1973 בישראל (ה'תשל"ג - ה'תשל"ד) הייתה השנה בה חגגה 25 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה היה פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

««« 
1972
1971
1970
דגל ישראל
דגל ישראל
1973
בישראל
»»»
1974
1975
1976
כל ערכי השנים בישראלאירועים בולטים בעולם ב-1973
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1973

הנהגה

עריכה
 
גולדה מאיר, ראש הממשלה 1973

צבא וביטחון

עריכה
  ערך מורחב – אירועי מלחמת יום הכיפורים
 
טנק M60 פטון יוצא ממטוס תובלה אמריקאי במהלך הרכבת אווירית האמריקנית שהעבירה סיוע צבאי לישראל במהלך המלחמה.

מלחמת ששת הימים גורמת לפגיעה קשה בכבוד של המדינות הערביות ולשאננות בקרב הצד הישראלי. מנהיג מצרים, גמאל עבד אל נאצר נפטר ומחליפו היה אנואר סאדאת שנתפס כחסר עוצמה, דבר שהגביר את השאננות בקרב ישראל. קודם למלחמה, בחודשים מאי עד אוגוסט, התרחשה "כוננות כחול לבן" בישראל, והעובדה כי לא פרצה מלחמה למרות הכוננות הייתה אחד הגורמים שמובילים לכשל המודיעיני ולאמונה כי גם במקרה זה מדובר על סימני שווא למלחמה.

סאדאת תכנן מתקפה על ישראל, צירף את הסורים וקיבל תגבורת ממדינות ערב נוספות.

ביום הכיפורים, שבת, 6 באוקטובר, בשעה 13:55 החל השלב הראשון של המלחמה, חמש דיוויזיות חיל הרגלים המצרי צולחות את התעלה, ושלוש דיוויזיות חיל הרגלים הממוכן הסורי תקפו לאורך הגבול ברמה. צבאות סוריה ומצרים נהנו מהפתעה טקטית כמעט מושלמת. סימנים רבים העידו על מלחמה מתקרבת, והכישלון היה במתן פרשנות נכונה לסימנים אלה, באופן העברת המידע המודיעיני למקבלי ההחלטות, ובאופן קבלת ההחלטות על סמך המידע הפגום שהועבר. הציבור הישראלי הוכה בתדהמה וכך גם מקבלי ההחלטות והצבא.

בשלב השני של המלחמה, בחזית הדרום עסק צה"ל במגננה ובגיבוש כוחות, ובחזית הצפון הבקיע צה"ל את קווי הסורים והחל להתקדם לכיוון דמשק.

בשלב השלישי והאחרון, בחזית הדרום הבקיע צה"ל את קווי המצרים, כבש שטח נרחב ממערב לתעלה, וכיתר את הארמייה השלישית. בחזית הצפון ייצבו כוחות צה"ל את הקווים החדשים, ובסופו של דבר כבשו את מוצב החרמון.

המלחמה נמשכה עד ל-24 באוקטובר, אז נכפתה על הצדדים הפסקת אש על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, בהחלטה מס' 338 ובהחלטה מס' 339, ועל ידי שתי מעצמות-העל: ברית המועצות וארצות הברית.

אבדות חיל השריון וחיל האוויר הישראלי במלחמה היו חסרות-תקדים. מספר האבדות בצד הישראלי במלחמה הגיע ל-2,656 הרוגים, 7,251 פצועים, מאות שבויים וציוד רב שנהרס. מהצד הערבי מספר האבדות היה גבוה יותר, 15,600 הרוגים, 35,000 פצועים, 8,700 שבויים וציוד רב שנהרס. למרות ניצחון מספרי של ישראל במלחמה, התחושה בקרב העם הייתה קשה. בצד המצרי לעומת זאת הייתה הרגשה של ניצחון.

לאחר המלחמה, כונה הכישלון המודיעיני והמנהיגותי שאיפשר את פרוץ המלחמה בהפתעה "המחדל". הזעם בדעת הקהל הציבורית עקב "המחדל" הביא, בסופו של דבר, להקמת ועדת אגרנט, להדחת כמה מבכירי צה"ל, ולהתפטרותה של גולדה מאיר מראשות הממשלה (ב-1974). מאיר התפטרה, על אף שדו"ח הוועדה לא מצא אותה אשמה באופן ישיר.

 
אילוסטרציית מחשב של המטוס הלובי לצד מטוסי חיל האוויר

מטוס לובי מסוג בואינג 727-224 הוטס מטריפולי שבלוב לקהיר ב-21 בפברואר. בהתקרבו לקהיר, הוא נקלע לסופת חול והמטוס נסחף מעבר לתעלת סואץ ונכנס לסיני, אזור שהיה אז בשליטת ישראל. צה"ל שבאותו זמן היה בכוננות גבוהה הוזנקו שני מטוסי F-4 פנטום. כאשר מטוסי הפנטום הופיעו, טייס המשנה הלובי זיהה אותם בטעות כמטוסי מיג מצריים. הטייסים של מטוסי הפנטום לא הבחינו בנוסעים מכיוון שהתריסים של החלונות סגורים. ב-14:01 ירו מטוסי הפנטום פגזים נותבים אל מול המטוס. המטוס שינה את מסלולו והחל להנמיך לכיוון בסיס האוויר רפידים. כשהחלו להנמיך, הבינו חברי הצוות שמדובר בבסיס אוויר צבאי אך הם חשבו שזה הוא בסיס חיל אוויר מצרי. הם מחליטים שתהיה זו טעות לנחות שם, ומתחילים לחזור חזרה. טייסי מטוסי הפנטום הישראלים חשבו שהמטוס מנסה לברוח ושהוא נשלט על ידי גורמים בעלי כוונות עוינות, ומחליטים שאין לתת לו לברוח. המטוס הלובי נורה בהוראת הרמטכ"ל ב-14:08 ו-108 נוסעים ואנשי צוות נספו מתוך 113. בשל הסיטואציה המורכבת האו"ם לא הנהיג שום פעולה נגד ישראל בשל הפלת המטוס.

קודם למלחמת יום הכיפורים, בלילה שבין ה-9 וה-10 באפריל, ביצע צה"ל את אחד המבצעים המפורסמים שלו, בו תקף מחבלים בביירות. כוחות יחידות מיוחדות של סיירת מטכ"ל, סיירת צנחנים, נח"ל מוצנח ושייטת 13 פושטות מהים על יעדים של אש"ף בלבנון, והרגו שלושה מבכירי הארגון, כ-20 מחבלים המשתייכים לאש"ף, אנשי ביטחון לבנוניים ואזרחית איטלקייה. הכוח הישראלי אבד שני חיילים.

במבצע זעם האל, נדרש המוסד לחסל את ראש ארגון הטרור ספטמבר השחור, עלי חסן סלאמה. המידע הגיע ימים ספורים לפני המבצע, מייק הררי, מפקד יחידת המבצעים "קיסריה", אסף צוות בן שישה אנשים והחל לעקוב אחר בכיר באש"ף שהוביל אותם לעיירת הנופש לילהאמר. בכיר זה העביר ניירת לאחמד בושיקי, מלצר ממוצא מרוקאי, שמזוהה כעלי חסן סלאמה בטעות.

הצוות עשה עבודת בילוש רשלנית שמשכה תשומת לב. ב-21 ביולי באותה שנה, כשאחמד בבושיקי ירד מאוטובוס שני יורים יורו לגופו מטווח קצר 13 כדורים. מייק הררי ראש הצוות ראה את הגופה והכריז על המבצע כמוצלח. יום למחרת נתפסו שני אנשי צוות. אחד מהם סבר ששירותי הביון הנורווגים שותפים לפעולה וסיפר להם על כל המבצע. כל הצוות נעצרו ונשלחו לבית המשפט ב-1974. בית המשפט זכה את אחד מחברי הצוות וגזר על השאר עונשי מאסר שונים. לבסוף לאחר לחצים שהפעילה המדינה, משתחררים ה-5 לאחר שרצו זמן מסוים בכלא. ב-1996 ממשלת ישראל שלחה פיצוי לבנו של בושיקי על סך 400 אלף דולר.

ב-21 בנובמבר 1973, כחודש וחצי לאחר מלחמת יום הכיפורים מוקמת ועדת ארנט, ועדת חקירה ממלכתית, לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים. הוועדה שמעה עשרות עדים ומפרסמת את דו"ח הביניים שלה ב-1 באפריל 1974. הדו"ח עורר סערה ציבורית מכיוון שהדו"ח מצא את דוד אלעזר, אלי זעירא ואת שמואל גונן כאשמים העיקריים לכשלונה של המלחמה והוציא מאשמה את ראש הממשלה גולדה מאיר ואת שר הביטחון, משה דיין. כתוצאה מהד"וח דוד אלעזר התפטר אלי זעירא ושמואל גונן הודחו וגולדה מאיר התפטרה שבוע לאחר מכן. לאחר מכן התפרסמו 2 דו"חות נוספים אך לא עוררו סערה. הוועדה ספגה ביקורות קשות במיוחד בכך שהוציאו את הדרגים הגבוהים מאשמה. ב-1995 פורסמו שאר עמודי הדו"ח שהיו חסויים ושמות העדים מתפרסמים ב-2008.

אירועים אחרים

עריכה

פוליטיקה

עריכה

הנשיא ה-3 של מדינת ישראל, זלמן שזר, החליט שלא להתמודד שלישית על תואר נשיא המדינה ובעקבות כך היו 2 מועמדים לנשיאות, הביופיזיקאי אפרים קציר והפרופסור למדעי היהדות אפרים אלימלך אורבך. ב-10 באפריל נערכת ההצבעה בכנסת ובה זכה, בסיבוב הראשון, אפרים קציר ברוב של 66 קולות מול 41 קולות בעד אפרים אלימלך אורבך. ב-24 במאי באותה שנה הושבע אפרים קציר לנשיא המדינה ה-4 של מדינת ישראל.

לקראת הבחירות לכנסת, שהיו אמורות להתקיים ב-30 באוקטובר (ונידחו ל-31 בדצמבר בשל המלחמה) הוקם בספטמבר "הליכוד", צירוף של גח"ל, "הרשימה הממלכתית", "התנועה למען ארץ ישראל השלמה" ו"המרכז החופשי".

מאיר פעיל ורן כהן הקימו את מפלגת מוקד, המתמודדת בהצלחה בבחירות לכנסת. מפלגה חדשה נוספת המתמודדת בהצלחה בבחירות היא רצ שהקימה שולמית אלוני, ממקימי התנועה לזכויות האזרח, הקמה בשנה זו.

ב-31 בדצמבר זוכה המערך בראשות גולדה מאיר בבחירות לכנסת השמינית עם 51 מנדטים ועובר את הליכוד שזכה ב־39 מנדטים. לראשונה בבחירות אלו מופעלת שיטת חלוקת עודפי קולות הידועה כ"שיטת בדר-עופר", על שם שני חברי הכנסת שהעבירו את החוק המשנה את שיטת הבחירות. השיטה נותנת עדיפות למפלגות גדולות יותר בחלוקת הרווחים.

אירועים אחרים

עריכה

כלכלה

עריכה

בשנת 1973 נמשכה מגמת ההתרחבות המואצת של המשק. מלחמת יום הכיפורים שפרצה באוקטובר הייתה כרוכה גיוס מילואים נרחב וממושך שהביא לעצירה של מגמת ההתרחבות המואצת. לאחר המלחמה, הטילו מפיקות הנפט במזרח התיכון חרם על מדינות המערב שתמכו בישראל. מלבד זאת, הביאו גם לידי החלטה בארגון אופ"ק להעלות את מחיר חבית הנפט בשיעור חד מ-2 דולר אמריקני לחבית לפני המלחמה למחיר של 40 דולר אמריקני לחבית לאחר ההחלטה. משבר האנרגיה העולמי והגידול בהוצאות הביטחון הביאו לבלימת הצמיחה, למשבר במאזן התשלומים, ולשיעורי אינפלציה שהלכו וגדלו. התייקרות הנפט וחומרי הגלם המיובאים הובילה גל עליות מחירים. שיעור האינפלציה בשנת 1973 הגיע לכדי 20%.

חברה ותרבות

עריכה

מוזיקה

עריכה
 
סמל אירוויזיון 1973

ב-7 באפריל משתתפת ישראל לראשונה בתחרות האירוויזיון תחת אבטחה כבדה בלוקסמבורג עם השיר "אי שם", שנכתב על ידי אהוד מנור ונורית הירש, בביצוע הזמרת אילנית. השיר זכה במקום ה-4 אחרי הממלכה המאוחדת ולפני שוודיה. המדינה שניצחה באירוויזיון הייתה לוקסמבורג.

ב-7 במאי ביום העצמאות נערך בירושלים בבנייני האומה פסטיבל הזמר ברוח יובל 25 שנה למדינה. השיר "את ואני נולדנו" בתש"ח בביצוע הזמרת עדנה לב זוכה במקום הראשון ואחריו "שיר בבוקר בבוקר" בביצוע שלמה ארצי ו"רכבת העמק" בביצוע דורית ראובני.

"לו יהי" של נעמי שמר, בביצוע חוה אלברשטיין הוא אחד השירים המזוהים ביותר עם התקופה (אלברשטיין גם מוציאה אלבום בשם זה). שלמה ארצי מוציא שני תקליטים, אחד בחברת ישראדיסק אוסף של שירי משוררים, "אומרים ישנה ארץ" וגם תקליט הילדים "מסע לארץ התווים". אריק איינשטיין מוציא את התקליט "ארץ ישראל הישנה והטובה". הדודאים חוברים לצמד "סוזן ופרן" לאלבום הפולק "קשת בענן", המלווה בסיבוב הופעות. קמה להקת כוורת ויוצא אלבומה הראשון, "סיפורי פוגי". שלישיית הנשמות הטהורות היא "שלישיית השנה" במצעד השנתי של גלי צה"ל. גבי שושן מוציא את אלבום הבכורה שלו "נער שחור עיניים", כולל הלהיט "שש עשרה מלאו לנער". שלמה גרוניך ומתי כספי מוציאים את אלבומם המשותף "מאחורי הצלילים". טדי יזמות והפקות מוקמת על ידי טמירה ודודו ירדני.

בתחום המוזיקה הקלאסית מקים נסים אלשיך את הסינפונייטה הישראלית באר שבע, תזמורת סימפונית, שמשכן הקבע שלה הוא באר שבע.

ספרות

עריכה

לא שם זין של דן בן אמוץ יוצא לאור; אהרן מגד מוציא את "על עצים ואבנים" ואת "מחברות אביתר", וזוכה בפרס ביאליק (יחד עם אברהם קריב); דן פגיס הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, מפרסם ספר לילדים בשם "הביצה שהתחפשה"; פנחס שדה מוציא את ספרו מעורר המחלוקת "התמסרות"; יהושע קנז מוציא את "האשה הגדולה מן החלומות"; הרשויות אוסרות על המשורר מחמוד דרוויש לשוב למדינה; יוצא לאור "רגל של בובה" של יעקב העליון; מוקמת הוצאת הספרים זמורה ביתן מודן

  • עלי שכטמן קיבל "פרס ראש הממשלה ליצירה ספרותית ביידיש על הרומן "ערב" ושאר יצירותיו". פרס זה נוסד על ידי ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר ב-1973 כפרס ספרותי לכותבי יידיש. כיום הפרס איננו מחולק.

קולנוע

עריכה

"הבית ברחוב שלוש" מועמד לפרס אוסקר; "אבו אל בנאת" מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן; יוצא סרט הביכורים של אסי דיין, "הזמנה לרצח" ויוצא גם הסרט "קזבלן", שהפך לאחד הסרטים המצליחים בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי. כמו כן יוצאים לאקרנים הסרטים "אור מן ההפקר", "הבלש האמיץ שוורץ", "חכם גמליאל", "המשכנע בע"מ", "מתנה משמיים", "קוראים לי שמיל", "שלום, תפילת הדרך", "שלושה ועוד אחת" של חבורת העין השלישית, "שרית". ב-11 במרץ נפתח בתל אביב קולנוע ה"דרייב אין" הראשון בישראל.

תנועות חברתיות ומחאה חברתית

עריכה
 
אייבי נתן

ב-18 במאי אייבי נתן החל לשדר מספינתו את תחנת הרדיו הפיראטית "קול השלום" וב-1 באוקטובר הוא הפסיק.

במהלך מלחמת יום הכיפורים, יוצרים רבים מתגייסים למאמץ המלחמתי ומופיעים בפני חיילים, ביניהם הזמר לאונרד כהן, שמצוי בתקופת שיא, אך מפנה זמן להופעות בפני חיילים בחזית מצרים.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, פורצת יצירה ביקורתית כמו גם תנועות חברתיות הקוראות לעריכת דין וחשבון ציבורי. קבוצת עיתונאים (יהונתן גפן, אורי דן, ישעיהו בן-פורת, איתן הבר, חזי כרמל, אלי לנדאו ואלי תבור) מפרסמת את הספר "המחדל". הספר עורר בזמנו הד רב בדעת הקהל.

אירועים אחרים

עריכה

חינוך ומדע

עריכה

נולדו

עריכה

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1973)


נפטרו

עריכה

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1973)

 
דוד בן-גוריון, ראש ממשלה הראשון של מדינת ישראל (16 באוקטובר 1886 - 1 בדצמבר 1973)
 
יעקב דורי

לקריאה נוספת

עריכה
  • נסים משעל, ישראל 60 (1973, עמ' 176 - 185), ידיעות ספרים, 2008
  • יהודה שיף, דני דור, בן כספית ואילן כפיר, 50 לישראל (1973), גלי אלפא תקשורת, 1997

קישורים חיצוניים

עריכה
  • 1973, באתר הכנסת