פטר עמנואל גרדנויץ
פטר ורנר עמנואל גְרָדֶנִוִיץ (בגרמנית: Peter Gradenwitz; 24 בינואר 1910 - 27 ביולי 2001) היה מוזיקולוג, מלחין, מבקר מוזיקה, ומו"ל, מחברם של ספרי עיון רבים בנושאי מוזיקה. מייסדו של "בית הוצאת המוזיקה הישראלית" ומנהלו במשך שנים רבות. מרצה באוניברסיטת תל אביב ופרופסור של כבוד באוניברסיטת פרייבורג. התמחה בחקר הסגנון הסימפוני המוקדם, מוזיקה יהודית, מוזיקה בישראל, יצירתו של ארנולד שנברג וקשרים מוזיקליים בין מזרח ומערב.[1]
לידה |
24 בינואר 1910 ברלין, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
27 ביולי 2001 (בגיל 91) תל אביב-יפו, ישראל |
שם במה | Piet Grando |
מוקד פעילות | ישראל |
מקום לימודים | הקולג' לפילוסופיה של האוניברסיטה הגרמנית של פראג |
שפה מועדפת | גרמנית, עברית |
חייו
עריכהפטר עמנואל גרדנויץ נולד בברלין בירת הקיסרות הגרמנית בשנת 1910, בנם של שרלוטֶה לבית מֶנדֶל ופליקס גרדנויץ. בשנים 1928–1930 למד מוזיקולוגיה, ספרות ופילוסופיה באוניברסיטאות ברלין ובפרייבורג. מוריו בברלין היו ארנולד שֶרִינג (Schering) וקורט זאקס, ובפרייבורג – וִילִיבַּלד גוּרלִיט (Gurlitt). בנוסף למד בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין. קומפוזיציה למד אצל הנס אַייזלֶר ואצל המוזיקולוג יוזף רוּפֶר בברלין, אצל המלחין יוליוס וייסמן בפרייבורג וב-1934 אצל המלחין דריוס מִיוֹ בפריז. ב-1934, על רקע עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עזב את גרמניה והתגורר תקופות קצרות בפריז, בלונדון ובפראג. ב-1936 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פראג. הדיסרטציה שהגיש הייתה מונוגרפיה שהוקדשה לחייו של יוהאן שטאמיץ (Johann Stamitz: Das Leben); היא פורסמה בברנו באותה שנה, ולימים הרחיבהּ גרדנויץ לכדי ספר בן שני כרכים (Johann Stamitz: Leben, Umwelt, Werke; וילהלמסהאפן 1984).
ב-1936 עלה לארץ ישראל עם אשתו. בארץ פרסם ספרים בנושא מוזיקה וארגן קונצרטים. כן פרסם ביקורות מוזיקה בכתבי-עת כגון Das Orchester, Opernwelt ו-Neue Zeitschrift fuer Musik.
בשנת 1949 ייסד את ההוצאה לאור הישראלית הראשונה שהתמחתה במוזיקה קלאסית, "בית הוצאת המוזיקה הישראלית", וכיהן כמנהלו עד 1982, אז עבר המוסד לבעלים חדשים.[2] במשך שנים רבות כיהן כמזכיר הסניף הישראלי של החברה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו וייצג אותו בכנסים רבים. בשנת 1954 ארגן את הפסטיבל העולמי ה-28 של החברה בחיפה, שהפגיש בפעם הראשונה מוזיקאים מרחיבי העולם עם מלחינים ישראלים. כמו כן ייצג לראשונה את ישראל במועצה הבינלאומית של אונסקו.
בשנים 1968 עד 1977 כיהן כמרצה באוניברסיטת תל אביב. כן הרצה באירופה ובארצות הברית. משנת 1980, עת התמנה כפרופסור של כבוד באוניברסיטת פרייבורג, הורה בה סמינרים.
גרדנויץ נפטר בתל אביב ב-2001 ונקבר בקיבוץ צרעה. ארכיונו מהשנים 1924–1972, הכולל בין היתר יצירות בכתב יד והעתקי יצירות, עיבודים, ספרים ומאמרים, שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית בירושלים.[דרושה הבהרה]
משפחה
עריכהבשנת 1933 נישא גרדנויץ לרוֹזי ווֹלפסון, ולזוג נולדו בן ובת. בנו דוד, ששירת בקהילת המודיעין הישראלית, נהרג בשנת 1963, בגיל 26. ב-1965 נפטרה גם אשתו. ב-1967 נישא גרדנויץ בשנית, לזמרת האלט אוּרסוּלָה מאיֶיר-רַיינַאך,[3] שנפטרה שנים ספורות לאחר פטירתו. בתו יהודית ונדר, שנישאה ב-1973,[4] היא אנליטיקאית יונגיאנית, חברת מכון ישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית,[5] חברת קיבוץ צרעה ואם לשלושה: נועה רועי ועדו.
יצירתו המוזיקלית
עריכה- רביעיית מיתרים (1934), פראג, בוצעה שם בשנת 1935
- שלישייה לחליל, ויולה וצ'לו (1937) בוצעה ב-1938 על ידי אוּרי טֶפְּלִיץ, עדן פַּרטוֹש ותאו זלצמן
- סוויטה של מחולות מאת סלומונה רוסי, (1938), השמעת בכורה בקול ירושלים ב-1939
- פרק לחמישיית כלי נשיפה (1938), שגרדנויץ הקדים לו מוטו מספר איוב, פרק ל"ו
- "סימפוניית הווריאציות" (1941) כוללת בפרק אחד את המרכיבים הצורניים של סימפוניה קלאסית בעלת ארבעה פרקים, שכל אחד מנושאיה מהווה וריאציה על הנושא הראשי הפותח את היצירה.
- "סרנדה לכינור ותזמורת קטנה" (1941) מכילה גם היא פרק אחד
- "ארבעה נופים ישראליים" לאבוב ופסנתר (1946), בוצעו בניו יורק בשנת חיבורם.
כתביו (רשימה חלקית)
עריכהבהוצאת מסדה
עריכה- "עולם הסימפוניה" (1945)
- "המוזיקה הקאמרית" (1948)
- "עולם הפסנתרן" (1952)
- "2000 שנות מוזיקה - אישים ותקופות בעיני דורם" (1976), ערך וליקט פ. ע. גרדנויץ עם אבנר בהט
בהוצאות אחרות
עריכה- אנציקלופדיה "תבל ומלואה - המוזיקה של עמי העולם" (1962), הוצאת מזרחי
- המוזיקה בישראל מימות קדם עד ימינו אלה, מהדורה שנייה מורחבת ומשוכללת. ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1954
- "המוזיקה של עמי העולם", הוצאת מזרחי
לקריאה נוספת
עריכה- "Gradenwitz, Peter (Emanuel)", in: Harry Schneiderman and Itzhak J. Carmin (Eds.), Who's who in world Jewry, 1978, p. 359.
קישורים חיצוניים
עריכה- פטר עמנואל גרדנויץ, דף שער בספרייה הלאומית
- רשימת הפרסומים של פטר עמנואל גרדנויץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי פטר עמנואל גרדנויץ בפרויקט בן-יהודה
- פטר עמנואל גרדנויץ באתר WorldCat
- Nicolas Slonimsky/Laura Kuhn/Dennis McIntire, "Gradenwitz, Peter (Werner Emanuel)", in: Baker’s Biographical Dictionary of Musicians, Gale 2001, באתר HighBeam Research (באנגלית)
- Jehoash Hirshberg, "Gradenwitz, Peter Emanuel", in: Encyclopaedia Judaica, Gale 2007 באתר HighBeam Research (באנגלית)
- גרדנויץ, "את מי מחרימים ואת מי לא", בארכיון הפורטל הקלאסי, 23 במאי 2002 (המאמר פורסם במקור במגזין "מוזיקה", יולי 1987, גיליון מספר 4)
- מת חוקר המוסיקה פטר עמנואל גרדנוויץ, באתר הארץ, 30 ביולי 2001
הערות שוליים
עריכה- ^ כך על פי תיאור ארכיונו בקטלוג הספרייה הלאומית.
- ^ יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל", עמ' 152-3.
- ^ אורסולה מאייר-ריינאך, באתר WorldCat; Musikarchiv: Peter Gradenwitz Archiv, באתר האקדמיה למוזיקה בברלין.
- ^ יהודית לבית גרדנויץ – יעקב ונדר: נישאו, מעריב, 21 בדצמבר 1973.
- ^ חברי המכון, אתר מכון ישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית.