ויקיפדיה

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:גידול זקן ביהדות

< ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה | אתר האנציקלופדיה היהודית
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה

לגידול זקן יש מעמד מיוחד ביהדות, והוא מייצג בעיקר נבדלות וסימן היכר יהודי, בנוסף למשמעות קבלית המחייבת גידול מלא של הזקן.

בהלכה

עריכה
  ערך מורחב – השחתת הזקן

בהלכה קיים איסור על השחתת הזקן. מקור האיסור הוא בפסוק ”לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ”[1]. בדברי חז"ל מבואר כי ההשחתה האסורה מהתורה היא עקירה מהשורש, בלא שנשאר כלום מהשערה מחוץ לעור, הנעשית באמצעות תער[2]. קיימת מחלוקת תנאים לגבי פינצטה ומעצד ("מלקט ורהיטני")[3], ולהלכה נפסק כי רק גילוח בתער נכלל באיסור המקרא[4].

גילוח זקן במספריים, אינו כגילוח בתער, ואפילו במספריים כעין תער, דהיינו שמגלח עד השורש סמוך לעור. לפי רוב הפוסקים גילוח במספריים מותר אפילו לכתחילה, אך יש דעות שפטור ממלקות אבל אסור, ויש אף שסוברים שאסור מדאורייתא אך אינו במלקות[5].

גילוח זקן במכונת גילוח, כתבו הפוסקים כי דינו שווה למספריים כעין תער, ולכן מותר הוא מעיקר הדין, להרבה מהפוסקים[6]. אמנם רבנים רבים, בעיקר מהציבור החסידי, כתבו כי גילוח זקן במכונת גילוח אסור הוא כגילוח בתער[7]. הטיה בין האוסרים למתירים קיימת גם בין סוגי המכונות השונות, שבאלו שקיימת רשת המפרידה בין הלהבים וכן שבסופו של גילוח אין הזקן מגולח למשעי - רבים יותר המתירים[8].

 
זקן זיפים. גילוח זקן עם השארת הזיפים, מותר מבחינה הלכתית

גילוח שאינו סמוך סמוך כלל, אלא משאיר קצת שער (זיפים), לפי כולם מותר מבחינה הלכתית[9].

בקבלה

עריכה

על פי הקבלה, אין לגלח כלל את הזקן, ואף לא מקצתו, אלא יש להשאירו כפי שהוא גדל. על האר"י נאמר כי לא היה מגלח כלל (מלבד שיער השפם שהפריע לו באכילתו, שאותו גילח במספריים), ואף נזהר שלא לגעת בידיו בזקנו, שמא מחמת כך תיפולנה שערות מזקנו[10].

כסימן וכקוד חברתי

עריכה

רבנים רבים, ובעיקר מהציבור החסידי תומכים בגידול הזקן כסימן היכר וזיהוי יהודי[11].

היסטוריה

עריכה

תקופת המקרא

עריכה
 
יהוא, מלך ישראל, כורע ברך לפני שלמנאסר השלישי, כפי המתואר באובליסק השחור. יהוא וחברי המשלחת הישראלית ניכרים בכובעים שלראשיהם ובזקניהם המגודלים
 
אסירים יהודיים מובאים לפני סנחריב מלך אשור, לאחר נפילת תל לכיש. היהודים נראים מזוקנים וגלויי ראש. מתוך תבליטי לכיש (אנ')

במקרא קיימת תספורת הכוללת גילוח של הזקן בתער, בהוראה מיוחדת למצורע עם טהרתו[12]. על חניכת הלויים לעבודת המקדש נאמר כי גילחו בתער, כולל הזקן[13], ובמדרש משמע כי אכן גילחו את זקנם בתער לגמרי[14], אך כמה ראשונים ביארו כי התגלחו כדרך כל האדם[15], וראשונים אחרים כתבו כי תגלחתם הייתה כל מצורע[16]. הנורמה הכללית בתקופת המקרא אינה מוזכרת בו, אך משתמע כי גידול הזקן היה תופעה רגילה. לדוגמה, בספר שמואל מסופר כי דוד שולח שליחים לחנון בן נחש, מלך עמון, על מנת לנחמו על מות אביו. מלך עמון מפרש את ביאת שליחי דוד כריגול ושולח אותם בחזרה לדוד כשחצי זקנם מגולח. כשדוד שומע על כך הוא רואה בזה עילה למלחמה; הוא מורה לשליחיו לשהות ביריחו עד שזקנם יצמח בחזרה, ויצא למלחמה נגד בני עמון[17]. מעשה חנון ותגובת דוד, כמו גם השהיית שליחי דוד ביריחו עד גידול זקנם (בלא גילוח החצי השני), מורים על נוהג של גידול זקן בימי המקרא[18].

אישים רבים המוזכרים בתנ"ך, מצוינים כבעלי זקן[19], וכך גם בחז"ל מתוארים אישים רבים בתנ"ך כמגדלי זקן[20].

הרד"ק מציין כי לעיתים היו מגלחים את זקניהם לאות צער ואבל[21]. גם בקרב חוקרי מקרא מקובל להניח כי גידול הזקן היה תופעה רגילה, ואילו גילוחו היה מנהג אבל[22].

הרד"ק מציין גם כי למרות שגידלו זקן, את שפמם היו כן מגלחים.

בתיאורים מתבליטים ארכאולוגיים נראים אישים מתקופת התנ"ך בעלי זקן ושפם, אך זקנם לא היה ארוך כשל האשורים[23], על אהרן הכהן.}}.

בציורי המקרא מקובל, לאורך כל ההיסטוריה, לצייר את יהודי המקרא כבעלי זקנים.

תקופת חז"ל

עריכה

בחז"ל אין התייחסות ברורה לנוהג שהיה בזמנם, ולא מוזכרת חובה לגידול הזקן או היתר לגילוחו. במקומות רבים קיימת משמעות חיובית לגידול הזקן[24], אך נראה כי היה קיים נוהג זה של גילוח הזקן.

במחקר מקובל להניח כי ביהודי בבל של תקופת חז"ל היה מקובל לגדל זקן, בהתאם לנורמה הרווחת בקרב הגויים בבבל[25][26].

בתלמוד ירושלמי מובא כי בערב ראש השנה היו מגלחים את זקנם[27], אך יש שביארו זאת באופנים שונים[28]. לדברי רבי משה פיינשטיין היו מסדרים את זקנם שיהיו השערות נגמרות בשווה, וכן מי שהיה זקנו ארוך מדי היה מקצר אותו[29].

תקופת הגאונים והראשונים

עריכה

בתקופת הגאונים והראשונים (ימי הביניים) גידול הזקן בקרב היהודים הושפע משמעותית לפי ארצות המגורים שלהם. בארצות האסלאם גידלו יהודי אותן הארצות זקנים ארוכים. לעומתם, בצרפת, גרמניה ואיטליה, גילחו היהודים את זקנם באופנים שונים תלויי סביבה, כולל גם גילוח מוחלט. עם זאת פוסקים רבים בתקופת הראשונים התנגדו לדבר, בעיקר כשהגילוח נעשה באופנים מסוימים האסורים על פי הלכה (ראו לעיל: בהלכה), אך גם מטעמי נבדלות ושמרנות[25].

תקופת האחרונים

עריכה

גם בתקופת האחרונים הייתה קיימת השפעה של ארצות המגורים על יהודיהן. אמנם עם התפתחות הקבלה הלוריאנית בפולין ובארצות הסלאוויות הצטמצמה תופעת גילוח הזקן, עד שגידולו המלא הפך לנורמה. אמנם באיטליה עדיין רווח גילוח הזקן, כולל אצל מקובלי איטליה. רבי שבתי באר, בספרו שו"ת "באר עשק" אף העלה כי איסור זה קיים רק בארץ ישראל, וכי בחוץ לארץ עדיף שכן לגלח את הזקן[25]. ר"ש באר אף מציין כי רבי מנחם עזריה מפאנו היה מגלח את זקנו ("מסתפר בדיקניה"). רבי יוסף אירגס שולל בנחרצות את דבריו, ואף לגבי עדותו על רמ"ע מפאנו הוא כותב כי אין זה אלא תספורת חלקית, אבל לא גילוח לגמרי, וגם כותב כי חקר בדבר ונודע לו כי יש ציור של הרמ"ע מפאנו כשהוא עטור זקן מלא[30]. גם על רבי יוסף שלמה דלמדיגו (ה"יש"ר מקנדיה") העיד תלמידו רבי משה מיץ (בהקדמת ספרו של רי"ש דלמדיגו: "אלים") כי היה מגלח לגמרי את זקנו, אך יש שטענו כי זה מחמת שהיה מצוי אצל משפחות האצולה הגבוהה (רי"ש דלמדיגו שימש כרופאו האישי של נסיך ליטאי ממשפחת רדזיוויל במשך כארבע שנים)[31], ואחרים הכחישו את הדברים כשגם בזה הם מסתמכים על תמונתו המפורסמת של רי"ש דלמדיגו[32]. תופעת גילוח הזקן הייתה נפוצה גם באזור גרמניה (באותה התקופה: האימפריה הרומית הקדושה)[33], וכן באזור צרפת[34]. לדברי רבי משה סופר (ה"חת"ם סופר") מנהג הגילוח אצל יהודי אירופה המערבית החל בתקופת גזירות תתנ"ו, שיהודים שנדדו בין הערים חששו שיזוהו כיהודים, ולכן גילחו בהיתר רבניהם[26].

בארצות האסלאם המשיכו גם בתקופת האחרונים לגדל זקן, בהתאם לנוהג בארצותם. החל מהמחצית השנייה של המאה ה-17, בהשפעת פרעות ת"ח ות"ט ועוד, החלו יהודים רבים ממרכז אירופה ודרום אירופה להתיישב בסלוניקי, שהייתה אז תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, עד שבסוף המאה ה-18 הייתה קהילת יהודי סלוניקי מהקהילות היהודיות הגדולות בעולם. בשנת 1720 פרצה מחלוקת קשה, ואף אלימה, בין יהדות סלוניקי לבין יהודים איטלקיים שהתיישבו בעיר למטרות מסחר.

בני הקרימצ'קים ניכרו בגידול זקנם, בשונה משאר יהודי איזורם בתקופתם.

כיום

עריכה

תבנית:השלמה כיום גידול זקן (כמשהו דתי, להוציא גידול זקן כאופנה) משתנה לפי חוגים וקהילות ביהדות האורתודוקסית-דתית:

יהודים שאינם דתיים, ואפילו מסורתיים, בדרך כלל אינם מגדלים זקן[36].

לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק כ"ז. פסוק נוסף בעניין זה (ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ה') מבואר בחז"ל ובראשונים והאחרונים בדרכים ומשעמויות שונות. ראו עוד: השחתת הזקן.
  2. ^ משנה, מסכת מכות, פרק ג', משנה ה'; תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"א, עמוד א'.
  3. ^ משנה, מסכת מכות, פרק ג', משנה ה'.
  4. ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות המדע.משנה תורה לרמב"ם, הלכות המדע, פרק עבודה זר"ה, הלכות י"ב–ז'; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"א, סעיף י'.
  5. ^ אנציקלופדיה תלמודית, כרך י"א, ערך השחתת זקן, פרק ד': ההשחתה, הע' 122–139. וראו גם ערך השחתת הזקן.
  6. ^ רבי צבי פסח פרנק, שו"ת הר צבי, יורה דעה, סימן קמ"ג; אנציקלופדיה תלמודית, כרך י"א, ערך השחתת זקן, פרק ד': ההשחתה, טור קכ"ז, הערה 145א; הרב שבתי אברהם רפפורט "גילוח הזקן במכונה", בתוך: תחומין, י"ג, תשנ"ב-תשנ"ג, 200–208.
  7. ^ רבי משולם ראטה, שו"ת קול מבשר, חלק א', סימן י"ט; רבי יצחק יעקב וייס, שו"ת מנחת יצחק, חלק ד', סימן קי"ג, ו"גילוח במכונת גילוח האלקטרונית", בתוך: אוצרות ירושלים, רצ"ט, עמ' תתתש"ע; הרב בן ציון ווזנר, "גילוח פיאות הראש והזקן במכונת גילוח", בתוך: אור ישראל (מאנסי), כ"ג, תשס"א, עמ' נ"ח–ס"ז.
  8. ^ ראו: הרב אורי דסברג, "מכונות גילוח לפי ההלכה", בתוך: ארחות, 41, תשנ"ד, עמ' 36–38; הרב גדליהו אקסלרוד, "מכונות גילוח לפי ההלכה", בתוך: ארחות, 42, תשנ"ה, 55–58; הרב מרדכי גרוס והרב אליהו דרעי, "מכונת גילוח", בתוך: תל תלפיות, ס"ב, תשס"ו, עמ' שס"ג–שע"א; הרב ישראל רוזן, "הורדת רכיב "ליפט אנד קט" במכונות הגילוח', בתוך: בית הלל, י"ד, תשס"ג, עמ' נ"ז–נ"ט.
  9. ^ רבי יואל סירקיש, ב"ח, יורה דעה, סימן קפ"א, אות ט'.
  10. ^ ראו רבי זכריה מנדל בן אריה לייב, באר היטב, על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"א, ס"ק ה', בשם רבי חיים ויטאל ב"ספר הכוונות" (דף ל"ט), בשם האר"י.
  11. ^ ראו לדוגמה: מרדכי מנשה לאופר, גידול זקן, באתר chabad.
  12. ^ ספר ויקרא, פרק י"ד, פסוק ט', ומשנה, מסכת נגעים, פרק י"ד, משנה ד'.
  13. ^ ספר במדבר, פרק ח', פסוק ז', ותוספתא, מסכת נזיר, פרק א', הלכה ו'.
  14. ^ .
  15. ^ רבי אברהם אבן עזרא, אבן עזרא, על ספר במדבר, פרק ח', פסוק ז'; רבי חזקיה בן מנוח, חזקוני, על ספר ויקרא, פרק י"ד, פסוק ט'; רבי חיים פלטיאל, ר' חיים פלטיאל, על במדבר, שם.
  16. ^ רבנו בחיי בן אשר, רבנו בחיי, על ספר במדבר, פרק ח', פסוק ז'.
  17. ^ ספר שמואל ב', פרק י', וכן בספר דברי הימים א', פרק י"ט.
  18. ^ רלב"ג ורד"ק, על ספר שמואל ב', פרק י', וראו להלן עוד מדברי הרד"ק. וראו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יהודה קיל, דעת מקרא, חלק י"ב (שמואל ב'), ירושלים תשמ"א, פרק י', פסוק ד', הע' 3, עמ' ת"ה, באתר אוצר החכמה.
  19. ^ ראו לדוגמה: ספר תהלים, פרק קל"ג, פסוק ב'; ספר שמואל ב', פרק כ', פסוק ט'. וראו להלן על גילוח הזקן לאות אבל, וראו גם, על מריטת הזקן לאות צער ואבל: ספר ירמיהו, פרק מ"ח, פסוק ל"ז; ספר ישעיהו, פרק ט"ו, פסוק ב'; ספר עזרא, פרק ט', פסוק ג'.
  20. ^ ראו לדוגמה תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ח, עמוד א' ומסכת כתובות, דף כ"ז, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ט, עמוד ב'.
  21. ^ רד"ק, על ספר שמואל ב', פרק י'. וראו ספר ירמיהו, פרק מ"א, פסוק ה'.
  22. ^ ראו לדוגמה בפירוש פיק לתנ"ך (אנ').
  23. ^ וראו רש"י, פירוש רש"י לתלמוד, על תבנית:סנהדרין כב, ד"ה משמרות, ורבי משה פינשטיין, שו"ת אגרות משה, אורח חיים, חלק ד', סימן קי"א, ד"ה הנה ראיתי.
  24. ^ ראו לדוגמה: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ב, עמוד א'.
  25. ^ 1 2 3 האנציקלופדיה היהודית האנגלית.
  26. ^ 1 2 ראו רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, אורח חיים, סי' קנ"ט, ד"ה אשר פיו.
  27. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ג'.
  28. ^ אנציקלופדיה תלמודית, כרך י"א, ערך השחתת זקן, טור קכ"ו, הערה 134137. וראו אנציקלופדיה תלמודית, כרך י"א, ערך השחתת זקן, טור קכ"ז, הערה 145.
  29. ^ רבי משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, אורח חיים, חלק ד', סימן קי"א, ד"ה הנה ראיתי.
  30. ^ רבי יוסף אירגס, דברי יוסף, סי' כ"ה, והובא אצל החיד"א, שיורי ברכה, יורה דעה, סימן קפ"א, שירי שיריים, קונטרס אחרון, אות ב'.
  31. ^ רבי חיים אלעזר שפירא, שו"ת מנחת אלעזר, חלק ב', סימן מ"ח.
  32. ^ ראו רבי עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ט' - יורה דעה, סימן י', אות ד', בשם ספר קריה נאמנה, דף שט"ז.
  33. ^ רבי שמשון מורפורגו, שמש צדקה, אורח חיים, סימן כ"ג.
  34. ^ רבי משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, אורח חיים, חלק ד', סימן קי"א, ד"ה הנה ראיתי.
  35. ^ ראו לדוגמה: מיכאל אברהם, גידול זקן, באתרו הפרטי, בתשובה על גידול זקנו.
  36. ^ ראו לדוגמה: תבנית:אתר ישיבה.
  37. ^ ראו אצל הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ט', יו"ד סי' י', אות ז' והלאה, לתגובתו החריפה של הרב עובדיה יוסף לקונטרס זה.
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=ויקיפדיה:מיזמי_ויקיפדיה/אתר_האנציקלופדיה_היהודית/טיוטות_ערכים_שנוצרו_באנציקלופדיה_היהודית/טיוטה:גידול_זקן_ביהדות&oldid=36864999"