היהודים באים
היהודים באים הייתה תוכנית מערכונים סאטירית ישראלית, שעסקה בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל ומן ההיסטוריה של מדינת ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו. בסדרה כיכבו וגילמו את הדמויות השונות מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי, יניב ביטון, מעיין בלום ומהעונה הרביעית גם שירה נאור. זוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לתוכנית סאטירה ומערכונים לשנים 2014 ו־2022[1].
סמליל התוכנית | |
סוגה | קומדיה סאטירית |
---|---|
יוצרים |
אסף בייזר נטלי מרכוס יואב גרוס |
כותבים |
אסף בייזר נטלי מרכוס יובל פרידמן עמית בר-ניר אריאל ויסמן חן אביגדורי דורון צור ירון ניסקי משה מלכה הדר תדמור רמי פרג תם אהרון ניר ברגר מתן בלומנבלט |
בימוי | קובי חביה |
שחקנים |
מוני מושונוב יעל שרוני יניב ביטון עידו מוסרי יוסי מרשק שירה נאור מעיין בלום |
ארץ מקור | ישראל |
שפות | עברית |
מספר עונות | 6 + ספיישל עצמאות |
מספר פרקים | 82 + ספיישל |
הפקה | |
מפיק |
יואב גרוס עמית זלץ |
מפיקים בפועל | רן גולן |
חברת הפקה | יואב גרוס הפקות |
עורכים |
ניר נחום חמי סלומון רון עומר |
צלמים | עופר הררי |
אורך פרק | 25 דקות |
שידור | |
רשת שידור |
הערוץ הראשון (עונות 1–2) כאן 11 (עונה 3–6) |
תקופת שידור מקורית | 7 בנובמבר 2014 – 24 באוגוסט 2024 |
קישורים חיצוניים | |
אתר רשמי | |
דף התוכנית ב-IMDb |
נושאים
עריכההסדרה מורכבת מאוסף מערכונים סאטיריים המגוללים את ההיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל החל מתקופת התנ"ך ועד היום. בסדרה מוצגות דמויות ידועות בהיסטוריה היהודית והישראלית באופן סאטירי תוך שהיא מציעה תרגום רדיקלי למקורות קאנוניים.[2] בין הדמויות המופיעות בסדרה אפשר למצוא דמויות תנ"כיות כגון משה רבנו, אהרון הכהן, אברהם אבינו, שרה אמנו, יוסף, יעקב, רחל ולאה, שלמה, דוד ובת שבע, אבשלום, יונה, ירמיהו, וכהני בית המקדש; דמויות היסטוריות מודרניות כמו דוד בן-גוריון, מנחם בגין, יצחק שמיר, רפאל איתן, יפה ירקוני, חנה רובינא, בנימין נתניהו, גולדה מאיר ומשה שרת, את חברי מחתרת ניל"י ואת חבורת יחדיו שכללה את נתן אלתרמן, אלכסנדר פן ואברהם שלונסקי; דמויות מתוך הספרות והטלוויזיה הישראלית כמו חבורת חסמבה, פיסטוק ורגע, פרפר נחמד ובתיה עוזיאל. הסדרה מעלה הרבה אנקדוטות היסטוריות הקשורות בעם היהודי, לפעמים תוך כדי אנכרוניזם מודגש, כאשר דמויות עתיקות כמו משה ויוסף המדברות בסלנג ישראלי מודרני. הסדרה העלתה גם כמה סרטונים קצרים, בו נראה מוני מושונוב בתור אלוהים.
בין הנושאים המגוונים שבהם המערכונים עוסקים ניתן למצוא נושאים כדוגמת:
- פרשת פילגש בגבעה מוצגת בשיר דמוי שיר ילדים.
- הפילוג בקיבוץ עין חרוד ויצירת עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד מוצג כקונפליקט מגוחך על רקע לשוני.
- שיר העוסק בכך שאברה מנגיסטו לא יוחזר מהשבי של חמאס כמו שגלעד שליט חזר בשל צבע עורו והעובדה שהוא מהפריפריה.
- היחסים בין הלל הזקן, מנחם ושמאי הזקן מתקופת הזוגות מוצגים כפרודיה לחילופי זוגות.
- מבחן הסקר שהונהג בשנות החמישים במדינת ישראל תוך כדי קידום התלמידים האשכנזים ואפליית התלמידים המזרחיים מוצג בדומה לתהליך מיון התלמידים בסדרה הארי פוטר.
- טבח סברה ושתילה מוצג כפרודיה לתוכנית הילדים "בבית של פיסטוק" עם קטעים מסרט האנימציה "ואלס עם באשיר".
- הפיכתו של יובל שטייניץ משמאלני לימני מוצגת כתוצאה של נזק מוחי שנגרם לו בעקבות פציעתו מהרימון שהטיל יונה אברושמי.[3]
- פרשת מדחת יוסף מוצגת כמקבילה במידה מסוימת לפרשת יוסף ואחיו.[4]
- התייחסות לאימו של ראש הממשלה שמעון פרס, שרה פרסקי, כערבייה כבדיחה על השמועות של יריביו של פרס, שטענו שפרס הוא בן לאישה ערבייה ולמעשה אינו יהודי.[5]
- מערכון המסקר אירועי טבח ביהודים, בו מוצגים חורבן בית המקדש השני, גזירות תתנ"ו, פרעות קישינב, טבח חברון, ליל הבדולח, הפרהוד ומתקפת הפתע על ישראל.
כל עונה של הסדרה הסתיימה בקליפ של שחקני הסדרה מבצעים שיר. שירי הסיום של עונות הסדרה היו כל כיוון, איש בלי נצח, ייפוי כוח, אל תקרא לי עם, השיר על הארץ ומי אוהב אותך יותר ממני.
פתיח הסדרה היה מורכב משני קטעים, קטע תופים שנלקח בשלמותו מהיצירה “sing sing sing” של הנגן בני גודמן. ובהמשך מקטע קלרינט הלחין הזמר-יוצר גיא מזיג.[6]
בנוסף לדמויות היסטוריות הנוצרות לצורך אפיזודות חד-פעמיות, קיימות מספר דמויות המופיעות במספר רב של פרקים בעונות שונות, כגון שלישיית כהני בית המקדש. פרקים רבים מכילים מין מערכון קטן באמצע הפרק, בו מראיינים כביכול דמויות שהופיעו בעונה ושואלים אותם שאלה כלשהי.
סקירת סדרה
עריכהעונה | פרקים | שודרה לראשונה (ישראל) | |||
---|---|---|---|---|---|
הפרק הראשון | הפרק האחרון | ||||
1 | 12 | 7 בנובמבר 2014 | 23 בינואר 2015 | ||
2 | 15 | 19 בפברואר 2016 | 3 ביוני 2016 | ||
ספיישל יום העצמאות | 15 במאי 2017 | ||||
3 | 14 | 15 באוקטובר 2017 | 18 בינואר 2018 | ||
4 | 15 | 5 ביוני 2020 | 7 בספטמבר 2020 | ||
5 | 13 | 26 בפברואר 2022 | 11 ביוני 2022 | ||
6 | 13 | 14 במאי 2024 | 24 באוגוסט 2024 |
עונות
עריכהעונה 1
עריכההסדרה תוכננה לשידור במהלך 2013 עבור ערוץ 10 אך הפקתה בוטלה עקב הקשיים הכלכליים שבהם נמצא. הערוץ הראשון התעניין בתוכן הסדרה ולקח על עצמו את הפקתה. לאחר סערה ציבורית שפרצה במהלך ההפקה כשיצא קטע שנוי במחלוקת לרשתות החברתיות, החליט יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, לעצור את שידורה. יוצרי הסדרה סבורים כי חלק לא מבוטל מהמערכונים היה מצונזר גם בטלוויזיה המסחרית, משיקולי הרייטינג, כמו מערכונים על דוד בן-גוריון או פרנץ קפקא.[7] העונה הראשונה הוצגה במהלך 2013–2014 מול קהל במועדון "אוזן בר" בתל אביב טרם עלייתה לשידור.
שתי העונות הראשונות של הסדרה שודרו בערוץ הראשון ושוחררו לערוץ היוטיוב של רשות השידור. העונה הראשונה עלתה לשידור ב-7 בנובמבר 2014. השידור בערוץ הראשון נקבע לערב שבת, וכל פרק שודר בשעת צפיית השיא פעם נוספת, כעבור כשבועיים, ביום חול למען הצופים הדתיים. נכון ליום סיום העונה הראשונה, המערכונים זכו ל-1.25 מיליון צפיות ברשת, כולל יוטיוב ופייסבוק.
ב-13 בפברואר 2015 התוכנית זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה בקטגוריה תוכנית בידור ושעשועון, תוך שהיא גוברת על "ארץ נהדרת", "מצב האומה", "הכל הולך" ו"לילה תירס".
עונה 2
עריכהלאור ההצלחה הוחלט ברשות השידור על הפקת עונה שנייה של התוכנית, בת 15 פרקים. שידור העונה החל ב-19 בפברואר 2016.[8] אל הצוות הקיים הצטרפו כותבים חדשים, בהם ירון ניסקי.[9]
עונה 3
עריכהב-6 בפברואר 2017 פורסם כי תאגיד כאן רכש לשידור את העונה השלישית של "היהודים באים".[10] לצוות הכותבים הצטרף בין השאר תם אהרון. ב-2 במאי 2017 העלה תאגיד "כאן" ליוטיוב פרק ספיישל בין העונה השנייה לעונה השלישית לכבוד יום העצמאות. הפרק נקרא "יום העצמאות ה-70 למדינה החשמונאית" ושוחרר כחלק מההשקה של שידורי כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי.
העונה השלישית עלתה לשידור ב-15 באוקטובר 2017 בערוץ כאן 11, בערוץ היוטיוב של כאן ובאתר של התאגיד.[11]
בעונה זו הצטרפה שירה נאור לצוות השחקנים הקבועים בסדרה.
העונה השלישית כללה מספר מערכונים עם אמירה פוליטית וחברתית, כמו מערכון "מלחמת הדם" שעסקה בהשלכת תרומות הדם של יוצאי אתיופיה, מערכוני "פרפר נחמד", אריאל שרון ו"פורום החווה" ומערכון בו פיסטוק (מרגע עם דודלי ובבית של פיסטוק) חוזר מלחימה במלחמת לבנון הראשונה.
עונה 4
עריכהצילומי העונה הרביעית החלו ב-31 באוקטובר 2019,[12] והיא עלתה לשידור ב-4 ביוני 2020.[13]
העונה הרביעית כללה פרק מיוחד שנקרא "בית בת שבע" – הצגת זווית שונה על סיפור ירושת דוד לשלמה ולאדוניה. העונה נפתחה בנתוני מדרוג גבוהים במיוחד, לצד ביקורות חיוביות מאוד. נכתב עליה כי "הכול בה מדויק עד רמת הפסיק",[14] "הסאטירה הטובה ביותר על המסך"[15] ושהיא "בדרך להיות נקודת ציון בסאטירה הישראלית".[16]
עונה 5
עריכההעונה החמישית עלתה בתאריך 26 בפברואר 2022.
בעונה זו הופיע פרק מיוחד בשם "פילוג" שהמשיל אירועים אקטואליים לפילוג ממלכת ישראל המאוחדת לאחר תקופת שלמה המלך.
עונה 6
עריכההעונה השישית והאחרונה עלתה לשידור ב-14 במאי 2024.[17] צילומי העונה התחילו בספטמבר 2023 אך הופסקו בעקבות פריצתה של מלחמת חרבות ברזל. עקב המלחמה, נוספו מספר קטעים לסדרה שעסקו במישרין ובעקיפין במלחמה ובגורמים לה.
באפריל 2023 נחשפו חלק מהמערכונים שצפויים להיות בעונה, בהם: מערכונים על עניין של זמן, הגאון מווילנה, מונדיאל 1982, השרוף, רצח ארלוזורוב, ברוך שפינוזה, עיר מקלט, נס פך השמן, מציאת ספר התורה בימי יאשיהו ומערכונים רבים נוספים.[18]
דמויות ושחקנים
עריכההטבלה הבאה מתייחסת לדמויות היסטוריות או ספרותיות מוכרות, ולא לדמויות שהומצאו לצורך הסדרה. כל דמות מפורטת פעם אחת עבור כל שחקן, תחת העונה שבה הופיעה לראשונה בתוכנית.
קריינות: חמי סולומון (עונות 1–2), בני בשן (עונות 3–6)
שרי גבעתי, דני קרפל, רבקה מיכאלי, גאיה שליטא-כץ, ארז שלם, שגיא ברייטנר, דינה סנדרסון ונעמה אמית השתתפו בסדרה במספר תפקידי אורח.
ביקורת ציבורית
עריכההסדרה עוררה דיון ציבורי ומחלוקת עוד בטרם עלתה לשידור. בספטמבר 2013 התעוררה התנגדות לסרטון קדימון של הסדרה שהופץ באינטרנט, שבו מוצגות דמויותיהם של ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר ויונה אברושמי, כאשר הן שרות "אני רוצח ימני",[19] על פי מנגינת השיר שדתיה בן-דור כתבה לעוזי חיטמן "אני תמיד נשאר אני". השמות של שלוש הדמויות צוינו במפורש בתור "קרדיטים" למילות השיר בתחילת הקדימון. בעקבות זאת הוסר הסרטון מאתר יוטיוב.[20] זמן קצר לאחר מכן נגנזה התוכנית.
כעבור שנה נכנסה רשות השידור למצב פירוק, והמפרק הפך החלטות רבות של הנהלת הרשות ובהן גם גניזת התוכנית. בספטמבר 2014 הוחלט על שידורה (במקביל לאישור הפקתה של תוכנית סאטירה המזוהה עם עמדות פוליטיות ימניות בשם "הכל שפיט").[21] טרם עלייתה לשידור, הנהלת הערוץ קיצצה מתוכה מספר מערכונים בנימוק של "אי סבירות קיצוני", בהם המערכון "אני רוצח ימני", ומערכון בו מוצגים חיילי צה"ל מענגים את עצמם ליד הכותל המערבי.[22] כתוצאה מהקיצוץ, מספר הפרקים ירד מ-13 שהופקו ל-12.
הסערה הציבורית ב-2020
עריכהבשנת 2020, עם יציאת העונה הרביעית של הסדרה, עוררה התכנית סערה ציבורית ניכרת. חברי כנסת, רבנים ואישי ציבור קראו להסרת התכנית ואף החלו במחאה חריפה נגד תאגיד השידור הציבורי.
שר החינוך יואב גלנט הורה להסיר ממרחבי תוכן של משרד החינוך תכנים שמקורם מהתכנית.[23] חברי הכנסת שלמה קרעי מהליכוד ובצלאל סמוטריץ' מימינה איימו בהפרטת התאגיד, וקרעי אף העלה הצעת חוק ברוח זו בוועדת השרים לחקיקה. חבר הכנסת משה ארבל מש"ס וחבר הכנסת סמוטריץ' פנו במכתב ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה נגד התכנית: ”בגין הפרסומים הקשים, הפוגעים ברגשותיהם של מיליונים בישראל, יהודים ושאינם יהודים, דתיים וחילונים... הממומנת על ידי הציבור הישראלי”, בגין עבירה על חוק העונשין בנושא פגיעות ברגשי דת ומסורת, סעיף 173 הקובע עבירה פלילית על המפרסם פרסום או המשמיע במקום ציבורי מילה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונה או ברגשות דתיים.
רבנים, בהם הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר[24] והרב אליעזר שמחה וייס[25] פנו לשרי ממשלה בבקשה לפעול להורדת התכנית תוך הבעת זעזוע עמוק על ”רמיסת כבוד עם ישראל לעיני כל חי במעטה של צחוק וליצנות המכסה ומסתיר שנאה אכזרית שגם שונאי ישראל גדולים לא היו מתביישים בה”. רבנים רבים קראו לצאת למחאה נגד שידור התכנית, בהם הרב מאיר מאזוז, הרב צבי ישראל טאו, הרב שלום ארוש, הרב שלמה אבינר, הרב זמיר כהן, הרב חיים רבי, הרב שמואל אליהו, לצד ראשי ישיבות[26] ורבני ערים שונות. חתן פרס ישראל, ראש מכינת עלי, הרב אלי סדן, קרא לסגור את תאגיד השידור או לפטר באופן מיידי את האחראים לתוכנית. גם רבנים מהזרם הליברלי בציונות הדתית פרסמו ביקורת על חציית גבולות הסאטירה, בהם יו"ר ארגון הרבנים בית הלל הרב מאיר נהוראי שקרא להוריד את התכנית.[27]
אישי תקשורת ובידור בהם התסריטאי מני אסייג והמגיש אברי גלעד ביקרו את האופי הפוגעני של התכנית. בין דבריו טען גלעד:
כשאנחנו מגיעים למרחב הציבורי, כמו כאן 11, יש כללים אחרים. לא רק שכלל הציבור מממן את היצירה הזאת, אלא כלל הציבור צורך אותה. גם אם זאת סאטירה נושכת, היא לא יכולה לירוק בפנים.[28]
אישים אחרים, בהם הפרסומאי דודי זילברשלג, הסאטיריקן ידידיה מאיר[29] והרב חגי לונדין, סברו שהבעת מחאה פומבית תזיק יותר בכך שתפרסם את התוכנית ואת תכניה.[30]
בזמן הסערה הציבורית קיבלו כמה משחקני התכנית וצוותה מסרוני נאצה מאנשים פרטיים. בעקבות כך, הגיש תאגיד השידור תלונה במשטרה בגין האיומים שהופנו כלפי השחקנים, ההפקה ומנכ"ל התאגיד.[31] לאחר פרסום הדברים פנה ראש ארגון הידברות הרב זמיר כהן אל הציבור להקפיד שלא לפגוע גם לא מילולית באף אחד מאנשי התכנית.[32]
ב-17 באוגוסט נערכה מול משרדי תאגיד כאן בירושלים עצרת מחאה רבת משתתפים בהם לקחו חלק חברי כנסת ממפלגות הליכוד, יהדות התורה, ימינה, וש"ס, ראשי ישיבות ורבני ערים. בין מארגני העצרת הבולטים נמנה ארגון הידברות ובעצרת השתתפו גם נציגי תנועות נוער דתיות, וארגוני ימין קיצוני בהם ארגון להב"ה ונציגי עוצמה יהודית.[33]
בעת עצרת המחאה התראיין סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן ואמר:
אנשים התבלבלו. עלינו לכאן לארץ ישראל מגלות. כשחיינו בגלות כשאמרנו את שמותיהם של הקדושים ומנהיגי עם ישראל, ממשה רבינו ועד כל הגדולים הללו – היינו בוכים מהתרגשות... לבוא ולהפוך את זה דווקא בארץ ישראל, דווקא כשאנחנו מתקבצים בשם חופש הביטוי או חופש האמנות – אני חושב שזה חופש הביזוי... וזו לא מחאה או הפגנה של דתיים או מסורתיים, זה של עם ישראל.[34]
תגובת היוצרים
עריכהבתגובה לביקורת פרסמו יוצרי התוכנית, אסף בייזר ונטלי מרכוס, מכתב בו הם דוחים את הטענה לפגיעה בערכי הדת. לטענתם, הומור עצמי הוא חלק מהמסורת היהודית ואינו מהווה חילול הקודש או ביזוי היהדות. במכתבם חזרו מרכוס ובייזר על המילים ”אנחנו יהודים מאמינים” וטענו כי היהדות והתנ"ך שייכים לכל היהודים, לרבות יהודים חילונים, והם עצמם ”לא פחות יהודים וגם לא יותר יהודים מהרב הראשי”.
אנחנו מאמינים שביקורת חילונית על התנ"ך היא לא ביקורת 'חיצונית' על מורשתו של האחר, אלא חלק מדיאלוג פנימי. סיפורי המקרא שמענו מהורינו עוד לפני שידענו לדבר, את התנ"ך למדנו עשר שנים בבית הספר, את חגי ישראל חגגנו עוד לפני יום הולדתנו הראשון (וכל זאת מבלי להזכיר את 'דמי החבר' ששילמנו בגיל שמונה ימים). גיבורי המקרא הם חלק בסיסי בזהות שלנו, בעצם הגדרתנו, והדיאלוג שאנו מקיימים איתם כיום הוא דיאלוג שלנו עם אבותינו ועם זהותנו.[35]
בעונה 6 של התוכנית הוכנסו מספר התייחסויות לביקורת כלפי התוכנית במערכונים: במערכון ״היהודי היחיד בעיירה״ הוזכרה דמות של אדם שכותב בדיחות על השואה ומותקף על כך שלא היה מעז לכתוב בדיחות נגד האסלאם (שזו אחת הביקורות שהופנו כלפי התוכנית). במערכון ״הכהנים ובן זכאי״ נאמר שהיהדות פתוחהה לביקורת עצמית, ומוזכר שיש מי שגם כותבים בדיחות על התנ״ך.
פרסים ומועמדויות
עריכהשנה | פרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
---|---|---|---|---|
2016 | פרסי האקדמיה לטלוויזיה | תוכנית סאטירה ומערכונים | היהודים באים, עונה 2 | מועמדות |
2017 | פרסי האקדמיה לטלוויזיה | תוכנית סאטירה ומערכונים | היהודים באים, עונה 3 | מועמדות |
איפור | מיכל אפרתי | מועמדות | ||
2020 | פרסי האקדמיה לטלוויזיה | תוכנית סאטירה ומערכונים | היהודים באים | מועמדות |
תסריט בתוכנית סאטירה, מערכונים ובידור | אסף בייזר, נטלי מרכוס, יובל פרידמן, ליאת שביט, משה מלכה, ניר ברגר, רמי פרג, הדר תדמור ואופיר ששון | זכייה | ||
עיצוב תלבושות | שרונה כהן אלפיה | מועמדות | ||
איפור | מיכל אפרתי | מועמדות | ||
2022 | פרסי האקדמיה לטלוויזיה | תוכנית סאטירה ומערכונים | היהודים באים – עונה 5 | זכייה |
תסריט בתוכנית בידור, סאטירה ומערכונים | אסף בייזר, נטלי מרכוס, ליאת שביט, רמי פרג, משה מלכה, יובל פרידמן, דור מוסקל, רשף שי, מתן בלומנבלט | זכייה | ||
ניהול אמנותי | דולה אדיר | מועמדות | ||
עיצוב התלבושות | שרונה כהן אלפיה | מועמדות | ||
איפור | מיכל אפרתי | מועמדות |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של היהודים באים
- היהודים באים, ברשת החברתית פייסבוק
- "היהודים באים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "היהודים באים", באתר אידיבי
- "היהודים באים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "היהודים באים", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קבוצת הפייסבוק הרשמית
- רותה קופפר, יוצרי הסאטירה "היהודים באים" נאבקים על שידור תוכניתם בערוץ 1, באתר הארץ, 4 במרץ 2014
- גילי איזיקוביץ, מה מעידה פסילת התוכנית "היהודים באים" על מצב הסאטירה, באתר הארץ, 21 במאי 2014
- גילי איזיקוביץ, הסאטירה הגנוזה "היהודים באים" תוקרן בכנסת, באתר הארץ, 9 ביולי 2014
- רן בוקר, "היהודים באים" תשודר בערוץ הראשון בנובמבר, באתר ynet, 14 בספטמבר 2014
- רן בוקר, יוצרי היהודים באים: "הסדרה לא שמאלנית", באתר ynet, 24 בנובמבר 2014
- עתרת סלייטר, היהודים חוזרים: מאנדרדוג מצונזר לעונה שנייה, באתר nrg, 13 בדצמבר 2015
- איתי שטרן, יוצרי הסדרה "היהודים באים" מחברים בין תנ"ך לסאטירה אקטואלית, באתר הארץ, 18 בפברואר 2016
- עידו ישעיהו, בחירת השחקנים: מצעד המערכונים הכי טובים בעונה השנייה של "היהודים באים", באתר וואלה, 3 ביוני 2016
- ישי בן-דוד, הרב זמיר כהן, "כשראיתי זאת, לקחתי מספריים ועשיתי קריעה", באתר ערוץ 20, 22 ביולי 2020
- הרב שלמה אבינר, נגד 'היהודים באים': "גם לחוצפה ולטינוף יש גבול", באתר כיפה, 16 באוגוסט 2020
- יצחק טסלר, רבנים נגד היהודים באים: "לא היינו מקבלים הומור כזה נגד מוסלמים", באתר ynet, 17 באוגוסט 2020
- אור יזרעאלי ועטרה גרמן, "לבזות כל קודש בישראל" הפגנה נגד 'היהודים באים', באתר "סרוגים", 17 באוגוסט 2020
- למרות הביקורות: היהודים באים ממשיכה לקטוף פרסים, באתר אייס, 8 ביוני 2022
- שגיא בן נון, "כל מי שהפגינו נגד 'היהודים באים' היו אז בשוליים והיום הם שרים. זה פשוט טירוף", באתר וואלה, 9 במאי 2024
- עוד יום, למה התלמידים בבתי הספר שונאים שיעורי תנ"ך?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בדצמבר 2021
- יאיר אטינגר, סוף פסוק: המשבר בלימודי התנ"ך, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בדצמבר 2021
- ראיון עם יוצרי הסדרה בתוכנית חדשות הלילה עם עקיבא נוביק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוגוסט 2024
ביקורות:
- אריאנה מלמד, "היהודים באים": חכמה, מצחיקה ובועטת, באתר ynet, 8 בנובמבר 2014
- עידו ישעיהו, הומור יהודי: "היהודים באים" וטוב שכך, באתר וואלה, 9 בנובמבר 2014
- עידו רוזן, משתמשים באלוהים בשביל להרגיז חרדים, באתר ynet, 7 בפברואר 2016
- עמי פרידמן, "היהודים באים": נשיכה קלה בכנף, באתר ynet, 20 בפברואר 2016
- אילן קפרוב, יהיה אחלה: "היהודים באים" היא יותר תמרור אזהרה מאשר סאטירה, באתר וואלה, 21 בפברואר 2016
- אפרת מלטר, היהודים באים כנגד כל הסיכויים, אבל משהו חסר, באתר nrg, 16 באוקטובר 2017
- עידו ישעיהו, אסור להשוות: העונה השלישית של "היהודים באים" משאירה אבק לשאר תוכניות הסאטירה, באתר וואלה, 17 בנובמבר 2017
- אריאנה מלמד, "היהודים באים" חזרה, ואין לה אלוהים, באתר הארץ, 6 ביוני 2020
- חגי הוברמן, זו אפילו לא סאטירה, באתר ערוץ 7, 22 באוגוסט 2020
- נדב מנוחין, באחד הפרקים המדהימים אי פעם של קומדיה ישראלית, קיבלנו חיבוק מהעבר, באתר וואלה, 19 במאי 2024
- אבישי סלע, יהודי טוב: דירוג 20 המערכונים הכי טובים של "היהודים באים", באתר "Time Out ישראל", 22 ביולי 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ מאיה גדש, "לא הורידו אותנו, לא צנזורה פוליטית": "היהודים באים" יורדת מהמסך, באתר מעריב אונליין, 25 באוגוסט 2024
- ^ Netta Schramm, Radical Translation as Transvaluation: From Tsene-Rene to The Jews Are Coming: Three Readings of Korah's Rebellion, PaRDeS : Zeitschrift der Vereinigung für Jüdische Studien = Transformative Translations in Jewish History and Culture, באתר Academia.edu
- ^ היהודים באים עונה 4 | שטייניץ - מתוך פרק 4, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:30)
- ^ היהודים באים עונה 4 | יוסף בקבר יוסף - פרק 1, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:14)
- ^ היהודים באים עונה 4 | אמא של פרס - פרק 14, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:49)
- ^ פתיח היהודים באים באתר SoundCloud
- ^ רענן שקד, זה טוב ליהודים?, עמ' 36–44, 7 לילות, ידיעות אחרונות, 31 באוקטובר 2014
- ^ אלכסנדר כץ, בדרך לסערה הבאה? צפו בפרומו לעונה השנייה של 'היהודים באים' בערוץ 1, באתר אייס, 4 בפברואר 2016
- ^ אלכסנדר כץ, עם פסלון ביד ורייטינג גבוה בערב שישי: עונה שנייה ל'יהודים באים' בערוץ 1, באתר אייס, 16 בפברואר 2015
- ^ עידן יוסף, כאן סאטירה: היהודים באים לתאגיד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בפברואר 2017
- ^ אלכסנדר כץ, התאגיד רכש לשידור את העונה השלישית של 'היהודים באים', באתר אייס, 6 בפברואר 2017
- ^ היהודים באים, באתר www.facebook.com
- ^ היהודים באים עונה 4 | פרק הבכורה, בעמוד היוטיוב של כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי, 4 ביוני 2020
- ^ אריאל שנבל, "היהודים באים" – סיוט שמרני נפלא, בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2020
- ^ נדב מנוחין, האגרוף בבטן הופך את הסאטירה הזו לטובה ביותר על המסך. בפער, באתר וואלה, 7 ביוני 2020
- ^ גדי סולומון, "היהודים באים": מכניסה למיקסר וחותכת דק, באתר ישראל היום, 7 ביוני 2020
אריאנה מלמד, "היהודים באים" חזרה, ואין לה אלוהים, באתר הארץ, 6 ביוני 2020 - ^ רותי זוארץ, יש תאריך: "היהודים באים" חוזרת למסך" צפו בהצצה לפרק הפתיחה, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2024
- ^ כאן 11, היהודים כותבים! קבלו הצצה ראשונה לשמות חלק מהמערכונים של היהודים באים עונה 6, באתר טוויטר, 19 באפריל 2023
- ^ ערוץ 1 מציג: יגאל עמיר מקפץ ושר "אני רוצח ימני", באתר מאקו, 15 בספטמבר 2013
- ^ לילה אודינייב, ערוץ 1 מציג: יגאל עמיר מקפץ ושר "אני רוצח ימני", באתר מאקו, 15 בספטמבר 2013
- ^ גילי איזיקוביץ, תוכנית הסאטירה "היהודים באים" אושרה לשידור, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2014
- ^ לי-אור אברבך, ערוץ 1 צינזר מערכונים בתוכנית "היהודים באים", באתר גלובס, 14 בספטמבר 2014
הרפרודוקציה של תצלום הצנחנים בכותל המערבי שודרה במסגרת שיר הסיום של הסדרה. - ^ איתי שטרן, מערכונים של "היהודים באים" הוסרו מתוכנית לימודי התנ"ך של משרד החינוך, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2020
- ^ ישי כהן, הראשון לציון נגד התאגיד: מזועזע, שנאה אכזרית, באתר כיכר השבת, 16 באוגוסט 2020
- ^ חבר מועצת הרבנות נגד התכנית 'היהודים באים', באתר "סרוגים", 28 ביולי 2020
- ^ מכתב וכרוז גילוי דעת של רבני ערים וראשי ישיבות, יאיר שרקי, 16 באוגוסט 2020 ברשת הטוויטר.
- ^ הרב מאיר נהוראי, יש גבול לסאטירה, על "היהודים באים", באתר כיפה, 17 באוגוסט 2020
- ^ היהודים, אברי גלעד, 30 ביולי 2020 בעיתון ישראל היום.
- ^ ידידיה מאיר, ברית המאמינים: מדוע התרגשתי מההפגנה המיותרת נגד התאגיד?, באתר חרדים10, 20 באוגוסט 2020
- ^ הרב חגי לונדין, למה לא הצטרפתי למחאה נגד היהודים באים, באתר "סרוגים", 17 באוגוסט 2020
- ^ איתי שטרן, שחקני "היהודים באים" והתאגיד הגישו תלונה למשטרה בשל איומים, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2020
- ^ הרב זמיר כהן, אנחנו יהודים. לא לאלימות - כן למחאה!, באתר הידברות, 11 באוגוסט 2020
- ^ ישי בן-דוד, אלפים בהפגנה נגד 'היהודים באים' של התאגיד, באתר ערוץ 20, 17 באוגוסט 2020
- ^ ישי בן-דוד, סגן השר לבטחון פנים גדי יברקן: ההצעה של ניסנקורן מנותקת מהמציאות, באתר ערוץ 20, 17 באוגוסט 2020(הקישור אינו פעיל, 26.3.2022)
- ^ יוצר "היהודים באים": אנחנו יהודים מאמינים, באתר כיפה, 18 באוגוסט 2020
יוצרי 'היהודים באים' מגיבים לראשונה: "לא פחות יהודים מהרב הראשי", אתר ice
הקודם: 2013: מצב האומה |
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר 2014: היהודים באים |
הבא: 2015: היום בלילה עם גורי אלפי |
הקודם: 2017–2021: ארץ נהדרת |
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה – תוכנית סאטירה ומערכונים 2022: היהודים באים |
הבא: 2023: ארץ נהדרת |