צבי ישראל טאו
הרב צבי ישראל טאו (נולד ב-1 בינואר 1938, כ"ח בטבת ה'תרצ"ח)[1] הוא מהרבנים הבולטים והמשפיעים בזרם החרדי לאומי. הוא נשיא ישיבת הר המור, מנהיג רוחני של ישיבות הקו ושל מפלגת נעם. רבים מתלמידי הרצי"ה רואים בו את ממשיך דרכו של רבו, הרצי"ה קוק.
 | |
| לידה |
1 בינואר 1938 (בן 86) כ"ח בטבת ה'תרצ"ח  וינה, אוסטריה הפדרלית  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
ישיבת מרכז הרב |
| מקום פעילות |
ישראל |
| השתייכות | ציונות דתית, חרדים-לאומיים |
| תחומי עיסוק | אמונה, כתבי הראי"ה, כתבי הרב צבי יהודה הכהן קוק |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק |
| תלמידיו | הרבנים אלי סדן, אלי בזק, משה בלייכר, צבי קוסטינר, יגאל לוינשטיין |
| חיבוריו | לאמונת עתנו, סולו המסילה, נשמה לעם עליה, הרימו מכשול מדרך עמי |
| תפקידים נוספים | נשיא ישיבת הר המור |
  | |
ביוגרפיה
עריכה
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא חלק מהמידע בפרק זה עשוי להיות מוטה ושגוי, יש לתקנו בהתאם להחלטות הבוררות בערך ישיבת מרכז הרב (פרטיה כאן).
ראשית חייו
עריכהנולד בווינה, אוסטריה בשם הַנְס טַאוּ (Hans Thau). הוריו היגרו מגליציה, פולין, בתום מלחמת העולם הראשונה. אביו, אברהם אדולף טַאוּ היה בנקאי, ואמו, יהודית אילה לבית מייזלס, הייתה כימאית.
ארבעה חודשים לאחר האנשלוס עזב אבי המשפחה להולנד, ולאחר כמה חודשים הצטרפו אליו שאר בני המשפחה, תחילה גרו בהאג, ובתקופת השואה גרו בהילברסום. הם ניצלו בין השאר בזכות תושיית האם, שחיפשה את הילדים לחולי אדמת, ופיזרה שלטי אזהרה מהמחלה סביב בית המשפחה. ביוני 1942, אספו הנאצים את יהודי המדינה לקראת שילוחם למחנות ריכוז, והמשפחה אולצה לעבור לאמסטרדם. דרך קבוצת דיפלומטים פולנים בשווייץ, השיגה המשפחה דרכונים פרגוואים, ובעזרתם שבו לאחר כשנה להילברסום, שם הסתתרו בעליית גג במשך כשנתיים, בחסות המחתרת ההולנדית, עד סוף המלחמה.[2][3][4]
לאחר תום מלחמת העולם השנייה המשיכה המשפחה להתגורר בהילברסום, אך אמו מתה ממחלת הסרטן. הוא למד כאחיותיו בבית ספר ציבורי בעיירה סמוכה.
טאו הושפע מרוחות ציוניות שרווחו בארגון בני עקיבא המקומי. אביו התנגד לעלייה בטרם ישלים את תעודת הבגרות, אולם כשהאב ובנותיו ביקרו בארצות הברית, ניצל זאת טאו ועלה לישראל בגיל 17.[2]
בארץ ישראל
עריכהלאחר עלייתו לארץ ישראל למד בישיבת הדרום אצל הרב יהודה עמיטל והרב מרדכי ברויאר. לימים סיפר הרב טאו שהרב עמיטל השקיע רבות בקליטתו והכניסו לעולם התורה, ובפרט לתורת הרב קוק. לאחר שנה עבר לישיבת מרכז הרב.[5] למד גם בישיבת כרם ביבנה עם חברי שבט איתנים של בני עקיבא. שימש בתפקיד חינוכי בישיבה התיכונית אור עציון בשנים הראשונות להיווסדה, ולאחר מכן חזר לישיבת מרכז הרב.
בשנת תשכ"ז לאחר נישואיו לרבנית חנה התגורר ליד אביה שהיה מנהלו של כפר אליהו, מוסד חינוכי פנימייתי דתי לילדי עולים ליד גדרה.[6] בשנת ה'תשכ"ח (1968) החל ללמד בישיבת כרם ביבנה.[7] באותה שנה, השתתף לבקשת הרב צבי יהודה הכהן קוק בהפגנה נגד קונצרט של מתאוס פסיון מאת יוהאן סבסטיאן באך בבנייני האומה. המפגינים, ובהם הרב טאו, התפרצו לאולם והפריעו למהלך הקונצרט. בעקבות כך נעצרו שישה, בהם הרב טאו.[8] לדבריו לאחר המעשה הרב צבי יהודה קוק אמר לו שהעובדה שגרם לשוטר לסחוב אותו בכוח היא מעשה לא מוסרי ומצווה הבאה בעבירה.[9]
ר"מ אמונה בישיבת מרכז הרב
עריכההרב טאו הגיע לעמדת השפעה חשובה בישיבת מרכז הרב החל משנות הששים ותלמיד קרוב של הרב צבי יהודה הכהן קוק.[10] לעיתים הפנה הרצי"ה את השואלים אותו לרב טאו,[11][12] ולעיתים היה ממתין בפתיחת שיעור עד הגעתו.[13] במהלך השנים החל בהעברת שיעורים בביתו ובדירה סמוכה. שיעוריו מתמקדים בנושאי מחשבה ואמונה, במשנתם של הרב קוק ובנו הרצי"ה, תחום שבו הוא נחשב למעיין ובקיא גדול. למעט תקופה קצרה, לא לימד גמרא. אל הרב טאו הגיעו תלמידי ישיבה להתייעצות בנושאים אישיים, אך לאחר שתלמיד שליווה רצח את אשתו,[14] חדל ממתן ייעוץ ועזב את הישיבה לתקופה של שנתיים. הרב טאו העתיק את מגוריו למושב קשת שברמת הגולן (קרוב למקום הרצח), מה שגרם לריחוקו ממוקד קבלת ההחלטות בישיבה.[15]
סמוך לפטירתו של הרצי"ה דרשו חמישה מהר"מים בישיבה, הרבנים מרדכי ועמיאל שטרנברג, עודד ולנסקי, יהושע צוקרמן, יעקב לבנון וכן הרב שלמה אבינר, למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת.[16] ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והרמי"ם שתמכו בו, לא פרשו מתפקידיהם.[17][18]
ישיבת הר המור
עריכההמתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו ב-1997 לשיא, כשהציעה הנהלת הישיבה בפני התלמידים אפשרות ללימודי הוראה במקביל ללימודי הישיבה. הרב טאו טען שהכוונה היא לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות), ואילו הרב שפירא הכחיש את הדברים.[19] בעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור.[20] בישיבת הר המור מכהן הרב טאו בתפקיד הרוחני של נשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף, אך מכריע בנושאים אידאולוגיים ומעביר שיעורים.
השקפה
עריכההרב טאו סבור שיש לדבוק ללא פשרות בתורת הרב קוק ובנו הרצי"ה. אחד היסודות המרכזיים בשיטתו היא התפישה כי "העולם בנוי על תודעה", שעל פיה בכל נושא שהוא, אין חשיבות משמעותית בפעולות המעשיות אם אין תודעה מתאימה שתלווה ותכוון אותן. ללא תודעה מתאימה, כל מוסד או מפעל לא יוכל להתקיים. כיוון שכך, השיקול המרכזי שצריך לשקול בכל נושא הוא השפעתו על התודעה. לאור זאת, הוא מייחס חשיבות רבה לצורך להשפיע על תודעתו של עם ישראל על כל חלקיו.
מתוך גישה זו, ששורשיה אצל הרב קוק ובנו הרצי"ה, הוא נוטה להביט על פעולות מעשיות מתוך תפישה מטאפיזית. למשל, הוא מתנגד לכל ויתור על "קדושת התורה", משום השפעתו העקרונית על התודעה.[דרוש מקור] תפיסה זו עומדת מאחורי התנגדותו להכנסת מכוני הוראה אקדמיים לתוך הישיבות, מאחר שלדבריו יש בכך פגיעה בעצמאות התורה.[21] באופן דומה, אלימות מילולית כלפי חייל יש בה פגיעה בקדושת המדינה וכדומה.[דרוש מקור]
ממלכתיות
עריכה
כחלק מהשקפתו העקרונית, אוחז הרב טאו גם בגישה "ממלכתית", אשר מדגישה לא רק את חשיבות מצוות יישוב ארץ ישראל, אלא גם את חשיבות רצונו של רוב עם ישראל. הוא מתנגד לכל פעולה של כפיית רצון או עניין מגזרי שרוב העם אינו מעוניין בו, גם אם בעיני העושים זוהי טובת העם. לאור זאת, כאשר המתיישבים מתנתקים מן העם, עמדתם הופכת לחסרת משמעות. גישה זו התבטאה בין היתר בכמה אירועים בולטים: בתשמ"ב–1982, בעת פינוי סיני, במסגרת יישום הסכם השלום עם מצרים שנחתם בהסכמי קמפ דייוויד שלל בנחרצות מחאה אלימה כנגד הפינוי כשטען כי "אין שום מנדט לחמשת אלפי איש לכפות את עם ישראל, למרוד ברוח האומה, ולבטל את הדברים שנעשו בצורה ציבורית – זוהי מרידה במלכות ה׳... צריך להבין שתל אביב בידנו מפני שכל היהודים רואים בה חלק ממולדתם, ומצד רוחם הלאומית יש להם התעוררות ביחס לשטח הזה. כלפי ימית, לעומת זאת, לא הצלחנו לעורר הכרה ותודעה לאומית, וקרה מה שקרה".[22] בשנות השמונים היה מראשי המתנגדים מבין רבני הציונות הדתית למחתרת היהודית, ואמר על אנשיה שהם מרימים ידם כנגד תורת הרב קוק ועושים בה שימוש כנגד דעתו המקורית.
בעת הוויכוח על תוכנית ההתנתקות, כמו במקרים קודמים, הוא התנגד עקרונית לאיום בנשק הסרבנות, שלדעתו מפורר את הצבא. עם זאת, לראשי מוסדות שהתייעצו איתו בנושא, הוא אמר שתלמיד שיהיה מסוגל נפשית לפנות יישובים, הוא כישלון חינוכי. היו שקראו לגישתו שהובעה בכמה ערוצים, בשם: "סרבנות אפורה".[23] ב-2016 קרא להתנגד לעירוב נשים בחילות השדה גם במחיר ויתור על הקריירה הצבאית.[24]
לדעתו, בהמשך לדעת הרב צבי יהודה הכהן קוק,[25] יש לכבד את מי שמייצג את הממלכתיות הישראלית, ובאופן מיוחד את ראש הממשלה. בהתאם לכך, ניתן לבקר את ראש הממשלה באופן נוקב ולהילחם במעשיו, אך אסור לבזותו ולפגוע בכבודו. עם זאת, הרב טאו גם טען שלא כל אחד מבין בעניינים פוליטיים ויכול לבקר את הממשלה.[26]
השקפה חינוכית
עריכההרב טאו התפרסם בהתנגדותו ללימוד התנ"ך "בגובה העיניים", דהיינו לייחוס מניעים אנושיים רגילים לגיבורי התנ"ך. הוא הביע התנגדות לשיטת הרבדים בלימוד התלמוד. כמו כן ביקר בחריפות הכנסת אספקטים של ביקורת המקרא אל תוכנית הלימודים של התנ"ך בחלק מישיבות ההסדר, בין השאר בטענה שהאיחוד האירופי מממן תוכניות לימודים אלו, במסגרת התוכנית להחדרת ערכי דמוקרטיזציה אל החברה הישראלית.
הוא תומך בכך שללימודי חול לא יוקדש זמן רב בגיל צעיר. מנחה את תלמידיו להימנע מצריכת תקשורת ותרבות חילונית נמוכה, אולם אינו מתנגד להשכלה כללית בגיל מאוחר. לרב טאו עצמו ידע כללי רחב, והוא מתמצא בפילוסופיה ושולט בכמה שפות.[דרוש מקור]
הרב טאו מתנגד בתוקף לרפואה אלטרנטיבית. לדבריו, גם התרופות שבתלמוד ובספרי הרמב"ם משקפות את הידע המדעי של זמנם, ויש להסתמך על הרפואה המודרנית.[27]
פעילותו הציבורית
עריכההרב טאו השתתף בתכנון מהלכיה של תנועת "גוש אמונים" בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, הגם שהתעמת כמה פעמים עם מנהיגיה, בניסיון למנוע עימותים עם צה"ל.[28] באותה תקופה, הרב טאו ואשתו הרבנית חנה היו מראשי הפעילים בתנועת "שלח את עמי", שפעלה למען יציאת יהודים מברית המועצות, ועמדו בקשר עם אסירי ציון הרב יוסף מנדלביץ' ונתן שרנסקי.[29]
בתחילת דרכה של ישיבת "שבי חברון" בבית רומנו ביישוב היהודי בחברון, היה מעביר מדי שבוע בישיבה.[30]
הרב טאו מסרב להתראיין לעיתונאים, וממעט בהופעות באירועים ציבוריים.[31]
הרב טאו מתנגד לעליית יהודים להר הבית, עקב האיסור שהטילה הרבנות הראשית.[32]
ב-2016 נתן את הסכמתו לאיחוד מדרשת הרובע אל המכללה האקדמית הרצוג, אך בהמשך חזר בו מאחר שזו לדבריו משתמשת ב"גישות חילוניות כפרניות ובשיטות מחקר זרות בלימוד כתבי הקודש".[33]
בדצמבר 2022 חיזק בעל אולם אירועים, עקב סירובו לאפשר את חתונתן של שתי נשים.[34]
פקודת השירות המשותף
עריכהבשנת תשע"ז (2017) הביע התנגדות נמרצת לפקודת השירות המשותף ולשילוב בנות בתפקידי לוחמה בצה"ל, שאותן הוא רואה כנובעות מאג'נדה של אנשי שמאל קיצוני שבה מחזיקים אנשי תקשורת וארגוני נשים, המבקשים להביא לחילון, להפרדה בין דת ומדינה בישראל, לביטול מושג המשפחה המסורתי והחלפתו ביצירת חברת אחווה ושיתוף נשים וילדים ברוח חזון המדינה האידיאלית של אפלטון, ולעצירת תהליך הגאולה. לטענתו, ראשי הצבא משתפים פעולה עם מגמות אלה והדבר מביא לכפיית מערכת ערכים זרה על חיילי צה"ל ועל עם ישראל. לתלמידיו קרא שלא להסכים לפקודות שנוגדות את ערכי הצניעות, גם אם הדבר יוביל לפגיעה בשיבוצם ובקידומם בצה"ל. הדברים שנאמרו בעל פה נערכו בידי תלמידיו והוצאו בחוברת מיוחדת בתפוצה רחבה.[35] הוא קשר את הדברים גם לקיום מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, וכינה את ההומוסקסואלים "סוטים".[36] לדבריו, תופעות אלו מבטאות איבוד צלם אנוש בסיסי, ופגיעה בערכים יהודים כדוגמת הצניעות.[37] בהתנגדות למהלכים אלו ראה הרב טאו חלק מהותי מבניין תחיית הקודש ותהליך הגאולה. עם זאת התנגד לקריאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לבני נוער דתיים לעכב את גיוסם לצה"ל על רקע נושא זה.[38]
פעילות מפלגתית
עריכהברוב מערכות הבחירות בעבר תמך הרב טאו במפד"ל. אולם בחירות לכנסת השבע עשרה שנערכו ב-2006 הצביע לש"ס[39] בנימוק שנציגי האיחוד הלאומי-מפד"ל לא מבינים כי המאבק על שלמות הארץ אינו אלא ביטוי של מאבק תרבותי-תודעתי יסודי יותר[דרוש מקור][מפני ש...]. לקראת נאום בר-אילן, פרסם ביוני 2009 מכתב פומבי לראש הממשלה בנימין נתניהו, בו קרא להדוף את "לחצי אמריקה ואירופה".[40]
ב-2013 פרסם מכתב נגד "הבית היהודי" שבו כתב: "האג'נדה של הבית היהודי היא חיסול כוחן של המפלגות הדתיות הציוניות, כדי לקעקע את הסטטוס קוו, למען הפרדת הדת מן המדינה בכל התחומים ולפרק כל זיקה של מדינתנו אל התורה"; "ונקווה שגם יוחלף השם שמפלגה זו נושאת בשקר".[41] בהמשך לכך, ובהקשר של הקמת "מנהלת הזהות היהודית" במשרד לשירותי דת, הביע התנגדות לכל פעולה שמבוצעת בשיתוף פעולה עם אנשי "הבית היהודי".[42] בכסלו תשע"ה הופצה חוברת המבוססת על שיעוריו, ובה התנגדות להפרדת היהדות ממדינת ישראל, לשילוב חילונים במפלגה הדתית לאומית ולמתן לגיטימציה לחקיקה ולרפורמות אנטי-דתיות.[43]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים, תמך במפלגת "יחד" בראשות אלי ישי, התנער ממנה לקראת האיחוד עם מפלגת "עוצמה יהודית", אך חזר בו מהתנערות זו וחתם על מכתב תמיכה פומבי בה והשתתף בכנס תמיכה במפלגה.[44]
בבחירות לכנסת ה-21 הטיל לקלפי פתק לבן.[45] החל מהבחירות לכנסת ה-22 תומך במפלגת נעם ונחשב למנהיגה הרוחני. החל מהכנסת העשרים וארבע מיוצגת בכנסת על ידי אבי מעוז.
פרשות משה קצב וחיים ולדר
עריכהבזמן חקירתו של נשיא המדינה משה קצב, בין היתר בחשד לאונס, פרסם הרב טאו מכתב אשר בו הוא מביע תמיכה בקצב וקרא לו שלא להיכנע ללחצים התקשורתיים, משום שכניעה כזאת תזמין לחצים נוספים ותיתן "שלטון ללא מיצרים לליצנות ולטרור התקשורתי".[46] גם לאחר הרשעתו של קצב באונס, עמד הרב טאו בראש מכתב תמיכה של רבנים שנשלח באופן פרטי לקצב, שבו הביעו אמון בחפותו וביקרו בחריפות את התקשורת הישראלית.[47] לפי אבישי בן-חיים, ביטל קצב את עסקת הטיעון שנחתמה עמו לאור המלצות הרב מרדכי אליהו והרב טאו, שאמר לו כי אין לו רשות למחול על כבודו, גם אם יורשע.[48]
לאחר התאבדותו של חיים ולדר עקב טענות לתקיפה מינית וניצול מיני, יצא הרב טאו להגנתו וטען כי הטענות כנגד ולדר הן "שקר וכזב", וכי שילמו כסף למתלוננות ולמתלוננים כדי שיעידו. לדבריו, "רצו להינקם ולחסל" את ולדר בשל ביקורת שמתח על בית המשפט העליון ונשיאו לשעבר אהרן ברק. בהקשר זה הזכיר הרב טאו את תיקו של משה קצב, וטען כי "תפרו לו תיק" מפני שלא היה מוכן לקבל את המשלחת של הרפורמים. בהתייחס לבית דין שהפעיל הרב שמואל אליהו בעניינו של ולדר טען כי לא היה בית דין, כי הרב אליהו סובל ממקארתיזם, וכי בעקבות פרשיית עזרא שיינברג איבד הרב אליהו את כל הגבולות. הוא ביקש לפרסם את דבריו,[49] ושניים מתלמידיו פעלו ברוח זו.[50] לאחר פגישה שנערכה בין שני הרבנים פורסם כי "יושרו ההדורים" ביניהם. בהמשך פרסם הרב טאו מכתב שבו חיזק את דבריו הראשונים והזהיר מעריכת משפט שדה לאדם בתקשורת.[51]
תלונות על פגיעה מינית
עריכה
ערך מורחב – פרשת התלונות נגד הרב טאו
באוגוסט 2022 פרסמה נחמה תאנה פוסט בפייסבוק ובו טענה שהרב טאו פגע בה מינית פגיעה ממושכת בזמן שהייתה קטינה, לפני כ-30 שנים.[52] על התלונה שהגישה תאנה חלה התיישנות, והמשטרה התקשתה לעמוד על אמינות המתלוננת.[53] ב-13 בנובמבר 2022 התראיינה דורית הופר לנג, ולדבריה גם היא הותקפה מינית על ידי הרב טאו, לפני למעלה מ-40 שנים.[54][55] זמן קצר לאחר מכן פתחה משטרת ישראל בחקירת הטענות, ובהמשך החקירה הועברה לידי להב 433.[56]
בינואר 2023 אמרה תאנה כי הרב טאו הוא צאצא של יוזף מנגלה והשתקע בישראל בזהות בדויה של יהודי, ואחראי לרציחתם של אזרחים ישראלים. תאנה ומשפחתה קראו לרב טאו לבצע בדיקת סמני DNA מפוקחת כדי לְהָזֵם את השמועות.[57] בפברואר 2023 פורסם שנחקר תלמידו לשעבר ששמע כבר לפני שנים על סיפורה של דורית לנג, שכתב כי "מחפשים את ראשו" של הרב טאו.[58] כמו כן פורסם כי בינואר נחקרה אישה נוספת, שלפי הנטען סיפרה לפני למעלה מעשרים שנה באופן אישי לאישה אחרת כי הוטרדה מינית על ידי הרב טאו.[59]
במרץ 2023 הרב טאו נחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירות מין, תקיפה בנסיבות מחמירות, חטיפה ומעשה מגונה בקטין[60] ושוחרר בערבות.[61][62] במהלך החקירה נערך עימות בינו ובין תאנה.[63] ביוני 2023 הסתיימה החקירה, והמשטרה העבירה את התיק לפרקליטות מחוז ירושלים שתחליט אם להגיש כתב אישום נגדו.[64][65]
במאי 2024 הוגשה תלונה נוספת על פגיעה מינית כנגד טאו שהועברה לבחינת הפרקליטות. בשל משך שהזמן שעבר ממועד ההתרחשות לכאורה של האירועים, ייתכן וחלה התיישנות על התלונה.[66]
חיים אישיים
עריכהאשתו הראשונה, הרבנית חנה טאו, הייתה מחלוצות לימוד התורה לנשים בציבור הדתי. נחשבה למורת דרך, ולימדה רבות מהמחנכות במדרשות התורניות. חנה טאו נפטרה בשנת 2005 ובשנת 2008 נישא הרב טאו בשנית, לבתיה כהן מהרובע היהודי.[67]
לרב טאו שלושה בנים ובת.
- הרב מרדכי (מוטי), הקים את הישיבה הקטנה "שלום בניך" בירושלים ועומד בראשה.
- הרב נחמיה (נשוי לנחמה, בתו של הרב אלי הורוביץ) עומד בראשות ישיבה גבוהה בבני דקלים, אותה הקים בטבת ה'תשפ"ג יחד עם הרב דביר שחר. בנוסף, הוא מעביר שיעורים בישיבת מדברה כעדן, ובישיבה הקטנה מדברה כעדן לצעירים (שבהקמתה היה שותף), שבמצפה רמון.
- תהילה - נשואה לרב איתי אפלבאום, המלמד אף הוא בישיבת "שלום בניך".
- אברהם יצחק.[68]
הרב טאו הוא אחיהן הצעיר של פרופ' גרדה אילתה-אלסטר (מרצה לשעבר לספרות משווה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורעיית פרופ' חיים אילתה) ושל הרַבָּה פרופ' אוולין גודמן-טאו, חוקרת מחשבת ישראל.
מתלמידיו הבולטים
עריכה- הרב עמיאל שטרנברג – ראש ישיבת הר המור
- הרב מרדכי שטרנברג – שימש כראש ישיבת הר המור
- הרב עודד וולנסקי – מלמד אמונה בישיבת הר המור
- הרב יעקב לבנון – מלמד אמונה בישיבת הר המור
- הרב משה בלייכר – ראש ישיבת שבי חברון לשעבר
- הרב צבי קוסטינר – ראש ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון[69]
- הרב אלי בזק – מלמד שיעורי אמונה בישיבת הר המור ובישיבת מצפה רמון
- הרב חיים גנץ – ראש ישיבת מעלה אליהו בתל אביב
- הרב אלי סדן – ראש מוסדות בני דוד בעלי
- הרב יוסף קלנר – מלמד במוסדות בני דוד בעלי
- הרב חגי לונדין – ר"מ בישיבת ההסדר אפיקי דעת בשדרות ומכון מאיר, וראש ישיבת הסדר חולון
- הרב יהושע שפירא – ראש ישיבת ההסדר רמת גן
- הרב שלמה אבינר – נשיא ישיבת עטרת ירושלים
- הרב חננאל אתרוג – ראש ישיבת שבי חברון
- הרב מרדכי הס – רב היישוב נווה וראש הישיבה הגבוהה ביישוב. לשעבר ר"מ בהר המור. מעורכי סדרת הספרים של הרב טאו "לאמונת עתנו".
- הרב אריאל אדרי – ר"מ בישיבת "הר המור", רב שכונת הר חומה ואב בית הדין בבאר שבע
- הרב ישעיהו דורון – ראש ישיבת לנתיבות ישראל
- הרב יעקב פייגנבוים – לשעבר ראש מכינת קשת
- הרב יגאל לוינשטיין – ראש מכינת בני דוד שבעלי
- הרב יהושע ון דייק – ראש ישיבת איתמר
ספרים המבוססים על שיעוריו
עריכההרב טאו לא פרסם ספרים או מאמרים שכתב בעצמו, למעט מאמרים בודדים.[70] בנוסף הרב טאו ערך ספר הנקרא "להלכות ציבור" בו מרוכזים אגרות וכרוזים של הרב צבי יהודה בתוספת רקע וביאור קצר מהרב טאו.
תוך שיתוף פעולה הדוק איתו הוצאו לאור על ידי הוצאת הספרים "חוסן ישועות" (מכון תורני להוצאת כתבי רבני ישיבת הר המור), סדרות של ספרים וחוברות שנערכו על בסיס שיעוריו.[71] בהם:
- לאמונת עתנו – שבעה עשר כרכים של שיחות בענייני אמונה, הנהגה וגאולה
- צדיק באמונתו יחיה – על הגישה ללימוד תורה, בהוצאת מכון בניין התורה – עלי. הספר מבקר את הגישה האקדמית והחילונית ללימוד התורה.
- סולו המסילה – בנושא המאבק על ארץ ישראל וגישת הממלכתיות
- נשמה לעם עליה – מאמרים שנאמרו בעיצומה של תוכנית ההתנתקות
- נושא אלומותיו – ערכה של החקלאות
- צדקה תרומם גוי – ערכה של מצות הצדקה
- חסד ומשפט אשירה – בעניין אהבת ה' וקבלת הייסורים באהבה (תשע"ז).
- האומץ לעצמאות – התנגדות לערכי הפוסט-מודרניזם (אביב תשע"ט (2019))
- הרימו מכשול מדרך עמי – חובת המחאה.
- הִיבָּרוּ נושאי כלי ד’ – על התמודדות עם הפוסט-מודרניזם וההשתחררות מכבליו (תשפ"ג).
מדי כמה חודשים יוצאות חוברות של שיעורים שמעביר הרב טאו, בהוצאת מכון שירת ישראל.[72] כמו כן יצאו בהוצאה זו הספרים הבאים:
- ותשחק ליום אחרון – היחס הראוי אל המוות (תש"פ)
- הגיון ליבי לפניך – ביאור עניינה של התפילה ולקט ביאורי תפילה (תשפ"א).
- עם מקדשי שביעי – שיעורים בנושא מעלת השבת וקדושתה.
- אהבתי מצוותיך – קיום המצוות בדקדוק כיסוד חיי האמונה.
- ושבתה הארץ – פירוש להקדמת שבת הארץ לרב קוק (תשפ"ב).
לקריאה נוספת
עריכה- עוז דוד בלומן, השיבה אל המטפיזיקה: קודש ותודעה במשנתו של הרב צבי ישראל טאו, עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג (127 עמ')
- אודי אברמוביץ, התאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון, 2014
- מרדכי (מורדי) מילר, "כבר לא מבדילים בין עם ישראל לגוים: מלחמתו של הרב צבי ישראל טאו בהשפעות זרות", ראשית, ה (תשפ״א), עמ׳ 80–112.
- יוסף אחיטוב, הרב צבי טאו על האומה הפלסטינית, בתוך: יקיר אנגלנדר ואבי שגיא (עורכים), משבי רוח: דברי הגות ומחשבה, ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע"ג, עמ' 75–92. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
קישורים חיצוניים
עריכה
- רשימת המאמרים של צבי ישראל טאו, באתר רמבי"ש
- מידע על צבי ישראל טאו בקטלוג הספרייה הלאומית
- יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, עמ' 44–46, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- יאיר שלג, הסרבנות האפורה של הרב טאו, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2004
- חיים לוינסון, נשיא ישיבת הר המור: "הבית הוא המקום של האשה ולא המרחב החברתי", באתר הארץ, 30 ביולי 2012
- יואב שורק, ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?, באתר nrg, 21 בפברואר 2015
- מורדי מילר, "ציר הרשע הטכנולוגי" - על "בקשת האני העצמי" של הרב צבי טאו, השילוח, 4, מאי 2017
מורדי מילר, הקלטות חושפות את תוכניתו של אבי מעוז להפוך את ישראל למדינה דתית, באתר הארץ, 11 בינואר 2023
צבי ישראל טאו (1937-), דף שער בספרייה הלאומית- כל הכתבות על הרב צבי טאו, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
עריכה- ^ כאן מסמך רשמי
- ^ 1 2 יאיר שלג, הרבה טאו נגד הרב טאו, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2004
- ^ Auseinandersetzungen mit dem zerstörten jüdischen Erbe. Studia Cassellana, כרך 13. עמ' 61-68.
- ^ Illa Meisels, Eveline Goodman-Tau, Erinnerung der Herzen, Czernin, 2004. עמ' 83, 98
- ^ אלישיב רייכנר, באמונתו - סיפורו של הרב עמיטל, עמ' 63
- ^ איש כי יפליא, ירושלים תשע"ז, עמ' 276
- ^ יבנה וחכמיה, כרם ביבנה תש"ע, עמ' 16, 65.
- ^ שמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 228–230; תלמידי ישיבה פרצו אל תוך קונצרט חגיגי של "מתיאוס פסיון", על המשמר, 17 במאי 1968.
- ^ סולו המסילה, עמוד קסא
- ^ יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, עמ' 44–46, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה;
משה ויסטוך, חדשות, באתר כיפה, 22 ביוני 2017 - ^ ישיבת הר המור – שיעורי הרב שלמה אבינר, באתר shlomo-aviner.net
- ^ ראו למשל: שמחה רז (עורך), משמיע ישועה, עמ' 137, ביחס לקבלת "דרך תשובה" לבחור שדיבר בחריפות בגנותו של האבן עזרא
- ^ נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב טאו, באתר כיפה, 20 בנובמבר 2013
- ^ יצחק בן-חורין, לעיני אחד משבעת ילדיו הרג רב בגולן את אשתו, מעריב, 21 ביולי 1978, עמ' 12; שמעון וייס, בעל חשוד ברצח אם שבעת ילדיו, דבר, 21 ביולי 1978, עמ' 2; אמילי עמרוסי, "אם לסבתא שלי היה מקלט ללכת אליו, היא הייתה ניצלת", באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2018
- ^ יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, עמ' 44, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ ראו אצל הרב יוסף בדיחי, יוסף לקח, ירושלים תשע"ב, עמ' 60 והע' 107
- ^ יוסף לקח, עמ' 60 הערה 107
- ^ נדב שרגאי, אמנה על גבולות הפסיקה, הארץ 23.11.95, עמ' ב-3
- ^ מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא
- ^ מוסף שבת של עיתון הצופה, ז' חשוון תשנ"ח
- ^ לדרך הקודש - שיחות ומסמכים בנושא פיצול ישיבת מרכז הרב, מנקודת המבט של "הר המור", ירושלים תשנ"ח.
- ^ דב שוורץ, ציונות דתית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ח עמוד 58
- ^ יאיר שלג, הסרבנות האפורה של הרב טאו, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2004
- ^ "נשים בטנק - תת-אנושיות"; הרב צבי טאו על פקודת השירות המשותף: הרמטכ"ל וראש אכ"א מתנהלים כמו חונטה
- ^ צבי יהודה הכהן קוק, מתוך התורה הגואלת, ב, עמ' רו.
- ^ 'היועץ למלך נתנוך', בתוך: לאמונת עתנו, עמ' ?
- ^ לאמונת עתנו, כרך ג, עמ' רב-רז.
- ^ חגי סגל, אחים יקרים
- ^ שמחה רז (עורך), משמיע ישועה, עמ' 215-214
גיא עזרא, השיחה בין הרב אלי סדן והרב טאו לנתן שרנסקי, באתר "סרוגים", 18 בפברואר 2016 - ^ הרב משה בלייכר בריאיון מיוחד על הקמת הישיבה ועוד, באתר "שביעי" גליון 280, כ"א חשוון תשע"ח
- ^ חנן גרינווד, חסר תקדים: הרב טאו השתתף בכנס של יחד, באתר כיפה, 10 במרץ 2015
- ^ עולים בהר, באתר ראיון עם הרב טאו, עולם קטן
- ^ גיא עזרא, הרב טאו ביטל את האישור שנתן למדרשת הרובע, באתר "סרוגים", 16 באוגוסט 2016
- ^ דביר עמר, הרב טאו ביקש לחזק בעלי אולם שסרבו לחתן זוג מהקהילה הגאה, באתר ערוץ 7, 22 בדצמבר 2022
- ^ עמוד הענן משלים לעמוד האש, מדברי הרב צבי ישראל טאו; יאיר שרקי, כתב לענייני דתות, שירות משותף? "טירוף, לצאת למרד", באתר מאקו, 8 במרץ 2017
- ^ יאיר אטינגר, חוברת שכתב הרב טאו ותוקפת את הצבא תופץ בעשרות אלפי עותקים בבתי כנסת, באתר הארץ, 15 במרץ 2017
- ^ מנהיג הזרם החרדי-לאומי נגד הלהט"ב: "מוחקים את המושג משפחה", באתר וואלה, 9 בדצמבר 2018
- ^ הרב טאו במתקפה על סמוטריץ': "פתח פה", באתר "סרוגים", 26 במרץ 2017
- ^ עידן יוסף, טלטלה עזה בציבור הדתי התורני, באתר News1 מחלקה ראשונה, 28 במרץ 2006 (תיעוד 1, תיעוד 2)
- ^ הרב טאו לנתניהו: "אל תיכנע", באתר כיכר השבת, 11 ביוני 2009
- ^ יונתן אוריך, הרב טאו תוקף את הבית היהודי: "מפרקים כל זיקה אל התורה", באתר כיפה, 14 באוקטובר 2013;
הרב טאו: כולם מפחדים מאדון בנט, צאו לחסום כבישים, באתר כיפה, 16 בדצמבר 2013 - ^ שלמה פיוטרקובסקי, כך הכשיל הרב טאו את הקמת מנהלת הזהות היהודית, באתר ערוץ 7, 22 באפריל 2014
- ^ "ונאמן ביתך וממלכתך"
- ^ גיא עזרא, רבנים וראשי ישיבות מהציונות הדתית פרסמו מכתב תמיכה ב'יחד', באתר "סרוגים", 26 בפברואר 2015; יאיר אטינגר וחיים לוינסון, אחרי שנותרו מתחת לאחוז החסימה, תומכי יחד מוצאים עצמם לבד, באתר הארץ, 3 באפריל 2015
- ^ אנשי הרב טאו נגד אחדות, באתר ערוץ 7, 12 ביוני 2019
- ^ עידן יוסף, המכתב שצונזר בעלון הדתי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בנובמבר 2006
- ^ יצחק טסלר, עשרות רבנים שלחו מכתב תמיכה למשה קצב, באתר nrg, 23 בפברואר 2011
- ^ ניצן ארליך, הרב אליהו והרב טאו המליצו לקצב לדחות את עסקת הטיעון, באתר כיכר השבת, 18 במאי 2011
- ^ אור יזרעאלי, גיא עזרא, אוריאל בארי, סערת חיים ולדר | הרב טאו: "הרב אליהו עסוק ברדיפה", באתר "סרוגים", 31 בדצמבר 2021
- ^ ציוץ של דביר עמר ברשת החברתית טוויטר, 31 בדצמבר 2021; ציוץ של דביר עמר ברשת החברתית טוויטר, 1 בינואר 2022
- ^ הרב טאו במכתב הסבר על היחס לפרשת חיים ולדר, באתר "סרוגים", 4 בינואר 2022
- ^ "הזדעזעתי מהעדות על הטרדות מיניות נגד הרב טאו", באתר אייס, 16 באוגוסט 2022
- ^ משה נוסבאום, "גרר אותי לאיזה מקום ופגע בי מינית כמה פעמים, גם כשהייתי ילדה": תלונה נגד רב בכיר מהציונות הדתית, באתר מאקו, 10 בנובמבר 2022
- ^ אביעד גליקמן, עדות חדשה בפנים גלויות נגד הרב טאו: "הרס את חיי", באתר חדשות 13, 13 בנובמבר 2022
- ^ אטילה שומפלבי, קובי נחשוני, המתלוננת השנייה נגד הרב טאו: "פניתי למשטרה בזמן אמת, אמרו לי 'תעופי מפה'", באתר ynet, 14 בנובמבר 2022
- ^ אור רביד, החקירה נגד הרב טאו עברה ממחוז ש"י ליאח"ה בלהב 433 "בגלל הרגישות", באתר מאקו, 20 בנובמבר 2022
- ^ נחמה תאנה: הרב טאו הוא לא יהודי; נאצי הפועל בסתר, באתר "סרוגים", 18 בינואר 2023
- ^ רחלי פלנט רוזן, החקירה בפרשת הרב טאו נמשכת; זה הרב שזומן לעדות, באתר "סרוגים", 11 בינואר 2023
הרב שזומן לעדות בפרשת הרב טאו: מחפשים את ראשו, באתר סרוגים, 11 בינואר 2023
הרב אהרון אגלטל, כשיש שאלות על גדולים, באתר ערוץ 7, 5 בינואר 2021 - ^ רחלי פלנט רוזן, אחרי התפנית: החקירה בפרשת הרב טאו נמשכת, באתר "סרוגים", 8 בפברואר 2023
- ^ אלון חכמון, הרב צבי טאו נחקר באזהרה בלהב 433 בחשד לעבירות מין, באתר מעריב אונליין, 5 במרץ 2023
- ^ גיא עזרא, תפנית דרמטית: הרב טאו נחקר ושוחרר בערבות, באתר "סרוגים", 5 במרץ 2023
- ^ הרב צבי טאו נחקר באזהרה, באתר ערוץ 7, 2023-03-05
- ^ רחלי פלנט רוזן, במהלך החקירה: הרב טאו התעמת עם נחמה תאנה, באתר "סרוגים", 5 במרץ 2023
- ^ הסתיימה חקירת הרב טאו: התיק עובר לפרקליטות, סרוגים, 12 ביוני 2023
- ^ המשטרה תסגור את התיק נגד הרב צבי טאו, באתר ערוץ 7, 19 בדצמבר 2022
- ^ ביני אשכנזי, שלומי הלר, פרסום ראשון: תלונה נוספת הוגשה נגד הרב טאו בגין הטרדה מינית, באתר וואלה, 19 במאי 2024
- ^ הרב טאו התארס, באתר בחדרי חרדים, 2 באוגוסט 2008
- ^ הפצוע בפיגוע הדקירה: אברהם טאו, בנו של הרב טאו, באתר ערוץ 7, 3 בנובמבר 2012
- ^ עדו בן פורת, פרופ' יגיל לוי: הרב צבי טאו אינו שולי, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2022
- ^ לדוגמה, מאמר הלכתי בספר 'זכור זאת ליעקב', ספר זיכרון לרב יעקב כהן, ירושלים תשל"א (1971)
- ^ ספריו בהוצאת "חוסן ישועות"
- ^ אתר המכון