לוננבורג (נובה סקוטיה)

לוננבורג
**Lunenburg**
	מראה כללי של לוננבורג
מדינה	קנדה
פרובינציה	נובה סקוטיה
תאריך ייסוד	1753
שטח	33 הקטאר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	2,263 (2016)
קואורדינטות	44°22′39″N 64°18′54″W / 44.3775°N 64.315°W
אזור זמן	AST
	http://www.explorelunenburg.ca/
אתר מורשת עולמית
	העיר העתיקה לוננבורג
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1995, לפי קריטריונים 4, 5
שטח האתר	33 הקטאר
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת קנדה רגילה) אוטווה אדמונטון ויניפג ונקובר טורונטו מונטריאול מיסיסוגה קוויבק סיטי סנט ג'ונס רג'יינה שארלוטטאון ילונייף איקאלואיט וייטהורס ארצות הברית אלסקה גרינלנד איס. ים בופור מפרץ; הדסון; ה; ש; ק; ט; האוקיינוס; האטלנטי; לוננבורג

לוננבורג (באנגלית: Lunenburg) היא עיירת נמל קנדית במחוז לוננבורג, נובה סקוטיה. העיירה שוכנת על חצי אי במערב מפרת מהון, בחוף הדרומי של הפרובינציה. העיירה היא חלק מהמועצה האזורית הליפקס והיא שוכנת במרחק של כ-90 ק"מ מגבול המחוז. נכון לשנת 2016, בעיירה מתגוררים 2,263 תושבים.

בשנת 1995 הוענק לעיירה מעמד של אתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.

היסטוריה

אקדמיית לוננבורג (Lunenburg Academie)

היישוב הרשמי הראשון בחצי האי שעליו שוכנת לוננבורג הוקם ב-1753, כאשר מהגרים גרמנים שווייצרים וצרפתים הובאו למקום במסגרת תוכנית בריטית קולוניאלית. במורדות הגבעה המובילה אל הנמל נבנתה אסכלה קשיחה. שמו של היישוב החדש נגזר מהשם של משפחת המלוכה של בראונזוויק-לוננבורג, שממנה יצאו מלכי בריטניה מבית הנובר. בין 1752 ל-1753 הגיעו למקום מהגרים דוברי גרמנית פרוטסטנטים, והם היו הקהילה הגרמנית הצפונית ביותר בצפון אמריקה. כיוון שלוננבורג הייתה מבודדת, המנהגים והשפה הגרמניים שרדו בה לאורך זמן רב.

לוננבורג היא העיירה השנייה שנבנתה לפי מודל קולוניאלי בריטי לאחר הליפקס שנבנתה ב-1749. מודל העיירה היה היבט חשוב במדיניות האימפריאלית של הבריטים, ששאפו להשיג את המרחב התפקודי הנחוץ לצורך תפקוד תקין של המושבות שלהם. מודל זה נוצר על ידי ועדת המסחר והמטעים. תוכנית לוננבורג הורכבה מכל העקרונות של עיירת מודל: רחובות וגושי בניינים הבנויים במבנה גאומטרי קבוע, קיומם של מרחבים ציבוריים, נתינת מענק לצורך בניית ביצורים והבחנה בין אזורים אורבניים ללא-אורבניים. הביצורים של לוננבורג הם המאפיין היחידי שלא שרד מאז הקמתה.

אחד הבתים העתיקים בעיירה

במקביל להקמתה נוסדו בעיר קהילות לותרניות ופרסביטריאניות, והן הקהילות הוותיקות ביותר בצפון אמריקה.

כלכלת העיירה התבססה במהלך המאה ה-19 על בניית ספינות ודיג, והתעשיות הללו המשיכו לצמוח במהלך המאה ה-20. באמצע המאה ה-19 יצאו הספינות הראשונות לאזור הגרנד בנקס. בשנות ה-70 של המאה ה-19 פותחה במקום מכמורת דיג הנמתחת בין שתי סירות. בשנות ה-20 לוננבורג הייתה העיר המפותחת ביותר מבחינת עיבוד דגים טריים בקנדה. כיום שוכן בעיירה מפעל קנדי שבעבר היה המפעל הגדול ביותר לעיבוד דגים, וכן צי דוגיות לטווח רחוק. לוננבורג היא אחת הערים היחידות בצפון אמריקה שבה נמצאים אומנים המתמחים בבניית ספינות בסגנון המסורתי.

עד לתחילת המאה ה-20 שימשה לוננבורג כמרכז שירותים אזורי עבור כל המחוז, דבר שהתבטא בין השאר בצורך לשלוח מורים ליישובים חדשים בחלק המערבי של המחוז.

תיאור

כנסיית יוחנן הקדוש

המוזיאון

אזור הנמל

ההרכב האדריכלי של לוננבורג הוא הומוגני ואחיד. רוב הבניינים (מעל 95%) נבנו מעץ, וברובם נעשה שימוש בשיטת הבנייה קלעים (מונח הנגזר מהקלעים בבית קולנוע) שלא הייתה נפוצה בצפון אמריקה. על אף שהסגנונות האדריכליים בעיירה משקפים כמעט את כל התקופה של ההתיישבות הבריטית הרשמית בקנדה האטלנטית, יש בלוננבורג מגוון מקומות, ציפויי מגן וחלונות גג שאינם מתאימים לסגנון זה.

דפוס בניית בתי המגורים מעץ מופיע גם בבניינים המסחריים ובבניינים הקרובים לים, ואף לכנסיות: כנסיית יוחנן הקדוש האנגליקנית, שנבנתה ב-1754, נחשבת על ידי מומחים רבים לדוגמה טובה מאוד של סגנון הבנייה קרפנטר גותי (סגנון אדריכלי המהווה יישום של התחייה הגותית). כנסיית סנט אנדרוס הפרסביטריאנית שונתה ב-1878, חמישים שנה לאחר שהסתיימה בנייתה.

בעיירה יש לכל הפחות שמונה בניינים שנבנו בסגנון קלעים (מסגרות עץ עם קורות אופקיות) המייצגים את תקופת ההקמה במאה ה-18. הבניינים הללו נבנו בסמיכות זה אל זה ואל הרחובות, כאשר ההגבהה הרחבה יותר פונה כלפי הנמל. שני שלישים מבנייני העיירה מתוארכים לתקופה המתחילה במאה ה-19, כאשר הבניינים העתיקים יותר נבנו בסגנון בנייה אדריכלי המתאים לזה של המאה ה-18. אולם, במחצית השנייה של המאה חוותה העיירה תקופה של צמיחה כלכלית שהתבססה על בניית ספינות ועל דיג. בעלי הרכוש נטו לבנייה בסגנון משוחרר יותר, מגמה שהוגבלה על ידי האופי השמרני של העיירה. רוב הבתים הפרטיים הם מלפני שנות ה-30, כאשר מסורת הבנייה בעץ נמשכת.

הנוף של העיר הנוכחית משמר בצורה כמעט מושלמת את נוף המודל מאמצע המאה ה-18. לפי התוכנית נבנו שישה אזורים שבכל אחד מהם שמונה גושי בניינים, בכל גוש ארבע-עשרה חלקות. כל אחד מהמתיישבים קיבל חלקה עירונית אחת ו"חלקת גן" ששטחה גדול יותר באזור הנמצא מחוץ לתחום העיירה. האזור הציבורי של העיר לא חולק לחלקות. רוחבם של הרחובות הניצבים לנמל הוא 14.6 מטרים ושל אלו המקבילים הוא 12.2 מטרים. החריג היחיד לכלל זה הוא רחוב קינג (הרחוב הראשי בעיירה) הניצב לנמל, שרוחבו 24.4 מטרים.

לוננבורג היא המקום שבו נבנו המפרשיות הידועות בלונואוז ובלונואוז II המהוות אתר תיירות חשוב בעיירה, ואף הונצחו בבול דואר קנדי. התיירות היא התעשייה החשובה ביותר בעיירה כיום, ואלפי תיירים מגיעים למקום בכל שנה. בעיירה יש מספר מסעדות, פונדקים, בתי מלון, חנויות ומוזיאון לדגת האוקיינוס האטלנטי, המשמשים את התיירים.

תצפית פנורמית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לוננבורג (נובה סקוטיה) בוויקישיתוף