היסטוריה של מועדון הכדורגל ליברפול

מועדון הכדורגל ליברפול נוסד ב-15 במרץ 1892 אחרי שבעלי אצטדיון אנפילד, ג'ון הולדינג, הסתכסך עם אברטון (הקבוצה השנייה של העיר ליברפול) וחיפש קבוצה אחרת שתשחק באצטדיון. תחילה היה אמור להיות שם המועדון "אברטון אתלטיק" אך התאחדות הכדורגל האנגלית התנגדה למצב בו לשני מועדונים יקראו בשם "אברטון" ולכן נקרא שם המועדון "ליברפול".

לוגו המועדון

ליברפול היא הקבוצה האנגלית המצליחה ביותר במאה ה-20, אחת הקבוצות המצליחות ביותר בתולדות הכדורגל האנגלי, ומדורגת במקום השלישי באירופה מבחינת הישגיה, עם 6 זכיות בגביע אירופה לאלופות, שלוש זכיות בגביע אופ"א וארבע זכיות בסופר קאפ האירופי. ליברפול מחזיקה בשיא הזכיות בגביע הליגה האנגלית (10), ועד שנת 2011 החזיקה בשיא הזכיות באליפות אנגליה והיא במקום השני בדירוג זה נכון לשנת 2020. בשנת 2019 זכתה לראשונה בגביע העולם למועדונים ובכך הפכה לקבוצה האנגלית הראשונה הזוכה בטרבל הבין-לאומי - זכייה בליגת האלופות, הסופר-קאפ האירופי וגביע העולם למועדונים בשנה אחת.

היסטוריה

שנים ראשונות

אברטון, שנוסדה ב-1878, עברה לאנפילד ב-1884, מתקן בבעלות נשיא המועדון, ג'ון הולינג, לשעבר לורד ראש עיריית ליברפול. בשנת 1892 התעוררה מחלוקת בין הולינג לבין מועצת המנהלים של אברטון, על שכירות המועדון של המגרש. דמי השכירות השנתיים עלו מ-100 לירה שטרלינג ב-1884 ל-250 ליש"ט ב-1892. לאחר שהמשא ומתן נכשל, המנהלים החליטו לעזוב את אנפילד ולמצוא מגרש אחר, והשאירו את הולדינג עם אצטדיון ריק. תגובתו הייתה להקים מועדון כדורגל חדש שישמש את האצטדיון. הוא ניסה לשמור על שם הקבוצה "אברטון" על ידי רישום השם "חברת הכדורגל והאתלטיק גראונדס, בע"מ" ב-Companies House, אך הפוטבול ליג החליטה שהשם שייך למועדון אברטון שעזב, שרכש מקום חדש בגודיסון פארק. הולדינג אימץ את השם "מועדון הכדורגל ליברפול" למיזם החדש שלו.

לאחר שהקים את המועדון החדש שלו, הולדינג הגיש בקשה לחברות בליגה הראשונה של הפוטבול ליג, ולא בליגה השנייה שהוקמה זמן קצר קודם לכן. הליגה, שלא התרשמה מהבקשה המוקדמת הזו, סירבה לקבל את המועדון, שבמקום זאת הצטרף לליגת לנקשייר.

ליברפול שיחקה את משחקה הראשון ב-1 בספטמבר 1892, משחק ידידות לפני העונה נגד רות'רהאם טאון, בו ניצחה 7–1. הקבוצה שהעמידה ליברפול מול רות'רהאם הייתה מורכבת כולה משחקנים סקוטים - השחקנים שהגיעו מסקוטלנד לשחק באנגליה באותם ימים היו ידועים בתור "הפרופסורים הסקוטים". מנהל הקבוצה, ג'ון מק'קנה גייס את השחקנים לאחר מסע סקאוטינג לסקוטלנד - אז הם נודעו כ"צוות ה-Macs".

המשחק הראשון של ליברפול בליגת לנקשייר, בו ניצחה 8–0, היה מול וולטון. 200 איש צפו במשחק, אך ככל שהתקדמה העונה, וליברפול המשיכה לנצח, גדל הקהל. כ-2,000 אנשים צפו בליברפול מביסה את סאות' שור במשחק הלפני אחרון של העונה באנפילד.

העונה הראשונה של ליברפול הייתה מוצלחת, שכן המועדון זכה בתואר ליגת לנקשייר בזכות הפרש שערים על בלקפול. הם גם זכו בגביע המחוז של ליברפול בזכות ניצחון על אברטון. בעקבות הצלחתה פנתה ליברפול מחדש לפוטבול ליג, והפעם נענתה בקשתם והקבוצה צורפה לליגה. מדיה המקוריים של ליברפול היו חולצות משובצות כחולות ולבן ומכנסיים לבנים, בדומה לאלו של אברטון. משנת 1894 הם החליפו לחולצות אדומות ומכנסיים לבנים.

המשחק הראשון של המועדון בפוטבול ליג היה מול מידלסברו אירונופוליס ב-2 בספטמבר 1893, בו הם ניצחו 2–0, כאשר מלקולם מקווין הבקיע את השער הראשון של ליברפול בכדורגל בליגה. העונה הראשונה של ליברפול בפוטבול ליג הסתיימה ללא הפסד ב-28 משחקים, מתוכם היא ניצחה ב-22. הם סיימו בראש ליגה ב', אך מכיוון שבאותה תקופה לא הייתה עלייה אוטומטית לליגה א', הם שובצו למשחקי המבחן. זה כלל משחק נוקאאוט עם הקבוצה שסיימה אחרונה בליגה הראשונה, ניוטון הית' (ששמה שונה מאוחר יותר למנצ'סטר יונייטד). ליברפול ניצחה, ותפסה את מקומה בליגה הראשונה. השהות שלהם בליגה נמשכה רק עונה, כשהם סיימו במקום האחרון, עם שבעה ניצחונות משלושים משחקים. הם ירדו לליגה השנייה, לאחר שהתמודדו מול בורי במשחק המבחן והפסידו 1–0.

ככל שיותר אנשים החלו לצפות בליברפול, הקיבולת באצטדיון הורחבה. היציע המרכזי נבנה, מה שעזר להביא נוכחות קבועה של כ-20,000 צופים. השהות של ליברפול בליגה השנייה הייתה קצרה, שכן היא הבטיחה עלייה לליגה הראשונה במהלך עונת 1895/1896 - שנים עשר ניצחונות בארבעה עשר המשחקים האחרונים שלה העניקו לה מקום ראשון, ואחריו הצלחה במשחקי המבחן על סמול הית' (ששמה שונה מאוחר יותר לברמינגהאם סיטי). המועדון הגיע לחצי גמר הגביע האנגלי בפעם הראשונה בעונת 1896/1897.

במהלך שתי העונות הבאות ליברפול חיזקה את מקומה בליגה הראשונה, עם מקומות חמישי ותשיעי. הביצועים השתפרו בעונת 1898/1899, כאשר המועדון הגיע למשחק האחרון עם סיכוי לזכות באליפות הליגה הראשונה. הם התמודדו מול אסטון וילה, איתה היו בשוויון בנקודות, אם כי יתרון ממוצע השערים של וילה של 0.02 וגרם לכך שהם צריכים רק לעשות תיקו כדי לזכות באליפות הליגה. במקרה, וילה ניצחה 5–0, והשאירה את ליברפול כסגנית האלופה בלבד. ליברפול הגיעה גם לחצי גמר הגביע האנגלי, שם התמודדה מול שפילד יונייטד. המשחק הסתיים בתיקו 2–2. במשחק הנוסף ניצחה שפילד 1–0.

ליברפול זכתה באליפות הליגה הראשונה שלה בשנת 1901. חלק בלתי נפרד מהצלחתה היו הקפטן אלכס רייסבק והחלוץ סם רייבולד. רייסבק, קשר מרכזי, הוחתם מהיברניאן ב-1898. הוא הפך לקפטן המועדון שנה לאחר מכן. רייבולד הוחתם מהמועדון המקומי ניו ברייטון טאואר, ובעונת 1899/1900 כבש שבע פעמים כשהמועדון ניצח בתשעה מאחד עשר המשחקים האחרונים שלהם, וסיים במקום העשירי. בסך הכל כבש 128 שערים ב-226 משחקים עבור ליברפול. אחוזי הצלחה פחתו בתחילת 1901, אז ליברפול הפסידה שמונה משחקים וספגה 31 שערים. עם זאת, הם ניצחו תשעה וסיימו בתיקו בשלושה מתוך שנים עשר המשחקים הבאים שלהם, תוך שהם ספגו רק ארבעה שערים, וזכו בתואר הראשון שלהם. הם הצליחו פחות בשתי העונות הבאות, וסיימו במקומות האחד-עשר והחמישי בהתאמה. בעונת 1903/1904 ירד המועדון לליגה השנייה, ושבו לאחר עונה אחת. עם שובם בעונת 1905–1906 הם הפכו לקבוצה הראשונה שזוכה בליגה השנייה והראשונה בעונות עוקבות. הם גם הגיעו לחצי גמר הגביע האנגלי, שם התמודדו מול אברטון והפסידו 2–0.

בין המלחמות

במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשהפעילות הרגילה של ליגת הכדורגל הושעתה, ליברפול התחרתה בליגה אזורית, מדור לנקשייר. התחרות חולקה לשני חלקים: "טורניר ראשי" ו"התחרות המשלימה". ליברפול ניצחה את העונה הראשונה, עונת 1916/1917, ואת השנייה והשלישית. מספר שחקני ליברפול נלחמו במלחמה, כולל פיליפ ברטלי, רוברט קרופורד ווילפרד בארטרופ. בארטרופ היה היחיד שנהרג, כשמת ב-7 בנובמבר 1918 בזמן שנלחם בבלגיה.

כאשר הכדורגל התחדש לאחר המלחמה לעונת 1919/1920, ליברפול סיימה במקום הרביעי. במהלך העונה הפך ג'ורג' החמישי למלך השולט הראשון שצפה במשחק ליגה, כאשר ליברפול שיחקה מול מנצ'סטר סיטי. ליברפול חזרה שוב לזכות באליפות בעונת 1921/1922, האליפות השלישית של המועדון. ליברפול שמרה על אליפות הליגה גם בעונה שלאחר מכן, וסך 60 הנקודות של ליברפול באותה העונה, השווה את השיא שקבעה וסט ברומיץ' אלביון שלוש עונות קודם לכן.

במהלך שנות ה-30 ליברפול החלה להידרדר, והיא החלה לאבד את השחקנים הטובים ביותר שלה. החלוץ ג'ורדן הודג'סון, שכבש 233 שערים ב-358 משחקי ליגה, נמכר לאסטון וילה ב-1936 והמועדון התקשה למצוא לו מחליף ראוי. הם סיימו במקום ה-19 בעונה לאחר עזיבתו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ליברפול כבר התרגלה לסיים את טבלת האמצע.

זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה ב-1939, בוטלה עונת 1939/1940 וכל הכדורגל בבריטניה הושעה זמנית. כאשר המשחקים חודשו, התחרויות נערכו על בסיס אזורי כמו במלחמה הקודמת, ולעיתים קרובות קבוצות לא השלימו עונה שלמה. ליברפול השתתפה בליגת הכדורגל צפון, בה זכתה בעונת 1942/1943. כדורגלנים רבים שירתו בכוחות המזוינים, ונעדרו מהמשחקים.

זכייה ראשונה בגביע מקומי ואירופאי

הכדורגל לאחר המלחמה באנגליה התחדש בעונת 1946/1947, לאחר שבע עונות בהן לא שוחק. המשחק הראשון שנערך באנפילד לאחר המלחמה היה נגד מידלסברו, ב-4 בספטמבר 1946, בו הפסידה ליברפול 1–0 מול קהל של 34,140 איש. למרות ההפסד סיימה ליברפול את העונה כאלופת הליגה.

בעונת 1950/1951 נכחו 61,905 צופים במשחק בו ניצחה ליברפול את וולברהמפטון וונדררס 2–1 בסיבוב הרביעי של הגביע האנגלי, הנוכחות הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם באנפילד. לאחר 50 שנים רצופות בליגה הבכירה, נשרה הקבוצה לליגה השנייה בסיום עונת 1953/1954. העונה הראשונה של ליברפול בליגה השנייה ב-1954/1955 הביאה אותה לסיים במקום ה-11. במהלך עונה זו ספג המועדון את התבוסה הגדולה בתולדותיו, הפסד 9–1 לברמינגהם סיטי. ביל שאנקלי התמנה למאמן ליברפול בדצמבר 1959.

ליברפול פתחה את 1963/1964 בצורה גרועה, ואספה רק תשע נקודות מתשעת המשחקים הראשונים. ניצחון 2–1 על אברטון, ניצחון ראשון על יריבתה המקומית מאז 1950, עורר את ליברפול והיא עלתה במעלה הטבלה. הם זכו ב-47 נקודות מ-30 המשחקים הבאים והבטיחו את אליפות הליגה השישית של המועדון. ההצלחה הובילה לכך שממוצע הנוכחות באנפילד גדל ליותר מ-50,000. האוהדים גם הפכו קולניים יותר, ובסביבות הזמן הזה המעריצים בקופ אימצו את You'll Never Walk Alone כהמנון שלהם.

אליפות הליגה של ליברפול הכשירה אותם להשתתף בתחרות אירופאית בפעם הראשונה, בעונת 1964/1965 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל. ליברפול הגיעה עד לשלב חצי הגמר, שם הודחה על ידי אינטר מילאנו. כמו כן העפילה הקבוצה גם לגמר הגביע האנגלי מול לידס יונייטד. המשחק היה ללא שערים ב-90 הדקות הראשונות, אבל ליברפול עלתה ליתרון בהארכה, אך לידס השוותה זמן קצר לאחר מכן. שער של סנט ג'ון הבטיח ניצחון 2–1 לליברפול, ואת הזכייה הראשונה שלה בגביע האנגלי.

לאור הזכייה בגביע האנגלי השתתפה שוב הקבוצה באירופה, בגביע אירופה למחזיקות גביע, והגיעה עד לשלב הגמר שם הפסידה לבורוסיה דורטמונד. באותה העונה זכתה הקבוצה גם באליפות. בעונות שלאחר מכן דשדשה ליברפול במרכז הטבלה וגם בגביעים לא הצליחה להעפיל לשלבים המכריעים. עונת 1969/1970 הייתה תחילתה של תקופת מעבר עבור ליברפול, כאשר שחקנים ותיקים כמו סנט ג'ון וייטס ערכו את ההופעות האחרונות שלהם במועדון.

בעונת 1970/1971 הגיל הממוצע בקבוצה היה 22 בלבד, שכלל שחקנים דוגמת סטיב הייוויי, אלק לינדזי ולארי לויד. גם ג'ון טושאק הוחתם מקארדיף סיטי, אף על פי כן סיימה הקבוצה במקום החמישי, אך הייתה לה יותר הצלחה בתחרויות גביע. הם הגיעו לחצי הגמר של גביע הירידים בין ערים, שם הפסידו ללידס יונייטד. היא גם עלתה לגמר הגביע האנגלי, ושיחקה מול ארסנל, שם הפסידה לה בהארכה. עוד לפני הגמר מול ארסנל, הוחתם במועדון קווין קיגן מסקנתורפ יונייטד. קיגן הפך לשחקן מפתח בליברפול, והשפעתו הייתה מיידית. צירופו של קיגן כמעט ועזר לליברפול לזכות שוב באליפות, כשרק במחזור האחרון פספסו הזדמנות לזכות לולא היו גוברים על ארסנל עמה סיימה הקבוצה בתיקו. עונת 1972/1973 הייתה הצלחה גדולה כאשר הקבוצה זכתה באליפות הליגה בפעם השמינית, ובגביע האירופי הראשון של המועדון, גביע אופ"א, לאחר ניצחון על בורוסיה מנשנגלדבך. הגרמנית. הם הפכו לקבוצה האנגלית הראשונה שזוכה בליגה ובגביע אירופי באותה עונה.

בעונת 1973/1974 זכתה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע האנגלי לאחר ניצחון 0–3 על ניוקאסל יונייטד. ריי קנדי נקנה מארסנל בסיום אותה העונה, וביל שאנקלי עזב את משרת המאמן לאחר 15 שנה בתפקיד, והוחלף על ידי עוזרו, בוב פייזלי. שאנקלי זכור על ידי רבים מאוהדי ליברפול כמאמן הטוב ביותר של הקבוצה. רשימת התארים המכובדת שלו אמנם מחווירה לעומת חלק מממשיכיו, אבל הוא נחשב כמי שיצר את המוניטין של המועדון וסלל את הדרך להצלחותיו העתידיות.

ליברפול פתחה היטב את עונת 1974/1975 כשהם ללא הפסד בששת משחקיהם הראשונים בליגה, ורשמו את הניצחון הגדול ביותר שלהם אי פעם כשניצחו את סטרומסגודסט הנורווגית 11–0 בגביע אירופה למחזיקות גביע. הקבוצה על ידי פרנצווארוש ההונגרית בסיבוב השני. גם השתתפות המועדון בתחרויות גביע מקומיות הסתיימה מוקדם, כשהודחה בסיבוב הרביעי בגביע האנגלי ובגביע הליגה. ההתחלה הטובה של ליברפול לעונה בליגה לא נשמרה ובסופו של דבר היא סיימה במקום השני. פייזלי ביצע כמה החתמות חשובות במהלך העונה. הוא החתים את פיל ניל, טרי מקדרמוט וג'ימי קייס, שבהמשך הפכו לשחקנים מרכזיים בהצלחתו.

השנים המוצלחות

בעונת 1975/1976 הוביל פייזלי את הקבוצה לזכייה באליפות הליגה, כאשר היא הבטיחה אותה במחזור האחרון. ליברפול הודחה מוקדם מהגביע האנגלי ומגביע הליגה אך הצליחה טוב יותר באירופה, ועלתה לגמר גביע אופ"א, שם גברה על קלאב ברוז' והמועדון חגג זכייה שנייה בתואר.

גם בעונה שלאחר מכן זכתה ליברפול באליפות, האליפות העשירית של המועדון. גם באירופה היא המשיכה להצליח, כשגברה במשחק הגמר על בורוסיה מנשנגלדבך 3–1 והייתה לאלופת אירופה.

בפתיחת עונת 1977/1978 הוחתם במועדון קני דלגליש מסלטיק כמחליפו של קיגן. ההשפעה שלו הייתה מיידית, כשכבש 20 שערים ב-42 משחקי ליגה. דלגליש גם הבקיע את שער הניצחון בניצחון 1–0 של ליברפול על קלאב ברוז' בגמר גביע אירופה לאלופות 1978, כשהמועדון שמר על הגביע, והפך לקבוצה הבריטית הראשונה שעושה זאת שנתיים ברציפות. עם זאת, ליברפול לא הצליחה באותה השנה בזירה המקומית. הקבוצה סיימה שבע נקודות אחרי נוטינגהאם פורסט בליגה, שהיו גם יריביהם בגמר הגביע אותו ניצחה פורסט גם כן.

לאחר הדחה מוקדמת באירופה על ידי נוטינגהאם פורסט, זכתה ליברפול באליפות ה-11 תוך כדי שבירת שיאים. 68 הנקודות שהם צברו עלו על ה-67 של לידס יונייטד מעונת 1968/1969. כמו גם 16 השערים שספגו היו שיא נוסף. ליברפול שמרה על אליפות הליגה גם בעונה שלאחר מכן, תוך שהקבוצה מסיימת את העונה ללא הפסד באנפילד, עם שמונה ספיגות בלבד. העונה הטובה בליגה לא תורגמה לאירופה, שכן ליברפול הודחה בסיבוב הראשון של גביע אירופה על ידי דינמו טביליסי.

עונת 1980/1981 הייתה מהפחות טובות בליגה, הקבוצה סיימה במקום החמישי, המיקום הגרוע ביותר שלה מזה 16 שנים. עם זאת הקבוצה זכתה לראשונה בגביע הליגה לאחר ניצחון 2–1 על ווסטהאם יונייטד. בנוסף גם זכתה בפעם השלישית בגביע אירופה לאחר שגברה על ריאל מדריד 1-0 בזכות שער של אלן קנדי.

המשך הצלחה ואסון הייזל

עד סוף דצמבר 1981 ניצחה ליברפול רק 6 מתוך 17 משחקים, והיו בחצי התחתון של הליגה. במחצית השנייה של העונה הקבוצה עלתה על דרך המלך, ורצף של 11 ניצחונות רצופים לקראת סוף העונה הביא להם תואר אליפות נוסף בפער של 4 נקודות מאיפסוויץ' טאון. ליברפול שמרה על התואר גם בעונה שלאחר מכן, כשהיא מקדימה את ווטפורד ב-11 נקודות. בנוסף, ניצחון 2–1 על מנצ'סטר יונייטד בגמר גביע הליגה הביא לה את התואר שנה שלישית ברציפות. עוד לפני תחילת העונה, הודיע פייזלי על כוונתו לפרוש מאימון הקבוצה בגיל 64. פייזלי זכה בשש אליפויות, ובשלושה גביעי אירופה וגביעי ליגה, מה שהפך אותו למאמן המצליח ביותר בהיסטוריית המועדון והליגה. הוא הוחלף על ידי עוזרו ג'ו פייגן.

ליברפול המשיכה בהצלחתה בעונת 1983/1984 כשאר זכתה בטרבל. הקבוצה זכתה באליפות הליגה כשהיא מקדימה את סאות'המפטון ב-3 נקודות. כתוצאה מכך, הם השוו את השיא של שלוש אליפויות ליגה רצופות שהחזיקו האדרספילד טאון וארסנל. המפתח להצלחת הקבוצה באותה העונה היה החלוץ איאן ראש, שכבש 32 שערים בליגה ו-13 בשאר המסגרות. ליברפול שוב הגיעה לגמר גביע הליגה שם גברה על אברטון וזכתה בתואר בפעם הרביעית ברציפות. בנוסף הגיעה גם לגמר גביע אירופה שם גברה על רומא בדו-קרב פנדלים.

העונה השנייה של תחת ניהולו של פייגן הייתה פחות מוצלחת. ליברפול לא הצליחה לזכות בתואר בפעם הראשונה מזה תשע שנים. הקבוצה הצליחה להעפיל לגמר גביע אירופה, שם הפסידה ליובנטוס. עוד בטרם החל המשחק, פרצו אוהדי ליברפול גדר המפרידה בין שתי מחנות האוהדים. הצטברות אנשים על קיר היקפית גרמה לקריסתו, ו-39 אוהדים נהרגו במקום. לאחר המשחק, האשמה לאסון אצטדיון הייזל הוטלה על אוהדי ליברפול. כתוצאה מכך, אסרה ההתאחדות הכדורגל האנגלית על מועדונים אנגלים להשתתף בתחרויות אירופאיות, ויומיים לאחר מכן אסרה אופ"א על מועדונים אנגלים להשתתף ל"פרק זמן בלתי מוגדר". בנוסף, נקבע שליברפול תרצה הרחקה נוספת של שלוש שנים לאחר ביטול האיסור על מועדונים אנגלים. פייגן החליט לפרוש, וקני דלגליש מונה במקומו, והפך לשחקן-מאמן הראשון של המועדון.

בסוף ספטמבר 1985 הייתה ליברפול רחוקה מהצמרת כשפיגרה ב-10 נקודות אחרי מנצ'סטר יונייטד. ליברפול ניצחה ב-11 מ-12 המשחקים האחרונים שלהם. ליברפול הייתה צריכה לנצח את צ'לסי במשחק האחרון של העונה כדי לזכות באליפות. שער של דלגליש הבטיח את האליפות. בנוסף, הקבוצה הגיעה גם לגמר הגביע האנגלי, שם שיחקה מול אברטון וניצחה 1–3. המועדון השיג דאבל של אליפות הליגה והגביע האנגלי באותה עונה בפעם הראשונה.

בתחילת עונת 1986/1987, הודיע איאן ראש על כוונתו לעזוב את ליברפול לטובת יובנטוס האיטלקית כשהעונה תסתיים. באמצע העונה, דלגליש החתים את ג'ון אולדרידג' כמחליפו של ראש. ליברפול סיימה במקום השני בליגה אחרי אברטון, והודחה מהגביע האנגלי בסיבוב השלישי על ידי לוטון טאון. הקבוצה הגיעה לגמר גביע ליגת הכדורגל 1987, אך הם נוצחו 2–1 על ידי ארסנל. בסוף העונה, דלגליש החתים את פיטר בירדסלי וג'ון בארנס. ליברפול החזירה לעצמה את אליפות הליגה, כשהקבוצה לא סופגת שער עד המחזור ה-29 והפסידה פעמיים במהלך כל העונה. לקבוצה גם הייתה הזדמנות להשלים דאבל כשהגיעה לגמר הגביע האנגלי נגד וימבלדון, אך הפסידה במפתיע 1–0.

אסון הילסברו

ערך מורחב – אסון הילסבורו

ראש חזר לליברפול בתחילת עונת 1988/1989. ליברפול הגיעה לחצי גמר הגביע האנגלי נגד נוטינגהאם פורסט באצטדיון הילסבורו ב-15 באפריל 1989. שש דקות לאחר פתיחת המשחק, המשחק הופסק הצפיפות באחד היציעים הביאה למותם של תשעים ושישה אנשים, כשהם נמחצו מגדר הברזל. תשעים וארבעה מתו מיד, במה שנודע בשם אסון הילסבורו. מאוחר יותר באותו יום מת מפצעיו ההרוג ה-95 בבית החולים, וארבעה ימים לאחר מכן, מת מפצעיו ההרוג ה-96. כמעט ארבע שנים מאוחר יותר, מבלי לחזור להכרה, הקורבן ה-97, כשאר מ-2021 מת מפצעיו ההרוג ה-97.

עם פתיחת עונת 1989/1990 הסיבה ליברפול 9–0 את קריסטל פאלאס. שמונה שחקנים שונים הבקיעו עבור המועדון, הפעם היחידה שזה קרה בכדורגל האנגלי. במרץ 1990 החתים המועדון את רוני רוזנטל הישראלי בהשאלה מסטנדרד לייז'. השפעתו הייתה מיידית, והוא כבש שבעה שערים בשמונה הופעות, כולל שלושער מול צ'רלטון את'לטיק ועזר לקבוצה לזכות באליפות ה-18.

לאחר עונה הפכפכה, דלגליש הודיע על התפטרותו מתפקיד המאמן בפברואר 1991. רוני מוראן מונה כמאמן זמני, ובהמשך הוחלף על ידי שחקן העבר גריים סונס, אך הקבוצה לא הצליחה לסגור את הפער מארסנל שזכתה בתואר האליפות. בעונת 1991/1992. גארי גילספי וסטיב מקמהן נמכרו, וליברפול סיימה במקום השישי, הפעם הראשונה בה סיימה מחוץ לשתי הראשונות מאז 1981, חרף זכייה בגביע לאחר ניצחון 0–2 על סנדרלנד. זו הייתה העונה הראשונה שליברפול התחרתה באירופה מאז אסון אצטדיון הייזל ב-1985, לאחר 7 שנים של הרחקה, והגיעה לרבע גמר גביע אופ"א, שם הפסידה לגנואה האיטלקית 4–1 בשני המשחקים יחד.

עידן הפרמייר ליג

בעונת הפתיחה של הפרמייר ליג ליברפול סיימה שוב במקום השישי, כשהפסידה בחמישה עשר מתוך ארבעים ושניים משחקיה. בעונה שלאחר מכן סיימה במקום השמיני. ליברפול החלה לפגר אחרי יריבותיה מחוץ למגרש. מנצ'סטר יונייטד הרוויחה 93 מיליון ליש"ט לאחר שהונפקה לבורסה, בעוד ליברפול הרוויחה 22 מיליון ליש"ט כשחברת המדיה גרנדה רכשה 9.9% מהמועדון.

בעונתו המלאה הראשונה של רוי אוונס כמאמן סיימה ליברפול במקום הרביעי, המיקום הטוב ביותר שלה מאז עזיבתו של דלגליש. הקבוצה הגיעה לסיבוב השישי בגביע האנגלי, בטרם הפסידה 2–1 לטוטנהאם הוטספר והגיע גם לגמר גביע הליגה מול בולטון וונדררס, ושני שערים של סטיב מקמנמן עזרו לליברפול לנצח 2–1 כשהיא זכתה בגביע הליגה החמישי שלה. בעונת 1995/1996 העונה כללה ניצחון 4–3 נגד ניוקאסל יונייטד באנפילד באפריל 1996 כאשר סטן קולימור הבקיע שער ניצחון בזמן פציעות - משחק שנחשב לאחד הגדולים בתולדות הפרמייר ליג. ליברפול סיימה במקום השלישי, הגיעה לגמר הגביע האנגלי אך נכנעה לשער בדקה ה-85 של אריק קאנטונה.

שנות ה-2000

בעונת 2000/2001 זכתה ליברפול בשלושה גביעים והשלימה טרבל היסטורי. הגביע הראשון היה גביע הליגה, כאשר ניצחה את ברמינגהאם סיטי 5–4 בדו-קרב פנדלים לאחר שהמשחק הסתיים בתיקו 1–1. לאחר מכן הם זכו בגביע האנגלי, כאשר מייקל אואן כבש שני שערים בעשר הדקות האחרונות ומחק פיגור של שער אחד והעניק ניצחון על ארסנל 2–1. הגביע האחרון בו זכתה הקבוצה באותה העונה היה גביע אופ"א. שער עצמי בדקה האחרונה של תוספת הזמן של דלפי ז'לי הבטיח ניצחון 5–4 על דפורטיבו אלאבס. ליברפול סיימה את הליגה במקום השלישי, והבטיחה חזרה לגביע אירופה (כיום ליגת האלופות של אופ"א) לראשונה מאז אסון אצטדיון הייזל. השתתפותה של ליברפול בליגת האלופות של אופ"א בעונת 2001/2002 הביאה אותה עד לשלב רבע הגמר, שם הודחה על ידי באייר לברקוזן בתוצאה 4–3 בסיכום שני המשחקים. העונה הייתה הטובה ביותר של ליברפול בליגה בשנים האחרונות, כשהיא מסיימת במקום השני, שבע נקודות אחרי ארסנל.

הקבוצה זכתה בגביע אנגלי נוסף בעונה שלאחר מכן, כשהיא מנצחת את מנצ'סטר יונייטד במשחק הגמר. לאחר שסיימה במקום הרביעי בעונת 2003/2004 והבטיחה מקום בליגת האלופות לעונת 2004/2005, הקבוצה הודחה בשלב מוקדם מכל הגביעים בהם השתתפה, ובסיום העונה מונה רפאל בניטס לתפקיד המאמן.

עונת 2004/2005 הייתה אכזבה בליגה כאשר ליברפול סיימה במקום החמישי מחוץ למקומות המובילים לליגת האלופות. בנוסף הודחו מהסיבוב השלישי בגביע האנגלי על ידי ברנלי. הקבוצה הגיעה לגמר גביע הליגה, אך הפסידה 3–2 לצ'לסי. ליברפול הגיעה גם לגמר ליגת האלופות, במשחק שנודע בשם "הנס של איסטנבול", נראה היה שהמועדון יפסיד את הגמר השני שלו באותה העונה כשהקבוצה הייתה בפיגור 3–0 למילאן האיטלקית במחצית, אבל שלושה שערים בשש דקות במחצית השנייה אפשרו לליברפול להשוות ל-3–3, והקבוצה ניצחה 3–2 בדו-קרב הפנדלים.

בעונת 2005/2006 סיימה הקבוצה במקום השלישי. הם גם הגיעו לגמר הגביע האנגלי שבו התמודדו מול ווסטהאם יונייטד. ליברפול ניצחה 3–1 בדו-קרב פנדלים לאחר שהמשחק הסתיים בתיקו 3–3.

עונת 2006/2007 הייתה הראשונה של ליברפול לאחר שאנשי העסקים האמריקאים ג'ורג' גילט וטום היקס רכשו את המועדון, תמורת 470 מיליון ליש"ט. ליברפול הגיעה שוב למקום השלישי בליגה, הפעם בפיגור גדול של 21 נקודות ממנצ'סטר יונייטד. הם הודחו משתי תחרויות הגביע המקומי לאחר הפסדים לארסנל, אך הגיעו לגמר ליגת האלופות ב-2007, שם התמודדו שוב נגד מילאן. בניגוד ל-2005, ליברפול לא הצליחה להתאושש מפיגור, והפסידה במשחק 2–1. במהלך הקיץ, חיזק בניטס את הקבוצה על ידי החתמת פרננדו טורס עבור שיא מועדון של 24 מיליון פאונד, והקשרים ראיין באבל ויוסי בניון. הקבוצה סיימה 13 פעמים מתוך 38 המשחקים של העונה, וסיימה במקום הרביעי. ליברפול הודחה בשלבים מוקדמים מהגביעים המקומיים, אך בליגת האלופות הגיעה לחצי הגמר בפעם השלישית בארבע שנים, שם הפסידה 4–3 בסיכום לצ'לסי. טורס כבש 33 שערים בכל המסגרות, ובתוך כך שבר שני שיאי מועדון: הוא הפך לחלוץ ליברפול הראשון מאז רובי פאולר שכובש יותר מ-20 שערים בעונה בליגה, והשווה את רצף ההבקעות של רוג'ר האנט במשחקי ליגה רצופים באנפילד (8).

בעונת עונת 2009/2010 סיימה הקבוצה במקום השביעי בליגה. הם הפסידו אחד-עשר משחקים, תשעה יותר מהעונה הקודמת, וסיימו מחוץ לארבע הראשונות לראשונה מאז 2005. הקבוצה הגיעה עד לשלב חצי הגמר בליגה האירופית שם הודחה על ידי אתלטיקו מדריד. לאור האכזבה הוחלף רפאל בניטס בסיום העונה על ידי רוי הודג'סון.

המועדון נמכר ל-Fenway Sports Group במהלך עונת 2010/2011. חשבונות הראו שלליברפול יש חובות של 350 מיליון ליש"ט עם הפסדים של 55 מיליון ליש"ט. הפסד 3–1 לבלקבורן רוברס בינואר 2011, הותיר את הקבוצה במקום ה-12 בליגה עם תשעה הפסדים מעשרים משחקים. הודג'סון פוטר לאחר המשחק והוחלף על ידי מאמן העבר קני דלגליש. לאחר הפסד במשחקו הראשון מול מנצ'סטר יונייטד בגביע האנגלי, ליברפול סיימה בסופו של דבר את העונה במקום השישי. דלגליש רכש מספר שחקנים בתחילת עונת 2011/2012, ביניהם צ'רלי אדם, סטיוארט דאונינג וג'ורדן הנדרסון. הקבוצה סיימה במקום השמיני, המיקום הגרוע ביותר של המועדון זה שמונה עשרה שנים. גם בגביע הליגה וגם בגביע האנגלי, הם הגיעו לגמר. המועדון זכה בגביע הליגה השמיני שלו, שיא אנגלי, עם ניצחון 3–2 בפנדלים מול קארדיף סיטי לאחר שהמשחק הסתיים בתיקו 2–2. עם זאת, ליברפול הפסידה בגמר הגביע האנגלי 2–1 לצ'לסי. דלגליש פוטר בסיום העונה והוחלף על ידי ברנדן רוג'רס.

בעונתו הראשונה של רוג'רס בתפקיד, ליברפול סיימה במקום השביעי, אך עלתה על הציפיות בעונה שלאחר מכן. ניצחון על מנצ'סטר סיטי הרחיק אותה ארבעה ניצחונות מתואר האליפות הראשון שלה מאז 1990, אבל רצף של 11 ניצחונות רצופים נעצר בהפסד ביתי 0–2 לצ'לסי. במשחק הבא שלה - בחוץ בקריסטל פאלאס, ליברפול ספגה שלוש פעמים ב-15 הדקות האחרונות בדרך ל-3–3 ואפשרה למנצ'סטר סיטי לעקוף אותה בטבלה וזכתה בתואר. בסיום העונה נמכר לואיס סוארזס לברצלונה תמורת 75 מיליון פאונד, ובינואר שלאחר מכן סטיבן ג'רארד סיכם על מעבר ללוס אנג'לס גלאקסי בתום העונה, וסיים תקופה של 17 שנים במועדון. רוג'רס פוטר לאחר פתיחה גרועה של עונת 2015/2016.

ההצלחה בעידן קלופ

לאחר פיטוריו של רוג'רס, ב-8 באוקטובר 2015 חתם יורגן קלופ לשלוש שנים במועדון. לאחר מינויו, הגיהע ליברפול לגמר גביע הליגה והליגה האירופית, כשהפסידה את הראשון 3–1 בדו-קרב פנדלים לאחר שהמשחק הסתיים ב-1–1, ואת האחרון 3–1 לסביליה. בעונה המלאה הראשונה של ליברפול תחת קלופ, הקבוצה סיימה במקום הרביעי., כמו גם בעונה שלאחריה, ובנוסף הוביל את הקבוצה לגמר ליגת האלופות 2017/2018, שם הפסידה ליברפול 3–1 לריאל מדריד. לאחר מכן ביצע קלופ מספר החתמות בפרופיל גבוה, כשהבולט שביניהם הוא הבלם וירג'יל ואן דייק בינואר 2018, תמורת 75 מיליון פאונד, דמי העברה הגבוהים בהיסטוריה עבור שחקן הגנה. עוד הוחתמו בקיץ 2018 נבי קייטה, פאביניו, והשוער אליסון בקר. פיליפה קוטוניו נמכר לברצלונה.

ליברפול פתחה את עונת 2018/2019 בצורה הטובה ביותר שלה, כשניצחה בשישה המשחקים הראשונים של העונה. עד לינואר נותרה ליברפול בלתי מנוצחת, הפעם הרביעית בלבד בפרמייר ליג לעשות זאת, כשהיא משווה את שיא כל הזמנים במספר השערים שספגה באמצע העונה. ליברפול ספגה 7 שערים ושמרה על 12 שערים נקיים ב-19 משחקים. בסופו של דבר, ליברפול סיימה את העונה כסגנית האלופה כשאיבדה אותה למנצ'סטר סיטי, לה היא הפסידה את המשחק היחיד אותו הפסידה בכל העונה כולה. ליברפול השיגה 97 נקודות, הכמות השלישית בטיבה של קבוצה שלא זכתה בתואר בליגה, ונותרה ללא הפסד באנפילד זו העונה השנייה ברציפות. שלושים ניצחונות הליגה שלהם תאמו את שיא המועדון של ניצחונות בעונה. ליברפול הגיעה לגמר ליגת האלופות זו השנה השנייה ברציפות לאחר שהתגברה על פיגור 3–0 במשחק הראשון בחצי הגמר מול ברצלונה לאחר שניצחה 4–0 במשחק השני באנפילד. בגמר ליברפול ניצחה את טוטנהאם הוטספר 2–0 כדי להבטיח את התואר האירופי השישי של המועדון ולסיים בצורת גביעים של שבע שנים.

בסופר קאפ 2019 ניצחה ליברפול את צ'לסי 5–4 בדו-קרב פנדלים. ליברפול זכתה בתואר בפעם הרביעית, מספר אשר הציב אותה מאחורי ברצלונה ומילאן בלבד, להן חמישה תארים כל אחת. לאחר שסיימה כסגנית בשלוש הזדמנויות קודמות, ליברפול זכתה בגביע העולם הראשון שלה למועדונים ב-2019 לאחר שניצחה את פלמנגו 1–0 בגמר לאחר הארכה, מה שהפך אותה לקבוצה האנגלית הראשונה שזוכה בטרבל הבינלאומי של ליגת האלופות, סופר קאפ וגביע העולם למועדונים.

ליברפול הובילה את הפרמיירליג ביד רמה בעונת 2019/2020 ב-13 נקודות לאחר 21 משחקים, כשלרשותה 61 נקודות מ-21 המשחקים הראשונים. ב-13 במרץ 2020, לאחר ששיחקה 29 משחקים בלבד, וכשיש לה יתרון חסר תקדים של 25 נקודות על פני מנצ'סטר סיטי שבמקום השני, יצאה הליגה לפגרה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בבריטניה. ליברפול חזרה לבסוף לפעילות נגד אברטון בדרבי ב-21 ביוני עם תיקו 0–0. ההמתנה של 30 שנה לתואר ה-19 בליגה הבכירה שלהם (וראשונה בעידן הפרמיירליג) הסתיימה לבסוף ב-25 ביוני לאחר ניצחון של צ'לסי על מנצ'סטר סיטי. ליברפול זכתה בתואר עם שיא, כאשר נותרו עדיין שבעה משחקים לעונה. ב-27 בפברואר 2022, ליברפול זכתה בגביע הליגה התשיעי שלה, הישג שיא, לאחר ניצחון 10–11 בדו-קרב פנדלים נגד צ'לסי. בחודש מאי שוב גברה על צ'לסי בדו-קרב פנדלים, הפעם בגמר הגביע הליגה וזכתה בפעם השמינית בתואר ובפעם הראשונה מאז עונת 2005/2006.

עוד באותה העונה הגיעה ליברפול למחזור האחרון בליגה כשהיא בפיגור נקודה אחת ממנצ'סטר סיטי והייתה זקוקה לאיבוד נקודות של סיטי ולנצח את משחקה מול וולברההמפטון וונדרס, אולם שלושה שערים של סיטי ברבע שעה האחרונה העניקו לה את האליפות וליברפול הסתפקה במקום השני חרף ניצחון 1–3.

בליגת האלופות באותה העונה הוגרלה ליברפול בשלב הבתים יחד עם אתלטיקו מדריד, מילאן ופורטו. ליברפול ניצחה את כל ששת המשחקים בשלב המוקדם והייתה לקבוצה האנגלית הראשונה שמנצחת את כל שישה המשחקים בשלב הבתים. בהמשך גברה ליברפול על אינטר מילאנו, בנפיקה ליסבון וויאריאל, והעפילה לגמר שלישי ב-4 שנים. במשחק הגמר שהתקיים באצטדיון סטאד דה פראנס בפריז, נכנעה ליברפול לריאל מדריד בתוצאה 0–1.

את פתיחת עונת 2022/2023 פתחה ליברפול בזכייה ראשונה במגן הקהילה לראשונה מאז 2006, לאחר שגברה על מנצ'סטר סיטי בתוצאה 1–3. במחזור השלישי של עונת 2022/2023, ב-27 באוגוסט 2022 רשמה ליברפול את הניצחון הגדול בתולדותיה בפרמייר ליג, כשגברה 0–9 על בורנמות'. ב-5 במרץ 2023 רשמה הקבוצה ניצחון 7-0 על יריבתה המרה מנצ'סטר יונייטד. הייתה זו השביעייה הראשונה של ליברפול נגד יונייטד מאז מרץ 1908, והשלישית בסך הכל בהיסטוריית המפגשים בין הקבוצות. עם זאת הקבוצה סיימה את העונה במקום החמישי בלבד, ללא כרטיס לליגת האלופות.

שיאים

הופעות כל הזמנים

הטבלה כוללת משחקים רשמיים בלבד

	שם	שנים	ליגה	גביע ה-FA	גביע הליגה	אחרים1	סך הכל
1	איאן קלהאן	1960–1978	640 (4)	79 (2)	42 (7)	96 (1)	857 (14)
2	ג'יימי קראגר	1996–2013	508 (24)	40 (1)	35 (7)	152 (3)	737 (35)
3	סטיבן ג'רארד	1998–2015	504 (39)	42 (5)	30 (5)	134 (14)	710 (63)
4	ריי קלמנס	1967–1981	470 (0)	54 (0)	55 (0)	86 (0)	665 (0)
	אמלין יוז	1967–1979	474 (0)	62 (0)	46 (0)	83 (0)	665 (0)
6	איאן ראש	1980–1987 1988–1996	469 (22)	61 (5)	78 (0)	52 (3)	660 (30)
7	פיל ניל	1974–1985	455 (2)	45 (0)	66 (0)	81 (0)	650 (2)
8	טומי סמית'	1962–1978	467 (0)	52 (0)	30 (0)	89 (1)	638 (1)
9	ברוס גרובלאר	1980–1994	440 (0)	62 (0)	70 (0)	56 (0)	628 (0)
10	אלן הנסן	1977–1991	434 (0)	58 (1)	68 (0)	60 (1)	620 (2)

^{1 אחרים כולל: משחקים במפעלים אירופאיים, מגן הקהילה, פליי-אוף הליגה האנגלית, גביע הפול-ממבר, הסופר קאפ האירופי, ואליפות העולם לקבוצות.}

שיאים נוספים הקשורים בהופעות

• הכי הרבה הופעות בכל המסגרות: איאן קלהאן (857)
• הכי הרבה הופעות הליגה האנגלית: איאן קלהאן (640)
• הכי הרבה הופעות הגביע האנגלי: איאן קלהאן (79)
• הכי הרבה הופעות בגביע הליגה: איאן ראש (79)
• הכי הרבה הופעות במפעלים אירופאיים: ג'יימי קראגר (150)
• השחקן הכי ביותר: ג'רום סינקלייר, 16 שנים ו-6 ימים, נגד וסט ברומיץ' אלביון (26 בספטמבר 2012)
• השחקן הצעיר ביותר שפתח בהרכב הקבוצה: הארווי אליוט, 16 שנים ו-174 ימים, נגד מילטון קינס דונס (25 בספטמבר 2019)
• השחקן הכי מבוגר: ניד דויג, 41 שנים ו-165 ימים, נגד ניוקאסל יונייטד (11 באפריל 1908)
• הכי הרבה הופעות ברציפות: פיל ניל (417) מ-23 בנובמבר 1976 עד ל-24 בספטמבר 1983.
• השחקן ששיחק הכי הרבה שנים במועדון: אלישה סקוט, 21 שנים ו-52 ימים. (מ-1913 עד 1934)
• הכי הרבה כרטיסים אדומים: סטיבן ג'רארד (7)

טבלת כובשי כל הזמנים

הטבלה כוללת משחקים רשמיים בלבד

	שם	שנים	ליגה	גביע ה-FA	גביע הליגה	אחרים1	סך הכל
1	איאן ראש	1960–1978 1988–1996	229 (469)	39 (61)	48 (78)	30 (52)	346 (660)
2	רוג'ר האנט	1958–1969	244 (404)	18 (44)	5 (10)	18 (34)	285 (492)
3	גורדון הודג'סון	1925–1936	233 (358)	8 (19)	0 (0)	0 (0)	241 (377)
4	בילי לידל	1938–1961	215 (492)	13 (42)	0 (0)	0 (0)	228 (534)
5	מוחמד סלאח	2017–	137 (217)	11 (5)	1 (4)	43 (72)	186 (304)
6	סטיבן ג'רארד	1998–2015	120 (504)	15 (42)	9 (30)	42 (134)	186 (710)
7	רובי פאולר	1993–2001 2006–2007	128 (266)	12 (24)	29 (35)	14 (44)	183 (369)
8	קני דלגליש	1977–1990	118 (355)	13 (37)	27 (59)	14 (64)	172 (515)
9	מייקל אואן	1996–2004	118 (216)	8 (15)	9 (14)	23 (52)	158 (297)
10	הארי צ'יימברס	1915–1928	135 (315)	16 (28)	0 (0)	0 (1)	151 (339)

^{1 אחרים כולל: משחקים במפעלים אירופאיים, מגן הקהילה, פליי-אוף הליגה האנגלית, גביע הפול-ממבר, הסופר קאפ האירופי, ואליפות העולם לקבוצות.}

מלך שערי ליברפול במפעלים האירופאיים סטיבן ג'רארד

שיאים נוספים הקשורים בשערים

• הכי הרבה שערים בכל המסגרות: איאן ראש (346)
• הכי הרבה שערי ליגה: רוג'ר האנט (244)
• הכי הרבה שערים בגביע האנגלי: איאן ראש (39)
• הכי הרבה שערים בגביע הליגה: איאן ראש (48)
• הכי הרבה שערים במפעלים אירופאיים: סטיבן ג'רארד (41)
• השחקן שכבש את השער הראשון של המועדון: מלקולם מקווין, נגד רות'רהאם טאון (1 בספטמבר 1892)
• הכי הרבה שערים בעונה אחת: איאן ראש (47) בעונת 1983/1984
• הכי הרבה שערים בעונת בכורה במועדון: מוחמד סלאח (44) בעונת 2017/2018
• הכי הרבה שערי ליגה בעונה אחת: רוג'ר האנט (41) בעונת 1961/1962
• הכי הרבה שערים בעונה אחת של שחקן בעידן הפרמייר ליג: מוחמד סלאח (44) עונת 2017/2018
• הכי הרבה שערים בעונה אחת במפעלים אירופאיים: מוחמד סלאח ורוברטו פירמינו (11) בעונת 2017/2018
• העונה עם הכי הרבה כובשים שונים: 22 (עונת 2015/2016)
• השחקן שכבש הכי הרבה משחקים ברציפות: מוחמד סלאח (10) מ-28 באוגוסט 2021 עד ל-24 באוקטובר 2021)
• השער המהיר ביותר: פול וולש (14 שניות) נגד וסטהאם יונייטד ב-27 באוגוסט 1984
• השלושער המהיר ביותר: רובי פאולר (4 דקות ו-33 שניות) נגד ארסנל ב-28 באוגוסט 1994
• השחקן שכבש הכי הרבה פנדלים: סטיבן ג'רארד (47)

משחקים ראשונים

• המשחק הראשון של המועדון: ניצחון 1–7 במשחק ידידות נגד רות'רהאם טאון (1 בספטמבר 1892)
• המשחק הראשון בליגה האנגלית: ניצחון 0–2 נגד מידלסברו אירונופוליס (2 בספטמבר 1893)
• המשחק הראשון בגביע האנגלי: ניצחון 0–4 על נאנטיץ' טאון (15 באוקטובר 1892)
• המשחק הראשון בגביע הליגה: 1-1 נגד לוטון טאון (19 באוקטובר 1960)
• המשחק הראשון במסגרת איירופית: ניצחון 0–5 על קו. אר. רייקיאוויק (17 באוגוסט 1964)

ניצחונות היסטוריים

• הניצחון הגבוה ביותר במסגרות איירופאיות: 11-0 על סטרומסגודסט (גביע אירופה למחזיקות - 17 בספטמבר 1974)
• הניצחון הגבוה ביותר בליגה האנגלית: 10-1 על רות'רהאם טאון (18 בפברואר 1899)
• הניצחון הגבוה ביותר בפרמייר ליג: 9-0 על בורנמות' (27 באוגוסט 2022)
• ניצחון החוץ הגבוה ביותר במסגרת הליגה: 7-0 נגד קריסטל פאלאס (19 בדצמבר 2020)
• הניצחון הגבוה ביותר במסגרת הגביע האנגלי: 9-0 נגד ניוטאון בסיבוב השני (29 באוקטובר 1892)
• הניצחון הגבוה ביותר במסגרת גביע הליגה: 10-0 נגד פולהאם בסיבוב השני (23 בספטמבר 1986)
• הכי הרבה ניצחונות ליגה: עונת 2019/2020 (32)
• הכי מעט ניצחונות ליגה: עונת 1891/1892 (2)
• הכי הרבה ניצחונות בית בעונה בכל המסגרות: עונת 2000/2001, 2018/2019, 2019/2020 (22)
• הכי הרבה ניצחונות חוץ בעונה בכל המסגרות: עונת 2019/2020 (14)

הפסדים היסטוריים

• ההפסד הגבוה ביותר: 9-1 לברמינגהאם סיטי (11 בדצמבר 1954)
• ההפסד הגבוה ביותר באנפילד: 6-0 לסנדרלנד (19 באפריל 1930)
• ההפסד הגבוה ביותר במסגרת הפרמייר ליג: 6-1 לסטוק סיטי (24 במאי 2015), 5-0 למנצ'סטר סיטי (9 בספטמבר 2017), 7-2 לאסטון וילה (4 באוקטובר 2020)
• ההפסד הגבוה ביותר במסגרת הגביע האנגלי: 5-0 בסיבוב הרביעי לבולטון וונדררס (26 בינואר 1946)
• ההפסד הגבוה ביותר במסגרת גביע הליגה: 5-0 לאסטון וילה ברבע הגמר (17 בדצמבר 2019)
• הכי הרבה הפסדים בליגה: עונת 1953/1954 (23)
• הכי מעט הפסדים: עונת 1983/1984 (0)

שיאים נוספים

• רצף הניצחונות הגדול ביותר בליגה: 18 (מ-27 באוקטובר 2019 עד 24 בפברואר 2020)
• רצף הניצחונות הגדול ביותר בפתיחת העונה: 8 (עונת 1990/1991 ועונת 2019/2020)
• רצף ההפסדים הגדול ביותר: 9 (מ-29 באפריל 1899 עד 14 באוקטובר 1899)
• רצף משחקי הליגה הגדול ביותר ללא הפסד: 44 (מ-12 בינואר 2019 עד 24 בפברואר 2020)
• רצף ניצחונות במשחקי בית: 24 (מ-9 בפברואר 2019 עד 5 ביולי 2020)
• רצף משחקי בית ללא הפסד: 85 (מ-7 בפברואר 1978 עד 31 בינואר 1981)
• רצף משחקי בית ללא הפסד במסגרת הליגה: 68 (מ-7 במאי 2017 עד 17 בינואר 2021)
• רצף המשחקים בהם הקבוצה כבש לפחות שער אחד: 34 (מ-19 באפריל 2021 עד 22 בדצמבר 2021)
• רצף משחקים הארוך ביותר ללא ספיגת שער: 11(מ-29 באוקטובר 2005 עד 18 בדצמבר 2005)
• רצף הפסדי בית הגדול ביותר: 6 מ-21 בינואר 2021 עד 7 במרץ 2021)
• העונה עם הכי הרבה שערי ליגה: 106 (עונת 1985/1986)
• העונה עם הכי מעט שערי ליגה: 42 (עונת 1901/1902 ועונת 1970/1971)
• הכי הרבה ספיגות בעונה אחת במסגרת הליגה: 97 (עונת 1953/1954)
• הכי מעט ספיגות בעונה אחת במסגרת הליגה: 16 (עונת 1978/1979)
• רצף המשחקים בהם הקבוצה כבשה לפחות שער אחד במסגרת הליגה: 36 (מ-10 במרץ 2019 עד 24 בפברואר 2020)
• רצף המשחקים בהם הקבוצה כבשה לפחות שער אחד מפתיחת העונה במסגרת הליגה: 27 (עונת 2019/2020)

שיאי נקודות

• הכי הרבה נקודות בעונה (כאשר ניצחון הכי שווה 2 נקודות): 68 (עונת 1978/1979)
• הכי הרבה נקודות בעונה (כאשר ניצחון היה שווה 3 נקודות): 99 (עונת 2019/2002)
• הכי מעט נקודות בעונה (כאשר ניצחון הכי שווה 2 נקודות): 22 (עונת 1894/1895)
• הכי מעט נקודות בעונה (כאשר ניצחון היה שווה 3 נקודות): 52 (עונת 2011/2012)

מאמנים

מאמני הקבוצה

שם	מדינה	מאז	עד	מ	נצ	ת	הפ	% נצ
ויליאם א. בארקלי	אירלנד (אי)	15 בפברואר 1892	16 באוגוסט 1896	77	20	30	30	60.63
טום ווטסון	אנגליה	17 באוגוסט 1896	6 במאי 1915	742	329	141	272	44.34
דייוויד אשוורת'	אנגליה	18 בדצמבר 1919	12 בפברואר 1923	139	70	40	29	50.36
מאט מקווין	סקוטלנד	13 בפברואר 1923	15 בפברואר 1928	229	93	60	76	40.61
ג'ורג' פטרסון	אנגליה	7 במרץ 1928	6 באוגוסט 1936	366	137	85	144	37.43
ג'ורג' קיי	אנגליה	6 באוגוסט 1936	ינואר 1951	357	142	93	122	39.78
דון ולש	אנגליה	23 במרץ 1951	4 במאי 1956	232	81	58	93	34.91
פיל טיילור	אנגליה	מאי 1956	17 בנובמבר 1959	150	76	32	42	50.67
ביל שאנקלי	סקוטלנד	1 בדצמבר 1959	12 ביולי 1974	783	407	198	178	51.98
בוב פייזלי	אנגליה	26 באוגוסט 1974	1 ביולי 1983	535	308	131	96	57.57
ג'ו פייגן	אנגליה	2 ביולי 1983	29 במאי 1985	131	71	36	24	54.20
קני דלגליש	סקוטלנד	30 במאי 1985	21 בפברואר 1991	307	187	78	42	60.91
רוני מוראן (זמני)	אנגליה	22 בפברואר 1991	15 באפריל 1991	10	4	1	5	40.00
גריים סונס	סקוטלנד	16 באפריל 1991	28 בינואר 1994	157	66	45	46	42.04
רוי אוונס	אנגליה	31 בינואר 1994	12 בנובמבר 1998	226	117	56	53	51.77
רוי אוונסז'ראר הוייה	אנגליה צרפת	16 ביולי 1998	12 בנובמבר 1998	18	7	6	5	38.89
ז'ראר הוייה	צרפת	16 ביולי 1998	24 במאי 2004	307	160	73	74	52.12
רפאל בניטס	ספרד	16 ביוני 2004	3 ביוני 2010	350	194	77	79	55.43
רוי הודג'סון	אנגליה	1 ביולי 2010	8 בינואר 2011	31	13	9	9	41.94
קני דלגליש	סקוטלנד	8 בינואר 2011	16 במאי 2012	74	35	17	22	47.30
ברנדן רוג'רס	צפון אירלנד	1 ביוני 2012	4 באוקטובר 2015	166	83	41	42	50.00
יורגן קלופ	גרמניה	8 באוקטובר 2015	הווה	433	260	98	75	60.00

שיאי מאמנים

• המאמן שאימן הכי הרבה שנים: טום ווטסון - מ-17 באוגוסט 1896 עד 6 במאי 1915 (18 שנים ו-262 ימים)
• המאמן שאימן הכי הרבה משחקים: ביל שאנקלי - 783 משחקים על פני תקופה של 14 שנים ושבעה חודשים, מדצמבר 1959 עד יולי 1974
• המאמן עם הכי הרבה ניצחונות: ביל שאנקלי (407)
• המאמן עם הכי הרבה הפסדים: טום ווטסון (272)
• המאמן שתחתיו נכבשו הכי הרבה שערים: ביל שאנקלי (1,307)
• המאמן שתחתיו ספגו הכי הרבה שערים: טום ווטסון (1,056)

תארים

• אליפות אנגליה: 19

1900/1901, 1905/1906, 1921/1922, 1922/1923, 1946/1947, 1963/1964, 1965/1966, 1972/1973, 1975/1976, 1976/1977, 1978/1979, 1979/1980, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1985/1986, 1987/1988, 1989/1990, 2019/2020

• אליפות ליגת לנקשייר: 1

1892/1893

• ליגת האלופות: 6
  • (תוצאות ויריבות)
  1. 1976/1977 1–3 על בורוסיה מנשנגלדבך
  2. 1977/1978 0–1 על קלאב ברוז'
  3. 1980/1981 0–1 על ריאל מדריד
  4. 1983/1984 1–1 (2–4 בפנדלים) על רומא
  5. 2004/2005 3–3 (2–3 בפנדלים) על מילאן
  6. 2018/2019 0–2 על טוטנהאם הוטספר
• גביע אופ"א: 3

1972/1973, 1975/1976, 2000/2001

• גביע ה-FA‏:8

1964/1965, 1973/1974, 1985/1986, 1988/1989, 1991/1992, 2000/2001, 2005/2006, 2021/2022

• גביע הליגה: 10 (שיא)

1980/1981, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1994/1995, 2000/2001, 2002/2003, 2011/2012, 2021/2022, 2023/2024

• מגן הקהילה: 16

1964*, 1965*, 1966, 1974, 1976, 1977*, 1979, 1980, 1982, 1986*, 1988, 1989, 1990*, 2001, 2006, 2022

• הסופר קאפ האנגלי: 1

1986

(*=תואר במשותף)

• הסופר קאפ האירופי: 4

1977, 2001, 2005, 2019

• אליפות העולם לקבוצות: 1

2019

• אליפות ליגת המילואים הבכירה: 16

1956/1957, 1968/1969, 1969/1970, 1970/1971, 1972/1973, 1973/1974, 1974/1975, 1975/1976, 1976/1977, 1978/1979, 1980/1981, 1981/1982, 1983/1984, 1984/1985, 1989/1990, 1999/2000

• סך הכול: 67 תארים בכל הזמנים

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של היסטוריה של מועדון הכדורגל ליברפול