שווייץ
שְׁוַיְץ (לרוב נכתב שווייץ או שווייצריה; בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי: בגרמנית: ⓘⒾ; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית ללא מוצא לים השוכנת במרכז אירופה. שווייץ גובלת בגרמניה בצפון, בצרפת במערב, באיטליה בדרום ובאוסטריה וליכטנשטיין במזרח.
.svg)
.svg)
.svg){kind=small}
שווייץ מוכרת בנופיה - בהריה ובאגמיה הרבים. לטופוגרפיה של שווייץ יש תפקיד מרכזי בעיצוב כלכלתה, תרבותה והמסורת המדינית שלה. היותה של שווייץ הררית הקשה על התהוות חקלאות קלאסית של מישורים נרחבים ואילץ את השווייצרים להתמקד בייצור מוצרים מתוחכמים כמו גבינות ויינות, שוקולדים ושעונים. הטופוגרפיה גם הציבה אתגרים לתחבורה האזרחית והממשלתית, והקשתה על התקדמות צבאות אויב. עובדות אלו יצרו בין אזרחי שווייץ מגוון תרבותי ושפתי עשיר, אילצו את השלטון המרכזי לתת לאזרחים מידה רבה של עצמאות מקומית ואפשרו התגוננות נגד אויבים קשים מבחוץ. לכן לשווייץ מסורת ארוכת שנים של משטר דמוקרטי יציב כמו גם מסורת של נייטרליות פוליטית וצבאית כלפי חוץ, ושווייץ משמשת כביתם של ארגונים בינלאומיים רבים ושל בנקים גדולים. היא מאופיינת ברמת חיים גבוהה וכלכלתה יציבה.
במשך מרבית שנות קיומה, שווייץ הייתה קונפדרציה של קנטונים (מחוזות אוטונומיים) אשר תושביהם דוברי שפות שונות, ולא הייתה לה שפה רשמית. במהלך המאה ה-19, הקנטונים החליטו על הידוק שיתוף הפעולה, המדינה הוגדרה רשמית כפדרציה ומבחינה מנהלית היא אימצה מאפיינים חלקיים של ארגון פדרלי. כך, למשל, בדומה לפדרציות, אזרח שווייצרי נחשב לאזרח של אחד הקנטונים ולא של שווייץ כולה, אך בניגוד לקונפדרציות, התאזרחות בקנטון אחד דורשת את הסכמתם של הקנטונים האחרים.
במהלך המאה העשרים הוכרזו ארבע משפות המדינה כשפותיה הרשמיות. אחת מהן, רומאנש, משמשת שפה רשמית רק בשווייץ, וככל הנראה, רק בשווייץ קיימות קהילות הדוברות אותה. כאשר לא ניתן או לא נוח להשתמש בכל השפות לכתיבת שם המדינה, משמשת השפה הלטינית כברירת מחדל ובה נקראת המדינה: "הקונפדרציה ההלווטית" (Confœderatio Helvetica). שם זה וראשי התיבות שלו (CH) משמשים למטרות שונות, כגון סימול שם המדינה וסיומת האינטרנט שלה. בולים ומטבעות של שווייץ נושאים את השם Helvetia.
היסטוריה
עריכה
ערך מורחב – היסטוריה של שווייץ
באזור שבו נמצאת המדינה המודרנית "שווייץ" ישבו שבטים קלטים עוד בשנת 1500 לפנה"ס. ההלווטים והרטים יישבו את האזור, ובימי האימפריה הרומית קיבלו עליהם את התרבות הרומית ואת השפה הלטינית.
לאחר נפילת האימפריה הרומית נכבש האזור על ידי שבטים גרמניים – האלמנים והלומברדים, ולאחר מכן היה לחלק מממלכת הפרנקים. לאחר מותו של קרל הגדול חולק האזור בין לותאר ובין לודוויג הגרמני, במסגרת חוזה ורדן. חלוקה זו, והתפתחויות נוספות בסמוך לאחריה, קבעו את הרכבה האתני של שווייץ לדוברי גרמנית, דוברי צרפתית ודוברי איטלקית, כמו גם גרעין קטן של דוברי רומאנש, צאצאי תושביה הקלטים המקוריים של שווייץ. לאחר שנשלט האזור על ידי שליטים שונים היה בסופו של דבר לחלק מהאימפריה הרומית הקדושה בשנת 1033.
תחילתה של שווייץ כיחידה פוליטית נפרדת בברית הנצחית (אנ'), מסמך חוזי שנחתם ב-1 באוגוסט 1291 שקבע את יחסי הגומלין בין שלושת הקנטונים הראשונים (אורי, שוויץ ואונטרוולדן), גרעין הקונפדרציה (יום העצמאות של שווייץ נחגג מדי שנה לתאריך זה, 1 באוגוסט). התאחדות זאת באה להגן על הקנטונים מפני השליטה הזרה של בית הבסבורג. בשנת 1315 נאלצו הקנטונים הללו להגן על ברית זו מול הצבא ההבסבורגי בקרב מורגרטן. מאבקים אלו היוו את הגרעין לאגדת וילהלם טל, הגיבור הלאומי השווייצרי, שלחם נגד המושל האוסטרי העריץ הרמן גסלר. הצלחת שלושת הקנטונים לשמור על עצמאותם הביאה להצטרפות טריטוריות נוספות אל הברית, עד ליצירת גרעין של שלושה עשר קנטונים, נספחים ובעלי ברית, שהטריטוריה שלו חופפת במידה רבה את זו של שווייץ המודרנית.
בתקופת הרפורמציה הייתה שווייץ שדה פעולתם של המתקנים הדתיים הפרוטסטנטים אולריך צווינגלי וז'אן קלווין. מאבקי הכוח בין הקתולים והפרוטסטנטים הביאו למלחמות אזרחים, שלא הסתיימו בהכרעה ברורה. שווייץ לא השתתפה כמעט במלחמת שלושים השנים, פרט למאבק שניהל קנטון גראובינדן, שהיה "בעל ברית" של שווייץ, על עמק הולטלינה, אל מול צרפת וספרד, מאבק שסייע לחדד את זהותה הלאומית של שווייץ.
עד 1798 הייתה שווייץ קונפדרציה של מדינות עצמאיות כמעט לגמרי. באותה שנה, כוחות של הרפובליקה הצרפתית הראשונה כבשו את המדינה, והכריזו על "הרפובליקה ההלווטית", מדינה אחת, מאוחדת, בעלת שלטון מרכזי. הסדר זה בוטל בשנת 1803 על ידי נפוליאון שהפך את שווייץ לפדרציה חדשה.
בשנת 1815, בעקבות קונגרס וינה, נחתם בציריך "הסכם פדרלי" שהחזיר לשווייץ את צורתה המדינית הקודמת - קונפדרציה עצמאית ונייטרלית של מדינות קטנות בעלות ממשל עצמאי ריבוני.
מתחים פנימיים בין ליברלים ושמרנים, פרוטסטנטים וקתולים, הביאו בשנת 1847 להקמת ברית בין שישה קנטונים שמרנים וקתולים שכונתה "זונדרבונד". ברית זו הייתה מנוגדת להסכם הפדרלי, ולכן יצאו שאר הקנטונים למלחמה, והביאו לפירוק הזונדרבונד. "מלחמת הזונדרבונד" שהייתה המלחמה האחרונה שניטשה על אדמת שווייץ, הביאה ב-1848 לקבלת חוקה חדשה, שלפיה הפכה הארץ מקונפדרציה של מדינות למדינה פדרלית (מורכבת מקנטונים בעלי ממשל עצמי פנימי, אבל לא ריבוני). העיר ברן נבחרה לעיר הפדרלית בה ממוקמים מוסדות השלטון, ובכך הפכה דה-פקטו (אף כי לא הוכרזה כך מעולם) לעיר הבירה. תושבי שוויץ נהנים מחופש המצפון והדת.
חוקת 1848, ולאחריה חוקת 1874 ו-1891, הקנו זכויות מורחבות לממשל המרכזי, וביטלו, למעשה, את האוטונומיה הנרחבת שהייתה לקנטונים. בשנת 1863 הוקם בשווייץ הצלב האדום הבינלאומי ובשנת 1864 התקבלה בשווייץ אמנת ז'נבה הראשונה. שווייץ הייתה למרכזם של גופים בינלאומיים, ולמקום הידוע בנייטרליות הפוליטית שלו. חבר הלאומים, הגוף הבינלאומי החדשני שהוקם אחרי מלחמת העולם הראשונה, קבע את מושבו בז'נבה ב-1920. בעקבותיו קבעו בה את מושבם ארגונים בינלאומיים רבים. במקביל, שווייץ נוהגת בזהירות רבה במישור הבינלאומי. לדוגמה, היא הפכה לחברה מלאה באו"ם רק בשנת 2002.
בתקופת שתי מלחמות העולם נשארה שווייץ נאמנה לעקרון הנייטרליות שלה ולא אחזה בנשק. הנייטרליות השווייצרית כמו גם התפתחות מערכת הבנקאות עקב קבלת חוק הבנקאות בשנת 1934 שקבע את הסודיות הבנקאית כעיקרון בסיסי, והפרתה כעבירה פלילית, הביאו לפריחתה של שווייץ, בשעה ששאר מדינות אירופה סבלו מהחורבן וההרס של שתי מלחמות עולם.
שווייץ היא כיום דמוקרטיה ליברלית. שיטת הממשל השווייצרית כוללת אלמנטים של דמוקרטיה ישירה, ושימוש רב במשאלי עם. עם זאת, זכות הבחירה לנשים ניתנה רק בשנת 1971.
ב-1979 פרש הקנטון ז'ורה מקנטון ברן לו היה שייך, היה זה השינוי האחרון במספרם ושטחם של הקנטונים.
פוליטיקה
עריכה- ערך מורחב – פוליטיקה של שווייץ
שווייץ היא רפובליקה קונפדרטיבית ובה 26 קנטונים בעלי אוטונומיה נרחבת.
הרשות המחוקקת העליונה היא "אספת הברית" (פרלמנט) המורכבת משני גופים -
- מועצת המדינות הקנטונים, ובה 46 חברים, 2 חברים לכל קנטון, ואחד לכל חצי קנטון, הנבחרים אחת לארבע שנים.
- "מועצה לאומית", ובה 200 צירים נבחרים במספר יחסי לגודל האוכלוסייה בכל אחד מהקנטונים. כל קנטון וחצי קנטון מיוצג על ידי ציר אחד לפחות.
הרשות המבצעת, הממשלה, נקראת מועצת הברית והיא מונה 7 חברים. באופן מסורתי, מרכיבות את הממשלה 4 מפלגות קבועות, והן גם שולחות מספר קבוע של שרים לממשלה (2 שרים מ-3 מפלגות, ועוד שר אחד ממפלגה רביעית). בראש הממשלה עומד נשיא הברית, הנבחר אחת לשנה, לתקופת כהונה אחת ב"אספת הברית" (2 בתי הפרלמנט), והוא ראש המדינה.
בדמוקרטיה של שווייץ יש מרכיבים של דמוקרטיה ישירה, ובראשם היוזמה האזרחית: כל קבוצה של אזרחים שהשיגה 100,000 חתימות יכולה להציע שינוי בחוקה ולהביאו להצבעה על ידי כלל האזרחים - לממשלה ולפרלמנט אין זכות להתערב בתהליך. בנוסף לכך, כל שינוי בחוקה, גם אם הוא מגיע מהממשלה, חייב לעבור במשאל עם (בדומה לאירלנד, אוסטרליה, וכל מדינות ארצות הברית מלבד דלאוור). אזרחי שווייץ מצביעים בממוצע על כ־10 נושאים בשנה, מחציתם יוזמות אזרחיות ומחציתם משאלי עם. ההצבעות נערכות כ־2-4 פעמים בשנה.
שווייץ ידועה במדיניות החוץ הנייטרלית שלה ובמדיניות הפנים השמרנית שלה. היא לא השתתפה במלחמות מאז נפילת נפוליאון בונפרטה, זכות ההצבעה לנשים הוענקה בה רק ב-1971 ובשנת 2002 התנהל בה דיון ציבורי בשאלת שליחת ציר מטעם שווייץ לעצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות. שמרנות השלטון מעודדת אנשים הרוצים שינוי בהקמה ופיתוח של עמותות. הגופים ההתנדבותיים בשווייץ מפותחים מאוד. אחד הגופים האלה הוא ארגון פרו-אינפרמיס[8] – מארגוני הנכים החזקים בעולם.
צבא וביטחון
עריכה- ערך מורחב – צבא שווייץ
בשווייץ מונהג גיוס חובה לצבא, על פי סעיף 120 בחוקה השווייצרית, הקובע כי כל גבר שווייצרי חייב בשירות צבאי. חובת הגיוס הונהגה לפני למעלה מ-80 שנה והיא חלה על גברים מגיל 19 ומעלה. כל גבר שווייצרי חייב לשרת לפחות 260 יום בצבא השווייצרי. המתגייס עובר 18 שבועות של אימון חובה. לאחר הגיוס הוא מחויב ב-7 קריאות לא רצופות לאימון (מילואים) במהלך 10 השנים הבאות.
הצבא עוסק בעיקר בעבודות שיטור שונות ואחראי על תפעול הבקרה האווירית ועל המופעים האירובטיים הגדולים. כמו כן, הצבא אחראי על ביצוע סיורים בסמוך לגבולות שווייץ, על אף שלא קיימות גדרות בגבולות המדינה. ביצוע הסיורים התמידיים בסמוך לגבולות החל בעקבות הפקת לקחים מפלישת גרמניה בשנת 1941 לברית המועצות.
חלוקה מנהלית
עריכה- ערך מורחב – קנטונים בשווייץ
שווייץ היא מדינה קונפדרלית המחולקת ל-26 קנטונים המשמשים כמדינות בדומה למדינות ארצות הברית. עד אמצע המאה ה-19 כל קנטון היה מדינה עצמאית בפני עצמה בעלת גבולות, צבא עצמאי ומטבע ייחודי. המבנה הקונפדרלי הנוכחי נוצר בעקבות חוקת 1848.
26 הקנטונים של שווייץ כוללים בסך 2,255 רשויות מוניציפליות או קומונות (Commune ,Gemeinden) שונות, כשמרבית הקנטונים מחולקים גם ל-148 מחוזות (נכון ל-1 בינואר 2017).[9]
|
 | ||
|
(*) קנטונים המסומנים בכוכבית נחשבים כ"חצאי קנטונים" ולכל אחד מהם ציר אחד במועצת הקנטונים. | |||
יחסי חוץ
עריכה- ערך מורחב – יחסי החוץ של שווייץ
יחסי ישראל–שווייץ
עריכה- ערך מורחב – יחסי ישראל-שווייץ
בין מדינת ישראל ושווייץ מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1949, מהיום בו שווייץ הכירה במדינת ישראל. נכון לשנת 2017 לישראל יש שגרירות רשמית בברן, ולשווייץ יש שגרירות רשמית בתל אביב, וכן קונסוליית כבוד באילת. בין ישראל לשווייץ קיימים יחסים דיפלומטים רחבים ומלאים.
כלכלה
עריכה- ערך מורחב – כלכלת שווייץ
העיר בזל (מגדל רוש) היא בירת תעשיית התרופות במדינה, המהווה כ -38% מהיצוא השווייצרי ברחבי העולם.
מכיוון שאין לה מוצא לים, חייבת שווייץ לייבא את כל חמרי הגלם שלה דרך היבשה ולפיכך היא תלויה במידה רבה במדיניות הכלכלית ובהגבלות הסחר של שותפות הסחר שלה.
מסיבה זו הקימה שווייץ תעשייה מפותחת ביותר.
למרות היותה מדינה דלה באוצרות טבע, הצליחה שווייץ להשתלב בצורה טובה מאוד בתחום התעשייה והכלכלה. התעשייה השווייצרית אינה שואפת לייצור בכמות רבה, אלא מרכזת את מאמציה בייצור הדורש מומחיות ודיוק. במקום מפעלים מזהמים התמחו השווייצרים במוצרי מותרות וטכנולוגיה וכך הצליחו להפיק את המיטב מן המהפכה התעשייתית. המוצרים השווייצריים ידועים בעולם כבעלי איכות מעולה, בין המפורסמים שביניהם השעונים, האולרים וכן הגבינות והשוקולד השווייצרים.
השווייצרים לא חווים את פגעי זיהום האוויר והמים שהתעשייה הביאה לשאר העולם משום שהם שותים מים שמקורם בקרחונים ולא במי תהום, משום שחלק ניכר מהחשמל שלהם מיוצר מסכרים הידרו-אלקטריים ומשום שהם מקפידים בעניינים של איכות סביבה כמו מיחזור אשפה.
בשווייץ בתי ספר פרטיים רבים, אולפנים ומוסדות חינוך בתחום הטכנולוגיה, המסחר והמלונאות, המוציאים מדי שנה אלפי בוגרים בעלי מומחיות גבוהה.
השטח החקלאי המצומצם מעובד בשיטה אינטנסיבית על ידי מיכון מקסימלי. במקום שאין העיבוד החקלאי כדאי או אפשרי, מפרישים את השטח למרעה ומנצלים אותו לגידול בקר מגזע מובחר. שני המוצרים החקלאיים הבולטים של שווייץ הם יין וגבינה.
שווייץ אינה חברה באיחוד האירופי כי אם באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. עם זאת, בניגוד לשאר חברות האיגוד, המסדירות את קשרי הסחר שלהן עם אירופה במסגרת המכונה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), מבססת שווייץ את קשרי הסחר שלה עם אירופה על הסכמים בילטרליים. שווייץ לא הייתה חברה גם בארגון האומות המאוחדות עד לשנת 2002.
שתי ערים שווייצריות, ציריך וז'נבה, נמצאות בעשיריה הראשונה בדירוג הערים שהכי טוב לחיות בהן על פי הסקר השנתי של אקונומיסט וחברת EIU, שפורסם ביוני 2024. ציריך מדורגת שלישית, וז'נבה מדרגת חמישית. הסקר מדרג 173 ערים ברחבי העולם ובוחן חמש קטגוריות: יציבות, מערכת הבריאות, תרבות וסביבה, חינוך ותשתיות.[10][11]
תחום הפיננסים
עריכה- ערך מורחב – בנקאות בשווייץ
שני ענפים מרכזיים נוספים בכלכלה השווייצרית הם הבנקאות והביטוח. תחום זה משגשג בעיקר בזכות עקרון הסודיות הבנקאית, שהפרה שלו מהווה מעשה פלילי בשווייץ. הודות לנייטרליות התמידית שלה, ולאמינות והדייקנות שקנו לעצמן המערכות הפיננסיות השווייצריות, הן זוכות לאמון בעולם כולו והמערכת הבנקאית השווייצרית מגלגלת סכומי עתק - בלי כל פרופורציה לגודלה של הארץ. נכון לשנת 2008 פועלים בשווייץ 406 בנקים מורשים וסוחרי ניירות ערך, החל משני הבנקים השווייצרים הגדולים - UBS וקרדיט סוויס ועד לבנקים מקומיים המשרתים קהילה קטנה ויחודית של לקוחות.
כתוצאה מהביטחון הכספי והכלכלי, משקיעים אנשי עסקים, חברות ומפעלים זרים לרוב את הונם במפעלים שווייצרים ומפקידים את כספם בבנקים השווייצרים. באופן זה הופכת הארץ ל"אוצרה" של אירופה, אשר אליו זורמים שנה בשנה סכומים גדולים. בשנים האחרונות חלה שחיקה במעמדה של שווייץ בתחום הבנקאות בעקבות כרסום בעקרון הסודיות הבנקאית המסורתי, אשר נבע מלחץ בינלאומי. מדינות כמו ארצות הברית ביקשו להתחקות, בין היתר, אחר כספים של ארגוני טרור ומעלימי מס והפעילו לחץ על בנקים לשם חשיפת זהותם של מפקידים והיקף השקעותיהם.[12]
גאוגרפיה
עריכה- ערך מורחב – גאוגרפיה של שווייץ
שווייץ היא מן הקטנות שבמדינות אירופה. שכנותיה הן גרמניה בצפון, איטליה בדרום, צרפת במערב, ובמזרח - אוסטריה ונסיכות ליכטנשטיין. היא משתרעת במרכז הרי האלפים וחולשת על המעברים העיקריים החוצים אותם ומקשרים בין מרכז אירופה לדרומה, ובין צרפת לדרום מזרח אירופה.
שווייץ היא ארץ הבנויה הרים וגבעות. יותר ממחצית שטחה גבוה מ-1,000 מ'. אפשר להבחין בארבעה אזורים הנמשכים מדרום-מערב לצפון-מזרח: הרי היורה, ארץ הביניים הקרויה השפלה השווייצרית (Le Plateau Suisse), האלפים הנמוכים (pre-alpes) והאלפים הגבוהים. כתוצאה מגובהה, שווייץ היא גם אחת ממדינות אירופה העשירות ביותר במים. בין אפיקי המים הרבים הזורמים בשווייץ רק שלושה יכולים להיחשב כנהרות גדולים - ארה, ריין ורון.
המים הרבים והטופוגרפיה המגוונת הפכו את שווייץ לבית גידול עשיר ומגוון לצמחים שונים, בעיקר ביערות מסוגים שונים כמו - יערות אלונים, אשורים, אשוחים ועוד.
דמוגרפיה
עריכה
אוכלוסיית שווייץ מונה נכון לשנת 2023 כ-8.8 מיליון תושבים. חלוקתה של שווייץ לנופים משתקפת גם בהתפרסות האוכלוסייה. מאוכלסים ביותר הם קנטוני הערים, ובמיוחד אלה שמסביב לבזל, לז'נבה ולציריך. אפשר לראות, שככל שהגובה עולה, הולכת ופוחתת צפיפות האוכלוסייה. בהרי היורה הצפיפות בינונית, ואילו קנטוני האלפים מאוכלסים בדלילות רבה. הצפיפות גוברת במקומות שבהם משתרעים העמקים הגדולים אל תוך הרי האלפים.
ההגירה של התושבים ממרחב האלפים והרי יורה אל ארץ הביניים היא שמגדילה את תהליך ההתיישבות. דבר זה כרוך גם בשינוי מבנה התעסוקה: כוחות העבודה, שעיקר עיסוקם היה בחקלאות, הופכים לעיסוקים בתעשייה מודרנית.
מכיוון שמערכת החינוך כפופה להשגחת הקנטונים ישנם הבדלים בהיצע של בתי ספר המקצועיים והגבוהים. אי האפשרות להשתלם באורח מספק גורם אף הוא כיום לכך שחבלי ארץ מסוימים התרוקנו כמעט לחלוטין ולהתרכזות האוכלוסייה בחבלים אחרים. העקירות התכופות בתוך הארץ מגבירות את התערבבות אוכלוסיית שווייץ מבחינת המוצא, הלשון והדת.
שווייץ משקיעה מאמצים רבים לצמצום כניסת המהגרים לתוכה. למעלה מרבע מהאוכלוסייה אינם שווייצרים, כאשר שתי קבוצות המהגרים הגדולות ביותר בשווייץ הם האיטלקים וגרמנים, המתרכזים לרוב בערים הגדולות.
תוחלת החיים בשווייץ היא מהגבוהות בעולם, 83.7 שנים. קרוב ל-1.3% מאוכלוסיית שווייץ מעל גיל 100.
רוב תושבי המדינה הם נוצרים: 37.2% קתולים, 25% משתייכים לכנסייה המתוקנת השווייצרית ו-6% לזרמים אחרים בנצרות. 25% מגדירים עצמם חסרי דת. 5.1% מוסלמים, 0.6% הינדואיסטים 0.5% בודהיסטים ו-0.2% יהודים.
| דירוג | שם | קנטון | אוכלוסייה | דירוג | שם | קנטון | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ציריך  ז'נבה | |||||||||
| 1 | ציריך | ציריך | 423,193 | 11 | נשאטל | נשאטל | 44,485 |  בזל  לוזאן | |
| 2 | ז'נבה | ז'נבה | 203,401 | 12 | בלינצונה | טיצ'ינו | 43,785 | ||
| 3 | בזל | בזל-שטאדט | 173,064 | 13 | תון | ברן | 43,630 | ||
| 4 | לוזאן | וו | 140,619 | 14 | קניץ | ברן | 42,177 | ||
| 5 | ברן | ברן | 134,290 | 15 | כור | גראובינדן | 37,875 | ||
| 6 | וינטרטור | ציריך | 115,129 | 16 | פריבור | פריבור | 37,645 | ||
| 7 | לוצרן | לוצרן | 82,922 | 17 | שפהאוזן | שפהאוזן | 37,248 | ||
| 8 | סנט גאלן | סנט גאלן | 76,328 | 18 | לה שו-דה-פון | נשאטל | 36,748 | ||
| 9 | לוגאנו | טיצ'ינו | 62,123 | 19 | אוסטר | ציריך | 35,529 | ||
| 10 | ביל/ביין | ברן | 55,140 | 20 | ורנייה | ז'נבה | 35,491 | ||
שפות
עריכה
לשווייץ אין שפה רשמית אחת, ועיקר הדיבור בה מתבצע בשלוש שפות: גרמנית, צרפתית או איטלקית, כשרוב אוכלוסיית שווייץ (כ-63%) הם דוברי גרמנית.[13] את ניבי הגרמנית השווייצרית מדברים בשווייץ התיכונה, וכן בצפון הארץ ובצפון מזרחה. חלקה של הצרפתית, המדוברת במערב שווייץ ובדרום מערב, מסתכם ב-19%, וחלקה של האיטלקית - בכ-4%. באחדים מעמקי גראובינדן מדברים כ-50,000 תושבים בשפה הרֶטו-רומנית (רומאנש), והיא אף הוכרה ב-1938 כשפה לאומית הרביעית של שווייץ. כמעט כל תושבי שווייץ דוברים לפחות שתיים משפות המדינה. כדי למנוע סרבול או העדפת אחת השפות, השם המצוין על כל בוליה של שווייץ הוא הלווטיה (Helvetia), שמה הקדום של המדינה בלטינית. גם זוג האותיות המהווה את קוד המדינה - CH (בסיומות של כתובות אינטרנט או על-גבי לוחיות רישוי של כלי רכב, למשל) הוא גרסה נוספת של השם הלטיני של המדינה, Confoederatio Helvetica, "הקונפדרציה ההלווטית".
גרמנית שווייצרית
עריכהכ-65% מאוכלוסיית שווייץ דוברים ניבים שונים של גרמנית שווייצרית, שפה מדוברת בעיקרה, שקיימת רק בשווייץ. דוברי הגרמנית השווייצרית מאכלסים את הקנטונים הצפון-מזרחיים והמרכזיים. שווייצרים דוברי גרמנית שווייצרית קוראים וכותבים בגרמנית גבוהה, ובה הם מדברים גם בבתי הספר. רבים מדוברי גרמנית שווייצרית לומדים אנגלית וצרפתית כשפות זרות.
צרפתית
עריכהכ-24% דוברי הצרפתית בשווייץ, מדברים בניב הכללי והמקובל של הצרפתית. דיאלקטים מקומיים של הצרפתית הם נדירים ביותר. דוברי שפה זו הם כעשרים אחוזים מתושבי המדינה והם מתרכזים בעיקר בחבל רומנדי בקנטונים ז'נבה, ווֹ, נשאטל, ז'ורה, ואלה ופריבורג, כשלכל קנטון יש מבטא משלו. דוברי שפה זו הגרים בשווייץ מכונים "רומַנְדים". הרומנדים, בניגוד לגרמנים השווייצריים, לרוב אינם מפגינים שליטה בשפות זרות, אולם בשניים מהקנטונים הצרפתיים, וו וז'נבה, קל למצוא דוברי שפות רבות, משום שבז'נבה יש הרבה דיפלומטים ובוו יש הרבה מהגרים בינלאומיים וממקומות אחרים בשווייץ.
איטלקית
עריכהכ-9% מאוכלוסיית שווייץ דוברים איטלקית באחד מניביה המקומיים או בגרסה הסטנדרטית. דוברי שפה זו מתרכזים בעיקר בקנטון טיצ'ינו, המצוי בדרום הקונפדרציה. בעבר היו לשווייץ קנטונים דוברי איטלקית נוספים, אולם כיום שטחם הוא חלק מאיטליה. כמו כן מהגרים רבים מאיטליה דוברים איטלקית, והם מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר מבין המהגרים בשווייץ.
רומאנש, שפות נוספות וסוגיית השפה הרשמית
עריכהכ-2% דוברי רומאנש. המבנה ההררי של שווייץ והקושי בתחבורה שהיה שם במשך שנים רבות גרם לשימורן של הרבה שפות נדירות. חלק משפות אלה הן שפות רומאניות וחלק שפות גרמאניות (להבדיל מהניבים המקומיים של הגרמנית). הנפוצה בהן היא הרומאנש, שפה רומאנית המדוברת על ידי פחות מאחוז בודד מאוכלוסיית שווייץ. שפה זו הפכה לשפה רשמית של שווייץ בעקבות לחצים בינלאומיים שהופעלו על שווייץ בין שתי מלחמות העולם לקבוע שפה רשמית כלשהי. הלחצים נבעו מאינטרסים של גרמניה, צרפת ואיטליה ששפתה הכתובה הרשמית של שווייץ תהיה זהה לשפתן, ובכך תביע שווייץ מעין הזדהות עם אחת מהן. השווייצרים קבעו כי הרומאנש היא שפתם הרשמית כדי להצהיר על נייטרליות.
לאחר מלחמת העולם השנייה, קבעו השווייצרים כי כל ארבע השפות הכתובות הנפוצות יחסית בארצם תהיינה שפותיהם הרשמיות. כדי לאפשר לפקידי המדינה להקליד בקלות בארבע שפות שונות, אימצו השווייצרים פרישׂות קלידי מחשב ייחודיות להם הדומות מאוד בין ארבע השפות השונות. מעצב פרישות קלידים אלה הוא הישראלי דוד קפלן[דרוש מקור].
יהדות שווייץ
עריכה- ערך מורחב – יהדות שווייץ
ראשית התיישבות היהודים בשווייץ היא ככל הנראה מראשיתה של המאה ה-13. במאה ה-15 גורשו היהודים משווייץ ושיבתם הותרה שנית רק בראשית המאה ה-17. ב-1850 גברה ההגירה בעיקר מגרמניה, וממזרח אירופה.
ב-1897 התקיים בבזל שבשווייץ הקונגרס הציוני הראשון ורבים מן הקונגרסים הציוניים שבאו בעקבותיו נערכו גם הם בעריה השונות של שווייץ. כיום חיים בשווייץ כ-18,000 יהודים, רובם בציריך, בזל וז'נבה. בנוסף קיימות קהילות נוספות בלוצרן, ברן, לוזאן, פריבור, לוגאנו, סנט גאלן, לה שו-דה-פונד, ביל/ביין, באדן, וינטרטור, קרויצלינגן ונשאטל.
ב-1999 הפסידו בנקים שווייצריים אחדים במשפט בו נתבעו על ידי הליגה נגד השמצה לאחר שסירבו לתת את כספי נספי השואה ליורשיהם בלא הצגת תעודת פטירה.[14]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שווייץ (בגרמנית)- אתר האינטרנט הרשמי של שווייץ (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של שווייץ (בצרפתית)
- אתר האינטרנט הרשמי של שווייץ (באיטלקית)
- אתר האינטרנט הרשמי של שווייץ (ברומאנש)
- אתר האינטרנט הרשמי של שווייץ (בגרמנית, בצרפתית, באיטלקית, ברומאנש ובאנגלית)
שווייץ, דף שער בספרייה הלאומית
שווייץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שווייץ, ברשת החברתית אינסטגרם
שווייץ, ברשת החברתית LinkedIn
שווייץ, סרטונים בערוץ היוטיוב- אתר שגרירות שווייץ בישראל
- מאמרים על שווייץ, באתר ynet
- מידע פוליטי-חברתי על שווייץ, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- כתבות על יעדי טיול בשווייץ, באתר GoTravel
- סיפורה של מלחמת העצמאות השווייצרית בבלוג ההיסטוריה הישראלי
- שווייץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
עריכה- ^ מוטו לא רשמי
- ^ Politisches System – Fakten und Zahlen, www.eda.admin.ch (בגרמנית)
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ =1[1]
- ^ ראו Institutionelle Gliederungen.
- ^
תל אביב נפלה 20 מקומות בדירוג הערים שהכי טוב לחיות בהן, באתר הארץ, 27 ביוני 2024
- ^ Tamara Hardingham-Gill, The world’s most liveable cities for 2024, CNN, 2024-06-27 (באנגלית)
- ^ Press, The Associated (2011-09-05). "Swiss Banks Urge 'United Front' Against U.S. Pressure on Tax Evasion". The New York Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-09-24. Switzerland Next: Swiss Banks Set To Foward Confidential Bank Client Data To U.S. Officials, Zero Hedge (באנגלית)[2]
- ^ What Languages Do They Speak in Switzerland?, Educations.com, January 2020
- ^ הסכם היסטורי בין הבנקים השווייצרים לניצולי השואה: פיצוי של 1.25 מיליארד דולר, באתר וואלה, 27 ביולי 2000
