גדודי עז א-דין אל-קסאם
גדודי עז א-דין אל-קסאם (בערבית: كتائب الشهيد عز الدين القسام, תעתיק מדויק: כתאא'ב אלשהיד עז אלדין אלקסאם) הם הזרוע הצבאית של ארגון הטרור האסלאמיסטי-סוני הפלסטיני חמאס. הארגון ידוע בפיגועי ההתאבדות שיזם באינתיפאדה השנייה, ברקטות שפעיליו משגרים לעבר יישובים ישראליים, ובמתקפת הפתע על ישראל שאותה הוביל. זהו הארגון הצבאי הגדול והחמוש ביותר ברצועת עזה. נכון ל-2019 היו לארגון כ-30,000 פעילים, כ-7,000 אנשי עתודה וכ-15,000 רקטות[2].
![סמלו של ארגון עז א-דין אל-קסאם. בחלק העליון מצוטט קטע מפסוק 17 מסורת אל-אנפאל בקוראן: "לא אתם הרגתם אותם, כי אם אלוהים הרגם"[1]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Ezzedeen_Al-Qassam_Brigades.jpg)
.jpg)
בהיותו הזרוע הצבאית של הארגון, הארגון מיועד להוביל מתקפות טרור, פיגועים, ולחימת גרילה יחד עם ארגוני טרור אחרים בשעת מלחמה בשטח רצועת עזה וכנגד כוחות צה"ל.
גדודי אל-קסאם נכללו באופן מפורש ברשימות ארגוני הטרור של האיחוד האירופי[3], אוסטרליה[4], ניו זילנד[5], מצרים[6], ובריטניה[7]. ארגון האם של הגדודים, חמאס, נכלל ברשימות ארגוני הטרור של ארצות הברית[8] וקנדה[9]. מפקד הארגון לשעבר, מוחמד דף, הוכרז כטרוריסט עולמי באופן רשמי על ידי ארצות הברית[10].
שם הארגון
עריכה
שם הזרוע מורכב מהמילים הערביות עז (תמיכה, דבקות או גאווה) א-דין (דת) אל-קסאם (מחיצה או שבירה)[11]. כמו כן, הארגון קרוי על שם השייח' עז א-דין אל-קסאם, אבי ההתנגדות הפלסטינית, שנהרג באזור ג'נין ב־1935 בידי הבריטים.
תאים חמושים של הארגון כינו את עצמם בשמות מחבלים, כגון "הסטודנטים של עיאש", "הסטודנטים של המהנדס" או "חוליות יחיא עיאש", לזכרו של המחבל יחיא עיאש ("המהנדס"), שחוסל על ידי זרועות הביטחון של ישראל בשנת 1996.
אידאולוגיה
עריכהאידאולוגית הארגון מבוססת על שלושה עקרונות עיקריים:
- עקרון הסוּמוּד (صمود): היצמדות עיקשת לקרקע עליה נולדו הפליטים הפלסטינים, בין אם זו בשטחי הרשות הפלסטינית או בשטחי מדינת ישראל.
- עקרון הסַבְּר (صبر): אורך רוח וסבלנות לנהל את המאבק ככל שיידרש במשך דורות.
- עקרון השורא (شورى): התייעצות או התוועדות בין ראשי הארגון לצורך קבלת החלטות וגיבוש מדיניות.
מטרת הארגון, על פי האתר הרשמי[12], היא "לשחרר את כל פלסטין מהכיבוש הציוני שגזל אותה בכוח מאז 1948, ולהשיג את הזכויות של הפלסטינים שנגזלו על ידי הכיבוש".
היסטוריה
עריכההקמת הארגון
עריכהבשנת 1984 השייח' אחמד יאסין, הד"ר איבראהים מקאדמה, השייח' סלאח שחאדה ואחרים החלו להיערך להקמת ארגון חמוש להתנגדות למדינת ישראל. מאמציהם התרכזו בהשגת כלי נשק לפעילויות הטרור בעתיד. בשל כך חברי הקבוצה נעצרו ואמצעי הלחימה הוחרמו. באותו הזמן הקבוצה עדיין לא נקראה "חמאס" או "גדודי עז א-דין אל-קסאם".
בשנת 1986 הקים השייח' שחאדה רשת של תאי טרור בשם "אל-פלסטיניין אל-מוג'אהדין" (לוחמי הקודש הפלסטינים). הרשת התמקדה בפיגועים נגד מדינת ישראל ובטיפול במשתפי פעולה לראייתם מקרב המחנה הפלסטיני. הרשת המשיכה לעבוד עד 1989; פעולותיהם המפורסמות ביותר היו חטיפתם של שני חיילי צה"ל אילן סעדון ואבי סספורטס בשנת 1989.
חמאס, שהוקם באופן רשמי ב-14 בדצמבר 1987, עם פריצת האינתיפאדה הראשונה, יצר רשתות טרור דומות אחרות, כגון "גדודי עבדאללה עזאם" ו"מג'ד", אשר תפקידן היה איתור משת"פים. באמצע שנת 1991 נודעו גדודי עז א-דין אל-קסאם כזרוע הצבאית של חמאס.
פעולות מוקדמות
עריכהבשנת 1992 ביצעו פעילים מהזרוע את חטיפת נסים טולדנו ורציחתו, מה שגרם לגירוש של 415 פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי ללבנון, על ידי ישראל, לתקופה של מספר שנים.
בשנים 1994-1995, בתקופת חתימת הסכמי אוסלו, היה הארגון מזוהה עם ההתנגדות לתהליך. מבין הפעולות שבוצעו על ידיו בתקופה זו ניתן למנות למשל את הפיגוע בקו 5, פיגוע מכונית התופת בעפולה, הפיגוע בתחנה המרכזית של חדרה, וחטיפת נחשון וקסמן. לאחר ההתנקשות ביחיא עיאש ב-1996, ביצע הארגון עוד גל פיגועים משמעותי כתגובה (לדוגמה הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בירושלים).
האינתיפאדה השנייה
עריכהבתקופת האינתיפאדה השנייה, היה הארגון מהמובילים המרכזיים בביצוע פיגועים בישראל, כאשר מבין הפיגועים הבולטים בהם השתתפו אנשיו משטחי יהודה ושומרון ניתן למנות את הפיגוע במסעדת סבארו, הפיגוע בדולפינריום, ואת הפיגוע במלון פארק.
ב-26 באוקטובר 2001 ירה הארגון בפעם הראשונה רקטה על ישראל, "קסאם 1", לעבר שדרות, ולקח אחריות על כך[13][14][15]. בשנת 2002 הופיעה גרסה חדשה יותר של הרקטה, "קסאם 2", עם טווח של 9-12 ק"מ[13].
על-פי נתונים שפרסמה מערכת הביטחון לאחר מותו של יאסין, בשלוש וחצי שנותיה של האינתיפאדה השנייה ביצע חמאס 425 פיגועים, שבהם נהרגו 377 ישראלים ונפצעו 2,076 אנשים.
לאחר האינתיפאדה השנייה
עריכהבמאי 2004 פתחה ישראל במבצע קשת בענן בעקבות רצח טלי, מרב, הילה, רוני והדר חטואל והסתיים בהריגת 40 לוחמי הארגון.
בספטמבר 2004 פתחה ישראל במבצע ימי תשובה בעקבות מותם של ילד קטן ופעוטה בשדרות מרקטת קסאם. המבצע הסתיים בהרג 87 מחבלים.
לאחר תוכנית ההתנתקות
עריכהבעקבות תוכנית ההתנתקות ב-2005 הכריז חמאס על הקמת "הצבא העממי" או ה"מוראביטון" ברצועת עזה. ה"מוראביטון" אמור לפעול בדומה למיליציות של חזבאללה ולמעשה להפוך את הרצועה לשטח הנמצא בפועל בשליטתה של חמאס. ה"מוראביטון" לא נועד רק נגד ישראל, אלא גם כדי להרתיע את הרשות הפלסטינית מנקיטת פעולות נגד חמאס.
בספטמבר 2005, ביצעו פעילים מהארגון את חטיפת ששון נוריאל ורציחתו. באותו חודש פתחה ישראל במבצע גשם ראשון, בעקבות ירי של קסאמים על שדרות. המבצע, שהסתיים עם כ-10 מחבלים הרוגים, היה המבצע הצבאי הראשון ברצועת עזה מאז ההתנתקות.
במהלך שנת 2006, לאחר ניצחונה של חמאס בבחירות והקמת הממשלה בראשותו של אסמאעיל הנייה, הכריזה התנועה על הקמת כוח מבצעי ברחבי רצועת עזה. הדבר גרר את עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה, וכך בהדרגתיות (ובכוח) נטל חמאס את האחריות הביטחונית בעזה מידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הרשמיים, המזוהים עם תנועת פת"ח.
בנובמבר 2006 ישראל פתחה במבצע גשמי קיץ בעקבות הרג שני חיילי צה"ל וחטיפת גלעד שליט. המבצע הסתיים עם הרג 270 מחבלי הארגון.
בפברואר 2008 ישראל פתחה במבצע חורף חם שהחל ברצח אזרח ישראל במכללת ספיר והסתיים עם 112 מחבלים הרוגים.
בשלהי שנת 2008 ישראל פתחה במבצע עופרת יצוקה בעקבות ירי לעבר ישראל, מבצע שהסתיים עם 871 מחבלים הרוגים.
בשנת 2012 ישראל פתחה במבצע עמוד ענן עם חיסול מפקד הארגון בפועל, אחמד ג'עברי, מבצע שהסתיים עם 155 מחבלים הרוגים.
בשנת 2014 פעילי הארגון ביהודה ושומרון רצחו את שלושת הנערים איל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל. במקביל, החל ירי רקטי כבד על ישראל מרצועת עזה. בעקבות זאת צה"ל פתח במבצע צוק איתן שהסתיים עם 1,408 מחבלים הרוגים.
בשנת 2018 הארגון הוביל את העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה. במהלך העימותים אלף רקטות שוּגְרוּ מרצועת עזה לעבר ישראל. בתגובה צה"ל בִּיצַע 865 תְקיפות ברצועה, רובן נגד חמאס, והושמדו 15 מנהרות של גדודי עז א-דין אל-קסאם[16].
בשנת 2021 ישראל פתחה במבצע שומר החומות, בעקבות המהומות בישראל באותה שנה. המבצע הסתיים עם כ-225 מחבלים הרוגים.
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במבצע "מבול אל-אקצא" – מתקפת פתע על ישראל – שבמסגרתו חדרו כ-3,000 מחבלים ליישובי עוטף עזה, טבחו ביותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים ממדינות אחרות, פצעו יותר מ-2,500, חטפו כ-250 אזרחים וחיילים לרצועת עזה, וביצעו מעשי אונס ועינויים. בתגובה יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל, שכללה הפצצה נרחבת ברצועת עזה[17], ובהמשך תמרון קרקעי במסגרתו נכבשו חלקים גדולים מרצועת עזה בידי צה"ל. בנוסף חיסלה ישראל רבים מבחרי הארגון, לרבות מוחמד דף ומרואן עיסא.
מבנה
עריכהבשנת 2005 מנה הארגון פחות מ-15,000 פעילים[18][19]. לפי מרכז המידע למודיעין וטרור, בשנת 2008 מנה הארגון כ-15,000 מחבלים חמושים[20][19][21], ובשנת 2016 עלה המספר לכ-20,000[22]. עד 2019 התעצם לכ-30,000 פעילים ועוד 7,000 אנשי עתודה[23][24], ולפי דיווחים והערכות אחרות, לרשותו היו כ-40,000 פעילים בשנים 2021-2023[25][26][27].
מבנה הארגון הוא כשל צבא. הוא מחולק לחמש חטיבות גרעיניות, בהתאם לערים המרכיבות את הרצועה: עזה, ח'אן יונס, צפון הרצועה, מחנות המרכז ורפיח. כל חטיבה מורכבת ממספר גדודים, וכל גדוד מורכב ממספר פלוגות כגון פלוגת נוח'בה, פלוגת חיל רגלים, קומנדו ימי, וכו'[19]. כמו כן הפלוגות מחולקות למחלקות וחוליות. בעבר הגדודים היו מאורגנים בתצורה של 6 חטיבות מרחביות במקום 5[28][29].
הגדודים בזרוע קרויים בפי הפעילים עצמם לעיתים על שמות מפקדים שחוסלו על ידי ישראל לאורך ההיסטוריה, למשל "הגדוד על שם עמאד עקל"[30] (האחראי על אחת מגזרות ג'באליה), או בשמות אחרים, אך הם אחראיים על גזרה גאוגרפית מתוחמת ברצועה.
נוסף לכך לארגון ישנן יחידות מטה כגון המודיעין הצבאי, הייצור, ההסברה, התקשורת וכו'.
לוחמי הארגון מתפקדים כחיילים ועוברים הכשרה צבאית בנושאים שונים (מטענים, נ"ט, וכו'), באופן מקומי ברצועה או באיראן (כשהדבר מתאפשר).
חטיבות מרחביות
עריכהחטיבת צפון הרצועה
עריכהחטיבת צפון הרצועה היא החטיבה השנייה בגודלה בארגון הטרור חמאס[31], וערב מלחמת חרבות ברזל מנתה כ-5,500 מחבלים[32][33].
עד למלחמת חרבות ברזל עמדו בראשה אחמד ע'נדור[19] וסגנו ואאל רג'ב. לפני כן, סגן מפקד החטיבה היה איימן מנסור, שנהרג בסכסוך משפחות ביוני 2023[34] ותפקד גם כמג"ד[35].
- גדוד בית לאהיא. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו נסים אבו עג'ינה[36][37]. בעבר פיקד עליו גם אחמד חמודה[38].
- גדוד בית חאנון. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו חסין פיאצ'[39].
- גדוד מערב ג'באליה.
- גדוד מזרח ג'באליה.
- גדוד מרכז ג׳באליה. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו אבארהים ביארי[36]
- גדוד כפר ג'באליה
חטיבת העיר עזה
עריכהחטיבת עזה היא החטיבה הגדולה בארגון הטרור חמאס[40], ובעבר הייתה מחולקת לחטיבת צפון העיר עזה ודרום העיר עזה[28]. ערב מלחמת חרבות ברזל מנתה כ-9,000 מחבלים[41][33].
מאז 2021 בראש החטיבה עומדים מפקד החטיבה עז א-דין אל חדאד[42][43] וסגנו אחמד שמאלי. מ-2017 ועד למבצע שומר החומות ב-2021 פיקד עליה באסם עיסא[44][45][46]. כמו כן בעבר פיקד עליה גם ראא'ד סעד.
- גדוד שאטי. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו הית'ם חואג'רי[47]
- גדוד שג'אעייה. מ-2010 ועד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו ווסאם פרחאת[48]. ערב המערכה מנה כ-1,200 מחבלים[49].
- גדוד צברא תל אל-הווא. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו מוסטפא דלול[50].
- גדוד זייתון[51]. מפקד עליו עימאד אסלים[52]. כמו כן, בזמן מבצע שומר החומות ב-2021 פיקד עליו יוסף עבד אלואהב[53], ועד ל-2016 פיקד עליו מחמוד אשתווי (שהוצא להורג על ידי חמאס)[54][55].
- גדוד אל פורקן (שיח' רדואן). מ-2020 ועד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו ג'בר חסן עזיז[52][56]. בזמן מבצע צוק איתן וכן במבצע שומר החומות פיקד עליו ח'אלד מנאעמה[57][58][59].
- גדוד דרג' תופאח. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו ראפת עבאס[60][61]. לפני כן, עד ל-2008 פיקד עליו אשרף מושתהא, אז נהרג בתקרית בעזה[38].
חטיבת מחנות המרכז
עריכהחטיבת מחנות המרכז אחראית על מרחב מחנות הפליטים שבמרכז רצועת עזה.
עד למלחמת חרבות ברזל פיקד על החטיבה איימן נופל[19][62][63][64]. בעבר פיקד עליה גם ע'אזי אבו טמאעה (למשל החל מתקופת היעדרו של נופל בין 2008 ל-2011[65], וכן במבצע שומר החומות[59]. נהרג במלחמת חרבות ברזל ביחד עם מרואן עיסא)[66].
- גדוד דיר אל-בלח. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו ואיל עספה[67].
- גדוד אל-בורייג'. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו איאד טיב[68]. ערב המערכה מנה כ-1,000 מחבלים[69].
- גדוד נוסייראת. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו אסמאעיל סראג'.[36][70]
- גדוד מע'אזי.
חטיבת ח'אן יונס
עריכהחטיבת ח'אן יונס אחראית על מרחב העיר ח'אן יונס ועל סביבותיו, בדרום הרצועה.
מאז 2016 ועד למלחמת חרבות ברזל פיקד על החטיבה ראפע סאלמה[43] (שחוסל במהלך ההתנקשות במוחמד דף[71]). לפני כן, פיקד עליה מחמד סנואר[19].
- גדוד מזרח ח'אן יונס. עד ל-2018 פיקד עליו נור בראכה (נהרג בפעולת צה"ל בח'אן יונס בנובמבר 2018)[72][73][74].
- גדוד מערב ח'אן יונס. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו מדחת מבאשר[75].
- גדוד דרום ח'אן יונס. מפקד עליו מהדי כוארע[76]. לפני כן, בזמן מבצע שומר החומות פיקד עליו גם אברהים כוארע[77].
- גדוד צפון ח'אן יונס (אזור אל-קרארה). עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו תייסיר מבשאר[78]. לפני כן, פיקד על הגדוד גם ראפע סלאמה.
חטיבת רפיח
עריכהחטיבת רפיח בנויה מאלפי מחבלים חמושים, אך נחשבת לקטנה וחלשה יותר ביחס לחטיבות חמאס האחרות[79][80].
מאז 2014 מפקד על החטיבה מוחמד שבאנה[81]. עד למבצע צוק איתן ב-2014 פיקד עליה ראאד אל-עטאר.
- גדוד דרום רפיח (מחנה הפליטים יבנא)
- גדוד מזרח רפיח. מפקד עליו "אבו אחמד" אל-בוואב[79].
- גדוד מערב רפיח (מחנה הפליטים תל א-סולטאן). מאז 2017 ועד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו מחמוד חמדאן[82][83].
- גדוד צפון רפיח (מחנה הפליטים א-שאבורה)
הזרוע היבשתית "הנוח'בה"
עריכה
ערך מורחב – נוח'בה
חלק מפלוגות הזרוע משתייכות ליחידת עילית הנקראת א-נוח'בה (בערבית: النخبة – "המובחרת") ובה כ-5,000 לוחמים נכון לשנת 2016[84]. מטרת היחידה לבצע תקיפות בשטח ישראל אך היא מתאמנת גם בפעולות הגנה בשטח הרצועה. הם מתמקדים בחדירה לשטח ישראל, בהסתערות על מוצבים וסיורים, בהרג חיילים ובהשמדת אמצעי לחימה[84]. כמו כן הם מתאמנים על נסיגה דרך המנהרות עם שבויים או עם גופות חיילים, כדי שישמשו קלפי מיקוח לשחרור אסירים ביטחוניים[84][85]. לוחמיה מתאמנים באינטנסיביות והם מצוידים באמצעי לחימה מתקדמים ומדויקים[84].
אנשי הנוח'בה מתמחים בקרבות גרילה, בירי נ"ט מתקדם, בצליפה, בניווט, בחבלה, בהסוואה, בלחימה במנהרות ובמבצעים מיוחדים. הם נחשבים כנשק יום הדין של חמאס בביצוע פיגועים מורכבים[86]. היחידה מחולקת לפלוגות ולכיתות, והן מפוזרות בין הגדודים השונים, המוצבים לפי חלוקה גאוגרפית. רמת המידור של היחידה היא מהגבוהות שיש בארגון.
היסטוריה
עריכהבמהלך מבצע צוק איתן, ניסו מחבלים מהיחידה לחדור לשטח ישראל באמצעות מנהרות חוצות גבול. במהלך המבצע נהרגו 11 חיילים ישראלים בשלושה מקרי חדירה לשטח ישראל, בהם החדירה למוצב נחל עוז.
יחידת הנוח'בה הובילה ב־7 באוקטובר 2023 את מתקפת הפתע על ישראל, במהלכה השתלטו אנשיה על מוצבי צה"ל בעוטף עזה, רצחו, חטפו, עינו ואנסו ישראלים רבים, בהם זקנים, נשים, תינוקות וילדים. בבלימת הפלישה הרגו כוחות צה"ל למעלה מ־1,600 מהמחבלים[87][88]. במהלך מלחמת חרבות ברזל שפרצה לאחר מכן, צה"ל פגע ברבים ממפקדי כוחות הנח'בה.
הקומנדו הימי
עריכה
הקומנדו הימי של הזרוע משמש לביצוע פעולות מורכבות בשטח ישראל דרך הים. בשונה מהנוח'בה, הקומנדו הימי מיועד לבצע פעולות נגד כלי שיט ישראליים, נכסים אסטרטגיים כגון אסדות גז ונמלים ולחדור לשטח ישראל באמצעות החפה או צלילה על מנת לתקוף יעד יבשתי. היחידה נחשפה באופן רשמי במרץ 2014, אולם היא הוקמה כמה שנים לפני כן[89].
בשנת 2018 הוערך כי הקומנדו הימי מונה לפחות כ-1,500 פעילים[90].
על פי המידע של מספן המודיעין בחיל הים הישראלי, הקומנדו הימי מצויד בעשרות ערכות צלילה מהמתקדמות בעולם ובעלות יכולת צלילה בעומק, של עד ארבע שעות[91]. בנוסף, הלוחמים מצוידים בשעוני מחשב צלילה מתקדמים ואף בסקוטרים תת-ימיים, המגדילים את מרחק הצלילה ואת מהירותה כדי שהצוללן לא יתעייף לפני הלחימה על החוף[92]. הקומנדו הימי של חמאס מקפיד על מידור מבצעי. לוחמי היחידה עוברים אימונים קשים ונמרצים, הכוללים צלילה מבצעית תוך נשיאת אמצעי לחימה רבים, חבלה ימית, הפעלת כלי שיט (כדוגמת סירות ואופנועי ים) לתקיפה, לוחמה אמפיבית, לוחמת חי"ר ושימוש במגוון רחב של כלי נשק.
היסטוריה
עריכהביום הראשון של מבצע צוק איתן, ב-8 ביולי 2014, חדרה חוליית מחבלים מהיחידה לחוף זיקים וחוסלה על ידי כוחות צה"ל. עם זאת, לאחר כ־40 דקות של שהייה על החוף אחד מהם הצליח להצמיד מטען חבלה לטנק ולפוצץ אותו, אך לא היו נפגעים[93].
לאחר מבצע צוק איתן חמאס השקיע רבות בקידום הקומנדו הימי. באמצעות המימד התת-ימי, חמאס תכנן לבצע פיגועים בעומק האסטרטגי של ישראל. כך למשל לשגר טילי נ"ט מקרוב לעבר ארובות תחנת הכוח רוטנברג שבדרום אשקלון. על ידי כך ישיג "תמונת ניצחון". אפשרות נוספת היא צלילה למרחב שבין אשקלון לאשדוד ושיגור טילים מהקרקע לעבר אונייות סוחר העוגנות בנמל אשדוד[91]. זאת כדי לשתק את הסחר הימי של ישראל בתקופת הלחימה. באוגוסט 2016 נחשף מעגן שנבנה עבור היחידה הימית של חמאס, הכולל מגדל פיקוח ותצפית[94].
במבצע שומר החומות נחשף כי הקומנדו הימי מחזיק בצוללות אוטונומיות בלתי מאוישות (אנ') היכולות לשאת 50 קילוגרם של חומר נפץ[95].
במתקפת הפתע על ישראל יצאו 9 סירות של הקומנדו הימי של חמאס לכיוון ישראל, 7 מהן יורטו בים התיכון ו-2 נוספות המשיכו לחוף זיקים וביצעו בו טבח בו נרצחו 19 נופשים ישראלים.
הזרוע האווירית
עריכה
נוסף ליכולות היבשתיות והימיות, הארגון מחזיק אוסף של כטב"מים וכלי טיס נוספים. כלי הטיס של הארגון בעלי יכולת צילום, ולעיתים בעלי יכולת הטלה. המזל"טים בעלי יכולת טיסה למרחקים ארוכים ומסוגלים להגיע צפונה לגוש דן[96]. על פי הערכה, ב-2023 בידי אנשיו מאות בודדות של מל"טים, טיסנים ורחפנים[97]. קיים חשש שהמזל"טים יישאו חומר נפץ באופן מאולתר וישמשו כמזל"טי נפץ "מתאבדים", אם כי פוטנציאל הנזק שלהם קטן משל רקטות[98].
בנוסף לכלי הטיס, חמאס מפעיל גם אמצעים אחרים, כמו מצנחי רחיפה, בהם השתמש למשל במתקפת הפתע על ישראל. בשנת 2010 מפקד חוליה שנחקר על ידי השב"כ סיפר כי גויס לכוח מיוחד שנשלח למלזיה לצורך אימונים במצנחי רחיפה. עמו יצאו כעשרה פעילים נוספים מגדודים שונים, אשר התאמנו כשבוע בהטסת מצנחי רחיפה, כדי לבצע פיגוע חדירה בישראל. ארבע שנים לאחר מכן זומנו הפעילים לאימון נוסף, הפעם ברצועה[99].
עד למלחמת חרבות ברזל, אחראי המערך האווירי היה עאצם אבו רכבה[100][101]. כמו כן, במהלך המלחמה חוסלו בכירים אחרים במערך[100][102].
היסטוריה
עריכהלאחר השתלטות חמאס על הרצועה ב-2007, החלו בזרוע הצבאית לפתח את מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים, על בסיס ידע שנרכש באיראן ובסוריה[103]. אבי התוכנית היה בכיר חמאס עדנאן אל־ע'ול, שנהרג בידי ישראל ב־2004.
חיל האוויר הישראלי תקף במספר מקרים את מחסני המזל"טים של חמאס. כך למשל במבצע עמוד ענן תקף מחסן מזל"טים בשלבי פיתוח מתקדמים, שהיו בעלי יכולות תקיפה מדויקות ויכולות איסוף מודיעין איכותי[96]. במבצע צוק איתן חיל האוויר יירט מזל"ט של הזרוע הצבאית אשר חדר לשטח ישראל[104]. ב־25 ביוני 2015 התרסק מזל"ט בסמוך לגדר המערכת[105]. ב־20 בספטמבר 2016 יורט מזל"ט שטס על קו החוף ברצועה, אף על פי שלא חדר לשטח מדינת ישראל[106]. ב-2016 נורה למוות מוחמד א-זווארי, שהיה מהנדס תעופה בזרוע הצבאית של חמאס[107].
מטה הייצור
עריכה- ערך מורחב – ייצור נשק על ידי ארגונים פלסטינים
יחידת הייצור של הארגון אחראית על הייצור המקומי של חלק גדול מאמצעי הלחימה בהם משתמשים הגדודים, בהם רקטות וטילים (M-75, J-80, עיאש 250, וכו'), נשק נגד טנקים (RPG-7, יאסין, וכו'), מטענים, רימונים, וכן נשק קל. הייצור מתבצע באמצעות עשרות אתרי ייצור המפוזרים ברחבי הרצועה, הכוללים מחרטות לייצור מנועים וצינורות, סדנאות כימיות לייצור דלקים (למשל בעזרת AP) וחומרי נפץ, מטענים, ועוד. המטה מורכב ממספר מחלקות, ביניהם:
- מחלקת פיתוח ופרויקטים, האחרית על פיתוח אמצעי לחימה חדשים ושיפור אמצעי לחימה קיימים. עד למבצע שומר החומות עמד בראשה ג’מאל א-זבדה[108][109].
- מחלקת מהנדסים, המחזיקה בידע טכני על חילוץ חומרי נפץ, תחזוק אמצעי לחימה קיימים וכו'. עד למבצע שומר החומות עמד בראשה חאזם ח'טיב[108]
- מחלקת ציוד תעשייתי, האחראית על תפעול שוטף ותחזוקה של המחרטות ושאר הציוד המקצועי הדרוש לייצור נשק. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליה מחסן אבו זינה[110]. לפני כן, עד למבצע שומר החומות עמד בראשה וליד שמאלי[108].
- מחלקת מכניקה
- מחלקת כימיה, העוסקת בייצור חומרי הנעה רקטית (HTPB, AP), דלקים, חומרי נפץ, ועוד.
כחלק מהסגר על רצועת עזה, נאסרת הכנסת חומרים רבים הדרושים להכנת נשק (כגון ברזל, פלדה, אשלגן, אמוניום כלוריד), מה שמאלץ את היחידה להשתמש במקורות מאולתרים לחומרי הגלם ולחומרי הנפץ, למשל משאריות פגזים של ספינות מלחמה בריטיות[111], מנפלים של פצצות חיל האוויר הישראלי[112][113][114], ומהברחות (דרך מצרים[115][116][117], דרך ישראל[118][119][120][121][122][123][124] או דרך הים[125][126][127][128]).
לאורך השנים צה"ל חיסל מספר בכירים במערך ופגע באתרים שלו, למשל במבצע שומר החומות ב-2021 אז צה"ל חיסל יותר מ-6 בכירים במערך, בניהם חאזם ח'טיב, שהיה גם סגן המערך[129][130][108]. במלחמת חרבות ברזל צה"ל איתר והשמיד מספר משמעותי של מחרטות ואתרי ייצור של המערך[131][132].
נכון ל-2024 מפקד על המערך ראא'ד סעד[133]. בעבר פיקד עליו גם ראא'ד ת'אבת שנהרג במהלך מלחמת חרבות ברזל[134], ועד ל-2006 פיקד עליו אחמד עוואד[135].
המודיעין הצבאי
עריכה.png){kind=logo}
הארגון מחזיק ביחידת מודיעין מטה אשר אחראית על איסוף מודיעין על הצבא הישראלי ועל ישראל במספר שיטות. היחידה מונה כ-2,100 פעילים והיא מחולקת למספר מחלקות, לדוגמה[136][137]:
- יחידת תצפיות, האחראית על הפעלת מערכי מצלמות בקרבת גבול ישראל וניתוח הצילומים כדי לגלות מוצבים צבאיים, סד"כ כוחות, מצלמות רואה-יורה, שגרת פעילות, מכשולים וכו'. כמו כן היחידה אחראית על התראה וניטור של תנועות כוחות צה"ל בתוך הרצועה באמצעות רשת מצלמות וכן פעילים מתצפתים. עד למלחמת חרבות ברזל עמד בראשה עבד אל־עזיז רנתיסי[138].
- יחידת סייבר[139] ויחידה וטכנית, האחראיות על איסוף מידע על צה"ל באמצעות האינטרנט. פעולות היחידה כוללת פריצה לטלפונים של חיילים באמצעות פיתוי ברשתות החברתיות[140], פריצה לאתרי אינטרנט ישראליים בעלי משמעות צבאית (למשל, פריצה למערכות החשמל של קיבוץ מפלסים[136] ושל בסיסים צבאיים, פריצה למצלמות באינטרנט באזור העוטף[141], ופריצה למערכת מסר לאומי), ועוד. עד למבצע שומר החומות ב-2021 עמד בראש המחלקה הטכנית סאמי רצ'ואן[46], ובראש מחלקת הסייבר עמד ג'ומעה טחלה[46][142][139].
- יחידת סיגינט (מודיעין אותות), האחראית להפעלה של מערכות האזנה לרשתות קשר צה"ליות גלויות (לדוגמה באזורי האימונים בנגב, שמרוחקים מספר קילומטרים מהרצועה). במבצע עופרת יצוקה נמצאו סורקי תדרים של היחידה, מכוונות לתדרי הקשר של צה"ל בתוך הרצועה.
- יחידת ידיעות ומודיעין גלוי (אוסינט), האחראית על איסוף וליקוט מידע שמתפרסם בתקשורת הישראלית וברשתות החברתיות, למשל מידע על בסיסי צה"ל או מיקומים של מערכות כיפת ברזל.
- יחידת הפעלת סוכנים (יומינט), האחראית על הפעלת פעילים בתוך ישראל כדי לאסוף מידע על בסיסים צבאיים, ועל ניסיונות גיוס של מקורות בישראל. ב-2020 פורסם כי היחידה גייסה שני סוכנים מתל אביב ומלוד[143].
- יחידת ריגול נגדי ובטחון מידע, האחראית על מניעת זליגת מידע לישראל. עד למבצע שומר החומות פיקדו עליה חסן קאוג'י[144][46] וסגנו ואא'ל עיסא (אחיו של מרואן עיסא)[136][144].
אחד ממייסדי מחלקת המודיעין, ומי שעמד בראשה לפחות החל מ־2010, הוא מוחמד חמיס דבאבש, שעמד בראשה עד 2022[136], וחוסל על ידי ישראל במלחמת חרבות ברזל. בזמן מבצע שומר החומות פיקד על המחלקה מוחמד יאזורי[145][146]. בעבר עמד בראש המחלקה גם איימן נופל, שחוסל במלחמה[147]. כמו כן, סגן מחלקת המודיעין, שאדי בארוד, חוסל במלחמה[148].
חלק מפעולות איסוף המודיעין של היחידה מחולקות לאיזורים ברצועה. למשל, מ-2019 ועד למלחמת חרבות ברזל אחראי המודיעין הצבאי מטעם חטיבת העיר עזה היה עאדל חמדיה, שחוסל בתקיפה במרחב זייתון[149].
נכון ל-2024 מפקד על המחלקה מחמד עודה[133].
מערך ההסברה
עריכה- ערך מורחב – מערך ההסברה של חמאס
יחידת ההסברה של הארגון אחראית ליצור, לעבד ולהפיץ את תכני התעמולה ואת הלוחמה הפסיכולוגית של הארגון.
במסגרת היחידה מועסקים צלמים צבאיים המתעדים קרבות בין פעילים לבין לוחמי צה"ל, מסיבות עיתונאים, כנסים ומצעדים צבאיים. כמו כן היחידה מעסיקה עורכי וידאו וכותבי מסמכים האחראים ליצור, לעבד, ולפרסם חומרי תעמולה. היחידה אחראית על ניהול טכני והפעלה של אמצעי המדיה של הארגון, בהם אתר האינטרנט הרשמי וערוץ הטלגרם. פעמים רבות אפשר לראות את סמל היחידה (עם הכיתוב: "Information Office" או "Military Information Department") מוטבע על החומרים שהיא יוצרת.
במהלך מלחמת חרבות ברזל היחידה יצרה ועיבדה סרטוני לוחמה פסיכולוגית רבים הקשורים לחטופים. בנוסף, היחידה יצרה חומרי אינפוגרפיקה רבים.
הפעילות של היחידה מחלוקת בין אזורים שונים ברצועה. לדוגמה, עד למלחמת חרבות ברזל אחראי מערך ההסברה מטעם חטיבת רפיח היה מניר חרב[150], ואחראי מערך ההסברה מטעם חטיבת העיר עזה היה פאדי סלים[151].
בראש מערך ההסברה של הזרוע הצבאית עומד דובר הארגון, אבו עוביידה.
מערך ההסברה של הזרוע הצבאית הוא חלק ממערך הסברה רחב יותר של תנועת חמאס, שכולל גם ערוצי טלוויזיה כגון ערוץ אל-קצא, עיתונים כגון עיתון פלסטין, ואתרי אינטרנט כגון מרכז המידע הפלסטיני. בראש מערך ההסברה של התנועה עמד פאזי ברהום[152].
מטה הגדה המערבית
עריכהמטה הגדה המערבית היא יחידת לחימה שהוקמה על ידי משוחררי עסקת שליט שמקורם בגדה המערבית אך שוחררו לרצועת עזה עקב התנגדות של ישראל. מטרתה הבלעדית של היחידה היא ליזום פיגועי טרור בתוך שטחי יהודה ושומרון באמצעות הקשר שאנשיה מנהלים עם אנשי קשר בגדה.
בראש היחידה עמד מאזן פוקהא עד לחיסולו ב-24 במרץ 2017. חברים אחרים ביחידה הם סאלח אל-ערורי אשר שלט ביחידה מחו"ל ועבד אל-רחמן רנימאת. היחידה שילחה מספר פיגועי התאבדות ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים במסגרת "אינתיפאדת הסכינים". פיגועים רבים נוספים נמנעו וסוכלו על ידי פעילות שירות הביטחון הכללי והרשות הפלסטינית. עד למלחמת חרבות ברזל בראש היחידה עמד יאסין רביע[153].
אמצעי לחימה
עריכהברשות הארגון כמה עשרות אלפי רובי סער AK-47, מאות אלפי רימוני יד, כמה עשרות משגרים ניידים ונייחים וכמה מאות רקטות המאוחסנות בדירים תת-קרקעיים ברצועת עזה, לרוב מתחת לגני ילדים ובתי עלמין.
בנוסף לכך הארגון מחזיק גם בכמות קטנה של נשק ישראלי, אשר נגנב מבסיסים צבאיים ומחיילים בתקריות כגון מתקפת הפתע על ישראל.
- נשק קל:
- רובי סער מדגמי AK-47 ונגזרותיו, רובי M16 ונגזרותיו ורובה הבולפאפ הסיני QBZ[154].
- מקלעים, בהם מקלע RPD ומקלע PK, מקלע MG-3[155] ומקלע כבד Dshk.
- רובה צלפים דרגונוב בקליבר 54×7.62 מ"מ[156].
- רובה צלפים "ע'ול" בקליברים 12.7 מ"מ ו-14.5 מ"מ. רובה זה הוא הסבה של רובי שטייר HS.50 שנמכרו לאיראן ומשם עברו לחמאס.
- מקלע הרימונים הסיני 35 מ"מ QLZ - 87[154].
- מטעני חבלה:
- נשק נגד טנקים:
- אל-בתאר, אל-באנא ואל-יאסין - שלושה דורות של רקטות נ"ט מפיתוח ותוצרת פלסטינית, שהתגלו כלא אפקטיביות בחלקן.
- רקטות נגד טנקים מדגם M-72 לאו.
- מטול הנושא רימון/רקטה נגד טנקים מדגם RPG-7 – הנשק המועדף על ידי מיליציות המשתמשות בצלפים נגד חילות שריון; חמאס מצויד גם ברקטות עם רש"ק תרמובארי.
- רקטות נגד טנקים מדגם RPG-26 – הגיעו לחמאס מאיראן, שרכשה אותן מרוסיה.
- רקטות נגד טנקים מדגם RPG-29 – הגיעו לחמאס מאיראן, שרכשה אותן מרוסיה.
- טילים נגד טנקים מדגם 9M133 קורנט – משמש את הארגון לירי על טנקים, נגמ"שי צה"ל, על ג'יפים ואף על לוחמי חי"ר, וכן משמש אותם לירי על כלי רכב אזרחיים, בתים ואזרחים.
- טילים נגד טנקים מדגם 9M111 פאגוט.
- טילים נגד טנקים מדגם רעד: טיל איראני המבוסס על הסאגר הסובייטי.[157]
- נשק נ"מ:
- 9K32 סטרלה-2: משמש ליירוט מטוסים ומסוקים.
- Misagh-1: גרסה איראנית של טיל הנ"מ QW-1 הסיני, שהוא חיקוי לטיל 9K38 איגלה הרוסי[157].
המערך הרקטי
עריכה- ערך מורחב – ארטילריה רקטית
לאורך השנים הארגון ייצר ופיתח מגוון רחב של רקטות ונשק ארטילרי, אותן ירה לשטח מדינת ישראל. בהם:
- פצצות מרגמה – כלי ירייה ארטילרי פשוט, המורכב מקנה מתכתי המחובר למשטח, אשר יורה פצצות במסלול תלול בלבד.
- מרגמה 82: כלי תקני מעודפי חזבאללה וצבא לוב המשמש לירי על יישובי עוטף עזה.
- מרגמה 120: מרגמה כבדה לטווח מספר קילומטרים. משמשת בעיקר לירי מחורבות שדה התעופה דהנייה ליישובים על גבול ישראל-מצרים ויישובי עוטף עזה.
- קסאם – רקטה פרימיטיבית קצרת-טווח (עד 10 ק"מ) בייצור מקומי. הרקטה מורכבת מצינור מתכת פשוט הממולא בחומר נפץ. הדגמים הראשונים היו עשויים מעמודי תמרורים. בעלת דיוק נמוך.
- קסאם 1: בעלת טווח מרבי של 3 ק"מ וראש נפץ במשקל חצי קילו.
- קסאם 2: בעלת טווח של עד 8 ק"מ וראש נפץ במשקל 5–7 ק"ג.
- קסאם 3: בעלת טווח של 10 ק"מ וראש נפץ במשקל 10–20 ק"ג.
- גראד - רקטה רוסית לטווח קצר-בינוני (עד 40 ק"מ) ובעלת ראש נפץ במשקל 20 ק"ג.
- WS-1E – שדרוג סיני של הגראד שהגיע לטווח של 45 ק"מ עם ראשי נפץ במשקל 18–22 ק"ג.
- S-40 – רקטה בעלת טווח קצר-בינוני (40 ק"מ) וראש נפץ של 20 ק"ג.
- S-55 – רקטה בעלת טווח בינוני (55 ק"מ) וראש נפץ של 40 ק"ג.
- פג'ר – רקטה איראנית מתקדמת לטווח בינוני-ארוך, תלוי בדגם.
- פג'ר 3 – רקטה לטווח קצר-בינוני (עד 45 ק"מ) הנושאת ראש נפץ של 45 ק"ג.
- פג'ר 5 – רקטה ארוכת-טווח (עד 75 ק"מ) הנושאת ראש נפץ של 90 ק"ג.
- M-75 – רקטה ארוכת-טווח (עד 75 ק"מ) הנושאת ראש נפץ במשקל 10 ק"ג ומהווה גרסה מקומית של פאג'ר 5 האיראני. הרקטה אינה מצוידת במערכת הנחיה כך שדיוקה מוגבל. נקראת על שם ד"ר איבראהים מקאדמה.
- M-90 - רקטה ארוכת-טווח (עד 90 ק"מ), גרסה משופרת של רקטת ה-M-75, שהוצגה לראשונה במלחמת חרבות ברזל, אז גם שוגרה לראשונה לעבר מרכז ישראל[158].
- SH-85 – רקטה ארוכת-טווח (עד 85 ק"מ) המיוצרת על ידי חמאס. נקראת על שם מוחמד אבו שמאללה, שנהרג ב-2014[159].
- J-80 – רקטה ארוכת-טווח (עד 80 ק"מ) המיוצרת על ידי חמאס, עם ראש נפץ במשקל 20 ק"ג. כינויה ניתן לה על שם בכיר חמאס לשעבר אחמד ג'עברי, שנהרג ב-2012.
- J-90 – רקטה ארוכת-טווח (עד 90 ק"מ) המיוצרת על ידי חמאס.
- A-120 – רקטה ארוכת-טווח (עד 120 ק"מ) בעלת ראש קרב של כ-100 ק"ג. נעשה בה שימוש ראשון במסגרת מבצע שומר החומות כששוגרה לעבר אזור ירושלים. קרויה על שמו של ראאד אל-עטאר[160].
- R-160 – רקטה ארוכת-טווח (עד 160 ק"מ) בעלת ראש קרבי קטן. במבצע 'צוק איתן' רקטה מדגם זה הגיעה עד חיפה (120 ק"מ). נקראת על שם עבד אל-עזיז א-רנתיסי.
- M-302 – רקטה ארוכת-טווח (עד 90–200 ק"מ, תלוי בדגם) המהווה שכפול סורי של רקטה סינית דומה.
- M-302 A: בעלת טווח מרבי של 90 ק"מ וראש נפץ במשקל 170 ק"ג.
- M-302 B: בעלת טווח של עד 100 ק"ג וראש נפץ במשקל 175 ק"ג.
- M-302 C: בעלת טווח של 140 ק"מ וראש נפץ במשקל 140 ק"ג.
- M-302 D: בעלת טווח של 160 ק"מ וראש נפץ במשקל 144 ק"ג.
- M-302 E: בעלת טווח של 200 ק"מ וראש נפץ במשקל 125 ק"ג.
- עיאש 250 – רקטה ארוכת-טווח (עד 250 ק"מ) הקרויה על שמו של יחיא עיאש. שוגרה לראשונה במהלך מבצע שומר החומות לעבר נמל התעופה רמון[161].
היסטוריה
עריכהמאז סגירת מנהרות ההברחה ממצרים בשנת 2013 על ידי עבד אל-פתאח א-סיסי מיוצרות הרקטות במפעלים תת-קרקעיים ברצועת עזה.
ערב מבצע צוק איתן היו בידי חמאס כ־11 אלף רקטות, רובן לטווחים קצרים ומקצתן לטווחים ארוכים (עד כ־160 קילומטרים). בתום הלחימה, כתוצאה מירי מסיבי לעבר ישראל (כ-4,000 רקטות) ותקיפות מצד ישראל, נותר בידי חמאס כשליש ממספר הרקטות המקורי. לפיכך הציב חמאס בעדיפות גבוהה את הגדלת מלאי הרקטות ופצצות המרגמה ושיפור יכולותיהן הטכניות. לאור לקחי הלחימה במבצע צוק איתן וכן עקב קשיים להבריח לשטח הרצועה מחצי־האי סיני רקטות תקניות ארוכות טווח, חמאס הדגיש את ההצטיידות בנשק תלול מסלול לטווחים קצרים.
כשנה וחצי אחרי מבצע צוק איתן, הוערך בישראל כי חמאס הספיק לחדש את מלאי הרקטות שהיה בידיו ערב העימות, אם כי רובן קצרות טווח. מכיוון שרובן מייצור מקומי, דיוקן נופל מזה של רקטות תקניות. ב-2018 כבר היה ברשותו מאגר גדול יותר. פעילות צה"ל ברצועה לאורך 2018 הפחיתה את מספר הרקטות לכ-6,000. עשרות רקטות לטווח של 100 ק"מ, מאות לטווח של 80 ק"מ, 1,500 לטווח של עד 45 ק"מ ואלפים בודדים לטווח של 20 ק"מ[162].
ערב מלחמת חרבות ברזל היו לחמאס על פי הערכות כ-18,000-20,000 רקטות לטווחים שונים, כגון רקטות מדגם באדר לטווח קצר, פאג'ר 5 לטווח של 75–80 ק"מ הכולל את אזור גוש דן עם 90 ק"ג חומר נפץ, רקטה מדגם R-160 או באדר 3 לטווח 160 ק"מ וכושר נשיאה של 250 ק"ג חומר נפץ ודגם איעש שמגיע למרחק 250 ק"מ[24].
במהלך מלחמת חרבות ברזל, חמאס ירה לשטח מדינת ישראל מעל 9,000 רקטות ופצצות מרגמה. במהלך התמרון צה"ל השמיד אלפי רקטות מדגמים וסוגים שונים, ולפי הערכות מחודש ינואר 2024 לחמאס נשארו כמה מאות בודדות[163].
אמצעי לחימה נוספים
עריכה- עפיפוני תבערה – עפיפון אליו קשור בחוט מכל דלק קטן ובו רצועת בד בוערת. העפיפון משוגר ונישא על גבי רוחות מערביות מעבר לגדר. כשנוחת בצד הישראלי הוא מצית שדות חקלאיים או יערות בישובי הנגב המערבי.
- בלוני תבערה (או פצצת בלון) – מספר בלונים המנופחים בעזרת גז קל וקשורים אחד לשני. הם נושאים חומרי דליקה ובעירה ונעים עם הרוח. מטרתם להצית שריפות בשדות חקלאיים צמודי גבול.
- בלוני נפץ – מספר בלונים הקשורים לחומר נפץ ונעים עם הרוח מרצועת עזה לכיוון ישראל. מטרתם להפריע לתושבי עוטף עזה בעזרת פיצוצים רועשים. בחודש יוני 2019, הופרח לראשונה רימון מאולתר שאף נועד לפגוע פיזית בתושבים אך לא עשה כן.
היתרון העיקרי של השלושה האחרונים הוא שהם חמורים מספיק כדי להפריע לחייהם של תושבי עוטף עזה וחקלאיהם אך לא חמורים מספיק כדי לגרור תגובה נרחבת מצד ישראל (למעט הרחבת וצימצום מרחב הדיג העזתי).
פרויקט המנהור
עריכה- ערכים מורחבים – מנהרות הברחה ברצועת עזה, מנהרות לחימה ברצועת עזה
הנשק האסטרטגי החשוב ביותר של הגדודים הוא מנהרות הלחימה וההברחה משלושה סוגים שונים[164]:
- מנהרות פיקוד ושליטה: משמשות את הארגון במעבר מבונקר תת-קרקעי אחד למשנהו, למארבים ומסירת הודעות.
- מנהרות ההברחה: מנהרות שהיו מתחת לציר פילדלפי וכעת אטומות. שימשו להעברת ציוד לחימה וציוד כללי ממצרים.
- מנהרות התקיפה: מנהרות שנבנו מאז תוכנית ההתנתקות והושמדו במבצע צוק איתן.
בסה"כ קיימות ברצועת עזה כ-5,000 מנהרות המשמשות לפיקוד, בקרה, תנועה ואספקה[165]. בעבר החזיק הארגון במספר מנהרות על ציר פילדלפי, אשר נהרסו ברובן על ידי צבא מצרים[166].
שיתופי פעולה
עריכההארגון נוהג לשתף פעולה עם עוד שמונה ארגונים ברצועת עזה[167]. לעיתים מתאם איתם את הירי לעבר ישראל ולעיתים מקבל או כופה עליהם להשתתף בהפסקות אש:
- הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
- גדודי חללי אל-אקצא
- חטיבות צלאח א-דין
- ועדות ההתנגדות העממית
- אנצאר בית אל-מקדס
- גדודי אל-נאצר צלאח א-דין
- צבא האסלאם (עזה): ארגון שאחראי על חטיפת גלעד שליט והעברתו לחמאס[168].
- החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין: הארגון הוותיק ביותר ברצועה. השתתף ביחד עם חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בשיחות קהיר על הפסקת אש בזמן מבצע צוק איתן.
כמו כן משתף הארגון פעולה עם ארגונים אחים בטריטוריות אחרות: חזבאללה בלבנון, גדודי חללי אל-אקצא ברשות הפלסטינית, וארגון מג'לס שורא אל-מוג'אהדין פי אכנאף בית אל-מקדס בסיני.
פעילים בולטים
עריכה- מוחמד סינוואר, ראש אגף המבצעים, חבר המועצה הצבאית ומפקד חטיבת ח'אן יונס לשעבר
- עז א-דין אל-חדאד, מפקד חטיבת עזה בזרוע הצבאית
- מוחמד שבאנה, מפקד חטיבת רפיח בזרוע הצבאית
- עימאד עקל, ראש מערך העורף, פעיל בזרוע הצבאית של חמאס, איש חבלה בכיר.
- ראא'ד סעד, ראש מערך ייצור האמל"ח, לשעבר ראש אגף המבצעים בזרוע הצבאית.
- מוחמד עודה, ראש מטה המודיעין הצבאי.
- תאופיק אבו נעים, ראש מנגנוני הביטחון של חמאס ברצועת עזה.
- אבו עוביידה, דובר הזרוע הצבאית[169].
פעילים שנהרגו
עריכה- עימאד עקל היה ראש הזרוע הצבאית הראשון של חמאס. נהרג בשנת 1993 בהתקלות עם מסתערבים ברצועת עזה.
- כאמל כחיל, היה סגנו של יחיא עיאש ("המהנדס"), ראש הזרוע הצבאית של חמאס. נהרג בפיצוץ מסתורי בשכונת שיח' רדואן בעזה בשנת 1995.
- יחיא עיאש ("המהנדס") היה ראש הזרוע הצבאית של חמאס. נהרג בשנת 1996 באמצעות טלפון סלולרי ממולכד.
- מוחי א-דין א-שריף ("המהנדס" 2), תפס את מקומו של יחיא עיאש כמכין המטענים הראשי של חמאס. נהרג בשנת 1998.
- האחים עוודאללה, מפקדי הזרוע הצבאית של חמאס בגדה עד חיסולם ב-1998.
- איימן עדנאן אל-חלאוה, היה מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בשכם בתחילת האינתיפאדה השנייה. נהרג בפעילות של ישראל באוקטובר 2001.
- מחמוד אבו הנוד, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בגדה אחרי חיסול האחים עוודאללה. נהרג בירי טילים למכוניתו בנובמבר 2001[170].
- קייס עדואן, מפקד ומהנדס בכיר של חמאס בשומרון, אחראי לטבח ליל הסדר. נהרג במצור של צה"ל, השב"כ והימ"מ ב-5 באפריל 2002 אחרי שנורה בראשו והבית בו התבצר נהרס על ידי דחפור D9 משוריין של צה"ל.
- סלאח שחאדה ניהל את הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה אחרי ניסיון החיסול הכושל של מוחמד דף ב-2002. נהרג על ידי פצצה במשקל טון שהוטלה על ביתו ושהרגה 16 אנשים[171].
- מוהנד טאהר, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס באזור השומרון במהלך האינתיפאדה השנייה. נהרג בפעילות של ישראל יחד עם פעיל בכיר נוסף עימאד דראוזה ביולי 2002[172].
- נאסר עסידה, היה בכיר המבוקשים בשומרון. נהרג בהיתקלות עם כוחות שייטת 13 במרץ 2003[173].
- עלי עלאן, בכיר המבוקשים בכלל שטחי איו"ש. נהרג בהיתקלות עם כוחות צה"ל במרץ 2003[174].
- יאסר טה, אחד מראשי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה. נהרג בפעילות של ישראל ביוני 2003.
- עבדאללה קוואסמה, בכיר המבוקשים בחברון. נהרג בהיתקלות עם הימ"מ ביוני 2003[175].
- אחמד באדר, יורשו של קוואסמה. נהרג במצור על ידי כוחות צה"ל יחד עם עוזרו עז א-דין מיסק בספטמבר 2003.
- בסאל קוואסמה, יורשו של באדר. נהרג על ידי דחפור D9 של צה"ל בספטמבר 2003[176].
- מוחמד אל-חנבלי, היה מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בשכם. נהרג בהיתקלות עם כוחות צה"ל בשכם בספטמבר 2003[177].
- איימן סיאם - ראש מערך הרקטות. תיפקד בתפקיד זה עוד במבצע עופרת יצוקה[178] ב-2008, אז צה"ל ניסה לחסלו. במבצע צוק איתן ב-2014 דווח בטעות שנהרג, אך לאחר מכן צה"ל חזר בו[179][180]. לבסוף חוסל בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל[181], אז חמאס אישר את מותו.
- באסם עיסא, היה מפקד חטיבת עזה. נהרג במבצע שומר החומות ב-2021.
- סעד ערביד, היה אחד מבכירי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה. נהרג בפעולה של ישראל באוקטובר 2003.
- ואאל נסאר, פעיל בכיר בזרוע הצבאית של חמאס ואחראי על פרויקט הקסאם ועוזרו, מוחמד סרסור שעסק בתכנון פיגועים ובגיוס פעילים לארגון. נהרגו בטיל שנורה ממסוק חיל האוויר לעבר אופנוע שרכבו עליו ב-30 במאי 2004.
- עדנאן אל-ע'ול, היה מבכירי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה, מומחה להכנת מטעני נפץ, "אבי התעשייה הצבאית הפלסטינית", "אבי הקסאם", ויד ימינו של ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם, מוחמד דף. אחראי לרצח עשרות חיילים ואזרחים ישראלים. נהרג על ידי צה"ל בסיכול ממוקד באוקטובר 2004.
- אחמד סארי, פעיל בכיר בזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה. נהרג בתאונת עבודה בביתו בזמן הכנת מטען.
- אסעד ריאן, פעיל חבלה בצפון רצועת עזה ואחיו של השייח' ניזאר ריאן. נהרג בהתפוצצות בזמן עצרת של חמאס בשנת 2005. לטענת הפלסטינים הוא נהרג על ידי ישראל.
- חסן אבו שקפה, ממפקדי הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה. נהרג בזמן הכנת מטען בבית לאהיא ביוני 2008[182].
- אשרף מושתהא, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בשכונת תופאח בבית לאהיא. נהרג בזמן הכנת מטען בבית לאהיא ביוני 2008.
- הש'ייח ניזאר ריאן (נודע בכינוי: "הענק"), המופתי של גדודי עז א-דין אל-קסאם, נהרג במחנה הפליטים ג'באליה בהפצצה של חיל האוויר על ביתו ב-1 בינואר 2009[183], במהלך מבצע עופרת יצוקה.
- אמיר מנסי, מפקד המערך הארטילרי במרחב העיר עזה, נהרג בתקיפת חיל האוויר הישראלי בעת שניסה לשגר פצצת מרגמה לעבר כוחות חטיבת גולני ב-10 בינואר 2009 במסגרת מבצע 'עופרת יצוקה'[184].
- מחמוד אל-מבחוח, נהרג בבית מלון בדובאי ב-20 בינואר 2010, בהתנקשות המיוחסת למוסד[185].
- אחמד ג'עברי, ראש בפועל של גדודי עז א-דין אל-קסאם ומנהיג הצבא העממי של חמאס, בין השאר החזיק בגלעד שליט. נהרג בעזה ב-14 בנובמבר 2012. כונה על ידי התקשורת הישראלית "רמטכ"ל חמאס".
- אחמד אבו ג'לאל, מפקד פלוגה במערך הקרקעי של חמאס, נהרג בנובמבר 2012 בעת שהיה בדרכו לשגר טיל נ"ט.
- ח'אלד שאער, בכיר במערך הנ"ט של חמאס, נהרג בנובמבר 2012[186].
- מוחמד שעבאן, מפקד בקומנדו הימי של חמאס בעזה, נהרג ב-8 ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן בכלי רכבו יחד עם שלושה מחבלים נוספים.
- מוחמד אבו שמאלה, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בדרום הרצועה. אחראי מנהרות ההברחה ברפיח. נהרג במבצע צוק איתן[187].
- ראאד אל-עטאר, מפקד חטיבת רפיח. היה מפקד החטיפה של גלעד שליט. שלח מחבלים למרחב סיני כדי שיבצעו ירי רקטות לעבר אילת. נהרג במבצע צוק איתן[188].
- מוחמד אל-ע'ול, אחראי הכספים של חמאס. נהרג מהפגזה של חיל האוויר על מכוניתו ב-24 באוגוסט 2014 במסגרת מבצע 'צוק איתן'[189].
- מאזן פוקהא, ראש "מטה הגדה" של חמאס. נהרג בידי מתנקש ב-24 במרץ 2017[190].
- נור בראכה, מפקד גדוד מזרח ח'אן יונס של חמאס. נהרג בהיתקלות כוח צה"ל עם מחבלי חמאס בח'אן יונס ב-11 בנובמבר 2018 במסגרת מבצע סודי של מערך המבצעים המיוחדים[191].
- עלי קאדי, מפקד כוחות ביחידת הנוח'בה, יחידת העילית של חמאס. מהמתכננים והמפקד של כוחות הנוח'בה במתקפת הפתע על ישראל. נהרג ב-13 באוקטובר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל.
- איימן נופל, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס במרכז הרצועה. היה עצור בידי מצרים, ברח מהכלא בפברואר 2011. נהרג ב-17 באוקטובר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל.
- שאדי בארוד, סגן ראש מחלקת המודיעין של חמאס. נהרג ב-26 באוקטובר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל.
- עצאם אבו רכבה, ראש המערך האווירי של חמאס. נהרג ב-28 באוקטובר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל.
- מחמד עצאר, ראש מערך הנ"ט של חמאס. נהרג ב-1 בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל.
- ג'מאל מוסא, מפקד מנגנון הביטחון המיוחד של משטרת חמאס ברצועה. בשנת 1993 ביצע פיגוע ירי לעבר כוחות צה”ל שהיו בסיור בשטח רצועת עזה. נהרג ב-5 בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל.
- אחמד ע'נדור, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בצפון רצועת עזה. חוסל בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל[181].
- עבד אל פתאח מעאלי, סגנו של יחיא עייאש ("המהנדס") חוסל בתאריך 30 בדצמבר 2023 ברצועת עזה על ידי ישראל. החיסול נחשב לסגירת מעגל משמעותית מאחר ש-30 שנה נחשב למבוקש על ידי צה"ל. [דרוש מקור]
- סלאח אל-עארורי, ממונה על פעילות הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון וסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס. חוסל ב-2 בינואר 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל.
- מרואן עיסא, סגן מפקדה של הזרוע הצבאית של חמאס. לשעבר מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם, מאז מותו של אחמד ג'עברי ועד חזרתו של מוחמד דף לתפקיד. חוסל ב-11 במרץ 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל.
- ע'אזי אבו טמאעה, אחראי אמצעי הלחימה ולשעבר מפקד מחנות המרכז בזרוע הצבאית[66]. חוסל ב-11 במרץ 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל יחד עם מרוואן עיסא.
- מחמד דבאבש, לשעבר ראש מערך המודיעין. חוסל בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל[192].
- ראא'ד ת'אבת - ראש מטה כוח האדם, חוסל במרץ 2024 במבצע ניתוח מקומי במהלך מלחמת חרבות ברזל[193].
- מוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס. חוסל בהתנקשות ביולי 2024[194].
- ראפע סלאמה, מפקד חטיבת ח'אן יונס בזרוע הצבאית. חוסל ביולי 2024 בח'אן יונס בהתנקשות במוחמד דף במהלך מלחמת חרבות ברזל.
- רווחי מושתהא, ממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס, מעורב בחטיפת נחשון וקסמן וממשוחררי עסקת שליט. על פי דיווח של העיתון א-שרק אל-ווסט, נהרג בפיצוץ מנהרה במהלך מלחמת חרבות ברזל ביולי 2024.
- סאמח א-סראג', האחראי לביטחון הפנים ברצועת עזה בממשלת חמאס, נהרג ביחד עם רווחי מושתהא ביולי 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל מפיצוץ מנהרה.
- יחיא סינוואר, ראש חמאס בעזה, אחד ממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס, ואחיו הגדול של מוחמד סנוואר, המוציא לפועל של מתקפת הפתע על ישראל בשמחת תורה ה'תשפ"ד.
הכרה כארגון טרור
עריכהבישראל וארצות הברית הן הלשכה המדינית והן הזרוע הצבאית של חמאס מוגדרים כארגון טרור. בדצמבר 2014 הוצא מרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי[195]. ימים ספורים לאחר מכן הוכרז הארגון כארגון טרור על ידי בית המשפט המצרי[196].
קישורים חיצוניים
עריכה
גדודי עז א-דין אל-קסאם, ביישום טלגרם
ד"ר מיכאל מילשטיין, מהי הנחבה, הכוח המיוחד של חמאס?, אתר מערכות, 2023
תנועת ההתנגדות האסלאמית חמא ס, גדודי עז אל-דין אל-קסאם, דף שער בספרייה הלאומית- אתר הארגון (באנגלית)
- אתר הארגון (בעברית)
- אתר הארגון (בערבית)
- סרט תיעודי על גדודי עז א-דין אל קסאם, כולל ראיוניות עם בכירים, 2006, אלג'זירה
- גיא אביעד, הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה: התפתחות, דפוסי פעולה וצפי, צבא ואסטרטגיה גיליון 1 (אפריל 2009) - המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ג'ודי רודרן, גדודי עז א-דין אל-קאסם: הדבק שבין חמאס לרחוב העזתי, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2012
- אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, צה"ל עצר בכיר חמאס ברמאללה, באתר nrg, 23 ביוני 2007
- לילא עבד א-נור, עזה, התנגדות מבית: כך איבדה הזרוע הצבאית של חמאס את אמון תושבי הרצועה, באתר מעריב אונליין, 11 בדצמבר 2018
- ספיר ליפקין, רוצחים מלידה: כך נבנתה הנוח'בה, יחידת העילית של חמאס שהובילה את הטבח בעוטף, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2023
- יואב זיתון, מחבלים מ"השכונה", מארבים מתוזמנים, מנהרות נשק: מה זה בעצם "גדוד חמאס"? | מח"ט בצה"ל מסביר, באתר ynet, 6 באפריל 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ לפי תרגום הקוראן של אורי רובין, 2005, עמ' 145
- ^
יניב קובוביץ, ראשי נפץ של 90 ק"ג וטווחים של יותר ממאה ק"מ: זהו מערך הרקטות של חמאס, באתר הארץ, 5 במאי 2019
- ^ Council Decision of 21 December 2005 implementing Article 2(3) of Regulation (EC) No 2580/2001 on specific restrictive measures directed against certain persons and entities with a view to combating terrorism and repealing Decision 2005/848/EC (באנגלית), נבדק ב-2024-06-01
- ^ שירות הביטחון האוסטרלי, al-Qassam Brigades: Details of the organisation, ממשלת אוסטרליה, 22.8.2021
- ^ Lists associated with Resolution 1373, New Zealand Police (באנגלית)
- ^ La branche armée du Hamas palestinien déclarée "terroriste" en Egypte, rts.ch, 2015-01-31 (בצרפתית)
- ^ Proscribed terrorist groups or organisations, GOV.UK (באנגלית)
- ^ מחלקת המדינה של ארצות הברית, Foreign Terrorist Organizations, ממשלת ארצות הברית, 20.5.2021
- ^ Al-Qassam Brigades :: Jihad Intel, jihadintel.meforum.org
- ^ מחלקת המדינה של ארצות הברית, Executive Order 13224, ממשלת ארצות הברית, 20.5.2021
- ^ ההסבר באתר חמאס הרשמי
- ^ من نحن, האתר של גדודי אל-קסאם
- ^ 1 2 عمر الآغا, إذا دخلت حماس الحرب.. إليك أهم الصواريخ التي تمتلكها كتائب القسام, الجزيرة نت (בערבית)
- ^ البيـان الأول حول أول قصف بصواريخ القسام, גדודי עז א-דין אל קסאם, 26.10.2001
- ^ רמי שני, אחרי עשור, בשדרות נזכרים בקסאם הראשון, באתר וואלה, 16 באפריל 2011
- ^ יואב זיתון, סיכום 2018: אלף שיגורים מעזה, 16 הרוגים בפיגועים, באתר ynet, 31 בדצמבר 2018
- ^ צה"ל תוקף מטרות בעזה: "מנסים לפגוע במנהרות חמאס ובמפקדים", באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
- ^ רועי נחמיאס, מוחמד דף מציג: "האקדמיה הצבאית של חמאס", באתר ynet, 3 ביולי 2006
- ^ 1 2 3 4 5 6 מרכז המידע למודיעין וטרור, Hamas’s military buildup in the Gaza Strip, 8.4.2007
- ^ nrg מעריב, 'מההתנתקות גדל חמאס ל-20 אלף חמושים', באתר nrg, 10 באפריל 2008
- ^ Senior Hamas operative figure tells London Sunday Times’ Gaza Strip correspondent about Iranian and Syria military aid, detailing the training received by hundreds of Hamas terrorist operatives and describing the transmission to Hamas of Iranian technical know-how for the manufacture of rockets and IEDs., מרכז המידע למודיעין וטרור, 17.3.2008
- ^ יואב זיתון, "הפתעה ועוצמה רבה". תוכנית צה"ל למלחמה הבאה בעזה, באתר ynet, 14 באפריל 2016
- ^ יניב קובוביץ, ראשי נפץ של 90 ק"ג וטווחים של יותר ממאה ק"מ: זהו מערך הרקטות של חמאס, באתר הארץ, 5 במאי 2019
- ^ 1 2 30,000 לוחמים, אלפי רקטות ורחפנים מתאבדים: יכולות חמאס, באתר www.inss.org.il
- ^ Christian Chesnot, Michel Goya : "Militairement, le Hamas monte en gamme depuis 2010", France Culture, 2021-05-18 (בצרפתית)
- ^ Nziv, כמה פעילי טרור נותרו בעזה בהשוואה לכמות ערב טבח ה-7.10, על רקע פרסום דו"צ. דעה, באתר Nziv.net, 2024-07-18
- ^ Samia Nakhoul, How Hamas secretly built a 'mini-army' to fight Israel, Reuters, 16.102023
- ^ 1 2 מרכז המידע למודיעין וטרור, התנהלות חמאס ואופיו של הטרור מרצועת עזה, מרץ 2010
- ^ ענת קורץ, אודי דקל, בנדטה ברטי, משבר רצועת עזה: מענה לאתגר, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2018
- ^ בדיקת שמות ההרוגים הפלסטינים במבצע "צוק איתן" – השלמה מספר 6, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 1.12.2014
- ^ חיל האוויר, חיל האוויר חיסל שורה של בכירים בארגון הטרור חמאס, באתר Twitter, 5.12.23
- ^ דובר צהל, דובר צהל עושה לכם סדר - איך נראת הלחימה בשטח>>, באתר www.instagram.com
- ^ 1 2
זו הפגיעה שהשפיעה על תפקוד חמאס, באתר צה"ל, 13 בנובמבר 2023
- ^ ספיר ליפקין, החיסול שהסעיר את עזה: ההלוויה ההמונית של בכיר חמאס - ותיעודי הזוועה, באתר מאקו, 25 ביוני 2023
- ^ שי לוי, מי יהיה הבא בתור? רשימת המבוקשים של צה"ל, באתר מאקו, 18 במאי 2018
- ^ 1 2 3 ספיר ליפקין, מפקדי חמאס ובכירי הארגון שחוסלו ב"חרבות ברזל", באתר מאקו, 25 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל, בין בתי המפקדים שהותקפו נמנים ביתו של נסים אבו עג'ונה, מפקד גדוד בית לאהיא, באתר טוויטר, 17.5.2021
- ^ 1 2 עלי ואקד, שלושה פעילי חמאס נהרגו בתקיפת חיה"א ברצועה, באתר ynet, 12 ביוני 2008
- ^ עוזי ברוך, צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד גדוד בית חאנון של חמאס במרחב תת קרקעי בג'באליה, באתר ערוץ 7, 23 במאי 2024
- ^ חיל האוויר, חוסלו שורה של בכירים בחטמ"ר עזה של חמאס, באתר Twitter, 5.12.23
- ^ Instagram, www.instagram.com
- ^ שחר קליימן, היעד הבא: נחשף תיעוד חדש של מח"ט העיר עזה בחמאס, באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 אליאור לוי, על הכוונת של צה"ל: "אנשי הצללים" בהנהגת חמאס נחשפים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 בדצמבר 2023
- ^ מבצע "שומר החומות" - הודעות שיצאו לעיתונות, באתר השב"כ, 21.5.2021
- ^ יואב זיתון, התקיפה המשמעותית ביותר: חוסלו מקורבים למוחמד דף | זו הרשימה, באתר ynet, 12 במאי 2021
- ^ 1 2 3 4 אלה בכירי "פורום המטה הכללי" של חמאס שחוסלו במבצע המיוחד, באתר צה"ל, 12 במאי 2021
- ^ לילך שובל, פיקד על מתווי הפשיטה באוקטובר: כך חוסל מפקד גדוד שאטי של חמאס, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2023
- ^ רועי רובינשטיין, יואב זיתון, חוסל מג"ד שג'אעיה, שהיה אחראי לאסון הנגמ"ש ב"צוק איתן" | תיעוד התקיפה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, אוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' במרכז הרצועה; כ-900 מחבלים חוסלו בשג'אעיה | תמונת מצב, באתר ynet, 26 בדצמבר 2023
- ^ חוסל מפקד גדוד צברא תל אלהוא בחמאס, מוצטפא דלול, באתר צה"ל, 3 בנובמבר 2023
- ^ לוחמי גולני בהיתקלות עם מחבלים. צפו בתיעוד, באתר צה"ל, 18 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 דובר צה"ל בעברית, צה"ל ממשיך לפרק את חטיבת עזה. מתוך 7 מפקדים בכירים, 4 חוסלו. נותרו 3 מפקדים בשרשרת הפיקוד: מפקד החטיבה ושני מפקדי גדודים, באתר טוויטר, 21.12.2023
- ^ מבצע "שומר החומות" - סיכום 16.05, באתר צה"ל, 15 במאי 2021
- ^ אליאור לוי, סערת חיסול בכיר חמאס: נחשד כהומו והוצא להורג, באתר ynet, 2 במרץ 2016
- ^ יניב קובוביץ וג'קי חורי, מסמכים מעזה חושפים פרטים על הוצאתו להורג של מפקד בחמאס בטענה שהיה הומו, באתר הארץ, 3 באפריל 2024
- ^ צבא ההגנה לישראל, עולה כי בתקיפה במרחב בית הספר "חסן סלאמה" חוסל המחבל ג'בר עזיז, אשר שימש כמפקד גדוד אלפרקאן, באתר טוויטר, 5.8.2024
- ^ מבצע צוק איתן - יומן מלחמה, באתר ערוץ 7, 21.7.2014
- ^ חמאס Archives - Page 41 of 72, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 2014-08-06
- ^ 1 2 מבצע "שומר החומות" - סיכום 15.05, באתר צה"ל, 15 במאי 2021
- ^ ספיר ליפקין, אחרי שקודמיהם חוסלו: אלו מפקדי גדוד דרג' תופאח שנמצאים על הכוונת של צה"ל, באתר מאקו, 18 בדצמבר 2023
- ^ צה"ל בהכוונה מודיעינית מדויקת של שב"כ ואמ"ן, חיסלו את מפקד גדוד דרג' תפאח של ארגון הטרור חמאס, ראפת עבאס, באתר טוויטר, 26.10.2023
- ^ עינב חלבי, חוסל מפקד מה"טופ 5" בצבא חמאס, דיווח: אחיו של הנייה נהרג, באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ ניר יהב, בכיר חמאס שנמלט מהכלא במצרים חזר לעזה, באתר וואלה, 5 בפברואר 2011
- ^ אליאור לוי, לא רק דף: בכירי חמאס שעל הכוונת, באתר ynet, 20 באוגוסט 2014
- ^ שחר קליימן, מפקד ששומר על פרופיל נמוך: מיהו בכיר חמאס ששהה עם עיסא במהלך ניסיון החיסול?, באתר ישראל היום, 12.3.2024
- ^ 1 2 צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 11 במרץ 2024
- ^ חיל האוויר הישראלי, חיל-האוויר חיסל במהלך הלילה את המחבל ואיל עספה, מפקד גדוד דיר אל-בלח של ארגון הטרור חמאס בחטיבת מחנות המרכז, בהכוונת שב"כ ואמ"ן., באתר טוויטר, 6.11.2023
- ^ חיסולים וחקירות, באתר צה"ל
- ^ לילך שובל, "הם פוגשים ברגעים אלה את עוצמת צה"ל": לאחר סג'עייה - אוגדה 36 מסתערת על מחנות המרכז, באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2023
- ^ לילך שובל, צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד גדוד נוציראת וסגנו שהשתתפו במתקפה על בארי ויישובי העוטף, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2024
- ^ צהל מאשר רשמית: מחט חאן יונס חוסל בתקיפה אמש | חמל, באתר hamal.co.il
- ^ אליאור לוי, הנסיעה, השיחה של סא"ל מ', הקנייה במכולת והחילוץ | תיעוד הפעולה שהסתבכה בעזה, באתר ynet, 12 בינואר 2019
- ^ אמיר בוחבוט, המפקד ירה על מחבלים - ופגע בסא"ל מ': הכשלים בחאן יונס נחשפים, באתר וואלה, 7 ביולי 2019
- ^ אליאור לוי, מתן צורי, יואב זיתון ואיתמר אייכנר, כוח מיוחד חדר לעזה ונחשף; בחילופי האש נהרגו קצין צה"ל ו-7 אנשי חמאס, באתר ynet, 11 בנובמבר 2018
- ^ צבא ההגנה לישראל, צה"ל ושב"כ חיסלו הלילה את מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב חאן יונס בארגון הטרור חמאס., באתר טוויטר, 27.10.2023
- ^ Hamas Elimination Tracker, gazasmostwanted.com
- ^ צה"ל, בשעות האחרונות, מטוסי קרב וכלי טיס תקפו חמישה בתי מפקדים של ארגון הטרור חמאס ברחבי רצועת עזה. הבתים שהותקפו שימשו כתשתיות טרור, באתר טוויטר, 17.5.2021
- ^ הישג נוסף: חוסל מפקד גדוד גזרת צפון של חאן יונס, באתר "סרוגים", 25 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 שחר קליימן, בניו מחבלי נוח'בה שנהרגו, הוא ניצל מניסיונות חיסול: זה מח"ט רפיח שהיה היעד לתקיפות בעיר, באתר ישראל היום, 12 במאי 2024
- ^ ספיר ליפקין, ארבעה גדודים ואלפי מחבלים: מבט אל תוך חטיבת רפיח, באתר מאקו, 5 במאי 2024
- ^ אליאור לוי, רשימת החיסול של צה"ל: אלו ה"אסים" של חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בנובמבר 2023
- ^ לוחמי 401 השמידו את מוצב האימונים של גדוד תל סולטאן, באתר צה"ל, 23 ביוני 2024
- ^ יואב זיתון, צה"ל הודיע בספטמבר על מותו של המאבטח של סינוואר - שחוסל רק היום, באתר ynet, 18 באוקטובר 2024
- ^ 1 2 3 4 ענת קורץ, אודי דקל, בנדטה ברטי, משבר רצועת עזה: מענה לאתגר, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 2018, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ יואב זיתון, "הפתעה ועוצמה רבה". תוכנית צה"ל למלחמה הבאה בעזה, באתר ynet, 14 באפריל 2016
- ^ אמיר בוחבוט, מה סיפר מפקד החוליה בקומנדו של חמאס, באתר וואלה, 31 ביולי 2014.
- ^ עמית סגל ניר דבורי, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב | פרסום ראשון, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ צה"ל: 1,500 גופות של מחבלים אותרו בעוטף עזה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ ניר דבורי, האיום של חמאס מתחת למים - והמענה, באתר מאקו, 28 במאי 2018
- ^ Israeli Navy on high alert over upgraded Hamas underwater terror threat, The Jerusalem Post | JPost.com, 2018-02-05 (באנגלית)
- ^ 1 2 יואב זיתון, קומנדו חמאס מתעצם; היעד: אשקלון ואשדוד, באתר ynet, 20 באוגוסט 2015
- ^ אמיר בוחבוט, אבירי חמאס: הצצה ליחידת הקומנדו הימי בעזה שמדאיגה את צה"ל, באתר וואלה, 11 בספטמבר 2018
- ^ גילי כהן, תיעוד מסווג של צה"ל מתקרית חדירת המחבלים לזיקים דלף, אתר פלסטיני העלה אותו לרשת, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2014
- ^ יואב זיתון, כך נראה מעגן הקומנדו שבנה חמאס מכספי האו"ם, באתר ynet, 10 באוגוסט 2016
- ^ איתי בלומנטל וכרמלה מנשה, צוללות אוטונומיות, וניסיונות לפגוע באסדת גז: האיום הימי של חמאס נחשף, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2021
- ^ 1 2 יואב זיתון, צפו: המזל"ט של חמאס שיכול להגיע עד לת"א, באתר ynet, 16 בנובמבר 2012
- ^ ניר דבורי, הזמנות באינטרנט והברחות - וידע מאיראן ומסוריה: כך מקים חמאס "מערך אווירי", באתר מאקו, 6 באפריל 2023
- ^ יואב זיתון, המזל"טים המתאבדים של חמאס, באתר ynet, 10 ביולי 2014
- ^ חקירתו של פעיל חמאס צבאי שהתאמן במלזיה לביצוע פיגוע חדירה באמצעות מצנחי רחיפה, באתר שירות הביטחון הכללי, 29 ביולי 2014
- ^ 1 2 יואב זיתון, העומד בראש חוסל, וגם שלושת מחליפיו: צה"ל חושף את הפגיעה במערך האווירי של חמאס, באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, עינב חלבי, הכווין מחבלים על מצנחי רחיפה ב-7 באוקטובר: חוסל ראש המערך האווירי של חמאס, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
- ^ 12, חוסל מפקד המערך האווירי של חמאס בעזה, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2024
- ^ אמיר בוחבוט, עם רוח גבית מאיראן ומסוריה: כך ייסד חמאס את מערך המל"טים, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2016
- ^ יואב זיתון, מזל"ט של חמאס חדר מעזה ויורט על ידי טיל פטריוט באזור אשדוד, באתר ynet, 14 ביולי 2014
- ^ יואב זיתון, מזל"ט מעזה חדר והתרסק בשטח ישראל, באתר ynet, 25 ביוני 2015
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, חיל האוויר יירט בהצלחה מזל"ט של חמאס, באתר ynet, 20 בספטמבר 2016
- ^ רועי קייס, בנה מל"טים לחמאס וחיזבאללה: צפו במומחה הטיסה שחוסל בפעולה שמיוחסת למוסד, באתר ynet, 17 בדצמבר 2016
- ^ 1 2 3 4 חוסלו ראשי מערך הייצור הרקטי של חמאס בעזה | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il
- ^ גלעד כהו, אז מי זה ג’מאל א-זבדה?, באתר אבו עלי אקספרס, 24.5.2021
- ^ יואב זיתון, בתקיפה של מטוס קרב: חוסל ראש מחלקת התעשיות והאמל"ח של חמאס, באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
- ^ Translation with Rania & Allam (2020-09-20), רב הנסתר על הגלוי - הנשק של חמאס - תוכנית השלום של טראמפ (سلاح حماس - صفقة ترامب), נבדק ב-2024-11-08
- ^ שי לוי, מחבלים מלכדו פצצת נפל של חיל האוויר ופצעו קל שני לוחמים: "בנס לא נהרגו", באתר מאקו, 9 באוקטובר 2024
- ^ ניר דבורי, 16 טונות של חומר נפץ במתקן אסטרטגי של חמאס: פרטים חדשים על התקיפה החריגה ברצועה, באתר מאקו, 17 ביולי 2022
- ^ 12 מנהרות מסיני, ונשק שהגיע גם מישראל: כך התעצם צבא הטרור של חמאס, באתר ynet, 28 בינואר 2024
- ^ נועם אמיר, סוכלה הברחת 4 טונות של חומר כימי המשמש לייצור רקטות ארוכות טווח, באתר מעריב אונליין, 3 במאי 2016
- ^ 12 מנהרות מסיני, ונשק שהגיע גם מישראל: כך התעצם צבא הטרור של חמאס, באתר ynet, 28 בינואר 2024
- ^ אליאור לוי, חמאס משקם מנהרות תקיפה: 'המלט מישראל', באתר ynet, 19 בדצמבר 2014
- ^ נתפסו שישה טון וחצי של אשלגן שנועד להכנת חומרי נפץ, באתר ynet, 29 בדצמבר 2007
- ^ שב"כ, גזר דין חמור למבריח אשלגן לרצועת עזה, 18.6.2009
- ^ סוכל ניסיון הברחה של 16 טונות חומר לייצור רקטות מטורקיה לרצועת עזה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2023
- ^ מתן צורי, גד ליאור, 16 טונות של חומר לייצור רקטות שיועד לעזה נתפסו בנמל אשדוד, באתר ynet, 14 בספטמבר 2023
- ^ יוחאי עפר, סוכלה הברחת צינורות מיוחדים לייצור מרגמות לעזה, באתר מקור ראשון, 26.5.2016
- ^ דורון פסקין, ייצור הטילים בעזה: הידע מאיראן, המימון מקטאר, המטרה: ת"א, באתר כלכליסט, 10 ביולי 2014
- ^ אבי יששכרוף, הציוד לרקטות ולמנהרות חמאס מגיע בכלל מישראל, באתר וואלה, 18 ביולי 2015
- ^ יואב זיתון, תיעוד: חיל הים פוצץ סירת חמאס שהבריחה אמל"ח מסיני לרצועת עזה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2016
- ^ יואב זיתון, תיעוד: סיכול ניסיון הברחת חומרים לייצור טילים לחמאס, באתר ynet, 7 ביוני 2019
- ^ אמיר בוחבוט, תיעוד: סיכול הברחת אמצעי לחימה של חמאס בעזה, באתר וואלה, 12 בפברואר 2015
- ^ טל לב רם, חמאס הגביר את מאמצי ההברחה של אמצעי לחימה וחומרי נפץ מהים לעזה, באתר מעריב אונליין, 3 בינואר 2020
- ^ ירון אברהם ניר דבורי, שב"כ: אלה בכירי חמאס שחוסלו במבצע המורכב בעזה, באתר מאקו, 12 במאי 2021
- ^
דובר צה"ל: רוב מערך הייצור של חמאס והג'יהאד הושמד, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 02:41)
- ^ מעומק מפעל הטילים של חמאס: כתבנו במחרטת הענק שחשפו לוחמי גולני ושריון ברצועה, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:58)
- ^ שי לוי, מטעני נפץ ומנועים לרקטות: צה"ל פשט על מחרטה לייצור נשק של חמאס, באתר מאקו, 29 בפברואר 2024
- ^ 1 2 מחצית מהנהגת הזרוע הצבאית של חמאס חוסלה וכ-14,000 מחבלים נפגעו, באתר צה"ל, 16 ביולי 2024
- ^ חוסל בכיר חמאס, ראא'ד ת'אאבת, ששימש ראש מערך הייצור של הארגון, באתר ישראל היום, 28.3.2024
- ^ אלעזר בן לולו, ראש מערך ייצור הרקטות ברצועה נהרג בתקיפת חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, 09.11.2006
- ^ 1 2 3 4 איתי אילנאי, בתוך המודיעין של חמאס: איך ידעו עלינו כל כך הרבה בדרך ל-7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2024
- ^ סוכן משולש: פודקאסט על מודיעין וריגול: המודיעין של חמאס: פרק אורח עם נתנאל פלמר on Apple Podcasts, באתר Apple Podcasts (באנגלית בריטית)
- ^ צה"ל ושב"כ: חוסל ראש מערך התצפיות בחמאס, שלקח חלק בתכנון הטבח ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 سلاح السايبر : كتائب الشهيد عز الدين القسام, האתר הרשמי של גדודי אל-קסאם, 2021
- ^ במשך חודשים: חמאס פרץ לטלפונים של מאות חיילים וקצינים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:56)
- ^ איתי אילנאי, חשיפה: חמאס פרץ לעשרות מצלמות ביישובי העוטף לפני 7.10, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2024
- ^ יניב הלפרין, ישראל חיסלה את ראש מערך הסייבר של חמאס, באתר "אנשים ומחשבים", 12 במאי 2021
- ^ גלעד מורג ויואב זיתון, אישום: חמאס גייס שני סוכנים ישראלים מתל אביב ומלוד, באתר ynet, 27 בינואר 2020
- ^ 1 2 גיא אלסטר, ברק רביד, יניר יגנה, צה"ל: חוסלו שני בכירים במערך המודיעין של חמאס, באתר וואלה, 11 במאי 2021
- ^ צה"ל פגע בבכירים במערך המודיעין של חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 במאי 2021
- ^ צבא הגנה לישראל, לפני זמן קצר, הותקפו בתיהם של מח"ט העיר עזה, באסם עיסא, מח"ט חאן יונס ראפע סאלמה וראש מערך המודיעין הצבאי של חמאס מוחמד יאזורי, אשר שימשו כתשתיות טרור, באתר טוויטר, 12.5.2021
- ^ טל לב רם, מקורב לסינוואר ומוחמד דף: זה בכיר חמאס שחוסל בתקיפת צה"ל, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, חוסל סגן ראש המודיעין של חמאס, שתכנן את הטבח עם סינוואר | תיעוד ההפצצה, באתר ynet, 26 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, שב"כ וצה"ל: חוסל קצין המודיעין הצבאי של חטיבת העיר עזה, שהסתתר במתחם אונר"א, באתר ynet, 19 ביולי 2024
- ^ צה"ל ושב"כ חיסלו את אחראי מערך הנ"ט בחטיבת חאן יונס ואת ראש המודיעין הצבאי לשעבר של ארגון הטרור חמאס, באתר שב"כ, 13.11.2023
- ^ "לחימה אינטנסיבית": צה"ל מתקדם ללב רפיח; דיווח: שליטה ב-70% מציר פילדלפי, באתר ynet, 22 במאי 2024
- ^ אמיר בוחבוט, מפלצת של תעמולה ולוחמה פסיכולוגית: כך פועל מערך ההסברה של חמאס, באתר וואלה, 17 באוגוסט 2024
- ^ חיסול משמעותי ברפיח: יאסין רביע ראש מטה הגדה ובכיר נוסף נהרגו בתקיפה, באתר JDN
- ^ 1 2 Melanie Swan, Hamas ‘using massive stockpile of Chinese weaponry’ in Gaza, The Telegraph, 5 January 2024
- ^ פרש צבא וביטחון - זיהוי מקלע גרמני
- ^ יואב זיתון, מסוריה לסיני - ומשם לעזה: המסלול של חלק מהאמל"ח ששימש בפלישת חמאס, באתר ynet, 26 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 בנואה פוקו וסונה אנגל רסמוסן, טילים מצפון קוריאה, מרוסיה ומאיראן: ניתוח הנשק של חמאס, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2023
- ^ עשרות סוחבים > חמאס מפרסם תיעוד ממערך רקטות ה-M90 | המחדש | כל החדשות והעדכונים, באתר hm-news.co.il, 2024-01-01
- ^ לרגל יום יסוד חמאס: גדודי אל-קסאם מציגים את התעשייה הצבאית שלהם, באתר ממרי
- ^ אליאור לוי, על שם מח"ט רפיח שחוסל בצוק איתן: זו הרקטה החדשה שנורתה לאזור ירושלים, באתר ynet, 11 במאי 2021
- ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי, סיון חילאי, רן בוקר, ירון דרוקמן, מאיר אוחיון, באמצע היום: עשרות רקטות ליישובי המרכז, חלקן יורטו; רקטה בשטח פתוח בערבה, באתר ynet, 13 במאי 2021
- ^ יואב זיתון, גלנט: "חטיבת חאן יונס הוכרעה, חמאס מחפש מחליף לסינוואר", באתר ynet, 18 בפברואר 2024
- ^ לילך שובל, במערכת הביטחון מעריכים: לחמאס נשארו מאות רקטות בלבד, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2024
- ^ Gaza Underground Infrastructure Photos באתר cryptome
- ^ אשר שכטר, איך נהפכו המנהרות לעורק הכלכלי הראשי בעזה, באתר TheMarker, 25 ביולי 2014
- ^ רועי קייס, מצרים מטביעה את מנהרות חמאס, באתר ynet, 18 בספטמבר 2015
- ^ האלמנט החסר: חמאס לא לבד בעזה באתר מידה
- ^ חמאס מול ג'יהאדיסטים באתר ממרי
- ^ רועי קייס, ישראל חשפה את דובר הזרוע הצבאית?, באתר ynet, 25 ביולי 2014
- ^ ישראל חיסלה את המבוקש מס' 1 מחמאס מחמוד אבו הנוד - 25/11/01, באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2001
- ^ כתבי ynet, סלאח שחאדה חוסל עם 15 אזרחים נוספים, באתר ynet, 23 ביולי 2002
- ^ מאת עמוס הראל, צה"ל הרג את ראש הזרוע הצבאית של חמאס בשומרון, באתר הארץ, 1 ביולי 2002
- ^ דו-חיים: חיל הים יוצא מהמים, באתר וואלה, 11 בדצמבר 2014
- ^ פליקס פריש ועלי ואקד, חמאס ספג מכה אנושה: שניים מבכיריו נהרגו, באתר ynet, 18 במרץ 2003
- ^ יהונתן ליס,עמוס הראל,ארנון רגולר, כוח ימ"מ הרג אמש את בכיר חמאס, עבדאללה קוואסמה בחברון, באתר הארץ, 21 ביוני 2003
- ^ פליקס פריש ועלי ואקד, חברון: נהרג בכיר חמאס שהתבצר בבניין, באתר ynet, 22 בספטמבר 2003
- ^ פליקס פריש ועלי ואקד, לוחם השייטת נהרג בפעולת צה"ל בשכם, באתר ynet, 5 בספטמבר 2003
- ^ אמיר בוחבוט, ראש המערך הרקטי של חמאס נפגע בתקיפה, באתר מקור ראשון, 6.1.2009
- ^ איתמר ב"ז, בובות גרב, באתר העין השביעית, 11 ביולי 2014
- ^ יואב זיתון, רועי קייס ואליאור לוי, צה"ל טען "חיסלנו בכיר בחמאס" - וחזר בו; כלי רכב נפגעו מרקטה בשדרות, באתר ynet, 10 ביולי 2014
- ^ 1 2 אמיר בוחבוט, גופות בכירי חמאס הוצאו ממנהרה: צה"ל ביצע חיסול תת-קרקעי ראשון, באתר וואלה, 26 בנובמבר 2023
- ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, 4 נהרגו בפיצוץ בעזה, בהם בכירי חמאס ותינוקת, באתר ynet, 12 ביוני 2008
- ^ מ"המהנדס" לרמטכ"ל חמאס - היסטוריה של חיסולים, באתר וואלה, 15 בנובמבר 2012
- ^ חנן גרינברג, צה"ל: חוסל מפקד מערך הרקטות בעיר עזה, באתר ynet, 10 בינואר 2009
- ^ מערכת תכניות קשת, דקה אחר דקה: כך חוסל מחמוד אל-מבחוח, באתר מאקו, 3 בנובמבר 2015
- ^ שני בכירי חמאס חוסלו בתקיפת חיל האוויר ברצועה, באתר וואלה, 16 בנובמבר 2012
- ^ אליאור לוי ויואב זיתון, צה"ל חיסל 3 בכירים בזרוע הצבאית של חמאס, בהם את מפקד חטיפת שליט, באתר ynet, 21 באוגוסט 2014
- ^ דורון פסקין, חוסל: האיש שעמד בראש קן הצרעות של רפיח, באתר כלכליסט, 21 באוגוסט 2014
- ^ אקטיבסטילס, הצבא התנקש באיש חמאס מוחמד אל-ע'ול. אשה ושלושה ילדים נוספים נהרגו בעזה, באתר "שיחה מקומית", 24 באוגוסט 2014
- ^ אליאור לוי, 4 יריות לראש, עם משתיק קול: כך חוסל בכיר חמאס, באתר ynet, 25 במרץ 2017
- ^ פזית רבינא, אין בראכה: קצין חמאס שחוסל בחאן יונס, בעיתון מקור ראשון, 16 בנובמבר 2018
- ^ חוסלו אחראי מערך הנ"ט וראש המודיעין של חמאס, באתר "סרוגים", 13 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, צה"ל: חוסל מחבל מ"העשירייה הראשונה" בחמאס, הושמדה מנהרת ענק, באתר ynet, 28 במרץ 2024
- ^ יואב זיתון, צה"ל מאשר רשמית: חיסלנו את מוחמד דף, באתר ynet, 1 באוגוסט 2024
- ^ רויטרס ואיתמר אייכנר, אירופה הוציאה את חמאס מהרשימה השחורה, באתר ynet, 17 בדצמבר 2014
- ^ רועי קייס ואליאור לוי, בית המשפט במצרים: חמאס הוא ארגון טרור, באתר ynet, 28 בפברואר 2015
