ויקיפדיה:ציטוט יומי/המלצות קודמות/אוגוסט 2017

אוגוסט
1 באוגוסט 2017	אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יְרוּשָׁלַ‍ִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. — ספר תהלים, פרק קל"ז, פסוקים ה'–ו'	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוגוסט 2017	שלי ושלכם – שלה הוא! — רבי עקיבא לתלמידיו על רחל אשתו, תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ', עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוגוסט 2017	אין דור שאין בו ליצנין — תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ב', הלכה ה'	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוגוסט 2017	There's no such thing as old age; there is only sorrow. זקנה אינה קיימת, זהו רק הצער. — אדית וורטון, סופרת אמריקנית	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוגוסט 2017	קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת — מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ח'	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוגוסט 2017	מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. — מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'. מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת הכתובים בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זה. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוגוסט 2017	לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. — רבן שמעון בן גמליאל, משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ח'	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוגוסט 2017	כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ - עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ — ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ה'	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוגוסט 2017	צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ — ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק כ'	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוגוסט 2017	תָּפַסְתָּ מְרֻבֶּה - לֹא תָּפַסְתָּ — תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ה', עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוגוסט 2017	מָסֹרֶת, סְיָג לַתּוֹרָה — רבי עקיבא, משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ג	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוגוסט 2017	מַעַשְׂרוֹת, סְיָג לָעֹשֶׁר — רבי עקיבא, משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ג	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוגוסט 2017	אין שמחה אלא בבשר ויין — פתגם עממי מקובל ביהדות, פרפרזה של דברי התלמוד הבבלי, מסכת פסחים, דף ק"ט, עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוגוסט 2017	אל תפתח פה לשטן — ניב עברי המשמש כמשפט אזהרה, לשמור על לשון נקייה, ולא לומר דבר רע, על מנת שלא יתרחש.	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוגוסט 2017	אַל תַּחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ — ספר משלי, פרק ג', פסוק כ"ט	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוגוסט 2017	כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים, וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ — ספר זכריה, פרק ח', פסוקים ד'–ה'	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוגוסט 2017	טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד — מגילת קהלת, פרק ד', פסוק ט'	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוגוסט 2017	וְהָיָה כִּי יָשׁוּב מִנֻּדּוֹ וְיָבוֹא אֶל אַרְצִי, אֲנִי אֶהְיֶה שְׁלֵוָה. וְכִי יִפְקֹד בֵּית אִמִּי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְּפָנָיו – שׁוּב אֶרְאֶה בְּפָנָיו, אֲנִי אֶהְיֶה שְׁלֵוָה. וְכִי יַבִּיט אֵלַי – גַּם כִּי יַבִּיט אֵלַי וְאֶל מִסְתְּרֵי נַפְשִׁי, כְּשֶׁהִבִּיט, בְּרַחֲמָיו הָרְחוֹקִים וּבְתוּגַת הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁל גֶּבֶר – כַּגִּבּוֹר, הַלּוֹבֵשׁ אֶת מַדָּיו, אֲנִי אֶלְבַּשׁ שַׁלְוָה אֲפֵלָה. — שורות ראשונות משירה של צילה דראפקין, שנכתב רוסית במקור, בתרגומו ועיבודו של אורי ניסן גנסין. פורסם בנובלה שלו: "אצל", 1912.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוגוסט 2017	למה הולד דומה במעי אמו? לפנקס שמקופל, ומונח ידיו על שתי צדעיו, שתי אציליו על ב' ארכובותיו, וב' עקביו על ב' עגבותיו, וראשו מונח לו בין ברכיו, ופיו סתום, וטבורו פתוח, ואוכל ממה שאמו אוכלת, ושותה ממה שאמו שותה, ואינו מוציא רעי, שמא יהרוג את אמו, וכיון שיצא לאוויר העולם, נפתח הסתום, ונסתם הפתוח, שאלמלא כן, אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת, ונר דלוק לו על ראשו, וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו... — רבי שמלאי, תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל', עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוגוסט 2017	Reader, suppose you were an idiot. And suppose you were a member of Congress. But I repeat myself קורא, נניח שהיית אידיוט. ונניח שהיית חבר קונגרס. אבל אני חוזר על עצמי. — מארק טוויין	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוגוסט 2017	Every gift of noble origin Is breathed upon by Hope's perpetual breath כל מתנה אצילית מפיחה משב רוח נצחי של תקווה. — ויליאם וורדסוורת׳, משורר אנגלי	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוגוסט 2017	ללא חירות המחשבה לא תיתכן חוכמה, וחירות הציבור אינה אפשרית ללא חופש הביטוי. — בנג'מין פרנקלין, 1722	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוגוסט 2017	Determine that the thing can and shall be done, and then we shall find the way ברגע שתחליט שהעניין הוא בר-ביצוע - אנחנו כבר נמצא את הדרך לבצע אותו — מתוך נאום של אברהם לינקולן בבית הנבחרים האמריקאי ב-20 ביוני 1848	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוגוסט 2017	דיפלומטיה היא האמנות של לשאת ולתת עם נוכלים — מתוך יומנו האישי של בנימין זאב הרצל. מילים אלו כתב ביומנו לאחר שסולטן האימפריה העות'מנית דאז, עבדול חמיד השני, סירב להיפגש עמו	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוגוסט 2017	לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה, כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה! — הרב שלמה אלקבץ, פיוט "לכה דודי"	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוגוסט 2017	אם למלא תוכל כל רגע לא סולח במלוא שישים שניות של יזע ושל דם, לך תהיה הארץ וכל אשר עליה, ועוד יותר מזה, בני - תהיה אדם! — הסיום של השיר "אם" מאת רודיארד קיפלינג, בתרגומו משה הנעמי. בשיר הדובר מסביר לבנו כיצד עליו להתנהג על מנת להיות בן אדם.	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוגוסט 2017	מר גורבצ'וב, הרוס את החומה! — נאום נשיא ארצות הברית רונלד רייגן מול חומת ברלין, יוני 1987	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוגוסט 2017	במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו. — יוסף טרומפלדור	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוגוסט 2017	דּוּנָם פֹּה וְדוּנָם שָׁם, רֶגֶב אַחַר רֶגֶב – כָּךְ נִפְדֶּה אַדְמַת הָעָם מִצָּפוֹן עַד נֶגֶב. — יהושע פרידמן, פזמון חוזר בשירו "דונם פה ודונם שם"	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוגוסט 2017	פְּרָחִים לְאַחַר קָצִיר, פְּרָחִים כְּתֹם בָּצִיר עַל מַעֲרֻמֵּי-שָׂדוֹת, עַל פָּרָשַׁת-דְּרָכִים...! נִמְשְׁלוּ לַיְתוֹמִים, סְבִיבָם יָבֵשׁ חָצִיר, נִדְמוּ לָעֲנִיִּים עוֹמְדִים עַל הַפְּתָחִים. — הבית הראשון מתוך "פרחים לאחר קציר", שאול טשרניחובסקי, 1907	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוגוסט 2017	בְּזַנַּאדוּ, קוּבְּלָא חָאן עַל הֵיכַל־תַּעֲנוּגוֹת נֶאְדָּר צִוָּה: שָׁם אַלְף, נְהַר הַקֹּדֶשׁ, זָרַם בֵּין מְעָרוֹת לֹא כָל אָדָם מַטָּה, אֶל יָם נְטוּל־שֶׁמֶשׁ. — הפואמה "קובלא חאן" מאת סמואל טיילור קולרידג', בתרגומו של נחום ונגרוב, פורסם לראשונה בוויקיטקסט	עריכה - תבנית - שיחה