דרום אפריקה
רפובליקת דרום אפריקה (באפריקאנס: Republiek van Suid-Afrika; בזולו: IRiphabliki yaseNingizimu Afrika; באנגלית: Republic of South Africa) היא רפובליקה השוכנת בקצה הדרומי של יבשת אפריקה.
| |||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אנשים שונים מתאחדים | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
ההמנון הלאומי של דרום אפריקה | ||||||||||||||||
| ממשל | |||||||||||||||||
| משטר | דמוקרטיה פרלמנטרית | ||||||||||||||||
| ראש המדינה |
נשיא דרום אפריקה  | ||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
נשיא דרום אפריקה | ||||||||||||||||
| נשיא דרום אפריקה |
סיריל רמפוזה | ||||||||||||||||
| שפה רשמית | אנגלית, זולו, קוסה, אפריקאנס, סותו צפונית, צוואנה, סותו דרומית, טסונגה, סוואזי, ונדה, נדבלה דרומית | ||||||||||||||||
| עיר בירה |
קייפטאון (תחיקתית) פרטוריה (אדמיניסטרטיבית) בלומפונטיין (משפטית) 33°55′S 18°25′E / 33.917°S 18.417°E | ||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט של דרום אפריקה | ||||||||||||||||
| רשות שופטת |
בית המשפט החוקתי של דרום אפריקה | ||||||||||||||||
| גאוגרפיה | |||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | ||||||||||||||||
| העיר הגדולה ביותר | יוהנסבורג | ||||||||||||||||
| שטח יבשתי[2] | 1,219,090 קמ"ר (26 בעולם) | ||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | זניח | ||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +2 | ||||||||||||||||
| היסטוריה | |||||||||||||||||
| הקמה | |||||||||||||||||
| עצמאות מהממלכה המאוחדת | 31 במאי 1910 | ||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 מושבת הכף מושבת נטאל מושבת טרנסוואל מושבת נהר האורנג' | ||||||||||||||||
| דמוגרפיה | |||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 64,255,651 נפש (24 בעולם) | ||||||||||||||||
| צפיפות | 52.71 נפש לקמ"ר (162 בעולם) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| כלכלה | |||||||||||||||||
| תמ"ג[5] (2023) | 377.78 מיליארד $ (41 בעולם) | ||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 5,879$ (127 בעולם) | ||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[6] (2022) | 0.717 (110 בעולם) | ||||||||||||||||
| מדד ג'יני | 61.8 (2021) | ||||||||||||||||
| מטבע | ראנד דרום-אפריקאי (ZAR) | ||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הבנק המרכזי של דרום אפריקה | ||||||||||||||||
| שונות | |||||||||||||||||
| חגים לאומיים |
| ||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | za | ||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 27 | ||||||||||||||||
|
www | |||||||||||||||||
|
(למפת דרום אפריקה רגילה) | |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
דרום אפריקה גובלת בצפון עם נמיביה, עם בוטסואנה ועם זימבבואה, בצפון מזרח עם מוזמביק ועם אסוואטיני ומקיפה את לסוטו.
תחילתה של דרום אפריקה כמושבה קולוניאלית הולנדית, שבהמשך הפכה למושבה בריטית. ב-31 במאי 1910 קיבלה דרום אפריקה עצמאות כדומיניון תחת הכתר הבריטי בשם "איחוד דרום אפריקה". ב-31 במאי 1961 שינתה את שמה ל"רפובליקת דרום אפריקה" ופרשה מחבר העמים הבריטי, אליו שבה ב-1994.
דרום אפריקה היא אחת הגדולות במדינות אפריקה. על אף התהפוכות השלטוניות שידעה המדינה מעצמאותה עד היום, זוהי אחת המדינות היחידות באפריקה שמעולם לא התרחשה בהן הפיכה צבאית.
היסטוריה
עריכה
ערך מורחב – היסטוריה של דרום אפריקה
פרהיסטוריה
עריכהדרום אפריקה היא אחת הטריטוריות המיושבות הקדומות ביותר בעולם. ממצאים ארכאולוגיים מראים שרידים פרה-היסטוריים של הומינואידים מלפני כשלושה מיליון שנים. אלו התפתחו לבני אדם והיוו את ערש האנושות. בהמשך נמצאו גם עדויות לשבטים אפריקאים שונים שיישבו את המקום.
ההתיישבות האירופית עד לעצמאות
עריכה
אירופים החלו ליישב את דרום אפריקה במאה ה-17, כאשר קבוצת מתיישבים הולנדים בראשות יאן ואן ריבק הקימה בשנת 1652 התיישבות בכף התקווה הטובה, ששימשה תחנת אספקה לאוניות בדרכן בין אירופה למזרח הרחוק. בהמשך הגיעו למושבה מתיישבים נוספים מהולנד, בלגיה, גרמניה וצרפת. מתיישבים אלה נקראו בורים (Boere – בהולנדית: איכרים). למושבה הובאו עבדים מעמי הסביבה, וכן ממדגסקר, מאינדונזיה ומהודו. נקודת ההתיישבות הראשונית התפתחה לעיר קייפטאון (בשמה ההולנדי – קאפסטאד) והייתה לבירת מושבת הכף (בהולנדית: Kaapkolonie), שהשתרעה על רבים משטחי החוף ופנים הארץ של דרום היבשת. בסוף המאה ה-18 היו בדרום היבשת, בעיקר באזור קייפטאון, 15,000 מתיישבים לבנים. המפגש האלים הראשון בין המהגרים הלבנים לילידים השחורים, ההוטנטוטים (אנ') ושבטי הבנטו, התרחש כבר בסוף המאה ה-18, כאשר החלו הלבנים לחדור מאזור קייפטאון שבדרום-מערב היבשת אל מרכזה של דרום היבשת.
בשנת 1795 כבשה בריטניה את המושבה בכף התקווה הטובה כדי למנוע את נפילתה לידי צרפת. היא הוחזרה לחברת הודו המזרחית ההולנדית ב-1803, אך לאחר שהחברה פשטה רגל, סופחה מושבת הכף לבריטניה ב-1806. ב-1820 החלה הגירה של בריטים לאזור קייפטאון ולמתיחות בין השחורים ללבנים נוספה מתיחות חדשה בין הבורים לבריטים. ב-1833 אסרו הבריטים את העבדות, ובעקבות כך פרץ סכסוך בינם לבין המתיישבים הבורים. הבורים נדדו צפונה לעומק הארץ וייסדו שתי מדינות עצמאיות – הרפובליקה הדרום-אפריקאית ומדינת אורנג' החופשית.
מאמצע המאה ה-19 ועד סופה המשיכו הבריטים במאמצי התפשטות, הן בהקמת קולוניה נוספת – מושבת נטאל ב–1843, הן במלחמת הזולו ב–1879, שבה השתלטו על שטחי הזולו, והן במלחמות הבורים. גילוי מרבצי יהלומים במדינת אורנג' וזהב בטרנסוואל הניע את הבריטים לנסות להשתלט עליהן במלחמת הבורים הראשונה (1880–1881), אך ללא הצלחה. במלחמת הבורים השנייה (1899–1902) השיגו הבריטים את מטרתם, וכל ארבע הפרובינציות של דרום אפריקה הפכו לחלק מהאימפריה הבריטית. בשנת 1910 קיבלו הפרובינציות עצמאות מבריטניה, ויצרו מדינה שנקראה "איחוד דרום אפריקה", שהייתה דומיניון בריטי וחלק מחבר העמים הבריטי.
עליית משטר האפרטהייד
עריכה- ערכים מורחבים – אפרטהייד, דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד
בשנת 1948 עלתה לשלטון "המפלגה הלאומית" הימנית והחלה לעגן תחיקתית את האפליה וההפרדה הגזעית כמדיניות שנקראה אפרטהייד. משטר האפרטהייד דגל באידאולוגיה שהאמינה בעליונות הלבן על השחור או הצבעוני, על אף נחיתותו המספרית בדרום היבשת השחורה. החל מ-1949 החלה המפלגה הלאומית ביישום חוקי ההפרדה. מדיניות זו הפכה בהדרגה את דרום אפריקה למנודה בקהילת העמים. ב-1961 פרשה מחבר העמים הבריטי והפכה ל"רפובליקת דרום אפריקה".
אירועי טבח שארפוויל בשנת 1960 בו ירתה משטרת דרום אפריקה למוות ב-69 מפגינים וכן מהומות סווטו ב-1976 בהן נהרגו למעלה מ-600 שחורים בפעולות דיכוי אכזריות של המשטרה, היו שתי נקודות ציון משמעותיות במאבק השחורים לשוויון זכויות במדינה. אירועים אלה גם הפנו את תשומת לבה של הקהיליה הבין-לאומית למצוקת השחורים בדרום אפריקה, ולהתעלמותו של משטר האפרטהייד מנורמות בין-לאומיות בסיסיות של זכויות אדם, שהתפתחו בהדרגה. בשנות ה-80 הידרדר המצב במדינה לכדי הכרזת מצב חירום, בו העולם הגיב באמברגו בין-לאומי על נשק, לפי החלטת האו"ם ב-1977. מהלך זה היווה את תחילתה של פעולת מחאה בין-לאומית נרחבת כנגד האפרטהייד. בשנים 1986–1987 השלים העולם המערבי את הסנקציות הכלכליות – תרבותיות נגד דרום אפריקה ובכך הצטרף לעולם השלישי שהחרים את פרטוריה זה מכבר.
ביטול האפרטהייד (1990) ועד היום
עריכהב-11 בפברואר 1990 גינה הנשיא פרדריק וילם דה קלרק את האפרטהייד ושחרר את נלסון מנדלה וסגנו וולטר סיסולו, אחרי 27 שנים בכלא. החזרת ההנהגה של הקונגרס הלאומי האפריקני לזירה הציבורית סימנה את תחילתם של סדרת דיונים, כאשר בסופם נחתם הסכם שלום בו התחייבו להקים דמוקרטיה רב-מפלגתית שעקרונותיה הבסיסיים יהיו חופש המצפון, האמונה, הביטוי, ההתאגדות והתנועה וכן סיום האלימות. יתר על כן הוענקה זכות בחירה לשחורים – החלטה היסטורית שמשמעותה המעשית העברת השלטון לידי הרוב השחור. ב-1994 נערכו הבחירות הרב-גזעיות הראשונות במדינה, ולראשונה עמד בראש המדינה נשיא שחור – נלסון מנדלה. בעקבות כך חזרה דרום אפריקה למשפחת העמים ולחיק חבר העמים הבריטי. דה קלרק ומנדלה זכו במשותף בפרס נובל לשלום על פועלם המשותף לביטול האפרטהייד והעברה מסודרת ושקטה של השלטון מידי הלבנים לידי השחורים.
ממשל ופוליטיקה
עריכה
דרום אפריקה נמנית עם מדינות חבר העמים הבריטי, אולם מאז 1961 היא רפובליקה פרלמנטרית, כשבראשה עומד נשיא ולא מלך בריטניה (בשונה מקנדה, אוסטרליה וניו זילנד למשל). הנשיא משמש הן כראש המדינה והן כראש הממשלה.
המדינה פועלת תחת העיקרון הדמוקרטי של הפרדת רשויות, כאשר באופן ייחודי למדינה זו לבשה הפרדה זו גם ביטוי גאוגרפי – למדינה נקבעו 3 ערי בירה:
- פרטוריה – הבירה האדמיניסטרטיבית, מטה הרשות המבצעת – הממשלה
- קייפטאון – הבירה התחיקתית, מטה הרשות המחוקקת – הפרלמנט
- בלומפונטיין – הבירה המשפטית, מטה הרשות השופטת – בית המשפט העליון
דרום אפריקה היא המדינה היחידה בעולם שיש לה יותר משתי ערי בירה. מצב זה הוא תולדה של נסיבות היסטוריות – דרום אפריקה נוסדה ב-1910 כאיחוד של שלוש ישויות מדיניות: מושבת הכף שבירתה קייפטאון, מדינת אורנג' החופשית שבירתה בלומפונטיין, והרפובליקה הדרום-אפריקאית שבירתה פרטוריה. סידור חלוקת ערי הבירה נקבע כדי שלא להעניק בכורה לאף אחת מן המרכיבות של האיחוד. עם זאת, פופולרית מקובל להתייחס לפרטוריה כעיר הבירה, בהיותה מקום מושב הנשיא, הממשלה על זרועותיה השונות, והשגרירויות הזרות. לאחרונה עלתה יוזמה להעביר את הפרלמנט לפרטוריה כדי לצמצם את הסרבול, אך יש לה התנגדויות מחשש לריכוז-יתר של סמכויות, ומצד תושבי קייפטאון הרואים בכך פגיעה ביוקרתה של העיר.
שלוש הרשויות כפופות לפיקוחו של בית המשפט לחוקה, זרוע של הרשות השופטת, שמקום מושבו דווקא ביוהנסבורג. החוקה הנוכחית של דרום אפריקה היא ליברלית ביותר בהתייחסה לזכויות האזרח, ואומצה בשנת 1996 כאנטי-תזה לחוקה הקודמת מימי שלטון האפרטהייד שהייתה שמרנית ומגבילה באופן חריג למדינה שהתיימרה להיות דמוקרטיה. עובדה זו הופכת את דרום אפריקה של היום לאחת האומות הליברליות והמתירניות ביותר בעולם[דרוש מקור].
הפרלמנט מורכב משני בתים:
- הבית העליון – שנקרא "המועצה הלאומית של הפרובינציות" (לשעבר הסנאט) – מונה 90 חברים, 10 מכל פרובינציה.
- הבית התחתון – שנקרא "האספה הלאומית" – מונה 400 חברים הנבחרים בבחירות מפלגתיות יחסיות. הבחירות לבית התחתון מתקיימות מדי חמש שנים.
נשיא דרום אפריקה הוא מנהיג מפלגת הרוב ב"אספה הלאומית", והוא לא יכול להיבחר לתפקידו יותר משתי קדנציות. מאז 1994, השנה בה לראשונה הורשו בני כל הגזעים להשתתף בבחירות, מפלגת הרוב היא הקונגרס הלאומי האפריקאי, ולה יש רוב מוחלט באספה הלאומית. הנשיא ממנה את השרים והקבינט, והאספה הלאומית רשאית להדיח אותם בהצעת אי-אמון.
שלטון החוק וזכויות אדם
עריכה- ערכים מורחבים – חוקת דרום אפריקה, אלימות מינית בדרום אפריקה
מערכת המשפט האירופית הראשונה שיושמה בדרום אפריקה הובאה על ידי חברת הודו המזרחית ההולנדית ונקראת המשפט הרומי-הולנדי. הוא הובא לשימוש עוד לפני הקודיפיקציה של המשפט האירופי לקוד נפוליאון ולו דמיון למשפט הסקוטי. במאה ה-19 הובא המשפט האנגלי, הן המשפט המקובל והן המשפט הסטטוטורי. עם האיחוד של 1910 נוסד הפרלמנט של דרום אפריקה שהעביר חוקים ספציפיים למדינה. בנובמבר 2006 הייתה דרום אפריקה למדינה האפריקאית הראשונה שהתירה נישואים חד-מיניים (ראו זכויות להט"ב באפריקה).[7] בתקופת כהונתו של נלסון מנדלה התנהלה דרום אפריקה כדמוקרטיה. אחרי מותו התרבו מקרי השחיתות בממשל וחלק מהמנגנונים במדינה נמצאים בתפקוד לקוי. החשמל מתוקצב לארבע שעות ביום ויש תקופות ממושכות בהן אין הספקת מים.[8]
כ-50 איש נרצחים מדי יום בדרום אפריקה.[9] במרץ 2014 נאמד מספר הרציחות במדינה במשך השנה שקדמה לכך ב-17,068 מקרי רצח, שיעור של 32.2 מקרים ל-100,000 איש – פי חמישה יותר מהממוצע העולמי של 6 מקרי רצח ל-100,000 איש.[10] תעשיית האבטחה הפרטית במדינה משגשגת והיא אחת מהגדולות בעולם, עם כ-9,000 חברות אבטחה רשומות ו-400,000 מאבטחים – יותר מאשר כוחות הצבא והמשטרה גם יחד.[11]
מוערך שכחצי מיליון נשים נאנסות בדרום אפריקה מדי שנה. סקר משנת 2009 מצא שאחד מכל 4 גברים דרום אפריקאים הודו שאנסו אדם אחר וסקר אחר שכלל 4,000 נשים מצא כי אחת מכל שלוש נשים נאנסו. לעיתים מקרי האונס מבוצעים גם בידי ילדים קטנים. שיעור האונס של ילדים ותינוקות הוא מהגבוהים בעולם, כאשר מספר מקרים עוררו תהודה רבה באומה הדרום-אפריקאית.
שלטון מקומי
עריכה- ערך מורחב – פרובינציות דרום אפריקה
הממשל הוא אוניטרי, כאשר המדינה מורכבת מ-9 פרובינציות. בבחירות הכלליות של 1994, בוצע השינוי האחרון בחלוקת הפרובינציות וכיום החלוקה היא כדלקמן:
כלכלה
עריכה
כלכלת דרום אפריקה היא הגדולה והעשירה ביבשת אפריקה. על פי הערכות, אחראית דרום אפריקה לכרבע מהתמ"ג של יבשת אפריקה. הכלכלה היא כלכלת שוק חופשית ומפותחת, עם הכוונה ממשלתית מזערית.
המדינה עשירה במחצבים, ויושבת על המרבצים הגדולים בעולם של זהב, יהלומים, פחם ופלטינה. באופן טבעי, מהווים ענפים אלה את ענפי היצוא העיקריים שלה (קונצרן דה בירס בשליטת משפחת אופנהיימר חולש על למעלה ממחצית מתנועת סחר היהלומים העולמית).
שנות הבידוד שנכפו על דרום אפריקה בעבר וסנקציות כלכליות מצד אומות העולם, אילצו אותה להצמיח סקטור תעשייתי מפותח הנהנה משפע כוח עבודה זול, שבעבר נועד לספק עצמאית את צרכיה של המדינה. עם ביטול האפרטהייד ופתיחת כלכלתה לעולם שימשו אלה כר נרחב להזרמת עתק של השקעות זרות וצמיחה מהירה. התשתיות במדינה מודרניות ומפותחות. אלה, בצד נופים מרהיבים, שפע שמורות חיות בר, ועושר אתני–תרבותי אחראים לתעשיית תיירות גדולה.
עם זאת, שנות האפרטהייד הותירו מורשת של ריכוז ההון בידי מעטים יחסית, וחלק ניכר מהאוכלוסייה סובלת מעוני ומחסור. 50% מהאוכלוסייה מוגדרת מתחת לקו העוני, ואחוז האבטלה הרשמי עומד על 28%. אלה, יחד עם התרת הרסן השלטוני והחוקה הליברלית, הצמיחו פשע המשתולל ברחובותיה ובמיוחד ביוהנסבורג, הכרך הגדול ביותר ומרכז הסחר והכלכלה. הגבולות הפתוחים עם שכנותיה הפכו את דרום אפריקה למרכז סחר סמים עולמי, והיא יצרנית המריחואנה הרביעית בגודלה בעולם. כיתר מדינות היבשת השחורה, סובלת דרום אפריקה מתפוצה נרחבת של מגפת האיידס, והתמודדות עם המגפה היא אחד האתגרים הגדולים ביותר של ממשלתה, משימה הגוזלת משאבים יקרים ופוגעת בצמיחה.
שידורי טלוויזיה במדינה החלו בשנת 1976 על ידי תאגיד השידור הדרום אפריקני.
מגפת הקורונה השפיעה לרעה על כלכלת המדינה, ובשלושת החודשים הראשונים של 2021 הגיעה האבטלה לשיא של 32.6%.[12]
צבא וביטחון
עריכה- ערך מורחב – כוחות ההגנה של דרום אפריקה
האחריות להגנתה של דרום אפריקה מוטלת על כוחות ההגנה של דרום אפריקה, גוף תלת-זרועי צבאי הכפוף למשרד ההגנה בממשלת דרום אפריקה. נכון לשנת 2010 משרתים בכוחות ההגנה 67,373 אנשים בשירות קבע ו-15,107 אנשי מילואים. זרועות כוחות ההגנה הם:
ההיסטוריה הצבאית של דרום אפריקה מתחילה מימי המלחמות נגד השחורים, עוד מימי ההתיישבות ההולנדית, ממשיכה במלחמת הבורים, במלחמות העולם, במלחמת קוריאה, במלחמות הגבול ובשנים האחרונות במשימות שמירת שלום במקומות שונים ביבשת אפריקה. סדר הכוחות של כוחות ההגנה של דרום אפריקה קטן מאוד מאז סיום משטר האפרטהייד ובמקביל סיום הסכסוכים עם המדינות השכנות. לאחר שבתקופת האפרטהייד היה כוח האדם ביחידות הקרביות פתוח כמעט אך ורק בפני האוכלוסייה הלבנה, כיום הגיוס הוא שוויוני ויש בכל זרועות כוחות ההגנה ייצוג לכל קבוצות האוכלוסייה.
גאוגרפיה
עריכה
דרום אפריקה משתרעת על פני כל הקצה הדרומי של אפריקה, עם קו חוף ארוך ממזרח, דרום ומערב הנמתח על פני יותר מ-2,500 ק"מ. היא גובלת בשני אוקיינוסים – האוקיינוס ההודי והאוקיינוס האטלנטי. אזורי האקלים מגוונים, ונעים בין מדברי, סובטרופי, ים תיכוני והררי. גם הטופוגרפיה מגוונת.
דרום אפריקה היא המדינה ה-25 בגודלה, בגודל דומה לקולומביה, כפול מזה של צרפת ופי שלושה מיפן.
החלק הפנימי של דרום אפריקה הכולל את רוב שטחה של המדינה הוא ה"קארו" – רמה הררית גדולת ממדים ומאוכלסת בדלילות, שחלקה הצפון מערבי יבש ומדברי (אזור מדבר קלהארי), רמה זו מחולקת לשלושה אזורי משנה. בחלקה הצפוני של המדינה אזור גבוה (High Veld) המשתרע ממזרח ליוהנסבורג ועד גבול מוזמביק. זוהי רמה בגבהים משתנים. שבחלקה המזרחי הטמפרטורות גבוהות במיוחד ויוצרות את פני השטח האפריקאים הטיפוסיים, עם הצמחייה וחיות הבר האופייניים. במזרח ההייפלט רכס הדראקנסברג, שבחורף יוצר תנאי סקי מוגבלים. החלק המרכזי (Middle Veld) שהוא חלק ממדבר הקלהארי גובהו בין 600 ל-1200 מטר והוא משתרע ממערב לאזור הגבוה ועד לגבול עם נמיביה. ה"בוש" (Bush veld) הוא החלק הצפוני ביותר, המעובד ביותר מבחינה חקלאית, המיושב ביותר ובעל כמות המשקעים הגבוהה מבין חלקי הרמה.
החוף המזרחי, עתיר משקעים, לח ומאופיין באקלים וצמחייה דמויי טרופיים.
אזורי החוף הדרומיים מאופיינים באקלים ים-תיכוני עם חורף גשום וקיץ יבש. אזור זה מתאים במיוחד לגידול וייצור תעשיית ייצור היין של דרום אפריקה. האזור מתאפיין ברוחות עזות לפרקים בכל עונות השנה, במיוחד באזור כף התקווה הטובה – מקום בו היסטורית נטרפו ספינות רבות (במקורו נקרא "כף הסערות").
טמפרטורות קיצוניות – עשויות לנוע בין 50 מעלות צלזיוס (מדבר קלהארי בקיץ) לבין 15 מעלות מתחת לאפס (האזורים ההרריים בחורף).
בדרום אפריקה זורמים שלושה נהרות: אורנג', ואל הנשפך אל האורנג' והלימפופו.
פאונה
עריכה- ערך מורחב – החי בדרום אפריקה
בדרום אפריקה יש מגוון רחב של בעלי חיים והמדינה נחשבת לאחת מ-17 מדינות מובילות בהם מגוון ביולוגי מפותח ביותר ומינים אנדמיים רבים. המדינה גם מובילה בתחום השימור ומכילה פארקים לאומיים רבים, למשל הפארק הלאומי קרוגר.
מבין בעלי החיים חלק מותאמים לתנאי מדבר כמו מספר זוחלים, פילי מדבר וחפרפזיים ואחרים לאקלים הנפוץ יותר בסוואנות או שטחים לחים יותר הנמצאים לרוב במרכז או בדרום-מזרח המדינה. בערבות אלה בולטים קרנפיים, פיל אפריקני, תאו אפריקני, היפופוטם, זברות, אריות, תנינים. מינים אחרים חיים ליד החופים כמו דובי ים, קורמורן הכף או בבונים דוביים ולחופים ישנה אוכלוסייה של עמלצים לבנים ושל כמה לווייתנאים גדולים. חלק מהמינים אנדמיים לדרום אפריקה כמו בובאל הכף, גנו שחור וארנב הנהרות וישנו אף מין של פינגווין – פינגווין שחור-רגל אנדמי.
דמוגרפיה
עריכה- ערך מורחב – דמוגרפיה של דרום אפריקה
שיעור הפריון בדרום אפריקה הוא 2.34 צאצאים לאישה. ממוצע תוחלת החיים הוא 65.1 שנים (64.8 לגברים ו-71.3 לנשים).
הרכב אתני ודת
עריכהאוכלוסיית דרום אפריקה מגוונת בהרכבה הגזעי והאתני. השחורים אינם מקשה הומוגנית, אלא בני שבטים אפריקאים שונים מאזורי המדינה השונים, בעלי תרבויות שונות ושפות שונות. בנוסף, הגיעו לדרום אפריקה על פני השנים מהגרים רבים מיתר חלקי היבשת השחורה, שנמשכו לעושרה היחסי של המדינה. מבין השחורים, אחת הקבוצות האתניות הגדולות והדומיננטיות היא בני הזולו.
את הלבנים נוהגים על פי רוב לחלק לשתי קבוצות משנה: דוברי אנגלית ודוברי אפריקאנס (הנקראים גם אפריקאנרים או בורים). דוברי האפריקאנס הם בעיקר צאצאי מתיישבים הולנדים, גרמנים, צרפתים ובלגים מראשוני המתיישבים במאה ה-17 וה-18. דוברי האנגלית הם בעיקר צאצאי קולוניאלים בריטים מהמאה ה-19, שאליהם הצטרפו מהגרים מארצות אירופה השונות במהלך המאה ה-20 (ובכלל זה יהודים רבים). הלבנים מהווים כ-9 אחוזים מאוכלוסיית המדינה.
הצבעונים הם בני תערובת גזעים שונים, ללא מאפיין אתני ברור. שורשיהם, לרוב, בצאצאי יחסי ניצול מיני בין האיכרים הבורים לשפחותיהם האפריקניות והאסייתיות. הם ברובם דוברים את שפת האפריקאנס כשפת אם.
קבוצת האסייתים מונה בעיקר הודים, צאצאי עבדים שהובאו מהודו במאה ה-19.
נכון ל-2016 78% מתושבי דרום אפריקה הם נוצרים (ברובם פרוטסטנטים), 4.4% בני דתות מקומיות, 2% מוסלמים, 1% הינדים, 0.1% יהודים ואחרים. 10.9% לא משייכים עצמם לדת כלשהי.
יהדות דרום אפריקה
עריכה- ערך מורחב – יהדות דרום אפריקה
הקהילה היהודית בדרום אפריקה מונה כ-70,000 איש[13] והיא הקהילה היהודית הגדולה ביבשת אפריקה. הקהילה המורכבת בעיקר מיוצאי הרפובליקות הבלטיות במזרח אירופה, והריכוז הגדול בעולם של יהודים יוצאי ליטא. רוב היהודים יושבים בערים יוהנסבורג, קייפטאון ודרבן.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אלכסנדרה פולר, הילדים של נלסון מנדלה, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 145, יוני 2010
- אדריאן פן־דיס, הארץ המובטחת: מסע בדרום אפריקה בשלהי האפרטהייד, תרגם מהולנדית: רן הכהן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014
- יהונתן אלשך, ההיסטוריה הפוליטית של דרום-אפריקה, סדרת "האוניברסיטה המשודרת", משרד הביטחון, 2014
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דרום אפריקה (באנגלית)- דרום אפריקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע על דרום אפריקה בקטלוג הספרייה הלאומית
- פרטי עיתונות היסטוריים על דרום אפריקה באתר עיתונות יהודית היסטורית
- מידע פוליטי-חברתי על דרום אפריקה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- דרום אפריקה ב-Lonelyplanet
- דרום אפריקה - המעצמה האפריקנית הראשונה, באתר "סיקור ממוקד"
- אקונומיסט, במקום אפרטהייד - אי שוויון קיצוני, באתר TheMarker, 26 באוקטובר 2012
- יחסי ישראל-דרום אפריקה, 1967-1961, פרסום תעודות באתר ארכיון המדינה
- נטע טרגל-שמואלי, על משפחות וחיות אחרות: מפגשים עם בעלי חיים בדרום אפריקה, באתר GoTravel
ג'ון אליגון, לינזי שוטל, לורן לת'רבי, ניו יורק טיימס, 30 שנה אחרי, האם דרום אפריקה באמת ניצחה את האפרטהייד?, באתר הארץ, 8 במאי 2024
דרום אפריקה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ שמות בשפות-מקור נוספות הנהוגות במדינה:
- Republiek van Suid-Afrika
- Republiek van Suid-Afrika
- Rephaboliki ya Afrika Borwa
- iRiphabliki yeSewula Afrika
- iRiphabhulikhi yeNingizimu Afrika
- Riphabliki ra Afrika Dzonga
- Rephaboliki ya Aforika Borwa
- Riphabuḽiki ya Afurika Tshipembe
- iRiphabliki yomZantsi Afrika
- iRiphabhuliki yaseNingizimu Afrika
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ איי.פי, לראשונה: דרום אפריקה תאפשר נישואי גייז, באתר ynet, 14 בנובמבר 2006
- ^ למה דרום אפריקה נגד ישראל
- ^ "South Africa 'a country at war' as murder rate soars to nearly 49 a day". the Guardian.
- ^ Check, Institute for Security Studies and Africa. "Factsheet: South Africa's official crime stats unpacked".
- ^ "Bigger than the army: South Africa's private security forces". CNN. 8 בפברואר 2013. נבדק ב-3 במאי 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ המהומות בדרום אפריקה מתפשטות: 30 הרוגים, הצבא שומר על קניונים, באתר וואלה, 13 ביולי 2021
- ^ דודי פטימר, הקהילה היהודית בדרום אפריקה חושפת את האמת: "האג לא מעניין אותם, אלא כסף", באתר מעריב אונליין, 16 בינואר 2024