תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל
תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל היא תוכנית לפיתוח תשתית הרכבות בישראל. תחילת התוכנית ב"תוכנית החומש" שגובשה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 והמשכה בתוכנית האסטרטגית לשנת 2040. תוכנית זו משפיעה רבות על התחבורה בישראל, על התפתחות מרכזי התעסוקה ועל פיזור האוכלוסייה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
תוכנית פעולה  |
| מדינה |
 ישראל |
| בעלים | משרד התחבורה ורכבת ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 2004–2040 (כ־36 שנים) |
| עלות | 25–30 מיליארד שקלים |
| מידע טכני | |
| מידע נוסף | הרחבה משמעותית של תשתית הרכבות בישראל |
  | |
מאז קום המדינה ועד לתחילת תוכנית זו היה פיתוח הרכבת מועט ולא נבנו כמעט תחנות וקווים חדשים.
תוכנית החומש בתחילת המאה ה-21
עריכה
תוכנית החומש גובשה בתחילת העשור הראשון של המאה ה־21 וכללה מספר רב של פרויקטים. מטרות התוכנית היו קירוב מרכז הארץ ליישובי הפריפריה, הפחתת תאונות הדרכים והפחתת הזיהום הסביבתי. בתחילה תוכנן גמר ביצוע התוכנית לסוף שנת 2008 (חמש שנים), אולם תוכנית החומש הוסיפה להתרחב, חלק מיעדיה נדחו, והסתיימה בפרויקט הוספת המסילות בין תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה למחלף שמריהו מזרח ברבעון השלישי של 2019.
ההשקעה בתוכנית נאמדת בכ־55 מיליארד ש"ח. התוכנית כללה הנחת מסילות רכבת, הקמת תחנות רכבת חדשות, החלפת מפגשי כביש־מסילה בהפרדות מפלסיות, הקמת מרכז ארצי חדש לשליטה ובקרה של תנועת הרכבות והוספת ציוד נייד לצי הרכבות של רכבת ישראל[1]. לתוכנית החומש הייתה השפעה אדירה על התנהלות חברת הרכבת והיא גרמה לשינויים רבים במבנה הארגוני שלה ובאופייה[2][3].
התכנית האסטרטגית לשנת 2040
עריכהביולי 2017 הציגה חטיבת הפיתוח של רכבת ישראל בכנס שלה את התכנית האסטרטגית לשנת 2040. עלות התכנית 123,656 מיליון ש"ח: 94,782 מיליון ש"ח למסילות, תחנות ומסופי מטענים, 9,615 מיליון ש"ח לאתרי תחזוקה ודיור, ו־19,529 מיליון ש"ח לציוד נייד[4].
עיקרי התכנית
עריכה- חיבור ארבע ערי מטרופולין (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע) ברכבות מהירות שיסעו במהירות 250 קמ"ש[5].
- תחזית שנתית למספר הנוסעים ב־2040 היא 300 מיליון איש[6].
- תוספת של 400 ק"מ מסילה על ה־600 ק"מ כיום[7].
- היקף פעילות המטענים יגיע ב־2040 ל־143 אלף טון ביום.
- בניית תחנות נוסעים חדשות שמספרן אמור לגדול מ־70[דרוש מקור] בשנת 2020 ל־125 בשנת 2040.
- בנוסף לשישה מתחמי תחזוקה ודיור הקיימים יקומו שני מתחמים חדשים: בשחורת ליד אילת ובאזור התעשייה העתידי רג"מ[8].
- שיפור קישוריות רכבת עם מערכות תחבורה ציבורית אחרות כמו מטרו, רכבת קלה, ורכבלים וחיבור לנמלי ישראל[9][10][11]
- הכפלת מסילת החוף בין חיפה להרצליה[12][13][14].
- בניית מסילת הרכבת לאילת דרך באר שבע ונמל התעופה רמון[15].
- המשך חשמול קווי הרכבת[16].
- בניית מסילת מנשה (עמק חפר – באקה אל גרבייה – חריש – עמק יזרעאל)[17].
- בניית מסילת זבולון (נשר – קריית אתא – כפר יאסיף)[18].
- בניית מסילת גליל מערבי (כפר יאסיף – כברי – שלומי).
- בניית מסילת ראשון לציון – מודיעין[19].
- בניית מסילה עוקף לוד וחיבורה למסילת פלשת–שורק (נמל אשדוד – בני דרום – גדרה – גזר).
- הרחבת תחנת נתב"ג.
- בניית מסילה רביעית במסילת איילון[20].
- בניית מסילות 5 ו־6 במסילת איילון (תוואי תת־קרקעי)[21].
- הכפלת מסילות פלשת–אשקלון ולוד – באר שבע[22].
פרויקטים בביצוע
עריכהחידוש המסילה המזרחית
עריכה
ערך מורחב – המסילה המזרחית
תוואי המסילה המזרחית הוא מצומת רמז (הנמצא מזרחית לחדרה) לבין תחנת הרכבת לוד. במסגרת העבודות מתוכננת הקמת מסילה חדשה לאורך התוואי ההיסטורי בקטע חדרה – כפר סבא (בתוואי דומה לקו המזרחי ההיסטורי מחדרה לראש העין, שפעל עד שלהי שנות ה־60) והכפלת המסילה בקטע הקיים כפר סבא – ראש העין – לוד. על פי התוכנית, תיבנה בעתיד שלוחה בסמוך לאחיטוב, במסגרת מסילת מנשה העתידית, לכיוון חריש. במסגרתה תיבנה תחנה חדשה בסמוך לבאקה אל גרבייה שתשרת את תושבי אחיטוב ועמק חפר במקום התחנה שתוכננה באחיטוב. בהמשך המסילה תמשיך דרך רמות מנשה ותתחבר למסילת העמק. התוואי מיועד לרכבות משא ולרכבות עבור נוסעים אשר יעדם אינו במרכז הארץ (למשל נוסעים בקו חיפה – באר שבע או קו חיפה–ירושלים). מסילה זו מיועדת להיות גם גיבוי למסילת החוף, במקרה שתחול תקלה במסילה הראשית, כדי למנוע השבתה מוחלטת של תנועת הרכבות. המטרה הלאומית לקו זה היא פיזור אוכלוסין.
ב־31 בינואר 2012 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את תוואי המסילה המזרחית, שתכלול שבע תחנות רכבת חדשות: חדרה מזרח, אחיטוב, טייבה, טירה, כפר סבא צפון, אלעד ושוהם, בנוסף לשתי תחנות הרכבת שכבר נבנו – ראש העין צפון וראש העין דרום. את המקטעים הצפוניים (A ו-B) בפרויקט תבצע נתיבי ישראל ואת שדרוג המקטעים הדרומיים (C ו-D) תבצע רכבת ישראל. העבודות על הקמת המסילה החלו בשנת 2019[23][24][25].
בשנת 2021, הוחלט לצמצם את מספר התחנות במסילה, משיקולים תקציביים, ובוטלו תחנת הרכבת אחיטוב, תחנת הרכבת טייבה, תחנת הרכבת כפר סבא צפון ותחנת הרכבת לוד צפון, כמו כן בוטל חידוש תחנת הרכבת ראש העין דרום[26]. במסגרת הפרויקט יתבצעו הכנות תשתיות במיקומן המיועד אך הן לא ייבנו.
מסילה רביעית באיילון
עריכה- ערך מורחב – מסילת איילון
מסילת האיילון כוללת כיום שלוש מסילות בין תחנת הרכבת תל אביב ההגנה ובין תחנת הרכבת תל אביב מרכז. קטע זה הוא צוואר בקבוק ברשת הרכבות וכיום לא ניתן להעביר בו רכבות נוספות בשעות העומס. מכיוון שהתכנון של נתיבי איילון לא השאיר מקום למסילה רביעית, לא ניתן כיום לסלול מסילה נוספת בקטע זה. תוכנית להוספת מסילת ברזל רביעית מתחנת תל אביב סבידור מרכז ועד לתחנת תל אביב ההגנה ולהוספת מסילות ברזל שלישית ורביעית מההגנה ועד לוד (ביצוע בפועל עד גנות) הוכרזה כתוכנית תשתית לאומית ביוני 2007, התוכנית המפורטת פורסמה באוגוסט 2012 (תת"ל 33)[27].
בשנת 2019 החלו עבודות לפיתוח אגן הניקוז לנחל האיילון (במטרה למנוע הצפה של הנחל בתעלת האיילון בתל אביב) באזור פארק אריאל שרון.
הפרויקט על פי דברי אנשי משרד התחבורה, צפוי להסתיים ב-2028 וזאת בניגוד לתוכנית המקורית לסיים ב-2026. הדבר נובע בשל עיכוב בעבודות, עקב חילוקי דעות בין חברת נתיבי ישראל לרכבת ישראל בנוגע לחלוקת העבודה בפרויקט[28]. בפברואר 2022 הושגו הסכמות בין שתי החברות[29].
מסילת ראשון לציון – מודיעין
עריכה- ערך מורחב – מסילת ראשון לציון – מודיעין
הקמת מסילה מתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין מזרחה לעבר תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים (והלאה בין נתיביו של כביש 431 בדרום גוש דן עד למחלף ענבה בו המסילה תתחבר למסילת מודיעין–ענבה ישירות ולקו הרכבת לירושלים), התוכנית כוללת גם את הקמת תחנת הרכבת מעוין שורק ותחנת הרכבת רמלה דרום ושדרוג משמעותי למחלף ענבה שיהפוך למחלף הרכבתי הגדול בארץ. העבודות החלו בשלהי 2019[24].
פרויקט החשמול
עריכה- ערך מורחב – פרויקט החשמול
תוכנית לתשתית לאומית (תת"ל) 18, היא תוכנית אשר עוסקת בהסבת מערך הרכבות הקיים מהנעה המבוססת על מנוע דיזל להנעה חשמלית. ההשקעה בפרויקט מוערכת ב־12 מיליארד שקל[24].
פרויקט החשמול תוכנן במקור ליישום הדרגתי עד סוף שנת 2009, כשרשת המסילות כוללת כ־1,500 קילומטר.
במסגרת הפרויקט ירכשו 62–78 קטרים חשמליים[24], יוקמו 14 תחנות השנאה רכבתיות (תה"ר-TS) אשר ימירו מתח עליון של חברת החשמל, 161kV למתח 25kV (חילופי), יותקנו קווי ההזנה העיליים (OCS) להנעה חשמלית ויוקמו מערכות שליטה ובקרה (SCADA)[30].
הצורך בחשמול מסילות רכבת הוא כלכלי וסביבתי: מחיר דלק מאובנים, שבאמצעותו נוסע מערך הרכבות כיום, תנודתי, מה שמקשה על תכנון מחירים לטווח ארוך, בעוד שמחיר החשמל יציב יחסית, בעיקר עם המעבר לייצור חשמל בגז טבעי. בנוסף, רכבות חשמליות מאיצות בקלות רבה יותר, מה שהופך אותן למהירות יותר וכלכליות יותר. מהירות הרכבת תגדל לעד 220 קמ"ש[24]. גם מבחינה סביבתית ישנה תועלת רבה בחשמול מערך הרכבות: מנועי הקטרים החשמליים אינם פולטים גזים, כפי שמתרחש במנועי דיזל. בנוסף, הפקת חשמל ממקורות חלופיים, כמו אנרגיית שמש ורוח, תהיה ככל הנראה צורת הפקה מקובלת יותר ויותר. רכבת חשמלית שקטה יותר, זולה יותר ובטיחותית יותר[31].
על פי הערכות, תחסוך הרכבת 20% בעלויות האנרגיה (בעיקר דלק) ו־30% בעלויות האחזקה של הציוד הנייד[30].
בשנת 2001, הודיע מנכ"ל רכבת ישראל על השקת פרויקט החשמול בעלות משוערת של 210 מיליון דולר[32]. אך במהלך השנים נדחה הפרויקט שוב ושוב. גורמים שונים הביעו התנגדות או לא ראו תועלת בביצועו. המשרד להגנת הסביבה טען שייצור חשמל בתחנות הכוח עדיין יגרום לזיהום אוויר, ובחברה להגנת הטבע אף נטען שצפויה פגיעה נופית ופגיעה בבעלי חיים[33]. ב־13 באוגוסט 2013, אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את תוכנית חשמול הרכבת, בתחילה במסילת ירושלים–גנות ובמסילת עכו–כרמיאל[34].
באוקטובר 2014, אישרה ועדת השרים לענייני פנים למשרד התחבורה להמשיך בפרויקט החשמול[24].
בפברואר 2015 יצא המכרז להסבת המסילות, אך בגלל עיכובים, משתמש קו עכו–כרמיאל בקטרי דיזל, ולא בחשמל, כפי שתוכנן תחילה. המכרז הוא בסכום של כ־3 מיליארד שקל להנחת תשתית אספקת חשמל למסילות קיימות ומתוכננות באורך כולל של 420 ק"מ, לצד תחנות השנאה ושליטה ובקרה. זאת, מתוך תקציב פרויקט כולל של 12 מיליארד שקל, הכולל רכש והסבה של קרונות וקטרים. חמש חברות קיבלו רישוי להשתתף במכרז, לאחר שעברו את שלב המיון המוקדם (PQ): אלסטום, סימנס, CRPM, SEMI ואלקנור[35].
בדצמבר 2015 זכתה חברת SEMI הספרדית במכרז החשמול של רכבת ישראל[36], והעבודות על הפרויקט החלו בשנת 2016.
אחרי מאבק המשפטי סביב תוצאות המכרז הושגה פשרה לפיה הקמת מערך החשמול תבוצע בידי חברת SEMI הספרדית, שזכתה במכרז מלכתחילה, ואילו אפקון הישראלית תשולב כקבלן משנה, אלסטום תקבל כ־50% מעבודות התחזוקה בפרויקט, בשווי של כ־300 מיליון שקל, ליותר מ־20 שנה[37].
נכון לסוף 2022 נפרסה ופעילה תשתית החשמול בתוואים הבאים: ירושלים נבון – בנימינה, מחלף ענבה–מודיעין, מצומת לוד וצומת גנות למתחם לוד ולאשקלון (דרך רחובות), מתחנת ההגנה לאשקלון (דרך ראשון לציון משה דיין), טבעת השרון (מסילות הירקון, השרון וחלק קטן במזרחית).
נכון לרבעון הרביעי של 2022 עבודות לחשמול המסילות מתבצעות בתוואים הבאים:
- במסילת החוף מבנימינה לחוף דור.
- באזור באר שבע במסגרת חשמול מקטע באר שבע מרכז – צומת גורל – אשקלון[38].
רשימת תחנות השנאה רכבתיות (תה"ר) שיוקמו במסגרת הפרויקט
עריכה- כרמיאל – ממערב לכניסה לכרמיאל – לקראת הקמה
- אחיטוב (לבון) – לקראת הקמה
- המפרץ (חוצות המפרץ) – לקראת הקמה
- עכו דרום – אזור תעשייה עכו-דרום, ממזרח למסילת הברזל חיפה–נהריה – לקראת הקמה
- קישון – מתחם הרכבת "סדנאות אפרים", מפרץ חיפה.
- דור – שדות דור, צפונית לכביש 7011 ומזרחית לכביש 2 – לקראת הקמה
- ויתקין ("חופית") – צפון מערבית למט"ש נתניה –
בוצע - שפיים (רשפון) – שדות קיבוץ שפיים, דרום מערבית לחציית מסילת ברזל תל אביב – חיפה את נחל רשפון – בוצע
- אלישמע – צפונית לכביש מס' 531, ליד אזור תעשייה כפר סבא – בוצע
- הולץ (תל אביב דרום) – תחנת הרכבת תל אביב דרום (מתחם הולץ) – בוצע
- לוד צפון – בין מחלף לוד לבין מסילת ברזל ראש העין – לוד – בוצע
- פלשת – משולש מסילתי בפלשת, ליד מחלף אשדוד – בוצע
- נען – שדות קיבוץ נען, מערבית לכביש 6, ממערב למסילת הברזל נען – באר שבע – לקראת הקמה
- שער הגיא – חצר תחמ"ש חח"י בשער הגיא, צפונית לכביש 1 – בוצע
- קריית גת ("לכיש") – הפאתים הדרומיים של אזור התעשייה קריית גת – בהקמה
- באר שבע – מתחם תחנת הרכבת באר שבע – צפון / אוניברסיטה – לקראת הקמה
פרויקט שדרוג איתות וטכנולוגיית בטיחות (ERTMS)
עריכהמערכת האיתות הרכבתית מנהלת ומפקחת על תנועת הרכבות, מגדירה את מרחקי הבטיחות בין הרכבות ומהווה רכיב משמעותי לנסיעה בטוחה.
כיום, פועלת מערכת האיתות הרכבתית, באמצעות רמזורים (סימנורים) המותקנים בצדי המסילות ומציגים לנהג הרכבת אותות המנחים אותו באשר לזמינות המסילה בהמשך הדרך וסכנות אפשריות.
בפרויקט זה תשודרג מערכת האיתות והבטיחות למערכת ETCS level 2 – המתקדמת ביותר בעולם בתחום מערכות שליטה ברכבות, הפועלת באמצעות רשת סלולרית ייעודית לרכבת ישראל ומציגה את ההתראות לנהג גם באמצעות אלמנטים הצמודים למסילה וגם באמצעות תצוגה דיגיטלית על מסך בתא הניהוג, בדומה לתא טייס.
סיום פרויקט החלפת מערכת האיתות מתוכנן לשנת 2023.
יתרונות המערכת החדשה
עריכהלצד הגדלת תדירות הרכבות בצוואר הבקבוק (בכלל הרשת ייתכן שהתדירות תקטן בהתאם לניסיון שנצבר באירופה), המערכת תשפר את בטיחות הנסיעה, תוך שליטה ובקרה בזמן אמת במידע שמועבר לנהג הקטר: על מיקום הרכבת, מהירות הנסיעה והנחיות הבטיחות.
הודות למערכת מתקדמת זו תוכל רכבת ישראל להגדיל את קיבולת הרכבות במסילת איילון, המהווה צוואר בקבוק לרשת המסילתית כולה, מ-14 רכבות בשעה לכל כיוון ל-17 רכבות בשעה לכל כיוון, ללא תוספת תשתית מסילתית, ותאפשר שילוב רכבות נוספות שתופעלנה בקו הרכבת המהיר לירושלים.
המערכת תצמצם את עלויות התחזוקה ותאפשר שיפור ביצועים במהירות נסיעה גבוהה יותר.
לפרויקט שלושה חלקים:
פרויקט ETCS Level 2 תשתית
עריכהחברת תאלס זכתה במכרז לאחר שהייתה המתמודדת היחידה בו (אחרי שחברות אלסטום וסימנס פרשו)[39]. בפרויקט זה יוחלף כל ציוד המסילה הנדרש להפעלת המערכת החדשה, כתחליף לרכיבי איתות ישנים דוגמת הסמפור.
פרויקט רשת התקשורת העצמאית GSM-R
עריכההקמת רשת סלולרית ייעודית לרכבת ישראל אשר תכסה את כל תנועת הרכבות ברחבי הארץ. בסוף 2017 פורסם שחברות מוטורולה ונוקיה זכו במכרז לביצוע הפרויקט. משרד התקשורת הקצה לצורך הפרויקט תדרים ייעודיים בתחום ה-900 MHz שישמשו את הרכבת בלבד[40].
פרויקט ETCS Level 2 נייד
עריכהבסוף 2018 פורסם שחברת אלסטום זכתה במכרז להספקת מערכת האיתות והבקרה מסוג ETCS Level 2 עבור ציוד נייד ברכבת ישראל[41].
החוזה שהיקפו כ-186 מיליון ש"ח (45 מיליון אירו ללא האופציות) הוא עבור תכנון, אספקה, התקנה, בדיקה והכנת המערכת, המותקנת על גבי הקרונות והקטרים, לפעולה. אלסטום תספק את פתרון האטלס (Atlas) שלה.
שדרוג והקמת מתחמי תחזוקה
עריכהסדרת פרויקטים עוסקים בהקמת מתחמי התחזוקה החדשים והרחבת מתחמי התחזוקה הקיימים.
- מתחם קישון (סדנאות אפרים) – ביצוע שלב א' ושלב ב', הקמת מבנה שו"ב ותשתית לתחזוקת ציוד נייד חשמלי.
- מתחם לוד – תכנון שלב ב'.
- מתחם ב"אזור התעשייה רמלה, גזר, חבל מודיעין" (רג"מ) העתידי.
- מתחם תפעולי באזור כפר ויתקין.
הכפלת שלוחת המסילה לנמל אשדוד
עריכהבאפריל 2022 החלו עבודות להכפלת המסילה בין צומת פלשת לבין נמל אשדוד כדי לתת מענה לצפי של הגדלת תעבורת המטענים.
פרויקטים בתכנון במסגרת תוכנית 2040
עריכההכפלת מסילת החוף
עריכה- ערך מורחב – תת"ל 65
הוספת שתי מסילות מהירות בין סדנאות אפרים (כ-2 ק"מ צפונית לתחנת מרכזית המפרץ) עד למחלף שמריהו מזרח באזור קיבוץ שפיים. המסילות יאפשרו תנועת רכבת מהירה (250 קמ"ש), ללא עצירות ביניים, מחיפה לתל אביב (מרכז).
ב-12 בדצמבר 2022 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את "התוכנית הכפלת מסילות החוף" (תת"ל 65א'). התוכנית מתייחסת למקטע שבין שפיים לחוף הכרמל. המסילות הקיימות ישודרגו כדי לאפשר נסיעה במהירות של עד 160 קמ"ש. כמו כן יוקמו שתי מסילות חדשות שיאפשרו נסיעה במהירות של עד 250 קמ"ש. לאורך התוואי מתוכננות 11 תחנות, מתוכם ארבע תחנות חדשות: זיכרון יעקב, אור עקיבא, תחנת המכללות בנתניה, שפיים. בארבע תחנות אחרות יוקמו מבני תחנה חדשים בנוסף או במקום הקיימים: חוף הכרמל, עתלית, חדרה, נתניה מרכז וספיר. המסילה אשר עוברת בתוך בנימינה תתבטל, והמסילה החדשה תעבור בסמוך לכביש 4 בין אור עקיבא ובנימינה[42].
הארכת קו הרכבת המהיר לירושלים
עריכהבמסגרת תוכנית החומש הוקצו 4.685 מיליארד שקל לטובת המשך הקו המהיר לירושלים, והקמת תחנת ירושלים מרכז[43].
בנוסף קיימות תוכניות להארכת מסילת הרכבת מזרחה[44]. מתוכנן חיבור לתחנה במתחם החאן, תחנה חדשה במרכז העיר, וייתכן שאף לתחנת הרכבת ירושלים מלחה הקיימת, דרך תחנות נוספות. בעבר תוכנן חיבור לעיר העתיקה ולכותל אך תכנון זה בוטל בגלל חשש פגיעה בחומות העיר ובכותל המערבי.
מסילת מנשה
עריכה- ערך מורחב – מסילת מנשה
מסילת מנשה, מסילה מאחיטוב דרך עירון עד למסילת העמק. מסילה זו תיצור אפשרות לרכבות מכיוון בית שאן ועפולה נסיעה ישירה למרכז מבלי לעבור באזור חיפה והקריות ומאוחר יותר תהווה חיבור גם לנצרת וטבריה לאחר שגם הן יחוברו לקו רכבת ישראל.
מסילת שורק–פלשת ומסילת עוקף לוד
עריכה- ערך מורחב – מסילת פלשת – שורק
במסגרת תת"ל 79 מתוכננת הקמה של שני מקטעים: המקטע הראשון הוא מסילת רחוב אשר יחבר צומת פלשת (אשדוד) למסילת הדרום ולמסילה לבית שמש דרך גדרה. המקטע השני כולל מסילה העוקפת את לוד ממזרח ותתחבר למסילת ירושלים–גנות (לשני הכיוונים) ולמסילה המזרחית בקשת רכבתית. הפרויקט כולל הוספת 4 מסילות ממונהרות עוקפות לעיר לוד, בין כפר מנחם למחלף לוד, וביניהם תיבנה מסילה כפולה מהירה (עבור מהירות הרכבת 250 קמ"ש). כמו כן יוקמו שלוש תחנות רכבת חדשות: בני דרום, גדרה וגזר. המסילה תחובר למתחם האחזקה הרכבתי ברג"מ העתידי. אורכו הכולל של הפרויקט כ־110 ק"מ, אורך הגשרים הכולל הוא כ־15 ק"מ, אורך מנהרות הכולל הוא כ־25 ק"מ[45].
נכון לקיץ 2020, הפרויקט נמצא בשלב תכנון מוקדם סטטוטורי. ניהול הפרויקט על ידי חברת ח.פ.ת.[45]
בינואר 2024 המסילה אושרה על ידי ות"ל[46].
פרויקטים בתחום הובלת מטענים
עריכההמסילה למחצבת תמר
עריכההקמת מסילת ברזל באורך 7 ק"מ שתחבר את מחצבת תמר (מערבית לסדום) לרשת מסילות הברזל הארצית בתחנת צפע הקיימת במישור רותם. הפרויקט כולל תחנת רכבת מטענים החדשה ושלוחות מסילתיות לתוך המחצבה וכן 3 הפרדות מפלסיות. הפרויקט מתוכנן להסתיים בסוף שנת 2025[47].
שלוחת רכבת למפעל חיפה נגב טכנולוגיות
עריכההקמת שלוחת רכבת חדשה למפעל חיפה נגב טכנולוגיות במישור רותם.
תחנות מטענים מרכזיות לצורך פריקת האגרגטים
עריכהתוכנית ללהקמת שתי תחנות מטענים מרכזיות לצורך פריקת האגרגטים מרכבות והפצתם ללקוחות הסופיים, בהתאם לתוכנית מתאר ארצית תמ"א 1:
- מסוף קדמה – בדרום המטרופולין תל אביב, מזרחית לקריית מלאכי
- מסוף אייל – בצפון המטרופולין תל אביב
- מסוף טירת יהודה
- מסוף בית שמש
- מסוף חדרה
- מסוף עמק יזרעאל
מסוף המטענים בנתיבות
עריכהפרויקט הקמת מסוף המטענים בנתיבות[48].
חיבור רכבתי לנמל המפרץ
עריכהבנמל המפרץ, בחיפה, מתוכננת הקמת שלוש מסילות ברזל לרכבת מטענים באורך כולל של 2,100 מטר בתוך המסוף[49].
פרויקטים עתידיים
עריכהמסילת הרכבת לאילת
עריכה- ערך מורחב – מסילת הרכבת לאילת
בנובמבר 2010, הכריז שר התחבורה ישראל כץ כי הפרויקט המתוכנן לקו רכבת לאילת ייכלל בחלק השני של תוכנית החומש, כחלק ממספר פרויקטים מובחרים שלהם הוקצו כ־2.5 מיליארד שקלים. כמו כן, ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את סיום הפעימה השנייה של תוכנית הפיתוח לשנת 2020.
בסופו של הליך בחינה של שש חלופות מסלול שונות, נבחר מסלול אשר עובר דרך הר צין, אשר אורכו הכולל יגיע לכדי 170 ק"מ הכוללים גם 63 גשרים באורך כולל של 6.3 ק"מ וחמש מנהרות. הרכבת עתידה לעבור דרך 8 תחנות חדשות שיוקמו כחלק מהפרויקט ובחלקן: הר צין, פארן, יהל, יטבתה ונמל התעופה רמון. המסילה תסתיים ב־2 תחנות חדשות באילת: אחת במרכז העיר ואחת באזור הנמל.
זמן הנסיעה המשוער בין תל אביב ואילת יהיה לא ארוך משעתיים וחצי[50][51], וייתכן שאפילו שעתיים[52].
הארכת מסילה מכרמיאל לקריית שמונה
עריכה- ערך מורחב – מסילת עכו-כרמיאל
ביולי 2016 אושרה הארכת מסילה מכרמיאל לקריית שמונה, והיא תכלול תחנות גם בצומת חנניה שתחובר ברכבל להר מירון ובחצור הגלילית[53][54].
מסילת באר שבע – ערד
עריכה- ערך מורחב – מסילת באר שבע – ערד
הקמת מסילה שתחבר בין באר שבע לערד ותשפר את הנגישות אל ערד והיישובים הבדואים, המסילה תכלול תחנות בנבטים, בכסייפה ובערד, תוואי המסילה יתחיל באזור התחנה התפעולית דרומית לנבטים בהסתעפות ממסילת הדרום ותהווה שלוחה שלה. המסילה תעבור ברובה לאורך כביש 80 ומקצת לאורך כביש 31 ותגיע לערד דרך אזור התעשייה.
מסילת עפולה–טבריה
עריכה- ערך מורחב – מסילת עפולה–טבריה
ביולי 2016 אושרה הקמת מסילה חדשה שתסתעף ממסילת העמק סמוך לתחנת הרכבת בעפולה, תכלול את תחנת טבריה שליד בית החולים פוריה, שבפאתי העיר טבריה ואת תחנת כפר תבור, המסילה תהיה כפולה באורך של כ־30 ק"מ בין עפולה לטבריה. תוואי המסילה יכלול מספר מנהרות וגשרים באורך כולל של מספר קילומטרים[55].
יהודה ושומרון
עריכהב־24 ביולי 2013 המנהל האזרחי אישר מיזם לרישות יהודה ושומרון במסילות ברזל. המיזם כולל 473 ק"מ של מסילות ברזל הכוללות גשרים ומנהרות וכן 30 תחנות שונות[56]. מיזם זה נועד לשרת כל תושבי האזור, את אזרחי הרשות הפלסטינית וכן את אזרחי ישראל שביהודה ושומרון. על פי התוכנית, יוקם גם קו שייצור בעתיד חיבור יבשתי בין שטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לרצועת עזה. בין היתר מתוכננת באזור מסילת ראש העין – אריאל[57].
מסילת דימונה–ירוחם
עריכה- ערך מורחב – מסילת דימונה–ירוחם
הקמת מסילת רכבת שתסתעף מקו הרכבת לאילת בסמוך לדימונה דרומה לאורך 13 קילומטר ותחבר את ירוחם לרשת הרכבות הארצית. תחנת הרכבת בירוחם תהיה בסמוך לאזור התעשייה המקומי.
מסילה לירדן
עריכה- ערך מורחב – רכבת אירביד–חיפה
הארכת מסילת העמק מבית שאן למעבר שייח' חוסיין מופיעה בתוכנית החומש של רכבת ישראל. עלותו הכוללת מוערכת בכ־3.2 מיליארד שקל[58].
מסילה לעיר הבה"דים
עריכהקיימת תוכנית להארכת שלוחת הרכבת המגיעה לתחנת באר שבע מרכז ורמת חובב לכיוון עיר הבה"דים[59]. התוכנית אינה נמצאת בשלבי ביצוע וכיום מפעילה רכבת ישראל שאטלים של אוטובוסים מתחנות רכבת שונות ברחבי הארץ ישירות לעיר הבה"דים.
תחנות רכבת עתידיות
עריכהבמסגרת תוכנית הפיתוח מתוכננת הרחבה גדולה של תחנות הרכבת ובין היתר בניית התחנות הבאות: נשר, סביוני ים, גדרה, רחובות – ששת הימים, וגלילות. גם ליישוב העתידי תילה מתוכננת תחנת רכבת.
פרויקטים שהושלמו במסגרת תוכנית החומש
עריכהקו הרכבת המהיר לירושלים
עריכה- ערך מורחב – מסילת ירושלים–גנות
פרויקט התשתיות הגדול והמורכב ביותר בתוכנית היה חיבור שני המטרופולינים הגדולים בישראל, תל אביב וירושלים, באמצעות מסילת רכבת. הפרויקט כלל גם סלילת שלוחה למודיעין והקמת תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון. עלות הפרויקט נאמדה בכ־4.8 מיליארד ש"ח, אך חריגות תקציב של רכבת ישראל הביאו לאומדן מחודש של כ־7 מיליארד ש"ח, עם חנוכת הקו[60]. חלקו המערבי של הקו עובר בצמוד לתוואי כביש 1, וחלקו המזרחי בתוך מנהרות שנחצבו בהרי יהודה. הקו מסתיים בתחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון בירושלים. הקו נפתח באופן חלקי ב-25 בספטמבר 2018 עד תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון. החל מדצמבר 2019 הופעל קו הנוסעים מירושלים עד תחנת ההגנה בתל אביב, ומספטמבר 2020 עד תחנת הרצליה. בעתיד יוארך לחיפה, ועל פי התוכניות המקוריות – מזרחה לכרמיאל. משך הנסיעה בקו יעמוד על כ־28 דקות, ובשעות השיא יפעלו בו ארבע רכבות בשעה. הפרויקט הוכרז כפרויקט לאומי מתוקף החלטת ממשלת ישראל, זכה להסתייגויות רבות, וביקורת חריפה נמתחה כנגד רכבת ישראל בשל התנהלות בזבזנית לכאורה בסלילת הקו [דרוש מקור].
הוספת מסילות בקטע שמריהו מזרח – תל אביב אוניברסיטה
עריכהכחלק מפרויקט הקמת לולאת השרון הושלמה בניית מסילת השרון אשר מקשרת את מסילת החוף במחלף שמריהו מזרח לתחנת רעננה מערב ומזרחה דרך תחנות נוסעים נוספות לכיוון המסילה המזרחית. כדי שרכבות הנוסעים יוכלו לנסוע גם מערבית לרעננה דרך מסילת החוף, נבנתה צומת מסילות במחלף שמריהו מזרח, משם נפרשו שתי מסילות נוספות לתחנת הרכבת תל אביב האוניברסיטה. כחלק מפרויקט זה תחנת הרכבת הרצליה הורחבה לתצורה בעלת 6 רציפי רכבת פעילים, והפכה לתחנת הקצה של הקו העובר דרך מסילת השרון במקום תחנת הרכבת רעננה מערב.
מסילות רכבת
עריכה| מסילה | תאריך פתיחה | פירוט |
|---|---|---|
| מסילת תל אביב – פלשת | מתל אביב עד יבנה מערב ב-25 בספטמבר 2011 | הקמת המסילה כללה הקמת 6 תחנות נוסעים חדשות. |
| מסילת אשקלון – באר שבע | מאשקלון לשדרות נחנך ב-24 בדצמבר 2013.
משדרות לנתיבות נחנך בפברואר 2015. מנתיבות לבאר שבע, דרך אופקים, נחנך בספטמבר 2015 ללא תחנת אופקים, שנפתחה ב־2 בינואר 2016. |
הנחת מסילת רכבת מתחנת הרכבת אשקלון דרומה לבאר שבע, דרך עיירות הפיתוח שדרות, נתיבות ואופקים, והקמת 3 תחנות נוסעים לאורך הקו. |
| מסילת העמק | בחג הסוכות, 16 באוקטובר 2016 | הנחת מסילה מחיפה אל בית שאן דרך עמק יזרעאל והעיר המרכזית שלו עפולה, בדומה לתוואי ההיסטורי של רכבת העמק. התוכנית כללה הקמת 5 תחנות נוסעים חדשות ומסוף מטענים בתחנת בית שאן[61][62]. על פי התוכנית, לאחר ביצוע הפרויקט, המסילה תוארך אל מעבר לגבולות מדינת ישראל ותחובר לאירביד שבירדן לצורך העברת מטענים[63]. |
| מסילת עכו–כרמיאל | 20 בספטמבר 2017 | הנחת מסילה כפולה שמסתעפת ממסילת החוף לעבר כרמיאל דרך אחיהוד. המסילה מסתעפת מתחנת הרכבת התפעולית נעמן שבין קריית מוצקין לעכו לכיוון מזרח. משך הנסיעה בין תחנת הרכבת מרכזית המפרץ לתחנת הרכבת כרמיאל הוא כ־32 דקות[64]. |
| מסילת השרון | מצומת חמד עד כפר סבא ב-13 באפריל 2003 | הנחת מסילה כפולה מתחנת הרכבת כפר סבא לעבר מסילת החוף בין נתיביו העתידיים של כביש 531 שיימתחו בין רעננה להרצליה |
| מסילת ירושלים–גנות | מגנות ועד נתב"ג 2004
מנתב"ג ועד כפר דניאל 2007 מכפר דניאל ועד ירושלים 2018 |
הקמה מסילת רכבת חדשה בתוואי מהיר מתל אביב ממטרופולין תל אביב לירושלים ("קו הרכבת המהיר לירושלים"). חיבור נמל התעופה בן-גוריון לרשת המסילות הארצית. |
תחנות נוסעים
עריכההכפלת מסילות
עריכההכפלת קטעי מסילה בודדת לצורך הגדלה של נפח תנועת הרכבות במסילות, בקטעים הבאים: קטע נען – באר שבע במסילת הדרום, קטע קריית מוצקין – נהריה במסילת החוף וקטע קצר במסילת הירקון ממזרח לתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה.
שדרוג והקמת מתחמי תחזוקה
עריכהפרויקטים של הקמת מתחמי התחזוקה החדשים והרחבת מתחמי התחזוקה הקיימים שהסתיימו.
- מתחם באר שבע – הקמת מתחם צפוני DP3 ומתחם דרומי DP4, כולל הקמת מגדל פיקוח.
- מתחם אשקלון (שלב א') – הקמת מתחם דיור רכבות ומוסך EMU (מערכים חשמלים). חברת י.ד עשוש תשתיות בע"מ ביצעה את הפרויקט.
- מתחם לוד (שלב א') – הקמת מוסך לקטרים חשמלים.
פרויקטים נוספים
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל, מתוך האתר הרשמי של רכבת ישראל
- שרון קדמי, הנה באה הרכבת, באתר הארץ, 10 ביוני 2005
- ynet, תוכנית: 20 מיליארד שקל השקעה ברכבת, באתר ynet, 29 בספטמבר 2003
- מיכאל יעקובסון, חוסמים לחיפה את החוף והנוף: העיר נגד הרכבת, באתר Xnet, 11 במאי 2011
- רכבת ישראל: מתקדמים לדור הבא – מבט אל העתיד, מסמך שהוצג בכנס יום התחבורה הציבורית 2017, שערך ארגון תחבורה היום ומחר
- דו"ח 2021 של רכבת ישראל, באתר רכבת ישראל.
הערות שוליים
עריכה- ^ מחבר לא ידוע, רכבת ישראל תצטייד ברכבות חד קומתיות חדישות, באתר ynet, 11 בינואר 2006.
- ^ תמר ברזילי, לראשונה: הרכבת תגייס 2 מיליארד שקל בשוק ההון, באתר ynet, 19 בינואר 2005.
- ^ תני גולדשטיין, הרכבת משנה את המבנה הארגוני שלה, באתר ynet, 16 בפברואר 2005.
- ^
אבי בר-אלי, העתיד של רכבת ישראל: 60% מהאוכלוסייה תגיע לת"א בתוך שעה, באתר הארץ, 7 ביוני 2017
- ^ אורן דורי, 28 דקות מחיפה לתל אביב? הוויכוח הבלתי נגמר שתוקע את הרכבת, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 2017
- ^ אבי בר-אלי, העתיד של רכבת ישראל: 60% מהאוכלוסייה תגיע לת"א בתוך שעה, באתר TheMarker, 7 ביוני 2017
- ^ מאת עופר פטרסבורג, הרכבת מקדמת את התחנה במרכז העיר, באתר ynet, 29 ביולי 2018
- ^ רועי רובינשטיין, למרות ההתנגדויות: מתחם התחזוקה של הרכבת יוקם בין רמלה ללוד, באתר ynet, 27 במאי 2019
- ^ אילן גטניו, כל הארץ רכבלים, באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2017
- ^ אסנת ניר, מפת המטרו העדכנית נחשפת: כך צפויים להיראות הקווים הראשונים בגוש דן, באתר TheMarker, 25 בפברואר 2020
- ^ ליאור גוטמן, שבע עשרה שנה לקו רכבת: הוועדה לתשתיות לאומיות תוציא לתכנון את פרויקט הרכבת הקלה מחיפה לנצרת, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
- ^ אסנת ניר, הצפיפות והעיכובים ברכבת יימשכו: מסילת החוף תוכפל רק באופן חלקי, באתר TheMarker, 3 ביוני 2019
- ^ אמיתי גזית, הרכבת ביקשה לדחות את הכפלת מסילת הרכבת בחיפה לשנת 2040, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2019
- ^ רועי רובינשטיין ואחיה ראב"ד, ת"א-חיפה בחצי שעה: מסילות החוף יוכפלו ויחושמלו, באתר ynet, 3 ביוני 2019
- ^ דניאל שמיל, מסילה בהמשכים: תוכניות הרכבת מתחילות לזוז באיחור של 20 שנה, באתר גלובס, 18 ביוני 2019
- ^ יגאל חי, רכבת ישראל נחושה לסיים את פרויקט החשמול ב-2023, באתר כלבו – חיפה והצפון, 29 במרץ 2020
- ^ יגאל חי, קודם פרויקט המסילה האלטרנטיבית למסילת החוף, באתר כלבו – חיפה והצפון, 13 בינואר 2020
- ^ יגאל חי, ניסיון לחלץ את מסילת זבולון מהתסבוכת, באתר כלבו – חיפה והצפון, 9 בפברואר 2020
- ^ עמירם ברקת, אלקטרה תקים את המקטע הראשון במסילת הרוחב בין מודיעין לראשון תמורת 385 מיליון שקל, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2019
- ^ דניאל שמיל, באיחור של 15 שנה: ההקמה של מסילה רביעית באיילון החלה, באתר גלובס, 3 ביוני 2019
- ^ סוניה גורודיסקי, נת"י תקדם את הפרויקט להקמת המסילה החמישית והשישית באיילון, באתר גלובס, 22 בינואר 2019
- ^ רכבת ישראל בתנופת פיתוח באתר משרד התחבורה
- ^ הודעת רכבת ישראל על אישור תוואי המסילה המזרחית על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות, 31 בינואר 2012
- ^ 1 2 3 4 5 6 הסבת רכבת ישראל לחשמל אושרה בוועדת השרים, באתר ynet, 22 באוקטובר 2014
- ^ אודי עציון, "פתחנו את הקו לירושלים כדי לעמוד ביעד של כץ", באתר כלכליסט, 2 בנובמבר 2018
- ^ אסף זגריזק, נאחזים בגלגלי תקציב המדינה: אלו תקוות התחבורה הציבורית, באתר ynet, 3 באוגוסט 2021
- ^ תת"ל 33 – מסילה רביעית באיילון – משרד הפנים
- ^ יובל שדה, הרכבת דורשת ממשרד התחבורה: החזירו לנו את פרויקט המסילה הרביעית באיילון, באתר כלכליסט, 6 בדצמבר 2021
- ^ יובל שדה, בפעם החמישית תוך שנה: מסילת הרכבת באיילון שוב מחליפה ידיים, באתר כלכליסט, 8 בפברואר 2022
- ^ 1 2 אורלי הררי, הרכבת החשמלית יוצאת לדרך, ערוץ 7, 22 באוקטובר 2014
- ^ "משוגעים רדו מהעץ: נגד המתנגדים לחישמול הרכבת", הרוכב לאוטובוסים, 11 באוגוסט 2013.
- ^ ענת ג'ורג'י, 210 מיליון דולר ויש לכם רכבת חשמלית, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2001
- ^ שחר הזלקורן, מי רוצה רכבת חשמלית?, באתר ynet, 21 בינואר 2009.
- ^ הרכבות החשמליות יוצאות לדרך, הודעת דובר משרד התחבורה
- ^ דניאל שמיל, מכרז חשמול המסילות פורסם באיחור – חשש לדחיית הקו לירושלים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2015
- ^ אורן דורי, הזוכה במכרז החשמול של רכבת ישראל: SEMI הספרדית, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2015
- ^ אביבית מיסניקוב, הסוף לעבודות החשמול ברכבת – רק בעוד כמה שנים, באתר מאקו, 30 בנובמבר 2021
- ^
Train cab view from Beer Sheva to Lod via Ashkelon & Rehovot, סרטון באתר יוטיוב, דצמבר 2022
- ^ אורן דורי, המתחרות ברחו – והספקית של הרכבת זכתה ב-100 מיליון יורו, באתר TheMarker, 20 ביולי 2017.
- ^ גד פרץ, מוטורולה ונוקיה זכו במכרז 350 מ' ש' לרישות רכבת ישראל, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2017.
- ^ ליאור גוטמן, אלסטום הצרפתית זכתה במכרז האיתות של הרכבת, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2018.
- ^ יובל שדה, אושרה תוכנית הרכבת המהירה לחיפה: זמן הנסיעה לתל אביב יתקצר לחצי שעה, באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2022
- ^ יובל שדה, תוכנית הרכבת: 13 רכבות בשעה למרכז ירושלים, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2022
- ^ עמירם ברקת, תוכנית ראשונית לרכבת לעיר העתיקה בירושלים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2013
- ^ 1 2 תת"ל 79 פלשת שורק
- ^ יום אחד זה יקרה: מתל אביב לבאר שבע ב-38 דקות, באתר תל אביב אונליין, 4 בינואר 2024
- ^ עידן יוסף, השלמת מסילת צפע-תמר צפויה בסוף 2025
- ^ עידן יוסף, מסוף המטענים בנתיבות צפוי להיפתח בסוף 2025
- ^ אמנון פורטוגלי, על הרפורמה בנמלים - תמונת מצב והמלצות
- ^ חיים זרזר, בדרך? קו הרכבת לאילת זוכה לפרסום נוסף, באתר ynet, 22 בנובמבר 2010.
- ^ קו הרכבת לאילת יוצא לדרך: שעתיים וחצי מת"א לאילת?, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2010
- ^ שירות גלובס, הממשלה אישרה הקמת רכבת לאילת; כמה תיארך הנסיעה?, באתר גלובס, 5 בפברואר 2012
- ^ עופר פטרסבורג, התחנה הבאה, קריית־שמונה, באתר "ידיעות אחרונות", 18 ביולי 2016
- ^ יובל שדה, רכבת לקריית שמונה? מיכאלי נפלה למלכודת הישנה, באתר כלכליסט, 17 בנובמבר 2021
- ^ עופר פטרסבורג, התוכנית של כץ: רכבת מטבריה לת"א בשעה, באתר "ידיעות אחרונות", 20 ביולי 2016
- ^ חיים לוינסון, המינהל האזרחי אישר את תוכנית הרכבות השאפתנית בגדה המערבית, באתר הארץ, 24 ביולי 2013
- ^ מאת עופר פטרסבורג, תוכנית הענק לפיתוח התחבורה בשטחים, באתר ynet, 30 בינואר 2017
- ^ יובל שדה, הפרויקט השאפתני של משרד התחבורה: החלום על רכבת לאמירויות תקוע בתחנת בית שאן, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2022
- ^ ליאור גוטמן, משרד הביטחון יפעל להארכת מסילת הרכבת לעיר הבה"דים, באתר כלכליסט, 3 במאי 2010
- ^ ליאור גוטמן, קו הרכבת מירושלים יעבוד בסוכות? תרגיל משטרתי גדול ינסה לאשר מחר את הנסיעות בחג, באתר כלכליסט, 22 בספטמבר 2018
- ^ אחיקם משה דוד, רכבת העמק תתחיל לפעול בשנת 2007, באתר ynet, 30 בספטמבר 2003.
- ^ מחבר לא ידוע, הממשלה אישרה: הרכבת חוזרת לעמק, באתר ynet, 10 ביולי 2006.
- ^ מחבר לא ידוע, רכבת העמק חוזרת בהשקעה של מיליארד שקל, באתר ynet, 22 בדצמבר 2004.
- ^ טדי סייבל, מחיפה לכרמיאל ב־37 דקות, באתר ynet, 13 באוקטובר 2003.
- ^ דניאל שמיל, התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה, באתר גלובס, 30 במאי 2019
- ^ אסף זגריזק, טרמינלים חדשים: כך ייראו תחנות ת"א מרכז והשלום, באתר ynet, 6 במאי 2017
- ^ מיכל מרגלית, מנרב תבצע את פרויקט קריית הרכבת בלוד ב-180 מיליון ש', באתר גלובס, 17 ביוני 2012
- ^ לוד הופכת למרכז התחבורה והתעסוקה הראשי של ישראל, לצד תל אביב, באתר ynet, 26 בפברואר 2019
- ^ לירן סהר, תחנות רכבת הופכות לקניונים ומתחמי מגורים, באתר ynet, 8 במאי 2016
- ^ אמיתי גזית, נחתם הסכם פירוק פי גלילות: המדינה תקבל שטח בשווי 500 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2020
- ^ גיא נרדי, קינגס קרוס בגלילות: שתי תחנות מרכזיות גדולות ייבנו לכבוד המטרו, באתר גלובס, 2 בפברואר 2020
