אליהו אשתור

אליהו אשתור (שמו הפרטי בצעירותו: אלי; שם משפחתו הקודם: שטראוס או שטרויס; בלועזית: Eli Strauss or Eliyahu Ashtor‏; כ"ו באלול תרע"ד, 17 בספטמבר 1914 – ח' בחשוון תשמ"ה, 3 בנובמבר 1984) היה מזרחן, חוקר תולדות היהודים בארצות המזרח ובספרד המוסלמית בימי הביניים ומחברם של הספרים "תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים" ו"קורות היהודים בספרד המוסלמית". בעולם האקדמי מחוץ לישראל נודע בעיקר בשל מחקריו בתולדות המסחר והכלכלה וההיסטוריה החברתית והכלכלית של המזרח והלבנט בימי הביניים.

אליהו אשתור

אין תמונה חופשית
לידה	1914 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	1984 (בגיל 70 בערך) ירושלים, ישראל
ענף מדעי	מזרחנות, כתב יד, ימי הביניים, תרבות יהודית חילונית
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	אוניברסיטת וינה האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים
תלמידי דוקטורט	יוסף סדן
תרומות עיקריות
חקר תולדות היהודים במזרח התיכון

ביוגרפיה

אליהו שטראוס, בן אברהם ליב, נולד בווינה שבאוסטריה, בשנת 1914. למד ערבית ולימודי אסלאם באוניברסיטת וינה וכן לימודי יהדות בבית המדרש לרבנים בווינה (Israelitisch Theologische Lehranstalt), מיסודו של הרב אהרן ילינק.

לאחר פלישת הנאצים לאוסטריה ב-12 במרץ 1938, וסיפוחה לרייך השלישי, החליט לעזוב את העיר. בסיועו של שמחה אסף הצליח להימלט ממנה ביולי 1938 ולעלות לישראל. לאחר הגיעוֹ לישראל, החל לעבוד בבית הספרים הלאומי. כמו כן, ביקש להשלים את עבודת הדוקטורט עליה החל לעבוד עוד באוניברסיטת וינה, על היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים הבחרים, ונרשם ללימודי דוקטורט באוניברסיטה העברית. בשנת 1943 הגיש את העבודה, וקיבל עליה תואר דוקטור לפילוסופיה.

בשנות החמישים כיהן כראש מחלקת מדעי המזרח בבית הספרים הלאומי. בשנת 1955, החל גם ללמד באוניברסיטה העברית, ושימש שם כמרצה להיסטוריה של העולם המוסלמי ותרבות האסלאם. בשנת 1964 קוּדם לדרגת פרופסור חבר, לתולדות העמים המוסלמיים. בשנים 1967–1968 לימד באקול פראטיק דה אוטז אטיד (במחלקה למדעי הכלכלה והחברה), בפריז; בשנים 1968–1969 לימד באוניברסיטת הרווארד, בבוסטון; ובשנים 1972–1973 לימד באוניברסיטת ציריך.

הוא נפטר בירושלים בשנת 1984. ארכיונו, הכולל את החומר הרב שאסף במשך השנים לצורך מחקריו, נתרם למכון בן צבי, והוא משמש בסיס למפעל "אוריינס יודאיקוס – מקורות לתולדות היהודים בארצות האסלאם". בשנת 1988, יצא לאור ספר לזכרו, בעריכת בנימין זאב קדר ואברהם לייב יודוביץ, על הלבנט בימי הביניים.

מחקריו ועבודתו

דרכו במחקר

מחקריו החלוציים והמקיפים של אשתור זכו להערכה רבה בעולם האקדמי, הן בישראל והן מחוצה לה, ויעידו על כך פרסומיו הרבים בשפות השונות, והעובדה שהוזמן להרצות באוניסיטאות המובילות בעולם, באירופה ובארצות הברית. רבים מהם נחשבים למחקרי יסוד בתחומם, והם ממשיכים להיות מצוּטטים כמעט בכל מחקר העוסק בנושא (לרבות מחקרים של חוקרים מארצות מוסלמיות).

הוא היה ידוע בסגנון הכתיבה הייחודי והברור שלו, מה שתרם לפופולריות הרבה של מחקריו גם מחוץ לאקדמיה. בנוסף, נהג לשלב תאורים ספרותיים בעבודותיו, וכך למשל פתח את תיאור כיבוש ספרד על ידי הערבים:

היה זה ערב חם ונעים, בימי האביב, שלושים שנה לאחר שהיבשה ממול נכבשה לפני הערביים. הירח עמד בתחילתו והלילה היה חשוך מאוד. האור החיור של הכוכבים כמעט שלא הבקיע את הערפלים שאצו במהרה ברקיע. במורד הצוק לא נשמע שום קול, שום רחש וגלי הים באו ונשברו כמימים ימיה עד שהים נתכסה קצף לבן. כשלמה העוטה היקום אפף החושך את המיצר, אך עין חדה יכלה להבחין בשני גושים אפלים שנעו במהירות לעבר הצוק וכעבור שעה קלה ניתן להכיר שאלה היו אניות משוטים.

— עמ' 2 של ספרו, קורות היהודים בספרד המוסלמית, כרך ראשון: מכיבוש ספרד עד שקיעת הכ'ליפות (711–1002), ירושלים: קרית-ספר, תש"ך–1960.

אף את תפקידו כחוקר הוא תיאר בדרך ציורית:

תפקיד ראשון הוא להיסטוריון להשקיע את עצמו בזמנים שחלפו ועברו, לחיות את חיי הדורות ההם, לשמוח אתם בשמחתם ולבכות אתם בצרתם. הבה ננסה ונתעטף איפוא בגלימות הרחבות הלבנות והצבעוניות, נחבוש את הטרבושים ונצא אל שוקי קהיר, בירת המדינה הממלוכית, נסתכל בהמון העוברים והשבים כאילו היינו יהודים משכונת זוילה.

— עמ' XVI להקדמה לכרך השני של ספרו תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים, תקופת הממלוכים הברג'ים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"א–1951.

ואכן, כאשר בא לתאר את הקהילות היהודיות, הוא הצליח להעמיד בפני הקוראים תמונה מדויקת ואותנטית של חיי היהודים, הבגדים שלבשו, הפנים והחוץ של בתיהם, על כל רהיטיהם, המתרחש ברחובות של השכונות היהודיות והעיר בכלל, סדרי המשפט, דרכי המסחר, ההווי והתפילה בבתי הכנסת, האווירה בזמן החגים והשבתות ועוד.

עם זאת, אשתור לא הסתפק בתיאורים בלבד ונהג לרדת לפרטים הקטנים ביותר על מנת למצוא תשובה לשאלות שהעלה במחקריו. כך למשל, כאשר כתב על מס הגולגולת (הג'יזיה) שהוטל על בני החסות, לא הסתפק רק בציון העובדה שהוטל עליהם מס זה או ברישום שיעור הסכום ששילמו, אלא בדק את שער המטבעות של אותו הזמן, ואת השכר שנהוג היה לשלם לבעלי המקצועות השונים. בדרך זו לא רק שהביא בפני הקוראים תמונה מדויקת יותר של חיי הכלכלה באותה התקופה, אלא גם הוכיח כי מס הגולגולת לא היווה נטל כבד מדי על היהודים.

בדרך דומה נקט כאשר ביקש לבחון את הדרך בה נהגו האוכלוסייה והשליטים המוסלמים בשכניהם היהודים. בבוחנו כרוניקות מוסלמיות ומקורות נוצריים ויהודיים מאותה התקופה, הוא מצא שגם בארצות המוסלמיות סבלו היהודים משנאת קנאי הדת, ומנטל מיסים, ולא נהנו משוויון זכויות; אלא שכאשר השווה את מצב היהודים בארצות האסלאם למצב היהודים באירופה באותו הזמן, הוא הצליח להוכיח כי מצבם של הראשונים היה טוב הרבה יותר ממצבם של האחרונים. אשתור הראה, למשל, כי אומנם גם בארצות המזרח הופלו היהודים כמיעוט דתי, אלא שבמשך מאות שנים כמעט ולא הוגבלו בבחירת משלח ידם או סבלו מרדיפות דת בשל עיסוקם בו, בעוד שאחיהם באירופה נרדפו הן כמיעוט דתי והן בשל היותם קבוצה מעמדית-כלכלית מיוחדת.

מנגד, היו שביקרו את אשתור וטענו כי הביוגרפיה האישית שלו והתקופה בה חי השפיעו על שיקול דעתו כחוקר ופגעו באובייקטיביות של מחקריו, בפרט בדרכים בהן נקט כדי להסביר את מה שראה כשקיעת חיי התרבות היהודיים בארצות המזרח. בנוסף, יש הרואים בסגנון הכתיבה הציורי שלו כסגנון שאיננו מתאים לכתיבה האקדמית.

סדרת הספרים על תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים

ערך מורחב – תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים

סדרת הספרים הראשונה שחיבר היא בת שלושה כרכים, והיא יצאה לאור בין השנים תש"ד–תש"ל. הכרך הראשון הוא עיבוד עבודת הדוקטורט של אשתור, והוא עוסק בתולדות היהודים במצרים ובסוריה (אך לא בישראל) תחת שלטון הממלוכים הבחרים; הכרך השני דן בתולדות היהודים באותן ארצות, תחת שלטון הממלוכים הברג'ים (הצ'רקסים); והכרך השלישי הוא כרך משלים, הכולל בעיקר תעודות מן הגניזה הקהירית ומפתחות לשלושת הכרכים.

אשתור משלב בשני הכרכים הראשונים מקורות מוסלמיים, נוצריים ויהודיים, והוא הראשון לעשות כן. מטרת החיבורים היא לתת את כל המידע הקיים על היהודים בתקופה זו, תוך ניסיון לעמוד על הגורמים שהביאו לירידה ולהתנוונות התרבותית, הכלכלית והצבאית של ארצות המזרח, לרבות מה שאשתור ראה כשקיעה הרוחנית של יהודי ארצות האסלאם.

סדרת הספרים על קורות היהודים בספרד המוסלמית

לאחר שהחל לעבוד כמרצה באוניברסיטה העברית, בשנת 1955, החל במקביל לעבוד על מחקרו הגדול השני, שעסק בקורות היהודים בספרד המוסלמית.

הסדרה יצאה לאור בשתי מהדורות בשפה העברית, ומספר רב של מהדורות בשפה האנגלית. אחד ההבדלים החשובים בין המהדורה העברית למהדורה האנגלית, הוא קיומו של אינדקס שמות ומקומות בסוף כל כרך במהדורה האנגלית.

כמו בסדרת ספריו הקודמת, גם סדרת ספרים זו מתבססת על מקורות מוסלמיים, נוצריים ויהודיים, לרבות תעודות מן הגניזה הקהירית וגניזות נוספות. לצורך עבודתו ביקר גם בספריות השונות באירופה, לרבות בספרד, שם גם טייל בשכונות הערים בהן חיו היהודים והוא אף שילב בספר צילומים והתרשמויות אישיות מביקורים אלה.

הכרך הראשון עוסק בתקופה המתחילה מכיבוש ספרד לראשונה על ידי הערבים, בשנת 711 לספירה, ועד לשקיעת הח'ליפות האומיית, בשנת 1002. הוא מתאר את שלבי הכיבוש והתבססות הערבים בספרד המוסלמית; שלבי הקמת הח'ליפות ותאור השושלת מראשיתה ועד אחריתה; התחלת שקיעת שליטת הערבים בספרד והסיבות לכך. תיאור מפורט נוסף הוא של הקהילות היהודיות, בין היתר בקורדובה, בסביליה, בגרנאדה, בטולידו, בקלעת איוב (קלעתאיוד), בסרגוסה, בברצלונה, בטרגונה, בטורטוסה, במארידה, בביג'ה ובערים אחרות; וכן קשריהן עם הקהילות היהודית החשובות בעולם, לרבות צפון אפריקה, מצרים ועם ישיבות בבל וגאוניה. עוד מתוארים חיי היהודים ובפרט פריחת חיי התרבות והדת תחת השלטון המוסלמי וכן דרכי הפרנסה באותה התקופה. פרק שלם (וחשוב) מוקדש לפועלו של חסדאי אבן שפרוט ולקורות התקופה בה כיהן כראש היהודים ושר יהודי תחת השליטים המוסלמים השונים. בנוסף, מתוארת המחלוקת הגדולה בין הבלשן מנחם אבן סרוק והמשורר והבלשן דונש בן לברט ותלמידיהם. הכרך מסתיים בתיאור שליטיה המוסלמים של ספרד, בשלהי המאה העשירית, ובתאור קורות היהודים באותה התקופה, לרבות תאורם של אישים יהודיים ידועים שפעלו באותו הזמן, בין היתר רבנו משה בן חנוך ובנו ר' חנוך בן משה, הפייטן ר' יוסף בן יצחק אבן תור אביתור, הסוחרים יעקב ויוסף ג'ו, והמדקדקים ר' יהודה חיוג', ור' יצחק אבן ג'יקטילה.

הכרך השני עוסק בתקופה המתחילה ממות המצביא אל-מנצור, בשנת 1002, ועד לכיבוש טולידו על ידי הנוצרים, בשנת 1085. מתוארת התפוררות הח'ליפות הספרדית והסיבות שהביאו לכך, והקמתן של הנסיכויות המוסלמיות במקום הח'ליפות המרכזית; עלייתו לגדולה של שמואל הנגיד ושל בנו, יהוסף הנגיד וגורלו הטראגי, בממלכת גרנאדה; כמו כן מתוארות הקהילות היהודיות במאה האחת עשרה, והפריחה התרבותית והספרותית של היהודים תחת השלטון המוסלמי בתקופה זו. בין היתר מתואר פועלם של המדקדק יונה אבן ג'נאח, המשורר שלמה אבן גבירול והפילוסוף בחיי אבן פקודה; נאמן לסגנון כתיבתו המיוחד, כולל אשתור בספר יומן של אישיות יהודית מדומה, סוחר בדים יקרים ומשי, עשיר ומכובד, בשם אבו יעקוב יוסף, ודרכה הוא מתאר את חיי היום יום בטולידו, מנקודת מבטו האישית. הספר מסתיים בתיאור קורותיה של ספרד בתקופה שלפני הכיבושים הנוצריים. לכרך השני צורפה חוברת של 14 מפות וציורים של שכונות היהודים בפורטוגל (ליסבון) ובספרד, תחת שלטון המוסלמים.

מחקריו על הסחר והכלכלה בלבנט

אשתור נודע בעולם האקדמי בעיקר בשל מחקריו על ההיסטוריה של הסחר והכלכלה של ארצות המזרח המוסלמי בימי הביניים. הוא חיבר ספרים כלליים על ההיסטוריה החברתית והכלכלית של ארצות המזרח בימי הביניים המאוחרים ועל הסחר בלבנט באותה התקופה. ספרים נוספים שחיבר עסקו באותה התקופה, אך דנו בנושאים ספציפיים יותר, בין היתר על היסטוריה של המחירים והשכר; על מתכות יקרות ומאזן התשלומים; וכן על סחר הבדים בין אירופה למזרח.

בנוסף, כתב אשתור מספר רב של מאמרים בנושאים אלה, בין היתר על המסחר שהתנהל במזרח בימי הביניים, על ההיסטוריה החברתית והכלכלית של האזור, על חלקם של היהודים בחיי המסחר והכלכלה, וכן על הקשרים הכלכליים בין המזרח והמערב, בתקופה זו. חלק ממאמריו בנושא זה הקדיש לארץ ישראל. החשובים מבין מאמריו קובצו בחמישה כרכים, בהתאם לנושאים עליהם נכתבו (לפרטים נוספים ראו בפרק: "קובצי מאמרים").

ספריו ומאמריו יצאו לאור לראשונה במספר שפות, בין היתר בגרמנית, בעברית, באנגלית, בצרפתית ובאיטלקית. חלקם אף יצאו לאור ביותר משפה אחת.

ערכים אנציקלופדיים ומאמרים נוספים

אשתור כתב ערכים אנציקלופדיים רבים באנציקלופדיה יודאיקה (ראו להלן, בפרק: "קישורים חיצוניים: ערכים אנציקלופדיים") ובאנציקלופדיה העברית, וכן כתב מספר מאמרי ביקורת על ספרים שיצאו לאור בזמנו, ועסקו בתחום התמחותו. בנוסף, כתב מספר מאמרים על ארץ ישראל וירושלים; וכן את ההקדמה לקובץ המחקרים על יהדות מרוקו, של החוקר דוד קורקוס, בה פרט על חייו ופועלו של קורקוס ועל משפחתו.

חיבוריו

ספרים

• Eli Strauss, Geht das Judentum unter? Eine Erwiderung auf Otto Hellers "Untergang des Judentums" (Schriftenreihe des zionistischen Landeskomitees für Österreich, Nr.3), Wien: Verlagsbuchhandlung Dr. H. Glanz, Zionistisches Landeskomitee für Österreich, 1933 (76 Seiten)
• Eli Strauss, Bibliographie der Schriften Prof. Dr. Samuel Krauss' 1887–1937, herausgegeben vom Festkomitee zur Feier seines siebzigsten Geburtstages, Wien: Typ. F.Holzer, 1937 (56 Seiten)

• תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, 3 כרכים:
  • כרך ראשון: א. שטראוס, תקופת הממלוכים הבחרים, ה’ אלפים י’–ק"מ (צ"ל קמ"ג) / 1250–1382, תש"ד–1944 (1 + 376 + XXIII עמודים).
  • כרך שני: א. שטראוס, תקופת הממלוכים הברג'ים, הקמ"ג–רע"ז / 1382–1517, תשי"א–1951 (XXIV + 561 + 2 עמודים).
  • כרך שלישי: אליהו שטראוס-אשתור, תעודות מן הגניזה, תש"ל–1970 (ט"ו + 2 + 202 עמודים. כולל מפתחות לשלושת הכרכים).
• תולדות יהדות מצרים (נערך על ידי עזריאל שוחט, על פי כתב יד של א. אשתור), סדרת יהדות התפוצות 1, תל אביב: הוצאת מטכ"ל – קצין חנוך ראשי – ענף השכלה, תשי"ז (65 + 2 עמודים).
• קורות היהודים בספרד המוסלמית, 2 כרכים, ירושלים: קרית-ספר:
  • כרך ראשון: א. אשתור, מכיבוש ספרד עד שקיעת הכ'ליפות (711–1002), תש"ך–1960 (מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת: 1966, 1977) (X + 313 עמודים).
  • כרך שני: א. אשתור, ממות אל-מנצור עד כיבוש טולידו (1002–1085), תשכ"ו–1966 (XI + 429 עמודים).

• Eliyahu Ashtor, Histoire des prix et des salaires dans l’Orient médiéval, Paris: S.E.V.P.E.N., 1969 (572 pages) (על ההיסטוריה של המחירים והשכר במזרח, בימי הביניים).
• Eliyahu Ashtor, Les métaux précieux et la balance des paiements du Proche-Orient à la basse époque, Ecole practique des hautes etudes – VIe section, Paris: S.E.V.P.E.N., 1971 (125 pages) (על מתכות יקרות ומאזן התשלומים במזרח, בימי הביניים המאוחרים).
• Eliyahu Ashtor, The Jews of Moslem Spain, translated from the Hebrew by Aaron Klein and Jenny Machlowitz Klein, 3 volumes, Philadelphia: Jewish Publication Society of America (תרגום לאנגלית של "קורות היהודים בספרד המוסלמית"‏):
  • Volume 1: 1973 (other printings: 1979; 1984; 1985; 1991; 1992; 1993; 2000; since 2011 print on demand) (469 pages).
  • Volume 2: 1973 (other printings: 1979; 1984; 1985) (381 pages).‏
  • Volume 3: 1973 (other printings: 1979; 1984; 1985) (310 pages).‏
  • Volumes 2/3: since 1991, volumes 2 and 3 bound together; 1992; 1993; 2000; since 2011 print on demand (704 pages).
• E. Ashtor, A social and economic history of the Near East in the Middle Ages, London: Collins, 1976 (384 pages).
• E. Ashtor, Storia economica e sociale del Vicino Oriente nel Medioevo, traduzione di Sergio Antonucci, Torino: G. Einaudi, 1982 (XVI + 366 + 12 pages). (Italian translation of the book: "A social and economic history of the Near East in the Middle Ages")
• Eliyahu Ashtor, Europäische Tuch ausfuhr in die Mittelmeerländer im Spätmittelalter (1350–1500), Nürnberg: Zentralinstitut 06, Sektion Lateinamerika, 1982 (51 pages) (על בד היצוא במדינות הים התיכון באירופה בימי הביניים המאוחרים).
• Eliyahu Ashtor, Levant trade in the later Middle Ages, Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1983 (XXII + 599 pages).

קובצי מאמרים

• Eliyahu Ashtor, Studies on the Levantine trade in the Middle Ages, London: Variorum Reprints, 1978 (372 pages) (reprint of 12 articles originally published in various journals, 1956–1976).
• Eliyahu Ashtor, The Medieval Near East, social and economic history, London: Variorum Reprints, 1978 (362 pages) (papers written over the past twenty-five years, in English, French or Italian).
• Eliyahu Ashtor, The Jews and the Mediterranean economy, 10th–15th centuries, London: Variorum Reprints, 1983 (316 pages) (facsimile reprints of eight articles, first published between 1959 and 1980).
• Eliyahu Ashtor (edited by Benjamin Z. Kedar), East-West trade in the medieval Mediterranean, London: Variorum Reprints, 1986 (344 pages) (reprint of 11 articles published between 1972 and 1984, in English, French, German or Italian).
• Eliyahu Ashtor (edited by Benjamin Z. Kedar), Technology, industry, and trade, the Levant versus Europe, 1250–1500, London: Variorum Reprints, 1992 (X + 331 pages) (reprint of 9 articles published between 1977 and 1984, in English, French or Italian).

שיעורים

• תולדות העולם המוסלמי, רשימות לפי הרצאותיו של א’ אשתור, ערך רפאל גלייך, 2 כרכים, ירושלים: מפעל השכפול – הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, תשי"ח (כרך א': ג' + 71 עמודים; כרך ב': 177 עמודים).
• טכסטים מספרי פולמוס מוסלמיים נגד היהדות, לסמינריון של א. אשתור, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי הרוח – המכון למדעי המזרח, תש"ך (135 עמודים).
• טכסטים משפטיים ערביים, לשעוריו של א’ אשתור במשפט מוסלמי, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי הרוח – המכון למדעי המזרח, תשכ"א (הדפסה שנייה: תשל"ו) (105 עמודים).
• טכסטים משפטיים ערביים ללימודי החוג תרבות מוסלמית, מסות מחקר על משוררים עבריים, ירושלים: ירושלים: הפקולטה למדעי הרוח – המכון ללימודי אסיה ואפריקה, מפעל השכפול, תשכ"ו–1965 (117 עמודים).
• טכסטים לסמינריון "אהל אד’-ד’מה", של א’ אשתור, 3 חוברות, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי הרוח – המכון למדעי המזרח, תשכ"ב (70 עמודים).
• טכסטים לתרגיל בקורות היהודים בארצות המוסלמיות, לוקטו בידי א’ אשתור, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים – הפקולטה למדעי הרוח – החוג ללימודי אסיה ואפריקה, תשכ"ז (438 עמודים).

ממחקריו שיצאו בתדפיס נפרד

• אלי שטרויס, "כיבושי המונגולים והיהודים: לתולדות היהודים במזרח לפי מקורות ערביים", הדפסה מיוחדת מתוך "ציון" שנה ד’ ספר א’, ירושלים: תרצ"ט, עמ’ 51–70.
• אלי שטרויס, "מסע להודו", מכתב מעדן למצרים בשנת 1153 לספה"נ, הדפסה מיוחדת מתוך "ציון", שנה ד’, ספר ג’, ירושלים: תרצ"ט, עמ' 217–231.

• Eli Strauss, Prix et salaires à l’époque mamlouke, une étude sur l’état économique de l’Égypte et de la Syrie à la fin du Moyen âge, extrait de la Revue des études islamiques, année 1949, Paris: P. Geuthner, 1950, pp. 49–94.
• E. Staruss, L'inquisition dans l'état Mamlouk, estratto dalla Rivista degli studi orientali, vol. XXV, Roma: 1950, pp. 11–26.
• E. Ashtor, Prolegomena to the Medieval history of Oriental Jewry, reprinted from The Jewish quarterly review, Vol. 50, no. 1 (July 1959), pp. 55–68; vol. 50, no. 2 (Oct. 1959), pp. 147–166, Philadelphia, Pa: University of Pennsylvannia Press, 1959.
• E. Ashtor, Some unpublished sources for the Bahri period, extr. de Scr. Hieros. IX. 1961, pp. 11–30.
• E. Ashtor, The number of Jews in mediaeval Egypt, reprinted from Journal of Jewish studies, vol. 18 and 19, 1967–1968, Jerusalem: Hebrew University of Jerusalem, Institute of Asian and African Studies, 1970, pp. 9–42 (vol. 18); pp. 1–22 (vol. 19). ממאמריו החשובים והמצוטטים ביותר במחקרים במדעי היהדות.
• Eliyahu Ashtor, Miscellanea, quelques observations d'un orientaliste sur la thèse de Pirenne, sonderdruck aus Journal of the Economic and Social History of the Orient, 13 (1970), S. 166–194.
• E. Ashtor, The diet of salaried classes in the Medieval Near East, reprinted from Journal of Asian history, v. 4, no. 1, 1970, Wiesbaden: O. Harrassowitz, 1970, pp. 1–24.
• E. Ashtor, Salaires dans l'Orient medieval a la basse-epoque, reprint from La revue des etudes islamiques, 39/1, Paris: Geuthner, 1971, pp. 103–117.
• Eliyahu Ashtor, Banking instruments between the Muslim East and the Christian West, 1972 (21 pages).
• E. Ashtor, Profits from trade with the Levant in the fifteenth century, Sonderdruck aus Bulletin of the School of Oriental and African Studies, 38 (1975), S. 250–275.
• E. Ashtor, The Development of Prices in the Medieval Near East, Leiden, Köln: E.J. Brill, 1977, pp. 98–115.
• Eliyahu Ashtor, The Jews of Traponi in the later middle ages, photocopy from Studi medievali, Vol. 25, no. 1 (June 1984) (30 pages).
• Eliyahu Ashtor, Venezia e il pellegrinaggio in Terrasanta nel basso medioevo, offprint from Archivio storico italiano, anno CXLII, n. 524, disp. II (aprile-giugno), Firenze: L. S. Olschki, 1985, pp. 197–223.
• Eliyahu Ashtor, Essai sur les prix et les salaries dans l'empire califien, Estratto dalla Rivista degli studi orientali, v. 36, pp. 19–69.

ספר זיכרון

• B.Z. Kedar and A.L. Udovitch (editors), The medieval Levant, studies in memory of Eliyahu Ashtor (1914–1984) (Asian and African Studies 22), Haifa: Gustav Heinemann Institute of Middle Eastern Studies, University of Haifa, 1988 (291 pages).

מתלמידיו

• יוסף דרורי
• אהרן ליש
• יוסף סדן

לקריאה נוספת

• גצל קרסל, "אליהו אשתור", לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, שני כרכים, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ה–תשכ"ז, כרך א', בעמ' 166.
• ש"ד גויטיין, "כתבי גניזה מן התקופה הממלוכית", תרביץ מ"א (תשל"ב), עמ' 59–81.

• Benjamin zeev Kedar, In memoriam Eliyahu Ashtor, Asian and African Studies 19 (1985), pp. 119–121.
• List of E. Ashtor’s publications, in: B.Z. Kedar and A.L. Udovitch (editors), The medieval Levant, studies in memory of Eliyahu Ashtor (1914–1984) (Asian and African Studies 22), Haifa: Gustav Heinemann Institute of Middle Eastern Studies, University of Haifa, 1988, pp. 11–33.

קישורים חיצוניים

• רשימת המאמרים של אליהו אשתור באתר רמב"י
• מידע על אליהו אשתור בקטלוג הספרייה הלאומית

עליו ועל ספריו

• א. בן יעקב, ל"תולדות היהודים במצרים וסוריה", הד-המזרח, 17 בספטמבר 1944 (מאמר על ספרו של אשתור "תולדות היהודים במצרים וסוריה תחת שלטון הממלוכים", לאחר פרסום הכרך הראשון).
• מיכאל אסף, תולדות היהודים במצרים ובסוריה, דבר, 5 בינואר 1945 (מאמר על ספרו של אשתור "תולדות היהודים במצרים וסוריה תחת שלטון הממלוכים", לאחר פרסום הכרך הראשון).
• א. בן יעקב, לתולדות היהודים במצרים ובסוריה, הד-המזרח, 31 בינואר 1951 (מאמר על ספרו של אשתור "תולדות היהודים במצרים וסוריה תחת שלטון הממלוכים", לאחר פרסום הכרך השני).
• נפתלי בן מנחם, הערך "אשתור, אליהו", בתוך: ספרי מוסד הרב קוק שיצאו לאור בשנים תרצ"ז-תש"ל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ל, עמ' 34 - 35, באתר היברובוקס.
• דוד תמר, חומר חדש על חיי היהודים תחת שלטון הממלוקים, מעריב, 26 במרץ 1971 (מאמר על ספרו של אשתור "תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים", לאחר פרסום הכרך השלישי).
• נחמיה לבציון, פרופסור אליהו אשתור ז"ל - דרכו בחקר תולדות היהודים בארצות האסלאם, פעמים 21 (תשמ"ה), מכון בן צבי, עמ' 134 - 138.
• פירוט על קובץ מחקריו החמישי: Technology, Industry and Trade, אפריל 1992, באתר של הוצאת הספרים Ashgate. (באנגלית)
• מרים פרנקל, תיבת ההיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים - ציוני דרך וסיכויים, פעמים 92 (תשס"ב), מכון בן צבי, עמ' 23 - 61 (על אשתור ראו עמ' 38 - 47).
• אלי אשתור (1914-1984), דף שער בספרייה הלאומית

מספריו

• תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, כרך שלישי: תעודות מן הגניזה, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ל-1970, באתר אוצר החכמה
• סיכום וציטוטים של פרקים מספרו "The Jews of Moslem Spain", כרכים א' ו-ב', באתר Abrahamic Family Reunion. (באנגלית)

ממאמריו

• ד"ר א. אשתור, ‏דמות היהודים בעיני המוסלמים בימי הביניים, באתר "דעת", מחניים ע"ו, תשנ"ג (צ"ל תשכ"ג).
• ד"ר א. אשתור, ‏סדרי הנשואין בגלות ישמעאל בימי הביניים, באתר "דעת", מחניים פ"ג, תשכ"ג.
• פרופ' א. אשתור, ‏החינוך היהודי בארצות-המזרח בימי הביניים, באתר "דעת", מחניים ק"ח, תשכ"ו.
• א. אשתור, ידיעות על היהודים בצפון ארץ ישראל במאה האחת עשרה ובמחצית הראשונה של המאה השתים עשרה, זר לגבורות, קובץ מחקרים במקרא, בידיעת הארץ, בלשון ובספרות תלמודית, מוגש לר' זלמן שזר, נשיא המדינה, ביום הולדתו הפ"ג, עורך: ב"צ לוריא, ירושלים: הוצאת קרית ספר בע"מ, תשל"ג, עמ' 489 - 509., באתר דעת.

ערכים אנציקלופדיים

Eliyahu Ashtor (Leah Bornstein-Makovetsky, 2nd ed.), Aleppo, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Alexandria (Byzantine Period, Arab Period, Mamluk and Ottoman Periods), Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Haim Beinart and Eliyahu Ashtor, Almería, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Haim Beinart and Eliyahu Ashtor, Basra, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Bilbeis, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Cairo, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor (Leah Bornstein-Makovetsky, 2nd ed.), Damanhūr, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor (Leah Bornstein-Makovetsky, 2nd ed.), Damietta, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor (Leah Bornstein-Makovetsky, 2nd ed.), Damīra, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor (Leah Bornstein-Makovetsky, 2nd ed.), Dumuh, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor (Leah Bornstein-Makovetsky, 2nd ed.), Edessa, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Egypt (Arab Period), Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Faiyūm, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Fatimids, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Irbil, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Jazirat ibn ʿUmar, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor and Haïm Z'ew Hirschberg (Shimon Gibson, Isaac Hasson, 2nd ed.), Jerusalem (Arab Period, Mamluk Period, In Muslim Thought), Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Jesse ben Hezekiah, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Joshua ben Abraham Maimuni, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Jubayl, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor (Leah Bornstein-Makovetsky, 2nd ed.), Kharāj and Jizya, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website.

Eliyahu Ashtor et al., Lebanon, Post-Second Temple and Arab Periods, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor (Reuven Amitai, 2nd ed.), Mamluks, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Mann, Jacob, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Mevorakh ben Saadiah, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Nethanel ben Moses Ha-Levi, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor and Moshe Beer, Nisibis, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Qaṣr ibn Hubayrah, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Raqqa, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor (Leah Bornstein-Makovetsky, 2nd ed.), Rosetta, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor (Leah Bornstein-Makovetsky, 2nd ed.), Sarūj, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor (Moshe Ma'oz, 2nd ed.), Syria (From the Arab Conquest), Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor (Leah Bornstein-Makovetsky, 2nd ed.), Tanta, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website. Eliyahu Ashtor, Wasit, Encyclopaedia Judaica, 2nd edition, Jewish Virtual Library website.