משתמש:Sokuya/הכנסת העשרים
הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015, הושבעה ב-31 במרץ באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 הוא חבר הכנסת יולי אדלשטיין. יושב ראש האופוזיציה הוא חבר הכנסת יצחק הרצוג, חבר הכנסת דוד ביטן הוא יו"ר הקואליציה .
חלוקת מושבים
עריכהתוצאות הבחירות
עריכה- ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים
מפלגה | מנהיג/ה | סימן | מושבים | קולות | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אחוז | ± | אחוז | |||||||||
הליכוד | בנימין נתניהו | מחל | 30 | 25.0% | 30 / 120 |
12 | 985,408 | 23.4% | |||
המחנה הציוני | יצחק הרצוג | אמת | 24 | 20.0% | 24 / 120 |
3א | 786,313 | 18.67% | |||
הרשימה המשותפת | איימן עודה | ודעם | 13 | 10.83% | 13 / 120 |
2ב | 446,583 | 10.61% | |||
יש עתיד | יאיר לפיד | פה | 11 | 9.17% | 11 / 120 |
8 | 371,602 | 8.82% | |||
כולנו | משה כחלון | כ | 10 | 8.33% | 10 / 120 |
חדש | 315,360 | 7.49% | |||
הבית היהודי | נפתלי בנט | טב | 8 | 6.67% | 8 / 120 |
4 | 283,910 | 6.74% | |||
ש"ס | אריה דרעי | שס | 7 | 5.83% | 7 / 120 |
4 | 241,613 | 5.74% | |||
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | ל | 6 | 5.0% | 6 / 120 |
7 | 214,906 | 5.1% | |||
יהדות התורה | יעקב ליצמן | ג | 6 | 5.0% | 6 / 120 |
1 | 210,143 | 4.99% | |||
מרצ | זהבה גלאון | מרצ | 5 | 4.17% | 5 / 120 |
1 | 165,529 | 3.93% | |||
אחרים | 0 | 0.00% | 378,569 | 8.99% | |||||||
קולות פסולים/פתק לבן | 43,854 | ||||||||||
סך הכל | 120 | 4,254,738 | 100% | ||||||||
בעלי זכות בחירה | 5,881,696 | 72.34% | |||||||||
מקור: ועדת הבחירות המרכזית |
- א. בהשוואה לסך הכל של העבודה והתנועה ב-2013.
- ב. בהשוואה לסך הכל של חד"ש, בל"ד והרשימה הערבית המאוחדת ב-2013.
גושים פוליטיים
עריכהגוש | רשימות | מושבים בכנסת |
---|---|---|
גוש הימין | הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו | 44 מושבים |
גוש השמאל | המחנה הציוני (העבודה + התנועה + התנועה הירוקה), מרצ | 29 מושבים |
גוש המרכז | יש עתיד, כולנו | 21 מושבים |
חרדים | ש"ס, יהדות התורה | 13 מושבים |
ערבים | הרשימה המשותפת (רע"מ + תע"ל + בל"ד + חד"ש) | 13 מושבים |
חברי הכנסת
עריכה- ערך מורחב – לרשימת חברי הכנסת המלאה ראו את רשימת חברי הכנסת העשרים
חברי כנסת חדשים
עריכהאל הכנסת העשרים נכנסו בהיבחרה 40 ח"כים חדשים[1], ונוסף עליהם 5 ח"כים שלא כיהנו בכנסת התשע עשרה אך כיהנו בעבר כחברי הכנסת (בני בגין, משה כחלון, אבי דיכטר, איוב קרא ויואל חסון) וכן חבר כנסת אחד שכיהן בכנסת ה-19 אך התפטר במהלך הקדנציה ונבחר בשנית (אריה דרעי).
במשך כהונתה נכנסו 6 ח"כים חדשים ואחד פרש; כך שמספר הח"כים החדשים המכהנים הגיע ל־45.
הליכוד: דוד ביטן, ז'קי לוי, יואב קיש, דודי אמסלם, מיקי זוהר, ענת ברקו, נאוה בוקר, אברהם נגוסה, נורית קורן, ירון מזוז, אורן חזן, שרן השכל, אמיר אוחנה, יהודה גליק.
המחנה הציוני: מנואל טרכטנברג, רויטל סויד, דני עטר, זוהיר בהלול, איתן ברושי, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס-ורבין, יוסי יונה, איל בן ראובן, יעל כהן פארן.
הרשימה המשותפת: איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עבד אל-חכים חאג' יחיא, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי, עבדאללה אבו מערוף.
יש עתיד: חיים ילין.
כולנו: יואב גלנט, אלי אלאלוף, מייקל אורן, רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, אלי כהן, רועי פולקמן, מירב בן-ארי.
הבית היהודי: ינון מגל, בצלאל סמוטריץ'.
ש"ס: יגאל גואטה, מיכאל מלכיאלי.
ישראל ביתנו: שרון גל, עודד פורר,יוליה מלינובסקי.
נשים
עריכההשיא במספר הנשים שמכהנות כחברות הכנסת, שנקבע בבחירות לכנסת ה-19 (27 ח"כיות), נשבר, ולאחר כניסתן של יעל כהן-פארן ויוליה מלינובסקי עלה מספר החברות בכנסת לראשונה ליותר מרבע מסך החברים - 33 חברות כנסת.
- המחנה הציוני - 9 מתוך 24 (38 אחוז): ציפי לבני, שלי יחימוביץ', סתיו שפיר, מרב מיכאלי, רויטל סויד, מיכל בירן, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס-ורבין, יעל כהן-פארן.
- הליכוד - 7 מתוך 30 (23 אחוז): מירי רגב, גילה גמליאל, ציפי חוטובלי, ענת ברקו, נאוה בוקר, נורית קורן, שרן השכל.
- כולנו - 4 מתוך 10 (40 אחוז): רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, מירב בן-ארי.
- מרצ - 3 מתוך 5 (60 אחוז): זהבה גלאון, מיכל רוזין, תמר זנדברג.
- יש עתיד - 3 מתוך 11 (27 אחוז): יעל גרמן, קארין אלהרר, עליזה לביא.
- ישראל ביתנו - 3 מתוך 6 (50 אחוז): סופה לנדבר, יוליה מלינובסקי, אורלי לוי-אבקסיס (הוצאה במהלך הקדנציה מהסיעה והפכה ח"כ יחידה).
- הרשימה המשותפת - 2 מתוך 13 (15 אחוז): עאידה תומא סלימאן, חנין זועבי.
- הבית היהודי- 2 מתוך 8 (25 אחוז): איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי.
- בשתי סיעות - ש"ס ויהדות התורה - לא מכהנות חברות כנסת.
במהלך הכנסת ילדו חברת הכנסת וסגנית השר ציפי חוטובלי, חברת הכנסת מירב בן-ארי וחברת הכנסת קארין אלהרר, המשך מגמה שהחלה בכנסת השמונה עשרה ונמשכה בכנסת התשע עשרה, בהן ילדו חברות כנסת מכהנות, לראשונה מאז ילדה אסתר וילנסקה בתחילת הכנסת השנייה (1951). בן-ארי הייתה הח"כית הראשונה שילדה שלא במסגרת נישואין.
להט"ב
עריכהבכנסת זו מכהנים שני חברי כנסת שהצהירו על עצמם כהומוסקסואלים. בעקבות רצח שירה בנקי כתב איציק שמולי, שקהילת הלהט"ב היא "הקהילה שלי".[2] הוא חבר הכנסת הראשון במפלגת העבודה שהצהיר על היותו הומוסקסואל, והיחיד שהודיע זאת במהלך כהונתו בכנסת. חבר הכנסת אמיר אוחנה שנכנס לכנסת בעקבות פרישתו של סילבן שלום, הוא פעיל להט"ב וחבר הכנסת ההומוסוקסואל המוצהר הראשון בליכוד.
דת
עריכהדתיים יהודים
עריכהבכנסת זו ירד כוחן של המפלגות החרדיות והדתיות. מפלגת ש"ס זכתה ב-7 מנדטים לעומת 11 בכנסת היוצאת, יהדות התורה ב-6 לעומת 7 והבית היהודי ב-8 לעומת 12 מנדטים, נראה שאחת הסיבות לכך היא התמודדותה של מפלגת יחד - העם איתנו (בראשות ח"כ אלי ישי), שכללה מועמדים חרדים ודתיים-לאומיים כאחד. היא קבלה 125,158 קולות (בערך 3.5 מנדטים), אך לא עברה את אחוז החסימה.
ש"ס: אריה דרעי, יצחק כהן, יעקב מרגי, דוד אזולאי, יואב בן צור, יצחק וקנין, יגאל גואטה. 100%
הבית היהודי: נפתלי בנט, אורי אריאל, אלי בן דהן, ניסן סלומינסקי, מוטי יוגב, בצלאל סמוטריץ', שולי מועלם-רפאלי. 88%
יהדות התורה: יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר. 100%
הליכוד: זאב אלקין, יולי אדלשטיין, ציפי חוטובלי, אברהם נגוסה, ז'קי לוי, ירון מזוז, יהודה גליק. 20%
יש עתיד: אלעזר שטרן, עליזה לביא. 18%
כולנו בראשות משה כחלון: רחל עזריה. 10%
דתיים מוסלמים
עריכהבכנסת העשרים יש שלושה חברי כנסת דתיים-מוסלמים.
הרשימה המשותפת: מסעוד גנאים (רע"ם), עבד אלחכים חאג' יחיא (רע"ם), טלב אבו עראר (רע"ם). 28%
חברי כנסת לא יהודים
עריכהבכנסת זו ישנם 17 חברי כנסת לא יהודים - 11 מוסלמים, 4 דרוזים ושני נוצרים, זאת לעומת 12 (מתוכם שני נוצרים ודרוזי אחד) בראשית כהונת הכנסת ה־19. 12 מחברי הכנסת הלא יהודים נמצאים ברשימה המשותפת, שאיחדה את הסיעות הערביות (וכן את חד"ש, הערבית ברובה) מהכנסת הקודמת.
(למעט כאשר נאמר אחרת הח"כים המופיעים ברשימה הם מוסלמים)
הרשימה המשותפת | 12 מתוך 13 - 92% | איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן (נוצרייה), עבד אל-חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, באסל גטאס (נוצרי), אוסאמה סעדי, עבדאללה אבו מערוף (דרוזי), ג'מעה אזברגה. |
הליכוד | 1 מתוך 30- 3% | איוב קרא (דרוזי). |
המחנה הציוני | 1 מתוך 24 - 4% | זוהיר בהלול. |
ישראל ביתנו | 1 מתוך 6 - 17% | חמד עמאר (דרוזי). |
מרצ | 1 מתוך 5 - 20% | עיסווי פריג'. |
כולנו | 1 מתוך 10 - 10% | אכרם חסון (דרוזי). |
אקדמיה
עריכהבכנסת העשרים מכהנים 17 בעלי תואר דוקטור לעומת 14 בכנסת הקודמת: יובל שטייניץ, עליזה לביא, בני בגין, אחמד טיבי, דב חנין, ג'מאל זחאלקה, באסל גטאס, נחמן שי, אראל מרגלית, ענת ברקו, אברהם נגוסה, עבדאללה אבו מערוף, מיכאל אורן, יפעת שאשא-ביטון, יוסף ג'בארין, והפרופסורים מנואל טרכטנברג ויוסי יונה, לעומת פרופסור אחד (אבישי ברוורמן) שכיהן בכנסת הקודמת.
ח"כ אכרם חסון הוא בעל תואר דוקטור בהתכתבות מאוניברסיטת באבש-בויאי קלוז' הרומנית שאינה מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל.
קרובי משפחה
עריכהבכנסת העשרים מכהנים אח ואחות - ז'קי לוי מ"הליכוד" ואורלי לוי-אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו, ילדיו של הח"כ לשעבר דוד לוי ואחייניו של אחיו מקסים לוי, שאף הם כיהנו במקביל בכנסות ה-14 וה-15.
אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי מכהנים שניהם כח"כים מטעם הרשימה המשותפת.
חקיקה
עריכהישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים, שבה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-31 במרץ 2015[3]. בראשה עמד ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ. בהמשך היום נבחר יולי אדלשטיין לכהונה שנייה כיושב ראש הכנסת.
בנימין נתניהו הרכיב את ממשלת ישראל ה-34 שהייתה ממשלה צרה, אשר נשענה על קואליציה בת 61 ח"כים. מצב זה איפשר לאופוזיציה להביס את הקואליציה במספר הזדמנויות, ביניהן:
- דחייתה של הצעת חוק לביטול חזקת הגיל הרך שהגיש ח"כ יואב קיש מ"הליכוד" וזכתה לתמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה.[4]
- אישור בקריאה טרומית של הצעת חוק להגבלת מספר התיקים שבטיפולו של עובד סוציאלי, שהגיש ח"כ מאיר כהן מ"יש עתיד" ונתקלה בהתנגדות של ועדת השרים לענייני חקיקה.[5]
- חוקים שהכנסת העבירה
- חוק המאבק בטרור
- תיקון לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה ולחוק העמותות
- חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון - מסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ביהודה והשומרון, שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים.
- חוק אומנה לילדים - מסדיר את פעילותן של משפחות אומנה.
- חוק מוסר תשלומים לספקים - מגביל את משך הזמן שבו ממשלת ישראל, גופים המתוקצבים על ידה וכן עסקים פרטיים רשאים לדחות תשלום לספקים.[6]
בעלי תפקידים
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הכנסת
פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הכנסת העשרים, באתר הכנסת
הערות שוליים
עריכה- ^ משרון גל עד יפעת שאשא ביטון: היכרות עם החברים החדשים בכנסת, באתר ynet, 18 במרץ 2015
הכירו את חברי הכנסת החדשים, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2015 - ^ ח"כ איציק שמולי יצא מהארון, באתר מאקו, 31 ביולי 2015
- ^ זאת בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק הכנסת, ה'תשנ"ד-1994, הקובע כי "הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים"
- ^ עמרי נחמיאס, מבוכה לקואליציה: הצעת חוק בתמיכת הממשלה נפלה בהצבעה בכנסת, באתר וואלה, 4 בנובמבר 2015
- ^ אטילה שומפלבי ועומרי אפרים, ח"כים מהבית היהודי יצאו מהמליאה - הקואליציה הפסידה בהצבעה, באתר ynet, 11 בנובמבר 2015
- ^ חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017, ס"ח 2622 מ-30 במרץ 2017
הקודמת: הכנסת התשע עשרה 2013–2015 |
הכנסת העשרים 2015 ואילך |
הבאה: – |