משמרות כהונה

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת. כל בני המשמרת היו בני משפחה אחת והתגוררו ביחד באחת מערי ארץ ישראל.

משמרות כהונה
(מקורות עיקריים)

מקרא	דברים, י"ח, ו'–ח'; דברי הימים א', כ"ד
משנה תורה	ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ד'
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה ל"ו ספר החינוך, מצווה תק"ט

סדר החלוקה למשמרות

חלוקת הכהנים ל-24 קבוצות עבודה, על פי בתי אבות, נזכרת לראשונה בתנ"ך בספר דברי הימים. על פי המדרש, חלוקה זו נעשתה לראשונה על ידי משה במשכן, אשר פעל כך במצוות הקב"ה. על פי התלמוד, בימי משה החלוקה הייתה ל-8 קבוצות בלבד: ”אמר רב חמא בר גוריא, אמר רב: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבע מאלעזר וארבע מאיתמר. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה” (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ז, עמוד א'). משה רבנו חילק את הכהנים לשמונה קבוצות, ארבע קבוצות של כהנים מבני אלעזר בן אהרן, וארבע קבוצות מבני איתמר בן אהרן. כל קבוצה כזאת נקראת 'משמרת'. שמואל הנביא חילק כל אחת מהן לשתים וכך נוצרו שש עשרה משמרות, ואחריו דוד המלך חילק את שמונת משפחות בני אלעזר לשש עשרה ונהיו סך הכל עשרים וארבע משמרות. חלוקות נוספות אלו היו צורך השעה עקב הריבוי הטבעי בעם, ובמקביל בכהנים.

תורנות המשמרות

יש אומרים שסדר תחלופת המשמרות התנהל על פי תאריכים קבועים: בשבת הקרובה לראש חודש ניסן (שהיא כיום שבת החודש) החלה המשמרת הראשונה – יהויריב, את עבודתה, ולאחריה שאר המשמרות זו אחר זו. באחד ממדרשי חז"ל משתמע כדעה זו. מנגד, מכל המקורות העוסקים במשמרות בתלמוד הבבלי והירושלמי מוכח שסבב המשמרות התנהל ברצף, ללא כל היצמדות לתאריך קבוע.

במסכת תענית נאמר: "כל כהן שמכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו, ויודע שבתי אבותיו קבועין שם – אסור לשתות יין כל אותו היום. במכיר משמרתו ואין מכיר משמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם – אסור לשתות יין כל אותה שבת" כלל זה תקף אף לאחר חורבן בית המקדש, כפי שמפורש בהמשך: "מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא".

טבלת תורנות המשמרות לשנים הקרובות. התאריך המופיע הוא של כניסת המשמרת.
יהויריב	27/01/2024	13/07/2024	28/12/2024	14/06/2025	29/11/2025	16/05/2026	31/10/2026
ידעיה	03/02/2024	20/07/2024	04/01/2025	21/06/2025	06/12/2025	23/05/2026	07/11/2026
חרם	10/02/2024	27/07/2024	11/01/2025	28/06/2025	13/12/2025	30/05/2026	14/11/2026
שערים	17/02/2024	03/08/2024	18/01/2025	05/07/2025	20/12/2025	06/06/2026	21/11/2026
מלכיה	24/02/2024	10/08/2024	25/01/2025	12/07/2025	27/12/2025	13/06/2026	28/11/2026
מימן	02/03/2024	17/08/2024	01/02/2025	19/07/2025	03/01/2026	20/06/2026	05/12/2026
הקוץ	09/03/2024	24/08/2024	08/02/2025	26/07/2025	10/01/2026	27/06/2026	12/12/2026
אביה	16/03/2024	31/08/2024	15/02/2025	02/08/2025	17/01/2026	04/07/2026	19/12/2026
ישוע	23/03/2024	07/09/2024	22/02/2025	09/08/2025	24/01/2026	11/07/2026	26/12/2026
שכניהו	30/03/2024	14/09/2024	01/03/2025	16/08/2025	31/01/2026	18/07/2026	02/01/2027
אלישיב	06/04/2024	21/09/2024	08/03/2025	23/08/2025	07/02/2026	25/07/2026	09/01/2027
יקים	13/04/2024	28/09/2024	15/03/2025	30/08/2025	14/02/2026	01/08/2026	16/01/2027
חפה	20/04/2024	05/10/2024	22/03/2025	06/09/2025	21/02/2026	08/08/2026	23/01/2027
ישבאב	27/04/2024	12/10/2024	29/03/2025	13/09/2025	28/02/2026	15/08/2026	30/01/2027
בלגה	04/05/2024	19/10/2024	05/04/2025	20/09/2025	07/03/2026	22/08/2026	06/02/2027
אמר	11/05/2024	26/10/2024	12/04/2025	27/09/2025	14/03/2026	29/08/2026	13/02/2027
חזיר	18/05/2024	02/11/2024	19/04/2025	04/10/2025	21/03/2026	05/09/2026	20/02/2027
הפצץ	25/05/2024	09/11/2024	26/04/2025	11/10/2025	28/03/2026	12/09/2026	27/02/2027
פתחיה	01/06/2024	16/11/2024	03/05/2025	18/10/2025	04/04/2026	19/09/2026	06/03/2027
יחזקאל	08/06/2024	23/11/2024	10/05/2025	25/10/2025	11/04/2026	26/09/2026	13/03/2027
יכין	15/06/2024	30/11/2024	17/05/2025	01/11/2025	18/04/2026	03/10/2026	20/03/2027
גמול	22/06/2024	07/12/2024	24/05/2025	08/11/2025	25/04/2026	10/10/2026	27/03/2027
דליהו	29/06/2024	14/12/2024	31/05/2025	15/11/2025	02/05/2026	17/10/2026	03/04/2027
מעזיהו	06/07/2024	21/12/2024	07/06/2025	22/11/2025	09/05/2026	24/10/2026	10/04/2027

כלוח שנה

בתלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה ג' הוזכר שהיו מציינים את התאריך בחותמות לנסכים על ידי המשמר השבועי. אנשי כת קומראן גם ציינו במגילות רבות את לוח השנה שלהם בהתאמה למחזור המשמרות.

עבודת המשמר

משמרות הכהונה היו מתחלפות מידי שבת בצהריים. העבודות שהיה על המשמר לבצע בשבוע שנקבע לו, היו כדלקמן:

• הקרבת כל קרבנות הציבור והיחיד.
• תרומת הדשן.
• הדלקת המנורה.
• הקטרת קטורת הסמים.
• כל שאר העבודות שהיו מבוצעות בבית המקדש מדי יום ביומו.

בתי אב

כל משמר היה מחולק לשבעה בתי אב, שכל אחד שירת ביום אחר. בתפקיד ראש בית אב נשא אחד מזקני וחשובי אותו בית אב, ראש בית האב היה מבֵין אלה שהלכו לצידו של הכהן הגדול, יחד עם הסגן, ולקחו חלק בפעולות טקסיות כמו הוצאת הגורלות, ניחום אבלים ועוד. במסכת תמיד מסופר שמפתחות העזרה היו בידי זקני בית האב.

העבודה בשלושת הרגלים

בשלושת הרגלים באו לעבודה בבית המקדש כל משמרות הכהונה יחדיו. המשמר שתורנותו חלה בשבוע זה, ביצע את כל העבודות שהיה צריך לבצען באותו שבוע, גם אלמלא היה חל בו הרגל, כולל הקרבת נדרים ונדבות שהובאו לבית המקדש שלא לצורך הרגל. לעומת זאת כל העבודות הקשורות ברגל, כגון מוספי החג, ואף קורבנות שהובאו על ידי אנשים פרטיים לכבוד הרגל, כגון עולת ראייה ושלמי חגיגה, הוקרבו על ידי שאר כל המשמרות. בהתאם לכך, קיבל המשמר שתורנותו חלה באותו שבוע, את מתנות הכהונה של הקרבנות אותם הקריב, ואילו שאר המתנות ניתנו לכל המשמרות. יוצא מן הכלל הוא לחם הפנים, שאת העבודות הקשורות בו, ביצע המשמר התורן באותו השבוע, אך הוא נאכל על ידי כל המשמרות.

עליית עזרא ונחמיה

לא כל 24 המשמרות עלו בעליית עזרא ונחמיה. על פי המסופר בספר עזרא בין העולים היו משפחות "יְדַעְיָה", "חָרִם", "פַּשְׁחוּר" (כינויה של משמרת יקים) ו"אִמֵּר" בלבד, (4289 נפש), והמשפחות האחרות נשארו בבבל. חלק ממשפחת בני "הקוץ" עלו אף הם, והיות שלא מצאו את כתבי הייחוס של משפחת חביה מבני הקוץ, שוחררו משפחתו ממשמרתו בכהונה, ונאסר עליהם לאכול מתנות מסוימות מבין מתנות הכהונה. לאחר חנוכת בית המקדש השני קמו הנביאים חגי וזכריה וחילקו מחדש את ארבע המשמרות, לעשרים וארבע משמרות, אשר עבדו על פי מתכונת המשמרות במקדש שלמה וגם כונו בשמות המשמרות הקודמות.

רשימת המשמרות ומקומותיהן

שמותיהן של המשמרות מופיעים לראשונה בספר דברי הימים. לאחר חורבן בית המקדש השני ומרד בר כוכבא, לא יכלו עוד משפחות הכוהנים להישאר בירושלים ועברו להתגורר בגליל.

	שם משפחת המשמר	שם נוסף או כינוי	מקום מושב המשמר	המיקום המשוער בימינו של מגורי המשמר
1	יְהוֹיָרִיב	מסרביי	מרון	מירון
2	יְדַעְיָה	עמוק	ציפורים	ציפורי
3	חָרִם		מפשטה	פסוטה
4	שְׂעֹרִים		עיתה לו	אולי הכפר הלבנוני עייתא א-שעב הנמצא צפונית לבירנית, ויש המזהים אותו עם עילוט שבגליל התחתון.
5	מַלְכִּיָּה		בית לחם	בית לחם הגלילית
6	מִיָּמִן		יודפת	יודפת
7	הַקּוֹץ		עיילבו	עיילבו (כיום עיילבון)
8	אֲבִיָּה	עידו	כפר עוזיאל	כפר עוזיאל מזוהה עם שדה עמודים
9	יֵשׁוּעַ	נשרף	ארבל	ארבל
10	שְׁכַנְיָהוּ	חבורת	כבול	כאבול
11	אֶלְיָשִׁיב		קנה	כפר כנא
12	יָקִים	פשחור	צפת	צפת/ביריה
13	חֻפָּה		בית מעון	בית מעון (בצלע ההר מעל טבריה, שם קבר רבי עקיבא)
14	יֶשֶׁבְאָב	חוצפית	שיחין	שיחין
15	בִּלְגָּה		מעריה	מע'אר
16	אִמֵּר		יבנית	חרבת יבנית בין ביריה לעמוקה, ויש מזהים אותו עם יבנאל
17	חֵזִיר		ממלח	חורבת ממלח
18	הַפִּצֵּץ		נצרת	נצרת ויש מזהים אותו עם דבורייה
19	פְּתַחְיָה		אכלה ערב	עראבה
20	יְחֶזְקֵאל		מגדל נוניה	מגדל אשר על שפת ים כנרת ועסקו בה בדיג. דג בארמית = נון
21	יָכִין		כפר יוחנה	דיר חנא שבצפון, ויש המזהים אותו עם כפר ענאן
22	גָמוּל		בית חוביה	כוכב הירדן – כאוכב אל הווא
23	דְּלָיָהוּ	גנתון	צלמין	חורבת צלמון
24	מַעַזְיָהוּ		חמת אריח	חמת טבריה

תקנת כ"ד מעמדות

ערך מורחב – מעמדות (יהדות)

במקביל למינויים של 24 משמרות הכהונה ו-24 משמרות הלוייה, תיקנו הנביאים הראשונים שיש למנות גם 24 קבוצות של אנשים מישראל, אשר יעמדו (מכאן השם מעמדות) ליד הכוהנים, בשעה שהם מקריבים את הקורבנות. כך אומר הרמב"ם בעניין זה:

אי אפשר שיהא קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו, וקרבנות הציבור הן קרבן של כל ישראל, ואי אפשר שיהו כל ישראל כולן עומדים בעזרה בשעת הקרבת הקרבן, לפיכך תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל אנשים כשרים ויראי חטא ויהיו לשלוחי ישראל לעמוד על הקרבנות והם נקראים אנשי מעמד, וחלקו אותם כ"ד מעמדות

— משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ו', הלכה ה'

אנשי המעמד היו מתחלפים מדי שבוע, וכל מעמד היה נמצא בבית המקדש פעמיים או שלוש בשנה למשך שבוע. עם החורבן, משבטלה עבודת המקדש, ובמקום הקורבנות באו התפילות תיקנו חז"ל פרקי תפילה הנקראים סדר מעמדות.

סדר המעמדות

רב עמרם גאון בסידורו מביא את סדר המעמדות כפי שנכתבו במשנה, בתוספת פסוקים מנביאים וכתובים, פרשת המן, עשרת הדיברות, פרק ממסכת תמיד והדרן. פרקי המעמדות מסודרים לכל יום בשבוע. רב עמרם גאון פוסק שהמנהג לומר מעמדות בכל יום נכון עבור יחידי סגולה, אך כל הציבור אינם צריכים לנהוג כך, כדי שלא יתבטל איש ממלאכתו.

האחרונים הוסיפו עוד לקוטים מהתנ"ך המשנה והתלמוד. ומזה הסתעף אחר כך הסדר "חק לישראל" עם הוספות מספר הזוהר לכל ימי השנה, על פי סדר פרשיות השבוע. ר' יעקב עמדן ערער על הסדר הזה, והכין סדר חדש, המופיע בסוף סידורו "בית יעקב".

הזכרת המשמרות בבית הכנסת

בחפירות שנערכו באשקלון בשנת 1921, ובחפירות בקיסריה בשנת 1962, התגלו חלקי לוח שיש סמוך לבתי כנסת, ועליהם רשומים חלקים מרשימת משמרות הכהנים. בסמוך לקיבוץ כיסופים נמצא בשנת 1961 שבר אבן חרות שהוצע לקרוא בו את שם משמרת פתחיה. משערים שבמאות הראשונות לאחר חורבן בית המקדש השני, היה מנהג לשים כתובת כזו בבית הכנסת. מנהג זה נהג גם מחוץ לגבולות ארץ ישראל. בחפירות ארכאולוגיות בכפר בית אל חאצ'ר שבתימן, התגלתה אבן שעליה רשומים שמות המשמרות.

בקובץ פיוטים משנת ד'תשצ"ד נמצא נוסח להזכרת המשמרת מדי שבת:

היום שבת קדש שבת קודש ליי היום איזו היא המשמרת כך וכך משמרת כך וכך הרחמן ישיב את המשמרות למקומה מהרה בימינו אמן כמה שנים משנברא העולם ועד עכשיו ארבעת אלפים ושבע מאות ותשעין וארבע משנברא העולם ועד עכשיו כמה שנים משחרב בית המקדש ועד עכשיו תשע מאות ושישים ושבע משחרב בית המקדש ועד עכשיו הרחמן יבנה ביתו והיכלו ואמרו אמן

פיוטי משמרות

קטעים מהקדושתא של הדותהו על משמרת בלגה, בדף מגניזת קהיר ובניקוד ארץ-ישראלי.

המנהג להזכיר את המשמרות בבית הכנסת משתקף בפיוטים רבים שנמצאו בגניזה הקהירית ועוסקים במשמרות.

הפייטן הדותהו, שפעל בארץ ישראל הביזנטית במאה השישית, כתב מחזור קדושתאות העוסק בעשרים וארבע משמרות הכהונה, שהשתמר בחלקו. ככל הנראה, בקהילתו של הדותהו נהגו לומר כל שבת קדושתא, אך בניגוד לקהילות אחרות שאמרו כל שבת קדושתא העוסקת בסדר או בפרשת השבוע שנקראו בתורה בשבוע זה, בקהילתו של הדותהו אמרו קדושתא העוסקת במשמר שאמור היה לשמש במקדש בשבוע זה. בפיוטיו, עוסק הדותהו בתפילה להחזרת המשמרות לעבודתם ואגב כך גם בתפילה על בניין המקדש, ופורענות באומות. הדותהו בונה את תפילתו על משחקי מילים והטיות של שורשים הדומים לשם המשמר כפי שהוא מופיע ברשימה שבספר דברי הימים ולשם מקומו וכינויו של המשמר המופיעות בברייתא דכ"ד משמרות.

רבי פינחס ברבי יעקב הכהן, פייטן שחי בכפרא שעל יד טבריה במאה השמינית, חיבר סדרה בת 24 שבעתות על משמרות הכהונה, שחלקה הגדול שרד בידינו. בנוסף לסדרת השבעתות, כתב רבי פינחס גם סדרה נוספת של פיוטים מסוג 'עושה השלום' שעסקו במשמרות. חוקרי הפיוט עזרא פליישר ושולמית אליצור, שיערו ששתי סדרות הפיוטים משקפות שני מנהגים שונים בדורו של רבי פנחס, יש שנהגו להקדיש למשמר של השבוע חזרת הש"ץ שלמה של אחת מתפילות השבת ויש שנהגו להקדיש לנושא זה רק את הברכה האחרונה באחת מהתפילות, ורבי פינחס כתב שתי סדרות פיוטים לצורכי קהילות שונות שכל אחת מהן אחזה במנהג אחר.

גם הפייטן רבי חדותא בירבי אברהם, שחי בדרום איטליה בראשית המאה התשיעית עסק בכתיבת פיוטים למשמרות, ובגניזה שרד חלק משבעתא פרי עטו בשם 'אתה הוא שוכן עד' שיועדה לשבת שבה היה אמור לשרת משמר שכניה.

בנוסף לפיוטים אלה שנכתבו לכל משמר בנפרד ונועדו להאמר בשבתות שבהן כל משמר היה אמור לשרת במקדש, נכתבו גם כמה וכמה פיוטים המזכירים את כל המשמרות יחד ונועדו להזדמנוית שונות. בין הפיוטים המזכירים את המשמרות בולטים במיוחד פיוטים שנועדו לתשעה באב.

בקרובה לתשעה באב שנכתבה ככל הנראה בידי יניי חורז כל בית בשם של אחד המשמרות ובסוף כל בית באים המילים 'לכן תבכה משמר פלוני'. בראש חטיבות השלמת הקרובה של פיוט זה, מופיעים מילים מהמשפט ”כל משמרות עשרים וארבעה” במקומות שבהם אמורות להופיע מילים מפסוק מסגרת מהתנ"ך. מכיוון שמשפט זה אינו מופיע במקרא, שיער פליישר שמשפט זה לקוח מברייתא דכ"ד משמרות. לאחר כל בית בקרובת הי"ד ובהשלמת הקרובה באה מחרוזת סיום פזמונית שמילות הפתיחה שלה הם 'כל משמרות ישמחו לי' (או 'כל משמרות יבכו לי').

הפייטן רבי אלעזר ברבי קליר, מחשובי פייטני ארץ ישראל בתקופה הקלאסית של הפייטנות, עסק בנושא המשמרות בפיוטים רבים מפרי עטו. בקרובת הי"ד לתשעה באב 'זכור איכה אנו' (שחטיבותיה האחרונות נאמרים עד היום בקהילות אשכנז כקינה נפרדת בשם שבת סורו מני), מקפיד הקליר לרמוז בכל חטיבה לשמה של אחת המשמרות. למשל במילים ”סכות והובלגו גיבורי” יש רמיזה למשמרת בילגה. בקינה איכה ישבה חבצלת השרון מוקדש כל בית לבכיה על גלותה של אחת המשמרות, בקינה זו מופיעים במפורש שמה או מקומה של המשמרת ולא ברמיזה כמו בשבת סורו. שני פיוטים אלה וקינה קלירית נוספת בשם 'הילילו הה' שעוסקת גם היא במשמרות נאמרו בחלק קהילות אשכנז במהלך הדורות והרבה מהמידע על המשמרות שהיה לפרשני ימי הביניים לקוח משלוש פיוטים אלה. שלוש פיוטים אלה אף שימשו את שמואל קליין בעבודת השחזור של ברייתא דכ"ד משמרות.

בגניזה הקהירית התגלו עוד פיוטים קליריים העוסקים במשמרות. בקרובה בשם 'אהלי איכה בשלי הוזעם', שמיועדת גם היא לתשעה באב, מזכיר הקליר בכל בית את שמה של אחת המשמרות כנושא קבע. בפיוט זה מוזכרים בכל ברכה גם פריטים מרשימות נוספות חוץ מרשימת המשמרות. תופעה דומה יש בקרובה 'והיה אויב מתגבר' שכתב הקליר לתענית י"ז בתמוז שבה מוזכרים בכל בית שם של שבט ושם של משמר. בפיוט 'אני הגבר אשר ברעות הג' שהוא חלק קדושתא שכתב הקליר לשבת איכה מוזכר בכל בית שמו המקראי של אחד המשמרות (בניגוד לפיוטיו האחרים שבהם מוזכרים המשמרות בכינויים שניתנו להם בברייתא ולא בשמם המקראי) .

גם הפייטן רבי יוסף אבן אביתור, מראשוני פייטני ספרד, הקדיש חלק מיצירתו לנושא המשמרות. בקינה פרי עטו בשם 'איכה אהלי ידידות משכני אהב' התייחס רבי יוסף בכל בית לאחת מהמשמרות, תוך חידוש צורני שלא היה בפיוטי קודמיו – המשמרות מובאות על פי סדר אלפביתי, בניגוד לנהוג שהמשמרות מובאות לפי סדרם בברייתא או לפי התפתחות מהלך הפיוט. בחמש הבתים הראשונים אף מצא משמרות המתחילות ב-5 האותיות הראשונות באלף בית וכך יכל לשלב את שם המשמרת באקרוסטיכון. לאחר שלא הייתה לו משמרת ששמה מתחיל באות ו' הוא הפסיק לשלב את המשמרות באקרוסטיכון, אך המשיך לסדרם על פי סדר אותיות האלף בית.

בשבעתא שכתב פייטן בשם מבורך מובאים שמותיהן של 24 המשמרות. בסוף כל בית בשבעתא זו באה מחרוזת סיום שלשונה ”יחד כל משמרות הכהנים לשרת באריאל \ זקוקים עשרים וארבעה במתנותם לימד יקותיאל”. פליישר ראה במחרוזת זו הֶרְמֵז ללשונה של ברייתא דכ"ד משמרות, תופעה שקיימת גם בקרובתו של יניי לתשעה באב.

הפייטן מסאפר בן יוסף שפעל באלכסנדריה ופוסטאט במאה האחת עשרה, כתב קדושתא לתפילת שחרית של שבת בשם 'אות נופש מראש', שכל בית בה מסתיים בשמה של אחת המשמרות. מקדושתא זו שרד רק פיוט המגן, שהוא המרכיב הראשון של הקדושתא.

בפיוט מסוג מי כמוכה של הפייטן רבי יהושע בן כלפה שפעל בפוסטאט בסביבות שנת 1,000, מפויטים שמותיהם של 24 המשמרות על פי הרשימה המקראית בספר דברי הימים תוך שימוש במשחקי מילים מהסוג המאפיין את פיוטי המשמרות של הדותהו ופנחס.

בפיוט בן 12 בתים מסוג זולת החתום "ראובן הכהן חזן", מופיעות בכל בית שתי משמרות לצד אחד מהשבטים, אחת מאבני החושן, אחד מחודשי השנה, ואחד מהמזלות.

ראו גם

• איכה ישבה חבצלת השרון
• לשכת פנחס המלביש
• הדותהו

לקריאה נוספת

• שלמה יהודה רפפורט, "משמרות", בתוך אברהם משה לונץ (עורך), "המעמר" חלק שני, ירושלים תרע"ב, עמ' של"ב–של"ה.
• הרב עזריה אריאל, "שו"ת בית חשמונאי" בתוך באורך נראה אור – ספר זיכרון לסגן דני כהן הי"ד, ירושלים תשס"ד, עמ' 57–59.
• עזרא פליישר, "שבעתות חדשות על משמרות הכהונה לפייטן ר' פינחס", סיני ס"א (תשכ"ז), עמ' ל'–נ"ו
• עזרא פליישר, "לעניין המשמרות בפיוטים", סיני ס"ב (תשכ"ח), עמ' י"ג–מ'
• עזרא פליישר, "חדשות בנושא המשמרות בפיוטים", ספר דב סדן, ירושלים תשל"ז, עמ' 256–284

קישורים חיצוניים

• הרב יהודה אייזנברג, "משמרות העבודה שבמקדש", אתר דעת.
• יוסף סטפנסקי, "הכתובת 'יוסף בן אלעזר בן שילא איש חורשה', מטבריה", אתר רשות העתיקות.
• סיור בעקבות משמרות הכהונה בגליל, באתר למטייל
• שמואל קליין, ברייתא של משמרות הכהנים, תוספת ג' לספר היישוב, א, ירושלים תרצ"ט, עמ' 162
• ריינר דיגן, "כתובת מתימן על כ"ד משמרות הכוהנים", תרביץ כרך מ"ב חוברת ג'–ד', ניסן–אלול תשל"ג, עמ' 302–303 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• עזרא פליישר, "נוספות לעניין משמרות הכהנים", תרביץ כרך נ"ה חוברת א', תשרי–כסלו תשמ"ו, עמ' 47–60 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• חגי דביר, סיפורן של משמרות הכהונה בגליל
• יעקב עציון, קדושתאות הדותהו לכ"ד משמרות הכהונה ולשונן, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון, תשע"ז