המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית (בגרמנית: Sozialdemokratische Partei Österreichs, או בקיצור SPÖ) היא מפלגה אוסטרית, אחת מהמפלגות הוותיקות ביותר באוסטריה. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית היא המפלגה השלישית בגודלה באוסטריה. למפלגה קשר חזק לעבודה ותאגידי עבודה, ובשל כך להסתדרות הפועלים האוסטרית (Arbeiterkammer). ההבדל בינה לבין מפלגות סוציאל-דמוקרטיות אחרות, הוא שהיא דוחה את הנאו-ליברליזם. המפלגה חברה במפלגת הגג האירופית מפלגת הסוציאליסטים האירופאים.
 | |
| מדינה |
אוסטריה  |
|---|---|
| מייסד |
ויקטור אדלר |
| מנהיגים | ורנר פיימן |
| תקופת הפעילות | 30 בדצמבר 1888 – הווה (135 שנים) |
| אידאולוגיות | סוציאל-דמוקרטיה |
| מטה |
וינה |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז - שמאל |
| ארגונים בינלאומיים | האינטרנציונל הסוציאליסטי |
| צבעים רשמיים | אדום ולבן |
| http://www.spoe.at | |
  | |
היסטוריה
עריכהעד 1918
עריכהתנועות ואיגודי עובדים סוציאליסטיים החלו להופיע כבר בסביבות אמצע המאה ה-18. הפעם הראשונה הייתה בעיירה נוידרפל שבבורגנלנד. בשנים שלאחר מכן אירע עימות פנימי במפלגת הסוציאל-דמוקרטית, והיא התחלקה לשני פלגים, מתונים ואנרכיסטים. שני הפלגים התאחדו שוב ב-1889 כ"מפלגת העבודה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית" (SDAPÖ), במיוחד בזכות עמלו של ויקטור אדלר. בקונגרס המפלגה בעיירה היינפלד שבאוסטריה תחתית המפלגה החליטה על קבלת הכרזת העקרונות של אדלר. ב-12 ביולי 1889 יצא הגיליון הראשון של עיתון המפלגה, "ארבייטר צייטונג" (Arbeiter-Zeitung). בתחילה הייתה המפלגה מקורבת לרעיונות המרקסיזם, והמשיכה לגדול בעיקר בווינה, אך גם באוסטריה עילית, אוסטריה תחתית, צ'כיה ושטיריה.
ב-14 ביולי 1889 המפלגה נטלה חלק בהקמת האינטרנציונל השני בפריז. המפלגה התמקדה בנתינת זכויות נוספות לפועלים, ובנתינת זכות הצבעה בבחירות. המפלגה גם תבעה שהאימפריה האוסטרו-הונגרית תהיה מדינה דמוקרטית ופדרלית.
ב-30 במאי 1890 אנשי המפלגה רצו לבחירות לעיריית וינה. למרות זאת, זכות ההצבעה ניתנה להם רק ב-1907 לאחר שקיימו שביתה כללית. בבחירות לבית התחתון של הרייכסראט (הפרלמנט של הקיסרות האוסטרו-הונגרית), המפלגה זכתה ב-87 מושבים מתוך 516, ובכך הייתה המפלגה השנייה בחוזקה באוסטריה, לאחר המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית.
לאחר ההתנקשות ביורש העצר העתידי הארכידוכס פרנץ פרדיננד ואשתו סופי בסרייבו בידי הסרבי גברילו פרינציפ, תמכה המפלגה בהכרזת המלחמה על סרביה, אך זמן קצר לאחר מכן טענה כי המלחמה ההרסנית הזו מיותרת.
באוקטובר 1917 התכנסה אספה של המפלגה תחת הנהגתו של הסוציאל-דמוקרט קרל רנר, שניסה לקבוע חוקה לאוסטריה, תחת ממשלה חדשה ותחת הנהגתו, לאחר שימונה בתואר "קנצלר אוסטריה". ב-12 בנובמבר 1918, הממשלה החדשה הוכרזה בסופו של דבר בידי רנר ומפלגתו.
הרפובליקה הראשונה
עריכהבשנות ה-20 המפלגה הגיעה להצלחה גדולה, אך בשנות ה-30 ועד חבריה סבלו מהתנכלות של פוליטיקאים ימנים, אך למרות זאת נשארה המפלגה הגדולה ביותר באוסטריה עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. המפלגה תמכה בסיפוח אוסטריה לגרמניה, ולכן קראה לאוסטריה בשם "אוסטריה הגרמנית", אך בחוזה סן-ז'רמן נאסר לחלוטין כל סיפוח של אוסטריה לגרמניה, על מנת למנוע מגרמניה להתחזק.
בבחירות שהתקיימו ב-16 בפברואר 1919 המפלגה הסוציאליסטית קיבלה את מספר הקולות הגבוה ביותר, והקימה ממשלת אחדות עם המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית, ובמאי אותה שנה קיבלה 100 מושבים מתוך 165 בבחירות לעיריית וינה, וחבר המפלגה יאקוב רוימן נבחר לראשות העיר, וּוינה הפכה למעוז הסוציאליזם באוסטריה, ובשל כך נקראה "וינה האדומה".
למרות זאת, המפלגה נחלקה שוב לשני פלגים, המתונים-ליברלים תחת הנהגתו של קרל רנר, ומצד שני הקיצונים יותר, שתמכו ברעיון המרקסיזם תחת הנהגתו של אוטו באואר, והתנגדו לשיתוף הפעולה עם המפלגה הנוצרית סוציאלית.
באותה תקופה רוב המפלגות הקימו לעצמן את הצבא המפלגתי שלהן, ובהן הייתה המפלגה הסוציאליסטית, שהקימה את השוצבונד. ב-30 בינואר ארעה התנגשות בעיירה שטנדורף שבבורגנלנד בין השוצבונד להיימבר (צבא המפלגה הנוצרית סוציאלית), ושני אנשים, אב ובן, נהרגו בידי ההיימבר. בעקבות המאורע הובאו למשפט שני פעילי ימין אך לבסוף שוחררו. ב-15 ביולי 1927, יום לאחר מתן גזר הדין, השתלט המון זועם של מפגיני שמאל על היכל בית המשפט בווינה (יוזטיצפלאסט) והעלה אותו בלהבות. המשטרה פתחה באש על המתפרעים: שמונים ותשעה מהם וחמישה שוטרים נהרגו, ולמעלה משש-מאות איש נפצעו. האירוע הזה גרם לגל של מהומות בכל רחבי אוסטריה, וקיצה של הדמוקרטיה מישמש ובא.
האוסטרופשיזם והסיפוח לגרמניה הנאצית
עריכהב-1932 נבחר אנגלברט דולפוס למשרת הקנצלר והחל בריכוז הכוח בידיו, כדגם הפשיזם, ואף הוציא את המפלגה הסוציאליסטית אל מחוץ לחוק. תקופה זו נקראה ה"אוסטרופשיזם". באותה תקופה פרצה מלחמת האזרחים האוסטרית, ובמהלכה דולפוס עצמו נרצח בעת ניסיון של אנשי המפלגה הנאצית להשתלט על אוסטריה. למרות ההתנקשות בדולפוס, ניסיון הסיפוח לגרמניה לא צלח.
יורשו של דולפוס היה קורט שושניג, שבניגוד לדולפוס שיתף פעולה עם המפלגה הסוציאליסטית, והוציא אל מחוץ לחוק את המפלגה הנאצית. שושניג דגל בשמירה על אוסטריה כמדינה עצמאית, אך בעלת אופי פשיסטי.
ב-12 במרץ 1938 ניצלה גרמניה הנאצית את חולשתה של אוסטריה, פלשה לתוכה וסיפחה אותה רשמית אליה (האנשלוס). הסיפוח נתמך בהתלהבות בידי רבים מהמפלגה הסוציאליסטית, ביניהם קרל רנר, אף על פי שתחת הנאצים לא הייתה שום אפשרות לדמוקרטיה, מכיוון שהנאצים העניקו שוויון ועבודה רבה לפועלים.
תחילתה של הרפובליקה האוסטרית השנייה
עריכההמפלגה כיום
עריכהמאז נובמבר 2018 עומדת בראש המפלגה פמלה רנדי-וגנר. כיום היא המפלגה השנייה בגודלה מתוך חמש מפלגות במועצה הלאומית, עם 40 מתוך 183 המושבים, לאחר שזכתה ב-21.2% מהקולות בבחירות לרשות המחוקקת לשנת 2019.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית (בגרמנית)
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, ברשת החברתית פייסבוק
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, ברשת החברתית אינסטגרם
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, ברשת החברתית טיקטוק
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, באתר פליקר- אתר המפלגה (באנגלית) (בגרמנית)
- המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית באתר Aeio (בגרמנית)
- אנציקלופדיית המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בווינה
