שייטת הנחתות

המונח שייטת הנחתות משמש לתיאור כלל היחידות שביצעו או מבצעות איגוף ימי בצה"ל, הן באימונים והן בהנחתת כוחות מהים אל החוף במערכות ישראל. יחידות עבר שימשו מקום המדינה ועד הקפאת יכולת הנחיתה בשנת 1993, וכללו כלי שיט, ספינות לוחמה אמפיבית ואוניות סוחר מגויסות. השייטת נקראה בעבר בשמות שונים: "שייטת הפולשות", "שייטת הנחתות", "שייטת 11", "פלגה 921", "פלגה 922", "פלגה 924".

שייטת הנחתות

הנחתות
סמל שייטת הנחתות ואות הלוחם ביחידות הנחיתה
פרטים
כינוי	שייטת הנחתות
מדינה
שיוך
סוג	שייטת
בסיס האם	בסיס אשדוד
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	10 באוקטובר 1948, 2024 - הווה – אוגוסט 1993
מקים היחידה	ראש השירות הימי גרשון זק.
מלחמות	מלחמת העצמאות   מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	כלי נחיתה ופשיטה של חיל הים הישראלי
פיקוד
יחידת אם
מפקדים	מפקדי יחידות הנחתות
עיטורים
צל"ש אלוף

טקס השקת אח"י עציון גבר (פ-51) הנחתת הראשונה שנבנתה במספנות ישראל 2 מרץ 1962

מיצג הנחיתה מהים במוזיאון השריון בלטרון. הנחתת אח"י עציון גבר (פ-51) וטנק צנטוריון, ספטמבר 2017.

בתקופת מח"י דוד בן בעש"ט הוחלט לרכוש נחתות ישנות, המכונות "מנטה" ומשמשות בעיקר לסיוע לוגיסטי. ספינות ה"מנטה" נקראת "פלגת נחיתה" או "פלגה 921".

הצורך באיגוף ימי בצה"ל

הערכת צה"ל לגבי הצורך בכושר באיגוף ימי, דהיינו הנחתת כוחות מהים, עברה במהלך השנים תהפוכות. לקראת מלחמת השחרור נקבעו תפקידי איגוף לכח הימי ויצירת ראשי גשר חופיים לאספקה ליישובים מבודדים. פיקוד החיל עמל להרחיב את תפישת יעוד לזרוע הימית גם להגנת השיט המסחרי לארץ וממנה. נושא האיגוף הימי הושאר ליזמת אנשי היבשה. חיל הים לא נדרש להחזיק כח נחיתה שיאפשר לצה"ל איגוף ימי בהיקף מוגדר.

השארת נושא האיגוף הימי מחוץ למסגרת משימות חיל הים מנע את העדיפות הנדרשת לבניית היכולת. לחוסר ההתמדה בדרישות האיגוף הימי השפעה שלילית על בניית הכוח, כשירות כלי השיט והרמה המקצועית. לכך היו שני חריגים: בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים הוגדרה לזירת ים סוף משימה להנחתת חטיבת שריון במפרץ סואץ. ובתקופה שלפני מלחמת לבנון התקרב המטה הכללי להרחבת היעוד של חיל הים בכך שהורה על בניית 8 נחתות חדשות. בתחילת שנות ה-90 הוברר שאין לצה"ל תוכניות אופרטיביות הכוללות איגוף ימי. תוכניות סדר הכוחות לא כללו נחתות.

התפתחות נושא האיגוף הימי בצה"ל

ניתן להבחין בשלוש תקופות משמעותיות לנושא הנחיתה בצה"ל:

תקופת ההתחלה - 1948 -1956, מהקמת המדינה ועד לאחר מלחמת סיני. אופיינה בתפעול כלי שיט ישנים במשימות שונות.

בנייה והתחדשות - 1962 - 1978, מתחילת שנות הששים ועד אחרי הסכם השלום בין ישראל למצרים. בניית כלי שיט חדשים ורכישת נוספים, העברות ביבשה ובים. היערכות כלי שיט לנחיתה בזירת ים סוף ובים התיכון. המאפיין את הפעילות בתקופה זאת היו אימונים, תרגילים והכנות להנחתת כוחות. הפעילות המבצעית החשובה לזכות חיל הים בתקופה זאת היא הפשיטה המשוריינת על החוף המצרי במפרץ סואץ במבצע רביב. לקראת מלחמת יום הכיפורים נראתה משימת הנחיתה במפרץ סואץ משימה עיקרית שהוכנה ותורגלה תקופה ארוכה. בעת המלחמה הועמסו טנקים לנחתות אך הפעולה בוטלה.

מימוש היעוד - וסגירת היחידה – 1979 - 1993 - לאחר הסכם השלום עם מצרים רוכז כח הנחיתה בים התיכון. במלחמת לבנון בוצע איגוף ימי משמעותי. לאחריה בוצעו אימונים עם מרבית יחידות השריון. לאחר תכנון נחתת רבת יכולת שנעצר מחוסר תקציב למימוש, הופסק פיתוח כלי שיט חדשים. עד העמדת כלי השיט וסגירת היחידה.

העצמת חיל הים ופתיחה מחודשת - עקב ריבוי האיומים מזירות שונות לצד איומים מזירות חדשות ושיתופי פעולה צבאיים עם מדינות שכנות. החל מהעשור השני של המאה ה-21 החלו לערוך תוכנית להעצמת כוחו של חיל הים, ובין היתר היכול לספק סיוע קרוב לזרוע היבשה ובכלל זה תובלה ופשיטות מהים.

כלי השיט לנחיתה

מאז הקמת חיל הים הישראלי היו ברשותו סוגים שונים של נחתות. תחילה, עם הקמת החיל, הוכשרו כמה נחתות ששימשו קודם לכן כספינות מעפילים (אחת מהן, "אף-על-פי-כן" משמשת כיום כבסיס למוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה).
בשנת 1949, עם תום מלחמת העצמאות, הגיעו שש נחתות טנקים מאיטליה ושש נחתות מכוניות מארצות הברית.
בשנות ה-60 ביזמתו של ישראל ליברטובסקי נבנו במספנות ישראל שש נחתות טנקים בשתי סדרות. נבנה כלי יחיד באורך של 30 מ' ואחרי שנתיים זוג נוסף. בסדרה שנייה נבנו שלוש נחתות טנקים באורך 60 מ'.
נחתות הסדרה הראשונה הופעלו בתחילה מבסיס חיפה (פלגה 922), ולאחר מלחמת ששת הימים הועברו דרך היבשה לאילת, ומשם בהפלגה לבסיסי חיל הים במפרץ סואץ הכלים הוארכו בשישה מטר וידועים כסדרת נחתות 36 מ'.
נחתות ששים המטרים הופעלו מבסיס חיפה ומבסיס אשדוד כפלגה 924 ואחר כך 921. לימים, הועברו בהפלגה, סביב לאפריקה, לבסיס חיל הים בשארם א-שייח'.

במהלך מלחמת ההתשה נרכשו עבור זירת ים סוף כלי שיט שאפשרו נחיתת כח בהיקף רב. שלוש אוניות נחיתה תוצרת אמריקאית LANDING SHIP TANKS מתקופת מלחמת העולם השנייה, שכינוין בחיל הים דגם שיקמה. מעבורת מכוניות תוצרת דרום אפריקה שהוסבה להנחתת טנקים ורכב קרבי משוריין – אח"י בת שבע (פ-57).

לאחר מלחמת יום הכיפורים הוחלפו הנחתות 60 מטר לזירת ים סוף עם נחתות 36 מטר שהועברו בדרך היבשה לים התיכון. ונרכשה אונית גלנוע אח"י בת גלים שאפשרה העברת רכב קרבי משוריין למעגנים.

כלי השיט להנחתה בתקופת ההתחלה

הטבלה להלן כוללת את כלי השיט ששימשו להנחתה בתקופת ההתחלה.

כמות ודגם\שם ומס צי	תוצרת\תקופת שרות	נתונים וכושר נשיאה להנחתה\פעילות	מפקדים	תמונה
אח"י חנה סנש (ש-29)	1948 - 1951	במבצע בן עמי הנחיתה כח מחטיבת כרמלי בשבי ציון ופינתה משפחות קיבוצי הגליל המערבי לנמל חיפה. הביאה כח מגדוד 22 של חטיבת כרמלי לפשיטה על גשרי הליטני - מבצע כתריאל שבוטל עקב כניסת ההפוגה הראשונה (11 יוני 1948).	ישראל אוורבוך ושאול אבני	אוניית השירות אח"י חנה סנש (ש-29)
2 נחתות טנקים	תוצרת בריטניה	אורך 48 מטר, רוחב 9 מטר, דחי 300 טון, 3 מדחפים, 10.5 קשר. מטען: עד 5 טנקים במשקל 30 טון כ"א ; או 3 טנקים במשקל 50 טון כ"א ; או 9 משאיות ; או 250 טון.		LCT Mark 2
אח"י אף על פי כן	יולי 1948 - 1958	במקור נחתת רקטות LCT(r)-147 אימוני גדוד הנחיתה, בעת מבצע סיני תוכננה להנחית כח ברצועת עזה. הנחתת מוצגת במוזיאון ההעפלה וחיל הים		"אף-על-פי-כן"
אח"י גוש עציון (פ-39)	יולי 1948 - 1957	במקור נחתת טנקים LCT-256, ידועה גם בשמה מהפלי"ם פרטו, תרגלה נחיתות בחופי הים התיכון (1949).		אח"י גוש עציון בהחפה.
2 נחתות טנקים	תוצרת גרמניה	אורך 36 מטר, רוחב 10 מטר, דחי 300 טון, 3 מדחפים, 10 קשר.
אח"י יד מרדכי (פ-25)	1948 - 1957			אח"י יד מרדכי (פ- 25)
אח"י בית הערבה (פ-33)	1948 - 1957
2 נחתות רגלים	תוצרת ארצות הברית	אורך 48.5 מטר, רוחב 8.5 מטר, דחי 387 טון, 2 מדחפים, 14 קשר.
אח"י רמת רחל (פ-51)	30 דצמבר 1948 - 1960	איסוף שלל מחוף סיני וחילוץ המיג 15 מימת ברדוויל בעת מבצע סיני.	הדר קמחי, יהודה בן-צור, מאיר לובוכינסקי	אח"י רמת רחל במשימת איסוף שלל מחוף סיני בעקבות מבצע קדש.
אח"י ניצנים (פ-53)	30 דצמבר 1948 -			אח"י ניצנים (פ-53) בנמל חיפה, 1949
6 נחתות מכוניות	תוצרת ארצות הברית	אורך 15 מטר, רוחב 4.3 מטר, דחי 60 טון, 2 מדחפים, 11 קשר. שמשו גם להובלת טנקים קלים AMX-13		קבוצת נחתות מכוניות NMC מתרגלת במפרץ חיפה נמ"כים - נחתות מכוניות הורדו למים באילת לנוכח תצפיות מעקבה לדימוי הכפלת כושר ההנחתה, מאי 1967.
2 נחתות מכוניות, מח 32, מח-38 ומח-40	1949 עד 1967	סיורי אבטחה פלגה 788 בכנרת, פעולת כנרת		נחתת במעגן גנוסר
4 נחתות מכוניות	1949 עד 1967	בעת מבצע סיני הועברו ברכבת וברכב לאילת. שתי נחתות סייעו באש מהים לכיבוש טאבה. 4 הנחתות סייעו להתקדמות חטיבה 9 לאורך חופי סיני כולל הנחתת טנקים	בפיקודו של גד אשר	נחתת מביאה מים ודלק לחטיבה 9 במפרץ דהב

כלי שיט לנחיתה בתקופת ההתחדשות

הטבלה להלן כוללת את כלי השיט ששימשו להנחתה בתקופת ההתחדשות ומימוש היעוד.

כמות ודגם\שם ומס צי	תוצרת\תקופת שרות	נתונים או פעילות	כושר נשיאה או מפקדים	תמונה
3 נחתות 36 מטר	תוצרת מספנות ישראל	אורך 36 מטר, רוחב 6 מטר, דחי 122 טון, 2 מדחפים, 10 קשר.	שני טנקים או חמש נגמ"שים BTR	נחתת 36 מטר ברציף הצבאי בחיפה בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים.
אח"י עציון גבר (פ-51)	מרץ 1962 - 1982	השתתפה במבצע רביב הועברה לים התיכון בעת מלחמת לבנון הראשונה, הוחזרה לאילת להשבתה, נשארה באילת ושימשה כבסיס לגידול דגים. חרטומה הועבר באוקטובר 2016 לשימור באתר יד לשריון בלטרון.	רב חובל יצחק (אייק) אהרונוביץ', יוסף הררי, אהוד אראל, אורי סלע, ישראל פטשניק, יגאל בר יוסף, יעקב אברשי, שוקי בורנשטיין, מרדכי דקל, משה מילר
אח"י קיסריה (פ-53)	15 אוקטובר 1964 – מרץ 1983	מבצע רביב הועברה לאשדוד בדרך היבשה, הוחזרה לאילת דרך התעלה והועברה שוב לים התיכון בעת מלחמת לבנון הראשונה	יעקב ניצן, שמואל שבח, יוסף דיאמנט, שאול חורב, יוסי לוי, הוגו שימרון, חיים מרקוביץ, גרשון נווה, ירון גולדשטיין,
אח"י שקמונה (פ-55)	13 במאי 1965 – מרץ 1983	מבצע רביב, מבצע הולנדי מעופף	דוד עזר (דאווה), אריה הראל, שמואל שריג, ציקי חקלאי, אריה אמיתי
3 נחתות 60 מטר	תוצרת מספנות ישראל	אורך 60 מטר, רוחב 10 מטר, דחי 730 טון, 3מדחפים, 10.5 קשר.	6 צנטוריון או 5 מגח או 16 נגמ"שים
אח"י אשדוד (פ-61)	23 מרץ 1967 -	מלחמת ששת הימים,מלחמת לבנון, נמכרה לשימוש מסחרי בקו עקבה	יעקב ניצן,יוסף הררי, אבי רוטמן, משה לוי, נמרוד גלעד, מיכי רינגרט, דני כרמלי, רפי בנימין
אח"י אשקלון (פ-63)	19 מאי 1967 -	מלחמת ששת הימים,הובילה כוח שייטת 13 לפורט סעיד במבצע ליידי, נמכרה למדינה במזרח אפריקה	יעקב ניצן, דוד עזר (דאווה), גבי שילה, אמנון תדמור, נתי מתוקי, עומר לבבי, אודי יושע
אח"י אכזיב (פ-65)	יוני 1967,	מבצע ציפור עדן, השתתפה במלחמת לבנון. ונמכרה למדינה במזרח אפריקה	שמואל שבח, שמאי בר-און, ראובן פעמוני, אבי שחף, עומר לבבי, אודי יושע,
דגם שיקמה	3 נחתות טנקים אמריקאיות LSM	אורך 60 מטר, רוחב 10 מטר, דחי 1095 טון, 2 מדחפים, 12.5 קשר.	אוניות נחיתה בעלות כושר הפלגה בים הפתוח שראו שימוש במלחמת העולם. סיפון הטנקים מעל קו המים, יחס גבוה של הספק מנועים להדחק, משאבות חזקות להעברת מים למיכלי חרטום, דלת קדמית חרטום חד וגשר עליה ארוך נפרד.
אח"י אופיר (פ-91)	1970 - 1976	הגיעה במצב טכני עדיף והייתה במצב טכני טוב	אריה מרמרי, יגאל בר יוסף, זאב גולדצקי, מוטי מיכאלי רפאל זנדברג הציף בשנים1972-מלחמת יום כיפור
אח"י שבא (פ-93)	1970- 1976		אורי סלע,	נחתת מדגם "שיקמה" מתרגלת הנחתה בחוף סיני 1973.
אח"י תרשיש (פ-95)	1970 - 1973		במצב טכני ירוד הוצבה בחוף ראס סודר ושימשה כרציף ומגורים לאנשי הדבורים ההפלגה האחרונה וההנחתה הסופית מפקד זאב גולדצקי ציף רפאל זנדברג שהיה אחראי עם קבוצה של כ-20 חיילי מילואים לפרק ממנה את כל הציוד ולהפכה לרציף דבורים
אח"י בת שבע (פ-57)	יוני 1969 - 1990	אורך 95 מטר, רוחב 11.5 מטר, דחי 1892 טון, 4 מדחפים, 11 קשר נוזאית 12 טנקי מגח או צנטוריון בסיפון מחסן ו-24 נגמ"שים M-113 בסיפון העליון. העבירה כוחות רבים במהלך מלחמת לבנון. בסיום תפקידה הוטבעה בים התיכון	צבי גבעתי, שאול חורב, מייק אלדר, חיים גבע, אריה מרמרי, יוסי לוי, מרום יהושע, מרדכי דקל, דני כרמלי, גרשון נווה, אהרון שפיר, יצחק קרמונה
תמסח (שחף 20)	מלחמת ההתשה	דוברה פתוחה מורכבת מ-20 יחידות הצפה ומונעת בשני מנועים חיצוניים. מתאימה למעברי מים שקטים שימשה בחציית תעלת סואץ, ניסיון לשלב אותה בפלגת הנחתות בים סוף לא הצליח.	אנשי חיל הנדסה בוגרי קורס מפקדי דוברות

אוניות תובלה והנחתה

במשך השנים נרכשו אוניות סוחר או גויסו זמנית לשמש לפעילות התובלה והנחיתה.

כמות ודגם\שם ומס צי	תוצרת\תקופת שרות	נתונים וכושר נשיאה להנחתה\פעילות	מפקדים	תמונה
האניה MS AMALIA בדגל יווני	יוני 1967	אניית משא שהוחרמה בנמל אילת מבעליה היוני עם פיצוי נאות, והוכנה להובלת טנקים	ר/ח רמי זולברג
אוניית גל-נוע א\מ דן	1970	תרגולים
אנית תובלה אח"י בת גלים (ת-81)	1968 -1970	במקור אנית סוחר הולנדית, אורך 80 מ' רוחב 16 מ', דחי 2500 טון, מהירות 9 קשר צוות 35 איש, הוטבעה על ידי צוללים מצריים בנמל אילת	רס"ן זאב אריאל
אנית תובלה אח"י בת ים (ת-83)	במקורה אנית סוחר הולנדית, 1968 -	דחי 1250 טון, מהירות 10 קשר, במלחמת יום הכיפורים הפילה מטוס מצרי. הפליגה לדרום אפריקה ותדלקה זוג ספינות סער 2 במבצע יופי	רב חובל עוזי צולוף, רב חובל אהרון מרני, מייק אלדר, דוד עצמון, משה בן-ישי "צינר", דוד בן בעש"ט, יהושע מרום, רפאל זנדברג הציף במלחמת יום כיפור
אוניית גל-נוע אח"י בת גלים 2	מרץ 1978 -	תוצרת יפן, 96 מ' רוחב 19 מ', 12 קשר. ברכישתה הגיעה לים האדום ועסקה בהפלגות הבאת עולים במבצע משה. לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים, עברה לים התיכון והנחיתה רכב קרבי משוריין במלחמת לבנון. להנחתת רכב קרבי בחופים הסתייעה בטנק גישור	רס"ן אריה גביש, רס"ן אילן בוכריס, רס"ן עוזי טישל, רס"ן רפי בנימין
אוניית גל-נוע מגויסת א/מ יסמין	מבצע שלום הגליל	של חברת צים, תפוסה 4543 ברוטו, שימשה באופן חד פעמי להנחתת אגד ארטילרי בנמל ביירות.	סא"ל אודי אראל, ר/ח מיכה זנד. מפקד האגד המושט: אלי יפה

מפקדי יחידות הנחיתה

בגזרת הים התיכון

דרגה ושם	תקופת פיקוד	יחידה	מבצעים מיוחדים	תמונה
רב חובל ישראל אוירבך	1948-9	הפולשות	הקמה
רס"ן יצחק גזית (סמברג)	1953 – 1955
רס"ן יהודה בן-צור	1955 – 1956	שייטת הנחתות	מלחמת סיני
פער בפיקוד	1957 -1964	השייטת סגורה
סא"ל ברוך ברושי	1964 – 1967	שייטת 11	מלחמת ששת הימים
רס"ן יוסף הררי	1966 - 1967	פיקוד על הנחתות בחיפה	הועבר לפיקוד על הנחתות באבו זנימה
רס"ן שמואל שבח	1967 – 1968	פלגה 924	העברת נחתות לאילת וחזרה לפיקוד הפלגה באשדוד.
רס"ן אריה שפר	1968 -1970	פלגה 924 באשדוד 3 נחתות 60 מ' וחולית חוף	תקופת מלחמת ההתשה. הגברת אימוני נחיתה בשיתוף פעולה עם יחידות צהל ושדרוג תורת הנחיתה. קיום קורסים להכשרת לוחמי חוליית חוף לחיל הים. פעילות בט'ש אינטנסיבית ברומני וסיוע לוגיסטי למרחב ימת ברדוויל. מבצעי הנחתת לוחמים מפיקוד מרכז עי חוליית החוף במסגרת הלחימה נגד חדירות מחבלים בים המלח. אימוני הנחתת מסוקים על הנחתות ושדרוג שיתוף הפעולה עם חיל האוויר .
רס"ן מוסה לוי	1970- 1972	פלגה 924
רס"ן חיים רז	1972 – דצמבר 1973	פלגה 924 באשדוד	כולל מלחמת יום הכיפורים.
רס"ן מייק אלדר	דצמבר 1973 - אוגוסט 1974	פלגה 924 באשדוד	הכנות להפלגת ציפור עדן להעברת הנחתות 60 מ' מחיפה סביב אפריקה לשארם א-שייח'
סא"ל יוסף יוחנן (הנזי)	1974	פלגת ה-60 מטר	הפלגת ציפור עדן העברת הנחתות מחיפה סביב אפריקה לשארם א-שייח' על גבי אח"י אכזיב (פ-65).
רב חובל מיכה זנד	ספטמבר 1974 – מאי 1975	פלגה 922 באשדוד	בשירות מילואים פעיל
סרן יגאל בר-יוסף	יוני 1975 - 1977	פלגה 922 באשדוד	36 מטר הפלגה הייתה מעורבת במבצעי סיוע לכוחות הלבנונים כולל נחיתות בחופי ג'וניה והן בגרירת דוברות טעונות תחמושת.
עמנואל דרור	1977 -1978	פלגה 922	בנית המעגן בסיס דפנה
חיים להב	1978 - 1981	פלגה 921 בסיס אשדוד	העברת הבת שבע מהים האדום, כל הנחתות באשדוד, אימונים וקביעת מתכונת לפעילות נחיתה גדולות.
סא"ל לאל"ם מייק אלדר	1982 – יולי 1983	פלגה 921 בסיס אשדוד	הנחיתות במלחמת לבנון, הקמת מפקדת נח"ת ותכנון "פלשת.
רס"ן יעקב רווה (רוזה)	אפריל –יולי 1983	פלגה 921
סא"ל דודו אייבר	- אוגוסט 1985	פלגה 921
ישעיהו פטוקה	אוגוסט 1985- ספטמבר 1987	921 כולל אח"י מעוז	אימונים עם שריון גבעתי ומסוקים.
רפי בנימין	ספטמבר 1987 –יוני 1989	פלגה 921 בסיס אשדוד,	אימוני חובלים, ניסויי טילים.
יגאל בר יוסף	יולי 1989 – 1992	פלגה 921 בסיס אשדוד
עמנואל אברהם	1992 - אוגוסט 1993	פלגה 921 בסיס אשדוד	סגירת הפלגה

בגזרת ים סוף

דרגה ושם	תקופת פיקוד	יחידה	מבצעים מיוחדים	תמונה
רס"ן שמואל שבח	יוני–אוגוסט 1967	נחתות 36 מ'	העברת הנחתות ביבשה וחיבורם באילת והפלגה לאבו זנימה.
רס"ן יוסף הררי	אוגוסט 1967–	פיקוד על הנחתות באבו זנימה
רס"ן מיקי רענן	אפריל–דצמבר 1968	פלגה 922
רס"ן זאב יחזקאלי	1969–1972	פלגה 922	מלחמת ההתשה ומבצע רביב
רס"ו זאב אריאל	1970	פלגה 921 נחתות שיקמה
רס"ן חיים גבע	1972–1973	פלגה 921	שם הפלגה בזירת ים סוף שונה מ-922 ל-921
סרן יוסי לוי	1973–1974	פלגה 921 בזירת ים סוף	מלחמת יום הכיפורים
רס"ן מוסה לוי	1974	פלגה 921 בזירת ים סוף	קיבל פיקוד על נחתת פ-63 וביצע את הפלגת ציפור עדן
מרום יהושע	1976–1977	פלגה 921
מרדכי דקל	1977–1978	פלגה 921	מעבר בתעלה לאשדוד והצדעה לסאדאת. סיום הפעילות בגזרת ים סוף

צוותי כלי השיט

מפקדי היחידה נבחרו מקציני הים ללא ניסיון מוכח בנחתות. רמת המשמעת ותפעול הנחתות היו שונים בהתאם לאישיות והזמן. איוש מכלי השיט לנחיתה נעשה לפי מיון בסיסי של הכושר לשירות ימי. תנאי העבודה בספינות היו קשים; העברת דברים כבדים, משיכת חבלים, גירוד וצביעה, גירוז והפעלת מנועים. תנאי המגורים בספינות היו צפופים בדוחק ללא מיזוג אוויר ועם אוורור מינימלי. אף כי יש עבודות ייחודיות לנחתות לא התקיים בחיל הים מקצוע צבאי מיוחד לנחתת. לא לקצונה ולא אנשי הצוות. הידע היה נרכש תוך כדי עבודה מניסיון.

אנשי הצוותות קראו לנחתות "אניות עבדים" ולמגורי הצוות שהיו דחוקים בסיפון התחתון ללא בידוד אל חדר המכונות קראו "צינוק". אנשי הצוות הפנימו כי מתקיימת הערכה נמוכה למאמציהם. והתפתח הווי פנימי מלוכד אך נוגדני לשאר חיל הים. היות שהצפיות לא היו גדולות והמשימות הושגו לא נראה בכך בעיה.

תקופת ההתחלה 1948 -1956

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת העצמאות

בשנים הראשונות להקמת צה"ל יוחסה חשיבות לנושא הנחיתה, לקראת מלחמת השחרור בהצעת הפלמ"ח שהוגשה לדוד בן-גוריון בין תפקידי הכוח הימי הוגדר ”נחיתות מהם לעורף הכח הערבי, תפישת איזור חרביה כמוצא הנגב לים, תפישת מיצר עקבה ונמלו .ובארצות השכנות פגיעה בעורקי תחבורה לאורך החוף פגיעה בבסיסי אספקה ציוד ודלק וגם הגנה על יישובי החוף הזקוקים לעזרה דחופה, ראשי גשר לתגבורת ואנשים וציוד לאיזורים מנותקים”

רעיון האספקה דרך הים לגושים מבודדים עלה בחודש אפריל 1948, עת ניתשו קרבות צבא ההצלה של קאוקג'י צר על משמר העמק. הבריטים חסמו באזור כפר ויתקין את הדרך ממרכז הארץ לצפונה. נשק תחמושת וחמרי נפץ הועברו בסירת דיג מתל אביב לחוף קריית חיים ומשם במכונית לעין השופט. גם הגליל המערבי שהיה מנותק מחודש מרץ 1948 קיבל אספקה בסירות מנוע ממעגן תחנת החשמל בחיפה לנהריה. פעילות זו אורגנה על ידי פלוגת הנמל ואחר כך בסיס חיל הים בחיפה.

הכוחות להנחתה

בתקופת ההתחלה כללו הכוחות להנחתה חיל רגלים ורכב אספקה ובסופה הועברו גם טנקים קלים בנחתות למכוניות. יחידות הנחיתה היו:

• יחידת הנחיתה של חיל הים - המחשבה על כח מיוחד שיאומן ללחימה יבשתית ונחיתה מהים הלהיבה את אנשי הפלמ"ח ואת המתנדבים מארצות הברית. הוקמה יחידת נחיתה בפיקודו של אפרים פילרסדורף ואליעזר טל, שהתבססה בחוף דור. אנשיה שגויסו מיחידת הנמל ומעולים תאמנו בחתירה בסירות וירידה מכלי שיט בלב ים. צורכי צה"ל באותה עת היו רבים ליחידה לא ניתן זמן מספיק לאימונים וגם לא את כח האדם הדרוש. לצורכי הלחימה בנגב צורף סגל היחידה לחטיבת גבעתי בקרבות בית עפה שם אבדו רבים מאנשיה ומפקד נפצע ולא חזר לפיקוד.
• גדוד 22 מחטיבת כרמלי - עבר אימוני נחיתה והונחת מהים במהלך מבצע בן עמי. כוח מאותו גדודו התאמן ויצא למבצע כתריאל של תפישת גשרי הליטני, שהתבטלה בהמשך.
• חטיבת רגלים - לאחר מלחמת העצמאות הרשים חיל הים בתרגיל הגדול בשנת 1950 ביכולתו להעביר חטיבת רגלים לאיגוף ימי. אך מיד לאחריו הוגדר יעוד חיל הים להגנת החוף בלבד.

במהלך מלחמת העצמאות

נחיתה ופינוי מנהריה

אזור הגליל המערבי והעיר נהריה היו מנותקים משאר היישוב עקב כך שעכו טרם שוחררה. אספקת הכוחות והציוד לאזור המנותק בוצעה דרך הים. ב-12–13 במאי 1948 הועבר גדוד 22 של חטיבת כרמלי מתוך מעגן חברת החשמל בחיפה 450 לוחמים על נשקם וציודם שהועמסו על אח"י חנה סנש (ש-29) בחוף שמן, והועברו לנהריה.

כמו כן הועברו כ-15 טון אספקה עבור היישובים חניתה ומצובה, 3 טון חומרי נפץ ותחמושת, 1000 גלון בנזין וצרכי רפואה. בפעולות אלה השתתפו בנוסף לאח"י חנה סנש (ש-29), שתי ספינות דיג, שתי גוררות וסירות פריקה. ב-14/15 במאי הועברו מנהריה לנמל חיפה 300 נשים וילדים, שפונו מהגליל המערבי והורדו לנמל חיפה למרות נוכחות הבריטים.

מבצע כתריאל לתפישת גשרי הליטני

מטרת המבצע הייתה לנתק את עורק ההספקה של האויב כדי להקל על חטיבת כרמלי לשחרר את הגליל המערבי. לשם כך תוכנן פיצוץ גשרי הכביש והרכבת שעל נהר הליטני 8 קילומטר מצפון לצור. אליעזר טל מיחידת הנחיתה של חיל הים, הופקד על הצד הימי. האחריות על הצד הקרקעי הוטלה על חיים בן-דוד ממפקדת חטיבת כרמלי. הוקם בסיס אימונים בחוף נווה ים ונערכו תרגילי נחיתה מהים ואימונים על גשרים. מבצע בן עמי לשחרור הגליל המערבי הסתיים ונראה שלא היה טעם בקיום המבצע. אך כשב-31 במאי 1948, פתחה חטיבת כרמלי בפעולה בשומרון הצפוני, קיבל מבצע כתריאל תוקף מחודש מכדי למנוע תגבורת ערבית מהצפון.

מתכנני המבצע קבעו את 9 ביוני 1948 כיום ה"ע" והחיילים הועמדו בכוננות המבצע נדחה ביממה עקב ים גבוה. ב-10 ביוני בשעות אחר הצהריים עלו הלוחמים ממעגן חברת החשמל לאח"י חנה סנש (ש-29), ויצאו לים. קרוב לחוף הנחיתה בלבנון התקבלה פקודת ביטול. ההחלטה של דוד בן-גוריון לביטול המבצע נבעה מחשש להיות מוצגים כתוקפנים וה"הפוגה" שעמדה להיכנס לתוקף.

שחרור עין גדי - בים המלח

מגמת המבצע הייתה ייצוב הקו הצפוני מזרחי של חזית הדרום על ידי קביעת הגבול הישראלי-ירדני מצפון לעין גדי. ב-7 במרץ 1949 בשעה 19:00 יצאו מסדום שתי סירות מנוע שגררו אסדת נחיתה ועליה יחידה מחטיבת אלכסנדרוני. מפקד כלי השיט היה שלמה אראל, שהכיר היטב את ים המלח מעבודתו במפעל בסדום. הכוח נחת בעין גדי והשיג את יעדיו ללא כל התנגדות.

פשיטה על קו הרכבת עזה מצרים

במהלך מבצע חורב בליל 26/27 דצמבר 1948 בוצעה פעולת פשיטה, שהוגדרה כנחיתה, מזרחית לאל עריש שמטרתה ניתוק מסילת הברזל מעזה למצרים. המבצע כונה – פעולת התחלה. הכח הפושט הורכב מגדוד הנחיתה של חיל הים. עקב אופי הפעולה הוחלט לא להשתמש באניות הנחיתה של החיל. הכח העמס בנמל תל אביב על אח"י סער (מ-23) ואח"י פלמח (מ-19) באבטחת השייטת הגדולה. הנחיתה בוצעה בסירות גומי. החבלה בפסי הרכבת בוצעה והכח נאסף.

בין מלחמות העצמאות וסיני

הנחתת אח"י רמת רחל (פ-51) התבססה במערב נמל חיפה ושימשה את שייטת 13 כאונייה לאימוני סירות נפץ. באחת ההפלגות תחת פיקודו של הדר קמחי סגן מפקד השייטת הופעלה לאיתור שברי האוניה האמיר פארוק בעומק הים מול זיקים. החיפוש נעשה בשיטת הדייגים עם משקולת נגררת ומצוף סימון. והשברים התגלו לאחר סריקה קצרה.

ב-11 בדצמבר 1955 נערך מבצע כנרת – שכונה גם "מבצע עלי זית" בחוף הצפון מזרחי של אגם הכנרת. כח צנחנים וגבעתי מובלים בנחתות מכוניות פשטו על המוצבים סוריים שירו והטרידו את הדייגים ויישובי הסביבה. התוצאה 54 הרוגים ו-30 שבויים סוריים. לצה"ל 6 הרוגים ו-13 פצועים.

מלחמת סיני

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת סיני

במבצע קדש תוכנן מבצע נחיתה בחוף אל עריש אך המצרים קיפלו את יחידותיהם מסיני ולא היה בכך צורך. שלוש נחתות מכוניות, נשלחו מאילת לשארם-א-שייח' ועליהן טנקי AMX-13. נחתות מכוניות נוספות הונחתו בחוף עזה וסיני ועסקו בפינוי והעברת שלל לאוניות סוחר שעגנו מול החוף. ואחרים סייעו בחילוץ מטוס מיג-15 מצרי שנחת בימת ברדוויל שבצפון סיני.

למרות הסיוע המוצלח שנתנו בנחתות במלחמת סיני, הלקח הצה"לי היה שניתן להסתדר בלעדיהן. בדצמבר 1956 הציג מפקד חיל הים שמואל טנקוס למטה הכללי את התקציב הדרוש לקיום כושר נחיתה משמעותי. התקציב לא אושר. נאמר במפורש שאין צורך בכושר נחיתה. בפברואר שנת 1957 הועבר מפקד השייטת יהודה בן-צור לבסיס אילת. כלי השיט הגדולים נמכרו או הוטבעו ורק נחתות המכוניות נשארו. חלקם באחסנה במגרש בחיפה וחלקם כספינות משמר בפלגה 788 בכנרת.

לוח אירועים

אירועי נחיתה בזירה הימית בתקופת ההתחלה
המועד	סוג פעילות	מקום	אירוע	תוצאות
			הזירה הימית במלחמת העצמאות
10 אפריל 1948	העברת אספקה ותחמושת	מתל אביב לחוף הקריות	סירת דיג מעבירה תחמושת עבור קיבוץ משמר העמק הנלחם בקאוקג'י	איגוף חסימה בריטית באזור עמק חפר
12-13 מאי 1948	איגוף ימי	חוף נהריה	אח"י חנה סנש, שתי ספינות דיג ושתי גוררות הנחתת 450 לוחמים ותחמושת מחוף שמן בחיפה לנהריה	כולל 15 טון אספקה לחניתה ומצובה, 3 טון חמרי נפץ ותחמושת 1000 גלון בנזין
13 במאי 1948	פשיטה מהים	רס בייאדה לבנון	ניסיון לפשיטה מהים במטרה לפוצץ גשר המשמש להעברת תחמושת	אש חזקה מהמוצב הלבנוני הבריחה את התוקפים. חייל אחד אבד בים
14-15 מאי 1948	איגוף ימי	חוף נהריה	חנה סנש, וסירות הדיג פינו 300 נשים וילדים מישובי הגליל המערבי לחיפה
מבצע בן עמי 14 במאי 1948	הנחתת חיל רגלים	חוף שבי ציון	הנחתת כח חטיבת כרמלי תוך איגוף העיר עכו
15 מאי 1948	פינוי ימי	חוף נהריה	אח"י חנה סנש, ומפנה משפחות יישובי הגליל המערבי לנמל חיפה.	כשהנמל עדיין בהחזקת הבריטים
10 ביוני 1948	פשיטה מהים	חוף דרום לבנון	גדוד 22 של חטיבת כרמלי הועמס באח"י חנה סנש ויצא לפשיטה על גשרי נהר הליטני מצפון לצור	מבצע כתריאל בוטל בהוראת שר הביטחון עקב ההפוגה שיועדה להיכנס לתוקף למחרת.
16/17 אוקטובר 1948	פשיטה מהים	חוף אשדוד שבידי המצרים	חוליה מגדוד הנחיתה ומחלקה מחטיבת גבעתי על נחתת מכוניות יוצאים לנחיתה לחבלה בסוללת תותחים מצרית	קלקול במנועים וחזרה ליפו
26-27 דצמבר 1948	פשיטה מהים	חוף אל עריש	גדוד הנחיתה של חיל הים בהובלת ספינות המשמר וסירות גומי ביצע חבלה במסילת הרכבת עזה למצרים
9 מרץ 1949	איגוף ימי	ים המלח	תפיסת אזור עין גדי בכוח שהגיע בסירה מסדום	בפיקוד שלמה אנגל.
			בין מלחמת העצמאות לקדש
11 דצמבר 1955	איגוף ימי	חוף מזרחי של הכנרת	מבצע עלי זית פשיטה על ידי כח צנחנים וגבעתי מובלים בנחתות מכוניות שהועברו לשם כך מאחסנה בחיפה.	חיסול מוצבים סוריים 54 הרוגים ו-30 שבויים. לצה"ל 6 הרוגים ו-13 פצועים.
12/11 אוקטובר 1956	מודיעין	חוף אל עריש	לוחמים ב-2 סירות משייטת 13 על אח"י נגה (ק-22)	מבצע בדיקת חופי נחיתה בחוף סיני לקראת מבצע קדש.
אוקטובר 1956	היערכות	בסיס אילת	העברת חמש נחתות מכוניות בדרך היבשה

גלריה תקופת ההתחלה

• 
  חיילי גדוד 22 מחטיבת כרמלי בבטן אח"י חנה סנש בדרך למבצע כתריאל בלבנון, 10 יוני 1948.
• 
  אימוני גדוד הנחיתה בסירות חתירה, 1948.
• 
  הנחתת כוחות מהאנייה חנה סנש בחוף נהריה כסיוע למבצע בן עמי 12 מאי 1948.
• 
  יילי גדוד 22 מחטיבת כרמלי בבטן אח"י חנה סנש בדרך למבצע כתריאל בלבנון 10 יוני 1948.
• 
  אח"י גוש עציון (פ-39)
• 
  חיילי גדוד הנחיתה באימוני סירות 1948
• 
  חיילי גדוד הנחיתה באימוני עליה לאח"י אף על פי כן.
• 
  רכב אמפיבי לשימוש גדוד הנחיתה במצעד יום העצמאות
• 
  תרגיל הנחיתה הגדול.
• 
  נחתת חיל רגלים מנחיתה כח לחוף בים התיכון
• 
  תרגיל הנחיתה הגדול
• 
  תרגיל הנחיתה הגדול.
• 
  נחתות מכוניות בחוף מפרץ אילת.
• 
  נחתת מכוניות בתרגיל לילה
• 
  העברת ציוד שלל בחוף סיני מנחתות מכוניות לאנית הסוחר עכו. דצמבר 1956.
• 
  נחתת מכוניות מנחיתה טנק AMX-13 במפרץ אילת

התחדשות והיערכות 1962 - 1978

בניית נחתות במספנות ישראל

בעוד שתחום ההשקעה בכלי שיט לנחיתה נמצא בין המטה הכללי ובין חיל הים, לא הוקצו לו מקורות מימון. עם הקמת מספנות ישראל ראה המנהל הראשון ישראל ליברטובסקי הזדמנות להכניס את המספנות לבניית כלי שיט מלחמתיים. הכלים נבנו לפי תוכניות אנשי המספנות. בתחילה 30 מטר שהוארכו ל-36 מ', וסדרה שנייה של 60 מ'. את המימון בסך 80 אלף ש"ח הצליח ליברטובסקי לקבל ישירות ממשרד האוצר. נבנו הנחתות הבאות:

• נחתת ראשונה – מספנות ישראל 1001, אח"י עציון גבר (פ-51) נמסר ב-2 במרץ 1962. מפקד ראשון רב חובל יצחק (אייק) אהרונוביץ'.
• לאחר הפסקה ארוכה נבנתה ונמסרה הנחתת השנייה- מ"י 1009 - אח"י קיסריה (פ-53) ב-15 אוקטובר 1964. מפקד ראשון יעקב ניצן.
• הכלי השלישי מ"י 1010 - אח"י שיקמונה (פ-55) ב-13 במאי 1965.
• נחתת 60 מטר, מ"י 1012 - אח"י אשדוד (פ-61) ב-23 במרץ 1967 מפקדה הראשון היה רס"ן יוסף הררי שהיה מפקד הפלגות הימיות.
• נחתת 60 מטר, מ"י 1013 - אח"י אשקלון (פ-63) ב-19 במאי 1967 מפקדה הראשון היה יעקב ניצן.
• נחתת 60 מטר, מ"י 1014 - אח"י אכזיב (פ-65) ב-1 באוגוסט 1967 מפקדה הראשון היה רס"ן שמואל שבח.

הנחתת האחרונה השתתפה במלחמת ששת הימים אף כי טרם נמסרה רשמית. בתקופת ההמתנה אוישה ומפקדה היה רס"ן שמואל שבח. לאחר שהוברר כי הנחיתה התבטלה הוחזרה למספנות ישראל לסיום העבודה וההתקנות.

מלחמת ששת הימים

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים תוכננה הנחתה של חטיבת צנחנים בצפון סיני. תוכנית המבצע הייתה העמסת הכוח היבשתי - חטיבה 55 בפיקוד מרדכי גור - על הנחתות בנמל אשדוד, יציאה בליווי כוח האבטחה בנתיב קרוב אך מעבר לטווח ראייה מחוף רצועת עזה, הורדת כוח ראש החוף בסירות גומי מהטרפדות, סימון החוף וביצוע הנחיתה. בהמשך התכנון הוכנסה תוכנית לתקיפת נמל פורט סעיד בסירות נפץ במקביל לנחיתה, אם על ידי מארב מחוץ לנמל או פריצה לנמל עצמו. מבצע הנחיתה בוטל ב-5 ביוני ובוטלה גם פעולת סירות הנפץ על נמל פורט סעיד. באילת השתתפו הנחתות בהונאה שהופעלה על הפיקוד המצרי. מטרת ההונאה בזירה הימית הייתה למשוך כלי שיט מזירת הים התיכון החיונית, לזירת הים האדום שהוערכה כמשנית. על בסיס אילת הוטל לביים הכנות להנחתת כוחות במפרץ אילת.

מול תצפיות מודיעין שקיימו המצרים בעקבה נערכו מ-28 במאי מדי יום הצגות חוזרות, של כלי נחיתה המגיעים במשאיות ויורדים למים, וכן העמסת טנק AMX13 לנחתות המכוניות. בלילה הונחתו הטנקים בחוף הדרומי והועברו לצפון המפרץ. גם הנחתות הועלו לחוף והוסתרו בוואדי מאחורי הבסיס. עם פרוץ המלחמה ליוו כלי הנחיתה במפרץ אילת את חטיבה 9 בדרכה דרומה סיפקו מים ואף הנחיתו טנקים במפרץ שארם א-שייח'.

העברה לאילת

שלוש נחתות תוצרת מספנות ישראל נמצאו בנמל אשדוד. לאחר ביטול מבצע הנחיתה ביום השני של המלחמה, החל מבצע העברתם בדרך היבשה לאילת. הנחתות נחתכו לשני חלקים, הועברו ובמשאיות לאילת. שם חוברו מחדש והפליגו לשארם א-שייח'. המבצע הלוגיסטי בוצע על ידי חיל הים ומספנות ישראל.

• 
  שיירת חלקי נחתות 36 מטר בדרכה לאילת.
• 
  חיבור מחדש של נחתת 36 מטר בחוף אילת 1968.
• 
  נחתת 36 מטר בחוף האי טירן, 1968.

מלחמת ההתשה

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ההתשה

במלחמת ההתשה הנחיתו שלוש נחתות 36 המטרים כוח משוריין בצד המצרי של מפרץ סואץ במבצע רביב, שבמהלכו הושמדו כוחות מצריים רבים. בהמשך, נרכשה "בת-שבע" מעבורת באורך מאה מטרים, ששימשה קודם לכן להעברת מכוניות ושלוש נחתות "שקמה", ששירתו במלחמת העולם השנייה.

על אחי אשדוד (פ-61) הורכב מנוף חזק במשימה לאפשר פריקה של נגמ"שים אמפיביים שלל BTR. לצורך הסתרת היכולת ההתקפית נמסר שמשימת המנוף היא להרמת סירות ברטרם אל הסיפון.

פיצוץ וחבלה בבת שבע

ערך מורחב – אסון משאית התחמושת

ב-21 בינואר 1970, בעת שאח"י בת שבע הנחיתה משאית ציוד שלל ממבצע רודוס, בחוף נמל אילת הופעל מוקש שהיה חמוש ונגרמה התפוצצות של מטען התחמושת במשאית. התוצאה 24 הרוגים ופצועים רבים.

בטרם הושלמו התיקונים מהפיצוץ ביצע הקומנדו הימי המצרי ב-4 בפברואר פעולת חבלה בנמל הצבאי באילת. הודבקו מוקשי עלוקה לתחתיות הנחתת אח"י בת שבע ואנית התובלה אח"י בת גלים. אח"י בת גלים שקעה בנמל. תושייה של קצין האג"ם של הבסיס אילת רס"ן חיים רענן מפקד פלגת הנחתות בתפקידו הקודם. רענן הפעיל את הצוות התורן עם סגן המפקד רוני ביליג שהריץ את הנחתת לחוף הצפוני הרדוד באילת והשכיב אותה במקביל לחוף. שני מוקשים שהתפוצצו גרמו נזק אך הנחתת שכבר ישבה על החוף לא טבעה.

מלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

בגזרה הסורית

שלוש הנחתות 60 מטר שנמצאו בים התיכון השפיעו על הגזרה הסורית בעצם נוכחותם. הפעילות הרצופה של ספינות סער מול הנמלים הסורים יצרה אצלם מסקנה שמתוכננת נחיתה. הסורים התרשמו ממבצע רביב וחששו מפשיטה משוריינת בחופיהם. לשם כך הקימו פיקוד יבשתי להגנת החוף. חטיבה משוריינת הוצבה באזור טרטוס וחטיבה שנייה בקרבת לטקיה. באוקטובר 1972 ביצע חיל הים הסורי תרגיל מקיף שנושאו היה בלימת ניסיון ישראלי לבצע החפת כוחות על החוף הסורי. בתרגיל נכחו שר ההגנה והרמטכ"ל. הכח המשוריין הסורי שנשאר בגזרת החוף לא השתתף בקרבות בחזית רמת הגולן וחיל הים הישראלי זכה לתשבחות משר הביטחון משה דיין, על תקיפות ספינות הטילים שהצליחו לחמם את הגזרה.

זירת הים התיכון בגזרה המצרית

נחתת נושאית את סירות הגומי מאשדוד אל חוף ההיערכות בסיני.

ב-16 באוקטובר 1973 הובילה נחתת את לוחמי שייטת 13 עם חזירים לתקיפת נמל פורט סעיד - מבצע ליידי. המבצע בוצע בהצלחה פגעו בכלי שיט בתוך הנמל. שני לוחמים עם חזיר לא שבו מהפעולה ונחשבים נעדרים.

ב-21 באוקטובר הובילה נחתת עשרות סירות גומי לחוף סיני מערבית לבסיס דפנה במגמה שיסיעו את כח הפשיטה אל מוצבי התותחים מזרחית לפורט סעיד. המבצע בוטל.

הכנות למבצע הנחתה בזירת ים סוף

זירת ים סוף של חיל הים נערכה למשימת הנחתת כח חטיבתי במפרץ סואץ. מגמת המבצע הייתה להגיע לעורפם של המערכים העיקריים המצרים ובכך להוציאם מאיזון. שם הקוד היה "מבצע אור ירוק" של אוגדה משימתית 440 בפיקודו של אלוף מנחם מרון. ההכנות למבצע הגיעו לשיאן בחודש אוגוסט 1973 בו התקיים תרגיל גדול "מדקדק" בחוף רס א-טנטור במפרץ אילת.

בתקופת המלחמה התארגן במפרץ שארם א-שייח' כוח נחיתה שכלל גדוד צנחנים בפיקוד עמוס ירון ושני גדודי טנקים. כלי השיט להעברת הכוחות היו אח"י בת שבע, שתי נחתות מסדרת שיקמה: אח"י אופיר ואח"י שבא ושלוש הנחתות מסדרת 36 מטר. חטיבת הצנחנים 35 הועברה בהטסה לחופי מפרץ סואץ: ראס סודאר אבו זנימה ואבו רודיס. חטיבת טנקים 274 בפיקוד אל"ם יואל גונן ויחידה 88 - דב לבן בפיקוד רס"ן יוסף יודלביץ. על החלק הימי של המבצע פיקד מפקד זירת ים סוף, אל"ם זאב אלמוג. הכוחות הועמסו לכלי השיט לקראת יציאה. לאחר המתנה של יומיים בוטל המבצע מחשש להסתבכות והצורך בכוחות לזירות הלחימה העיקריות.

שינויי היערכות לאחר המלחמה

העברת נחתות 36 מ' לים התיכון

בשנת 1974 בוצע שינוי היערכות בכלי השיט המיועדים לנחיתה. בחודש מאי 1974 הועברה אח"י שיקמונה (פ-55) בדרך היבשה מאילת לאשדוד. את ההעברה ביצעה חברת תעבורה שהסתייעה במנופים של סולל בונה. כל זאת בפיקוח מהנדס חיל הים יעקב יבין.

לצורך ההורדה למים בנמל אשדוד נעשה שימוש בשני מנופים כבדים בחוף ובמנוף צף דוד. נדרשה מיומנות רבה ותיאום לחלוקת המשקל בין שלושת המנופים. הובלת אח"י שיקמונה (פ-55) הוכתרה בהצלחה. העגלה שהתפנתה הוחזרה לאילת. בעת העברת אח"י עצין גבר (פ-51) קרסה הזרוע של המנוף הצף והנחתת נפגעה. היא נשלחה למבדוק בחיפה ותוקנה. העברת הנחתת השלישית אח"י קיסריה (פ-53) נדחתה. היא נשארה באילת והועברה רק בנובמבר 1974.

העברת נחתות 60 מ' לים האדום

ערך מורחב – הפלגת ציפור עדן

בהערכת מצב שנעשתה אחרי מלחמת יום הכיפורים נתנה עדיפות לזירת הים האדום. בחודש אפריל 1974 עברו ספינות סער סביב אפריקה והגיעו לאילת מבצע מוניטין.

שלוש הנחתות מדגם 60 מ' שנמצאו בים התיכון נבנו לתנועה בקרבת החוף ולמצב ים נוח. כדי להימנע מהים הגבוה העשוי להתפתח באוקיינוס, הוגשה הצעה להעבירן בשני חלקים על גבי עגלה בדרך היבשה. למרות זאת קיבל מפקד חיל הים בנימין תלם החלטה להעבירן גם אותן בדרך הים. הנחתות הוכנו להפלגה ארוכה. גג המחסן הושלם ונבנתה מחיצה אטומה כ-6 מ' מהחרטום. את ההכנות ארגן מייק אלדר מפקד הפלגה.

באוגוסט 1974 יצאו שלוש הנחתות מסדרת 60 מטר מהים התיכון בהקפת יבשת אפריקה לאילת. ההפלגה קיבלה את השם מבצע ציפור עדן. הנחתות הופיעו ככלי שיט אזרחיים וכדי למנוע תשומת לב הפליגו בדירוג בהפרש של יומיים כך שלא ימצא יותר מכלי שיט אחד בו זמנית באותו נמל. ראשונה יצאה הנחתת אח"י אכזיב (פ-65) בשם א.מ. נירה בפיקוד אבי שחף ועליה סא"ל יוסף יוחנן כמפקד בכיר של ההפלגה. שנייה יצאה אח"י אשדוד (פ-61) שנקראה א.מ. דקל בפיקוד ר/ח אמנון תדמור, שלישית יצאה אח"י אשקלון (פ-63) בפיקוד רס"ן משה לוי. בדרכם פגשו הנחתות ים סוער ועברו חוויות רבות עד שהגיעו לאילת.

לוח אירועים בהתחדשות והיערכות

אירועי נחיתה בזירה הימית בתקופת התחדשות
המועד	סוג פעילות	מקום	אירוע	תוצאות
5 יוני 1967	איגוף ימי	חוף אל עריש	ביטול מבצע הנחיתה	חטיבה 55 הופנתה לשחרור ירושלים.
23 יוני 1969	הצבר כח	מעגן שארם א-שייח'	הגעת הנחתת אח"י בת שבע
6/7 ספטמבר 1969	פשיטה משוריינת	מפרץ סואץ	מבצע רביב הנחתה ואיסוף כח שריון מהגדה המצרית של מפרץ סואץ	הרוגים ונזקים רבים למצרים.
24 ינואר 1970	תאונה קטלנית	הנמל הצבאי באילת	אסון משאית התחמושת פיצוץ חומר נפץ מהאי שדוואן במשאית שירדה מאח"י בת שבע	21 הרוגים
5/6 בפברואר 1970	פיגוע תת-מימי	נמל הצבאי באילת	צוללנים מצריים שיצאו מעקבה חדרו והצמידו מוקשי עלוקה	מפיצוץ המוקשים הטבעה ספינת עזר אח"י בת גלים. הנחתת אח"י בת שבע הוחפה על ידי צוות תורן, בחוף הצפוני לפני פיצוץ המוקשים והנזק תוקן.
נובמבר 1972	תרגיל נחיתה הרף עין	בקרבת שארם א-שייח'	הופעלו כל כלי השיט של זירת ים סוף.
22 אוגוסט 1973	תרגיל מודל לנחיתה מדקדק	מפרץ אילת ליד רס א-טנטור	תרגיל מודל לנחיתה במפרץ סואץ אור אדום ואור ירוק.
16 באוקטובר 1973	פשיטת קומנדו ימי	מאשדוד לפורט סעיד	מבצע ליידי הובלת 2 חזירים בנחתת אח"י אשקלון (פ-63)	המבצע הצליח שני לוחמים וחזיר אחד אבדו .
בליל 17–18 באוקטובר	הפגזת חוף	מרסא תלמאת -מפרץ סואץ	נחתת אח"י קיסריה (פ-53) בפיקוד רס"ן יוסי לוי, שנשאה נגמ"ש-מרגמה 81 מ"מ והפגיזה את מעגן מרסא תלמאת.	המבצעים דיווחו על פגיעות טובות ונענו באש תותחים מהחוף.
25 אוקטובר	העברת שבויים ופינוי שלל	מפרץ סואץ	תחילת מבצע מתמשך של העברות שבויים ושלל מעדביה לרס-סודר
25 אוקטובר 1973 - 28 ינואר 1974	כוננות לתספוק והעברה	עדביה אבו זנימה	נוכחות קבועה נחתת בעדביה כוננות נחתות לתספוק אבו זנימה
מאי 1974	שינויי היערכות	מאילת לאשדוד	אח"י שקמונה (פ-55) מועברת בדרך היבשה לים התיכון.
אוגוסט 1974	שינויי היערכות	מאילת לאשדוד	אח"י עצין גבר (פ-51) מועברת בדרך היבשה לים התיכון ונפגעת בעת ההורדה למים.
נובמבר 1974	שינויי היערכות	מאילת לאשדוד	אח"י קיסריה (פ-53) מועברת בדרך היבשה מאילת לאשדוד ומשלימה היערכות נחתות 36 מטר בים התיכון.
אוגוסט – דצמבר 1974	שינוי היערכות	סביב אפריקה	מבצע ציפור עדן, הפלגת אח"י אכזיב (פ-65), אח"י אשדוד (פ-61) ואח"י אשקלון (פ-63), מחיפה סביב יבשת אפריקה. לאילת	שלושתן הגיעו בשלום
18 באוגוסט 1976	אובדן ימאי	מדרום למצרי טירן	חייל מאח"י בת שבע יצא לבקורת מנועים נעלם	נערכו חיפושים שלא העלו דבר.
8 ינואר 1978	פיצוץ מוקש	מפרץ סואץ מול א-טור	מוקש ימי מתפוצץ בקרבת אח"י בת שבע	אין נזקים
20 באפריל 1978	סיוע לנוצרים בלבנון	מעגן ג'וניה	שתי נחתות 36 מטר הנחיתו משאיות תחמושת לנוצרים	תחילה של סדרת מבצעי העברה
30 ספטמבר 1978	חסימת אגיוס דמטריוס	מפרץ אילת	אח"י אשדוד (פ-61) בפיקוד אבי רוטמן עוצרת אנית תופת אגיוס דמטריוס	נמנע פיגוע באילת
ליל 5/6 אוקטובר 1978	הפגזת חוף	חוף דרום בירות	מבצע ברבור צחור שתי נחתות 36 מטר אח"י עציון גבר ואח"י קיסריה כשעל כל אחת עם טנק מגח התייצבו מול מטרות מחבלים מטווח קרוב ופתחו דלת קדמית	הטנקים צלפו אל המטרות מספר פגזים והשמידום
27 מרץ 1979	תאונה קטלנית	מול בסיס דפנה	סרן ירון גולדשטיין מפקד הנחתת אח"י קיסריה (פ-53) ירד למחסן בעת סערה לקשור מיכל המים שנותק	נמחץ בין המיכל לדופן ונהרג.

גלריה התחדשות והיערכות

• 
  השקת אח"י עציון גבר פ-51 כלי שיט צבאי ראשון שנבנה במספנות ישראל, 2 במרץ 1962.
• 
  אח"י עציון גבר (פ-51) באימוני נחיתה בבריכת נמל אשדוד הנמצא בבניה, אוגוסט 1963.
• 
  צוות תותח 20 מ"מ אורליקון בצד הגשר של הנחתת אח"י עציון גבר (פ-51).
• 
  תרגיל הנחתת כח יבשתי בלילה.
• 
  הורדה למים של גוף הנחתת אח"י שקמונה (פ-55) במספנות ישראל.
• 
  גוף הנחתת אח"י אשדוד (פ-61) בשלב הבניה במספנות ישראל.
• 
  השקת אח"י אשדוד (פ-61) בפיקוד יוסף הררי במספנות ישראל, 5 ביולי 1966 מברך מימין אלוף שלמה אראל.
• 
  השקת נחתת אח"י אשקלון (פ-63) במספנות ישראל 19 במאי 1967.
• 
  הנחתת אח"י אשקלון (פ-63) בפיקוד יעקב ניצן יוצאת מהרציף במספנות ישראל 19 במאי 1967.
• 
  ראש העיר חיפה אבא חושי ולידו מנהל מספנות ישראל, ישראל ליברטובסקי, עם צוות הספינה בעת מסירה מוקדמת של הנחתת אח"י אכזיב (פ-65) על מנת שתשתתף במבצע הנחיתה המתוכנן במלחמת ששת הימים.
• 
  מחצית אחורית של נחתת 36 מטר תוצרת מספנות ישראל, מועמסת על גבי משאית גרר בדרכה לאילת.
• 
  מחצית קדמית של נחתת 36 מטר תוצרת מספנות ישראל מובלת על גבי משאית גרר בדרכה לאילת.
• 
  מחצית אחורית של נחתת 36 מטר תוצרת מספנות ישראל מובלת על גבי משאית גרר בדרכה לאילת.
• 
  שיירת משאיות נושאות נחתות 36 מטר תוצרת מספנות ישראל מובלות בחצאים על גבי משאיות גרר בדרכן לאילת.
• 
  נחתות 36 מטר שהורכבו מחדש באילת מגיעות למעגן שארם א-שייח'.
• 
  טרפדות ונחתות 60 מטר בבסיס אשדוד.
• 
  מסוק מעביר אנשים וציוד מחרטום נחתת 60 מטר.
• 
  אימון נחיתת מסוק על סיפון נחתת מדגם 60 מ', 1968.
• 
  אח"י אשקלון (פ-63) מלווה משחה אמונים בים התיכון.
• 
  תעודה דקורטיבית המעידה על ביצוע קורס נחתי חולית החוף של פלגה 924 באשדוד, 1968.
• 
  נחתת מכוניות בתנועה מנהלתית במפרץ שארם א-שייח'. ברקע אח"י בת גלים (ת-81).
• 
  נגמ"ש מסייע לנחתת להיחלץ מהחוף במפרץ סואץ במהלך מבצע רביב, 9 בספטמבר 1969.
• 
  אח"י בת שבע נכנסת לראשונה למעגן שארם א-שייח', 26 יוני 1969.
• 
  אח"י בת שבע במעמס מלא של רכב קרבי משורין בתרגיל בזירת ים סוף.
• 
  נחיתת מסוק על אח"י בת שבע.
• 
  נגמ"ש יוצא מנחתת שקמה בתרגיל נחיתה 1972.
• 
  טנק עולה למחסן אח"י בת שבע
• 
  תרגיל העמסת רכב קרבי משורין במפרץ שארם א-שייח'
• 
  עלית טנקי טיראן לנחתת "שקמה" לקראת תרגיל נחיתה הרף עין במפרץ שארם א-שייח'.
• 
  טנק סופר-שרמן יורד לחוף מאונית הגלנוע אח"י בת גלים 2 על גבי גשר שהניח טנק גישור.
• 
  אח"י בת שבע בתרגיל הנחתת רכב קרבי משורין במפרץ אילת, 22 אוגוסט 1973.
• 
  שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל דוד אלעזר בתרגיל נחיתה במפרץ אילת, 22 אוגוסט 1973.
• 
  אח"י שקמונה (פ-55) מועמסת למשאית להעברה מים סוף לים התיכון 10 מאי 1974.
• 
  אנית התובלה אח"י בת ים (ת-83) כאנית אם לדבורים במפרץ סואץ, 1974.
• 
  אח"י בת ים עוגנת ליד הרציף בשארם א-שייח'
• 
  אח"י אשקלון (פ-63) בפיקוד סרן שאול חורב מתקרבת לנחיתה באי טירן 1969.
• 
  מנוף נייד במחסן הנחתת משמש להעמסת סירות סנונית על הסיפון.
• 
  אח"י שקמונה (פ-55) מועברת במשאית מאילת לאשדוד מאי 1974
• 
  אח"י אכזיב (פ-65) במעגן שארם א-שייח', נושאית מנוף בצורת A לצורך הוצאת נגמ"שים אמפיביים שלל דגם BTR, מבלי מלפתוח את דלת הנחיתה, 1978.
• 
  עובדי תעלת סואץ המצרים מנופפים לברכה לנחתות העוברות בתעלה, 29 נובמבר 1979.
• 
  נשיא מצרים אנואר סאדאת מחזיר הצדעה לנחתות הישראליות העוברות בתעלת סואץ, במרפסת ביתו באסמאעיליה, 29 נובמבר 1979.
• 
  אח"י בת גלים 2 קשורה לרציף בשארם א-שייח', 1981.

תקופת מימוש היעוד 1979 - 1993

חולית החוף ובית הספר להחפה

נחיתה מחייבת בדיקה וסימון חוף לכן התקיימה תת-יחידה של חולית החוף לאורך כל פעילות הנחיתה. חוליה זו כללה: צוללים, בודקי וסמני חוף. מחסן ציוד צלילה, סירה מרק 3 ורכב נ"נ. מפקדי החוליה היו: משה לוי, נתן אברהם וראובן זאק. בשנת 1975 הועברו אנשיה לחיל האוויר שהקים אז את היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669) – יחידה 669. הצורך במדידות עומקים וסימון נתיב הכניסה לנחתות חייב הקמה מחדש. החוליה כללה כ-20 סירות גומי ואנשיה עסקו בהדרכת הכח הנוחת להתנהגות בים וערכו סדרת מילוט נפש בים הכוללת שחייה עם חגורות הצלה. ב-1 יוני 1979 הוגדרה חולית החוף כבית הספר לנחיתה במסגרת בסיס אשדוד, מפקדיה היו יהודה גושן וגבי חי שילה. קיום בית הספר להחפה אפשר להרים את המודעות לנושא בצה"ל. לפני מלחמת לבנון התקיים לקורס קציני חיל רגלים של בה"ד 1 אימון פשיטה ארוכה שכלל הפלגה למרחק 60 מייל מאשדוד לנחל עזה - 17 סירות זודיאק מרק 5 השיטו את כל הקורס בפיקודו של סא"ל אפי פיין בנוכחות אל"ם שמואל ארד מפקד בה"ד 1.

נושא בדיקת החוף ויצירת מפות החפה הוטל על יחידת ילת"ם בית הספר להחפה הכין את התשתית והדריך את אנשי ילת"ם שהגיעו לרמה טובה. חולית החוף המשיכה לפעול במסגרת בסיס אשדוד עד סגירת פלגת הנחיתה.

לקראת מלחמת לבנון

בתקופת 1979 ו-1980 נוצר צורך להספקת נשק ותחמושת לכוחות הפלנגות הנוצריות בלבנון. בדרך כלל על ידי נחתת אחת לנמל ג'וניה. כח הנחיתה נמצא באותן שנים במצב טכני ירוד. היות שלא הוקצה כסף לתחזוקה שיכסה את כל העבודות הנדרשות הגיעו כלי השיט לרמה שמספן ציוד לא הסכים לאשר המשך הפעלתן. לאחר מעורבות ודיונים עם הרמטכ"ל הוקצה סכום שלא הספיק לכל התיקונים הנדרשים. הנחתות השתתפו במבצעים נגד מחבלים אל החופים הצפוניים של לבנון, ללא הנחתת כוחות. הנחתת שימשה כפלטפורמה נושאת לטנקים או מסוקים שתקפו מטרות בחוף הלבנוני.

המטה הכללי בראשותו של רפאל איתן ראה בנחיתה אופציה דרושה לצה"ל. סיכום המטה הכללי באפריל 1982 הורה את חיל הים לתכנן בנייה של 8 נחתות.

לפני מלחמת לבנון נערכו בצה"ל הכנות במשך שנה. למבצע הנחיתה תוכננה חטיבת הצנחנים הסדירה חטיבה 35 בפיקוד אל"ם יורם יאיר כשמצוות אליה גדוד טנקים מוקטן 795 מחטיבת בית הספר לשריון 844 בפיקוד סא"ל יוסף מורג. גדוד בית הספר עבר באותה שנה אימון הקמה בצאלים והיה בכוננות ללחימה במסגרת חטיבת הצנחנים. כל זאת במקביל להעברת ההדרכה בבית הספר לשריון.

בים האדום נרכשה אוניית גלנוע אח"י בת גלים 2.

כח הנחיתה במלחמת לבנון

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון

ההיערכות לפעילות בלבנון נעשתה כאל פשיטה בה יידרש חיל הים להעברת כח צנחנים ושריון מדרום לצידון בשני סבבים. מתוך כלל הנחתות של חיל הים הוכנו למבצע רק שלוש הנחתות שהיו פעילות בים התיכון. היו אלה אח"י בת שבע אח"י אשדוד (פ-61) ואח"י אכזיב (פ-65). נחתת שלישית אח"י אשקלון (פ-63) נמצאה במספנות ישראל בלתי כשירה להפלגה ולא מתקנים אותה עקב חוסר תקציב. שלוש נחתות מדגם 36 מטר נמצאות על החוף באילת במצב שאינן ראויות להפעלה וללא צוות.

הפעילות במלחמת לבנון

נגמש"ים של גדוד 202 מחטיבת הצנחנים על סיפון אח"י בת שבע לקראת נחיתה בשפך נהר האוואלי, 6 ביוני 1982

במלחמת לבנון הראשונה בוצעה נחיתה רבת היקף בחוף האוואלי בלבנון, על ידי כוח של שתי נחתות ששים מטרים (פ-61 "אשדוד" ו-פ-65 "אכזיב" ו"בת-שבע"). במהלך כמה יממות הונחתו מאות כלי רכב משוריינים ואלפי חיילים.

הכוח הראשון נאסף לנחתות מחוף זיקים ונחת בחצות לילה 6/7 יוני 1982 בחוף שפך נהר האוולי מצפון לצידון. שאר הטנקים של הגדוד ויחידות נוספות בגל שני ושלישי נאספו מחוף צפון נהריה.

ב-9 באוגוסט 1982 הושטו 2 גדודי תותחנים מאגד 216 באוניית הגל נוע יסמין מאשדוד לנמל ביירות, גדוד 7042 בפיקודו של אלי ברעם וגדוד נוסף בפיקודו של יוסי פרום.

בהמשך הלחימה נוצר צורך לעקיפת השטח הבנוי של העיר צידון. הנחתות נכנסו באור יום למעגן זהרני בדרום צידון ואת הכוחות ומשאיות ההספקה שאספו פרקו בחוף האוולי מצפון לצידון.

בנוסף להעברת כוחות צה"ל ביצעו הנחתות השיטי אספקה לפלנגות הנוצריות.

בתקופה לאחר הלחימה התארגנה הנחיתה בבסיס אשדוד על פלגה 921 שכללה שתי נחתות 60 מטר פעילות ואח"י בת שבע ונחתת 60 מטר שלישית במצב שימור להפעלה על ידי צוותי מילואים.

פרויקט "פלשת"

תכנון "פלשת" 113 מ', רוחב 17.5 מ', מהירות 15 קשר ודחי 5,000 טון

עוד לפני מלחמת לבנון היה ברור לרשויות צה"ל שכלי השיט לנחיתה עשו את שלהם וסדר הכוחות מחייב חידוש. בדיון המטה הכללי בו הוצגה התפתחות סדר הכוחות של חיל הים בחודש אפריל 1982 דרש הרמטכ"ל רפאל איתן בניית 8 כלי נחיתה חדשים.

לאחר המלחמה הוקמה מפקדת נחיתה ותובלה כשבראשה עמד אל"ם מייק אלדר. ועיסוקה העיקרי היה תכנון נחתת שתהיה בעל כושר נשיאה של 12 טנקים, 8 מסוקים וכושר הפלגה של שבוע ימים. למטה הכללי בראשות משה לוי הוצג כלי שיט גדול ואושרה הקצבה לתכנון מפורט.

ממדי נחתת שתוכנה היו: אורך 113 מ', רוחב 17.5 מ', מהירות 15 קשר ודחי 5,000 טון. תג המחיר של כלי יחיד כמתוכנן עבר בהרבה את התקציב שניתן היה להקצות לבניית 8 הנחתות שנדרשו בשנת 1982.

בחודש אוגוסט 1984 הועלה הנושא בדיון המטה הכללי בפני הרמטכ"ל דן שומרון. השיקולים היו בין הקצאת תקציב לטנקי מרכבה סימן 3 או בניית "פלשת" החלטה הייתה לטובת המרכבה והפרויקט הוקפא.

חטיבות חיל הרגלים בנחיתה

ערך מורחב – חטיבת גבעתי

בנובמבר 1982, הטיל הרמטכ"ל רפאל איתן על אל"ם יהודה דובדבני את משימת הקמת חטיבת גבעתי החדשה כחטיבת חיל רגלים סדירה האחראית למשימות נחיתה מהים. קוימו אימונים משותפים של פלגה 921 וחטיבת גבעתי שכללו: אימוני העמסה ופריקת רכב קרבי משוריין ורגלים. הפלגת כוחות יבשה בנחתות לצורך רכישת הרגלי שהייה בים. ביצוע שבוע שת"פ טירוני חטיבת גבעתי עברו סדרת נחיתה מרוכזת שלאחר האמון מסכם הוענק להם אות הנחת.

כלקח ממלחמת לבנון נעשתה פעילות תורתית במפקדת חיר וצנחנים מי שהוביל אותה היה אלוף מתן וילנאי כל גדודי הצנחנים עברו אימוני נחיתה. גם גדוד מחטיבת גולני השקיע בכך והצטיין במיוחד.

באותה עת קיימו הנחתות פעילות של העמסה ופריקת טנקי מגח עם חטיבת שריון שיועדה לנחיתה מהים. וכן בוצעו הפלגות אימון לאורך חופי המדינה להכשרת חניכי קורס חובלים כולל הפלגה בנחתת לאילת דרך תעלת סואץ כסיכום שלב בקורס.

פירוק היחידה

באוגוסט 1993 הוצאו כל הנחתות משירות. הערכת המצב בפיקוד חיל הים הייתה כי לאור התפתחות כלי הנשק המדויקים, האיום על כלי נחיתה גבר ולא ניתן לאבטח אותן. ספינות נחיתה מהירות חדישות לא הוגדרו כצורך מבצעי. שתי נחתות ששים מטרים נמכרו לאריתראה, נחתת נוספת נמכרה לחברה ישראלית, ומפליגה בקו מצרים-סעודיה במפרץ אילת ו"בת שבע" טובעה בירי אימונים.

• 
  נחתת L303 של צי אריתראה. לשעבר נחתת 60 מטר ישראלית, 2017.

לוח אירועים

אירועי נחיתה בזירה הימית בתקופת מימוש היעוד
המועד	סוג פעילות	מקום	אירוע	תוצאות
ב-5 באוקטובר 1978	הפגזת טנקים	דרומית לביירות	בתותחי טנקי מגח מובלים על נחתות 36 מ'	הפגיזו מתחם אימונים למחבלים
1979	היערכות	מעבר מים סוף לים התיכון	שלוש הנחתות 60 מטר בפיקוד רס"ן מרדכי דקל עברו בתעלה במסגרת תהליך השלום	בעת המעבר הצדיעו לסאדאת שצפה בהם מהמרפסת בעיר סואץ
24/25 אוקטובר 1979	תרגיל נחיתה	חוף ניצנים	תרגיל "תאוצה"	הנחתת טנקים.
אפריל 1980	תרגיל נחיתה	חוף מעגן מיכאל	תרגיל "כוכב לכת"
2 במאי 1980	סיוע לנוצרים	חוף ג'וניה	נחתת פ- בפיקוד עומר לבבי העבירה אספקה לנוצרים
נובמבר 1981	תרגיל נחיתה	נמל אשדוד וחוף ניצנים	תרגיל "סרבל אדום" הנחתת טנקים וחטיבת צנחנים.
8 – 15 נובמבר 1981	חילוץ עולים	חוף דרום סודאן	האניה בת-גלים עם חולית שייטת 13 מעלה עולים מאתיופיה בשני סבבים	164 עולים
דצמבר 1981	חזרה כללית	חוף פלמח"ים	תרגיל כולל לנחיתה	חזרה כללית למבצע "אורנים"
14 – 20 ינואר 1982	חילוץ עולים	חוף דרום סודאן	האניה בת-גלים עם חולית שייטת 13 מעלה עולים מאתיופיה שהובאו על ידי המוסד	358עולים.
3– 15 במרץ 1982	חילוץ עולים	חוף דרום סודאן	האניה בת-גלים עם חולית שייטת 13 מעלה עולים מאתיופיה שהובאו על ידי המוסד	172 עולים
1982			הזירה הימית במלחמת לבנון
לקראת חצות 6 ביוני	הנחתה	בחוף אל-אוואלי	נחתות הטנקים אח"י בת שבעמ, אח"י אכזיב ואח"י אשדוד הנחיתו כח לחוף	9 טנקי "מגח", 28 נגמ"שים, 3 תותחים מתנייעים 175 ו-155 מ"מ, מוביל תחמושת "אלפא", שני דחפורים D7‏, 750 צנחנים
7 ביוני, 14.30	סבב נחיתה שני	בחוף אל-אוואלי	אח"י אכזיב ואח"י אשדוד ואחריהן אח"י בת שבע העבירו תגבורת מחוף נהריה, הנחתה באור יום תחת הפגזה	הונחתו 2 טנקי מגח, 25 נגמ"שים, שני תותחים מתנייעים
8 ביוני	סבב נחיתה שלישי	מחוף נהריה לחוף אל-אוואלי	שלוש הנחתות	העברת משאיות תחמושת ורכב קשר
8 - 9 ביוני	איגוף צידון	מחוף מעגן זהרני לחוף אל-אוואלי	שלוש הנחתות	העברת 66 נגמ"שים ו-400 צנחנים
14 ביוני, 22:15 15 ביוני, 1.30	סיוע לנוצרים	נמל ג'וניה	אח"י 'בת גלים ואח"י אשדוד	הנחתת 16 נגמ"שים ו-10 טנקי טירן
16 ביוני	הספקת תחמושת	בחוף אל-אוואלי	אח"י בת שבע" ו"אח"י אכזיב"	24 משאיות תחמושת וקומנדקר.
17 - 21 ביוני	העברת נחתות	מאילת לאשדוד דרך תעלת סואץ	העברת אח"י עציון גבר (פ-51) ואח"י קיסריה (פ-53),	בפיקוד מפקד זירת ים סוף
19 ביוני	הספקת תחמושת לפלנגות הנוצריות	נמל ג'וניה	אח"י אשדוד (פ-61)"	פריקת 4 משאיות תחמושת
3-8 באוגוסט	איגוף ימי	לנמל ביירות	אנית גלנוע מגויסת א/מ יסמין	הנחתת אגד ארטילרי.
7 - 8 באוגוסט	איגוף ימי	לנמל ג'וניה	שלוש הנחתות, אח"י בת גלים	העברת חטיבת שריון
22 באוגוסט - 8 בספטמבר	החזרת כוחות	מנמל ביירות לחוף נהריה	שלוש הנחתות ואוניות גלנוע	פינוי שתי חטיבות שריון ואגד ארטילרי - כ-600 טנקים, תותחים, וכלי רכב.
			אחרי מלחמת לבנון
סוף מאי 1983	נזק בתחתית	מול חוף ניצנים	אח"י אכזיב שקעה ליד החוף, התברר כי עלתה על גוף מתכתי שקוע	נמשכה לחוף על ידי טרקטור D-9, ולאחר בקרת נזקים נשלחה למבדוק במספנות ישראל.

גלריה מימוש היעוד

• 
  אונית הגלנוע אח"י בת גלים 2 בתרגיל הנחתה בחופי סיני
• 
  הנחתת אח"י בת שבע מעמיסה רכב קרבי משורין בחוף נהריה
• 
  העלאת נגמ"שים לסיפון אח"י בת שבע בחוף נהריה, 7 יוני 1982
• 
  רכב קרבי משורין של חטיבת הצנחנים עולה לנחתת אח"י אכזיב (פ-65) לסבב הנחתה שני בחוף האוולי, 7 ביוני 1982
• 
  הנחתת נגמ"שים בחוף אוולי בלבנון מאח"י בת שבע, 7 ביוני 1982.
• 
  נגמ"שים פורקים מנחתת בחוף אוולי בלבנון, 7 ביוני 10982
• 
  אח"י אשדוד פ-61 פורקת בחוף אוולי, 7 ביוני 1982
• 
  נחיתה של אח"י בת שבע בחוף אוולי, 7 ביוני 1982
• 
  נפילת פגז תותח של המחבלים בקרבת נחתת בחוף אוולי, 7 יוני 1982
• 
  נחיתה שלישית בחוף אוולי אח"י בת שבע מביאה משאיות מים ודלק, 8 ביוני 1982
• 
  טנק גישור עולה לאח"י אשדוד (פ-61) בחוף העמסה בנהריה יוני 1982
• 
  אח"י אשקלון (פ-63) מנחיתה טנק מרכבה
• 
  אח"י שיקמונה (פ-55) כאנית מטרה לירי טילים
• 
  הנחתת לשעבר אח"י עציון גבר (פ-51) לשעבר כלי שיט אזרחי - שולה - בחוף אילת ממתין להיות מצבה
• 
  Aqaba Star, לשעבר נחתת אח"י אשדוד (פ-)61 בשימוש מסחרי בקו אילת עקבה

הקמה מחדש (2022-היום)

במאי 2022 פורסם כי חיל הים החליט להקים מחדש את שייטת הנחתות, בעקבות זאת צה"ל רכש שני כלי שיט מדגם LSV (Logistic Support Vessel) אשר ישמשו את זרוע הים וצה״ל. הנחתות ישמשו ציר לוגיסטי לכוחות הלוחמים ויאפשרו לצה"ל להעביר את הלוחמים דרך הים במקרה שבו יהיה קושי להגיע אליהם עם ציוד ומזון דרך היבשה.

כמו כן פורסם גם שחיל הים הקים פלגה חדשה בבסיס חיל הים באשדוד, והיא זו שגם תפעיל אותן כשהן יהפכו מבצעיות. כמו כל כלי מלחמה שנקלט בצה"ל, לאחר קליטתן תעבורנה הנחתות החדשות סדרה של פעולות שבמסגרתן יותקנו עליהן גם מערכות ישראליות. נחתת ראשונה, אח"י נחשון, נמסרה לחיל הים באוגוסט 2023, והיא צפויה להיות מבצעית ב-2024. הנחתת השנייה, אח"י קוממיות, הגיעה לישראל ביוני 2024.

תורה ונוהלי הנחיתה

מגע כלי שיט עם החוף מחוץ לנמל מוגן מסוכן ביותר ועשוי לגרום לכלי השיט נזק בלתי הפיך. הנחתה והעמסה בחוף פתוח מחייבת ידע ומיומנות רבה. אף כי בתקופת ההתחלה נמצאו בחיל אנשים שרכשו ניסיון בנחיתה בציי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. מסיבות שונות נבנתה תורת הנחיתה רק במהלך תקופת ההתחדשות. לאחר בניית הכוח וחלוקתו בין הזירות החלה הנחיתה בחיל הים להתמסד. נוצרה תורת הנחיתה ונוהלי הפעלת הכלים. ההוראות פורסמו וההדרכה נעשתה בתוך היחידה. אף כי הנחיתה לא הוגדרה כמקצוע לקצונה הימית ולא נעשו קורסים בבסיס ההדרכה לאנשי הצוות. המיומנות נרכשה בתוך כדי הפעלה ידע רב נאסף מניסיון ימי אצל סגל הקבע ואנשי המילואים. הפרסומים היו:

1. ספר תורת הנחיתה – שהוצא על ידי ענף אימונים והדרכה וכלל דרישות ועקרונות עבודה לנחיתה מהים. וכן את מגבלות הנחיתה- מה אסור לעשות
2. ספר נוהלי נחיתה שהוצא ענף אימונים והדרכה איך לבצע פעילויות שונות
3. טבלאות העמסה – מהנדסי כלי השיט של מספן הציוד הכינו לכל דגם נחתת, טבלה שכללה משקל ומידות כל הרכב הקרבי והטנקים בצה"ל. ותרשים דגם הנחתת. והיה צריך רק לקחת את מידת הרק"מ להציבו על שרטוט הנחתת, לרשום את משקל הרק"מ ובפעולת חשבון אחת ניתן היה לקבל את שוקע בחרטום, שוקע בירכתיים והשופע של הנחתת. הודות לטבלאות הפכו חשובי ההעמסה לקלים מאוד ונתנו תוצאה מדויקת
4. הוראות בטיחות לתובלה בהישט - ספרון הכיס שכלל הוראות לחמרים שהיה אסור להעלות נחתת. נקבע איסור להחזיר אמצעי חבלה ומוקשים ממבצע. הייתה הוראה לא לקבל לכלי השיט אמצעי לחימה מוחזרים.
5. מחשבון העמסת הנחתת - בכל נחתת נמצא מחשבון HP שנתן את נתוני הספינה באופן מהיר, וניתן היה לחשב בו את נתוני ההעמסה
6. חופי נחיתה – בהוצאת מדור הידרוגרפיה של מספן המודיעין כולל מידע על חופים שנבדקו בגזרה הקרובה. פרסום זה נעשה לתפוצה מוגבלת.

בחינת הסמכה לפיקוד נחתת

הבחינה להסמכת מפקד נחתת דרשה בקיאות בהוראות הכתובות וכושר תפעול ותמרון הנחתת במצבי ים ופעילות שונים. בחינה נפרדת נערכה לכל דגם נחתת. מתכונת הבחינה שהתוותה את הצורך בלימוד רב. ומפקד הכלי נדרש לעמוד במצבי לחץ שעשויים לקרות במהלך השירות.

• מבחן עיוני - נערך בפני ועדה הכוללת את מפקד היחידה ומפקדים ותיקים. שאלות בנושא פקודות הקבע, הוראות בטיחות כללית, בטיחות תובלה בהישט תורת הנחיתה הוראות הפעלה לנחיתה שימוש בתרשים העמסה. שאלות בעל פה בנושאי תגובות תאורטיות למקרי חירום, דיווחי למפקדה ותפעול קשר בינלאומי, הכרת חופי נחיתה.
• מבחן מעשי נערך לאחר שהמועמד עבר בהצלחה את המבחן העיוני - על גשר נחתת מהדגם הבחינה. וכולל בדרך כלל את המרכיבים:
  • יציאה לים, לפי הנוהלים המחייבים.
  • ניהול מטווח אימון כולל ירי תותחי הספינה נגד סירות תוקפות.
  • תגובה לנפילת דלת קדמית של המחסן.
  • אימון כיבוי שרפה או הפעלת משאבות לשאיבת הצפה במדורים.
  • נחיתה בחוף להעמסה או פריקת רכב קרבי – בדרך כלל ללא הרכב.
  • מבדק חילוץ נחתת אחרת הנמצאת במצב נחיתה ואיבדה כושר תנועה ויש למשוך אותה מהחוף.
  • כניסה לנמל והתקשרות למקום העגינה הקבוע ברציף או על מצוף.
    

הצלחת המועמד במבחן המעשי תלויה בשיתוף פעולה והשקעת מאמץ רב מצד הצוות הנחתת. הבוחנים יתנו תשומת לב לתמרון הספינה פקודות לצוות תפעול מכשירי הקשר. וכן לסגנון הפיקוד שמשרה ביטחון על הצוות והאם ניתן לסמוך על המועמד שיוציא ויביא את הספינה בשלום בכל המטלות הסבירות שיוטלו עליו.

הרחבת הידע בכוחות היבשה

תזכיר אימון כוחות משוריינים עם נחתת 36 מ', מאי 1979

בתקופת ההתחדשות החלה פעילות תורתית בכוחות היבשה להכניס את הנחיתה והתובלה בהישט למושגי היסוד של הלחימה. ספר תורת הנחיתה נכתב במה"ד במשך מספר שנים. אל"ם מאיר פעיל, כתב את הטיוטה הראשונה, אל"ם חנינא עמישב כתב טיוטה שנייה, סא"ל יצחק שמיר הפיץ לחיל הים וליחידות הצבא פרסום לשימוש והערות. אל"ם מוטי מיכאלי פרסם ספר מעודכן. הפעילות התבצעה עוד לפני מלחמת לבנון הראשונה והמרכז היה תא"ל מתן וילנאי.

חיל שריון למד את הנושא היטב והוציא פרסומים משלו. מי שפעל רבות בכך היה סא"ל אברהם מדליה שקידם את הנושא תקופה ארוכה. נכתבו תזכירי אימון לפי סוגי רכב הקרבי בכלי שיט שונים.

א כוחות משוריינים באימונים משולבים עם נט"ק 36 מ' תזכיר אימון 8/79, תורת חיל שריון, מאי 1979.
ב כוחות משוריינים באימונים משולבים עם נט"ק 60 מ' תזכיר אימון 10/79, תורת חיל שריון, יוני 1979.
ג כוחות משוריינים באימונים משולבים עם נט"ק "בת-שבע" תזכיר אימון 12/79, תורת חיל שריון, אוגוסטי 1979.
ד טנקי מגח 6ג בנחיתה מהים דו"ח ניסוי, תורת חיל שריון, אוקטובר 1981.
ה הובלת כוחות משוריינים באוניות גלנוע תורת חיל שריון, יוני 1982.

לאחר מלחמת לבנון הראשונה קיבל אל"ם יהודה דובדבני משימה להקים מחדש את חטיבת גבעתי כחטיבה המוכשרת לבצע איגוף ימי.

ציונים לשבח

במערכת סיני - לאחר מערכת סיני ציין מפקד חיל הים – האלוף שמואל טנקוס לשבח את שייטת הנחתות על אופן ביצוע משימת חילוץ המיג 15 מימת ברדוויל על ידי אנשי השייטת: ”כושר האימפרוביזציה, ההתאמצות והיכולת להסתדר בתנאים קשים, שגילו האנשים, ראוי לציון מיוחד. אודה לך באם תעביר תודתי והערכתי זו לכל אלו שהשתתפו במבצע” במכתב מ-21 בנובמבר 1956.

במהלך מלחמת לבנון - פעילות הנחיתה המוצלחת מתקבלת בצורה יוצאת מהכלל בצה"ל ובחיל הים. ב-14 ביוני 1982 הוציא שר הביטחון אריאל שרון ציון לשבח לחיל הים. מנוסח המכתב עולה כי שייטת הנחתות זיכתה את חיל הים בציון הנ"ל. השר הסביר במכתבו כי ”חיל הים הפליא לעשות בשליטה מלאה על נתיבי הים, בהנחתת כוחותינו .. ... בפעולת חיל הים הייתה דוגמה מובהקת של גישה עקיפה”.

לאחר מלחמת לבנון - הגיש אל"ם אברהם אשור מפקד בסיס אשדוד המלצה לציון לשבח ליחידת הנחתות פלגה 921. הייתה זו ההמלצה היחידה שהוגשה על הפעילות במלחמת לבנון. ההמלצה נידונה בפני ועדה חילית שבראשה עמד תא"ל חיים שקד. יו"ר הוועדה הגיע למסקנה חיובית והמליץ למפקד חיל הים על צל"ש רמטכ"ל לפלגה 921 . להמלצה צורף נספח הצעה לנוסח - המסכם למעשה את פעילות הנחתות בשלב הראשון של מלחמת לבנון. -כדלהלן:
”הנני לציין לשבח את פלגת הנחתות על גילוי דביקות במשימות וכושר אילתור ותושיה במסגרת פעילותה במבצע שלום הגליל.
... במבצע שלום הגליל בין תאריכים 4 עד 25 ביוני 1982, ביצעה פלגת הנחתות פעולת נחיתה כוללת וחסרת תקדים בהיקפה. במילוי משימותיה סייעה פלגת הנחתות לכוחות היבשה בלחימתם לאורך ציר החוף הלבנוני.
הנחתת הכוחות נעשתה תוך דביקות במשימות, באמצעות כלי שיט מיושנים שסבלו מתקלות ובעיות מרובות, בשיעור החורג מהמקובל בחייל.
פלגת הנחתות שהייתה אמורה להנחית שני סבבים בלבד, ביצעה בפועל שבעה סבבים.בכך עמדה הפלגה במבחן ארוך ורצוף בו מיצתה את יכולתה האנושית והטכנית.
בצהרי 7 ביוני, תוך כדי ביצוע סבב הנחיתה השני, נורתה אש לעבר הכלים הנוחתים.על אף הנחיה שאפשרה לא לנחות תחת אש, השלימה הפלגה את משימתה ללא דופי, כשהיא חשופה לאש האויב.
לוחמי הפלגה גילו דביקות במשימות, עמידה ממושכת, כושר אלתור ותושייה, המהווים דוגמה ראויה לשבח”

המלצת ראש ועדת הצל"שים תא"ל חיים שקד נידונה בפני מפקד חיל הים, ב-17 בנובמבר 1982 ונדחתה.

סיכום פעילות הנחתות בחיל הים - עם פירוק היחידה באוגוסט העניק מפקד חיל הים, אלוף עמי אילון, צל"ש ללוחמי פלגות הנחיתה, ”על כלל מבצעי נחיתה במלחמות ישראל וביניהן” מפקד חיל הים בחר למסור את כתב הציון לשבח לידיו של אל"ם מיל מייק אלדר, מפקד הנחתות במלחמת שלום הגליל, ובכך להדגיש את תרומת שייטת הנחתות למלחמה זאת.

כתב הערכה למפקד - ביוני 2012 הוציא מפקד חיל הים האלוף רם רוטברג תעודת הערכה לתא"ל (מיל) אברהם אשור. בנוסח ההודעה יש שבחים לפעילות הנחתות. ”... לוחמי פלגת הנחיתה הובילו את כוחות היבשה ליעדיהם בחוף אויב, לא אחת תחת אש ולאור יום, תוך הפגנת אומץ לב, דבקות במשימה, כושר אלתור, תושיה ומיומנות מקצועית”

• 
  תעודת ציון לשבח לפלגת הנחתות לדורותיה שניתנה על ידי מפקד חיל הים אלוף עמי אילון בעת סגירת פעילות יחידות הנחיתה.
• 
  מפקד חיל הים אלוף עמי אילון מוסר למייק אלדר את כתב הצל"ש ליחידת הנחתות אוגוסט 1993.
• 
  תעודת הוקרה מטעם מפקד חיל הים רם רוטברג שנמסרה למשפחתו של אשור לציון 30 שנה לאיגוף הימי במלחמת לבנון הראשונה, יוני 2012.

נפגעים ואבידות

במהלך פעילות הנחתות ומבצעי הנחיתה במשך השנים ספגו יחידות הנחיתה נפגעים:

• בפשיטה על הגשרים מצפון לראש הנקרה בלבנון ב-13 במאי 1948. התגלה הכח והפעולה השתבשה. בעת הנסיגה בשחיה נעדר אחד הלוחמים פנחס סובול והוערך שטבע.
• באסון משאית התחמושת, הפיצוץ שאירע באח"י בת שבע, בנמל אילת, ב-24 בינואר 1970 נהרגו 25 איש ועשרות נפצעו. רשימת ההרוגים אסון משאית התחמושת#רשימת החללים
• בעת אימון נחיתה במרסה בריכה בשנת 1970 נחבט מפקד טנק בראשו בקשת המתכת בעת הכניסה למחסן הנחתת (דגם 36 מטר) ונהרג.
• ב-18 באוגוסט 1976 נפל רב"ט ידידיה יצחק מאח"י בת שבע בעת הפלגת אימונים מדרום לאי טירן. הזמן היה לקראת רדת החשיכה והחייל הלך לבדו לבדוק פעילות המנועים החיצוניים. לאחר ש הובחנה היעדרותו החלו חיפושים. החייל לא נמצא ונחשב כנעדר.
• ב-27 במרץ 1979 בהיות אח"י קיסריה (פ-53) בדרך לאספקת בסיס דפנה. נמחץ מפקד הנחתת ירון גולדשטיין למוות. היה זה בעת שירד למחסן הנחתת על מנת לחזק את אמצעי הקשירה של מיכל מים שהשתחרר מחיבוריו וסיכן את כלי השיט. לאחר מותו הועלה ירון גולדשטיין לדרגת סרן.

הנצחה

במוזיאון השריון בלטרון מוצבת הנחתת פ-51 להנצחת פעילות הנחיתה בצה"ל. מועד הסרת הלוט 20 ביולי 2017.

• חללי גדוד הנחיתה וחטיבת גבעתי בקרבות בית עפה מונצחים במציבה באזור הקרבות.
• בינואר 2020 נחנכה באילת אנדרטה שם חללי אסון הפיצוץ באח"י בת שבע.

• 
  מצבת ציון קרבות בית עפה.
• 
  מצבת הלוחמים שנפלו בקרבות בית עפה מרביתם אנשי גדוד הנחיתה.
• 
  אנדרטה לזכר הנספים באסון ביום הסרת הלוט 50 שנה לאחר האירוע, 23 בינואר 2020.

לקריאה נוספת

• "חיל הים לעזרת חטיבה 9", ראשי פרקים להסברה למפקד בחיל הים, מטכ"ל קצין חנוך ראשי, מפקדת חיל הים חינוך, 1966, עמ' 22–23.
• יהודה בן-צור, שייטת הנחיתה במבצע קדש לעזרת חטיבה 9, 'מערכות ים' 94, יוני 1969, עמ' 23.
• צבי זינגר, הנחתות שהקיפו את אפריקה, במחנה, גיליון 41 16.6.1976
• אליעזר טל, מבצעי חיל הים במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות 1964. מהדורה שנייה ומורחבת, הוצאת עמותת חיל הים 2002, עמ' 60 62.
• דוד מגורי כהן, על הפעלת הנחתות באילת במלחמת ששת הימים. בספרו צעד אחד קדימה!, הוצאת אפי מלצר, עמ' 77 - 80.
• רפאל איתן ודב גולדשטיין, רפול סיפורו של חייל, הוצאת מעריב. 1985, עמ' 205 -302.
• אלוף יורם יאיר, אתי מלבנון, חטיבת הצנחנים במלחמת של"ג, הוצאת מערכות, 1992, עמ'21 – 32.
• דב רוזנטל, אלבום כלי שיט חיל הים, הוצאה לאור מפקדת חיל הים, 1992.
• מייק אלדר, שייטת 13 סיפורו של הקומנדו הימי ספרית מעריב 1993 עמ' 607 -625.
• מייק אלדר, שייטת 11 - הקרב על הצל"ש ספריית מעריב, 1996

קישורים חיצוניים

• נחתות באתר עמותת חיל הים
• עמותת ותיקי גדוד 22 תש"ח, מבצע כתריאל והאניה חנה סנש, באתר הגדוד
• פנחס פיק, הנחתות בין עזה לאל עריש, 'מערכות ים', ל"א, דצמבר 1956, עמ' 56
• בנימין שיף הנחתות ירדו לשארם א שייך, 'מערכות ים' ל"ז-ל"ח, קובץ העשור לחיל הים, יולי 1958, עמ' 142
• מ. רון, נחתות במערכה "מערכות ים" חוברת מס 85–86, יולי 1967, עמ' 49–50
• אורי פורת, נחתתי באל עריש "מערכות ים" חוברת מס 85–86, יולי 1967 עמ' 51–52
• יהודה בן-צור, פינוי תחמושת שלל מאל - עריש, 'מערכות ים' 62, דצמבר 1962, עמ' 8
• יהודה בן-צור, שייטת הנחיתה במבצע קדש, "מערכות ים" 94, יוני 1969, עמ' 25-22
• אלבום תמונות נחתות 2012
• יונה יקיר, נחתת הטנקים שלנו, 'מערכות ים' 62, דצמבר 1962, עמ' 28
• שחר לנדאו, פה הימאים האמיתיים - מפקד נט"ק, "בין גלים" פברואר 1979, עמ' 5.
• מרב בושפן, יומם הגדול של הנט"קים - הנחיתה באוואלי, 'בין גלים' הוצאה מיוחדת 1, 8 ביוני 1982, עמ' 3
• אברהם זהר, ‏אסקורט, רביב, פשיטות בחוף מפרץ סואץ, ספטמבר 1969, מערכות 299, ינואר 1985, עמ' 18-34
• מייק אלדר, ‏איגוף ימי במבצע שלום הגליל, מערכות 299, אוגוסט 1985, עמ' 26-34
• מייק אלדר, מפקד יחידת הנחתות, מתאר את הנחיתה המתוכננת במבצע שלום הגליל, במהלך ההישט לקראת הנחיתה, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• ראובן אבי-רן, ‏הנחיתה בחוף האוואלי במלחמת שלום הגליל מזווית הראייה של המחבלים, מערכות 302-303, אפריל 1986, עמ' 25-29
• שלמה מן, סגול כהה - גבעתי בנחיתה, בין גלים" 169 דצמבר 1986, עמ' 9.
• חיל הים במלחמת של"ג, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• יהודה בן-צור, פלגת נמ"כים במפרץ אילת מערכת סיני 1956 באתר עמותת חיל הים, מאי 2006
• תרגיל נחיתה במפרץ אילת, אוגוסט 1973, שאול נגר, אתר יד לשריון, 22 באוגוסט 2010
• גדעון רז, האיגוף הימי בקרב היבשההמכון למחקרי ביטחון לאומי צבא ואסטרטגיה |כרך3|גיליון 1|מאי 2011
• שי לוי, ‏השאירו חותם ונעלמו: יחידות צה"ל שפורקו, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2013
• שרה מאירי, הצל"ש חשוב כדי שנוכל להשאיר לדורות הבאים את תיעוד היכולות שלנו, ואת חשיבות הדבקות במשימה", באתר הגבורה כתבה במחנה מ-24 בדצמבר 2014, המצוטטת באתר הגבורה
• שייטת 11 כנס פלגות הנחיתה במושב תימורים 6 יוני 2015
• מצגת פלגה 921 לדורותיה כנס פלגות הנחיתה במושב תימורים 6 יוני 2015
• פלגה 922 נחתות בשארם א-שייח' כנס פלגות הנחיתה במושב תימורים 6 יוני 2015
• רעות רימרמן, אחרי 54 שנה: הנחתת הראשונה עגנה בלטרון, באתר ynet, 7 באוקטובר 2016
• שמוליק ליטמנוביץ, מצגת תמונות פלגה 921 לדורותיה 4 ביולי 2015
• שמוליק ליטמנוביץ, חיל הים נחת בלטרון הצבת מזכרת לנחיתה במוזיאון השריון בלטרון, 20 ביולי 2017
• כוכבי אזרן, תולדות שייטת הנחתות - שייטת 11, בחיל הים, 24 ביולי 2024.