ישיבת עץ חיים

ישיבת עץ חיים
	הבניין המיועד לשימור ברחוב יפו (2010)
ישיבה
תקופת הפעילות	1908–הווה (כ־116 שנים)
מיקום
מיקום	רח' יפו 113, 115
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°47′07″N 35°12′48″E / 31.7853°N 35.2133°E
	www.etzchaim.co.il
	(למפת ירושלים רגילה) ישיבת עץ חיים

ערך זה עוסק בישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ישיבת עץ חיים (פירושונים).

ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.

היסטוריה

הרב חיים מן - ראש המלמדים בתלמוד תורה

בי"ח בסיוון ה'תר"א (יוני 1841) נוסד תלמוד תורה "עץ חיים" בידי הרב שמואל סלנט. כיתות הלימוד פוזרו בין חדרים שונים ברחבי העיר העתיקה. רק בתרי"ז (1857) רוכזו התלמידים לקבוצת מבנים סמוכים בחצר בית הכנסת החורבה, יחד עם בית הדין של ירושלים, ולתלמוד תורה ניתן השם "ישיבת עץ חיים".

הרעיון החדשני המרכזי היה הקמת מסלול לימודים המתחיל מגיל צעיר ומסתיים לאחר הנישואין, מסלול הבנוי ממסגרות תלמידים בעלי אותה יכולת הלומדים יחדיו. הדבר היווה חידוש לעומת השיטה שהייתה קיימת עד אז בירושלים האשכנזית לפיה מספר אבות שכרו "מלמד" שילמד את ילדיהם. הילדים למדו בצוותא באחד מחדרי הבית או בביתו של המלמד ללא חלוקה לרמות ותוך לימוד משותף של בעלי יכולות וגילאים שונים בצוותא. המוסד חולק לתלמוד תורה בו למדו עד גיל 15, ישיבה אמצעית "עיטור רבנים", וישיבה גדולה שהייתה למעשה כולל אברכים. בישיבה הגדולה למדו גם מבוגרים, והיו שלמדו שם עד סוף חייהם, כמו הרב משה יהושע לנדא, הרב חיים דרוק, הרב נחום יצחק פרנק והרב זאב (וועלוועל) צ'צ'יק.

נשיאי המוסד היו הרב ישעיה ברדקי, הרב שמואל סלנט, הרב משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא והרב שמעון זרחי מטבריג.

ראשי הישיבה היו בהקמתה הרב שמואל סלנט, הרב משה נחמיה כהניו. משנת תרי"ז עד תרכ"ה כיהן גם הרב משה יהודה לייב מקוטנא ולאחר פטירת הרב כהניו כיהן הרב אליעזר דן רלב"ג (תרמ"ז-תרנ"ה).

ראש המלמדים היה הרב חיים מן, ששימש גם כנשיא 'ועד איחוד המלמדים'. בנו, הרב יהודה לייב מן, היה מזכיר תלמוד התורה ואחד המלמדים. בין המלמדים הידועים: הרב אליהו יוסף שמואל בסן, יקיר ירושלים, הרב חיים יהודה יעקבזון (מחבר הספרים "שיטת החינוך" ו"למשמעות") והרב אברהם חיים הקלמן.

בסוף ימיו מינה הרב סלנט את הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, בעלה של נכדתו, לראש ולמנהל הישיבה. בשנת תרס"ח (1908) יזם הרב טוקצינסקי רכישת קרקע גדולה ברחוב יפו להקמת סניף של הישיבה. עם הקמת בנייני הישיבה במרכז העיר, הוקם במקום גם כולל, ששימש בעיקר את בוגרי הישיבה.

לאחר חיכוכים רבים בין לומדי הישיבה להנהלתה, בה טענו הראשונים כי הם משתכרים פחות מהמורים בתלמוד תורה, קבע הרב צבי פסח פרנק כי יש לשמור על מספר זהה של נציגי בני הישיבה ושל מורי התלמוד תורה בוועד הישיבה, על מנת לשמור על שוויון בהחלטות המתקבלות לטובת כל הצדדים.

הרב איסר זלמן מלצר שעלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ה (1925) נתמנה לעמוד בראשות הישיבה עד יום מותו, והרב אריה לוין נתמנה לכהן בתלמוד תורה של הישיבה כמשגיח. לאחר פטירת הרב מלצר נתמנה חתנו הרב אהרן קוטלר לעמוד בראשה, ובתקופות בהן שהה בארץ ישראל מסר בה שיעורים שבועיים. לאחר פטירתם, נתמנה הרב שלמה זלמן זלזניק ואחריו בנו הרב אברהם יעקב זלזניק. במשך שנים רבות מסר בה שיעורים שבועיים הרב אלעזר מנחם מן שך.

בראשית ימי המדינה הונף דגל ישראל בשער המוסדות ביום העצמאות, דבר שעורר תרעומת של חלק מתלמידי הכולל.^[1]

בישיבה הקטנה (ה"אמצעית", עיטור רבנים) כיהנו הרב מרדכי דוד לוין, שמסר בה שיעורים כ-45 שנה, עד פטירתו בתשכ"ז (1967) לצד הרב שמואל גדליה ניימן מחבר הספר "גידולי שמואל" והרב ישעיה וינוגרד מחבר הספר "שערי זיו". כמו כן, הרב נטע פריינד ^[2] כיהן בה כר"מ בכיתה הגבוהה.

לאחר פטירת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי ניהל את המוסדות בנו, הרב ניסן אהרון טוקצינסקי, במשך כחמישים שנה, עד לפטירתו בה'תשע"ב.

בהווה

במסגרת התלמוד תורה לומדים בבניין המוסדות מעל 500 תלמידים, כמו כן פועלים סניפים נוספים של התלמוד תורה, בשכונת גבעת שאול בירושלים ובביתר עילית. כולל האברכים הוותיק מתקיים גם הוא במרכז המוסדות, אליו נוספו עוד שני כוללי אברכים ללימודי הוראה ודיינות במודיעין עילית ובביתר עילית. בשנת תשע"ג חזרה הישיבה הקטנה לפעול כישיבה רגילה, לאחר שעמדה על סף סגירה.

מבנה הישיבה ברחוב יפו נרכש על ידי יזמים במטרה לבנות במקום מתחם חנויות, משרדים, מלון בוטיק ומבני מגורים, לצד שימור חזיתות מבנה הישיבה. ביולי 2010 נערך בישיבה מעמד פרידה היסטורי מהבניין.^[3] אז עברו למקום זמני בשכירות במרכז מוסדות זווהיל ברחוב שמואל הנביא בירושלים, חצי שנה לאחר מכן, במרץ 2011, רכשה הנהלת הישיבה את מתחם למל העתיק ברחוב ישעיהו בירושלים, ששימש עד אז כתלמוד תורה רוז'ין, לשם עברו המוסדות.

מבנה תלמוד תורה עץ חיים בבניין בית הספר למל. (2018)

מבני הישיבה

בראשית המאה ה-20 רכשה הישיבה את המגרש הגדול ברחוב יפו בסמוך לשכונת מחנה יהודה. כדי לנצל את מיקומו של המגרש על הדרך הראשית לירושלים בנתה הישיבה, מכספי תרומות, מבנה חנויות על גבול המגרש ברחוב יפו. מאוחר יותר בנתה הישיבה מבנה חנויות נוסף הפונה לשוק מחנה יהודה. החנויות נבנו כמקור הכנסה לישיבה ונהרסו בשנת 2002 כדי לאפשר את מעבר הרכבת הקלה ברחוב יפו. מיזם נוסף שנבנה כדי לממן את פעולות הישיבה הוא שכונת עץ חיים שבסמוך לגשר המיתרים.

מבנה הישיבה עצמה הושלם רק בשנת 1936 על פי תוכניות של האדריכל דב זוננפלד. המבנה בן שתי הקומות נבנה בצורה סימטרית ייצוגית מאבן אדמדמה. הבניין נכלל ברשימת המבנים לשימור של עיריית ירושלים מאז סוף שנות ה-80. בשנת 2007 ריחף על המבנה איום הריסה מצד יזמים שביקשו לפנות מקום לחנויות ומשרדים. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה קיבלה את הערעור שהגישה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל יחד עם גופי שימור נוספים וקבעה כי המבנה לא ייהרס.^[4] בשנת 2008 נמכר המתחם (ששטחו 6.3 דונם) תמורת 15 מיליון דולר, לטובת הקמת מגדל בתכנון האדריכל האמריקאי איאן ביידר, ממשרד איי אם פיי.^[5] המכירה הותנתה בשימור מסוים של המבנה ההיסטורי.

מכירת נכסי הקדש עץ חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במרץ 2019 פרסם יהודה יפרח תחקיר נרחב בעיתון מקור ראשון אודות נכסי ההקדש של ישיבת עץ חיים ומוסדותיה. על פי התחקיר, מכרו נאמני ההקדש את נכסיו לגורמים עלומי-שם בשליטתם או בשליטת מקורביהם במחיר נמוך, בנימוק שהגירעונות הכספיים של ההקדש מחייבים מכירה של נכסיו. הרוכשים מכרו הלאה את הנכסים במחיר האמיתי וכך הרוויחו מיליוני שקלים לכיסם.

המהלך נחקר בבית הדין של הרבנות הראשית לענייני הקדשות בירושלים. ראש ההרכב, הדיין הרב שלמה שטסמן, העלה חשד להתנהלות בלתי תקינה, השעה את נאמני ההקדש מתפקידם, הוציא צו לפירוק העמותה ומינה לשם כך עו"ד חיצוני. בטענות תמך גם השופט (בדימוס) יוסף אלון. זמן קצר לאחר מכן השעה הרב הראשי לישראל דוד לאו את הרב שטסמן מתפקידו, תוך טענה כי עיסוקו בענייני הקדשות הוא חריגה מעבודתו הקבועה כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב. עוד נטען כי הרב שטסמן חרג מהתנהלות תקינה בבית הדין בראשותו. במקומו מינה הרב לאו הרכב חדש לדיון בתיק, בראשות הרב הדיין יקותיאל כהן, שפרש לגמלאות לפני מספר שנים.

זמן קצר לאחר הדחת הרב שטסמן שלחה הנהלת בתי הדין הרבניים, בראשות שמעון יעקבי, מכתב חריף אל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ולפיו פעולותיו של הרב לאו בתיק נגועות באינטרסים אישיים ומסייעות למקורביו. לשכת הרב לאו דחתה את ההאשמות וטענה שמהלכיה בעניין הרב שטסמן אינם קשורים למוסדות עץ חיים.^[6] בעקבות זאת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, הורה על הקפאת כל ההליכים בתיקי ההקדשות.^[7]

באוגוסט 2023, לאחר סכסוך ודיונים ממושכים, קבע בית הדין הרבני בתל אביב (הדיינים: שטסמן, יוסף ושחר) כי מבני שכונת עץ חיים מוגדרים כהקדש ציבורי שאינו ניתן למכירה, מנוהל בידי נאמני הקדש וכפוף בחוק לשיפוט בתי הדין הרבניים. בהתאם להחלטה זו ביטל בית הדין את מכירת המבנים במשך השנים בידי נאמני הקדש מוסדות עץ חיים לשתי חברות פרטיות וקבע כי "פעלו בניגוד לדין ולחוק בכל הקשור לעסקאות המקרקעין הקשורים בשכונת עץ חיים". וכי "הם לא היו מוסמכים לחתום על מסמכי העסקאות". בתוך פסק דין זה הוענק תוקף של החלטה לעובדות המתוארות ולאמירות המשפטיות בדו"ח השופט אלון ובדו"ח הממונה המיוחד והנאמן על הקדשות עץ חיים.^[8]

בוגרים מפורסמים

רבנים וראשי ישיבות

עסקנים ואישי ציבור

רבני הישיבה

הרב שמואל סלנט
הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי
הרב איסר זלמן מלצר
הרב משה נחמיה כהנוב
הרב חיים מן
הרב יעקב משה חרל"פ
הרב אהרן שיפמן-ידלר
הרב אברהם יעקב זלזניק
הרב אברהם חיים הקלמן
הרב מרדכי לייב הכהן קמינצקי
הרב משה אלפרט
הרב יהושע העשיל יואל בסן
רב שלמה בראווערמאן

לקריאה נוספת

דוד קרויאנקר, רחוב יפו ירושלים, ביוגרפיה של רחוב - סיפורה של עיר, ירושלים: כתר, 2005, עמ' 294 - 295, מסת"ב 9650713808

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישיבת עץ חיים בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת עץ חיים
על תלמוד תורה 'עץ חיים' מאת ד"ר מרגלית שילה (אורכב 19.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
קובי פינקלר, חיים חדשים ל"עץ חיים", באתר חדשות ערוץ 7.
המבנה ההיסטורי של ישיבת "עץ החיים" לא ייהרס, באתר "לדעת".
אבישי אלבוים, תעודת חברות בישיבת "עץ חיים", עם הספר
תלמוד תורה וישיבת עץ חיים (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ מכתב בחתימת הרבנים לומדי ישיבת "עץ חיים" - נגד תליית דגל ב"יום העצמאות" - אייר תשי"ד (1954), אתר בית המכירות הפומביות 'קדם'
^ ציון במר תבכה • הגה"צ רבי נטע פריינד זצ"ל מזקני וחכמי ירושלים - חדשות JDN, באתר JDN - חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות - עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם, ‏2013-09-12
^ רחוב יפו בכה: השעות האחרונות של 'עץ חיים' • פרידה מ-100 שנות תורה, באתר בחדרי חרדים
^ רון פז, ‏עץ חיים חדשים, באתר גלובס, 21 בינואר 2007
^ נועם דביר, תוכנן ביום חול: ריאיון עם האדריכל האמריקאי איאן ביידר, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2011
^ יהודה יפרח, מדוע הרחיק הרב הראשי דיין בכיר מעסקאות מיליונים?, באתר מקור ראשון, ‏כ"ב באדר א' ה'תשע"ט
^ יהודה יפרח, ‏הכרוניקה, פברואר 2019, השילוח, 13, פברואר 2019
^ פסק דין מאוחד בתיקים: 1098800/1; 1115233/1; 1160160/1. ניתן ביום 14 באוגוסט 2023.
^ אריה ארליך, בברסלב בערה אש, מגזין משפחה (שבועון), 03.01.2019

[1] מכתב בחתימת הרבנים לומדי ישיבת "עץ חיים" - נגד תליית דגל ב"יום העצמאות" - אייר תשי"ד (1954), אתר בית המכירות הפומביות 'קדם'

[2] ציון במר תבכה • הגה"צ רבי נטע פריינד זצ"ל מזקני וחכמי ירושלים - חדשות JDN, באתר JDN - חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות - עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם, ‏2013-09-12

[3] רחוב יפו בכה: השעות האחרונות של 'עץ חיים' • פרידה מ-100 שנות תורה, באתר בחדרי חרדים

[4] רון פז, ‏עץ חיים חדשים, באתר גלובס, 21 בינואר 2007

[5] נועם דביר, תוכנן ביום חול: ריאיון עם האדריכל האמריקאי איאן ביידר, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2011

[6] יהודה יפרח, מדוע הרחיק הרב הראשי דיין בכיר מעסקאות מיליונים?, באתר מקור ראשון, ‏כ"ב באדר א' ה'תשע"ט

[7] יהודה יפרח, ‏הכרוניקה, פברואר 2019, השילוח, 13, פברואר 2019

[8] פסק דין מאוחד בתיקים: 1098800/1; 1115233/1; 1160160/1. ניתן ביום 14 באוגוסט 2023.

[הערה_מספר_24757267:3-9] אריה ארליך, בברסלב בערה אש, מגזין משפחה (שבועון), 03.01.2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]