תחת חורבות פולין
אונטער די חורבֿות
|
|---|
|
חזרה לתרגום
על חורבותיה של פולין מאת איציק מאנגר עַל חָרְבוֹתֶיהָ שֶׁל פּוֹלִין |
| (שני בתיו הראשונים של השיר) |
אונטער די חורבֿות
|
|---|
|
מאת איציק מאנגר אונטער די חורבות פֿון פּוילן על חורבותיה של פולין עַל חָרְבוֹתֶיהָ שֶׁל פּוֹלִין |
| (שני בתיו הראשונים של השיר) |
"תחת החֳרבות" (במקור ביידיש: "אונטער די חורבֿות", נהגה: "unter di khurves"), המוכר יותר בשורתו הראשונה: "תחת חָרבות פולין" (ביידיש: "אונטער די חורבֿות פֿון פּוילן", "unter di khurves fun poyln"; תורגם גם בשמות "תחת מפולת של פולין", "בין חָרבותיה של פולין", "על חָרבותיה של פולין") וכן במילים החוזרות: דוֹליֶה (ביידיש פולנית: דאָליע, מײַנע דאָליע, "גורלי, הו, גורלי"), הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בחודש נובמבר 1939 בפריז והתפרסם בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי, הוצאה עצמית של המחבר). זהו שיר קינה על שואת יהודי פולין שנכתב בתחילתה של המלחמה. השיר הולחן על ידי שאול בֶּרֶזוֹבסקי.
תוכן ופרשנות
עריכההשיר נכתב בחודש נובמבר 1939 בפריז (שאליה גלה כשנה וחצי קודם לכן מוורשה), כלומר שבועות מספר אחרי פרוץ המלחמה וזמן קצר לפני שהפליג מאנגר מצרפת לצפון אפריקה; בספרו "וואָלקענס איבערן דאַך" תִּארך מאנגר את השיר ל-1940 באלג'יר, בעת שנמלט מצרפת וניסה להגיע לחוף מבטחים.[1] זהו הראשון במחזור של חמישה שירים המוקדשים לסופרת רחל אוירבך ("לידער פֿאַר רחל'ען"), אהובתו של המשורר, שנותרה בוורשה הכבושה (אוירבך ניצלה, עלתה לישראל ב-1950 והייתה בין מקימי יד ושם). השיר "תחת החורבות" הוא תגובה בזמן אמת לכיבוש פולין על ידי גרמניה הנאצית בספטמבר 1939 – ראשיתה של המלחמה – והוא למעשה צפייתה של שואת יהודי פולין עוד בטרם התחוללה.[2] לפי המשורר והמסאי היידי אלכסנדר שפיגלבלאט, בשיר "תחת החורבות" ישנו אלמנט על-זמני:
- מקורו באירוע אקטואלי – פלישתם של הגרמנים לפולין בתחילת מלחמת העולם השנייה. אולם העל-זמני הכריע במשקלו את הזמניות. בשל הכאב העמוק הרוחף מעל השורות קיבל השיר ממדים אחרים והוא מתקבל כסמל לשואת היהודים. זה כבר לא גורלה העגום של פולין בלבד, אלא גורלו של המשורר והשבט היהודי שלו כולו.[3]
לשיר שישה בתים מחומשים (בני חמישה טורים (אנ')). בבתים הראשונים משורטטות שתי דמויות: "הפָּרִיצָה הפולנייה" ו"ראש בלונדיני" – דמויות בעל אופי סמלי בולט שאין לטעות בהן: האנשה של פולין ושל יהודיה. השיר נכתב מתוך כאב, כפי שמעיד הדובר: "הַכְּאֵב מַכְתִּיב לִי אִגֶּרֶת / כְּשֶׁעַל שֻלְחָנִי הוּא רוֹבֵץ / וְבְעֵינָיו, שְׁטוּפוֹת דֶמַע, / אֱמֶת וְעוֹמֶק אֵין קֵץ" ׁ(בתרגום תמר ועמוס רודנר). לדעת שפיגלבלאט, הכאב הוליד טיפה מרה של רגש של נקמה על הארץ שחטאה כלפיה יהודיה וכעת נענשה: "פּוֹלִין, עֲרִיצָה וּפוֹשַׁעַת, / פָּרְעָה אֶת קְנָסוֹת-חַטָּאתָהּ"; הפריצה הפולנייה, "זַכָּה, טְהוֹרָה, מִתַּמֶּמֶת, / תָּקִיץ לָהּ עַכְשָׁיו מִשְּׁנָתָהּ" (בתרגום יעקב אורלנד).[4]
י"ח בילצקי גורס כי "שירת החורבן למאנגר איננה רוגז וכעס, אלא המייה ובכי עצור". לדבריו,
- השיר [...] על הלחן העצוב שלו, הפך לשיר הבדידות ליהדות פולין שנחרבה: "דער ווייטיק זיצט ביים שרייב-טיש" (הכאב יושב על יד שולחן הכתיבה). הדמעה בעינו של הכאב עמוקה מני תהום. חן נאצל ממנה, אור נוגה – מישותה. חולת אהבה היא הדמעה ליהדות פולין שאיננה. מסתופפת היא תחת כנפי השכינה ומעליהן "א גרויסער שבעה-פויגל" (צפור-אבל), צפור המרותקת לעץ שנעקר, המספרת על מציאות שהיתה כולה חיות והנה הפכה כליון.[5]
מעל ראשה הבלונדיני של הנערה היהודייה, "עַל חָרְבוֹתֶיהָ שֶׁל פּוֹלִין / רוֹחֶפֶת צִפּוֹר עֲנָקִית, / יוֹשֶׁבֶת 'שִבְעָה' בַּשָׁמַיִם / וְאֵבֶל-כְּנָפֶיהָ מַרְתִּית". "ציפור השִבעה הגדולה" (ביידיש: "דער גרויסער שבעה-פֿויגל"), המבכה את גוויעתה של יהדות פולין, נושאת בין כנפיה "אֶת זֶמֶר-הַבֶּכִי הַזֶּה" (תרגום אורלנד). המטפוריקה הציפורית נפוצה בשירתו של מאנגר;[6] המשורר עצמו הזדהה עם דמות הציפור (לדוגמה בשירו הנודע "על הדרך עץ עומד"). לדברי שלמה נש, דימויי הציפור של מאנגר עשירים ועמוסי משמעות; יש בהם ממד מרהיב, החל מציפורו המפורסמת ביותר, "טווס הזהב" (די גאָלדענע פּאַווע) מערש ילדותו, עד התמונה של שנות הנעורים בשיר "קינדער יאָרן" (שנות ילדות); הם בעלי כוח שופע ורבגוני, "צופן לעולם חיוני, מלא רגש, הרה סמלים ומשמעויות, מרתק ומרומם נפש".[7] הציפורים אצל מאנגר מהוות "מעין נציגות של התחום האלוהי או של עולם הפועם במסתרים",[8] ויש, כמו בשיר זה, שהן מבשרות רעות. דמותה של "ציפור השבעה" נשגבת בסמליות האבל שבה. לדעת בילצקי, "הצפור נושאת על כנפיה את שיר-היגון. את שיר הבדידות, אולם גם את שיר האמונה והבטחון".[9]
השיר המושר
עריכההסופרת יהודית הנדל, שהיא ובעלה הצייר צבי מאירוביץ (שניהם ילידי פולין) היו מקורבים למאנגר בשנותיו האחרונות בישראל, סיפרה על ערבי חברה שנהגו לערוך אצל ידיד משותף, ד"ר אהרן פרץ (רופא גינקולוג שהיה רופא הנשים בדכאו וב-1961 היה עד במשפט אייכמן):
- מה שהיה נפלא, זו הדרך בה היה שר את השירים של עצמו. אצל פרץ, בערבים האלה, היו שרים הרבה. פרץ היה שר יפה מאוד וגם מאירוביץ, ושניהם מאוד אהבו את מאנגר והיו שרים הרבה את השירים של מאנגר. הם שרו אותם במלודיה המקובלת [...] הוא [מאנגר] היה שר את אותם השירים במלודיה אחרת, מלודיה שלו, רק שלו. מעין ניגון-יחיד אישי חרישי. היה יושב בראש מורכן ושר-מנהם את הניגון הפרטי שלו, והניגונים התמזגו זה בזה באופן מוזר, וזה היה נוגע ללב. היו שרים הרבה את "זיבן מייזלאך מיט א מויז" (שבעה עכברים ועכבר), את "ציגיינער ליד" (שיר הצועני), אבל יותר מכל שרו את "דאליע מיינע דאליע", שהיא שורה מתוך אונטער די חורבות" (מתחת לחורבות), ואת "דאליע מיינע דאליע" הוא היה מבקש לפעמים לשיר לבדו, מעין סולו, וזה היה לבכות מזה, וכשהיה מגיע לשורה "דער גרויסע שבעה פויגל", השורה על ציפור-השבעה הגדולה שנושאת את שיר הקינה הזה על כנפיה – היה מתייפח.[10]
תרגומים
עריכהראשון למתרגמים לעברית היה כנראה אברהם שלונסקי, שפרסם את תרגומו, "תחת מפולת של פולין", באנתולוגיה שערך לשירי מלחמות העולם (מרביתם בתרגומו), שראתה אור כבר בשנת סיומה של המלחמה, 1945.[12] השיר תורגם עוד מספר פעמים לעברית: על ידי יעקב אורלנד ("על חורבותיה של פולין", בקובץ תרגומיו לשירי מאנגר, "משירי טווס הזהב", 1995);[13] על ידי יהודית הנדל בספרה "ליד כפרים שקטים: 21 ימים בפולין" (1987);[14] על ידי מאיר נוי ("בין חורבותיה של פולין" (תרגום חלקי), בתוך "אנתולוגיה לשירי-עם ביידיש", כרך ז: כרך איציק מנגר, 2004);[15] ועל ידי תמר ועמוס רודנר ("תחת חורבות פולין", בספרם "זמר'ל", 2012).[16]
להלן שני הבתים הראשונים בשיר בתרגומים העבריים השונים:
|
תחת מפולת של פולין (אברהם שלונסקי) |
על חורבותיה של פולין (יעקב אורלנד) |
מתחת לחורבות (יהודית הנדל) |
תחת חורבות פולין (תמר ועמוס רודנר) |
בין חורבותיה של פולין (מאיר נוי, תרגום חופשי) |
כמו כן, השיר ראה אור בתרגומים לאנגלית (מאת ג'וזף לפטוויץ,[17] מרים וודינגטון[18] ומרים ברייטמן[19]), לגרמנית (מאת אפרת גל־עד)[20] ולצרפתית (מאת פייר חיאט).[21]
לקריאה נוספת
עריכה- "אונטער די חורבֿות פֿון פּוילן", בתוך: סיני לייכטר (עורך), אנטאָלאָגיע פֿון יידישע פֿאָלקסלידער / אנתולוגיה לשירי-עם ביידיש, כרך ז: כרך איציק מנגר, ירושלים: פרסומי הר-הצופים באמצעות הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ד 2004, עמ' 14–16. (השיר ביידיש, תרגומים לעברית ולאנגלית ותווי המנגינה)
קישורים חיצוניים
עריכה- "תחת חורבות פולין" באתר בית לזמר העברי
- איציק מאנגער, "אונטער די חורבות", וואָלקענס איבערן דאַך, לונדון: אליינעניו, 1942, עמ' 59–60, בארכיון האינטרנט – השיר כפי שהתפרסם בספר שיריו של מאנגר
- "אונטער די חורבות פון פוילן", בתוך: שאול בערעזאָווסקי, לידער בוך, תל אביב 1976, עמ' 167–173 (תווים)
- מילות השיר (ביידיש ובתעתיק לטיני) באתר ביבליותקה אוגוסטנה
- מילות השיר (ביידיש, בתעתיק לטיני ובתרגומים לאנגלית ולצרפתית) באתר "ייִדישע לידער"
תרגומים לעברית:
- תרגום באתר יד ושם
- תרגום בדף הפייסבוק של בית שלום עליכם
- תרגום מאת תמר ועמוס רודנר (וגרסת דפוס) באתר "סיפורי גבעת ברנר"
- תרגום מאת לאה אילני במגזין "תרבות אנד דה סיטי"
ביצועים:
- רשימת ביצועים בקטלוג פרידמן, ספריית אוניברסיטת פנסילבניה
ביצוע של המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני, סרטון באתר יוטיוב, בעיבודו של גיל אלדמע[22] ובניצוחו של רונן בורשבסקי; בריטון: דור ברשצקי, במסגרת קונצרט של מוזיקה יהודית בסאלה בלדיני (Sala Baldini) שברומא, איטליה, אפריל 2012[23]- ביצוע של Metropolitan Klezmer (אנ') מתוך אלבומם Mosaic Persuasion, באתר ההרכב
- מידע על אונטער די חורבות פון פוילן בקטלוג הספרייה הלאומית
תרגומים לשפות נוספות:
- תרגום לאנגלית מאת ג'וזף לפטוויץ באתר יד ושם
- תרגום לגרמנית באתר ווירטועל-קלעזמער / Virtual Klezmer
- תרגום לפולנית מאת הלינה בירנבאום ("Pod ruinami Polski") באתר Ada Holtzman Home Page
- תרגום לאיטלקית באתר "Canzoni contro la guerra" (שירים אנטי-מלחמתיים)
הערות שוליים
עריכה- ^ כתב היד מתוארך לנובמבר 1939 בפריז (איציק מאַנגער, טונקל-גאָלד: לידער / Itzik Manger, Dunkelgold: Gedichte: Jiddisch und deutsch; herausgegeben, aus dem Jiddischen übersetzt und mit einem Nachwort versehen von Efrat Gal-Ed; mit Umschrift des Jiddischen, Dritte, durchgesehene und erweiterte Aufl., Berlin: Jüdischer Verlag im Suhrkamp Verlag, 2016, p. 336). בספר "וואָלקענס איבערן דאַך" (1942) מתארך מאנגר את השיר "אלג'יר 1940"; אולם בכתב יד של השיר הוא מציין "פריז נוב.[במבר] 1939" (הספרייה הלאומית, ארכיון מאנגר, 2:27). לדברי אפרת גל־עד, ייתכן שמאנגר חשב שהציון "אלג'יר", שאליה נטלטל בניסיונו להגיע לישראל, נשמע דרמטי יותר.
- ^ Efrat Gal-Ed, Niemandssprache. Itzik Manger – ein europäischer Dichter, Berlin: Jüdischer Verlag im Suhrkamp Verlag, 2016, pp. 414-415.
- ^ אלכסנדר שפיגלבלאט, פינות כחולות: איציק מאנגר – חיים, שיר ובלדה; תרגם מיידיש: יהודה גור-אריה, ירושלים: כרמל, תשס"ט 2009, עמ' 128 (בספרו המקורי: בלאע ווינקלען: איציק מאנגער – לעבן, ליד און באלאדע, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, 2002, עמ' 217).
- ^ שפיגלבלאט, פינות כחולות (2009), עמ' 129.
- ^ י"ח בילצקי, "דמעת השואה", איציק מאנגר: פרקי מסה, תל אביב: ישראל בוך, תשל"ו 1976, עמ' 363–364.
- ^ לדיון נרחב במוטיב הציפור של מאנגר ראו: Sigrid Jørgensen, “Itzik Manger und seine Vögel,” in: Walter Röll und Simon Neuberg (Hrsg.), Jiddische Philologie. Festschrift für Erika Timm, Tübingen: Max Niemeyer, 1999, pp. 273-284.
- ^ שלמה נש, "איציק מאנגר, פויגלמן ושאלת האנטי-גיבור", בתוך: אבנר הולצמן (עורך), ממרכזים למרכז: ספר נורית גוברין, תל אביב מכון כץ לחקר הספרות העברית – בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג – אוניברסיטת תל אביב, תשס"ה 2005, עמ' 474.
- ^ נש, "איציק מאנגר" (2005), עמ' 476.
- ^ בילצקי, איציק מאנגר (1976), עמ' 364.
- ^ יעקב בסר, שיחת החודש | "יהודית הנדל: המשורר היהודי האחרון", עיתון 77 219 (אייר תשנ"ח, מאי 1998), עמ' 29.
- ^ יהודית הנדל, הכוח האחר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד – ספרי סימן קריאה, תשמ"ה 1984, עמ' 73–76.
- ^ א' מנגר, "תחת מפֹּלת של פולין"; עברית: אברהם שלונסקי, בתוך שלונסקי (עורך), שירי הימים: ילקוט משירת העולם על מלחמת-העולם, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ו 1945, עמ' 36–37. התרגום התפרסם בהמשך ב"על המשמר" ב-9 ביוני 1961 (כך על פי שמואל לחובר, "איציק מאנגר בעברית", יד לקורא יא).
- ^ איציק מאנגר, "על חָרבותיה של פולין", משירי טוָּס הזהב; בתרגומו של יעקב אורלנד, ירושלים: כרמל, תשנ"ו 1995, עמ' 43–44.
- ^ "מתחת לחרבות", בתוך: יהודית הנדל, ליד כפרים שקטים: 12 ימים בפולין, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ז 1987, עמ' 29; נדפס שוב אצל שמואל גרוספלד, נצנוצים באפלה, תל אביב: י' גולן, 1996, עמ' 13.
- ^ "אונטער די חורבֿות פֿון פּוילן / בין חָרבותיה של פולין"; עברית: מאיר נוי, בתוך: סיני לייכטר (עורך), אנטאָלאָגיע פֿון יידישע פֿאָלקסלידער / אנתולוגיה לשירי-עם ביידיש, כרך ז: כרך איציק מנגר, ירושלים: פרסומי הר-הצופים באמצעות הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ד 2004, עמ' 15.
- ^ תמר ועמוס רודנר, זמר'ל: שירים שלא נשכח ביידיש ובעברית, תל אביב: הקיבוץ המאוחד; בית שלום עליכם; קרן איציק וגניה מאנגר ליד קרן יהושע רבינוביץ לאומנויות, תל אביב, 2012 (ראו התרגום (וגרסת דפוס) באתר "סיפורי גבעת ברנר").
- ^ "The Ruins of Poland", in: Joseph Leftwich (ed. and trans.), An Anthology of Modern Yiddish Literature, The Hague: Mouton (International P.E.N. books. Anthologies), 1974, pp. 282-283.
- ^ "Under the Ruins of Poland"; trans. Miriam Waddington, in: Howard Schwartz and Anthony Rudolf (eds.), Voices Within the Ark: The Modern Jewish Poets, New York: Avon, 1980, pp. 310-311.
- ^ "Under the Ruins of Poland"; תרגמה: מרים ברייטמן, בתוך: סיני לייכטר (עורך), אנטאָלאָגיע פֿון יידישע פֿאָלקסלידער / אנתולוגיה לשירי-עם ביידיש, כרך ז (2004), עמ' 16.
- ^ "Unter den Ruinen," in: איציק מאַנגער, טונקל-גאָלד: לידער / Itzik Manger, Dunkelgold: Gedichte: Jiddisch und deutsch; herausgegeben, aus dem Jiddischen übersetzt und mit einem Nachwort versehen von Efrat Gal-Ed; mit Umschrift des Jiddischen, Dritte, durchgesehene und erweiterte Aufl., Berlin: Jüdischer Verlag im Suhrkamp Verlag, 2016, p. 265 (מהדורה ראשונה: 2004).
- ^ "Sous es ruines de Pologne," in: Pierre Haïat, Le livre de la Shoah, Paris: Parole et silence, 2008, pp. 45-46.
- ^ גיל אלדמע עיבד את השיר גם למקהלת רינת בשנות ה-60. לדברי חגי חיטרון, "עיבודים לשירים עבריים ויהודיים שעשה גיל אלדמע לשימושה של מקהלת "רינת" ושל חבורת הזמר "רננים", שנולדה ממנה, נתפסו מרגע הישמעם כמרוממים את החומר המוטיווי שביסודם לדרגה של יצירה קלאסית. בין השאר זכור במסגרת זו השיר "תחת חורבות פולין" של איציק מאנגר, שממש גרם צמרמורת לכל שומעיו כאשר מקהלת רינת שרה אותו בשפת המקור, ביידיש, בקונצרט בשנות ה-60." (חגי חיטרון, עיבוד עשיר בלבוש צנוע, באתר הארץ, 19 בפברואר 2004).
- ^ המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני – הדים מסיור קונצרטים באיטליה, "תרבות אנד דה סיטי".