כנען (דמות מקראית)

כְנַעַן הוא דמות מקראית הנזכרת בפרשת נח שבספר בראשית כאחד מבניו של חם, בן נח, שהיה אבי העמים הכנענים.

כנען

אב	חם בן נח
צאצאים	צידון, חת

נח מקלל את כנען, גוסטב דורה

בני כנען

בפרשת נח נכתב שכנען ילד את (אנשי) העיר צידון, חת (החתים), היבוסים, האמורים, הגרגשים, החוים, הערקי (אנשי ערקה), הסיני, הארודי (אנשי ארוד), הצמרי (אנשי צומור) והחמתי (אנשי חמת) – חלק גדול מבניו נזכרים מאוחר יותר כעמים היושבים בארץ כנען לפני כיבושי יהושע:

וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידוֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת. וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי. וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי. וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי.

— ספר בראשית, פרק י', פסוקים ט"ו–י"ח וכן ספר דברי הימים א', פרק א', פסוקים י"ג–ט"ו

דמותו של כנען וקללתו

שלא כמו הדמויות האחרות המוזכרות בלוח העמים, כנען מוזכר עוד קודם לכן, בספר בראשית, פרק ט', פסוק י"ח, מיד לאחר שמתוארת יציאת נח ובניו מן התיבה. יש המפרשים זאת כסימן לכך שכנען, בניגוד לשאר נכדיו של נח, נולד עוד לפני שירדו בניו מן התיבה. אמנם בכתוב נאמר שהיוצאים מן התיבה היו נח ובניו בלבד.

בפרשת שכרות נח, כנען קולל על ידי נח, כעונש על מעשיו של חם אביו, שראה את ערוות נח, ונאמר עליו שיהיה "עבד עבדים" לאחיו. מהכתוב לא ברור למה קולל דווקא כנען ולא חם עצמו. יש אומרים שכיוון שחם עצמו התברך מפי האלוהים כשברך את נח ובניו בצאתם מהתיבה, לא רצה נח לקללו, וקילל את בנו. על פי המדרש, עיקר ביזויו של נח נעשה על ידי כנען, ולכן התקלל.

בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג', עמוד א' נאמר שכנען הוא בעצם סיחון (וכן נקרא בעוד שם "ערד") שנזכר במקרא בתור מי שנלחם עם בני ישראל בלי שום סיבה.

על פי הרב אורי שרקי^{[דרוש מקור]}, ניתן לראות את שיעבוד כנען בשני אירועים היסטוריים. על פי הפסוק "יפת אלוהים ליפת וישכון באהלי שם, ויהי כנען עבד למו(להם)" משמע שכנען יהיה עבד גם לשם וגם ליפת, כאשר עבדותו לשם התבטאה בכיבוש ארץ כנען בידי ישראל, ועבדותו ליפת התבטאה בכיבוש קרתגו על ידי הרומאים, אשר יושביה של קרתגו היו ממוצא צידוני (פיניקי), וצידון הוא בנו של כנען, ואשר כיבוש רומא את קרתגו הכריע שרומא תהיה הגורם החזק בעולם בסוף, ולא קרתגו.

כנען וארץ ישראל

חוקרים שונים מצביעים על שינוי תפיסה הדרגתי בזיקה של היהודים לארץ ישראל, שהשפיע על התייחסותה של המסורת היהודית לכנען. ספר בראשית מתאר כיצד בתחילה ניתנה הארץ לכנען, אולם תיאור זה מתפתח בספר היובלים, בו מתוארת הארץ כ"נחלת בני שם" והתיאור הכרונלוגי משתנה כך שכנען קיבל את הארץ רק לאחר שגזל את הנחלות באופן בלתי מוצדק משם.