להם כוונות רומנטיות. לאדיסלו חושף בפני דורותיאה את האמת לגבי בעלה, שהוא לא מעורה במחקר העדכני ביותר כיוון שאינו קורא גרמנית ושאין לפרויקט השאפתני שלו סיכוי להצליח. חוסר החיבה והקנאה של קזובון כלפי לאדיסלו ברור מההתחלה, והוא מנסה לאסור על מפגשים בינו לבין דורותיאה.

לאחר שדורותיאה וקזובון חוזרים לאחוזתם, קזובון לוקה בהתקף לב והוא מבין שהזמן לכתיבה של יצירתו אוזל. הרופא שנקרא לטפל בקזובון הוא ד"ר לידגייט שקורותיו מסופרות בעלילה מקבילה. המשיכה של לאדיסלו לדורותיאה מביאה אותו להפסיק את מסעותיו באירופה והוא מבקש לבקר במידלמארץ'. קזובון החולה מבקש מדורותיאה לכתוב ללאדיסלו ולמנוע את הביקור, אבל אי-הבנה מובילה לכך שמר ברוק, דודה של דורותיאה, מזמין את לאדיסלו לשהות באחוזתו ולהיות יד ימינו ככותב בעיתון שרכש. קזובון לא מרוצה מכך, הוא לא מעוניין בקרבתו של לדיסלאו ומבקש לאסור עליו לעבוד בעיתון. כשלדיסלאו מסרב קזובון מנתק את הקשר עימו ואוסר עליו לבקר באחוזתו.

על ערש דווי קזובון מנסה לחלץ מדורותיאה הבטחה כי במותו תימנע מלפעול בניגוד לרצונו ותעשה את מבוקשו. דורותיאה, שאינה מודעת לקנאה של קזובון בלאדיסלו ומחשבותיו על היחסים ביניהם, חושבת שבכוונתו לבקש ממנה להשלים את יצירתו, שבה היא חדלה להאמין. לפני שהיא מספיקה להבטיח משהו, בעלה מת. אז מתברר כי קזובון הוסיף סעיף לצוואתו שאומר כי אם דורותיאה תינשא ללאדיסלו היא תאבד את כל רכושה. כל המודעים לדבר חושבים שמדובר באקט אנוכי ובלתי-ראוי, שעתיד להביא לשמועות ולהשחית את שמה של דורותיאה. השמועות אכן פורשות כנפיים. לאדיסלו מגלה את דבר הצוואה רק בשלב מאוחר יותר, ואינו מודע לכך שכולם חושבים שהוא מסכן את שמה של דורותיאה בכך שהוא נשאר במידלמארץ' וכופה עליה את נוכחותו. דורותיאה לא מרחיקה אותו מפני שהיא מחבבת אותו, ומבלי להיות מודעת לכך מפתחת כלפיו רגשות אהבה.

בעלילה מקבילה רופא צעיר ואידיאליסט בשם טרשיוס לידגייט מגיע למידלמארץ'. הוא מגיע מרקע אריסטוקרטי, אך התלהבותו מעולם הרפואה המודרנית הביאה אותו לזנוח את החיים של המעמד הגבוה וללמוד רפואה בפריז. יש לו תוכניות מתקדמות לרפורמה בתחום. הוא רואה במידלמארץ' הזדמנות לממש את תפיסת העולם הרפואית שלו ולקדם מחקר שיתרום לרפואה המודרנית, אבל החדשנות שלו מעוררת את החשדנות של עמיתיו. הוא סבור, למשל, שרופאים לא צריכים לנפק את התרופות שהם רושמים ללקוחותיהם, פרקטיקה שהיא רווחית עבור הרופאים אבל משחיתה את המקצוע הרפואי. לידגייט מתנדב בבית החולים החדש שהקים מר בולסטרוד, בנקאי עשיר ודתי שידו בכל העסקים בעיירה, ואשר מנסה להשתמש בכוחו כדי לכפות את תפיסת העולם המתודיסטית הקנאית שלו על בני העיירה. הצורך ביחסים טובים עם בולסטרוד משכנע את לידגייט לתמוך באיש דת מסוים לתפקיד בבית החולים, בניגוד לצו ליבו ובניגוד לעמדת עמיתיו הרופאים. הנפגע מכך הוא חברו, הכומר פיירברודר, שגישתו הדתית אינה קנאית ומתרכזת בטובת הקהילה והמאמינים. התוצאה היא שלידגייט מצטייר כבן חסותו של בולסטרוד, שאינו אהוד. השמועות שנפוצות לגבי לידגייט ותפיסתו כמתנשא גורמות לפגיעה בשמו וביכולתו להתפרנס.

האחיינית של בולסטרוד היא רוזמונד וינסי היפהפייה, בתו של ראש העירייה. רוזמונד קיבלה חינוך טוב מידי בבית ספר שמטרתו להכשיר נשים על פי כללי ההתנהגות הראויים לגבירות אריסטוקרטיות. משאת נפשה היא להתקדם בסולם החברתי ולחיות באופן התואם את הערכים היקרים שעל פיהם חונכה. היא מעוניינת ברופא לידגייט, ולו בשל מוצאו האריסטוקרטי. רוזמונד בזה לחברה במידלמארץ' ולידגייט מגיע מבחוץ. הוא מסמל עבורה את האפשרות לצאת מהחיים הפרובינציאליים בעיירה. כשאחיה של רוזמונד, פרד וינסי, נהייה חולה, היא מנצלת את ההזדמנות כדי להביא את לידגייט לבית הוריה וכך מתחילה בינם מערכת יחסים קרובה. בתחילה, לידגייט מתייחס ליחסים בינו לבין רוזמונד כפלירטוט בלבד והוא מכיר בכך שמצבו הכלכלי ושאיפותיו הרמות לא מאפשרות לו להינשא בשלב זה. אולם, ככל שהיחסים בין השניים מתהדקים כך נפוצות בעיירה שמועות על כך שהשניים מאורסים. בעקבות השמועות הוא מנתק בתחילה את הקשר עם רוזמונד, אבל בסופו של דבר הם נפגשים ומחליטים להתחתן. הניגוד בין האנוכיות שלה לאידיאליזם שלו מבטיח שנישואיהם לא יהיו מאושרים. השאיפות וההרגלים היקרים של רוזמונד, עליהם היא לא מוכנה לוותר, והחולשה של לידגייט מולה, מביאים אותו לסף פשיטת רגל. רוזמונד לא עוזרת לו, שכן אינה רוצה להשפיל את עצמה במידלמארץ' ולחיות סגנון חיים שאינו תואם את מעמדה. היא מתעקשת לעשות כרצונה ומחמירה את מצבם.

באותו הזמן אנחנו מכירים את אחיה של רוזמונד, פרד וינסי. פרד הוא צעיר חסר מנוחה וחסר אחריות שאביו מייעד לכנסייה, בניגוד לרצונו. למורת רוחו של אביו, פרד מפסיק את לימודיו לכנסייה לפני שסיימם. הוא מאוהב באהובת ילדותו, מרי גארת', אישה רגישה וגלוית לב, אך פשוטה ולא יפה בעיני הבריות, ובמיוחד בעיני אמו של פרד. על אף אופיו הטוב, פרד רגיל לחיים של תענוגות, רכיבה, ומשחקי הימורים שאינם מתאימים למצבו הכלכלי. הוא ומשפחתו חושבים שעתידו הכלכלי מובטח כיוון שהם מניחים שהוא יהיה היורש של מר פדרסטון, אדם עשיר וזקן, בעל אחוזה, חמום מזג ונטול ילדים. מרי גארת' היא קרובת משפחה של מר פדרסטון דרך נישואיו הקודמים, והיא מועסקת באחוזתו ומטפלת בו. משפחתה היא ממעמד הביניים הנמוך. אביה, כלב גארת', הוא בעל עסק פרגמטי, ישר ונדיב. בניגוד גמור לפרד, מרי חונכה במשפחתה להעריך עבודה קשה ולקיחת אחריות. היא אינה רוחשת כבוד לגינונים של אנשי כנסייה ושל העולם האריסטוקרטי, והיא מבהירה לפרד שלמרות אהבתה אליו, היא תסכים להתחתן איתו רק אם ייקח אחריות על חייו ולא ימשיך לקריירה כאיש כנסייה. בעקבות שעשועיו, פרד נכנס לחוב ובלית ברירה הוא מבקש מכלב גארת' להיות ערב לחובו. הוא לא מצליח לשלם את החוב ומשפחת גארת' נאלצת לוותר על חסכונות שיועדו לחינוך אחיה הצעיר של מרי. בעקבות זאת, כלב גארת' נאלץ להזהיר את מרי מפני היקשרות לפרד.

בסופו של דבר, פרד לא יורש את הנכסים של מר פדרסטון. שלא בכוונה, למרי יש חלק באובדן העושר עליו פרד חלם. על ערש דווי פדרסטון מתחנן למרי להשמיד את הצוואה החדשה שהוא כתב, אשר אינה מותירה לפרד דבר. בצוואה הישנה מוריש מר פדרסטון לפרד וינסי סכום כסף גדול, אך מרי לא יודעת זאת והיא גם מבינה שאסור לה להיות מעורבת בפעולה שתתפס כחשודה ולא מוסרית אם תתגלה. היא מסרבת לעשות זאת ופדרסטון מת באותו הלילה לפני שהוא מספיק לבטל את הצוואה החדשה. חסר כל, מושפל וללא עתיד ברור, פרד מחליט לחזור ללימודים לכנסייה. כשהוא מסיים אותם, הוא נאלץ להכריע בין אהבתו למרי לבין קריירה כאיש כנסייה בינוני. הוא נאלץ להעריך מחדש את חייו, ובניגוד לרצון של משפחתו מחליט לבסוף לעבוד תחת כלב גארת' הסלחן, שלוקח אותו תחת חסותו. הוא לומד את עולם העסקים ורוכש מחדש את כבודו.

מאז פגישתו עם דורותיאה, לאדיסלו שמר את סוד אהבתו כלפיה, אבל רצונו להישאר בקרבתה גורם לו להישאר במידלמארץ'. הוא עובד ככתב בעיתון שרכש מר ברוק, דודה של דורותיאה, ומסייע לו בקמפיין בחירות לפרלמנט, עם מצע למען חוקי הרפורמה. הוא גם הופך לידיד של לידגייט ורוזמונד ומרבה להתארח בביתם, גם בהיעדרו של הבעל. שמועות שקריות נפוצות לגבי יחסים אסורים בין לאדיסלו לרוזמונד. אחרי שקמפיין הבחירות של מר ברוק מתמוטט ואין דבר אשר יוכל להשאיר את לדיסלאו במידלמארץ', הוא מבקר את דורותיאה על מנת להיפרד ממנה. הצורך שלו בקרבה לדורותיאה משאיר אותו עוד זמן מה בעיירה, אך לבסוף הוא עוזב. בהיעדרו, ככל שהנישואים של רוזמונד הופכים לאומללים יותר, כך היא מפתחת פנטזיות לגבי הקשר שלה עם לאדיסלו, והיא מקווה שהיא המטרה האמיתית לאהבתו של לאדיסלו ולא דורותיאה.

בינתיים, מופיעה בעיירה דמות חדשה, מר ראפלס, שיוצרת תפנית בעלילה ומסבכת את החיים של מר בולסטרוד וד"ר לידגייט. ראפלס השיכור וגס הרוח יודע פרטים על עברו המלוכלך של בולסטרוד ומנסה לסחוט אותו. מסתבר שבולסטרוד בנה את הונו על בסיס עסקים מפוקפקים. הוא ירש את העסקים האלה לאחר שהתחתן עם אלמנה, שהיא במקרה סבתו של ויל לאדיסלו. אמו של לאדיסלו ברחה מהוריה והתחתנה עם גבר ממוצא פולני וללא מעמד; ואמה, אשתו הראשונה של בולסטרוד, מעולם לא חדלה לחפש אחריה. בולסטרוד גילה היכן הבת נמצאת אבל לא דיווח על כך לאשתו כיוון שרצה את הירושה לעצמו. לאחר שאשתו נפטרה, הוא זכה בממון והתחיל בחיים חדשים במידלמרץ', תוך שהוא מסתיר את עברו מכולם, כולל מאשתו השנייה (אחותו של מר וינסי), ומטיף את תפיסת עולמו הדתית הקנאית. כשראפלס מגיע למידלמארץ' בולסטרוד יודע שהמוניטין שלו בסכנה. הוא מנסה להיפטר ממנו מספר פעמים בדרך של הצעת טובות כספיות, אך ראפלס מסרב להבטיח שלא יופיע שוב בעיירה וחוזר פעם אחר פעם. בסופו של דבר, ראפלס מופיע שוב באחוזה של בולסטרוד כשהוא חולה בדליריום כתוצאה מתסמונת גמילה מאלכוהול. בולסטרוד החרד לשמו מתפלל למוות מהיר, אבל הוא מטפל בו וקורא לד"ר לידגייט לעזרה. רק זמן קצר לפני כן לידגייט ביקש הלוואה מבולסטרוד וסורב. עתה, כשבולסטרוד מרגיש שהוא צריך את לידגייט לצדו, הוא משנה את החלטתו ונותן ללידגייט הלוואה נדיבה שמצילה אותו מכינוס נכסים. בולסטרוד מאפשר ביודעין למשרתת שלו לטפל בראפלס באופן מסורתי שנוגד את ההוראות של לידגייט. כתוצאה מכך ראפלס מת. כשלידגייט מגיע ומוצא את ראפלס ללא רוח חיים הוא מבין שמשהו לא בסדר, אבל מעדיף שלא לחקור לעומק את השתלשלות העניינים. בעוד שבולסטרוד מקווה שמותו של ראפלס יקבור את האיום על שמו, מסתבר שראפלס הקשקשן כבר סיפר את העובדות המפלילות לאחד מבני העיירה. השמועות פורשות כנפיים במהירות ושמם של בולסטרוד ושל לידגייט נהרס. בני העיירה חושדים שלידגייט מעורב במותו של ראפלס ובתמורה לכך קיבל את ההלוואה.

היחידה שנשארת נאמנה ללידגייט היא דורותיאה, שמכירה אותו מאז שטיפל בבעלה המנוח ורוכשת לו כבוד בגלל גישתו לרפואה ותרומתו המקצועית לבית החולים. לאחר שהיא משוחחת איתו ושומעת ממנו על ההשתלשלות האמיתית של האירועים, היא נרתמת בניגוד לעצת משפחתה וחבריה להצלת כבודו. היא גם משחררת אותו מהכבלים הכלכליים לבולסטרוד באמצעות ממונה, ואף מתנדבת להיפגש עם רוזמונד, כדי להציל את נישואיהם. אלא שכאשר היא מגיעה לפגוש את רוזמונד בביתה היא מוצאת שם את ויל לאדיסלו. כוונותיה של רוזמונד כלפי לאדיסלו אינן טהורות, אבל לאדיסלו, שזה עתה חזר לעיירה, מתכוון רק לנחם אותה על הקשיים הרבים שחוותה. בזמן שחלף עד רגע זה דורותיאה כבר הבינה שהיא אוהבת את לאדיסלו. כשהיא רואה את השניים מסתודדים יחד בבית היא מסיקה מסקנות לא נכונות. החשד שקיימים יחסים אסורים בין רוזמונד ללאדיסלו פוגע בה ולאדיסלו המאוהב בדורותיאה הרוס מצער ומתנפל על רוזמונד. לאחר לילה של נדודי שינה, דורותיאה מתעשתת ומחליטה להמשיך בתוכניתה למען לידגייט. היא חוזרת לרוזמונד ומסבירה לה את האמת לגבי לידגייט וכמה חשוב שתתמוך בו. רוזמונד אסירת תודה לטוב ליבה של דורותיאה, והיא מספרת לדורותיאה את האמת לגבי יחסיה האפלטוניים עם לאדיסלו ואהבתו של לאדיסלו לדורותיאה.

דורותיאה, החופשייה מנוכחותו של קזובון אך עדיין נמצאת תחת השפעת צוואתו, רואה כעת בלדיסלאו אפשרות לחיים חדשים. היא מוותרת על הונה ומדהימה את משפחתה שוב כשהיא מודיעה שהיא עומדת להינשא ללדיסלאו. סר ג'יימס צ'אטם מנדה אותה ואוסר גם על סיליה לבקר אותה. דורותיאה ולאדיסלו עוברים להתגורר בלונדון. לאדיסלו הופך לחבר פרלמנט ולשניים נולדים ילדים. בעקבות כך מתחדש הקשר בין דורותיאה למשפחתה. באותו הזמן פרד, אשר הוכיח את עצמו תחת השגחתו של כלב, סוף סוף זוכה בידה של מרי. בולסטרוד שמבקש לעזור למשפחת וינסי אחרי הפגיעה הקשה שגרם לה, מאפשר לפרד לגור באחוזתו ולנהל אותה, ופרד ומרי חיים שם באושר. לידגייט, שמבין כי עשה טעות כשהתחתן עם רוזמונד, לא מצליח להגשים את שאיפותיו לאורך כל חייו ונפטר אומלל. רוזמונד לא משנה את אופייה ונשארת אומללה בחיי הנישואין שלה עד מותו של בעלה. לאחר מותו היא נישאת לאיש עשיר שמתייחס אליה ואל בנותיה כפי שהיא תמיד חלמה. בולסטרוד נאלץ לעזוב את מידלמארץ' מחמת הבושה, והוא חי בעצב עם אשתו שתומכת בו למרות הכל.

נושאים עיקריים

חינוך

הספר עוסק בתפקיד החינוך בחיי הדמויות, באופן בו החינוך והלימוד השפיעו עליהם, ובאופן בו נשים סובלות מהחינוך הלקוי שהחברה מאפשרת להן. רוזמונד וינסי קיבלה את החינוך שלה בבית הספר של גברת למון, אשר נחשב למוסד החינוך הטוב ביותר במחוז עבור נשים. אולם, החינוך שניתן בבית הספר לא נועד לפתח מחשבה עצמאית, אלא ללמד את הלכותיהן של גבירות מעודנות. כתלמידה מצטיינת, רוזמונד יודעת להפליא בנגינה, שירה, ריקוד, דיבור מעודן, סריגה, והיא יודעת כיצד לרדת בחן מכרכרה. חינוך זה אינו מכין אותה לחיים התואמים למעמדה. הוא שותל בה שאיפות לחיים מעודנים ויקרים, וכאשר בעלה נכנס לקשיים כלכליים היא לא מסוגלת להסתגל למציאות. אופייה הרדוד קשור באופן בו אמצה את הערכים שקיבלה בבית הספר.

לעומת רוזמונד הרדודה, דורותיאה נמצאת בחיפוש מתמיד אחר ידע ושואפת לתרום לחברה על ידי שיפור חייהם של העניים. אולם גם דורותיאה, למרות מעמדה הגבוה, לא זוכה לחינוך פרקטי ואינטלקטואלי. הפרויקטים שהיא מתכננת עבור העניים נותרים בגדר פנטזיה, והם תלויים בנכונות של גברים לתרום להם ידע פרקטי. הבחירה של דורותיאה להתחתן עם מר קזובון מבטאת את רצונה לתרום להרחבת הידע, אך הגשמה של שאיפה זו תלויה בבעל המלומד. המספרת קובעת בפרק האחרון והמסכם שהלשונות הרעות במידלמארץ' לא רואות שהטעויות של דורותיאה נובעות מהחינוך של נשים לבורות.

גם הגברים במידלמארץ' הם, בין השאר, תוצר של החינוך שקיבלו. פרד וינסי נשלח לאוקספורד על ידי אביו, שרוצה שפרד יהיה איש כנסייה וכך יטפס בסולם החברתי. באוקספורד פרד מקבל חינוך של ג'נטלמן ומתרגל לחיי שעשועים שאינם תואמים למעמדו ואינם מסייעים לו למצות את כישוריו הפרקטיים. רק האהבה של פרד למרי גארת' גורמת לו להבין שעליו להתיישב, לפתח אחריות ועצמאות, ולעבוד למחייתו. ההשכלה של פרד לתפקיד בכנסייה אינה תואמת את אופיו, ואנו לומדים דרך התבוננותה של מרי הפיקחית, שאם הוא יבחר במסלול זה הוא יהפוך לאיש כנסייה מביך וחסר תועלת לקהילה. כשפרד מחליט לשנות כיוון וללמוד מקצוע תחת השגחתו של כלב גארת' הוא נאלץ ללמוד כישורים פרקטיים שבהם זלזל בעבר וראה כנחותים, כגון ניהול חשבונות וכתיבה ברורה של מכתבים.

מר קזובון הוא גם כן קורבן של שיטת המחשבה האוניברסיטאית, הסכולסטית באנגליה. ההבנה שלו של חיי מלומדות היא ארכאית ומיושנת. הוא יודע לקרוא בלטינית, וחושב שהשכלה מגיעה מהסתגרות בספרייה עם כתבים עתיקים. הוא לא נחשף לעולם ואינו יודע לקרוא את המחקר החדש בגרמנית, דבר שפוגע ביכולתו לחקור. המחקר הופך את קזובון לאדם אפרורי, מנומס מידי, ומסוגר. כשהוא מגיע עם דורותיאה לרומא, הוא יודע לומר על דברים בעיר שהם מוערכים ונחשבים, אבל הוא נותר חסר התלהבות ולא יודע להעריך ולהתרגש בעצמו מהעושר התרבותי שנמצא מתחת לאפו. ההשכלה המסורתית היא אחד הגורמים לחוסר הביטחון של מר קזובון, שמפחד מביקורת ונותר תקוע בפרויקט שלעולם לא יושלם. ההתנשאות והבוז של קזובון כלפי השכלה שאינה מסורתית גורמת להסתגרותו ולבוז מצד כל סובביו. הוא אינו עוסק בשום דבר פרקטי או פוליטי, ואפילו את הקהילה באחוזתו אינו מנהיג רוחנית.

לידגייט נולד למעמד האריסטוקרטי, אבל הוא אינו מוצא את עצמו שם. רק כשנחשף לספר אנטומיה הוא מגלה התלהבות ממשהו, והרפואה הופכת לתשוקה של חייו. הוא מבין שהמחקר העדכני ביותר לא נמצא באוניברסיטאות בבריטניה, ולומד רפואה חדשנית בפריז. אולם, התשוקה המקצועית של לידגייט לא מכינה אותו לחיים. הוא אינו לומד כיצד להתנהל בחברה, וכשהוא מגיע למידלמארץ' הוא נתפס כמתנשא. חוסר הטאקט שלו מביא לכישלון מקצועי והוא לא מממש את שאיפתו להיות רופא חוקר שתורם רבות לרפואה המודרנית. על אף שלידגייט בז לחיים האריסטוקרטיים שמהם בא, כשהוא מתחתן עם רוזמונד לא עולה בדעתו שהוא יצטרך לחיות חיים יקרים פחות מאלה שלהם היה מורגל. עד שהוא עומד בפני פשיטת רגל החיים בביתו משחזרים את מה שלמד בבתי המעמד הגבוה.

מעמד

החיים במידלמארץ' וסביבתה מתאפיינים בהבחנות מעמדיות ברורות, והדמויות בספר שייכות למעמדות שונים שמבוססים על לידה וכסף. המעמד ״המעודן״ (האריסטוקרטיה של בעלי האדמות שנולדו לכסף ורכוש) מיוצג על ידי סר ג'יימס צ'אטם, מר פדרסטון הזקן, ומשפחת ברוק (דורותיאה, סליה, ודודם). בעוד שהם חיים חיי נוחות באחוזותיהם, העבודה החקלאית עצמה נעשית על ידי שוכרים, שחיים בעוני ובבורות ומהווים את המעמד הנמוך ביותר. חיי השוכרים תלויים בהשקעה של בעלי האדמות במגוריהם ותנאי מחייתם. מעמד אנשי הכנסייה מיוצג על ידי הכמרים, מר קזובון שהוא גם בעל אחוזה, מר פיירברדר הויקאר, והרקטור קאדלוואדר. מעמד הביניים הגבוה שעשה את הונו מהתעשייה מיוצג על ידי משפחת וינסי ומר בולסטרוד. בני מעמד זה יכולים לטפס בסולם החברתי אם הם מצליחים, כמו מר בולסטרוד העשיר, אך עלולים גם לחוות קשיים, כפי שקורה במשפחת וינסי. כיוון שלא נולדו למעמד הגבוה הם לעולם לא יקבלו את ההכרה שלה זוכים בעלי הדם האריסטוקרטי, גם אם יזכו בממון. ד"ר לידגייט מגיע מהמעמד האריסטוקרטי, אך בחירתו ברפואה מובילה אותו למעמד בעלי המקצועות החופשיים. משפחת גארת' שייכת למעמד הבינוני הנמוך. מר גארת' למד בעצמו מדידה ופעילות הקשורה בהנדסה אזרחית ונוחות החיים של משפחתו נעה בהתאם להצלחת העסק שלו. בניגוד לשאר הדמויות משפחת גארת' אינה שואפת לעלות מעמד.

הניעות במדרג החברתי היא תמה חשובה בספר. מר וינסי הצליח לבסס את עצמו כתעשיין אך בכל זאת חי מעבר לאמצעים שלו. הוא מקנה לילדיו, פרד ורוזמונד, חינוך שמתאים למעמד הגבוה ומקווה שהם יטפסו למעמד זה. גם אם היה מצליח להשיג הון רב, ברור שלידה, ולא רק כסף, משחקת תפקיד ביכולת לחבור למעמד העליון. כשהגברים בעיירה משבחים את רוזמונד על יופייה והליכותיה, מר ברוק חש אי נוחות מכך שהיא בתו של תעשיין. במשפחת וינסי מאמינים שפרד ירש כסף ממר פדרסטון הזקן, לכן פרד לא נדחף ללמוד ברצינות באוניברסיטה ולא להשתלב בעסק של אביו. רוזמונד מקבלת חינוך מטופש שאמור להקנות לה את ההליכות של המעמד העליון, ותקוות המשפחה היא שבזכות יופייה וקסמה היא תתחתן עם גבר עשיר ובעל מעמד. אף אחד מילדי וינסי אינו מצליח לעלות מעלה בסולם החברתי. פרד לא יורש את פדרסטון ולא הולך לקריירה בכנסייה. הוא מכיר במציאות ומשתלב בעסק של כלב גארת' בזכות האהבה למרי. רוזמונד נישאת לדוקטור טרשיוס לידגייט בגלל מוצאו האריסטוקרטי, אבל תקוותה שדודו העשיר יתרום לקידומם החברתי מתבדה. במציאות לידגייט נאבק כלכלית ושוקע בחובות עקב אי התאמה בין סגנון החיים של הזוג לבין יכולתם הכלכלית. רוזמונד מתעקשת להמשיך בסגנון חיים של המעמד העליון גם כשבעלה מנסה לקצץ בהוצאות ולמכור רכוש לא נחוץ על מנת למנוע פשיטת רגל.

לידגייט, בניגוד לאשתו, לא מנסה לעלות במדרג החברתי. הוא נולד למשפחה אמידה אך הרחיק את קרוביו כאשר החליט להפוך לרופא. בתור אדם בעל מקצוע חופשי הוא צועד לעבר מעמד נמוך יותר מרצונו. בתחילת העידן הוויקטוריאני באנגליה רפואה לא נחשבה למקצוע רם מעלה. ליידי צ'טאם מביעה את הדעה הרווחת לגבי המקצוע כשהיא אומרת שאין זה רגיל לראות רופא המקושר למעמד הגבוה, ושהיא הייתה מעדיפה לראות רופאים באותו המדרג כמו המשרתים. לידגייט עצמו עדיין רגיל למותרות החומריות שמהם הוא נהנה בצעירותו, ולכן הוא מבזבז יותר ממה שיש לו על מנת לקנות מרפאה ולנהל את משק הבית שלו. האידיאליזם שלו פוגע ביכולתו להשתכר. החובות גורמים לו להיות תלוי באחרים ומסבכים אותו כלכלית וחברתית. הוא מסרב לנפק תרופות אותן הוא רושם, וכך מונע מעצמו מקור הכנסה מרכזי של רופאים ומעורר את חשד עמיתיו ואנשי העיירה. המטופלים מאמינים שהוא סנוב שחצן, והם לא רוצים שום קשר איתו. בכך שהוא לא שייך לשום מעמד בעצם, הוא מסלק את עצמו משניהם.

עוד דמות שעוברת בין מעמדות היא ויל לאדיסלו. מוצא משפחתו מצד אמו אריסטוקרטי, אך האם נישאה למהגר פולני ולא זכתה ברכוש כלשהו. בתחילה לאדיסלו תלוי כלכלית בנדיבות של מר קזובון. סגנון החיים שלו הוא בוהימי. הוא נע ונד בעולם ללא כיוון ברור, ומבלי להתמקצע בתחום כלשהו, במימון קרובו. במהרה מתברר שהתלות הכספית מובילה לתלות רחבה יותר. כשהוא מגיע למידלמארץ' הוא מחפש עיסוק בתור פקיד. מאחר שהוא עובד למחייתו הוא מציב את עצמו במעמד נמוך מאוד מקרובו מר קזובון, שמנסה לאסור עליו ללכת בדרך זו. בעקבות האהבה לדורותיאה, לאדיסלו לומד להעריך את העצמאות יותר מאשר את ההון. הוא ממרה את פיו של מר קזובון ומוותר על תמיכה כלכלית. הוא מסרב גם לכסף המלוכלך של מר בולסטרוד, שמנסה לכפר על עוונותיו בדרך של תמיכה בלאדיסלו. נישואיה של דורותיאה לויל לאדיסלו גורמים לשוק, לא רק מפני שהוא קרובו של קזובון או מפני שזה נוגד את צוואתו, אלא גם מפני שהבדלי המעמד ביניהם כל כך גדולים.

הרומן דן גם ביחסים בין מעמד והכנסייה. מבין אנשי הדת המוצגים רק קזובון הוא עשיר ובעל אחוזה, אולם הוא גם האומלל מכולם. תארים הם חשובים, וכשמר ברוק משיא את דורותיאה למר קזובון, הוא מקווה שקזובון יהפוך לבישוף. קזובון מנותק מהקהילה שלו ולא יכול להתחבר לאנשים הפשוטים באחוזתו. לעומתו, מר פיירברדר העני אהוד בקהילתו. הוא אינו זקוק לדוקטרינה כדי להנהיג קהילה רוחנית, ותפיסת עולמו הרחבה מאפשרת לו להתעניין גם במדעי הטבע. הוא נאלץ להשלים הכנסה במשחקי קלפים שאינם מתאימים למעמדו וגורמים לו להיראות רע. דורותיאה מחלצת אותו מעוניו כשהיא מביאה אותו להנהיג את הקהילה באחוזה, לאחר מותו של קזובון. אף על פי שהשתייכות לכנסייה אינה מבטיחה עושר כלכלי, היא עדיין נחשבת לרמת מעלה מבחינה חברתית, ומר וינסי מקווה שפרד יתקדם בסולם החברתי כשיהפוך לאיש דת.

דמויות

דורותיאה ברוק

אישה צעירה עשירה ואינטליגנטית השואפת להיות מעורבת בעבודה גדולה. היא דוחה חפצים שמסמנים עושר כגון תכשיטים או בגדים מפוארים, היא מתחילה פרויקטים כמו תכנון מחדש של הבתים של הדיירים של דודה הקמצן. לעיתים רחוקות היא יכולה לגרום למישהו לקחת את רעיונותיה ברצינות והיא מחליטה להינשא לכומר אדוארד קאסובון, שמבוגר ממנה בכמה עשורים, במטרה לעזור לו בכתיבת המחקר הגדול שלו. במהרה הנישואין מתבררים כטעות מפני שקאסובון לא לוקח אותה ברצינות ונוטר לה טינה. היא מוצאת בקרובו של קאסובון, ויל לאדיסלו, רוח נדיבה יותר, והם הופכים לחברים טובים. לאחר מותו של קאסובון הם מתאהבים אך נלחמים במשיכה שלהם זה כלפי זו בגלל הסקנדל שייווצר בעקבות מערכת היחסים שלהם- קאסובון כלל בצוואה שלו את האיסור שאם היא תנשא ללאדיסלו, היא תנושל מהירושה. בסוף הם נישאים למרות כל הקשיים ועוברים להתגורר בלונדון.

טרשיוס לידגייט

רופא צעיר אידיאליסט, גאה, מלא תשוקה, מוכשר אבל נאיבי שנולד למשפחה מכובדת אך אמצעיו דלים, הוא מקווה ליצור התקדמות משמעותית ברפואה דרך מחקריו ובית החולים הנדבני במידלמארץ'. בסופו של דבר הוא מסתבך עם רוזמונד וינסי והם מתחתנים. הגאווה שלו, דרישות של רוזמונד וניסיונו להראות שהוא לא אחראי לשום אדם גורמים לו לפשיטת רגל, הוא מבקש עזרה מבולסטרוד ומשלם במעמדו ובסוף הוא עוזב את העיירה. הוא חדל לאהוב את אשתו במהירות ובסוף מקריב את האידיאלים שלו על מנת ליצור סגנון חיים שירצה את אותה אך היא לא מתרצה לעולם והוא נפטר אומלל.

הכומר אדוארד קאסובון

כומר בגיל העמידה שאובססיבי לסיום המחקר הלמדני שלו, עד כדי הרחקה של דברים ואנשים אחרים. הוא מתחתן עם דורותיאה ברוק ומוביל אותה לנישואין חסרי אהבה. במהרה הוא מתייחס אליה בתור מטרד ונוטר לה טינה. הספר הלא גמור שלו "המפתח לכל המיתולוגיות" מיועד כמצבת זיכרון למסורת של סינקרטיזם נוצרי. הוא עד לחברות שנוצרה בין בן דודו ויל לאדיסלו לאשתו וכיוון שהוא לא סובל את לאדיסלו הוא לא מרוצה מזה, לכן כאשר הוא נפטר הוא משאיר לאשתו הרבה רכוש בצוואה אך גם סעיף שאומר כי אם היא תתחתן עם לאדיסלו, היא תאבד הכל.

רוזמונד וינסי

לרוזמונד היהירה, יפהפייה, שיטחית, והנרקיסיסטית בצורה קיצונית, יש דעה מאוד גבוהה על עצמה וקסמיה ודעה מאוד נמוכה על החברה במידלמארץ'. היא נישאת לטרשיוס לידגייט כיוון שהיא מאמינה כי הוא יעלה את מעמדה החברתי וסגנון חייה יהיה נוח וללא דאגות. כיוון שהוא מגיע מבחוץ והוא לא חלק מהחברה במידלמארץ' היא חושבת שהוא טוב מהם. כאשר בעלה מתמודד עם בעיות כספיות, היא מונעת את ניסיונותיו לחסוך מפני שהיא לא יכולה לסבול את הרעיון שהיא תאבד את מעמדה בחברה של מידלמארץ'. היא לא תומכת בו בכלל וחושבת רק על עצמה, במהרה הקשר שלהם הופך לנישואין חסרי אהבה, היא תמיד טענה שהוא לא התנהג אליה טוב והוא יקריב את עצמו על מנת לרצות אותה.

פרד וינסי

אחיה של רוזמונד. הוא אוהב את מרי גארת' מאז שהם היו ילדים. משפחתו מקווה שהוא ימצא חיים בטוחים ויעלה את מעמדו בחברה בכך שהוא יהפוך לכומר, אך הוא יודע שמרי חושבת שתפקיד זה לא מתאים לאופיו ולא תינשא לו אם הוא יהיה כומר. בעקבות ציפיות שמעורר בו דודו, מר פדרסטון, הוא נוטה להיות חסר אחריות ובזבזן. מטרתו היא רק לגרום למרי לכבד אותו והוא מנסה למצוא דרכים לעשות את זה אך ברגע שהוא מסתבך ולא יכול להחזיר לכלב גארת', אביה של מרי, את כספו הוא מרגיש השפלה ולוקח את עצמו בידיים. בסוף הוא זוכה בידה של מרי ובכבוד מצד משפחתה.

וויל לאדיסלו

בן דוד צעיר של מר קאסובון, אין לו רכוש מכיוון שסבתו התחתנה עם מוזיקאי פולני ועני ונישלו אותה מהירושה. הוא גבר בעל חיות רבה, אידיאליזם וכישרון אך ללא מקצוע קבוע. הוא חי חיים בוהימים בתחילת הספר אך כשהוא מגיע למידלמארץ' הוא מחפש עיסוק בתור לבלר. הוא מתאהב בדורותיאה כבר כשהוא פוגש בה באיטליה, בירח הדבש שלה, ככל שהוא מכיר אותה הוא מבין כי קאסובון הציג את עצמו באור לא נכון בעיניה והוא בז לו על כך יותר מתמיד. לאחר מות קאסובון הוא נשאר במידלמארץ' על אף שהוא מדגיש כמה פעמים שהוא עומד לעזוב, אפילו הוא נפרד מדורותיאה אך נשאר למרות הכל. רק לאחר שהוא שומע על צוואתו של קאסובון מפי רוזמונד הוא מבין שעליו לעזוב כי זה משפיל אותו ואותה. בסוף, למרות הצוואה, הוא זוכה בדורותיאה שמבינה כי היא אוהבת אותו.

מרי גארת'

ביתו המעשית, פשוטה, ונדיבה של כלב וסוזאן גארת', היא עובדת כאחות למר פדרסטון והוא מתייחס אליה ברשעות. למרות זאת היא סובלת בשקט כיוון שהיא צריכה עיסוק מסוים על מנת לקיים את עצמה. משפחתה מייצגת את מעמד הפועלים. היא ופרד וינסי היו נאהבים בילדות, אך היא מסרבת לתת לו לחזר אחריה עד שהוא יוכיח כי הוא יכול ומסוגל לחיות ברצינות, בצורה מעשית ובכנות. היא מתעקשת שהוא יראה כקריקטורה בתור כומר ושזה לא מתאים לאופיו. היא ידידה של פרברודר ולאחר שהיא מבינה כי הוא אוהב אותה היא מדגישה בעדינות שהיא תמיד תאהב את פרד למרות הכל. פרברודר עוזר לפרד וזה זוכה בידה של מרי והערכתה.

דמויות משנה

• מר ארתור ברוק - הדוד המבולבל והלא כל כך חכם של דורותיאה וסליה ברוק. יש לו מוניטין כבעל האחוזה הגרוע ביותר במחוז, אך מנסה להתמודד בבית הנבחרים על מצע רפורמי.
• סיליה ברוק - האחות הצעירה והיותר שיגרתית של דורותיאה, שלא חולקת את האידיאליזם והסגפנות של אחותה.
• סר ג'יימס צ'אטם - בעל אחוזה שכן, סר ג'יימס מאוהב בדורותיאה ומנסה להתחנף אליה בכך שהוא עוזר לה לשפר את התנאים של הדיירים באחוזה שלה. כאשר היא נישאת לקאסובון, הוא נישא לאחותה במקום.
• מר האפרי קאדלוודר ואלינור קאדלוואדר - שכנים של משפחת ברוק. מר קאדלוואדר הוא רקטור. אשתו מעשית והיא מתנגדת לנישואיה הראשונים של דורותיאה ולניסיונותיו של מר ברוק להתמודד בבית הנבחרים.
• מר וולטר וינסי ומרת לוסי וינס - משפחת סוחרים מכובדת. הם שואפים שילדיהם יתקדמו בחברה, ומתאכזבים גם מהנישואין של פרד וגם משל רוזמונד.
• מר כלב גארת - אביה של מרי גארת'. הוא איש עסקים נדיב, טוב וכנה אשר מעורב בניהולי חוות. הוא מחבב את פרד ובסוף לוקח אותו תחת חסותו.
• מר קמדן פרדברדר - כומר חכם אך עני וחובב טבע. הוא חבר של לידגייט ופרד וינסי ומאוהב במרי גארת'.
• ניקולס בולסטרוד - בנקאי עשיר שנשוי לאחותו של מר וינסי, הארייט. הוא מתודיסט אדוק שמנסה לכפות את אמונותיו בחברה של מידלמארץ'. למרות זאת יש לו עבר מלוכלך שהוא מנסה בנואשות להסתיר.
• מר פיטר פדרסטון - בעל האחוזה הישן של אולד סטון אשר נושא לאישה את אחותו של כלב גארת' ולאחר מכן לוקח את אחותו של מר וינסי לאשתו השנייה כאשר הראשונה מתה.
• ג'ון ראפלס - מחזיק את המפתח לעברו המלוכלך של בולסטרוד ועתידו של לידגייט. בולסטרוד מאמין שסודו יהיה שמור אם ראפלס ימות.

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה

מידלמארץ' עובד לטלוויזיה פעמיים.

• הפקה מ-1968 של הבי בי סי המבוימת על ידי ג'ואן קרפט.
• "מידלמארץ'" - הפקה שנייה מ-1994 של הבי בי סי המבוימת על ידי אנתוני פייג' והתסריט נכתב על ידי אנדרו דייוויס.

תרגום לעברית

• מידלמארץ'; תרגום: ג'נטילה ואפרים ברוידא, תל אביב: דביר, תשמ"ה.

לקריאה נוספת

• Jerome Beaty, Middlemarch from Notebook to Novel: a Study of George Eliot's Creative Method, University of Illinois Press, 1960 (הספר בקטלוג ULI)
• Peter Jones, Philosophy and the Novel: Philosophical Aspects of Middlemarch, Anna Karenina, The Brothers Karamazov, A La Recherche du Temps Perdu, and of the Methods of Criticism, Clarendon Press, 1975 (הספר בקטלוג ULI)
• Ian Adam, This Particular Web: Essays on Middlemarch, University of Toronto Press, 1975 (הספר בקטלוג ULI)
• Bert G. Hornback, Middlemarch: a Novel of Reform, Twayne Publishers, 1988 (הספר בקטלוג ULI)
• Kathleen Blake (ed.), Approaches to Teaching Eliot's Middlemarch, The Modern Language Association of America, 1990 (הספר בקטלוג ULI)
• Karen Chase, George Eliot: Middlemarch, Cambridge University Press, 1991 (הספר בקטלוג ULI)
• Masako Hirai, Sisters in Literature: Female Sexuality in Antigone, Middlemarch, Howards End, and Women in Love, Palgrave, 1998 (הספר בקטלוג ULI)
• Karen Chase (ed.), Middlemarch in the Twenty-First Century, Oxford University Press, 2006 (הספר בקטלוג ULI)
• J. Hillis Miller, Reading for Our Time: Adam Bede and Middlemarch Revisited, Edinburgh University Press, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
• Simon R. Frost, The Business of the Novel: Economics, Aesthetics, and the Case of Middlemarch, Pickering & Chatto, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
• Adam Roberts, Middlemarch: Epigraphs and Mirrors, Open Book Publishers, 2021 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• ג'ורג' אליוט, ‏מידלמארץ', בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• על הרומן "מידלמארץ'" באתר the Victorian Web
• נטע נעמן, תנועה כמטאפורה, מעריב, על הספר מידלמארץ', 13 בדצמבר 1985
• מידלמארץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)