חם בן נח

דמות מקראית, בנו של נוח
(הופנה מהדף חם (דמות מקראית))

חָם הוא בנו השני של נח במקרא (אולי בנו הצעיר), אחיהם של שם ושל יפת, ואביהם של כוש, פוט, מצרים וכנען. בני חם ישבו במסופוטמיה, בכנען הקדומה ובאפריקה (כולל מצרים).

חם
חָם בֶן נֹחַ
לידה א'תקנ"ז
מסופוטמיה
פטירה מסופוטמיה
אב נח
אם נעמה
בת זוג אשת חם
צאצאים כוש, פוט, מצרים וכנען
מספר צאצאים 4
תקופה דור המבול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שם חם ויפת ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו

במאה ה-19, היו שבלבלו בטעות את חם עם האל המצרי מין, וזאת בשל טעות תעתיק שתרגמה את שמו כ"Khem". על אף שזיהוי זה הובהר כשגוי, הוא ממשיך להופיע לעיתים גם כיום.

חטא חם

עריכה

בסיפור שכרותו של נח, חם הוא זה שראה את ערוות[1] אביו וסיפר על כך לאחיו, שם ויפת. מנימת הטקסט המקראי עולה, כי חם לא רק "ראה" אלא גם ביצע מעשה סדום כלשהו. המדרש גורס כי חם סירס את נח, כדי שלא ייוולדו לו עוד בנים שגם להם יהיה נתח בארץ וכך יקטן הנתח שלו.

משהקיץ משכרותו נח קילל את כנען, בנו הרביעי של חם בעבדות עולם. על פי רש"י נח קילל דווקא את כנען שהיה בנו הרביעי של חם, כיוון שחם מנע מנח להוליד בן רביעי. חלק רואים בסיפור זה סיפור איטיולוגי שבא לשרטט את אופיים המושחת של בני חם, ובעיקר של כנען בנו, האב המיתי של הכנענים.

על פי הרב אורי שרקי, ניתן לראות את שיעבוד כנען כתוצאה מקללת נח, בשני אירועים היסטוריים. על פי הפסוק "יפת אלוהים ליפת וישכון באהלי שם, ויהי כנען עבד למו (להם)" משמע שכנען יהיה עבד גם לשם וגם ליפת, כאשר עבדותו לשם התבטאה בכיבוש ארץ כנען בידי ישראל, ועבדותו ליפת התבטאה בכיבוש קרתגו על ידי הרומאים, אשר יושביה של קרתגו היו ממוצא צידוני (פיניקי), וצידון הוא בנו של כנען[2], ואשר כיבוש רומא את קרתגו הכריע שרומא תהיה הגורם החזק בעולם בסוף, ולא קרתגו.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חם בן נח בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ איבר מינו
  2. ^ "וכנען ילד את צידון בכורו"


אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{ {{ {{
מקרא
הורות[א 1]
נישואין
 
גברתשפחה
גבר
אישה
אחד משולשת האבות
אחת מארבע האמהות
אבי אחד משבטי ישראל
 
 
 
 
{{ {{
 
 
 
 
{{ {{
 
 
 
 
{{ {{
 
 
 
 
{{ {{
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{ {{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{ {{ {{
 
 
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
{{ {{
 
[א 2]
 
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{ {{ {{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{ {{ {{ {{ {{
 
{{ {{ {{ {{ {{ {{ {{ {{ {{ {{ {{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
ריפת (דיפת)


 

 
{{
תרשיש (תרשישה)


 
{{
 
 

 
{{
 
{{
סבתה (סבתא)


 
{{
להבים


 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 

 
{{
מש (משך)


 
{{
 
{{
 
{{
 

 
{{
דודנים (רודנים)


 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
רעמה (רעמא)


 
{{
כפתורים


 

 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
עובל (עיבל)


 

 
 
{{
 
{{
 
 
 
{{
שלף


 
{{
אבימאל


 
 
 
{{
סיני


 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
{{
 
 
 
{{
ירח


 
{{
אופר (אופיר)


 

 
{{
 
 
{{
 
{{
 
{{
הדורם


 
{{
 
 
{{
 
 
 
{{
אוזל


 
{{
יובב


 

{{
 
{{
 
{{
דקלה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
 
{{
 
{{
 
 
 
{{
 

{{
ישבק


 
{{
שוח


 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
טבח


 
{{
חזו


 
{{
 
 
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
{{
גחם


 
{{
פלדש


 
{{
בוז


 
 
 
 
 
 
 
 
{{
עיפה


 
{{
שבא


{{
 
{{ {{
תחש


 
{{
ידלף


 
{{
קמואל


 
{{
בת בכירה


{{
בת צעירה


 
 

 
{{
 
{{ {{
 
{{ {{
 
{{
 
{{
כשד


 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
{{ {{
בן־עמי


 
 
{{
 
{{
אשורים


{{
 
{{
 
 
{{
 
{{ {{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
יעקב (ישראל)
יעקב (ישראל)


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
 
 
 
 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
{{ {{
 
{{
 
 
 
 
{{ {{
 
{{
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
שוע


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
 
 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{ {{ {{
מכיר


 
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
{{
 
{{
 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
 
 
{{
 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
{{
 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
{{
 
 
 
{{
 
{{
 
{{ {{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
 
{{
בריעה


{{
 
{{
 
 
{{
 
{{
 
{{
מלכיאל


 
{{
חבר


הערות:

הערות שוליים:

  1. ^ כדי שהקו יסמן הורות עליו לרדת למטה
  2. ^ מקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא מפורש בספר בראשית.
  3. ^ הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.
  4. ^ יש המזהים את יסכה בת הרן עם שרה, אשת אברהם.