אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; בשפות אירופאיות שמו Abenezra; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) היה משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד. הוגה יהודי בולט בימי הביניים. עסק גם באסטרולוגיה, מתמטיקה ואסטרונומיה (על שמו נקרא מכתש אבן עזרא בירח). רבים מספריו נכתבו בעברית.

רבי אברהם אבן עזרא
Abraham ben Meir ibn Ezra

ציור אמנותי של אברהם אבן עזרא (במרכז), משנת 1235 לערך
לידה	1089 ד'תתמ"ט טודלה, אמירות סרגוסה
פטירה	1164 (בגיל 75 בערך) א' באדר א' ד'תתקכ"ד
כינוי	האבן עזרא, ראב"ע
מקום קבורה	כאבול (עדות ממתחילת המאה ה-14) טבריה (עדות מסוף המאה ה-15)
מקום מגורים	פרובאנס, דרה, בזייה, רואן, לונדון, נרבון, מנטובה, ורונה, רומא, לוקה, טודלה
מקום פעילות	ספרד, איטליה, צרפת, אנגליה
תקופת הפעילות	? – 23 בינואר 1167
השתייכות	רבני ספרד, ראשונים
תחומי עיסוק	תנ"ך, דקדוק עברי, פילוסופיה, שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה
חיבוריו	פירוש קצר לתורה, פירוש ארוך לתורה (רק על בראשית ושמות), פירוש לנ"ך (כולל שני פירושים למגילות אסתר ושיר השירים ולדניאל - קצר וארוך), "מאזני לשון קודש", "שפה ברורה", "שפת יתר", "ספר צחות" (ארבעת האחרונים על דקדוק עברי), "ספר היסוד", "ספר העיבור", "ספר המספר", "ספר האחד" (שני האחרונים על מתמטיקה ואריתמטיקה), "יסוד מורא", "איגרת השבת", דיוואן שירים.
צאצאים	יצחק אבן עזרא

תולדות חייו

בספרד המוסלמית

רבי אברהם אבן עזרא נולד בעיר טודלה שבספרד בשנת ד'תתמ"ט (1089) או בשנת ד'תתנ"ב (1092). הוא עזב את טודלה כנראה בצעירותו, נדד ברחבי ספרד, ועבר בערים טולדו, אליסנה וקורדובה שהייתה מרכז השכלה וחוכמה בתקופה זו ובה שהה שהייה ממושכת. הוא עסק באותה תקופה כנראה בעיקר בשירה, ונהנה מאוד משהייתו בספרד. ככל הנראה רבי אברהם אבן עזרא לא הצליח כלכלית באותה תקופה.

בצפון אפריקה

בהמשך אבן עזרא נדד גם בארצות צפון אפריקה: מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה. יש המשערים שנדודים אלו היו בשנותיו המוקדמות, לפני נדודיו בארצות הנוצרים. רבי שלמה פרחון מספר על הגעתו לצפון אפריקה יחד עם רבי יהודה הלוי. במהלך נדודיו במרוקו התיידד עם רבי יוסף בן עמראן, דיין העיר סיג'ילמסה, ושהה אצלו תקופה ממושכת. רבי אברהם הביע התפעלות מחכמתו, וכתב מספר שירים המספרים בשבחיו. בהיותו בתוניסיה התיידד עם רבי שמואל אבן ג'אמע, אב בית הדין בעיר גאבס, התגורר בביתו תקופה ממושכת, ושיבחו בשיר: "ארי קם בתוך צאן והיה לגואל". מידידיו הנוספים היה איוב שלמה אבן אלמועלם, משורר ורופא בחצר מלך מורביטון בעיר מרקש, וכהרגלו הוא שורר לכבודו מספר שירים. לאחר הפרעות בקהילות היהודיות בספרד וצפון אפריקה, בתקופת שלטון אל-מוואחידון, חיבר רבי אברהם את הקינה אהה ירד עלי ספרד, בה ביכה על חורבן הקהילות, אותן מנה אחת לאחת.

עלייה לרגל לארץ ישראל

ישנה מסורת שאבן עזרא הגיע בנדודיו גם לארץ ישראל, אך מסורה זו חסרה מקורות.

לדעת יהושע פראוור, אבן עזרא עלה לרגל לארץ ישראל, בשנת 1116 לערך, שכן הוא תיאר באחד משיריו את סכנות המסע לארץ הקודש. לדעת פראוור, המסורת בדבר מקום קבורתו בארץ ישראל היא מזויפת.

המעבר לארצות הנוצרים

בשנות הארבעים לחייו עזב רבי אברהם את ספרד, והתחיל במסע נדודים בקהילות היהודיות בדרום אירופה ובמערבה. השנה המדויקת בה יצא מספרד אינה ידועה, אך נראה שיצא לנדודיו סביב שנת ד'תתק"ה (1145) או אף קודם לכן בשנת ד'תת"ק (1140). ישנם אף תיאורים כי רבי אברהם יצא מספרד עוד בשנת ד'תתצ"ח (1138) וחזר אליה שוב מעט לאחר מכן, ויציאתו הידועה לנו היא היציאה השנייה, אך כמו פרטים רבים הנוגעים לחייו האישיים העובדות חסרות. הסיבה לנדודיו אינה ברורה, אך לפי דבריו "הוצאתני מארץ ספרד חמת המציקים", כמו גם בהתאמה למציאות השלטונית בחצי האי האיברי המתוארת היטב, סביר כי נמלט מספרד עקב הרדיפות האנטי-יהודיות של השושלת המוסלמית אל-מוואחידון הקיצונית, שעלתה לשלטון במרוקו ובאנדלוסיה באותה עת.

במכתב ששלח לרבי שמואל אבן ג'אמע כתב רבי אברהם: "...ואשמע את השם מדבר אליי, ביד הנדוד נפשך מסורה". ד"ר יוסף כהן העלה השערה כי רבי אברהם האמין שהכוכבים קבעו כי ייגזר עליו לנדוד. אין זה בלתי סביר להניח כי צירוף של גורמים הביאו לנדודיו, בהם גם תקווה לרווחה כלכלית.

בנדודיו הוא נשא בגאון את הכינוי "אברהם הספרדי", הקפיד לכתוב בעברית צחה ומדויקת, וכך הפיץ את חוכמת יהדות ספרד, אשר הייתה כתובה ברובה בערבית יהודית. כמעט כל ספריו נכתבו במהלך נדודיו.

באיטליה

בשנת ד'תתק"ד (1145) שהה רבי אברהם אבן עזרא ברומא שבאיטליה. מהעיר רומא נדד לעיר סלרנו, שם הייתה קהילה יהודית גדולה. רבי אבן עזרא לא התקבל בכבוד אצל יהודי סלרנו, שלא העריכו את ידיעתו בתנ"ך ובמדעים, ובאותו זמן קיבלו אדם אחר בכבוד גדול. רק עשיר אחד, בשם אליקים, תמך בו כלכלית. הוא העריך מאוד את אליקים וכתב עליו תשבחות רבות בשל היחס שהעניק לו. רבי אברהם אבן עזרא התרעם מאוד על יחסם של יהודי סלרנו, וכתב שבגלל כך לא יכתוב ספרים ולא יפרסם דברי חוכמה בעירם. לאחר מכן נדד ברחבי איטליה ועבר בערים לוקה ומנטובה. במנטובה חלה במחלה קשה ואף נטה למות, אך לבסוף החלים. כשחלה נדר לפרש את התורה לפי הפשט. לאחר מכן המשיך בנדודיו לוורונה. בנדודיו ברחבי איטליה התחיל לכתוב ספרים רבים. באיטליה כתב את פירושו לספר קהלת וסיים אותו בשנת 1140 (שנת ארבעת אלפים ותשע מאות לספירה היהודית), כפי שכתב בפירושו לפסוק האחרון בספר.

בפרובאנס ובצפון צרפת

לאחר שהותו באיטליה, עבר רבי אברהם אבן עזרא לצרפת ולפרובאנס, כנראה בשנת ד'תתק"ח (1148). בצרפת התגורר בתחילה בעיר בדרש (כיום: בזייה), שם קיבלוהו יהודי המקום בכבוד גדול והוא אף חיבר לכבודם את "ספר השם". לאחר שהותו בבדרש המשיך לכיוון נרבונה בחבל לנגדוק שבדרום צרפת, ואחר כך לרואן בחבל נורמנדי שבצפון צרפת. בשהותו בצרפת התיידד עם רבנו תם, והחליף עמו מכתבים.

סוף נדודיו ומותו

בשנת ד'תתקי"ח (1158) שהה אבן עזרא בלונדון שבאנגליה, שם היה למורו של ר' יוסף בר' יעקב ממורויל ושם כתב את איגרת השבת בט"ו בטבת ד'תתקי"ט. יש טוענים שבשנת ד'תתקכ"א (1161) חזר אבן עזרא לנרבונה שבצרפת, אבל מפירוש אבן העזר משמע שנשאר באנגליה.

ראב"ע נפטר ביום שני, א' באדר א', בגיל 75. מקום פטירתו אינו ידוע. הייתה סברה כי נפטר בקלהורה (Calahorra) שבספרד, אך סברה זו הופרכה. יש טוענים שנפטר ברומא, על פי השיר לדור דורים, שבו כתוב ששהה ברומי בשנת ד'תתקכ"ז. לדעת יהודה לייב לאופולד פליישר, סיום השיר הוא תוספת של מעתיק שהיה ברומא ואילו רוב השיר נכתב בלוקה יותר מעשרים שנה קודם.

שנת פטירתו נתונה במחלוקת ובהתאם שנת לידתו. המקור הכתוב המפורט ביותר לתאריך מותו שנמצא בידינו נמצא בכתב יד בספרייה הלאומית בפריז, בסיום הפירוש על התורה: ”וביום שני בראש חודש אדר הראשון שנת ד'תתקכ"ז נפטר רבי' אברהם אבן עזרא ז"ל והוא בן חמש ושבעים שנה ושם סימן לעצמו בכתיבת ידו ואברם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרון אף יו"י, תנצב"ה”. נראה שכותב טקסט זה אכן הכיר את רבי אברהם אבן עזרא, אך לא ידוע באיזה מקום נכתב. בכתב יד אחר נמצא נוסח שונה מעט ובו השנה היא ד'תתקכ"ד. בהתאם לנוסחאות אלו נולד בשנת ד'תתנ"ב או ד'תתמ"ט ונפטר ב-23 בינואר 1167 או 27 בינואר 1164. הנוסח השני עדיף משום שאת פירושו הארוך על התורה כתב בהיותו בן 64 וסיים את ספר שמות בשנת ד'תתקי"ג, ובשנת ד'תתקט"ז כתב פירושים לשלושה ספרים אחרים.

המקור המפורש הקדום ביותר טוען שנפטר באנגליה. רבי משה בן חסדאי, שחי פחות ממאה שנה אחריו, כתב "ושמעתי מבני איגלאנט ששם מת ביניהם". נראה שרבי משה קיבל את המידע מאותם אנשים שנתנו לו את כתביו של אבן עזרא והם אף פגשו אותו.

יש הטוענים שנפטר בארץ ישראל, על פי דברי צפנת פענח לעיל ועל פי טקסט שכתב וממנו עולה כי שהה בארץ ישראל: "ראיתי ספרים שבדקום חכמי טבריה ונשבעו חמישה עשר מזקניהם ששלוש פעמים הסתכלו כל מילה וכל נקודה...". כמו כן אבן עזרא כתב בשיר אחר "...השואל לצאת אל אדמתך". לדעת נפתלי בן-מנחם, "אדמתך" היא ארץ ישראל, וסביר כי הצליח להגיע לשם.

האדמו"ר האמצעי מחב"ד טען שאבן עזרא מת על קידוש השם.

קברו

הקבר בכאבול

כאבול

על פי מסורת כתובה משלהי המאה ה-15 (כ-270 שנה לאחר פטירת אבן עזרא), אבן עזרא נקבר ביישוב כאבול שבגליל. המקום אותו תיארו עולי הרגל אותר בדיוק, במבנה השוכן בבית קברות מוסלמי. אמנם, במגילת פירנצה, מראשית המאה ה-14 (או סוף ה-13), מתוארים קברם של האבן עזרא ורבי יהודה הלוי, ככל הנראה באזור כאבול. מה שמקדים את מסורת קברו בכאבול, כ-150 שנה לאחר פטירתו.

רשימת מקורות בהם מצוין קברו של אבן עזרא בכאבול:

• ספר "ציוני קברים בארץ ישראל", סביב שנת 1440 לספירה.
• רבי יצחק בן אלפרא, בספר "קבלת צדיקי ארץ ישראל, איגרת ר' יצחק בן אלפרא לר' שלמה בן ר' שמעון דוראן", סביב שנת 1441 לספירה.
• רבי אברהם בן שמואל זכות בספרו "יוחסין", סביב שנת 1495 לספירה.
• רבי גרשון בן אליעזר הלוי סגל בספרו "איגרת הקודש (גלילות ארץ ישראל)", סביב שנת 1624 לספירה.
• ספר "אגרת מספרת יחסותא דצדיקייא דארעא דישראל, שליחי ציון", סביב שנת 1626 לספירה.
• רבי יחיאל היילפרין, בספרו "סדר הדורות", סביב שנת 1700 לספירה.
• רבי חיים בן עטר - "האור החיים" (או אחד מתלמידיו) ב"פרשת אלה מסעי, איגרת מסע מירושלים", סביב שנת 1742 לספירה.
• רבי יהודה פוליאשטרו בספרו "זיכרון בירושלים", סביב שנת 1743 לספירה.
• רבי יוסף סופר בספרו "עדות ביהוסף", סביב שנת 1762 לספירה.
• רבי משה ירושלמי בספרו "ידי משה", סביב שנת 1769 לספירה.
• רבי יעקב ברוך בספרו "שבחי ירושלים", סביב שנת 1785 לספירה.
• רבי חיים הלוי הורוויץ בספרו "חיבת ירושלים", סביב שנת 1835 לספירה.
• רבי אברהם מנחם מנדל מור בספרו "מבשרת ציון", סביב שנת 1847 לספירה.
• רבי משה ריישר בספרו "שערי ירושלים", סביב שנת 1850 לספירה.
• רבי שאול בן פנחס בספרו "גבעת שאול", סביב שנת 1893 לספירה.
• רבי אשר אנשיל גרינוואלד בספרו "טוב ירושלים", סביב שנת 1934 לספירה.

במבנה אף נמצאה כתובת בשפה העברית משנת 1826.

טבריה

הנוסע מקנדיאה, סביב שנת 1473 לספירה (כ-310 שנה לאחר פטירת אבן עזרא), מציין את קברו של אבן עזרא בטבריה.

ארץ ישראל

ב"איגרת מחדשי היישוב היהודי בכפר יסיף", משנת 1747 (כ-580 שנה לאחר פטירת אבן עזרא), צוין קברו של אבן עזרא בארץ ישראל, ללא ציון ספציפי.

צפת

במרץ 2017 נמצא קבר בבית העלמין העתיק של צפת ועליו מצבה שבה נכתב "הציון של הישיש, החכם הרופא אברהם אבן עזרא". אך יש סברות שונות בנוגע לזהות אפשרית, כגון רופא בשם זהה, שחי בצפת בימי הרב יוסף קארו ומופיע בשו"ת הרלב"ח.

קשרים וידידים

אבן עזרא הכיר היכרות אישית והיה מיודד עם כמה מחכמי דורו. עוד בספרד הוא פגש את רבי יהודה הלוי, איתו הייתה לו ידידות עמוקה וקשרים לימודיים. יש טענה (אברבנאל בשמות לב) כי אבן עזרא וריה"ל היו מחותנים (בנו של ראב"ע התחתן עם בתו של ריה"ל), דבר זה נתון במחלוקת בין החוקרים. לאחר מותו של ריה"ל כתב עליו אבן עזרא שהוא נגלה לו בחלום והציע לו להצטרף אליו בעולם האמת.

קיים מיתוס המספר כי אבן עזרא פגש את רבנו תם והדגים לו יצירת גולם על ידי צירוף אותיות, רבי יעקב עמדין בספר מטפחת ספרים תקף טענה זו בחריפות "וכי מי לא ידע שלא היה לאבן עזרא חלק ונחלה בחכמת הקבלה?!".

כאמור, יחסי חיבה שררו בינו לבין רבינו תם, והם התכתבו ואף כתבו שירים זה לזה.

אבן עזרא פגש בקורדובה גם את רבי יוסף אבן צדיק, שהיה רב, משורר ופילוסוף. בין שניהם שררה ידידות גדולה, עד כדי כך שרבי יוסף מכנה את אבן עזרא "אחי". נראה שההערכה של אבן עזרא לרבי יוסף לא נפלה מהערכתו של האחרון אליו לפי תשובותיו במכתבים ששלח לו, ובהם ביטויים כגון "אבי בשיר כליל החכמה". נראה שרבי יוסף אף תרם כסף לאבן עזרא. כהנא טען, על סמך שיריו של אבן עזרא, כי יוסף אבן צדיק התרעם על רבי אברהם אבן עזרא בזמן מסוים, אך לא נמצא מקור שטוען כך במפורש ואף השירים שכהנא מביא כראיה לא ברורים כל צורכם בהקשר זה.

גם רבי משה אבן עזרא היה מידידיו של אבן עזרא (אין קרבה משפחתית), ואבן עזרא העריך אותו מאוד כחוקר וכמשורר.

במהלך ביקורו ברומא התיידד עם רבי מנחם בן שלמה, מחבר מדרש שכל טוב, ואף כתב לכבודו כמה שירים.

לאבן עזרא כנראה היו חמישה ילדים, רק אחד מהם, יצחק, ידוע לנו בשמו. לא ידוע מה קרה לשאר ילדיו. בנו יצחק היה משורר בעצמו. כאמור לעיל, יש אגדה שהוא היה נשוי לבתו של רבי יהודה הלוי, ואף עלה עמו לארץ ישראל, אך מידת האמת שבאגדה זו קלושה. יצחק כנראה התאסלם בעקבות מורו ומיטיבו נתנאל מבגדד שהתאסלם אך לא ידוע בבירור אם התאסלם באמת או רק למראית עין. נראה שיצחק חזר לדת היהודית לאחר התאסלמותו, אך זמן קצר לאחר אירוע זה נפטר. אסון זה היה מכה קשה לאבן עזרא. הוא אף חיבר קינה על בנו.

תקופת חייו של הרב אברהם אבן עזרא על ציר הזמן
ציר הזמן

פירושיו למקרא

פירושו של אברהם אבן עזרא לספר שמות, נאפולי 1488

ערך מורחב – פירוש האבן עזרא

הראב"ע הוא מגדולי מפרשי המקרא בכל הדורות, ופירושיו מצטיינים בנטייה חזקה לפשט. פירושיו מקוריים ומצטיינים בסגנונם הקצר והתמציתי, הקשה לעיתים להבנה. אבן עזרא שם דגש חזק על פירוש לפי כללי הדקדוק. פעמים רבות הוא מפרש על פי עקרונות האסטרולוגיה, בה ראה חכמה אמיתית וחשובה כיתר בני דורו. הוא מרבה לעסוק בשאלות כרונולוגיות ובבירור המציאות הממשית המתוארת במקרא. הראב"ע מרבה להביא מפירושי הקדמונים - רבניים וקראים, פעמים שהוא מסכים עמם ופעמים שהוא חולק עליהם, לעיתים בעוקצנות.

יש בידינו פירושים של אבן עזרא לחמישה חומשי תורה, לחמש מגילות, לישעיהו, לתרי עשר, לתהלים, לאיוב ולדניאל. כנראה הפירושים למשלי ולעזרא ונחמיה, המיוחסים לו, אינם שלו, ומי שכתבם הוא רבי משה קמחי. אבן עזרא מזכיר את פירושיו לנביאים ראשונים ולמשלי, אך אלה לא הגיעו לידינו.

הקדמתו לפירוש התורה

אבן עזרא כתב הקדמה נרחבת לפירוש התורה ובה הוא מפרט חמש שיטות לפירוש התורה. לצורך הדגמה של שיטותיו הוא משתמש במשל מתחום המתמטיקה - נקודה בתוך עיגול, כשהנקודה היא הפירוש האמיתי ושאר הפירושים ממוקמים ביחס אליה.

חמש הגישות לפירוש התורה הן:

1. דרכם של כמה גאונים, המאריכים בפירושיהם ומכניסים את כל הידע האנושי לתוך פירושם לתורה. אבן עזרא יוצא נגד דרך זו ומחשיב אותה לעיגול המקיף את הנקודה. הוא אינו יוצא כנגד לימוד דברים שאינם כלולים בתורה, אלא טוען כי אין להכניס לתורה דברים שאינם נמצאים בה בפשט. כלשונו: "והרוצה לעמוד על חכמות החיצונות, ילמדם מספרי אנשי תבונות, אז יתבונן בראיותם אם הן נכונות."
2. דרכם של הפרשנים הקראים, המפרשים את המקרא ללא התחשבות במסורת ההלכה של חז"ל, במה שלטענתם הוא הפשט. אבן עזרא יוצא נגד דרך זו בחריפות ומביא דוגמאות רבות לכך שאי אפשר לפרש בצורה כזו מכיוון שפעמים רבות ניתן לפרש את התורה בכמה דרכים. במשל הנקודה הוא ממקם דרך זו כאנשים שחשבו שהם מצאו את הנקודה, אך בעצם הם רחוקים ממנה מאוד.
3. דרכם של הפרשנים הנוצרים, המפרשים את התורה כאלגוריה, ושוללים את פשט הכתובים. נגד דרך זו טוען אבן עזרא כי היא ממקומת מחוץ לעיגול ובדרך זו רק שוטים הולכים: "...ולא אאריך להשיב עליהם, כי עם תועי לבב הם, כי הדברים על צדק לא נחלקו."
4. דרכם של חכמי ישראל בארצות הנוצרים, שפירושיהם אינם אלא העתקה של מדרשי חז"ל על הכתובים. אבן עזרא טוען כי פירושים אלו מיותרים - מי שרוצה ללמוד את דברי חז"ל יכול פשוט לפתוח את מדרשי חז"ל. למרות זאת דרך זו היא קרובה לנקודה והיא הכי אמיתית עד עכשיו.
5. דרך זו היא דרך אבן עזרא והיא לשיטתו הנקודה עצמה. לפי דרך זו יש להתבונן היטב ב"דקדוק כל מילה" וצריך לפרשה לפי מיקומה בפסוק ולפי הפעמים האחרות בהם מופיעה מילה זו בתנ"ך, תוך התעלמות מדרשות שאינם לפי הפשט, מלבד בענייני הלכה, בהם יש ללכת אחרי "המעתיקים" - הלוא הם חז"ל, שקבלתם אמיתית. כלשונו: "אשר ממנו לבדו אירא, ולא אשא פנים בתורה, ואחפש היטב דקדוק כל מילה בכל מאודי, ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי, וכל מילה שתבקשנה - בפירוש המילה הראשונה תמצאנה..."

פירושו לתורה

שתי מערכות פירושים לחמשת חומשי תורה. אחת מכונה 'הפירוש הארוך', והשנייה 'הפירוש הקצר', וזאת בשל היותם של 'דיבורי המתחיל' בפירוש המכונה 'ארוך' ארוכים יותר, בדרך כלל, מאלה של הפירוש המכונה 'קצר'. הפירושים לפסוקים פעמים רבות דומים מאוד בין שתי מערכות הפירושים, אך לעיתים גם חלוקים.

כאמור, ר' אברהם מגדיר בהקדמתו הארוכה לפירושו לתורה את דרכו הייחודית בפירוש המקרא. חז"ל הבינו שישנם ארבעה רבדים מקבילים בפירוש פסוקי התורה: פשט, דרש, רמז וסוד. פרשנים רבים בני התקופה בללו בפירושיהם את רבדים אלו יחד. לעומתם, ר' אברהם שאף למצוא את הפשט הפשוט של כל פסוק ולהפריד בינו ובין דרשתו של הפסוק. מתוך שאיפה זו - לאורך פירושו לתורה מתעמת עם פירושיהם של פרשנים שונים מכלל קשת פרשני המקרא, החל מחז"ל במדרש ובתלמוד וכלה בפירושיהם של חכמי הקראים. לגבי חלקם טען שהם דרש ולא הפשט של הפסוק, ואילו כנגד חלקם טען שהם לא הפשט האמיתי של הפסוק. למרות זאת, קיבל ר' אברהם שהלכה למעשה נעשית על פי דרשתם של חז"ל.

את פירושו לתורה, כתב ר' אברהם בלשון קצרה, תמציתית ופיוטית, לכן נכתבו ספרים רבים כדי לפרש את כוונתו, כמו שניתן לראות בהרחבה בפרק הבא. הרבה 'דיבורי המתחיל' מכילים מילים בודדות ואף, לפעמים, מילה אחת. עם זאת, במקומות בהם הזכיר עניין עקרוני - הרחיב ר' אברהם אפילו מספר דפים רק על 'דיבור מתחיל' אחד. בנוסף ללשון הפיוטית והתמציתית, ביטא ר' אברהם את כישרונו בשירה בפירושו לתורה גם בדרך נוספת. בחלק מן הפרשות פתח ר' אברהם בכמה שורות של שירה, לדוגמה, את פרשת בשלח, פתח:

אויל מורד בעושהו היצלח, בשליתו כבדו חץ יפלח; ראה שובב ושים אל לבך, כל דבר פרעה בפרשת בשלח

דבר נוסף הבולט בפירושו, למעט השאיפה לרובד הפשט, היא בלשנות עברית. רבים מפירושיו של ר' אברהם בן עזרא עוסקים בעניינים לשוניים, בפירוש מילים וכללי דקדוק ייחודים בלשון המקרא. מהיקפם ותוכנם של אלה - משתקפת גאוניותו של ר' אברהם בן עזרא גם בתחום הבלשנות.

פירושים על פירושו

על פירושו לתורה נכתבו עשרות רבות של פירושים בגלל סגנונו הקשה להבנה, כתיבתו המלאה ברמזים ומעמדו החשוב. בין פירושים אלו ניתן למנות:

• "צפנת פענח" (אוהל יוסף) מאת רבי יוסף טוב עלם הספרדי
• פירוש "מקור חיים" מאת רבי שמואל אבן צרצה
• "מאמר יום טוב", לבעל התוספות יום טוב
• "מחוקקי יהודה" מהרב יהודה ליב קרינסקי, וילנא תרס"ז - תרפ"ח
• "באר יצחק"/״הדר עזר״ לר' יצחק שרים מארם צובא, ליוורנו תרכ"ד
• "בני רשף" מאת יונה פילוורג
• פירוש מאת אשר וייזר במהדורתו לפירוש ראב"ע לתורה, הוצאת מוסד הרב קוק
• "אבי עזר" מאת הרב שלמה הכהן מליסא - בפירוש זה מופיעה טענה שדברים אחדים בפירוש ראב"ע כלל לא נכתבו על ידיו: "לכן האמנתי לדברי רבים וכן שלמים אשר גזרו אומר על כמה דברים הכתובים בספר (ש)אינם מפיו רק באו זרים וחללוהו ותלמידים טועים כתבו בשמו למען חלל את שם קדשו ... כי כל מגמת הלצים להראות סרה מאיש טוב למען יאמנו דבריהם אצל המון כי דברי הרב מלאים ביראה ובחכמה ומוסר השכל".
• "דעת עזרא" מאת נחמיה שינפלד בהוצאת מוסד הרב קוק. הפירוש מקיף וכתוב בצורה קריאה ובעברית עכשווית. בשולי הדף הובאו שיטות הראשונים המסכימים או נחלקים על הראב"ע. כמו כן הובאו מקומות בהן עומדים דבריו בסתירה למדרשי חז״ל וההלכה הפסוקה. לעת עתה (2014) יצאו ארבעה חומשים. ספר שמות עדיין בעריכה.

היחס לכתיבת התורה

אבן עזרא מנה בפירושו לספר דברים שנים עשר פסוקים הנחזים ככאלו שנכתבו לאחר מותו של משה ובכך מהווים קושיה על האמונה שהתורה הוכתבה למשה על ידי הקב"ה. על פסוקים אלו כותב אבן עזרא: ”ואם תבין סוד השנים עשר — גם "ויכתוב משה", "והכנעני אז בארץ", "בהר ה' יראה", גם "והנה ערשו ערש ברזל" — תכיר האמת.” (פירושו לדברים א ב). ובפירושו על הפסוק ”וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ” (ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ו') כותב אבן עזרא: ”ייתכן שארץ כנען - תפסה כנען מיד אחר. ואם אינו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום” (פירושו לבראשית יב ו). לעומת זאת, בהתייחס לפסוק "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלֹך מלך לבני ישראל" התייחס בחריפות רבה לפירושו של פרשן בשם יצחקי וכתב: "ויצחקי אמר בספרו כי בימי יהושפט נכתבה זאת הפרשה, ... וחלילה חלילה שהדבר כמו שדבר על ימי יהושפט וספרו ראוי להשרף".
מפרשי אבן עזרא נחלקו בשאלה מה הוא אותו סוד. יוסף בן עלם הספרדי טען שהסוד הוא שפסוקים מסוימים הוספו לתורה לאחר מות משה, והתנגדותו של אבן עזרא לפירוש היצחקי נוגעת להוספת פרשה שלמה: "כי המוסיף מילה או פסוק לפרש מה שכתב משה להוסיף בו ביאור אין זה דומה למוסיף פרשה שלמה כי מילה או פסוק הוא פירוש אבל פרשה שלמה היא תוספת". לעומתו, שמואל הספרדי טען שהסוד הוא שהדברים נכתבו בנבואה על ידי משה רבנו.

עיסוקו בדקדוק

תחום עניין מרכזי בכתיבתו של אבן עזרא היה דקדוק ובלשנות. ניתן לחלק עיסוק זה לתרגומים (ספרי הדקדוק הערביים), לחיבורים, ולפירושי המקרא ושירתו. מחיבוריו שרדו את השנים שמונה ספרים:

• צחות-ענייני דקדוק בלשון הקודש וביאורם של פסוקים קשים
• מאזנים - מילון דקדוקי ובו פרק על תולדות תורת הלשון ורשימות חכמי הלשון
• יסוד דקדוק (נ"א "בסוד דקדוק")
• שפה ברורה - נכתב בערוב ימיו
• ספר ההגנה על רס"ג - מוכר בכינוי "שפת יתר" ובו יוצא אבן עזרא נגד השגות דונש על רס"ג
• ספר יסוד מספר - על שם המספר
• ספר השם - חיבור על שם הויה
• ספר יסוד מורא - בו פרק אחד עוסק בדקדוק

נוסף על אלה יש הסוברים כי ספר הדקדוק המקיף ביותר של אבן עזרא בשם "ספר היסוד" אבד, אחרים מזהים אותו כאחד החיבורים הנ"ל.

את חיבוריו כתב אבן עזרא בעברית, גם עבור בני קהילות שלא דיבר בלשונן. בכך תרם רבות להעברת הדקדוק הספרדי של חיוג' וממשיכי דרכו לבני ארצות אירופה הנוצרית אשר לא קראו ערבית.

מקובלת הדעה שעיקר פעילותו של אבן עזרא בתחום זה עסקה יותר בארגון מחדש של החומר שהניחו קודמיו לכדי מערכת מתודית, שיטתית ומסודרת אשר תהווה בסיס להוראת הדקדוק בקרב דוברי העברית - כפי שאכן קרה - ופחות בחלק המחקרי התאורטי. עם זאת, לא מהסס אבן עזרא לבקר את קודמיו, ללבן, לחלוק, להכריע, להוסיף ולפתח את דבריהם תוך כדי הרצאה עיונית, מדויקת ומסכמת של חידושיהם - ואף חידושים משלו לא חסרים בספריו. גישתו לוקחת מקשת רחבה של מדקדקים ובלשנים, שעל כל אחד מהם חלק בסוגיות אחרות.

בשני השערים הראשונים ב"ספר צחות" עוסק אבן עזרא באופן חדשני ומרחיב במהות התנועות והאותיות, צורתן ותכונותיהן. כך למשל מסביר שם אבן עזרא את שמו של החיריק בכך "שבהוצאתו מן הפה נראה הקורא כחורק שיניו".

דוגמה אופיינית לגישתו העצמאית והביקורתית של אבן עזרא היא התייחסותו המקורית לסוגיית השורש של בעלי ע"ו/י. בעוד חיוג' וממשיכיו התאמצו להחיל את עיקרון שלשיות השורש על הגזרות הנחשלות (חסרים, נחים וכפולים) ללא יוצא מן הכלל, לדעת אבן עזרא שורשי ע"ו/י, דוגמת הפעלים קם, שב, גר וכו', אינם אלא בעלי שתי אותיות שורש בלבד (ק"ם, ש"ב, ג"ר) ומכונים בכתביו "הפעלים השניים".

שלל ידיעות, עקרונות ומונחים מתחום הדקדוק שזורים בפירושיו למקרא ברוב חן, בקיצור נמרץ ובשפת רמזים פיוטית, אלו תורמים ללא ספק עוד לתדמיתם הגאונית והעמוקה של פירושיו ומהווים מן הסתם סיבה נוספת לריבוי המפרשים שקמו לפירושיו.

הגותו הפילוסופית

אבן עזרא מעולם לא כתב ספר פילוסופיה מסודר, אך בספריו הרבים מובאים קטעים פילוסופיים רבים. קטעים אלו מביא אבן עזרא פעמים רבות אגב אמירה פיוטית וכשהם מרומזים בלבד, ונאמרים כסודות. השאלה האם הייתה לאבן עזרא הגות פילוסופית מסודרת עומדת במחלוקת עזה, כאשר מצד אחד עומד רבי נחמן קרוכמל, הרואה באבן עזרא פילוסוף מעמיק בעל משנה סדרה ואף כותב עליו:

"שיטה אחת שלמה ומושכלת, מסכמת ונערכת עם עצמה".

מן העבר השני נמצא הרב שמחה בונם אורבאך שמוקיע מכל וכל את שיטת הרנ"ק וטוען שאבן עזרא היה לא יותר מפילוסוף חובב שלא בכך היה מקצועו:

"אין מחסור בסתירות אצל אבן עזרא, המערב תורות שונות ומרכיב מין בשאינו מינו, והכל נמסר אצלו במקוטעין ובצמצום רב"

נראה שאבן עזרא חילק את האדם, בהתאם לגישה הנאופלטונית, לשלושה חלקים:

1. נפש - כוח החיות
2. רוח - כוח החישה וכן הרגשות.
3. נשמה - החוכמה העליונה.

שאלת המשפיעים על אבן עזרא במשנתו הפילוסופית (אם זו קיימת), נתונה במחלוקת. כאשר אבן עזרא מזכיר רק פילוסופים בודדים בספריו, בהם רבי יהודה הלוי, רבי סעדיה גאון ורבי שלמה אבן גבירול.

מרבית החוקרים מעריכים כי אבן עזרא היה פילוסוף ניאואפלטוני, אך דעה זו נתונה במחלוקת ויש חוקרים שמעריכים כי אבן עזרא יסד את תפיסתו על פי הגישה האריסטוטלית.

ספריו המתמטיים

ספר המספר, באתר ויקיטקסט

חיבורו המתמטי המובהק של אבן עזרא הוא "ספר המספר", העוסק באריתמטיקה. הספר עוסק בהרחבה בשיטה העשרונית ובאופן השימוש בה, ובכך קדם אבן עזרא לפיבונאצ'י, התורם העיקרי להפצת שיטה זו בעולם המערבי. במקום הספרות ההודיות השתמש אבן עזרא באותיות העבריות א-ט, ואת האפס סימן בעיגול, וכינה אותו "גלגל". בספר שבעה שערים: שער הכפל, שער החילוק, שער החיבור, שער החיסור, שער השברים, שער הערכים ושער השורשים. להלן דוגמה לתרגיל חיסור המופיע בספר. בצד ימין, בכתיב של אבן עזרא, ובצד שמאל, בספרות השיטה העשרונית בגדה 5432 טזגב 2379 ---- ---- גה0ג 3053 בנוסף לאריתמטיקה, עוסק הספר, בשער השורשים, במעגל ובתכונותיו. ספר מתמטי נוסף של אבן עזרא הוא "ספר האחד"; הספר קצר מספריו האחרים ונחשב לפחות מוכר ומשפיע. הספר עוסק בתכונות המספרים השלמים 1 עד 9, מנקודת מבטן של האריתמטיקה, הגאומטריה, האסטרולוגיה והמיסטיקה.

שירת אברהם אבן עזרא

פיוטי ראב"ע, באתר ויקיטקסט

אבן עזרא הרבה לכתוב שירה והיה מהמשוררים הפורים ביותר בתקופתו. שרדו לנו משיריו למעלה משלוש מאות שירים, ונראה ששירים רבים נוספים חוברו על ידיו ולא הגיעו לידינו. שיריו הם המקור העיקרי למידע על מהלך חייו ובין היתר מספקים מידע על המקומות בהם עבר ועל דברים שעשה אבן עזרא כתב בעיקר בסגנון השירה הערבי, רבי מאיר אבן עזרא אמר : "הם (ראב"ע וריה"ל) הגיעו למעלות השירה היותר רמה על פי דרך הערבים". שיריו מתפרשים על מגוון רחב של נושאים, חלק עיקרי בשירתו היא שירת קודש והגות ובה גם שירת געגועים לציון, חלק עיקרי לא פחות שירת החול שחיבר, כמקובל בשירת ספרד, מהם מכתבים שנכתבו לידידים, שירת שבח, קינות, שירת יין, אהבה וחשק. בין השירים המיוחדים לו, השירים שחיבר על חוסר המזל שלו בפרנסתו, דוגמת ההלצה ”לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי לֹא יֶחֱשַׁךְ שֶׁמֶשׁ עֲדִי מוֹתִי”. לעיתים שילב ממגוון הסוגות בשיר אחד. נראה שאבן עזרא החל לחבר את שירתו כבר בזמן שהותו בטודילה ובקורדובה, ושם הרבה לחבר שירת חול. נראה שהשירה בתקופה זו הייתה עיקר עיסוקו. על פי עיסוקו וחיבתו לעיסוק זה כינה את עצמו "אברהם השׁר". באותן שנים חיבר את רוב שירי השבח והידידות שנכללו ב"דיוואן" (ספר שירה) שלו.

משיריו הידועים

• אגדלך אלהי כל נשמה
• אש תוקד בקרבי
• כי אשמרה שבת
• לך אלי תשוקתי
• צמאה נפשי
• ארץ ורום בהבראם
• שחוק האשקוקי ("אשורר שיר במלחמה ערוכה")
• איגרת "חי בן מקיץ"
• הקינה שחיבר על בנו יצחק "אבי הבן קרב לספד"
• אל אליהו
• אהה ירד עלי ספרד
• ישראל עבדיך

שנינותו של אבן עזרא

חידות ראב"ע, באתר ויקיטקסט

ביצירותיו ניתן למצוא שנינות רבה והומור חריף. דוגמה לכך מופיעה בפירושו לפסוק "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" (שמות כא, לה), שבו כתב: "אמר בן זוטא כי 'רעהו' - תואר לשור, ולא ראה כי 'שור איש' סמוך הוא, וכן הוא 'שור רעהו', ואין לשור רֵעַ רק בן זוטא לבדו" (בן זוטא היה קראי, ולכן זכה לתגובה כה חריפה). פרשן אחר כונה בידי אבן עזרא "היצחקי המהביל". ראב"ע שלל את השימוש במילה "פתרון" לחידות וכדומה. הסיבה לכך היא כי הוא הקפיד מאוד על כללי העברית המקראית, שעל-פיה המילה פתרון קשורה אך ורק לחלומות: "ולא מצאנו מלת 'פתרון' כי אם על חלום" (פירושו לבר' מ, יב). אבן עזרא עסק גם בחיבור חידות. על-פי המסופר, ניצלו חייו וחיי תלמידיו בזכות פתרון שמצא לבעיית יוספוס הכללית. דוגמה אופיינית לאחת מחידותיו, בה מסתתר שם אדם ובה נראית שליטתו בעברית:

עשירית הכף בראש השם

עשירית הכף באחריתו

והשנית בחשבון כף

בחסרון כף ומחציתו

והאות השלישית כף

ותבוא עד תכונתו.

הפתרון הוא - יעקב. 'עשירית הכף בראש השם' - המילה כף בגימטריה: 100. עשירית הכף: 100/10 שזה 10, שזה י' בגימטריה; 'עשירית הכף באחריתו' - המילה כף מסמלת את האות כ' שהיא בגימטריה: 20. עשירית הכף 20/10 שזה 2, שזה ב' בגימטריה; 'והשנית בחשבון כף בחסרון כף ומחציתו' - הכף הראשון הוא בגימטריה 100 פחות הכף השני שמסמל את האות כ': 100-20 שזה 80, פחות מחציתו שזה מחצית האות כ': 80-10 שזה 70, שזה האות ע' בגימטריה; 'והאות השלישית כף' - כף בגימטריה 100 היא האות ק'. ראב"ע חיבב מאוד שחמט ואף כתב שיר חידה על משחק זה, שמסתיים במילים:

ארץ בלי אדמה

מלכיה ושריה הולכים בלי נשמה

אם המלך שממה

לא תחיה כל נשמה.

בנוסף לכל האמור לעיל כתב ראב"ע פלינדרומים מעניינים רבים. מהידועים שבהם:

"אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא ?"

"דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד"

"פרשנו רעבתן שבדבש נתבער ונשרף"^{[דרוש מקור]} (המשמעות: לדבש יש תכונות שגורמות לו לעכל את מה ששוקע בתוכו (כמו הזבוב הרעבתן)). משפט זה הוא גם ריבוע קסם מסדר 5:

פ ר ש נ ו

ר ע ב ת נ

ש ב ד ב ש

נ ת ב ע ר

ו נ ש ר פ

ספריו

• "חי בן מקיץ", הביא לדפוס ישראל לוין, הוצאת מכון כץ, 1983

חוברו ברומא:

• פירוש על חמש מגילות (פירושו לאיכה הסתיים בשבט ד'תתק"ב (1142).
• מאזני לשון קודש (=מאזנים): ספר דקדוק עברי.
• פירוש לספר איוב (חיבר לכבוד תלמידו בנימין בנו של רבי יואב), ודניאל (הפירוש הקצר).
• תרגם מערבית את שלושת ספרי הדקדוק של ר' יהודה אבן חיוג'.

חוברו בלוקה:

• פירושו הקצר על התורה.
• פירוש על נביאים ראשונים (אבד).
• פירוש על ספר ישעיהו.
• ספר היסוד (אבד).
• "שפת יתר", ספר דקדוק בכתב יד (שנקרא בטעות "ספר היסוד").
• ספר הגנה על רס"ג מפני תלמידו דונש בן לברט (שנקרא בטעות "שפת יתר").

במנטובה:

• "ספר צחות" - (ד'תתק"ה), ספר דקדוק.

חוברו בוורונה:

• "ספר העיבור": על לוח השנה.
• "שפה ברורה": דקדוק עברי.

חוברו בצרפת:

• "ספר הלוחות": לוחות אסטרונומיים.
• "ספר השם".
• פירושו הארוך על התורה, ממנו נותרו קטעים מספר בראשית וספר שמות בשלמותו (אפשר שגם אותו לא סיים).
• פירוש על דניאל, תהילים, תרי עשר, פירוש שני על מגילת אסתר ופירוש שני על שיר השירים.
• "יסוד מספר": ספר דקדוק העוסק בשמות המספר.
• "ספר המספר": עוסק באריתמטיקה.
• "ספר האחד": על המספרים 1–9.
• ספריו האסטרולוגיים: ראשית חכמה, ספר הטעמים, משפטי המזלות, ספר המולדות, ספר המבחרים, ספר המאורות, ספר העולם, ספר מפתח שלמה (מהם נדפסו רק ראשית חכמה, ספר המבחרים, ספר המאורעות וספר העולם).

חוברו בלונדון:

• יסוד מורא וסוד תורה - נדפס עם פרוש הר"ם כומטינו ולאחרונה עם פרוש חדש על יד מוסד הרב קוק.
• אגרת השבת

אזכורים חיצוניים לדמותו וליצירותיו

המשורר והמחזאי הבריטי רוברט בראונינג, פרסם ב-1864 פואמה בשם 'Rabbi Ben Ezra'. הפואמה שואבת השראה מדמותו של רבי בן עזרא, מיצירותיו ומהגותו. יצירה זו של בראונינג זכתה לאזכורים, ושימשה השראה בפני עצמה, ביצירות מאוחרות יותר, ובכך הדהדה את דמותו של רבי אברהם אבן עזרא:

• השורה השנייה בפואמה, "The Best Is Yet to Be", היא המוטו (סיסמה תמציתית) של בית הספר האנגלו-סיני בסינגפור ובג'קרטה.
• סיפור קצר בשם "Grow Old with Me", של סופר המדע הבדיוני אייזק אסימוב, נקרא על פי השורה הראשונה בפואמה של בראונינג. מאוחר יותר הורחב הסיפור על ידי אסימוב לכדי נובלה בשם "Pebble in the Sky", שבה מצוטטת הפואמה.
• היוצר ג'ון לנון עיבד ושילב חלק מהפואמה בשירו "Grow Old with Me".
• הפואמה מצוטטת בפרק "The Tradeins", מתוך הסדרה "אזור הדמדומים".

על שמו של אבן עזרא, נקרא על הירח מכתש אבן עזרא.

ראו גם

• פירוש אבן עזרא
• תור זהב של יהדות ספרד

לקריאה נוספת

כתביו

• ד"ר אברהם בן עזרא, אמר אברהם המחבר, הוצאת אקדמון, 2002.
• ישראל לוין, שירי החול של אברהם אבן עזרא, הוצאת מכון הברמן למחקרי ספרות, 2016.
• ישראל לוין (עורך), אברהם אבן עזרא - שירים, ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב, 2011.
• אוריאל סימון ויוסף כהן, מהדורה מדעית מבוארת של הספר 'יסוד מורא וסוד תורה' מאת ר' אברהם אבן עזרא, אוניברסיטת בר-אילן.
• ישראל לוין (ליקט, ההדיר, הקדים מבואות ופירש), ילקוט אבן עזרא, הוצאת קרן ישראל מץ, 1985

מחקר על יצירתו

• יעקב רייפמן, עיונים במשנת ראב"ע, ירושלים: מחברות לספרות, תשכ"ב.
• ישראל לוין, אברהם אבן עזרא: חייו ושירתו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ל-1969 (מהדורה שנייה: 1976).
• אוריאל סימון, אזן מלין תבחן: מחקרים בדרכו הפרשנית של ר' אברהם אבן עזרא, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2013.
• מנחם רצון, תיאוקרטיה והומניות - העקרונות המדיניים והחברתיים בהגותו של אברהם אבן עזרא, רסלינג, 2012.
• לובה חרל"פ, תורת הלשון של רבי אברהם אבן עזרא - מסורת וחידוש, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"ט.
• שלמה סלע, אסטרולוגיה ופרשנות המקרא בהגותו של אברהם אבן עזרא, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1999.
• גד בן-עמי צרפתי, אברהם אבן עזרא והספרות הערביות, אלף אפס, 1999.
• גד בן-עמי צרפתי, מונחי המתמטיקה בספרות המדעית העברית של ימי הביניים, הוצאת מאגנס, תשכ"ט, עמ' 130–155.
• אברהם בן עזרא, אמר אברהם המחבר, הוצאת אקדמון. על חכמתו וגישתו המדעית של ראב"ע בעיקר על פי פירושו לתורה, כולל ניתוחים מתמטיים.
• כהן, י' הגותו הפילוסופית של ראב"ע, שי הוצאה לאור
• רבינוביץ, א.ז., ר, אברהם אבן עזרא המדקדק, תל אביב, תרצ"א
• מאשה יצחקי, חביבה ישי, מורה לרבים, אברהם אבן עזרא - שירים לימודיים, מהדורה מדעית, יד בן צבי, 2024

עליו

• כהנא ד' רבי אברהם בן עזרא וורשא תרנ"ד
• יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים, ירושלים.
• רשימת הפרסומים של אברהם אבן עזרא, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אוריאל סימון, דיוקן של פרשן: ר' אברהם אבן עזרא. רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשפ"א 2021.
• דב שוורץ, רבי אברהם אבן עזרא איש האשכולות, הוצאת אדרה, 2023

קישורים חיצוניים

• אברהם אבן עזרא, באתר MacTutor (באנגלית)
• ר' אברהם אבן עזרא - הפירוש הקצר לתורה, הפירוש הארוך לבראשית ושמות וקטעי הפירוש שבעל-פה לבראשית מאת פרופ' אוריאל סימון באתר 'מקראות גדולות הכתר'
• שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר מאיר אבן עזרא", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 44–47, באתר היברובוקס
• "אבן עזרא, אברהם בן מאיר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 57–61, באתר היברובוקס
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "אברהם אבן עזרא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 95-83, באתר היברובוקס
• מתיה קם, אברהם אבן עזרא (1089–1164), באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• אברהם אבן עזרא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רשימת מאמרים על אברהם אבן עזרא באתר רמב"י
• חיים ראובן רבינוביץ, אבן עזרא ויחסו לפרשני המקרא, באתר "דעת"
• שמואל לייב גאלדענבערג, איגרת השבת לרבי אברהם אבן עזרא, באתר "דעת"
• קלרה זיסקין, חיבורים מתמטיים של שני חכמי ספרד: אברהם בר חייא ואברהם אבן עזרא
• מאיר בר-אילן, (ביקורת על) ר' אברהם אבן עזרא, יסוד מורא, מהדורת י' כהן וא' סימון, קבלה, י (תשס"ד) עמ' 335–351
• חננאל מאק, תריסר שערים לאינסוף, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2009
• הרב אליעזר יהודה בראדט, מקום קבורת ראב"ע, נספח למאמר "פטירתו וקבורתו של רבי יהודה הלוי", ישורון כרך כ"ה תשע"א, עמ' תש"ע, באתר היברובוקס
• נעם אשכולי, אבן עזרא מתוך הפודקאסט קדמא להיסטוריה יהודית
• אהרן מונדשיין, ‏"לך ה' הגדולה" וכו': מהודיה נסיבתית להמנון קוסמי לחידת מסכת הפירוש של ראב"ע לספר דברי הימים, JSIJ‏ 5, 2006, עמ' 49–99
• יאיר האס, שלילת האמונה בתחיית המתים בהגותו של ר' אברהם אבן עזרא, JSIJ‏ 13, 2015
• אברהם אופיר שמש, ‏"ובארץ ישמעאל עושין כן ואין לחם נכבד ממנו": השפעתן של הקולינריה והדיאטטיקה במרחב המוסלמי בימי הביניים על פירושי ראב"ע למקרא, JSIJ‏ 15, 2019
• אברהם אבן עזרא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אוריאל סימון "מדוע עזב רבי אברהם בן עזרא את ספרד בנפש נבהלת" זר רימונים - מחקרים במקרא ובפרשנותו מוקדשים לפרופסור רימון כשר עמ' 489
• ערן ויזל, הטעמים אלוהיים והמלות של משה: השקפתו של ר' אברהם אבן עזרא בשאלת חלקו של משה בכתיבת התורה, מקורותיה ומסקנותיה, תרביץ, פ (תשע"ב), עמ' 387 – 407.
• מרים סקלרץ, התמודדות עם הפער בין הפשט לדרש – רמב"ן בעקבות ראב"ע, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב, תשע"ג, עמ' 189 – 222.
• הנ"ל, דרכו של רמב"ן באימוץ דברי ראב"ע והבאתם שלא בשם אומרם שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כד, תשע"ו עמ' 285 - 302.
• רוברט בראונינג, שיר: רבי בן עזרא, תרגמה מעברית זיוה שמיר, מאזנים /4, אוגוסט 2021
• א' סימון, 'לשונו החריפה והשנונה של הראב"ע - גינוי אמיתי או דרך ויכוח ספרדית?', תעודה, ח (תשנ"ב).pdf

כתביו:

• שירי אברהם אבן עזרא בפרויקט בן-יהודה
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, ויוסף אברהם, על מגילת אסתר, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, ברכת אברהם, על ספר משלי, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, באור על ספר שמות, ‏פראג תר, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, פירוש אבן עזרא על ישעיה, ‏ברלין תרלו, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, פתגמים, ‏לודז תרפד, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, צחות, ‏פיורדא תקפז, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, שפה ברורה, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, שפת יתר, ‏וארשא תרנח, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, רבי אברהם אבן עזרא - קובץ חכמת הראב"ע, ‏ווארשא תרפב, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, ספר המאורות, ‏בוקרשט תרצב, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, ספר המספר, ‏פפד"מ ברלין תרנה, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, ספר העבור, ‏ליק תרלד, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, ספר העולם, ‏ברהובו תרצז, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, עצמים, ‏לונדון תרסא, באתר היברובוקס
• אבן-עזרא, אברהם בן מאיר, אבן עזרא ע"פ אבי עזר - תורה, מגלות, ‏ורשה 5640, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, יסוד מורא וסוד תורה, ‏פראג תקצג, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, דקדוקים - מהלך שבילי הדעת - פתח דברי - צחות - מאזנים, ‏ויניציאה שו, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, אגרת השבת, באתר היברובוקס
• אבן עזרא-שמחה פינקסר, האחד, ‏אודיסה תרכז, באתר היברובוקס
• אבן עזרא-ג"ה ליפמן, השם ע"פ אור נגה, ‏פיורדא תקצד, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, חי בן מקיץ, ‏פרעמישלא תרפה, באתר היברובוקס
• אבן עזרא, אברהם בן מאיר, מעדני מלך - צחוק שאך, ‏פאריס תרכד, באתר היברובוקס
• אבן-עזרא, אברהם בן מאיר, ספר מאזנים, באתר אוצר החכמה
• ספר העיבור לרבי אברהם אבן עזרא
• ספר הגנה על רס"ג מפני דונש הנקרא בטעות "שפת יתר", מהדורת ורשה
• ספר הגנה על רס"ג מפני דונש הנקרא בטעות "שפת יתר", מהדורת פרנקפורט
• פיוטיו של ר' אברהם אבן עזרא באתר הפיוט והתפילה.