ויקיפדיה

הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

החזית העיקרית במלחמת חרבות ברזל
(הופנה מהדף התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל)
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר, כתוב כיומן מלחמה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. בין מרץ ליולי הערך חסר גם מידע בסיסי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל היא הלחימה בזירה המרכזית במלחמת חרבות ברזל, עליה הכריזה מדינת ישראל בעקבות מתקפת הפתע על ישראל שבוצעה על ידי ארגוני הטרור מרצועת עזה בהובלת חמאס, ארגון טרור אסלאמיסטי-סוני פלסטיני, ב-7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד.

הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה
כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה
מערכה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
סוג העימות חזית במלחמה
תאריכים 26 באוקטובר 2023 – הווה (299 ימים)
מקום רצועת עזה
קואורדינטות 31°30′N 34°30′E / 31.5°N 34.5°E / 31.5; 34.5
תוצאה מתמשך
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

חמאסחמאס חמאס
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני

מנהיגים

בנימין נתניהו (ראש הממשלה)

חמאסחמאס אסמאעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של החמאס)

חמאסחמאס יחיא סנוואר (ראש החמאס ברצועת עזה) 
מפקדים

רא"ל הרצי הלוי
אלוף ירון פינקלמן

כוחות

שירות הביטחון הכללי
צה"ל
חילות:

יחידות מתמרנות:

פלסטיניםפלסטינים חדר המבצעים המשותף

סד"כ: עשרות אלפי מחבלים.

אבדות

הרוגים: 364[1] חללי צה"ל
פצועים: מעל 1,977[2] פצועים

הרוגים: מעל 40,005[3]
פצועים: מעל 92,401[4]
נעדרים: מעל 10,000[5]
לפי צה"ל: מעל 16,000[6] מחבלים הרוגים ברצועת עזה מתחילת המלחמה, ומעל 4,000[7] עצורים.

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיילים עוברים במעבר ארז במלחמת חרבות ברזל אל עבר שטחי צפון רצועת עזה
כרוז המכריז על המלצה דחופה לפינוי אוכלוסייה אזרחית בעזה משכונות שונות, שפוזר באוויר במהלך מלחמת חרבות ברזל. למעלה מקור, למטה תרגום מכונה.

ראשית המערכה החלה בתקיפת חיל האוויר הישראלי על אלפי יעדים ברצועת עזה, ואליה הצטרפו בהמשך חיל הים הישראלי וחילות הקרקע. השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה.

ב-27 באוקטובר החל השלב השני, שהיה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[8] החלו פשיטות קרקעיות לעומק שטח רצועת עזה במטרה להכין את השטח לקראת המערכה המרכזית לטיהור רצועת עזה ממחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ויתר הפלגים של ארגוני הטרור הפלסטינים, וכן חיסול התשתית הצבאית של חמאס, על ידי חילות הרגלים והצנחנים, התותחנים, ההנדסה הקרבית והשריון. החל מ-9 בנובמבר החלו כוחות הרגלים של צה"ל לפשוט על הרובע הביטחוני של חמאס בעזה בשילוב מדויק של תקיפות מהאוויר על ידי חיל האוויר הישראלי במטרה "לסכל כמה שיותר איומים ביטחוניים בטווח הזמן המיידי". עד סוף נובמבר, פעלו הכוחות ברוב צפון הרצועה, כולל בבית חאנון וברובה של העיר עזה. בדצמבר, הרחיב צה"ל את פעילותו הקרקעית לאזור ח'אן יונס ונכנס לשכונת שג'אעייה ולעומק העיר ג'באליה. הלחימה התחלקה למספר קרבות עיקריים: קרב בית חאנון, קרב ג'באליה, קרב ג'באליה השני, קרב עזה, קרב שג'אעייה, קרב ח'אן יונס, הקרב במחנות המרכז וקרב רפיח. השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024.

השלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.[9][10] נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה.[11]

חיילי צה"ל ב־7 באוקטובר

רקע

  ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[12] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[13] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[14] שוטרים ו־10[15] אנשי שירות הביטחון הכללי.

ביום המתקפה הכריזה מדינת ישראל על יציאה למבצע להגנת הארץ בשם חרבות ברזל, שבהמשך הוכר כמלחמה.[16]

זרועות הלחימה

תקיפות מהאוויר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. התיאור הנוכחי קצר ביותר, ורחוק מלתאר את היקף הפעילות.

מאז היום הראשון לפרוץ המלחמה, ולאורך כל ימי הלחימה, ביצע חיל האוויר אלפי תקיפות בשטח רצועת עזה, שכללו הפצצה אסטרטגית, תקיפות אוויריות וסיכולים ממוקדים, תקיפת חוליות טרור ושיגור רקטות וטילי נ"ט. ביום הראשון ללחימה חיל האוויר השתתף גם בבלימת המחבלים שחדרו לישראל, בעיקר באמצעות מסוקי קרב וכטב"מים.

במהלך הלחימה צה"ל הרג אלפי מחבלים ובהם מפקדים של ארגון חמאס, שעסקו בפעילות טרור, בהם מג"דים ואחראיים על הכוח הימי, האווירי והיבשתי.

במלחמה קיים שיתוף פעולה בין כוחות האוויר והיבשה, המתבטא בהכוונת אש ישירה בין הזרועות השונות אל מול אויב. מפקדי זרוע האוויר והחלל וזרוע היבשה, האלופים תמיר ידעי ותומר בר מקדמים שיתוף פעולה זה, ואף ביצעו פעולות יחד כטיסה מעל הכוחות הלוחמים ותקשורת איתם מהאוויר.[17]

הזירה הימית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מאז תחילת הלחימה, פעלה זרוע הים בזירה הימית הדרומית במאמצי הגנה, התקפה וסיוע. כלי שיט תקפו מאות מטרות טרור ביניהן, עמדות תצפית, חוליות נ"ט, כלי שיט, מוצבים ותשתיות צבאיות. הכוחות הרגו עד כה בים וביבשה כ-200 מחבלים, ביניהם מחבלים מהקומנדו הימי של חמאס. בנוסף בוצעו מבצעים מיוחדים ופשיטות של כוחות שייטת 13 בשטח הרצועה.

ב-7 באוקטובר 2023 ביום מתקפת הפתע בלמו לוחמי פלגה 916 מחבלים שניסו לחדור לחוף זיקים דרך הים בזמן מתקפת הפתע.[18] סוכלו 7 כלים ימיים שעליהם ניסו המחבלים לחדור. מדובר על 60 מחבלים שנהרגו – בים, על קו החוף או מהאוויר – וההערכות בחיל הים הן שרובם המוחלט של ניסיונות החדירה מהים סוכלו – ורק מחבלים בודדים הצליחו להגיע לחוף ולבצע את הטבח בחוף זיקים.[19] בהמשך המלחמה הרגו לוחמי הפלגה עשרות מחבלים בים וביבשה.[20]

לוחמי שייטת 13 השתתפו בלחימה היבשתית במחבלים שחדרו לישראל. בנוסף ביצעה שייטת 13 עשרות סיכולים ומעצרים של מחבלים מהים, כולל פשיטות על חוף הרצועה.[21] לוחמי שייטת 13 לקחו בשבי את סגן מפקד החטיבה הדרומית בכוח הימי בעזה של החמאס.[22]

לוחמי יחידת סנפיר של הזירה דרומית השתתפו בסיכול חדירות מחבלים מהים ובקו החוף.[23][24] ספינות החיל מסייעות ללחימה הקרקעית.[25] הסטי"לים מדגם "סער 6" של שייטת ספינות הטילים תקפו לראשונה מאז שהפכו למבצעיים. שתי הספינות הגדולות תקפו מתקן לייצור אמצעי לחימה ברצועה.[26] החיל השתתף בתקיפה של יעדים ברצועת עזה במהלך המלחמה.[27]

חיל הים סיכל במהלך המלחמה ניסיונות אפשריים של חמאס לשלוח כצב"מים (כלי צוללת בלתי מאוישים) לים.[19]

לראשונה, הייתה התקיפה המבצעית הראשונה אי-פעם של הסטי"לים (ספינות טילים) החדשות של חיל הים, ספינות "סער 6" מאז נקלטו בחיל. כלי השיט החדשים נכנסו לפעולות הגנה כבר מיומה הראשון של המלחמה, ושתיים מהן רשמו את התקיפה המוצלחת הראשונה - ברצועת עזה ביניהם אח"י עוז ואח"י מגן. הירי מתוך הסטי"לים גרם נזק משמעותי לתצפיות, לאתרי האמל"ח ולמתקני השיגור של ארגון הטרור.[28]

עם הרחבת הלחימה והפעילות היבשתית הורחב גם שיתוף הפעולה הרב זרועי לטובת מאמץ הסיוע לכוחות היבשה. כוחות זרוע הים משתתפים בסיוע ובחיפוי לכוחות היבשה על ידי תקיפות סיוע באש ותקיפות מטרות אשר הוכוונו על ידי כוחות היבשה.[29]

כחלק ממאמץ שיתוף הפעולה הרב זרועי הוצבו קצינים בכירים מחטיבות היבשה במוצבי השליטה של הזירה הימית הדרומית והובילו יחדיו תקיפות מדויקות בהכוונת כוחות חי"ר ושריון.

בנוסף, כלי השיט מלווים את הפעילות הקרקעית בחיפוי באש, בתצפיות ובהכוונה. הכוחות נמצאים בקשר ישיר בזמן אמת ופועלים בתיאום לפעילות היבשתית. בחלק מהמקרים נתקפו מהים איומים שהביאו להרג מחבלים והגנה על כוחות היבשה.[29]

פשיטות קרקעיות

כבר בתחילת המלחמה הכריז דובר צה"ל שהיא תכלול כניסה קרקעית לעזה,[30] אולם פשיטות קרקעיות חלקיות החלו רק כשלושה שבועות אחרי תחילת המלחמה, ובמשך הימים שלאחר מכן הרחיב צה"ל את ממדי הפעולה הקרקעית.[31]

הממשל האמריקאי ביקש מישראל לדחות את הכניסה הקרקעית, הן לצורך מיצוי האופציה של משא ומתן לשחרור החטופים ברצועה ולהכנסת ציוד הומניטרי נוסף לעזה, והן כדי להספיק לחמש את הכוחות האמריקאים באזור לקראת תגובות צפויות בארצות השכנות לכניסה הקרקעית לעזה.[32][33][34][35]

מומחים אמריקאים הזהירו כי חיילי צה"ל עלולים להיתקל בקרבות הרחוב הקשים ביותר שידעה האנושות מאז מלחמת העולם השנייה.[32] אזהרה דומה לאזהרת האלוף (מיל') יצחק בריק לראש הממשלה בנימין נתניהו.[36]

הפשיטות הקרקעיות נערכות על ידי כוחות של חיל הרגלים, חיל השריון וחיל ההנדסה הקרבית. הן נעשות בעיקר באמצעות כלים משוריינים כבדים בהם נגמ"ש מרכבה (נמ"ר), נמ"ר הנדסי וטנק מרכבה סימן 4מ, שלושתם מצוידים במערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" שמיירטת טילי נ"ט. את הכוחות מובילים דחפורי D9 משוריינים בעלי מיגון כלוב וכף ("סכין") כבדה לפריצת צירים ופיצוץ מטעני חבלה שהטמינו המחבלים.[37] הכוחות תוקפים מטרות טרור באש מקלעים וטנקים וכן באמצעות סימון מטרות לחיל האוויר הישראלי, באמצעות מערכת צי"ד 750, שתוקף אותן מהאוויר באמצעות חימוש מונחה מדויק.

מהלך הלחימה

מתקפת הפתע וטיהור שטח ישראל ממחבלים (7 באוקטובר 2023 – 13 באוקטובר 2023)

  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל: מתקפת הפתע וטיהור שטח ישראל ממחבלים (7 באוקטובר 2023 – 13 באוקטובר 2023)
תקיפת אתרי שיגור רקטות ומפקדות ברצועת עזה, וסיכול חדירות מהים והיבשה

השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור[א] עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[8] השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024, והשלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.[9][10] נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה.[11]

 
חיילי צה"ל ב־7 באוקטובר

כשעה לאחר תחילת המתקפה, הודיע דובר צה"ל שעל תושבי הדרום והמרכז להיות סמוכים למרחבים מוגנים, ועל תושבי עוטף עזה להימצא בתוך מרחבים מוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה.[38] שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב, והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול הרצועה. לאחר נפילת מוצבי הגדר ששימשו כקו ראשון מול עזה נשארו רק כיתות הכוננות ביישובי עוטף עזה, שהגנו על יישוביהם מול המחבלים. הן בלמו גלים של מחבלים ורבים מחבריהן שילמו בחייהם.[39] צה"ל ומשטרת ישראל פעלו לטיהור עוטף עזה ממחבלים, ולוחמי הימ"מ שהוקפצו לזירה נלחמו בחוליות הטרור בערים וביישובים, והרגו כ־200 מחבלים.[40] יחידות מובחרות בצה"ל, בהן סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, יהל"ם וחטיבת עוז, הוזנקו אף הן וניהלו קרבות קשים עם המחבלים.[41] שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול הרגו 356 מחבלים.[42] מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו.

בערב יום המלחמה הראשון כבש צה"ל מחדש את מפקדת אוגדת עזה, לאחר קרב קשה.[43] חיל האוויר הישראלי הפציץ ברצועת עזה ובין היתר החריב את "מגדל פלסטין" שהכיל תשתיות טרור של חמאס[44] לאחר הפעלת נוהל הקש בגג, מאחר שבבניין גרו אזרחים ששימשו את חמאס כמגן אנושי. חיל הים הרג עשרות מחבלים שחדרו לישראל בסירות דרך הים.[45] לפי דובר צה"ל, עד הבוקר השני למלחמה צה"ל תקף 426 מטרות ברחבי הרצועה, הרג מאות מחבלים ולקח עשרות שבויים.[46] באותו ערב חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה.[47]

 
נזק למבנים בעזה, 8 באוקטובר

בימים שלאחר 7 באוקטובר נמשכו בעצימות נמוכה הקרבות עם שארית המחבלים שנותרו בשטחי העוטף. מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, הודיע שארצות הברית שולחת את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לחופי ישראל, כדי להפגין תמיכה בישראל ולהרתיע את אויביה. במקביל חיל האוויר הישראלי הגביר את ההפצצות על תשתיות טרור של חמאס וגא"פ ברצועת עזה. חיל הים הישראלי תקף מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. בצהרי היום השלישי למלחמה ניתקה ישראל את אספקת המים לרצועת עזה, ונאסרה כניסת דלק ומזון וסיוע הומניטרי. בלילה שבין 9 ל־10 באוקטובר כלי טיס של צה"ל ביצעו סיכול ממוקד בזכריא אבו מעמר, בכיר בלשכה המדינית של חמאס שהיה אחראי קשרי חוץ, ובג'ואד אבו שמאלה, שר הכלכלה של חמאס שהיה אחראי על מימון טרור והכווין פיגועים.

ב־11 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במחבל מוסטפא שאהין, שביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעוד שלהם לרשתות החברתיות.[48] ב־12 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במוחמד אבו שמאלה, בכיר בקומנדו הימי של חמאס.[48] ביום זה אישרה הכנסת את הקמת ממשלת החירום עם סיעת המחנה הממלכתי[49] והוקם "קבינט המלחמה". ב־13 באוקטובר צה"ל הודיע לאו"ם ולתושבי הרצועה באמצעות כרוזים בערבית כי על כ־1.1 מיליון איש המתגוררים בעזה וצפון הרצועה להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. בסביבות 15:00 שיגרו המחבלים מעזה רקטת קרקע–קרקע כבדה וארוכת טווח מדגם עיאש 250 אל עבר מחוז הצפון, והיא יורטה בהצלחה על ידי קלע דוד.[50] בנוסף, ביצע צה"ל פשיטות ברצועה בכדי לנסות לגייס מידע על מיקום בני הערובה[51] ואיסוף גופות של הנרצחים.[52]

בין מתקפת הפתע לפשיטות הקרקעיות (14 באוקטובר 2023 – 25 באוקטובר 2023)

  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל: בין מתקפת הפתע לפשיטות הקרקעיות (14 באוקטובר 2023 – 25 באוקטובר 2023)
 
כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה, 16 באוקטובר

בליל שבת 14 באוקטובר תקף צה"ל את מפקדת המערך האווירי של חמאס. בתקיפה נהרג מראד אבו מראד, מפקד המערך האווירי בעזה, שלקח חלק גדול והכווין מחבלים בטבח ביום שבת. בצהריים כלי טיס של צה"ל בסיוע שב"כ ואמ"ן, הרגו את עלי קאדי, מפקד בכוח הנוח'בה, שפיקד על פשיטת טרור על יישובי עוטף עזה. ב־15 באוקטובר הרג צה"ל את בילאל אל־קודרה, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום ח'אן יונס, שהיה אחראי על הטבח בנירים וניר עוז.[53] באותו יום, בסיוע השב"כ, נהרג בסיכול ממוקד מועתז עיד, מפקד המחוז הדרומי בביטחון הלאומי של חמאס. חיל האוויר תקף מטרות בדרום הרצועה, בפרט בח'אן יונס וברפיח. ב־16 באוקטובר נהרגו ראש המודיעין הכללי של חמאס בח'אן יונס ואוסאמה מזיני, ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. אחר הצהריים שיגרו המחבלים רקטות לאזור ירושלים, הרי ירושלים, גוש דן והשרון בשני מטחים מרוכזים. באופן תקדימי מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, השתתף בקבינט המלחמה המצומצם של ממשלת ישראל.

ב־17 באוקטובר הרג צה"ל את איימן נופל, מפקד חטיבת מרכז הרצועה, אשר הכווין מתקפות טרור נגד כוחות הביטחון וריכוזי אוכלוסייה אזרחית. ב־18 באוקטובר הרג צה"ל את מוחמד אל-ואדיה, מפקד מערך הנ"ט של חטיבת העיר עזה בחמאס, ואת אכרם חיג'אזי, סוחר אמצעי לחימה, סוחר בכספי טרור ומכווין פיגועים בישראל ופעיל במערך הימי של חמאס. ביום זה ערך נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל ביקור תמיכה והזדהות. ב־19 באוקטובר הרג צה"ל את ראפת חרב חוסיין אבו הילאל, ראש הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית ברפיח. כמו כן, סוכל ג'יהאד מוחייסן, מפקד כוחות הביטחון הלאומי בעזה, תפקיד המקביל למפקח הכללי של משטרת ישראל. ב־20 באוקטובר הרג צה"ל את מחמוד צביח, ששימש כמהנדס בכיר וראש יחידה במחלקת הפרויקטים והפיתוח במטה הייצור של חמאס. אחרי כניסת השבת שחרר חמאס שתי חטופות אמריקאיות והן הועברו למצרים ומשם לישראל.

ב-17 באוקטובר דיווחו מקורות ברצועת עזה על פיצוץ בבית חולי "אל-אהלי" בעזה. מקורות פלסטיניים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל־500 אנשים, וחמאס האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבין־לאומיים, ורק מאוחר יותר הועלו תהיות לגבי מהימנות הדיווחים והתברר שגרסת חמאס אינה עומדת במבחן הביקורת. שעתיים לאחר האירוע הודיע דובר צה"ל שלפי תחקיר צה"ל, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, אשר אחת מהן נפלה והתפוצצה בבית החולים. בהמשך התברר שגרסת דובר צה"ל היא הנכונה. כן התברר שחמאס ניפח את מספר ההרוגים, ושבפיצוץ עצמו – שאירע במגרש החניה ליד בית החולים – נהרגו הרבה פחות מ־500 פלסטינים. פרסום הגרסה הראשונית השקרית של המקרה, לפיה צה"ל אחראי לפיצוץ, גרר תגובות נזעמות במדינות רבות כמו ירדן, לבנון, עיראק, תוניסיה, מצרים. בעקבות הדיווח השגוי ב־BBC קהילת יהדות בריטניה, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק וכן גורמים פרו־ישראליים מתחו ביקורת חריפה על הסיקור השגוי והמוטה של התקרית ועל כך ש־BBC מסרב להגדיר את חמאס ארגון טרור. בעקבות הלחץ ה־BBC התנצל והודיע שחמאס יוגדר "מי שבריטניה מגדירה כארגון טרור".

מיפוי נוכחות חמאס בבית החולים שיפא

ב־21 באוקטובר נהרג בכיר חמאס טלאל אל־הינדי בהפצצה על ביתו. ב־22 באוקטובר מטוס קרב הרג בסיכול ממוקד את מוחמד קטאמש, סגן מפקד המערך הארטילרי של כל רצועת עזה. ב־23 באוקטובר צה"ל והשב"כ הרגו את ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס, איבראהים א-סחאר.[54] צה"ל השתמש גם בפצצות חודרות בונקרים לצורך פגיעה בנכסים התת־קרקעיים של חמאס. בלילה שחרר חמאס שתי חטופות נוספות בנות 80 ו־85, שאותן חטף במהלך הטבח בניר עוז, אך בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לפי הדיווחים השחרור התאפשר בעקבות תיווך של מצרים. ב־24 באוקטובר הרג צה"ל את עבד א-רחמאן, סגן מפקד גדוד נוסייראת, שהשתתף בטבח בקיבוץ בארי, ח'ליל מחג'ז, סגן מפקד גדוד שאטי, וח'ליל תתרי, סגן מפקד גדוד שייח' רדואן. ב־25 באוקטובר הרג צה"ל בסיכול ממוקד את תייסיר מבאשר, ששימש כמפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של חמאס ומילא תפקידים רבים בארגון הטרור, ביצע והכווין פיגועים, והיה מקורב למוחמד דף. בהמשך היום חמאס שיגר רקטות קרקע–קרקע מדגמים R-160 ועיאש 250 לעבר דלית אל־כרמל והעיר אילת בהתאמה. הרקטה בצפון התפוצצה באוויר, הרקטה לכיוון אילת נפלה בשטח פתוח באזור חבל אילות. בלילה שבין 26 ל־27 באוקטובר נהרג בסיכול ממוקד מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב ח'אן יונס בחמאס, שהשתתף בפיגועי צליפה ובהשלכת מטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. בלילה ביצעו כוחות חי"ר, הנדסה ושריון של עוצבת געש פשיטה במרכז רצועת עזה ותקפו מטרות של חמאס בשכונת שג'אעייה. שייטת 13 ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.

  ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל#חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא

בתדרוך לתקשורת הזרה חשף דובר צה"ל דניאל הגרי מידע מודיעיני שמוכיח שחמאס מיקם את המפקדה הראשית שלו, מקלטים לבכירי הארגון, רשת מנהרות טרור ותשתיות טרור נוספות מתחת לבית החולים שיפא שבלב עזה במטרה להשתמש בבית החולים כמגן אנושי ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.[55]

התמרון בצפון הרצועה (26 באוקטובר 2023 – 24 בנובמבר 2023)

  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל: התמרון בצפון הרצועה (26 באוקטובר 2023 – 24 בנובמבר 2023)
  ערכים מורחבים – קרב ג'באליה (2023), קרב בית חאנון (2023), קרב עזה (2023)

בין 26 ל-28 באוקטובר, צה"ל התחיל את התמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה. הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה הורחבה בימים אלה, וכללה כוחות חי"ר, שריון והנדסה עם חיפוי אווירי. הכוחות הכינו את השטח לכניסה קרקעית גדולה, תקפו מטרות טרור ועמדות נ"ט, והרגו עשרות מחבלים.[56][57][58] לפי פרסומים פלסטיניים ובתקשורת הערבית, צה"ל היה בשכונות החיצוניות של צפון הרצועה ובפרברי העיר עזה.[59] ב־26 באוקטובר ביצע כוח משולב של צה"ל בפיקוד חטיבת גבעתי, שכלל לוחמי חי"ר על נמ"ר, ולוחמי הנדסה ולוחמי שריון על טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9 משוריינים, פשיטה לילית וממוקדת בצפון רצועת עזה. בצהריים הרג צה"ל בסיכול ממוקד את חסן אל-עבדאללה, מפקד מערך הירי הרקטי של צפון ח'אן יונס של חמאס. לפנות ערב הרגו צה"ל והשב"כ את סגן ראש מחלקת המודיעין של הארגון, שאדי בארוד. בארוד תכנן עם יחיא סנוואר את מתקפת הטרור על עוטף עזה. בערב הרג צה"ל את צמרת גדוד דרג'-תופאח של חמאס, השייך לחטיבת העיר עזה ושלפעיליו היה חלק משמעותי במתקפת הטרור על העוטף. במהלך היום פרץ כוח קרבי משולב, ובכלל זה חי"ר ושריון, לתוך מרכז רצועת עזה, הכין את תוואי השטח והרג מחבלים בפשיטה נוספת. בפשיטה ריכזו כוחות ארטילריה וחיל האוויר את התקיפות שלהם על השכונות שיח' רדואן ושג'אעייה.

ב-28 באוקטובר נכנסו כוחות אוגדה 162 לצפון רצועת עזה.[60] בחצות, 29 באוקטובר, חצו כוחות עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת סיני, את גדר הגבול ותקפו את מרחב בית חאנון.[61][62] ב־28 באוקטובר הודיעו דובר צה"ל ודוברות שב"כ בהודעה משותפת כי נהרג ראש המערך האווירי של חמאס אשר לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של הטבח ביישובי עוטף עזה, עצאם אבו רכבה. נהרג גם מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה בחמאס, שפיקד על ניסיון החדירה הימי למרחב זיקים כמה ימים קודם, ראתב אבו צהיבאן.[63]

עדכון דובר צה"ל לתקשורת ביום 29 באוקטובר
 
דחפורי D9 משוריינים פורצים ציר ברצועת עזה, 31 באוקטובר 2023

ב־29 באוקטובר סיכלו לוחמי שריון במילואים ניסיון חדירה של חוליית מחבלים מכוח הנוח'בה של חמאס לתוך ישראל. המחבלים חדרו דרך מעבר ארז ונבדק אם השתמשו לשם כך בפיר מנהרה. בחילופי האש נהרגו ארבעה מחבלים.[64] בלילה שבין 29 ל־30 באוקטובר, בפעולה קרקעית של צה"ל והשב"כ שנקראה מבצע ראשית האור, שוחררה תצפיתנית שנחטפה על ידי החמאס מבסיס נחל עוז.[65] גם במהלך שבוע זה נמשך ירי הרקטות מרצועת עזה אל עבר עוטף עזה, חבל לכיש, באר שבע, הפזורה הבדואית, דימונה, השפלה, גוש דן, השרון ואזור השומרון, ירושלים וגוש עציון במספר מטח מרוכז מדי יום ולעיתים פעם בכמה ימים. רוב הרקטות יורטו אך חלקן נפלו בערי ישראל וגרמו לנזק ולפצועים. ב־31 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי הכוחות בפיקוד חטיבת גבעתי השתלטו על מעוז צבאי של החמאס במערב ג'באליה שבצפון הרצועה. בנוסף, צה"ל ושב"כ הרגו את מפקד גדוד מרכז ג'באליה אבראהים ביארי, שהיה ממובילי מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר.[66]

ב-31 באוקטובר, התרחשה גם הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה. באירוע, צה"ל התקיף בניין מגורים בן שש קומות במרכז רצועת עזה, בעת שחסו בו מאות בני אדם. כתוצאה מהפצצת הבניין נהרגו לפחות 106 אזרחים, כולל 54 ילדים, 34 נשים ו-18 גברים.[67]

במהלך הימים שבין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר, נכנסו גם כוחות אוגדה 36 לרצועה.[68] צה"ל הרחיב את התמרון הקרקעי, והקיף מדרום את העיר עזה, עם צוותי קרב חטיבתיים, משולבים בשריון, חי"ר והנדסה, וזאת בצמוד לטייסות קרב, כטמ"מים חמושים וארטילריה מתותחים. הכוחות נעו בקצבים שונים, כאשר אלה שתוקפים מצפון–מערב הגיעו למחנה הפליטים שאטי, הצמוד לחוף עזה, והכוחות המכתרים את עזה מדרום הגיעו ללב שכונות זייתון ואל-פורקאן. בעיר שאוכלוסייתה הוערכה כ־1.2 מיליון איש כולל בפרבריה הצמודים, נותרו לפי הערכות הצבא מאות אלפים בודדים של תושבים שלא התפנו.[69] צה"ל הודיע כי השלים את כיתור העיר מדרום ב־2 בנובמבר.[70] בתחילת השבוע החמישי למלחמה, ב-4 בנובמבר הושלם ביתור הרצועה לשני חלקים.[71] ב־6 בנובמבר דווח בהודעה משותפת לדובר צה"ל ולדוברות שב"כ כי נהרג מפקד גדוד דיר אל־בלח של חמאס בחטיבת מחנות המרכז, שהשתתף בשילוח המחבלים לטבח ביישובי עוטף עזה ותכנן פיגועים נוספים לאחריה.[72] ב־10 בנובמבר נפלו ארבעה מלוחמי גדוד 697 של עוצבת חצי האש, ושישה נוספים נפצעו.[73][74]

 
כוחות שריון, חי"ר והנדסה של צה"ל סמוך לרצועת עזה, 3 בנובמבר 2023

במהלך השבוע השישי ללחימה (11–17 בנובמבר) השלים צה"ל את ההשתלטות על מחנה שאטי. לפני כן השתלט על סמלי שלטון של חמאס ועל נכסים צבאיים של הארגון.[75] שר הביטחון אמר כי ישראל שולטת בכל התווך העילי והמרכזי בצפון הושלט ובמיוחד בעיר עזה.[76] בהמשך אמר השר כי ישראל עברה שלב בתמרון.[77] ב־14 בנובמבר מטוסי קרב ביצעו סיכול ממוקד שכלל תקיפת שתי מנהרות טרור בהן הסתתרו מחבלים בכירים בחמאס. לפי דובר צה"ל מקומות המסתור ניזוקו קשות ובכירים שהסתתרו בהן נהרגו. ב־26 בנובמבר אישר חמאס שבתקיפות נהרגו לפחות חמישה בכירים, בהם אחמד ע'נדור (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה) ואיימן סיאם (ראש המערך הרקטי של חמאס).[78] ב-17 בנובמבר נהרג מנהיג תנועת החירות הפלסטינית.[79]

 
לוחם צה"ל יורה בנגב NG7 בתמרון בעזה, 19 בנובמבר 2023

במהלך השבוע השביעי למלחמה (18–24 בנובמבר) כוחות צה"ל נכנסו לבית החולים שיפא, מצאו שם מנהרת טרור ואמל"ח רב. כוחות יהל"ם, יחידת עוקץ ויחידת שלדג סרקו את המנהרה וחשפו רשת מנהרות מסועפת שתוכננה לשהייה ארוכה. נמצאו גם חפצים שהיו שייכים לחטופים. הכוחות החרימו מצלמות אבטחה מבית החולים וחשפו צילומים של מחבלי חמאס חמושים מכניסים בכוח לבית החולים לפחות שני חטופים. עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת הפלדה, לחמה בבית לאהיא, פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס. סרטוני וידאו מתוך הרצועה פורסמו ברשתות וגם סרטונים מתוך בית החולים שיפא שמראים את ההוכחות לכך שהיו חטופים בבית החולים וכי השתמשו בו למטרות טרור. ביום שישי, 24 בנובמבר, בשעה 7:00 נכנסה לתוקפה עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס, שכללה הפוגה בין ישראל לחמאס.

ההפוגה בלחימה (25 בנובמבר 2023 – 1 בדצמבר 2023)

  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל: ההפוגה בלחימה (25 בנובמבר 2023 – 1 בדצמבר 2023)
  ערך מורחב – עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)

ההפוגה בלחימה במסגרת העסקה נמשכה כשבוע. בתמורה להפוגה, לשחרור אסירים פלסטינים (ביחס של שלושה לאחד) ולאספקה הומניטרית לרצועת עזה, שחרר חמאס 81 אזרחים ישראלים (בעיקר נשים וילדים) שנחטפו לרצועת עזה. נוסף על כך שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה. חמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, ומטעני חבלה הופעלו נגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים.[80]

חידוש הלחימה בצפון הרצועה ופתיחת קרב ח'אן יונס (2 בדצמבר 2023 – 14 בינואר 2024)

  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל: חידוש הלחימה בצפון הרצועה ופתיחת קרב ח'אן יונס (2 בדצמבר 2023 – 14 בינואר 2024)
  ערכים מורחבים – קרב ח'אן יונס (2023), קרב שג'אעייה (2023), קרב ג'באליה (2023)

ב־5:54 ב-2 בדצמבר חידש חמאס את הירי לעוטף ובכך הפר את ההפוגה בלחימה שוב. צה"ל תקף בתגובה מטרות חמאס בצפון הרצועה וגם בחלקה הדרומי, בעיקר בח'אן יונס, אולם רק לאחר שהסתיימה ההפוגה כמתוכנן בהסכם, בשעה 7:00 בבוקר, אף על פי שהחמאס הפר את תנאי ההפוגה. הירי לעוטף התגבר בהדרגה עד לשעות הערב ואף נשמעו אזעקות בגוש דן, בשפלה ובאשדוד במטחים בשעות 17:00 ו־20:00, וגם ירי בשעה 21:00 של הג'יהאד האסלאמי לעבר המועצה המקומית גן יבנה, היישובים תקוע ואליאב והעוטף. לקראת השלב הבא במלחמה, פרסם צה"ל את מפת אזורי הפינוי ברצועת עזה: שטח הרצועה חולק לאזורים על פי החלוקה לשכונות המוכרות, כדי לאפשר לתושבי עזה להתמצא ולהבין את ההנחיות ולהתפנות ממקומות ספציפיים אם יידרשו לכך כדי לשמור על ביטחונם.[81] למשל, צה"ל קרא לתושבים באזור ח'אן יונס להתפנות מערבה, ובצפון הרצועה להתפנות לאזורים הומניטריים. במהלך אותו שבוע הרג צה"ל את מפקד גדוד שג'אעייה, ויסאם פרחאת, חשף את שאר מפקדי חמאס בשכונה וקרא להם להיכנע. בנוסף צה"ל חידש את הפעילות הקרקעית בצפון הרצועה. בדרום הרצועה, חיל האוויר הפציץ באופן כבד את האזור, במיוחד בח'אן יונס.

בסוכנות הידיעות AFP טענו כי בצהרי 4 בדצמבר עשרות טנקים ומשוריינים צבאיים תועדו בעיירה בדרום הרצועה, צפונית לח'אן יונס.[82] בערב יום שני 4 בדצמבר החל קרב ח'אן יונס. לאחר שמפקד פיקוד דרום והרמטכ"ל נכחו ברצועת עזה, החלו תקיפות מסיביות באזור ח'אן יונס, התקיפות המסיביות ביותר שהיו באזור. חיל האוויר וחיל הרגלים הגיעו אל מעל ל־150 תקיפות בשעה וחצי. בחסות התקיפות הנרחבות החל צה"ל בהובלת אוגדה 98 לפעול בתוך העיר, עד שיום אחרי זה, צה"ל השלים את כיתור העיר ח'אן יונס.[83] הושלם גם כיתור ג'באליה.[84] לוחמי חי"ר, הנדסה ושריון פעלו במרכז ח'אן יונס החל משעות הלילה שבין 4 בדצמבר ל-5 בדצמבר, כחלק מתחילתו של השלב השני של התמרון הקרקעי ברצועת עזה. במקביל, באותו הלילה נכנסו הכוחות למקומות בצפון מזרח הרצועה: שכונת שג'אעייה בעיר עזה ולעיר ג'באליה, כולל במחנה הפליטים הצפוף שבה.[85] באותה העת, נלחמו ברצועה חמש אוגדות.[86] צה"ל הסתער על גדוד מחבלי חמאס שג'אעייה בלפיתה משלושה כיוונים: ממזרח, כלומר מצד ישראל, עם חטיבות כפיר ו־188 של השריון, וממערב, מכיוון החוף, עם חטיבות גולני והצנחנים. מדרום כוחות צה"ל היו כוחות בפרוזדור נצרים שביתר את הרצועה. מצפון פעלו כוחות בעיר ג'באליה.[87] חטיבה 14 לחמה בגזרת העיר עזה, כשתחתיה פעל גם גדוד 697 מעוצבת חצי האש, פגעה בפעילי חמאס, איתרה והשמידה אמצעי לחימה ותשתיות טרור.

בצה"ל היו שהעריכו כי שבירת חמאס נראית לעין, משום שלראשונה מאות רבות של מחבלי חמאס הניחו את נשקם והסגירו את עצמם לידי צה"ל בצפון ובדרום הרצועה.[88] ירי הרקטות אל עבר ישראל מהרצועה פחת משמעותית ויכולות השיגור של חמאס נפגעו קשות. מחבלי חמאס אשר הניחו את נשקם עברו תחקורים לפי כניסתם לכלא במטרה לספק מידע שעשוי להיות הכרחי להמשך הלחימה ברצועה. במהלך השבוע העשירי למלחמה (9–16 בדצמבר) התגבר החשש במצרים למעבר של פליטים עזתים במעבר רפיח לכיוון מצרים. נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, הבהיר כי מדינתו לא תקלוט את אותם פליטים לסיני, אך עם זאת הבטיח כי תימשך כניסת משאיות במעבר רפיח לצורך סיוע הומניטרי לרצועה. חלק מהמשאיות הללו נבזזו בידי אזרחים עזתים ומחבלי חמאס.

ב־12 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נכנסו כוחות צה"ל למתחם של שלושה מבנים שלא טוהרו בשכונת שג'אעייה שבמזרח העיר עזה. מחבלים ששהו במבנה הנטוש, החלו בירי של רובי M-16 והפעילו מטעני חבלה ורימוני יד לעבר הכוח. ארבעה לוחמים של גדוד 51 של חטיבת גולני נפגעו כתוצאה מהירי ושאר הכוח, ששהה מחוץ למבנה, פרץ אליו ולעברם נורתה אש כבדה. בעקבות חשש של חטיפת החיילים שנפגעו לאחר שנותק הקשר עימם, הוקפצו למקום חיילים ששהו באזור, ביניהם המפקדים של גדודי 13, 51 וסיירת גולני, בראש כוח חילוץ של יחידה 669. הקרב נמשך בזמן ניסיון החילוץ של הפצועים, והם נתקלו במארב של מחבלים, מה שהוביל למותם של סא"ל תומר גרינברג, מג"ד גדוד 13, ושל מפקד חפ"ק מח"ט גולני, יצחק בן בשט. מלבדם נהרגו חייל וקצין ביחידת 669. הקרב נמשך שלוש שעות ובסך הכול נהרגו בו תשעה לוחמי צה"ל וקציניו, שבעה מחטיבת גולני ושניים נוספים מ־669.


  ערך מורחב – הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה

ב־15 בדצמבר, בסביבות השעה 10:00, ירו כוחות צה"ל בשג'אעייה למוות בשלושה חטופים – יותם חיים, סאמר פואד אל־טלאלקה ואלון שמריז – לאחר שזיהו אותם בטעות כאיום, אף על פי שהשלושה החזיקו בדגלים לבנים כסימן של כניעה. בצה"ל רווחת ההנחה שהמחבלים שהחזיקו בחטופים נטשו אותם, בשל הלחימה באזור, או שהחטופים הצליחו לברוח מהשבי.[89] בתחקיר שנעשה מול גדוד 17 מבית הספר למ"כים שפעלו באזור עלה כי במבנה סמוך למקום שבו נורו למוות החטופים אותרו גם כמה שלטים, שעליהם נכתבו בעזרת שאריות מזון הכתובות "SOS" ו"הצילו, 3 חטופים" אך הכוח נמנע מלהגיע למבנה מחשש שהמבנה ממולכד. לאחר המקרה הרמטכ"ל הרצי הלוי קיים הערכת מצב ברצועת עזה, שוחח עם לוחמים על הוראות הפתיחה באש והזכיר כי "צה"ל לא יורה בבן אדם שמרים ידיים".[90][91] בצהריים שוגר מטח רקטות לירושלים וסביבתה, לראשונה זה חודש וחצי. כיפת ברזל יירטה בהצלחה את הרקטות; רסיס של אחת מהן נפל סמוך לבית חולים ברמאללה, שברשות הפלסטינית.

 
צמד דחפורי D9 משוריינים בג'באליה, 19 בדצמבר 2023

ב-18 בדצמבר הודיע דובר צה"ל על סיום פעילות אוגדה 252 במרחב בית חאנון והעברת האחריות על האזור לידי אוגדת עזה. פורסם שההערכה הייתה שנותרו ברצועה מאות בודדות של רקטות ארוכות טווח שהיו יכולות להגיע מאשדוד צפונה, ולכן כמות הרקטות ששוגרו לטווח זה באותה העת הייתה מעטה יחסית.[92] למחרת, בצה"ל הכריזו כי אוגדה 162, השלימה את כיבוש ג'באליה ופירקה את מטות השליטה של חמאס בצפון הרצועה.[93][94] היא החלה לפעול מצפון מזרח למרכז העיר עזה, נגד אחד מגדודי החמאס.[95][96] ב-19 בדצמבר שוגר מטח רקטות לעבר השפלה וגוש דן, לראשונה מזה שבוע. כתוצאה מהמטח, התרחשה נפילת רקטה בים, סמוך לחוף בבת ים, בנוסף לנפילה בשטחים פתוחים בערים ראשון לציון ונס ציונה. קלע דוד ביצע יירוטים מוצלחים. ב-19 בדצמבר בערב חיל האוויר וחיל השריון ביצעו את התקיפה העוצמתית ביותר בזמן הקצר ביותר על רצועת עזה, כ-60 תקיפות ברבע שעה לעבר מגוון מטרות. מספר גדול של פצצות תאורה נראו מעל רחבי ח'אן יונס, קולות ירי נשמעו במרחב ואף נשמעו היטב במרכז הארץ.

ב-20 בדצמבר לאורך כל היום נתקפו 300 מטרות לאורך הרצועה, ופוצצו 56 מבנים בשכונת שג'אעייה.[97] בוצעה השתלטות על מספר בסיסים צבאיים של חמאס בח'אן יונס ועל מרכז ההנהגה של החמאס, אזור לחימה מרכזי, והושמדו משאיות עם טילים ארוכי טווח. ב-21 בדצמבר שוגר מטח רקטות כבד של 30 רקטות לעבר אשדוד, אשקלון, השפלה, גוש דן והשרון. כתוצאה מהמטח, רסיסי רקטות ומיירטי כיפת ברזל נפלו בערים קריית אונו, גבעת שמואל, רמת גן, הרצליה, אשדוד, רמת השרון, כפר סבא, ובים, סמוך לנמל תל אביב; מרבית מוחלטת של הרסיסים נפלו באזורים פתוחים ולא הסבו נזק כלל. המטח הגיע אחרי הודעה של חמאס כי משא ומתן להחזרת חטופים יתקיים רק אם תהיה הפסקת אש כוללת מצד ישראל. בנוסף, צה"ל השמיד 56 בניינים ברצועה בפיצוץ בודד מתוכנן היטב ורחב היקף בשג'אעייה.[98] באותו יום צה"ל הודיע כי אוגדה 99 השלימה תמרון קרקעי ראשון במרכז הרצועה. לוחמי האוגדה הרגו מחבלים מגדוד נוסייראת של החמאס והשמידו אמצעי לחימה ותשתיות תת-קרקעיות.[99] למחרת, לפי מקורות צבאיים, צה"ל ביצע פעולה חריגה בין מעבר כרם שלום לרפיח וציר פילדלפי. לפי דיווחים פלסטיניים צה"ל הכניס נגמ"שים וטנקים אל המרחב וביצע תמרון קצר. מחבלים פתחו לעברם באש והותקפו.[100] עיקר המתקפה הקרקעית הייתה בדיר אל-בלח, בדרג'-תופאח ובח'אן יונס.[101]

 
טנק מרכבה סימן 3ד מתמרן ומבצע מיסוך עשן לטובת חיל הרגלים

חלה ירידה הדרגתית במספר השיגורים מהרצועה, מסיום ההפוגה. בשבוע הראשון שלאחריה (1 עד 7 בדצמבר) היו 75 שיגורים ביום (לא כולל שיגורים כושלים וירי לים ולעבר הכוחות המתמרנים), בשבוע השני – 23 שיגורים, בשלישי – 16 שיגורים, ובשבוע זה – 14 שיגורים ליום.[102] ב-25 בדצמבר השתלט צה"ל על מצבור אמצעי לחימה גדול ומפקדות טרור של חמאס ושל הגא"פ. בנוסף, החמאס דחה את ההצעה של מצרים לתהליך מדורג בנוגע לשחרור החטופים עבור הפסקת המלחמה וויתור על השליטה על הרצועה (ישראל לא טענה שהיא תסכים להצעה כזו).[103] במהלך השבוע השנים עשר למלחמה (23–30 בדצמבר), לאחר שצה"ל השיג אחיזה מבצעית כמעט בכל צפון הרצועה, לרבות שג'אעייה, העמיק צה"ל את התמרון לכיוון מרכז הרצועה, ואוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' שם לפי הערכות שכנו כ-1,000 מחבלים לפחות. מחנות המרכז של חמאס מונים בנוסף את אל-מע'אזי, נוסייראת ודיר אל-בלח, והם מהווים הפרדה בין העיר עזה לבין ח'אן יונס. בשלושת המחנות הללו, שוכנים ארבעה גדודי חמאס שהלחימה נגדם צפויה להימשך שבועות.[104] ב-27 בדצמבר פתחו כוחות צוות הקרב של חטיבה 5 במבצע עוז וניר. תחת פיקודה של אוגדת עזה, פעלה החטיבה במרחב ח'ירבת אח'זעה בדרום רצועת עזה, משם יצאו המחבלים לניר עוז.[105]בדצמבר 2023 חשפו כוחות יהל"ם וצק"ח 14 את אחת מדירות המסתור של יחיא סנוואר בעזה ומתחתה רשת מנהרות טרור בעומק של למעלה מ-20 מטר ואורך של 218 מטר. המנהרה כללה תשתיות חשמל, מים, אוורור וביוב ואף חדרי תפילה. היא שימשה את בכירי חמאס. ב-29 בדצמבר 2023, אחרי מיפוי המנהרות על ידי לוחמי סמור, פוצצו כוחות חיל ההנדסה הקרבית את מנהרות הטרור.[106][107]

 
צליפה בצה"ל: צלף יורה ברובה צלפים M24.

בחצות שבין 31 בדצמבר ל-1 בינואר, עם כניסת השנה האזרחית החדשה, ירה חמאס מטח של 27 רקטות לעבר גוש דן, השפלה, חבל מודיעין ועוטף עזה. ב-1 בינואר דיווחו כוחות מגדוד 71 של חטיבה 55 כי הלוחמים השלימו את כיבוש העיר בני סוהילה שבנפת ח'אן יונס. באותו יום נהרג בתקיפה אווירית מפקד פלוגת הנוח'בה של דיר אל-בלח, עאדל מסמח.[108] ב-4 בינואר, 3 אנשים שהוגדרו כנעדרים, התגלו כחטופים.[109] ב-6 בינואר, דובר צה"ל הודיע כי הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה.[110] צה"ל תכנן מעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה במקביל להמשך הלחימה העצימה בדרומה ומרכזה. גורמים אמריקניים העריכו שהיקף כוחות צה"ל בצפון הרצועה היו פחות מ-25 אלף חיילים, כאשר בשיא התמרון היו במרחב כ-50 אלף חיילים.[111] צה"ל שלט בכ-60% משטח רצועת עזה.[112]

ח'אן יונס והמעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה (15 בינואר 2024 – 24 במרץ 2024)

  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל: ח'אן יונס והמעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה (15 בינואר 2024 – 24 במרץ 2024)

ב-15 בינואר 2024 צה"ל הוציא את אוגדה 36 (עוצבת געש) מרצועת עזה.[113] בעזה נותרו שלוש אוגדות – אוגדה 162 (עוצבת הפלדה) נלחמה בצפון, אוגדה 99 (עוצבת הבזק) במסדרון נצרים במרכז הרצועה ואוגדה 98 (עוצבת האש) בח'אן יונס.[114] לפי קצינים בצה"ל, בכל תא שטח היה מדד שליטה של צה"ל בהתאם לפגיעה בתשתיות חמאס, פירוק הגדודים, נוכחות אזרחים פלסטינים ותשתיות אזרחיות קיימות. לפי הערכות בצה"ל, בצפון הרצועה חמאס לא שלט בכלל, בעיר עזה הוא ניסה להחזיר שליטה, בח'אן יונס חמאס היה בשליטה חלקית גבוהה, וברפיח הוא שלט באופן מלא.[115] ב-19 בינואר, הלחימה נמשכה בצפון ובדרום הרצועה. למחרת, לוחמי צה"ל מחטיבות 646 ו-179, בהכוונת אגף המודיעין, פשטו על מתחם תעשיית ייצור אמצעי לחימה בשכונת זייתון ובמרחבים בצפון רצועת עזה.[116] ב-21 בינואר משימת ביתור הרצועה לשני חלקים, והשליטה במסדרון נצרים, הועברה מאוגדה 99 לחטיבת הנח"ל, יחד עם כלל כוחות הלוגיסטיקה וההנדסה של אוגדה 162.[117] בליל 23 בינואר השלימה אוגדה 98 את כיתור ח'אן יונס.[118] באותו יום נפלו 21 חיילים באסון אל-מע'אזי, במהלכו נורו טיל נ"ט ורקטת RPG לעבר מבנה בו שהו חיילי צה"ל, מה שגרם לפיצוץ חומר הנפץ שלהם, וקריסת המבנה עליהם.[119]

במהלך השבוע השישה עשר למלחמה (21–27 בינואר) תקפו כוחות צה"ל קיני טרור במחנה הפליטים בח'אן יונס,[120] שכונת אל-אמל בעיר ח'אן יונס.[121] במהלך קרבות של חטיבת עוז נהרגו למעלה מ-100 מחבלים.[122] צה"ל הציג בפני הדרג המדיני מידע לפיו נציגים מוניציפליים שקשורים לחמאס החלו בשיקום היכולות האזרחיות בצפון הרצועה ובמרכזה.[123] במסגרת השבוע השבעה עשר למלחמה (28 בינואר – 3 בפברואר) במרחב ח'אן יונס לוחמי חטיבת עוז הרגו חמישה מחבלים שאחד מהם היה חמוש ב-RPG. הלוחמים פשטו על יעדי טרור ואיתרו אמצעי לחימה. הלוחמים הרגו ארבעה מחבלים שנערכו לתקיפת צהל סמוך לבית החולים "אל-אמל". הלוחמים פשטו על מבנה ששימש כדירת מסתור של מחבלי גא"פ ובה איתרו אמצעי לחימה. במרכז הרצועה, לוחמי צוות הקרב של חטיבת הנח"ל הרגו עשרות מחבלים חמושים בהיתקלויות וכן בסיוע ירי טנקים שהוכוון על ידי הלוחמים והתצפיות בשטח. בנוסף, איתרו לוחמי החטיבה אמל"ח רב במרחב.

בפאתי שאטי שבצפון הרצועה, לוחמי צוות הקרב של חטיבה 5 הרגו מספר מחבלים חמושים בהיתקלויות שונות ואיתרו אמל"ח רב במרחב. בנוסף איתרו הלוחמים משגרי רקטות, טילים, RPG, מטענים ורובי קלאצניקוב. בליל 29 בינואר אוגדה 162 יצאה לפשיטת פתע על יעדי טרור בשאטי. במהלך הלילה נהרגו יותר מ-30 מחבלים.[124] באותו בוקר הודיע דובר צה"ל כי צה"ל פירק שניים מארבעת הגדודים בחטיבת ח'אן יונס של חמאס. סך הכול נהרגו במהלך הלחימה בח'אן יונס למעלה מ־2,000 מחבלים. בנוסף במהלך השבוע שחלף נעצרו מעל 300 מחבלים ופעילי טרור במערב ח'אן יונס.[124] כמו כן, דובר צה"ל הודיע כי אוגדה 98 מתמרנת מעל הקרקע ובתת-קרקע במקביל – כולל התקדמות של לוחמים בתוך המנהרות.[125] על פי פרסומים, לוחמי אוגדה 98 התקדמו מרחק של קילומטר במרחב התת-קרקע ביממה אחת.[126][127]

  ערך מורחב – הריגת הינד רג'ב

ב-29 בינואר התרחשה גם הריגתה של הינד רג'ב, ילדה פלסטינית בת 6, שנהרגה על ידי כוחות צה"ל, יחד עם בני משפחתה ועם שני הפרמדיקים שנקראו להציל אותה. לפי הסהר האדום הפלסטיני, כוחות ישראליים תקפו בכוונה את האמבולנס שנשלח לחלץ את רג'ב בת ה-6, והרגו את שני הפרמדיקים שבו, יוסף זיינו ואחמד אל-מדהון, למרות העובדה שישראל קיבלה הודעה על שליחתו.[128] לפי גרסת צה"ל, לא היו חיילים באזור שבו נהרגה הילדה.[129] אל-ג'זירה ערערה על הטענה, ודיווחה שהיו שלושה טנקים ישראלים באזור באותה עת,[130] עובדה שאושרה על ידי חקירה מאוחרת יותר של הוושינגטון פוסט המבוססת על תמונות לוויין.[131]

ב-3 בפברואר, כוחות פיקוד הדרום הרגו באמצעות תקיפות אוויריות כ-300 מחבלים.[132] ב-5 בפברואר אוגדה 162 פתחה במבצע אוגדתי לסיכול ניסיונות שיקום היכולות הצבאיות של פלגי הטרור וחיסול כיסי ההתנגדות שנותרו בשכונת שאטי ובעיר עזה. הכוחות של האוגדה הרגו מאות מחבלים ועצרו עשרות מחבלים לצורכי חקירה ובפשיטות יזומות על יעדי הטרור אותרו אמצעי לחימה.[133] המבצע תם לאחר עשרה ימים.[134] ב-6 בפברואר הודיע דובר צה"ל כי כוחות אוגדה 98 הלוחמים במרחב ח'אן יונס הרגו עשרות מחבלים ועצרו כ-80 חשודים במעורבות בטרור, וביניהם מספר מחבלים שלקחו חלק בטבח 7 באוקטובר. ב-11 בפברואר הודיע דובר צה"ל כי לוחמי צוות הקרב של חטיבת גבעתי הנלחמים במערב ח'אן יונס הרגו בשבועות שקדמו לדיווח למעלה מ־100 מחבלים בהיתקלויות שונות.[135]

  ערך מורחב – מבצע יד זהב

בליל ה־12 בפברואר חילצו כוחות צה"ל וימ"מ, בעזרת הכוונה מודיעינית של שב"כ, את שני החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר לאחר פשיטה על מבנה ברפיח. השניים נחטפו מקיבוץ ניר יצחק במהלך מתקפת הפתע שהביאה לפריצת המלחמה.

ב-15 בפברואר צה"ל החל לפעול בבית החולים נאצר בח'אן יונס, ועצר עשרות חשודים בפעילות טרור ובהם כ-20 חשודים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר.[136] באותו יום, חטיבת המילואים 646, שפעלה בח'אן יונס יצאה מהרצועה. חטיבה 646 הייתה חטיבת המילואים האחרונה שפעלה בח'אן יונס.[137] צה"ל תקף בעיקר מהאוויר יעדים במחנות הפליטים נוסייראת, אל-בורייג, מע'אזי, ודיר אל-בלח לאורך השבוע התשעה עשר למלחמה (11–17 בפברואר). כך גם ברפיח.[138] במהלך השבוע העשרים למלחמה (18–24 בפברואר), הוצאה חטיבת המילואים האחרונה בחאן יונס, חטיבה 646, וצוות הקרב של חטיבה 401 פשט על שכונת זייתון בעיר עזה.[139] ב-21 בפברואר נלחמו לוחמי יהל"ם בתוואי מנהרות תת-קרקעי בח'אן יונס ששימש את בכירי חמאס. הלוחמים פרצו דלתות הדף, הרגו מחבלים ומיפו את המנהרות. לאחר מכן השמידו הלוחמים את המנהרות באמצעות חבלה.[140] ב-26 בפברואר כוחות צק"ח נח"ל, יהל"ם והנדסה קרבית חשפו תוואי מנהרות גדול ומסועף באורך 10 ק"מ שחיבר בין צפון הרצועה למרכזה, מבניין בית החולים הטורקי (ער') שליד מחנות המרכז לאוניברסיטת אל-אסראא (ער') שבשכונת זייתון בדרום עזה.[141][142]

התמרון בח'אן יונס ובשכונת זייתון שבעיר עזה נמשך לאורך השבוע העשרים ואחד למלחמה (25 בפברואר - 2 במרץ). הלחימה בוצעה גם באזור שחיבר בין צפון הרצועה לדרומה, שבו עדיין היה חיכוך עם מחבלים.[143] לפי צה"ל, אוגדה 98 הכריעה את חטיבת ח'אן יונס של חמאס בחודש האחרון, והפעולות שהצבא עוד ביצע באזור הזה העבירו את הלחימה גם בדרום הרצועה – הלכה למעשה – לשלב הבא. במסגרת הזו, צה"ל ערך פשיטות חוזרות במוקדי חמאס, שכבר ספגו מכה קשה בתחילת המלחמה. מהבחינה הזו הסתיים החלק המשמעותי במערכה, שבצה"ל כינה "העצים", ברוב חלקי הרצועה.[144]

  ערך מורחב – אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה

במהלך אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה נהרגו לפחות 118 פלסטינים ועוד כ-760 נפצעו.[145] האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי רצועת עזה עטו על משאיות סיוע הומניטרי ברחוב א-רשיד. ב-29 בפברואר, לפנות בוקר, נשלחו בין 18 ל-30 משאיות סיוע למעבר כרם שלום. המשאיות שייכות לאנשי עסקים פלסטינים מעזה, וסיפקו מזון לצפון עזה, בעוד שהאבטחה וארגון הסיוע נעשה על ידי ישראל. טנקים של צה"ל ליוו את המשאיות ליעד.[146] לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;[147] ההרוגים נספו כתוצאה מתדחוקת קהל, מנוסת עדר ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.[146] לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל "לירות ללא הבחנה לתוך הקהל", ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[148] לפי דיווחם של בית החולים אל-עוודה ובית החולים כמאל עדואן, אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.[149][150] האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא. גם כן צוין כי אנשי האו"ם לא היו נוכחים במהלך התקרית, מה שהקשה מאוד לדעת בדיוק מה קרה.[151][152] האירוע כונה גם בשם "טבח הקמח".[153]

  ערך מורחב – מבצע כתר המערב

במהלך השבוע העשרים ושניים למלחמה (3–9 במרץ) צה"ל הרחיב את הלחימה בח'אן יונס לשני מוקדים נוספים שאליהם לא הגיע עד כה. היה מדובר בעיירה אל-קרארה שבמזרח ח'אן יונס, וב"מדינת חמד" פתחו לוחמי אוגדה 98 במבצע "כתר המערב". כמו כן, הסתיים המבצע הצבאי בשכונת זייתון.[154] לוחמי צוות הקרב החטיבתי נח"ל הרגו כ-20 מחבלים במרחב מחנות המרכז ב-4 במרץ, זאת באמצעות ירי צלפים, ירי פגזי טנקים וירי מכלי טיס מאוישים מרחוק.[155]

בלילה שבין 9 ל-10 במרץ צה"ל הרג את מרואן עיסא, סגן ראש הזרוע הצבאית של החמאס.[156] המנהרה בנוסייראת שבה שהה הופצצה באמצעות פצצות במשקל טונות רבות. ב-17 במרץ, פורסם כי בחמאס הודו בשיחות סגורות שהניסיון צלח ועיסא נקבר בהריסות ביחד עם ע'אזי אבו טמאעה מפקד חטיבת מחנות המרכז של ארגון הטרור שנהרג אף הוא.[157] אינדיקציות נוספות הצביעו כי הסיכול הצליח.[158] ב-26 במרץ אישר דובר צה"ל שעיסא נהרג באותו סיכול ממוקד.[159]

הוערך באותה העת כי בצפון ומרכז הרצועה נשארו 4,000–6,000 מחבלים.[160] ב-16 במרץ דיווח דובר צה"ל כי בשבועיים שקדמו לדיווח לוחמי צק"ח נח"ל הרגו מעל ל-250 מחבלים בקרבות בצפון ובמרכז הרצועה. עוד דווח כי לוחמי צוות הקרב בשיתוף עם גדוד 601 איתרו והשמידו מספר אתרים צבאיים משמעותיים של חמאס ואיתרו בין היתר רקטות, מחסני אמצעי לחימה, משגרים ומערכות הפעלה ששימשו את הארגון.[161]

  ערך מורחב – מבצע ניתוח מקומי

לפנות בוקר 18 במרץ 2024 החל מבצע ניתוח מקומי שבו פשטו כוחות מיוחדים של צה"ל ושירות הביטחון הכללי שכללו את שייטת 13 ויחידה 504 של אמ"ן על בית החולים שיפא לאחר שהתקבל מודיעין שלפיו חמאס הקים מפקדה בבית החולים והשתמש בו לצורכי טרור.[162][163][164][165] כוחות של אוגדה 162, בהובלת צק"ח 401, הכולל גדודים של חטיבת הנח"ל וחטיבת גבעתי, כיתרו את המתחם.[166] במהלך הפעילות התנהלו חילופי אש כבדים במתחם שבו שהו אלפי עקורים,[167] שבהם נהרגו שלושה חיילים. בפעולה נהרגו כ-400 פלסטינים, בהם כ-200 מחבלים,[168][169] ביניהם פאא'ק מבחוח, ראש מנהלת המבצעים בביטחון הפנים של חמאס, ונעצרו כ-800 חשודים, מהם מעל 500 מחבלים,[170][171][172] בהם בכירים רבים בחמאס ובגא"פ כגון מחמוד קוואסמה, שהיה מעורב בחטיפת שלושת הנערים ב-2014,[173] מפקדי מטה הגדה של חמאס, מפקדים בגא"פ ובכירים נוספים.[174] בסריקות נמצאו בבית החולים אמל"ח רב וכספים (למעלה מ-11 מיליון ש"ח) שיועדו לטרור.[175][171] בנוסף תפסו כוחות צה"ל והשב"כ בבית החולים חומר מודיעיני רב ואיכותי.[176][169] במקביל לפעולה הצבאית, הכניס צה"ל סיוע הומניטרי לבית החולים, שכלל מי שתייה, מזון, ציוד רפואי וגנרטור.[177] המבצע הסתיים ב-1 באפריל 2024.[178]

 
טנק מרכבה ברק נלחם בקרב ח'אן יונס (2023).

לוחמי יחידת אגוז פשטו על משרדו של סמג"ד בחטיבת ח'אן יונס, אחמד כלאב, כחלק ממבצע "כתר המערב".[179] בהכוונה מודיעינית של השב"כ, צה"ל הרג בסיכול ממוקד שורה של בכירים בחטיבת רפיח של חמאס. הבכירים היו שליחי הנהגת חמאס ברפיח, ריכזו את פעילות חמאס במרחב רפיח והיו אחראים בין היתר על הקשר עם המחבלים בשטח.[180] ב-20 במרץ כוחות צה"ל תקפו חולייה של חמאס שהייתה בדרכה לבזוז סיוע הומניטרי בצפון הרצועה, והרגו 23 מחבלים.[181] בליל 23 במרץ, צה"ל ושב"כ פתחו במבצע בהובלת אוגדה 98, בשכונת אל-אמל שבמערב ח'אן יונס.[182]

נסיגת צה"ל מח'אן יונס (25 במרץ 2024 – 5 במאי 2024)

  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל: נסיגת צה"ל מח'אן יונס (25 במרץ 2024 – 5 במאי 2024)

ביום שני, 25 במרץ, קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2728 שקוראת להפסקת אש מיידית ברמדאן, להשבת 130 בני הערובה שנחטפו מתחומי ישראל ומוחזקים בעזה, ולהרחבת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה.[183] בבוקר 1 באפריל כוחות צה"ל עזבו את בית החולים שיפא וסביבתו לאחר השלמת מבצע ניתוח מקומי.[184] ב-7 באפריל אוגדה 98 יצאה מח'אן יונס והלחימה ברצועה עברה להתבצע במלואה באמצעות פשיטות ומבצעים ממוקדים מבוססי מודיעין.[185] ברצועת עזה נותרו שתי חטיבות בלבד, חטיבה 401 של חיל השריון וחטיבת הנח"ל, יחד עם מסגרות מוקטנות מחטיבות נוספות, תחת אוגדה 162.[186] הכוחות הללו פעלו במסדרון נצרים המבתר את רצועת עזה לשניים והיו פרוסים מחדש סביב הרצועה, זאת לאחר הקמת רצועת ביטחון חדשה שנערכה במהלך בחודשים הקודמים.

חטיבת ח'אן יונס של חמאס חדלה מלהתקיים כמסגרת צבאית מתפקדת.[185] במשך חודש וחצי שקדמו ליציאתם, הכוחות בח'אן יונס פעלו במתכונת של פשיטות ממגננים שמוקמו בתוכה.[186] לאחר יציאת הכוחות, זוהו פעילי חמאס שהתחילו בשיקום שליטתם בעיר.[187] התקיפות מהאוויר נמשכו.[188] לפי ראש הממשלה, צה"ל חיסל 19 גדודים מתוך 24 גדודים של החמאס.[189] בליל 11 באפריל, צה"ל החל בפעולה במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. בהודעת צה"ל נאמר כי אוגדה 162 החלה במהלך הלילה במבצע ממוקד במרכז הרצועה.[190] ב-12 באפריל נהרג אחראי הבט"פ במרחב ג'באליה של ארגון הטרור חמאס, רדואן מחמד עבדאללה רדואן.[191] ב-14 באפריל כוחות צה"ל בפיקוד חטיבה 401 הקימו גשר הנדסי לחציית נחל הבשור, העובר בתוך רצועת עזה, במסגרת המבצע במרכזה.[192] בהמשך השבוע צה"ל סיים את המבצע בפאתי נוסיראת, ויצא מהמרחב.[193] בלילה שבין 21 ל-22 באפריל, החלה אוגדה 162 בהובלת צוות הקרב של חטיבת הנח"ל, במבצע לסיכול טרור במרחב מסדרון מרכז רצועת עזה.[194]

ב-23 באפריל פרסמה סוכנות הידיעות AP צילומי לוויין של מתחם אוהלים חדש שנבנה בדרום הרצועה.[195] זאת, על רקע דיווחים שצה"ל נערך למבצע קרקעי ברפיח. בתגובה לכך, חמאס העביר כוחות לאזור ומילכד צירים.[196] באותו היום פורסם כי צה"ל ייכנס לשתי שכונות בעיירה בית לאהיה, שמהן שוגרו באותו יום מטחים לזיקים, אשקלון ושדרות. תושבי השכונות נדרשו להתפנות.[197] ב-25 באפריל אוגדה 162 בהובלת חטיבת הנח"ל, שפעלה בחודשים הקודמים במסדרון נצרים שבמרכז הרצועה, יצאה מהאזור כדי להיערך למבצע ברפיח. שתי חטיבות מילואים בפיקוד אוגדה 99 החליפו במרכז הרצועה את הכוח היוצא.[198][199][200] ב-25 באפריל הודיע הפנטגון כי צבא ארצות הברית החל בבניית הרציף הימי מול חופי העיר עזה, שעל הקמתו כדי לסייע למצוקת הרעב של העזתים הודיע הנשיא ג'ו ביידן לפני שבעה שבועות.[201]

ב-28 באפריל הודיע דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי בשפה האנגלית לתקשורת הזרה כי "במהלך השבועות האחרונים כמות הסיוע ההומניטרי שהועברה לרצועת עזה גדלה מאוד". לדבריו, "יותר סיוע מועבר לרצועת עזה מאשר שהועבר אי פעם. בימים הקרובים כמות הסיוע שתועבר לעזה תמשיך לגדול עוד יותר".[202] ב-29 באפריל פורסם כי בשבוע האחרון הושמדו שתי מנהרות טרור במרחב בית חאנון.[203] ב-30 באפריל פרסם דובר צה"ל כי אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה.[200] ב-1 במאי, לראשונה מפרוץ המלחמה, מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי.[204] ב-4 במאי נהרג אימן זערב, ממפקדי חטיבת רפיח של הגא"פ. אימן פיקד על מתקפת הטרור ביישוב ובמוצב סופה של מחבלי הנח’בה בגא"פ ב-7 באוקטובר.[205][206]

קרב רפיח וקרב ג'באליה השני (6 במאי 2024 – 31 במאי 2024)

  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל: קרב רפיח וקרב ג'באליה השני (6 במאי 2024 – 31 במאי 2024)
  פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא יש להעביר את הפירוט היומיומי לערך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל ופה להשאיר תקציר מתומצת עם אירועים עיקריים, רצוי גם לשבץ יותר תמונות כדי "לרווח" את גוש הטקסט הארוך הזה..
  ערכים מורחבים – קרב רפיח (2024), קרב ג'באליה השני (2024)
 
לוחמי גדוד 50 של חטיבת הנח"ל פועלים במזרח רפיח, מאי 2024

ב-6 במאי 2024 צה"ל החל לפעול במזרח רפיח והשתלט על צידו העזתי של מעבר רפיח. כמו כן, הוא פעל שוב בשכונת זייתון שבעיר עזה.[207] לאחר מכן, שאף לפעול שוב באזורים מסוימים בצפון הרצועה: ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיה.[208] החלו תקיפות מהאוויר במרחב ג'באליה – זאת לקראת פשיטה על עיר שבצפון הרצועה.[209]

ב-5 במאי בשעות הצהריים נורה מטח של פצצות מרגמה לעבר היערכות של צה"ל בסמוך לכרם שלום. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל ונפצעו 11 חיילים. בתגובה מידית מטוסי קרב תקפו את המשגר שביצע את השיגורים ומבנה צבאי במרחב השיגור.[210][211][212] מעבר כרם שלום נסגר למעבר משאיות ונפתח מחדש ב-8 במאי.[213][214] ב-6 במאי, צה"ל החל בפינוי שכונות מזרחיות ברפיח, זאת בנוסף לתקיפות אוויריות שביצע צה"ל בלב רפיח במהלך הלילה.[215][216] בערב פרסמו גורמים פלסטיניים כי טנקים נכנסו למזרח העיר.[217] דובר צה"ל הודיע כי כוחות צה"ל תוקפים ופועלים נגד מטרות של חמאס באופן ממוקד במזרח רפיח.[218] על פי דיווחים פלסטינים, כוחות צה"ל פעלו במחנה הפליטים תל א-סולטאן ברפיח.[219] במקביל, החלו כוחות אוגדה 162 להתקדם לציר פילדלפי, ליד מעבר רפיח, שם לפי הפלסטינים התנהלה לחימה בגבול עזה–מצרים.[220][221] ב-7 במאי, בבוקר, פורסם כי צה"ל השתלט על מעבר רפיח מצידו העזתי.[222]

ב-8 במאי בבוקר נפתח מעבר כרם שלום לסיוע הומניטרי.[223] ב-9 במאי הודיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי אם ישראל תרחיב את הפעולה ברפיח, היא לא תקבל משלוחים של פצצות ופגזים. למרות שצה"ל כבר השתלט על השכונות המזרחיות של רפיח ונכבש גם מעבר רפיח - ביידן מציין שישראל "עוד לא נכנסה לרפיח", ואם זה יקרה – "לא אספק את הנשק ששימש בעבר להתמודדות עם הערים ברצועה".[224] ב-9 במאי פתח צה"ל במבצע בהובלת אוגדה 99 במרחב זיתון שבמרכז הרצועה, להמשך פירוק תשתיות טרור ופגיעה במחבלים במרחב. המבצע החל במטס תקיפה של מטוסי קרב של חיל האוויר שבמהלכו נתקפו כ-25 מטרות טרור. ב-10 במאי כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במזרח רפיח. אותרו מספר פירי מנהרות תת-קרקעיות במרחב. באזור מעבר רפיח נהרגו מספר חוליות מחבלים בקרבות פנים אל פנים ובסגירות מעגל מהאוויר. כלי טיס תקפו מספר מרחבים ברפיח מהם שוגרו בימים האחרונים רקטות ופצמ"רים לעבר שטח ישראל ומעבר כרם שלום. במרחב זייתון שבמרכז הרצועה, נמשכה הלחימה של חטיבת הנח"ל ושל חטיבה 2. 4 לוחמים מחטיבת הנח"ל נהרגו מפיצוץ מטען בשכונת זייתון.[225]

ב-11 במאי פורסם כי לוחם נוסף מחטיבת הנח"ל נהרג באותו אזור.[226] בערב שוגרו למעלה מ-14 רקטות ארטילריות מרפיח בשני מטחים על אזור באר שבע, אישה נפצעה קל מרסיסים.[227] השיגורים ביטאו עלייה בכמות הירי תלול המסלול על רקע הקרב.[228] על רקע הודעת הנשיא ביידן מ-9 במאי שרי קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני אישרו ב-10 במאי להעמיק את הפעולה ברפיח. לשרים הוגדר שמדובר בפעולה "מוגבלת" כפי שהוגדר בהודעת דובר צה"ל עם פתיחת המבצע ברפיח.[229] ב-11 במאי קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית במזרח רפיח להתפנות אל המרחב ההומניטרי המורחב במוואסי. כמו כן קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית בג'באליה וקרבתה להתפנות אל המחסות במערב העיר עזה. כוחות צה"ל בפיקוד אוגדה 162 המשיכו בפעילות במזרח רפיח. כלי טיס תקפו והשמידו עשרות מטרות טרור ברחבי הרצועה. בצפון הרצועה לוחמי צק"ח הנח"ל העמיקו את הפעילות בשכונת זייתון.[230] ב-11 במאי צה"ל השמיד באופן סופי את נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת ברפיח.[231]

 
כוחות צה"ל בפשיטה על שכונת זייתון, מאי 2024

בשבוע השלושים ושניים למלחמה (12 במאי – 18 במאי) צה"ל פתח במבצע באזור ג'באליה שבצפון הרצועה - קרב ג'באליה השני.[232] לקראת סוף השבוע סיים את המבצע בזייתון.[233] ב-12 במאי דווח כי צה"ל פועל בשלושה מוקדים מרכזיים, בשניים מהם כבר פעל בעבר – ג'באליה, שם החלה הפעולה בלילה בין 11 ל-12 במאי, בזייתון, ובמזרח רפיח.[234] לראשונה כוחות צה"ל נכנסו אל מחנה הפליטים בעיר, שם חמאס פעל לשיקום תשתיות הטרור שלו בתוך מחנה הפליטים.[235] ב-12 במאי נפתח לראשונה מעבר "ארז מערב" בין ישראל לרצועה, על אף שטרם הסתיימו העבודות עליו. במהלך היום צפויות להיכנס כ-40 משאיות סיוע הומניטרי דרך מעבר זה.[236] ב-14 במאי דווחה סוכנות רויטרס כי טנקים של צה"ל המשיכו להתקדם במזרח העיר רפיח והיו באזור מגורים ממערב לדרך סלאח א-דין.[237]

במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות פעלו כוחות צה"ל בשלושה מוקדים ברצועת עזה. אוגדה 98 פעלה בג'באליה, אוגדה 99 פעלה בזייתון ואוגדה 162 פעלה במזרח רפיח.[238] במהלך יומיים אלו נהרגו בקרבות למעלה מ-100 מחבלים וחייל צה"ל נהרג ברפיח.[239] בערב דובר צה"ל חשף תיעוד של מחבלי חמאס משתמשים ופועלים מתוך מתקנים, מבנים וכלי רכב של אונר"א.[240] מעבר רפיח עדיין היה סגור למעבר סיוע הומניטרי. ישראל טענה שמצרים הייתה אחראית לסגירה ומצרים טענה שישראל הייתה אחראית לכך.[241] ב-15 במאי הסתיימה פשיטת צה"ל על שכונת זייתון שבדרום העיר עזה. כוחות חטיבות הנח"ל, 2 ו-679. השלימו את יציאתם מהשכונה.[242] בג'באליה, חמישה לוחמי צנחנים נהרגו מירי טנקים של צה"ל. נמשכת התקיפה של אוגדה 98 בג'באליה.[243] הם נלחמו בסמטאות מחנה הפליטים ג'באליה.[244] חייל צה"ל נהרג בתאונה מבצעית ליד אנדרטת החץ השחור.[245]

בשעות הערב הודיע דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, כי גופותיהם של שני לוק, עמית בוסקילה ויצחק גלרנטר, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר מאזור המסיבה ברעים, הוחזרו בלילה האחרון לישראל במבצע מיוחד בצפון הרצועה.[246][247] גם גופת החטוף רון בנימין הוחזרה לישראל באותו המבצע.[248] לוחם צה"ל מחטיבת הצנחנים נפל בקרב במהלך פעילות מבצעית באזור ג'באליה בצפון רצועת עזה.[249] באותו היום הורחבה הלחימה בג'באליה, ואוגדה 98 העמיקה את השליטה המבצעית באזור. חטיבה 7 הובילה את ההתקפה האוגדתית על ג'באליה ונלחמה בלב העיר. לוחמי חטיבה 7 והצנחנים איתרו בעיר עשרות קני רקטות ארוכות טווח שכוונו למרכז הארץ. הכוחות דווחו על לחימה בעוצמה גבוהה ועל התנגדות משמעותית של חמאס.[244]

ב-18 במאי הודיע דובר צה"ל כי כוחות צוות הקרב של חטיבת הצנחנים נלחמים באופן עצים בלב העיר ג'אבליה בשכונות בהן צה"ל לא פעל בעבר וכי צוותי הקרב של חטיבות גבעתי, 401 וקומנדו ממשיכים לפעול במזרח רפיח בפיקוד אוגדה 162.[250] שני לוחמי גבעתי, נהרגו במזרח רפיח לאחר שמטען חבלה שהוטמן בפיר מנהרה הופעל על הכוח בעת שנכנסו אליה.[251]

בשבוע השלושים ושלוש למלחמה (19 במאי – 25 במאי) צק"ח 7 המשיך להילחם בלב העיר ג'באליה. נתקל במחבלים והשמיד משגרים. כוחות חיל האוויר תקפו עשרות מטרות טרור. באחת התקיפות כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונת חטיבת האש 215, הרג שני מפקדים בדרג הטקטי של חמאס שנערכו לפגוע בכוחותינו במרחב רפיח.[252] כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה ברפיח. כוחות אוגדה 98 המשיכו בלחימה בלב ג'באליה.[253]

 
לוחמי אוגדה 162 פועלים במזרח רפיח

ב-20 במאי אוגדה 162 העמיקה את הלחימה באזור רפיח וחטיבת הקומנדו החלה לפעול בשכונת ברזיל בפאתי העיר. לפי הערכות כ-950 אלף מתושבי האזור התפנו למתחמים הומניטריים ייעודיים שהוכנו מראש, בעיקר במערב חאן יונס ובדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה. במרחב רפיח פועלות ארבע חטיבות, שלוש מהן סדירות, קומנדו, גבעתי ו-401 של חיל השריון, וחטיבת מילואים אחת, 12 (הנגב). צה"ל שולט על כמחצית מציר פילדלפי בחלקו הדרום-מזרחי שגובל עם סיני. במקביל לפעילות ברפיח, הפשיטות של צה"ל נמשכות גם בצפון הרצועה ובמרכזה, ולפעולה במחנה הפליטים בג'באליה (שם פועלת אוגדה 98) הצטרפה ביממה האחרונה פשיטה חטיבתית על שכונת סאברה בעיר עזה.[254]

ב-22 במאי דווח כי המודיעין האמריקני מעריך כי כשליש ממחבלי חמאס נהרגו מאז 7 באוקטובר, וכי שני שלישים מהמנהרות של ארגון הטרור ברצועת עזה נותרו שלמות.[255] צה"ל ממשיך להגביר את הפעילות ברפיח ומפעיל היום בתוך רפיח תחת אוגדה 162 חמש חטיבות בהם חטיבת הקומנדו, חטיבת שריון, ושלוש חטיבות חי"ר: חטיבת הנגב, גבעתי והנח"ל.[256] לפי רויטרס, כוחות צה"ל נמצאים בפאתי המחנה יבנא שבמרכז רפיח - שם מתנהלת לחימה עזה. ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח, מפי גורמים מצריים, כי צה"ל שולט ב-70% מציר פילדלפי. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו כ-130 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. לפי אונר"א, כ-800 אלף בני אדם נמלטו מרפיח בתקופה האחרונה. בישראל אומרים שהנתון גבוה עוד יותר, ומגיע לכמיליון.[257] חלק ניכר סיוע ההומניטרי שמגיע לרצועה דרך המזח האמריקאי בעזה נבזז ולא מגיע ליעדו.[258] 3 חיילי צה"ל נהרגו בקרבות בצפון רצועת עזה.[259]

עד 23 במאי נחשפו יותר מ-10 מנהרות הברחה בין עזה למצרים, מתחת לציר פילדלפי. חלק מהן הושמדו.[260] 3 לוחמי גדוד 50 של חטיבת הנח"ל, נפלו בקרב בדרום הרצועה כתוצאה מפיצוץ מטען במבנה ממולכד.[261]

בלילה שלפני 24 במאי חולצו מג'באליה גופותיהם של שלושה חטופים: חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז. ממידע מודיעיני עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר וגופותיהם נחטפו מעיקול מפלסים לעזה.[262]

אוגדה 98 המשיכה לפעול בצפון הרצועה, צוותי הקרב החטיבתיים של הצנחנים, 460 ו-7, חיסלו מחבלים ואיתרו אמצעי לחימה במרחב. צוותי הקרב החטיבתיים של אוגדה 162, אליהם הצטרף צק"ח ביסל"ח, המשיכו בפעילות במרחב רפיח. כוחות צוותי הקרב של חטיבות 401 והנח"ל פעלו במהלך הלילה על ציר פילדלפי מול יעדי ותשתיות טרור. כוחות אוגדה 99 בהובלת צוות הקרב של חטיבה 679 הרחיבו את פעילותם במרכז הרצועה.[263] בחודש זה נלחמה חטיבת כרמלי ברצועת עזה בהובלת אוגדה 99. החטיבה פעלה במרחב המסדרון ולקחה חלק במבצע שהתקיים בשכונת זייתון בה חיסלו הכוחות קרוב למאה מחבלים והשמידו מאות מטרות טרור.[264]

ב-26 במאי שוגרו מרפיח 8 רקטות לעבר גוש דן והשרון (בפעם הראשונה לאחר הפסקה של 4 חודשים). חמאס לקח אחריות על ירי הרקטות. המשגר ממנו נורו הרקטות אשר מוקם בין מסגד לבית ספר, שוגר כ-800 מטרים מכוחות צה"ל, נתקף על ידי מטוסי קרב של חיל האוויר בשיתוף כוחות עוצבת הפלדה והושמד זמן קצר לאחר השיגור.[265] חטיבת גבעתי יצאה בלילה שבין ה-25 ל-26 במאי מהאזור שבו פעלה בפאתיה המזרחיים של רפיח. ברפיח עדיין יש ארבעה צוותי קרב חטיבתיים מהנח"ל, 401, 12 והקומנדו – כולם תחת אוגדה 162. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח בסוף השבוע כי טנקים של צה"ל מתקדמים עמוק יותר אל תוך רפיח. הפלסטינים מדווחים על התקדמות טנקים לעבר בית החולים האמירתי ברפיח, שנמצא בשכונת תל א-סולטאן.[266] לוחם בגדוד נצח יהודה בחטיבת כפיר, נפטר מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ב-22 במאי בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם נוסף מגדוד רותם שבחטיבת גבעתי נפל בקרב בצפון רצועת עזה.[267]

עוד ב-26 במאי – צק"ח צנחנים הובילו התקפה חטיבתית במרחב השוק הישן והחדש בלב ג'באליה. הכוחות נטרלו והשמידו בתים ממולכדים ומטענים, וחיסלו כמאה מחבלים בעשרות קרבות. לוחמי צק"ח 679 באוגדה 99 המשיכו בפעולה במרכז הרצועה.[268]

 
לוחם חטיבת גבעתי יורה רקטת כתף "מטאדור (מפצח קל)".

בלילה בין ה-26 ל-27 במאי כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונה מודיעינית של אמ"ן ושב"כ, חיסלו את המחבל יאסין רביע, ראש מטה הגדה של חמאס והמחבל ח'אלד נג'אר, בכיר במטה הגדה באזור תל א-סולטאן שברפיח. בתקיפה נהרגו 45 פלסטינים ורבים נפצעו כתוצאה משריפה שפרצה במחנה אוהלים לעקורים.[269][270]

ב-27 במאי התפתחו חילופי אש בין צה"ל לכוחות מצריים באזור מעבר רפיח וחייל מצרי נהרג. בצה"ל טענו כי מי שפתחו באש היו המצרים - וצה"ל השיב.[271][272]

ב-29 במאי צה"ל השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי כולו מלבד חלק קטן מאוד ליד החוף באזור תל א-סולטאן שנשלט מרחוק על ידי הכוחות. 20 מנהרות אותרו על הציר שחלקן חוצות בין רצועת עזה לשטח מצרים, ובהם 82 פירים. הכוחות איתרו לאורך הציר עשרות רקטות מוכנות לשיגור לשטח ישראל בבורות שיגור ובמבנים ארעיים שהוצבו שם בטווחים של 10 עד 40 מטרים מהגדר עם מצרים. בנוסף לכך 3 חיילים, סמ"ר אמיר גלילוב, סמ"ר אורי בר וסמ"ר עידו אפל, נהרגו מפיצוץ מטען רב עוצמה במבנה ברפיח.[273]

ב-30 במאי המשיכו כוחות אוגדה 98 לפעול בלב מחנה ג'באליה. כוחות אלה השמידו את תוואי המנהור ממנו חולצו בשבוע שעבר שבעה חללים חטופים. זאת, לאחר שנשלל כל חשד להימצאות חטופים נוספים במרחב. אוגדה 99 בהובלת צוות הקרב החטיבתי 679 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח בו אותרו ביממה האחרונה תשתיות טרור ואמצעי לחימה, בהם עמדות נ"ט, פירי מנהרות, מחסן אמל"ח, מטענים ועוד. מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-50 מטרות ברחבי הרצועה.[274] לוחם בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה.[275] לוחם בגדוד סיור 6828 של חטיבת ביסל"ח (828), נפל בקרב בצפון רצועת עזה. לוחם בסיירת גבעתי, נפל בקרב בדרום הרצועה. בנוסף הג'יהאד האיסלאמי פרסם סרטון של החטוף סשה טרופנוב.[276]

ב-31 במאי 2024 כוחות אוגדה 98 השלימו את משימתם בג'באליה ויצאו מהשטח. הכוחות הרגו מאות מחבלים בקרבות עצימים והיתקלויות מטווח קרוב, הרסו עשרות תשתיות טרור ומתחמי לחימה. הכוחות השמידו יותר מ-10 קילומטרים של תוואי תת-קרקע. בקרבות נהרג מג"ד בית חאנון ומחבלים נוספים ששהו עימו. כוחות האוגדה חילצו שבעה חללים שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר והשיבו אותם לקבורה בישראל. בהכוונת מכלול האש של אוגדה 98, בוצעו יותר מ-200 תקיפות אוויריות שבמהלכן נהרגו עשרות מחבלים, רובם בדרג הפיקוד בחמאס. 10 לוחמי צה"ל נהרגו בקרב.[277]

המשך הלחימה בצפון רצועת עזה וברפיח (1 ביוני – הווה)

  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל: המשך הלחימה בצפון רצועת עזה וברפיח (1 ביוני – הווה)

ב-3 ביוני 2024 כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח, כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה,[278] ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו למעלה מ-50 מטרות טרור. נציגי צה"ל הודיעו למשפחותיהם של חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול, אשר נחטפו לשטח רצועת עזה, כי הם אינם בין החיים וגופותיהם מוחזקות בידי ארגון הטרור חמאס. כמו כן אותרה גופתו של דולב יהוד בקיבוץ ניר עוז, זאת לאחר חקירה מאומצת של יחידת אית"ן בשיתוף אנתרופולוגים ולאחר זיהוי מדעי.[279]

ב-5 ביוני החלה אוגדה 98 בפעילות ממוקדת במרחבים מזרח אל בוריג' ומזרח דיר אל בלח, בעל ובתת הקרקע במקביל. הפעילות נפתחה במטסי תקיפות של חיל האוויר. אוגדה 162 המשיכה בלחימה במרחב רפיח. מטוסי קרב תקפו בלילה בהכוונת כוחות אוגדה 99, אגף המודיעין ושב"כ מתחם ששימש את חמאס הממוקם בתוך בית ספר של אונר"א באזור מחנה הפליטים נוסייראת. בצה"ל אמרו כי במתחם שהו מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי אשר השתייכו לכוחות הנוחבה ולקחו חלק בטבח ביישובי העוטף. טרם התקיפה ננקטו צעדים בכדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה בבלתי מעורבים. בוצעו בדיקות חוזי מהאוויר, שימוש בחוזי מדויק ומידע מודיעיני נוסף. הפלסטינים טענו שלפחות 39 בני אדם נהרגו בתקיפה.[280][281]

ב-6 ביוני מוקדם בבוקר התגלו מספר חשודים שהתקרבו מרצועת עזה לגבול ישראל באזור רפיח. כוח שביצע סריקות במרחב נתקל במחבלים. חייל צה"ל נפל בהתקלות זו. כלי טיס של חיל האוויר תקף את המחבלים והרג שניים מהם. מחבל נוסף נהרג בירי טנקים. כוחות אוגדה 98 המשיכו בהתקפה במזרח אל בוריג' ובמזרח דיר אל בלאח. כוחות אוגדה 162 המשיכו בפעילות במרחב רפיח. הכוחות איתרו מספר פירי מנהרות ופעלו להשמדתם. אוגדה 99 המשיכה לפעול במרכז הרצועה. מטוסי קרב וכלי טיס של חיל האוויר תקפו עשרות מטרות טרור ברצועת עזה.[282][283]

עוד ב-6 ביוני פרסם דובר צה"ל את שמותיהם של 9 מחבלים שנהרגו בתקיפה בבית הספר, והודיע שצה"ל עוסק באימות זהותם של מחבלים נוספים. על פי דובר צה"ל, חיל האוויר השתמש בנשק מדויק כדי לפגוע בשלוש כיתות ספציפיות בבית הספר בהן שהו מחבלים והתקיפה בוצעה לאחר שווידאו היטב שאין נשים או ילדים בכיתות הללו.[284] ב-7 ביוני עדכן דובר צה"ל כי אומתה עד כה זהותם של 17 מחבלים שנהרגו בתקיפה.[285]

ב-10 ביוני, ארבעה לוחמי צה"ל נהרגו ו-11 נפצעו בפיצוץ מטען שהקריס מבנה גדול על כוח מסיירת גבעתי בשכונת שאבורה ברפיח.[286] ב-15 ביוני 2024 במהלך פעילות בתל א-סולטאן ברפיח, נמ"ר הנדסי של גדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית נפגע ממטען גחון או טיל נ"ט ששיגר חמאס. כתוצאה מהפגיעה נהרגו סגן מפקד פלוגה בגדוד 601 סרן ווסים מחמוד וכן 7 לוחמים נוספים מגדוד ההנדסה 601.[287]

כוחות אוגדה 98 המשיכו בלחימה במזרח אל בוריג' ובמזרח דיר אל בלאח. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה. לוחמי אוגדה 162 המשיכו בלחימה במרחב רפיח. ב-7 ביוני איתרו לוחמים פירים ואמצעי לחימה, כלי טיס של חיל האוויר תקפו בהכוונת אגף המודיעין, שב"כ ופיקוד הדרום, מכולה בה שהו מחבלים ששימשה את חמאס שמוקמה במרחב בית ספר "אסמאא" של אונר"א במרחב שאטי. טרם התקיפה ננקטו צעדים בכדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים. התקיפה בוצעה באמצעות שימוש בחימוש מדויק, שהוביל לפגיעה מדויקת במחבלים.[285] באותו יום דיווח העיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד", כי צה"ל השלים את ההשתלטות על ציר פילדלפי כולו - עד הים.[288]

  ערך מורחב – מבצע ארנון
חילוץ שלושת החטופים על ידי הימ"מ והשב"כ, צילום ממצלמת הקסדה של לוחם ימ"מ.

ב-8 ביוני נערך מבצע ארנון – כוחות צה"ל, ימ"מ, ושב"כ חילצו במבצע ארבעה חטופים חיים ממחנה נוסיראת - נועה ארגמני, שלומי זיו, אלמוג מאיר ואנדרי קוזלוב[289] במבצע החילוץ נפל לוחם ימ"מ פקד ארנון זמורה.[290] ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי מבצע החילוץ ייקרא "מבצע ארנון", במקום "זרעי קיץ", על שמו של פקד ארנון זמורה.[291] לטענת משרד הבריאות של רצועת עזה, המנוהל על ידי חמאס, המבצע הוביל להרג של 274 פלסטינים ולפציעתם של 698 נוספים.[292]

ב-22 ביוני נטען שרא'אד סעד, ראש אגף המבצעים של חמאס, חוסל בתקיפה של חיל האוויר במרחב שאטי בעיר עזה.[293]

  ערך מורחב – קרב שג'אעייה (2024)

ב-27 ביוני כוחות אוגדה 98 החלו במבצע אוגדתי במרחב שג'אעייה, זאת בעקבות מידע מודיעיני המעיד על הימצאות מחבלים ותשתיות טרור במרחב. במהלך הלילה, צוותי הקרב של חטיבת הצנחנים וחטיבה 7 החלו לפעול ופשטו על תשתיות טרור במרחב. במקביל לכניסת הכוחות, כלי טיס של חיל האוויר בשיתוף עם מכלול האש של אוגדה 98 תקפו עשרות תשתיות טרור של חמאס. לפעולה קדמו מספר תקיפות אוויריות משמעותיות בצפון רצועת עזה, במהלכן נהרגו עשרות מחבלים שהסתתרו בבתי ספר ומתקנים ששימשו את ארגון אונר"א.[294] המבצע הסתיים ב-10 ביולי, הושמדו בו 8 מנהרות טרור באורך 6 ק"מ וחוסלו בו למעלה מ-150 מחבלים.

  ערך מורחב – האסון בבית הספר אלעודה

ב-9 ביולי התרחש האסון בבית הספר אלעודה, בו נהרגו 31 פלסטינים בתקיפה אווירית של פתח בית הספר "אלעודה" בעבסאן אל-כבירה שבנפת ח'אן יונס, כשבאזור היו אוהלים של עקורים.[295] לפי דובר צה"ל, מטוס קרב תקף מחבל חמאס שהשתתף בטבח ה-7 באוקטובר. נמסר כי "נבדקים דיווחים" בנוגע לפגיעה באזרחים.[296]

  ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד דף

ב-13 ביולי כלי טיס של חיל האוויר הישראלי בהנחיית שירות הביטחון הכללי תקפו מתחם מגודר של חמאס בפאתי אזור הומניטרי באזור אל-מוואסי בח'אן יונס, התקיפה כוונה למוחמד דף ומח"ט ח'אן יונס של חמאס ראפע סלאמה. שניהם נהרגו בתקיפה.[297][298] לפי משרד הבריאות של רצועת עזה, בתקיפה נהרגו לפחות 90 פלסטינים ו-300 נוספים נפצעו.[299]

  ערך מורחב – התקיפה בבית הספר א-תאבעין

ב-10 באוגוסט, צה"ל התקיף מפקדה של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שמוקמה בתוך בית הספר "א-תאבעין" בעיר עזה שבמרכז הרצועה, בזמן ששימש מחסה לאזרחים. בתקיפה נהרגו לפחות 31 מחבלים, לפי צה"ל.[300] ברצועה דיווחו על 93 הרוגים בתקיפה האווירית, בהם 11 ילדים ושש נשים.[301][302]

אבדות

ישראל

  פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

על פי אתר דובר צה"ל, מספר החיילים ההרוגים מתחילת המלחמה הוא 665[303], מתוכם 364[304] נהרגו מתחילת התמרון הקרקעי. לפי משרד הבריאות, מספר הנפגעים הכולל מתחילת המלחמה שנקלטו במערכת הבריאות, נכון ל-21 ביולי 2024, כולל נפגעים ונפטרים הוא 17,110.[305]

פלסטינים

לפי משרד הבריאות של רצועת עזה, ברצועת עזה נהרגו למעלה מ-40,005[306] פלסטינים ונפצעו למעלה מ-92,401[307]. מעל ל-10,000[308] נעדרים מתחת להריסות המבנים. אמינותם של דיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה מוטלת בספק בקרב הציבור הישראלי עקב שיוכו לממשל חמאס, אך גורמים בין-לאומיים רבים רואים בו מקור אמין, בהם הקבינט של ארצות הברית, האומות המאוחדות וארגון הבריאות העולמי.[309] על פי פרופ' ברהם וינר מאוניברסיטת פנסילבניה, אשר ניתח את מספר ההרוגים הפלסטינים שמפרסם משרד הבריאות של רצועת עזה, הנתונים מפוברקים ולא אמינים, והפילוח שעושה חמאס בין מחבלים-נשים-ילדים לא עקבי עם הסטטיסטיקה.[310] ב-12 במאי פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים נתונים מהם עולה כי מספר מקרי המוות שזוהו (identified) ברצועת עזה - נכון ל-30 באפריל - עומד על 24,686, בעוד המספר שפרסם משרד הבריאות העזתי הוא 34,844.[311][312] בפרט, סוכנות האו"ם הקטינה את מספר ההרוגים שאינם גברים בכ-50% (ביחס לפרסום הקודם שלה) - במקום 9,500 נשים בפרסום הקודם, 4,959 בפרסום זה, ובמקום 14,500 ילדים בפרסום קודם, 7,797 ילדים בפרסום זה.[313]

במרץ 2024 פורסם תחקיר בעיתון הארץ, בו נטען כי רבים מההרוגים שקוטלגו כ"מחבלים" היו למעשה אזרחים בלתי חמושים.[314] טענה דומה הופיעה בתחקיר של אל-ג'זירה כבר ב-13 באוקטובר 2023.[315] בהמשך חודש אוקטובר, כחלק מפינוי צפון רצועת עזה, צה"ל הטיל כרוזים המורים על "פינוי מיידי", כאשר מי שלא יתפנה עלול להיות מזוהה כ"שותף לארגון טרור".[316] בדומה לתחקיר ב"הארץ", ביולי פורסם ב"שיחה מקומית" כי חיילים שלחמו ברצועת עזה העידו על מקרים רבים של הרג וירי באזרחים לא חמושים, שחלקם קוטלגו בתור "מחבלים".[317] מאידך, תיעודים אחרים חשפו מקרים שבהם מחבלי חמאס מתחפשים לאזרחים, ובתוך כך נלחמים נגד כוחות צה"ל, ודבר זה מקשה בין השאר על החלוקה בין מחבלים לאזרחים הרוגים.[318][319][320]

בפברואר 2024, פורסם ב"שיחה מקומית" כי "מספרי ההרוגים בעזה כנראה גבוהים פי שלושה מהנתון הרשמי", שכן הנתונים הרשמיים כוללים רק את המתים שנהרגו ישירות מהמתקפה, אך בנוסף אליהם יש תמותה עודפת גבוהה מסיבות משניות הקשורות למשבר ההומניטרי.[321] לפי הדיווח, "לצד תת תזונה, טראומה נפשית בלתי פוסקת, היפותרמיה וחוסר היכולת לישון תחת ההפצצות המתמשכות, רבים שנראה כי מתו מוות טבעי הם למעשה קורבנות ישירים של המתקפות הישראליות, במיוחד קשישים ותינוקות".[321] עוד נטען כי מספרי ההרוגים בעזה לא כוללים את 1,609[322] המחבלים שחוסלו במתקפת הפתע ואת 10,000[323] הפלסטינים שנעדרים מתחת להריסות המבנים בעזה.[321]

ביוני 2024, ישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה" של האו"ם של מדינות וארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוך.[324] בהמשך החודש, הארגון "Save the Children" (אנ') העריך כי כ-21,000 ילדים נעדרים בעזה, מתוכם "רבים לכודים מתחת להריסות, עצורים, קבורים בקברים לא מסומנים או הופרדו ממשפחותיהם". הארגון מעריך כי כ-4,000 ילדים לכודים תחת ההריסות, וכן מספר לא ידוע של ילדים קבורים בקברי אחים.[325] באותו החודש דווח כי לפחות 30 ילדים מתו כתוצאה מהרעב ההמוני ברצועת עזה.[326] לפי חמאס, נכון ל-19 ביוני, יותר מ-40 ילדים מתו מרעב בעזה עקב המלחמה.[327] בעיתון הפלסטיני "אל-קודס" דווח כי מקורות רפואיים ברצועת עזה טענו כי המספרים של מניין ההרוגים מתת-תזונה והתייבשות משקפים רק את מה שמגיע לבתי החולים, כאשר עשרות פלסטינים נוספים מתים כתוצאה מרעב ללא יכולת להגיע לבתי חולים.[328]

ביולי 2024, יותר מ-20 רופאים שטיפלו בנפגעים ברצועת עזה סיפרו ל"CBS News Sunday Morning" (אנ') על פצעי ירי בילדים.[329] באותו החודש, קבוצה של 45 רופאים ואחיות אמריקאים שהתנדבו בבתי חולים ברחבי הרצועה טענו כי כל אחד מהם "טיפל על בסיס יומיומי בילדים לפני גיל העשרה שנורו בראשם ובחזם".[330][331]

ב-14 באוגוסט ניתוח של "הארץ" מצא כי הלחימה ברצועת עזה היא אחת העקובות ביותר מדם מאז תחילת המאה, בעיקר אם בוחנים את קצב התמותה ואת שיעור המתים מכלל הציבור. לפי הניתוח נהרגו לפחות 2% מתושבי הרצועה לאורך כ-10 חודשים.[332]

קישורים חיצוניים

כתבות
באתר צה"ל
סרטוני וידאו

ביאורים

  1. ^ טיהור הוא מונח צבאי להסרת כל האיומים (כגון לוחמי אויב, מוקשים, מטעני חבלה ונפלי תחמושת משטח מסוים.

הערות שוליים

  1. ^ ※   חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 22 ביוני 2024 (כולל חללים מתאונות מבצעיות)
  2. ^ ※   חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 22 ביוני 2024
  3. ^ רויטרס, משרד הבריאות בעזה: יותר מ-40 אלף פלסטינים נהרגו ברצועה מתחילת המלחמה, באתר ynet, 15 באוגוסט 2024
  4. ^ ※ רויטרס, משרד הבריאות בעזה: יותר מ-40 אלף פלסטינים נהרגו ברצועה מתחילת המלחמה, באתר ynet, 15 באוגוסט 2024
  5. ^ ※ עדכון של OCHA מ-1 במאי 2024.
  6. ^ ※ לפי INSS (שקף 25), מעודכן ל-24 ביולי 2024.
  7. ^ ※ מספרי הכניעה: יותר מ-500 מחבלים נכנעו ברצועת עזה, באתר "סרוגים", 11 בדצמבר 2023,
      יניב קובוביץ, צה"ל מנהל חקירה פלילית ב-48 מקרי מוות של עזתים במלחמה, רובם היו עצורים, באתר הארץ, 3 ביוני 2024.
  8. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי, באתר וואלה‏, 6 בנובמבר 2023
  9. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, ישוחררו מילואימניקים, ביסוס רצועת ביטחון ותקיפות ממוקדות: בצה"ל מתכוננים לשלב הבא, באתר וואלה‏, 21 בדצמבר 2023
  10. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, צה"ל עבר רשמית ל"שלב ג'" במלחמה ברצועת עזה, באתר וואלה‏, 7 בינואר 2024
  11. ^ 1 2 זאב קם, נתניהו לשרים: השלב השלישי בלחימה ברצועה ייקח כחצי שנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בינואר 2024
  12. ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  13. ^ ※ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  14. ^ ※ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  15. ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
  16. ^ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל | עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  17. ^ לילך שובל, "אנחנו בדרך לניצחון": מפקדי חיל האוויר וזרוע היבשה הצטרפו לפעילות של טייסת 100, באתר ישראל היום, 5 בנובמבר 2023
  18. ^ לילך שובל, "עומדים בצורה טובה במאמץ ההגנה": חיל הים חושף - כך חוסלו עשרות מחבלים שהתכוונו לחדור לישראל, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
  19. ^ 1 2 ראובן כספי, חיל הים במלחמה: סיכול חדירות מהים ופריסת שייטת צוללות, באתר בחדרי חרדים, 19 באוקטובר 2023
  20. ^ תיעוד: כך חוסלו מחבלים שניסו לחדור מזיקים, באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2023
  21. ^   היום ה-21: צה"ל תקף קרקעית בלב הרצועה, השייטת פשטה על עזה מהים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:59)
  22. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל לקח בשבי את מפקד החטיבה הדרומית של חמאס, באתר וואלה‏, 8 באוקטובר 2023
  23. ^   לוחמי סנפיר בסיכול מחבלים מהים. צפו בתיעוד, באתר צה"ל, 14 באוקטובר 2023
  24. ^   לוחמי חיל הים שמנעו את החדירה מהחופים אל תוך שטחי ישראל, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 04:29)
  25. ^ שי לוי, ‏"יתרון על האויב": כך מסייע חיל הים ללחימה הקרקעית, באתר ‏מאקו‏, 5 בנובמבר 2023
  26. ^ יואב זיתון, דובר צה"ל: מחבלים חוסלו הלילה ליד נחל עוז, הסטי"לים החדשים תקפו בעזה, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
  27. ^   כלי שיט של צה"ל תקף באמצעות חימוש מדויק עמדות תצפית של הכח הימי של ארגון הטרור חמאס, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 00:13)
  28. ^ שקד סבן, ‏שוברות שוויון? מכונות המלחמה הימיות שתקפו לראשונה בעזה, באתר ‏מאקו‏, 8 בנובמבר 2023
  29. ^ 1 2   כך נשמע ונראה שיתוף הפעולה בין כוחות הים והיבשה ברצועה, באתר צה"ל, 7 בנובמבר 2023
  30. ^ איתי בלומנטל, צה"ל נערך לכניסה קרקעית אגרסיבית לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 באוקטובר 2023
  31. ^ יואב זיתון, עליית מדרגה בתמרון הקרקעי של צה"ל בעזה, חוסלו פעילים בולטים בחמאס, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
  32. ^ 1 2 סוכנויות הידיעות, ‏הקרבות הקשים ביותר מאז מלה"ע ה-2: האזהרה החמורה על הכניסה הקרקעית לעזה, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
  33. ^   ניו יורק טיימס ויהונתן ליס, מקורות: ארה"ב ייעצה לישראל לעכב את הכניסה הקרקעית לעזה לצורך שחרור חטופים, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2023
  34. ^ איתמר אייכנר, ארה"ב מבקשת להמתין עם התמרון, בכיר ישראלי: "דחייה של ימים ולא יותר, מתקרבים לקצה", באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
  35. ^ מקורות בממשל ביידן: ארה"ב לוחצת על ישראל לעכב את הכניסה הקרקעית, באתר ערוץ 7, 23 באוקטובר 2023
  36. ^ רדיו גלי ישראל-אלוף במיל' יצחק בריק במשדר המיוחד עם אלדד יניב: "נפגשתי עם נתניהו והתקבלה שם החלטה שהצילה את מדינת ישראל", באתר רדיו גלי ישראל
  37. ^ אמיר בוחבוט‏, "כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים, באתר וואלה‏, 2 בנובמבר 2023,
    שקד סבן, ‏התשובה לכבישים ממולכדים ולתשתיות טרור: "זה הכלי הכי מטורף שיש לצבא היום, אין משהו שיכול לעצור אותו", באתר ‏מאקו‏, 7 בנובמבר 2023
  38. ^ צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  39. ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  40. ^ איציק סבן, קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023
  41. ^   מחיר הדמים של היחידות המיוחדות שהיו בקו הראשון של הלחימה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 05:47), 10 באוקטובר 2023
  42. ^ עכשיו 14 צבא וביטחון, והיד עוד נטויה: 356 מחבלים חוסלו בידי שוטרי ולוחמי המשטרה, באתר עכשיו 14, 10 באוקטובר 2023
  43. ^ יואב זייתון, בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  44. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל הפיל את "מגדל פלסטין" בלב עזה, חמאס הגיב במטחים כבדים על ת"א, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  45. ^   שומרי הסף של קו המים: חיל הים פועל בנחישות מול נסיונות החדירה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:27)
  46. ^ אמיר בוחבוט‏, דובר צה"ל: "תקפנו 426 מטרות עד כה, מאות מחבלים חוסלו ועוד עשרות שבויים", באתר וואלה‏, 8 באוקטובר 2023
  47. ^ אנה ברסקי, ‏שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
  48. ^ 1 2   הצהרת דובר צה"ל, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 17:03), 12 באוקטובר 2023, 11:00
  49. ^ חזקי שטרן, ‏הכנסת אישרה את הקמת ממשלת החירום; 4 ח"כים התנגדו, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
  50. ^ כתבי ynet, השיגור לטווח הגדול אי פעם מעזה: קלע דוד יירטה רקטה בגליל, שריפה במפעל, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  51. ^ רון בן ישי, פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  52. ^ רון בן ישי, פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
  53. ^   דובר צה"ל: "חיסלנו בכיר בחמאס שהיה אחראי על הפשיטה בניר עם ואנחנו בכוננות גבוהה בכל הגזרות", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 09:39), 15 באוקטובר 2023, 11:00
  54. ^ צה"ל: חיסלנו את ראש מערך הנ"ט של חמאס ששיגר את הטיל שהרג את סמ"ר עומר טביב, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
  55. ^   מפקדת טרור של חמאס ממוקמת מתחת לביה"ח המרכזי בעזה. ההוכחות, באתר צה"ל, 27 באוקטובר 2023
  56. ^ ניר דבורי, ‏הורחבה הפעילות הקרקעית, עשרות מחבלים חוסלו | פעילות צה"ל ברצועה במהלך הלילה, באתר ‏מאקו‏, 28 באוקטובר 2023
  57. ^   הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:52),
      הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:46)
  58. ^ יואב זיתון, הכניסה הקרקעית: צה"ל ממשיך להתקדם ברצועת עזה, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
  59. ^ רון בן ישי, זו פעולה מהסוג שלא הכרנו. החטופים בעדיפות ראשונה, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
  60. ^   הצהרת מפקד אוגדה 162, תא"ל איציק כהן | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב
  61. ^ גל פרל, "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023, מערכות, ‏ 11 באפריל 2024.
  62. ^   פעילות חטיבת המילואים 551 במרחב בית חאנון, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2023
  63. ^ היום ה-22 למלחמה | צה"ל תקף תשתית חזבאללה בלבנון, חוסל ראש המערך האווירי של חמאס, באתר ‏מאקו‏, 28 באוקטובר 2023
  64. ^ הקרב במעבר ארז: לוחמי מילואים חיסלו לפחות 4 מחבלים של יחידת נוחבה, ללא נפגעים, באתר ynet, 29 באוקטובר 2023
  65. ^ כתבי ynet, חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
  66. ^ גל שדה,רועי שרון ואיתי בלומנטל, צה"ל על האירוע בג'באליה: בפעולה קרסה תשתית של חמאס מתחת למבנים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוקטובר 2023
  67. ^ רצועת עזה: תקיפה אווירית ישראלית שנהרגו בה 106 אזרחים היא לכאורה פשע מלחמה | Human Rights Watch, ‏2024-04-04
  68. ^   פקודת ההתקפה של מאו"ג 36 ללוחמיו. צפו, באתר צה"ל, 2 בנובמבר 2023
  69. ^ יואב זיתון, ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
  70. ^ כתבי ישראל היום, היום ה-27 למלחמה: תקיפות נרחבות ברצועה; דובר צה"ל: "כיתור העיר עזה הושלם", באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2023
  71. ^ אמיר בוחבוט‏, מחבל שיימלט, ייתקל באש כבדה: צה"ל על סף כיתור מוחלט של העיר עזה, באתר וואלה‏, 5 בנובמבר 2023
  72. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, צה"ל חיסל מהאוויר מג"ד נוסף בחמאס: "תכנן פיגועים גם אחרי 7 באוקטובר" | תיעוד, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
  73. ^ חמישה לוחמי צה"ל נוספים נפלו בקרב, שישה חיילים נפצעו, באתר ערוץ 7, 11 בנובמבר 2023
  74. ^ נחום ברנע, בבית חאנון לא נמצא אף אזרח, חי או מת. זה נראה כמו ברלין 45', באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
  75. ^ אמיר בוחבוט‏, לוחמי גולני פשטו על מפקדות ששימשו את חמאס לאימונים לקראת החדירה לישראל, באתר וואלה‏, 14 בנובמבר 2023
  76. ^ גלנט מאשר: זה היעד הבא בהמשך הלחימה ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2023
  77. ^ היום ה-41 למלחמה | צה"ל איתר סמוך לשיפא את גופתה של יהודית וייס ז"ל שנחטפה מביתה, באתר ‏מאקו‏, 16 בנובמבר 2023
  78. ^ עינב חלבי, מח"ט צפון הרצועה, ראש מערך הרקטות, ר"מ חמאס: הבכירים שהותקפו במנהרות, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023,
    עינב חלבי, חמאס מודה בהודעה דרמטית: מח"ט צפון הרצועה וראש מערך הרקטות חוסלו, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023,
    אמיר בוחבוט‏, בצה"ל מאשרים: חוסלו 5 מפקדים בכירים בחמאס, בהם מפקד חטיבת צפון הרצועה, באתר וואלה‏, 26 בנובמבר 2023
  79. ^ استشهاد أمين عام حركة الأحرار خالد أبو هلال وأحد أبنائه - מזכ"ל תנועת אחרר, חאלד אבו הילאל, ואחד מבניו נהרגו., maannews.net, 17 נובמבר 2023
  80. ^ טל שלו, ברק רביד‏, ראש המוסד הורה לצוות בקטאר לשוב לישראל: "חמאס לא מימש את חלקו בהסכם", באתר וואלה‏, 2 בדצמבר 2023
  81. ^   צה"ל מפרסם את דרך ניהול תנועת האוכלוסייה בעזה לשם הגנתה בשלב הבא של המלחמה, באתר צה"ל, 1 בדצמבר 2023
  82. ^ 59 ימים למלחמה, ערב, באתר ynet, 4 בדצמבר 2023
  83. ^ כתבי חדשות 12, ‏היום ה-60 למלחמה | הותרו לפרסום שמות שני חללי צה"ל שנפלו ברצועה, באתר ‏מאקו‏, 5 בדצמבר 2023
  84. ^ צה"ל פועל בעומק ח'אן יונס: "נמשיך לתקוף" | עדכונים שוטפים, באתר חדשות 13, 5 בדצמבר 2023
  85. ^ יואב זיתון, אלפי לוחמי צה"ל בלב חאן יונס ובמרכז שג'אעיה וג'באליה: החל השלב השני בתמרון הקרקעי, באתר ynet, 5 בדצמבר 2023
  86. ^ ניר דבורי, ‏אחרי חודשיים של מלחמה: צה"ל ישחרר אלפי מילואימניקים הביתה, באתר ‏מאקו‏, 5 בדצמבר 2023
  87. ^ יואב זיתון, שג'אעיה, מלכודות מתוחכמות ומפה סודית: עם לוחמי כפיר שעשו היסטוריה בשג'אעיה, באתר ynet, 8 בדצמבר 2023
  88. ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, תיעוד מכניעת מחבלים בג'באליה, צה"ל: "חקירותיהם העלו שסינוואר מתכחש למציאות", באתר ynet, 9 בדצמבר 2023
  89. ^ יואב זיתון, מתן צורי, יעל צ'כנובר, חסן שעלאן, אדם קוטב, גל גנות, 3 חטופים נורו בשוגג בעזה על ידי צה"ל, ונהרגו, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
  90. ^ יואב זיתון, "הצילו, שלושה חטופים": השלטים שהכינו משאריות מזון שלושת הצעירים שנורו למוות בשוגג, באתר ynet, 17 בדצמבר 2023
  91. ^ מערכת ישראל היום, "הצילו 3 חטופים": תמונות מזירת האסון שבו נהרגו בשוגג יותם, אלון וסאמר, באתר ישראל היום, 17 בדצמבר 2023
  92. ^ פרשני חדשות 12 על השלב הבא בלחימה - והיום שאחרי, באתר ‏מאקו‏, 18 בדצמבר 2023
  93. ^ יואב זיתון, הקשירות במרתף השבויים, דלת המסתור בבית סינוואר: "הושלם כיבוש ג'באליה", באתר ynet, 19 בדצמבר 2023
  94. ^   כוחות אוגדה 162 בפעילות עצימה בלב ג'באליא, באתר צה"ל, 19 בדצמבר 2023
  95. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל נכנס ל"מעוז השיגורים" של חמאס, בדרך לשתק את יכולת ירי הרקטות מצפון הרצועה, באתר וואלה‏, 20 בדצמבר 2023
  96. ^ ספיר ליפקין, ‏אחרי שקודמיהם חוסלו: אלו מפקדי גדוד דרג' תופאח שנמצאים על הכוונת של צה"ל, באתר ‏מאקו‏, 18 בדצמבר 2023
  97. ^ תיעוד: פיצוץ 56 מבנים בשכונת שג'אעיה, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2023
  98. ^ צפו בתיעוד: צה"ל משמיד 56 בניינים בתקיפה בשג'עייה, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2023
  99. ^   במבצע אוגדתי מיוחד - לוחמי 99 הרחיבו את פעילות צה"ל במרכז הרצועה, באתר צה"ל, 21 בדצמבר 2023
  100. ^ אמיר בוחבוט‏, טנקים ונגמ"שים: צה"ל בפעילות חריגה באזור ציר פילדלפי, באתר וואלה‏, 23 בדצמבר 2023
  101. ^ היום ה-78 למלחמה | הותרו לפרסום שמותיהם של חמישה חללי צה"ל, באתר ‏מאקו‏, 23 בדצמבר 2023
  102. ^ יואב זיתון, חטיבות הכשרה ומילואים יוצאות מעזה, זו תמונת המצב המעודכנת בתמרון, באתר ynet, 31 בדצמבר 2023
  103. ^ לא מסכימים לוותר על שליטה ברצועה: "חמאס דוחה את ההצעה המצרית", באתר ynet, 25 בדצמבר 2023
  104. ^ יואב זיתון, אוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' במרכז הרצועה; כ-900 מחבלים חוסלו בשג'אעיה | תמונת מצב, באתר ynet, 26 בדצמבר 2023
  105. ^ איתי בלומנטל כרמלה מנשה, צה"ל פועל לראשונה באזור ממנו יצאו המחבלים למתקפה בניר עוז, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בדצמבר 2023
  106. ^   יהל"ם איתרו והשמידו את מנהרות המטה הכללי של חמאס בצפון עזה, באתר צה"ל, 29 בדצמבר 2023.
  107. ^ תיעוד מיוחד: צה"ל איתר והשמיד את דירת המסתור של יחיא סנוואר, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2023,
    לילך שובל, תשתיות נרחבות וחדרי תפילה: מנהרות המטה של חמאס בצפון הרצועה ודירת המסתור של סינוואר אותרו והושמדו, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2023,
    כתבי חדשות 12, ‏היום ה-84 למלחמה | רשת חשמל וחדרי מנוחה: הושמדו מנהרות המטה הכללי של חמאס בעזה, באתר ‏מאקו‏, 29 בדצמבר 2023.
  108. ^ היום ה-87 למלחמה | רקטות שוגרו מסוריה לדרום הגולן, הגרי: "סביר שהקרע בעם קשור להחלטת חמאס לתקוף", באתר ‏מאקו‏, 1 בינואר 2024
  109. ^ דובר צה"ל הודיע: 3 אזרחים שעד כה הוגדרו נעדרים - נחטפו לעזה, באתר ynet, 4 בינואר 2024
  110. ^ טל לב רם, ‏דובר צה"ל: "הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה", באתר מעריב אונליין, 6 בינואר 2024
  111. ^ דיווח: בישראל שואפים לעבור לשלב ג' בלחימה – עד סוף החודש, באתר חדשות 13, 9 בינואר 2024
  112. ^ היום ה-99 למלחמה | דיווח: אוטובוס הותקף בדיר אל-בלאח, באתר ‏מאקו‏, 12 בינואר 2024
  113. ^   אוגדה 36 יוצאת מהרצועה. התמונות, התיעודים, וקולות הקשר, באתר צה"ל, 15 בינואר 2024.
  114. ^ טל לב רם, ‏גם אתם מבולבלים אם המלחמה בעזה בדרך לסיום? מעריב עושה סדר, באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2024.
  115. ^ אמיר בוחבוט‏, פותחים שווקים ומחלקים דוחות: חמאס מנסה לשדר שהוא עדיין הריבון בעזה, באתר וואלה‏, 14 בינואר 2024.
  116. ^ "חומרים ל-800 רקטות": עשרות מכונות לייצור אמל"ח הושמדו בצפון הרצועה, באתר ynet, 20 בינואר 2024.
  117. ^   תיעוד מפעילות אוגדה 162 בהובלת צק"ח הנח"ל במסדרון מרכז הרצועה, באתר צה"ל, 25 באפריל 2024
  118. ^ יואב זיתון, צה"ל עדכן: הושלם כיתור חאן יונס, באתר ynet, 23 בינואר 2024
  119. ^ יואב זיתון, יעל צ'כנובר, הותר לפרסום: 21 לוחמי מילואים נפלו באסון במרכז רצועת עזה, באתר ynet, 23 בינואר 2024
  120. ^ דובר צה"ל, באתר WhatsApp.com
  121. ^   הצנחנים בקרבות בטווח קרוב עם מחבלים. תיעוד רגע הפגיעה בירי צלפים מדויק, באתר צה"ל, 25 בינואר 2024
  122. ^   כך מעמיקים לוחמי הקומנדו את הלחימה ברצועה, באתר צה"ל, 27 בינואר 2024
  123. ^ איתמר אייכנר, אזהרת צה"ל: ישראל דוחה את ההכרעה על היום שאחרי - וחמאס מתחיל להשתקם, באתר ynet, 27 בינואר 2024
  124. ^ 1 2   צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 29 בינואר 2024
  125. ^   "אנחנו נלחמים בתמרון סימולטני - לחימה בעל ובתת קרקע במקביל", באתר צה"ל, 29 בינואר 2024
  126. ^ בצהל מעריכים - הנהגת חמאס מוקפת בחטופים ישראלים
  127. ^ חדשות לפני כולם בטלגרם - ביחד ננצח 🎗, באתר Telegram
  128. ^ 12 ימים אחרי שהתחננה לעזרה: נמצאה גופתה של הינד בת ה-6 בעזה, באתר וואלה‏, 10 בפברואר 2024
  129. ^ IDF says probe indicates no troops were in area where 6-year-old Gazan girl was killed | The Times of Israel, The Times of Israel, ‏25 בפברואר 2024
  130. ^ Hind Rajab: Were Israeli troops around where the six-year-old was killed?, Al Jazeera (באנגלית)
  131. ^ Palestinian paramedics said Israel gave them safe passage to save a 6-year-old girl in Gaza. They were all killed., Washington Post (באנגלית)
  132. ^ אמיר בוחבוט‏, 300 מחבלים חוסלו ביום אחד: הישגי כוחות פיקוד הדרום בצפון ומרכז עזה, באתר וואלה‏, 7 בפברואר 2024
  133. ^   אוגדה 162 נלחמת בלב העיר עזה, באתר צה"ל, 5 בפברואר 2024
  134. ^ היום ה-132 למלחמה | נתניהו וביידן שוחחו, צה"ל תקף בלבנון בתגובה על המטחים לקריית שמונה, באתר ‏מאקו‏, 15 בפברואר 2024
  135. ^ דובר צה"ל, באתר WhatsApp.com
  136. ^   מפקד מרכזי בכוח רדואן חוסל יחד עם סגנו בלבנון; כוחות צה"ל פועלים נגד חמאס בביה"ח 'נאצר', עוכבו חשודים, באתר צה"ל, 15 בפברואר 2024.
  137. ^ חטיבת המילואים סיימה לחימה בחאן יונס: "עוד נשוב לכאן", באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2024
  138. ^ אמיר בוחבוט‏, גורמים בצה"ל על פלישה לרפיח: "היא תקרה - יש רק להחליט על השיטה והעוצמות", באתר וואלה‏, 16 בפברואר 2024
  139. ^ ניר דבורי, ‏המתקפה המשולבת, המודיעין והפגיעה בתת-קרקע: צה"ל פשט על זייתון, באתר ‏מאקו‏, 21 בפברואר 2024.
  140. ^   תיעוד פעילות לוחמי יחידת יהל"ם ברצועת עזה, באתר צה"ל, 21 בפברואר 2024.
  141. ^ יואב זיתון, מתחת לבית חולים ואוניברסיטה, באורך 10 ק"מ: תיעוד ממנהרה שחצתה את הרצועה, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
  142. ^   אותרה מערכת תת קרקע המחברת בין צפון רצועת עזה לדרומה, באתר צה"ל, 26 בפברואר 2024
  143. ^ ניר דבורי, ‏האיחור הקריטי של הממשלה לגבי עזה - והביקורת של גורם בכיר: "נתניהו לא רוצה להכריע", באתר ‏מאקו‏, 1 במרץ 2024
  144. ^ יואב זיתון, "גרילת בט"ש" בחאן יונס, מתקפה אוגדתית בעיירה הסמוכה | תמונת מצב מהלחימה, באתר ynet, 2 במרץ 2024
  145. ^   צבי בראל, ישראל משתמשת בסיוע כבנשק אסטרטגי, מבלי שיש לה אסטרטגיה, באתר הארץ, 4 במרץ 2024
  146. ^ 1 2 יואב זיתון, עינב חלבי, הפלסטינים טוענים ל"טבח" עם יותר מ-100 הרוגים בעזה, צה"ל: רובם מתו מדריסה או מדוחק, באתר ynet, 29 בפברואר 2024
  147. ^ אלישע בן קימון, תחקיר צה"ל על אסון משאיות הסיוע: "12 אלף בזזו. ירינו על חשודים, לא על השיירה", באתר ynet, 8 במרץ 2024
  148. ^ מחמוד מושתהא, עזה, עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע, באתר "שיחה מקומית", 6 במרץ 2024
  149. ^ Sherwood, Harriet; Graham-Harrison, Emma; Borger, Julian (2024-03-02). "Israel faces mounting pressure to investigate Gaza food aid deaths". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-08.
  150. ^ Hiba Yazbek, Aaron Boxerman, Iyad Abuheweila, Abu Bakr Bashir, Matthew Mpoke Bigg, Adam Rasgon, The New York Times, Victoria Kim, Anushka Patil, Adam Sella, Patrick Kingsley, As Hungry Gazans Crowd a Convoy, a Crush of Bodies, Israeli Gunshots and a Deadly Toll, The New York Times, ‏29 בפברואר 2024
  151. ^ "Large number of bullet wounds among those injured in Gaza aid convoy rush - UN" (באנגלית בריטית). 2024-03-02. נבדק ב-2024-04-08.
  152. ^ Calls Grow for Investigation of Deadly Aid Incident in Northern Gaza, Voice of America, ‏2024-03-01 (באנגלית)
  153. ^ Rob Picheta, IDF says troops fired at ‘suspects’ but denies targeting convoy in deadly food aid incident, CNN, ‏2024-03-08 (באנגלית)
  154. ^ March 3: US VP Harris cheered over 'immediate ceasefire' call, clarifies she means 6-week truce | The Times of Israel, The Times of Israel, ‏3 במרץ 2024
  155. ^   כך הושמדה מנהרת הטרור הגדולה ביותר שנחשפה בצפון הרצועה; נעצרו עשרות מחבלי חמאס וגא"פ שניסו לברוח בחסות האוכלוסייה, באתר צה"ל, 5 במרץ 2024
  156. ^ רדיו צפון 104.5FM, ‏"לא היו חטופים במקום": פרטים חדשים על ניסיון החיסול של עיסא, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2024.
  157. ^ אליאור לוי, חשיפה: חיסולו מרואן עיסא צלח - הוא קבור תחת הריסות מנהרה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 במרץ 2024
  158. ^ עוד יעשו על זה סרט: כך חוסל רמטכ"ל חמאס מרואן עיסא - שלב אחר שלב, באתר מעריב אונליין, 17 במרץ 2024
  159. ^ אדם קוטב, דובר צה"ל אישר: חוסל מרואן עיסא, סגנו של מוחמד דף, באתר ynet, 26 במרץ 2024
  160. ^ נדב איל, התוכנית שנתניהו פסל: להוציא את אנשי פתח מעזה - ולאמנם בירדן להילחם בחמאס, באתר ynet, 14 במרץ 2024.
  161. ^   זה מה שקרה בשבועיים האחרונים של צק"ח נח"ל, באתר צה"ל, 16 במרץ 2024.
  162. ^   המבצע הממוקד לסיכול טרור בביה"ח שיפאא', באתר צה"ל, 18 במרץ 2024,
      צה"ל ושב"כ ממשיכים את המבצע המיוחד בשיפאא' - ומעמיקים את הפגיעה, באתר צה"ל, 21 במרץ 2024,
      צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 21 במרץ 2024.
  163. ^ ניר דבורי, ‏מול המחבלים, בתוך שיפא: תיעוד ההיתקלות של לוחמי השייטת בביה"ח, באתר ‏מאקו‏, 18 במרץ 2024.
  164. ^   דקה אחר דקה: כך פשטו כוחותינו בשנית על שיפא וחיסלו עשרות מחבלים, ביניהם בכיר, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:27), 18 במרץ 2024.
  165. ^   יניב קובוביץ וג'קי חורי, חייל נהרג בפשיטת צה"ל על בית החולים שיפא; הצבא הרג בכיר בביטחון הפנים של חמאס, באתר הארץ, 18 במרץ 2024
  166. ^   פשיטה מהירה, איתור אמצעי לחימה והיתקלויות פנים אל פנים: צק"ח 401 ממשיכים בפעילות המבצעית בביה"ח שיפאא', באתר צה"ל, 23 במרץ 2024
  167. ^ Israeli forces raid Gaza City's al-Shifa hospital, BBC, Joel Gunter & David Gritten, ‏18.03.24
  168. ^ צה"ל: כ-200 מחבלים חוסלו במרחב בית החולים שיפא בעזה, באתר ynet, 28 במרץ 2024.
  169. ^ 1 2 שי לוי, ‏השתלטו על מחלקות שלמות, חשבו שצה"ל לא יפעל: הטעות של חמאס בשיפא, באתר ‏מאקו‏, 21 במרץ 2024.
  170. ^ שי לוי, ‏הפעילות בשיפא: צה"ל והשב"כ חיסלו בכיר בביטחון הפנים של חמאס, באתר ‏מאקו‏, 18 במרץ 2024,
    צה"ל חיסל את ראש מנהלת ביטחון הפנים של חמאס, באתר "סרוגים", 18 במרץ 2024.
  171. ^ 1 2 יואב זיתון, ההסחה שצלחה, והמחבל שסיפר "הבנתי שמכאן אצא מת או שבוי": המצור על שיפא, באתר ynet, 19 במרץ 2024.
  172. ^   דובר צה"ל: "המבצע בשיפא - הגדול ביותר מתחילת המלחמה", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 06:13), 21 במרץ 2024.
  173. ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, צה"ל ושב"כ: עצרנו בשיפא את אחד ממתכנני חטיפת שלושת הנערים ב-2014, באתר ynet, 20 במרץ 2024
  174. ^ כיתור מלא בתוך 15 דקות: מעל 140 מחבלים חוסלו, 650 נעצרו - המבצע בשיפא נמשך, באתר ‏מאקו‏, 21 במרץ 2024.
  175. ^ יואב זיתון, RPG ליד לשכת מנהל ביה"ח, 300 עצורים ועשרות מחוסלים: נמשכת הפעילות בשיפא, באתר ynet, 19 במרץ 2024.
  176. ^ ניר דבורי, ‏המבצע שהפתיע את חמאס: המודיעין שבישראל לא חשבו שישיגו, באתר ‏מאקו‏, 20 במרץ 2024.
  177. ^ תיעוד: צה"ל הכניס משאית סולר ומשאית סיוע לאזור בית החולים שיפא, באתר ערוץ 7, 20 במרץ 2024,
    תוך כדי המבצע: סיוע הומניטרי הוכנס לשיפא, באתר "סרוגים", 20 במרץ 2024.
  178. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, בניינים שרופים, מאות עצורים ומחוסלים: הלוחמים עזבו את שיפא אחרי השלמת המבצע, באתר ynet, 1 באפריל 2024.
  179. ^   כך נראית הלחימה של אגוז ומגלן בשכונת 'חמד', באתר צה"ל, 19 במרץ 2024,
      כך נראית הלחימה של אגוז ומגלן בשכונת 'חמד', באתר צה"ל, 19 במרץ 2024
  180. ^ פלד ארבלי, ‏צה"ל ושב"כ חיסלו בכירים בוועדות החירום של חמאס ברפיח, באתר מעריב אונליין, 20 במרץ 2024
  181. ^ ניר דבורי, ‏המבצע שהפתיע את חמאס: המודיעין שבישראל לא חשבו שישיגו, באתר ‏מאקו‏, 20 במרץ 2024.
  182. ^ 170 ימים למלחמה, באתר ynet, 25 במרץ 2024
  183. ^ Gaza: Security Council passes resolution demanding ‘an immediate ceasefire’ during Ramadan, United Nations, 25 March 2024
  184. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל סיים את המבצע בבית החולים שיפא, זה ההרס שנותר, באתר וואלה‏, 1 באפריל 2024,
    דיווחים פלסטיניים: צה”ל עזב את בית החולים שיפא | תיעוד ההרס האדיר, באתר JDN‏.
  185. ^ 1 2 זמן קצר לאחר יציאת הכוחות מעזה: אזעקות נשמעו בחבל אשכול, באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2024
  186. ^ 1 2 שי לוי, ‏אחרי חודשים של לחימה: אוגדה 98 יצאה מח'אן יונס, באתר ‏מאקו‏, 7 באפריל 2024
  187. ^ יואב זיתון, חמאס משקם שליטתו בחאן יונס, בצה"ל מתגברות ההערכות: הכרעה צבאית תיקח שנים, באתר ynet, 10 באפריל 2024.
  188. ^ היום ה-186 למלחמה | עדכונים שוטפים, באתר ynet, 10 באפריל 2024
  189. ^   דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה - 07/04/2024, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 06:07), 7 באפריל 2024.
  190. ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, אחרי "מכת אש מסיבית" מהאוויר: צה"ל פתח במבצע קרקעי במרכז הרצועה, באתר ynet, 11 באפריל 2024.
  191. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל ושב"כ: חוסל אחראי ביטחון הפנים במרחב ג'באליה של חמאס, באתר וואלה‏, 12 באפריל 2024
  192. ^   צק"ח 401 הקימו גשר הנדסי לחציית נחל עזה - ותקפו תשתיות טרור במרחב. תיעוד, באתר צה"ל, 14 באפריל 2024.
  193. ^ אלישע בן קימון, איתמר אייכנר, צה"ל יצא מפאתי נוסייראת, בלי להיכנס למחנה: "הטיפול בחמאס דורש סבלנות", באתר ynet, 18 באפריל 2024.
  194. ^ ניר דבורי, ‏צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה, באתר ‏מאקו‏, 22 באפריל 2024
  195. ^ הכנה למבצע ברפיח? צילומי לוויין חשפו "עיר אוהלים" חדשה ליד ח'אן יונס, באתר ‏מאקו‏, 23 באפריל 2024
  196. ^ אליאור לוי עמיחי שטיין איתי בלומנטל, תגבור אבטחה על חטופים והנחת מטענים לצה"ל: כך נערך חמאס לפעולה ברפיח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באפריל 2024
  197. ^ יואב זיתון, צה"ל נערך לפשיטות בשני מוקדים ברצועה, העזתים הוזהרו: "נפעל בעוצמה, תעזבו", באתר ynet, 23 באפריל 2024
  198. ^   כוחות אוגדה 99 החלו במשימות ההגנה וההתקפה ברצועה, באתר צה"ל, 28 באפריל 2024
  199. ^ דיווח: מצרים הציעה להקפיא את המבצע ברפיח תמורת חידוש המו"מ, באתר חדשות 13, 25 באפריל 2024
  200. ^ 1 2   אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה, באתר צה"ל, 30 באפריל 2024
  201. ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, צה"ל מאבטח, חמאס מאיים ויורה: ארה"ב החלה בבניית הרציף הימי בעזה, באתר ynet, 25 באפריל 2024
  202. ^ קרן בצלאל, ‏דובר צה"ל בהצהרה לתקשורת הזרה: "הסיוע לעזה - הגדול מאז ומעולם, פועלים על פי החוק הבין-לאומי", באתר ‏מאקו‏, 28 באפריל 2024
  203. ^ כתבי N12, ‏היום ה-206 למלחמה | פגיעות נ"ט ישירות ב-3 בתים במטולה, ירי לשדרות ולעוטף, באתר ‏מאקו‏, 29 באפריל 2024.
  204. ^   מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי, באתר צה"ל, 1 במאי 2024
  205. ^ איתי בלומנטל, בכיר בג'יהאד האסלאמי חוסל ברפיח - ממובילי הטבח ב-7 באוקטובר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 במאי 2024
  206. ^ אלמוג בוקר, בתקיפה משותפת לצה"ל ולשב"כ, חוסל אחד ממפקדי חטיבת רפיח בארגון הטרור הג'האד האיסלאמי ואחד ממובילי הטבח ב-7 באוקטובר., באתר X, ‏4.5.24
  207. ^ צה"ל: השמדנו את אתרי השיגור ברפיח מהם בוצע הירי לבאר שבע, באתר וואלה‏, 9 במאי 2024
  208. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, לקראת "העמקת הפעולה"? צה"ל קורא לשכונות נוספות ברפיח להתפנות, באתר ynet, 11 במאי 2024
  209. ^ היום ה-218 למלחמה | בפעם השלישית בתוך יממה: אזעקה באזור באר שבע, באתר ‏מאקו‏, 11 במאי 2024
  210. ^ יואב זיתון, מתן צורי, עינב חלבי, יותר מ-10 נפגעים בתקרית חריגה בעוטף: 14 שיגורים לכרם שלום מאזור רפיח, באתר ynet, 5 במאי 2024
  211. ^ ניצן שפירא ניר דבורי גיא ורון, ‏פגיעה ישירה בכרם שלום, לפחות שלושה ישראלים במצב קשה, באתר ‏מאקו‏, 5 במאי 2024
  212. ^ יואב זיתון, רענן בן צור, יאיר קראוס, גלעד כהן, הותר לפרסום: 3 לוחמי צה"ל נהרגו במטח מרפיח לכרם שלום, באתר ynet, 5 במאי 2024
    יואב זיתון, רענן בן צור, יאיר קראוס, גלעד כהן, הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח מרפיח לכרם שלום, באתר ynet, 6 במאי 2024
  213. ^ בהנחיית הדרג המדיני, ולבקשת האמריקנים: מעבר כרם שלום נפתח מחדש, באתר ynet, 8 במאי 2024
  214. ^ חזקי ברוך, לאחר נפילת 4 לוחמים: מעבר כרם שלום נפתח למעבר משאיות סיוע, באתר ערוץ 7, 8 במאי 2024
  215. ^ אמיר בוחבוט‏, לקראת תמרון קרקעי: צה"ל החל בפינוי השכונות המזרחיות ברפיח, באתר וואלה‏, 6 במאי 2024
  216. ^   צה"ל מגדיל את האזור ההומניטרי וקורא לאוכלוסיה להתפנות, באתר צה"ל, 6 במאי 2024
  217. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, דיווחים פלסטיניים: "טנקים נכנסו למזרח רפיח", באתר ynet, 6 במאי 2024
  218. ^ ספיר ליפקין ירון אברהם, ‏דיווחים פלסטיניים: טנקים מתקדמים למזרח רפיח, צה"ל תוקף מהאוויר ובארטילריה, באתר ‏מאקו‏, 6 במאי 2024
  219. ^ כוחות צה"ל פלשו לרפיח, באתר וואלה‏, 6 במאי 2024
  220. ^   חוסלו מחבלים ואותרו פירים ותשתיות תת-קרקעיות, באתר צה"ל, 8 במאי 2024
  221. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל התקדם במקביל לציר פילדלפי; הפלסטינים: "פשיטה על מעבר רפיח", באתר ynet, 6 במאי 2024
  222. ^ ניר דבורי ירון שניידר, ‏צה"ל השתלט על מעבר רפיח בצידו הפלסטיני, 20 מחבלים חוסלו, באתר ‏מאקו‏, 7 במאי 2024
  223. ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, יואב זיתון, למרות שירי הפצמ"רים נמשך, "בהנחיית הדרג המדיני": מעבר כרם שלום נפתח מחדש, באתר ynet, 8 במאי 2024
  224. ^ ביידן: "אם המבצע ברפיח יתרחב - ישראל לא תקבל נשק ופגזים", באתר ‏מאקו‏, 9 במאי 2024
  225. ^ ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: ארבעה לוחמים מחטיבת הנח"ל נפלו בקרב בצפון רצועת עזה, באתר ‏מאקו‏, 10 במאי 2024
  226. ^ מאיר תורג'מן, יואב זיתון, סמוך לזירת המטענים הקטלנית: סמ"ר אריאל צים נהרג בשכונת זייתון, באתר ynet, 11 במאי 2024
  227. ^ איליה יגורוב, עידן אבני, על רקע הפעולה ברפיח: שני מטחים לעבר באר שבע; אישה נפצעה קל מרסיסים, באתר ישראל היום, 10 במאי 2024.
  228. ^ סער הס, מתן צורי, נינה פוקס, שובם של ה"טפטופים": המספרים מראים - הרקטות חזרו לדרום | תיעוד: מגינה בגופה על ילדיה בשדרות, באתר ynet, 12 במאי 2024
  229. ^ עמית סגל, ‏קבינט המלחמה והקבינט המורחב אישרו פה אחד: צה"ל יעמיק את הפעולה ברפיח, באתר ‏מאקו‏, 10 במאי 2024.
  230. ^   יומן המלחמה - 11/05, באתר צה"ל, 11 במאי 2024.
  231. ^ עוז ישראל שוורץ, ‏צפו: צה"ל משמיד את שדה התעופה יאסר ערפאת ברפיח, באתר "סרוגים", 12 במאי 2024.
  232. ^ ynet - בלוגים - 219 ימים למלחמה, באתר ynet, 13 במאי 2024
  233. ^ הסתיים המבצע בשכונת זייתון; יותר מ-90 מחבלים חוסלו, באתר זמן ישראל, 17 במאי 2024
  234. ^ ניר דבורי, ‏צה"ל פועל ב-3 מוקדים: תמונת מצב של הלחימה ברצועת עזה, באתר ‏מאקו‏, 12 במאי 2024
  235. ^ ניר דבורי, ‏המחבלים חזרו לג'באליה - וניסו לשקם את תשתיות הטרור | מאחורי החזרה של צה"ל לצפון הרצועה, באתר ‏מאקו‏, 15 במאי 2024
  236. ^ מעבר "ארז מערב" החדש נפתח, כ-40 משאיות סיוע יוכנסו לצפון הרצועה, באתר ynet, 12 במאי 2024
  237. ^ יואב זיתון, 13 לוחמים נפצעו בשתי תקריות ברצועה, 4 במצב קשה; צה"ל מפנה אזורים נוספים, באתר ynet, 14 במאי 2024
  238. ^   יומן המלחמה - 14/05, באתר צה"ל, 14 במאי 2024
  239. ^ יואב זיתון, רענן בן צור, אלכסנדרה לוקש, החלל הראשון במבצע ברפיח - סמל עירא גיספן: "רצה ונלחם להיות לוחם", באתר ynet, 15 במאי 2024
  240. ^   עדכון דובר צה"ל - 14.05, ערב, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 06:44), 14 במאי 2024.
  241. ^ איתמר אייכנר, ליאור בן-ארי, קרב גרסאות בין ישראל למצרים: מי אחראי לסגירת מעבר רפיח?, באתר ynet, 14 במאי 2024
  242. ^ לאחר כשבוע: הסתיימה פשיטת צה"ל על שכונת זייתון בעזה, באתר ynet, 15 במאי 2024
  243. ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, הותר לפרסום: חמישה לוחמי צנחנים נהרגו בג'באליה מירי טנקים של צה"ל, באתר ynet, 16 במאי 2024
  244. ^ 1 2 יואב זיתון, צה"ל בלב ג'באליה: "הלחימה שם - אולי העצימה ביותר מאז 7 באוקטובר", באתר ynet, 17 במאי 2024
  245. ^ הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ קנה מרגמה בעוטף עזה, באתר ‏מאקו‏, 16 במאי 2024
  246. ^ אדם קוטב, יואב זיתון, לירן תמרי, גופותיהם של שלושה חטופים חולצו מרצועת עזה, באתר ynet, 17 במאי 2024
  247. ^ יואב זיתון, הגר כוכבי, לירן תמרי, נינה פוקס ואדם קוטב, המודיעין מהמחבלים שנלכדו, והבטחת הגרי להמשיך: "נהפוך כל אבן" | מבצע חילוץ הגופות, באתר ynet, 17 במאי 2024
  248. ^ אבי אשכנזי, פלד ארבלי, ‏דובר צה"ל: גופתו של החטוף רון בנימין הושבה לישראל במבצע מיוחד, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2024
  249. ^ איתן גליקמן, יואב זיתון, סמל בן אבישי נפל בג'באליה: "היו לו המון חלומות - וחיוך כובש", באתר ynet, 17 במאי 2024
  250. ^   יומן המלחמה - 18/05, באתר צה"ל, 18 במאי 2024
  251. ^ אבי אשכנזי, פלד ארבלי, ‏הותר לפרסום: שני לוחמי סיירת גבעתי נפלו בקרב בדרום רצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2024
  252. ^   יומן המלחמה - 19/05, באתר צה"ל, 19 במאי 2024
  253. ^   יומן המלחמה - 21/05, באתר צה"ל, 21 במאי 2024
  254. ^ יואב זיתון, כמחצית מציר פילדלפי בשליטת צה"ל, שמעריך: כמעט מיליון התפנו מרפיח, באתר ynet, 20 במאי 2024
  255. ^ המודיעין האמריקני: רק כשליש ממחבלי חמאס חוסלו; דיווח: ארה"ב ריככה התנגדות למבצע ברפיח, באתר ynet, 22 במאי 2024
  256. ^ אבי אשכנזי, ‏באמצעות כלי טיס וארטילריה: הפצצות כבדות של ישראל הלילה ברפיח, באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2024
  257. ^ "לחימה אינטנסיבית": צה"ל מתקדם ללב רפיח; דיווח: שליטה ב-70% מציר פילדלפי, באתר ynet, 22 במאי 2024
  258. ^ ספיר ליפקין, ‏המזח הצף, מאות הטונות של הסיוע - והעזתים שמודים: "זה לא מגיע אלינו, יש כאוס", באתר ‏מאקו‏, 22 במאי 2024
  259. ^ הותר לפרסום שמם של שלושה חללי צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחותיהם:, באתר דובר צה"ל, ‏22 במאי 2024
  260. ^ שי לוי, ‏המנהרות שאותרו מתחת לפילדלפי - והדי הפיצוצים בדרום, באתר ‏מאקו‏, 28 במאי 2024
  261. ^ יואב זיתון, אילנה קוריאל, ישראל מושקוביץ, עינב חלבי, הותר לפרסום: 3 לוחמים נהרגו מפיצוץ מטען באזור רפיח, באתר ynet, 29 במאי 2024
  262. ^ עוזי ברוך, הותר לפרסום: גופותיהם של החטופים חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז חולצו מעזה, באתר ערוץ 7, 24 במאי 2024
  263. ^   יומן המלחמה - 24/05, באתר צה"ל, 24 במאי 2024
  264. ^   יומן המלחמה - 28/05, באתר צה"ל, 28 במאי 2024
  265. ^ יואב זיתון, רענן בן צור, מאיר תורג'מן, יעל צ'כנובר ואיתן גליקמן, מטח למרכז: שמונה שיגורים מרפיח, רקטות התפוצצו סמוך לכפר סבא ויקום, באתר ynet, 26 במאי 2024
  266. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, אחרי האג, בצל הדיווחים על פתיחת המעבר למצרים: צה"ל דילל כוחות מרפיח, באתר ynet, 26 במאי 2024
  267. ^ ענבר טויזר ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: סמ"ר בצלאל צבי קובץ וסמ"ר סהר סודאי נפלו בקרב, באתר ‏מאקו‏, 26 במאי 2024
  268. ^   יומן המלחמה - 26/05, באתר צה"ל, 26 במאי 2024
  269. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל חיסל ברפיח בכירים במטה הגדה של חמאס; הפלסטינים: "אוהלים עלו באש, 35 נהרגו", באתר ynet, 26 במאי 2024
  270. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, ליאור בן ארי, דניאל אדלסון, מורן אזולאי, זעזוע בעולם מהאסון ברפיח: "הכול עלה באש, הילדים צרחו". חקירה עצמאית בצה"ל, באתר ynet, 27 במאי 2024
  271. ^ תקרית חריגה הותרה לפרסום: חילופי אש במעבר רפיח בין צה"ל לכוחות מצרים, באתר ‏מאקו‏, 27 במאי 2024
  272. ^   יומן המלחמה - 27/05, באתר צה"ל, 27 במאי 2024
  273. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, צה"ל השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי: "נגדע צינור החמצן מסיני לחמאס", באתר ynet, 29 במאי 2024
  274. ^   יומן המלחמה - 30/05, באתר צה"ל, 30 במאי 2024
  275. ^ אלישע בן קימון, יואב זיתון, יעל צ'כנובר, שני לוחמי כפיר נהרגו בפיגוע הדריסה בשומרון; לוחם צנחנים נפל בצפון הרצועה, באתר ynet, 30 במאי 2024
  276. ^ יואב זיתון, רענן בן צור, הותר לפרסום: רס"ל במיל' אדר גבריאל וסמל יהונתן אליאס נפלו בקרבות בעזה, באתר ynet, 31 במאי 2024
  277. ^ יואב זיתון, צה"ל יצא מג'באליה - ומסכם: שבעה חללים חטופים הושבו, מאות מחבלים חוסלו, באתר ynet, 31 במאי 2024
  278. ^   יומן המלחמה - 05/06, באתר צה"ל, 5 ביוני 2024
  279. ^   יומן המלחמה - 03/06, באתר צה"ל, 3 ביוני 2024
  280. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, צה"ל: חיסלנו מחבלי נוחבה בבי"ס של אונר"א בעזה. הפלסטינים: לפחות 39 נהרגו, באתר ynet, 6 ביוני 2024
  281. ^ אבי אשכנזי, ‏מחבלי נוחב'ה חוסלו בנוסיראת; דיווח על כ-30 הרוגים, באתר מעריב אונליין, 6 ביוני 2024
  282. ^   יומן מלחמה - 06/06, באתר צה"ל, 6 ביוני 2024
  283. ^ הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחתו:, באתר צה"ל, ‏6 ביוני 2024
  284. ^ יעל צ'כנובר, צה"ל חשף את המחבלים שחוסלו בבי"ס של אונר"א - ותקף את התקשורת הבינלאומית, באתר ynet, 6 ביוני 2024
  285. ^ 1 2   יומן המלחמה - 07/06, באתר צה"ל, 7 ביוני 2024
  286. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, אלישע בן קימון, ישראל מושקוביץ, מאיר תורג'מן, הותר לפרסום: קצין ושלושה לוחמים נהרגו מפיצוץ מבנה ממולכד ברפיח, באתר ynet, 11 ביוני 2024
  287. ^ יואב זיתון, מתן צורי, עינב חלבי, אסון ברפיח: 8 לוחמים נהרגו מפיצוץ נגמ"ש הנדסי, באתר ynet, 15 ביוני 2024,
    ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: 8 לוחמי צה"ל נהרגו בתקרית קשה ברפיח, באתר ‏מאקו‏, 15 ביוני 2024.
  288. ^ , עינב חלבי, דיווחים: צה"ל התקדם מערבה ברפיח - וכבש את כל ציר פילדלפי, באתר ynet, 7 ביוני 2024
  289. ^ כתבי ynet, במבצע דרמטי: נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו חולצו בחיים מעזה, באתר ynet, 8 ביוני 2024.
  290. ^ ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: נקבע מותו של לוחם הימ"מ ארנון זמורה שנפצע במבצע החילוץ, באתר ‏מאקו‏, 8 ביוני 2024.
  291. ^ איתמר אייכנר, נתניהו: החילוץ ייקרא "מבצע ארנון", על שם לוחם הימ"מ שנהרג, באתר ynet, 8 ביוני 2024.
  292. ^ יענקי פרבר, ההסוואה המושלמת ותרגיל ההסחה: פרטים חדשים מהמבצע הנועז, באתר בחדרי חרדים, 9 ביוני 2024
  293. ^ טוביה יגלניק, הערכה בישראל: ראא’ד סעד, מספר 4 בחמאס, חוסל, באתר עכשיו 14, 22 ביוני 2024
  294. ^   יומן המלחמה - 28/06, באתר צה"ל, 28 ביוני 2024
  295. ^ Lorenzo Tondo, Israeli strike on Khan Younis shelter kills at least 31 amid surge in Gaza fighting, The Guardian, ‏10 ביולי 2024
  296. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, רויטרס, הפלסטינים: עשרות הרוגים בתקיפת בי"ס בחאן יונס; צה"ל: הותקף מחבל שהשתתף ב-7/10, באתר ynet, 10 ביולי 2024
  297. ^ כתבי ynet, ניסיון לחסל את מוחמד דף: יותר מ-70 הרוגים בתקיפה בחאן יונס, באתר ynet, 13 ביולי 2024,
    לילך שובל, תקיפה מדויקת בשטח פתוח מוקף עצים: גוברת ההערכה - מוחמד דף וסגנו ורפאא סלאמה חוסלו, באתר ישראל היום, 13 ביולי 2024.
  298. ^ אמיר בוחבוט‏, הערכה במערכת הביטחון: מוחמד דף חוסל בתקיפה בחאן יונס, באתר וואלה‏, 13 ביולי 2024.
  299. ^ At least 90 killed in Israeli attack on al-Mawasi ‘safe zone’ in south Gaza, Al Jazeera, ‏13 ביולי 2024
  300. ^   אומת חיסולם של לפחות 19 מחבלי חמאס וגא"פ. שמותיהם ותמונותיהם, באתר צה"ל, 10 באוגוסט 2024. ב-12 באוגוסט פרסם צה"ל שמות של 12 מחבלים נוספים שנהרגו בתקיפה.
  301. ^   ג'קי חורי, בר פלג ואי־פי, צה"ל תקף בי"ס ברצועה שלדבריו שימש מפקדת חמאס; בעזה מדווחים: 93 נהרגו, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2024
  302. ^ Hajar Harb, Mohamad El Chamaa, Adela Suliman, Kelsey Ables, Almost 100 killed in Israeli strike on Gaza school, civil defense says, The Washington Post, ‏10 באוגוסט 2024
  303. ^ ※   חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל, 22 ביוני 2024
  304. ^ ※   חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 22 ביוני 2024 (כולל חללים מתאונות מבצעיות)
  305. ^ משרד הבריאות, מספר הנפגעים מתחילת המלחמה שפונו לבתי החולים בארץ, באתר משרד הבריאות, ‏22-11-2023
  306. ^ רויטרס, משרד הבריאות בעזה: יותר מ-40 אלף פלסטינים נהרגו ברצועה מתחילת המלחמה, באתר ynet, 15 באוגוסט 2024
  307. ^ ※ רויטרס, משרד הבריאות בעזה: יותר מ-40 אלף פלסטינים נהרגו ברצועה מתחילת המלחמה, באתר ynet, 15 באוגוסט 2024
  308. ^ ※ עדכון של OCHA מ-1 במאי 2024.
  309. ^ Taylor, Adam (2023-11-23). "Why news outlets and the U.N. rely on Gaza Health Ministry for death tolls". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2024-02-12.
  310. ^ דוד ברון, ניתוח סטטיסטי חושף: כך מפברק חמאס את מספר ההרוגים בעזה, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2024.
  311. ^ UN seemingly halves estimate of Gazan women, children killed, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2024-05-11 (באנגלית)
  312. ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel - reported impact | Day 215, OCHA, ‏8 במאי 2024
  313. ^ אריאל כהנא, לאן נעלמו 6,703 ילדים מדיווחי האו"ם על מספר ההרוגים ברצועת עזה?, באתר ישראל היום, 13 במאי 2024.
  314. ^   יניב קובוביץ, עדויות: כך יורים חיילי צה"ל על כל מי שנכנס ל"שטחי ההשמדה" ברצועת עזה, באתר הארץ, 31 במרץ 2024
  315. ^   ציוץ של Al Jazeera English ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוקטובר 2023
  316. ^ Israeli army threats ordering residents of northern Gaza to leave may amount to war crimes, Amnesty International, ‏2023-10-25 (באנגלית)
  317. ^ אורן זיו, עדויות חיילים: ירינו בלי הבחנה, שרפנו בתים, הותרנו גופות ברחוב, באתר "שיחה מקומית", 8 ביולי 2024
  318. ^ התיעוד של חמאס חושף: זו הסיבה למספר האזרחים ההרוגים בעזה • צפו, באתר JDN‏
  319. ^   Hamas Fighting in Civilian Clothes | Compilation, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 10:00)
  320. ^   Why Hamas Wears T-Shirts & Jeans in Combat, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 00:40)
  321. ^ 1 2 3 מרטין ויין, מספרי ההרוגים בעזה כנראה גבוהים פי שלושה מהנתון הרשמי, באתר "שיחה מקומית", 28 בפברואר 2024
  322. ^ ※ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  323. ^ ※ עדכון של OCHA מ-1 במאי 2024.
  324. ^   אמיר תיבון, ישראל נוספה לרשימת האו"ם של מדינות הפוגעות בילדים במלחמה, באתר הארץ, 7 ביוני 2024
  325. ^ Gaza's missing children: Over 20,000 children estimated to be lost, disappeared, detained, buried under the rubble or in mass graves, Save the Children, ‏24 ביוני 2024 (באנגלית)
  326. ^ Emma Graham-Harrison, Children die of malnutrition as Rafah operation heightens threat of famine in Gaza, The Guardian, ‏2 ביוני 2024
  327. ^ חמאס: יותר מ-40 ילדים נהרגו מרעב בעזה עקב המלחמה, באתר אל-קודס, ‏19 ביוני 2024
  328. ^ ילד מת מרעב ברצועת עזה, באתר אל-קודס, ‏1 ביוני 2024
  329. ^ Tracy Smith, Children of Gaza, CBS News, ‏21 ביולי 2024
  330. ^ Sahar Akbarzai, ‘We cannot remain silent about what we saw.’ US doctors who volunteered in Gaza demand ceasefire in letter to White House, CNN, ‏26 ביולי 2024
  331. ^ Chris McGreal, US medics who volunteered in Gaza demand arms embargo over ‘unbearable cruelty’ inflicted by Israel, The Guardian, ‏25 ביולי 2024
  332. ^   ניר חסון, המספרים מראים: המלחמה ברצועת עזה היא אחת העקובות מדם מתחילת המאה, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2024


אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=הלחימה_ברצועת_עזה_במלחמת_חרבות_ברזל&oldid=39392496"