עמרם פישר

רב הונגרי, רבה של העיר יינק

הרב עמרם פישר (ה'תרי"ג, 1852י"ח בניסן ה'תרפ"ה, 1925) היה רב הונגרי, רבה של העיר יינק.[1][2][3][4]

עמרם פישר
לידה 1848
ה'תרי"ג
טט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1925 (בגיל 77 בערך)
י"ח בניסן ה'תרפ"ה
יינק, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה יינק ומה'תשכ"ו בהר המנוחות
מדינה הונגריה
מקום מגורים טט; קישקונהלש; צ'אברנדק; יינק
מקום פעילות צ'אברנדק; יינק
תקופת הפעילות 18781925 (כ־47 שנים)
רבותיו הרב עזריאל הילדסהיימר; הרב אברהם שמואל בנימין סופר
בני דורו הרב אברהם יצחק הכהן קוק; הרב דוד בהר"ן; הרב משה סופר
חיבוריו דברי עמרם
אב עקיבא פישר עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 9
חותנים הרב אליעזר זוסמן סופר
רבה של צ'אברנדק
18781879
רבה של יינק
18791925
(כ־46 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשנת 1852 (ה'תרי"ג) לרב עקיבא פישר, רבה של העיר טט,[4] ולדבורה בילא, כבן שני מתוך 10. אחיו הבכור הוא הרב צבי פישר, רבן של אסוד וויינערן. נקרא על שמו של אחיו של סביו,[5] הרב עמרם רוזנבוים.[1]

בגיל 16, הלך ללמוד תורה באובודה, אצל הרב פנחס אסטרייכר. לאחר מספר חודשים עבר לישיבתו של הרב עזריאל הילדסהיימר, ישיבת אייזנשטט. לאחר לימודיו באייזנשטאדט, עבר ללמוד בשופרון אצל הדיין הרב אברהם אליעזר זאב אלט, לימים אב בית דין קוברסדורף, אולם לאחר חצי שנה עבר לישיבת פרשבורג אצל אברהם שמואל בנימין סופר, המכונה "הכתב סופר", בנו של החתם סופר. בישיבה זו למד עד פטירת הכתב סופר, ב-1872 (ה'תרל"ב), אז הלך ללמוד באוז'הורוד, אצל הרב חיים צבי מנהיימר, רבה של העיר. ברם, מספר חדשים לאחר הגעתו לעיר, בשנת ה'תרל"ג, פרצה מגפת כולרה בעיר.[1][2]

פישר חזר לפרשבורג (כיום ברטיסלאבה) ללמוד אצל הרב שמחה בונם סופר, המכונה "השבט סופר", בנו של הכתב סופר.[1]

בשנת ה'תרל"ו (1876) עזב את הישיבה עקב נישואיו עם מירל, בתו של הרב אליעזר זוסמן סופר, מחשובי הרבנים בהונגריה במאה ה-19, וראש ישיבה בקישקונהלש.[1][6][5] עבר להתגורר בקישקונהלש, עיר חותנו, לשנתיים, שם שימש כדיין.[3]

למרות גילו הצעיר, בשנת ה'תרל"ח הוא מונה לרבנות העיר צ'אברנדק שבמחוז וספרם. שימש בתפקיד זה עד שנת ה'תרל"ט, אז עבר ליינק. ביינק הוא שימש כרב 46 שנה, עד לפטירתו.[1]

ביום השני של חול המועד של פסח, בי"ח בניסן ה'תרפ"ה (1925), נפטר הרב עמרם פישר, בגיל 72 ונקבר ביינק. בת זוגו מירל נפטרה כעשר שנים אחריו, בכ"ז באייר ה'תרצ"ה (1935).[1][5]

בשנת ה'תשכ"ו, לאחר שכל העיר נתרוקנה מיהודים, הועלו עצמותיהם יחד עם עצמות בנם, הרב עקיבא, לישראל, ונטמנו בהר המנוחות בירושלים.[1]

חיבוריו ופסיקותיו

עריכה

פסיקותיו וחידושיו נכתבו בקונטרס דברי עמרם שנדפס בתוך הספר של בנו הרב עקיבא 'עטרת עקיבא', שנדפס בשנת תשס"ה.[2]

הרב פישר היה כותב באופן קבוע בכתבי העת וילקט יוסף ותל תלפיות.[1]

אחת מפסיקותיו המיוחדות היא ההיתר למול יהודי או גר מבוגר תחת השפעת חומר הרדמה. הוא מסביר שהמועמד למילה ממנה את המוהל כשליח לפני ההרדמה, וכך גם כשהוא ללא הכרה המוהל פועל בשליחותו והמילה כשרה.[7]

משפחתו

עריכה

על פי מסורת המשפחה, צאצא של הרב אדם בעל שם. בנוסף, צאצא למהר"ל מפראג, של הרב מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חסידות צ'רנוביל, של הרב גרשון אשכנזי, רבה של וינה, של הרב מנחם מנדל קרוכמל, של מהר"י וייל, מהר"ם מרוטנבורג, רבי יהודה החסיד, רש"י ועוד.[1][8]

הרב היה נשוי למירל, והיו להם 9 ילדים. רבים מילדיו היגרו לארצות הברית.[1][5] מבניו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 עקיבא בן מרדכי ליב פישר, עטרת עקיבא, באתר אוצר החכמה
  2. ^ 1 2 3 שלמה שפיצר, קהילת הונגריה, באתר אוצר החכמה
  3. ^ 1 2 עזריאל בן יהודה ליב הילדסהיימר, אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר, באתר אוצר החכמה
  4. ^ 1 2 בצלאל אורי פישר, גר המתגייר - א, באתר אוצר החכמה
  5. ^ 1 2 3 4 שמחה בונם דוד סופר, מזכרת פאקש - ב, באתר אוצר החכמה
  6. ^ נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, באתר אוצר החכמה
  7. ^ עטרת עקיבא, חלק 'דברי עמרם', עמ' רמג-רמד
  8. ^ ישכר בעריש גרינפלד - שמעון הירשלער, משפחת השמעוני, באתר אוצר החכמה