ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אפריל 2009
| אפריל | |||
|---|---|---|---|
| 1 באפריל 2009 |  בורובודור הוא מקדש מונומנט מהאיאני בודהיסטי מהמאה ה-9 השוכן במרכז ג'אווה שבאינדונזיה. המונומנט מורכב משישה משטחים בצורת ריבוע שמעליהם נמצאים שלושה משטחים בצורת עיגול, והוא מקושט ב-2,672 תבליטים ו-504 פסלי בודהה. הכיפה הראשית שוכנת במרכז המשטח העליון, ומוקפת ב-72 פסלי בודהה המונחים בתוך סטופה מחוררת. אורך צלעו של ריבוע הבסיס הוא 123 מטרים וגובהו של המונומנט הוא 35 מטרים. שביל עולי הרגל מתחיל בבסיס המונומנט ומקיף אותו במסלול העולה כלפי מעלה דרך שלושת השלבים המטאפוריים בקוסמולוגיה הבודהיסטית. במהלך המסע בשביל, עוברים עולי הרגל דרך מערכת של מדרגות ומסדרונות, המקושטים ב-1,460 תבליטים נראטיביים הנמצאים על הקירות והמעקות. לפי עדויות ארכאולוגיות, ננטש בורובודור במהלך המאה ה-14 בעקבות דעיכת הממלכות הבודהיסטיות וההינדואיסטיות בג'אווה, ובעקבות התפשטות האסלאם שהתרחשה במקביל. האתר התגלה מחדש ב-1814 על ידי סטאמפורד ראפלס, שניהל את האזור מטעם הבריטים. בתקופה שלאחר הגילוי מחדש נערכו במקום מספר מבצעי שיקום ושיפוץ. בורובודור ממשיך לשמש כאתר עלייה לרגל בודהיסטי. האתר נחשב לאתר התיירות הפופולרי ביותר באינדונזיה.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 2 באפריל 2009 | בורובודור הוא מקדש מונומנט מהאיאני בודהיסטי מהמאה ה-9 השוכן במרכז ג'אווה שבאינדונזיה. המונומנט מורכב משישה משטחים בצורת ריבוע שמעליהם נמצאים שלושה משטחים בצורת עיגול, והוא מקושט ב-2,672 תבליטים ו-504 פסלי בודהה. הכיפה הראשית שוכנת במרכז המשטח העליון, ומוקפת ב-72 פסלי בודהה המונחים בתוך סטופה מחוררת. אורך צלעו של ריבוע הבסיס הוא 123 מטרים וגובהו של המונומנט הוא 35 מטרים. שביל עולי הרגל מתחיל בבסיס המונומנט ומקיף אותו במסלול העולה כלפי מעלה דרך שלושת השלבים המטאפוריים בקוסמולוגיה הבודהיסטית. במהלך המסע בשביל, עוברים עולי הרגל דרך מערכת של מדרגות ומסדרונות, המקושטים ב-1,460 תבליטים נראטיביים הנמצאים על הקירות והמעקות. לפי עדויות ארכאולוגיות, ננטש בורובודור במהלך המאה ה-14 בעקבות דעיכת הממלכות הבודהיסטיות וההינדואיסטיות בג'אווה, ובעקבות התפשטות האסלאם שהתרחשה במקביל. האתר התגלה מחדש ב-1814 על ידי סטאמפורד ראפלס, שניהל את האזור מטעם הבריטים. בתקופה שלאחר הגילוי מחדש נערכו במקום מספר מבצעי שיקום ושיפוץ. בורובודור ממשיך לשמש כאתר עלייה לרגל בודהיסטי. האתר נחשב לאתר התיירות הפופולרי ביותר באינדונזיה.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 3 באפריל 2009 |  בבילון 5 היא סדרת טלוויזיה מדע בדיונית מסוגת אופרת חלל שנוצרה על ידי ג'יי מייקל סטרצ'ינסקי ונמשכה לאורך חמש עונות בין השנים 1993–1998. הנושאים שהוצגו בה נעו בין פוליטיקה, היסטוריה, דת, פילוסופיה וסוציולוגיה, ומוצגות בה מספר עלילות המתרחשות במקביל וברצף מתמשך. בשל כך, הסדרה נחשבת ל"נובלה טלוויזיונית". הייתה זו אחת הסדרות הראשונות שהשתמשה במודלים ממוחשבים מאשר מיניאטורות, דבר שהיה מקובל בסדרות מסוג זה עד לאותה תקופה. הסדרה זכתה בשני פרסי הוגו עבור העיבוד הדרמטי הטוב ביותר, פרס אמי בקטגוריות האיפור והאפקטים המיוחדים וכן פרס סאטורן בקטגוריית סדרת המדע בדיוני הטובה ביותר לשנת 1998. עם סיומה, הסדרה הובילה לזיכיון הכולל סרטים, ספרים, אלבומי פסקולים, מארזי DVD ומודלים מיניאטוריים. סטרצ'ינסקי ציין, כי מקורות ההשראה לסאגה הטלוויזיונית היו סדרות הספרים העדשאי מאת א.א. סמית', שר הטבעות מאת ג'.ר.ר. טולקין, סדרת המוסד מאת אסימוב וחולית מאת פרנק הרברט בין היתר. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 4 באפריל 2009 |  תל אביב-יפו היא עיר במחוז תל אביב בישראל. זוהי העיר המרכזית בין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה במדינה. תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והמסחר של ישראל. שוכנים בה מרכזי המערכת הבנקאית של ישראל, הבורסה לניירות ערך, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות ומוסדות חינוך ותרבות חשובים. בעיר חיים כ-444,000 תושבים ובולטת בה תופעת היוממות הגדולה בישראל – כמחצית מהעובדים בתל אביב גרים מחוצה לה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2017 התגוררו במחוז תל אביב 1,406,400 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה 3,713,000 נפש בשנת 2013. תל אביב היא העיר היהודית הראשונה שהקימה התנועה הציונית מחוץ ליישוב הישן, וזכתה לפיכך לכינוי "העיר העברית הראשונה". תל אביב נוסדה רשמית בשנת 1909 כשכונת "אחוזת בית", במטרה המוצהרת להקים עיר עברית לצידה של יפו הערבית, שתכלול את השכונות היהודיות החדשות. שנה מאוחר יותר, ב-1910, נקראה העיר החדשה תל אביב ובתוך כארבעה עשורים צמחה לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. ב-1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו שתי הערים והוקמה עיריית תל אביב-יפו. בשנת 2003 הוכרה העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית, ובשנת 2009 חגגה העיר מאה שנים להיווסדה.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 5 באפריל 2009 | תל אביב-יפו היא עיר במחוז תל אביב בישראל. זוהי העיר המרכזית בין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה במדינה. תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והמסחר של ישראל. שוכנים בה מרכזי המערכת הבנקאית של ישראל, הבורסה לניירות ערך, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות ומוסדות חינוך ותרבות חשובים. בעיר חיים כ-444,000 תושבים ובולטת בה תופעת היוממות הגדולה בישראל – כמחצית מהעובדים בתל אביב גרים מחוצה לה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2017 התגוררו במחוז תל אביב 1,406,400 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה 3,713,000 נפש בשנת 2013. תל אביב היא העיר היהודית הראשונה שהקימה התנועה הציונית מחוץ ליישוב הישן, וזכתה לפיכך לכינוי "העיר העברית הראשונה". תל אביב נוסדה רשמית בשנת 1909 כשכונת "אחוזת בית", במטרה המוצהרת להקים עיר עברית לצידה של יפו הערבית, שתכלול את השכונות היהודיות החדשות. שנה מאוחר יותר, ב-1910, נקראה העיר החדשה תל אביב ובתוך כארבעה עשורים צמחה לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. ב-1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו שתי הערים והוקמה עיריית תל אביב-יפו. בשנת 2003 הוכרה העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית, ובשנת 2009 חגגה העיר מאה שנים להיווסדה.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 6 באפריל 2009 | בבילון 5 היא סדרת טלוויזיה מדע בדיונית מסוגת אופרת חלל שנוצרה על ידי ג'יי מייקל סטרצ'ינסקי ונמשכה לאורך חמש עונות בין השנים 1993–1998. הנושאים שהוצגו בה נעו בין פוליטיקה, היסטוריה, דת, פילוסופיה וסוציולוגיה, ומוצגות בה מספר עלילות המתרחשות במקביל וברצף מתמשך. בשל כך, הסדרה נחשבת ל"נובלה טלוויזיונית". הייתה זו אחת הסדרות הראשונות שהשתמשה במודלים ממוחשבים מאשר מיניאטורות, דבר שהיה מקובל בסדרות מסוג זה עד לאותה תקופה. הסדרה זכתה בשני פרסי הוגו עבור העיבוד הדרמטי הטוב ביותר, פרס אמי בקטגוריות האיפור והאפקטים המיוחדים וכן פרס סאטורן בקטגוריית סדרת המדע בדיוני הטובה ביותר לשנת 1998. עם סיומה, הסדרה הובילה לזיכיון הכולל סרטים, ספרים, אלבומי פסקולים, מארזי DVD ומודלים מיניאטוריים. סטרצ'ינסקי ציין, כי מקורות ההשראה לסאגה הטלוויזיונית היו סדרות הספרים העדשאי מאת א.א. סמית', שר הטבעות מאת ג'.ר.ר. טולקין, סדרת המוסד מאת אסימוב וחולית מאת פרנק הרברט בין היתר.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 7 באפריל 2009 | פסק דין האח והאחות שפסק בית דין רבני מיוחד בראשותו של הרב שלמה גורן בכסלו תשל"ג (פורסם ב-19 בנובמבר 1972), טיהר את האח והאחות, חנוך ומרים לנגר, מכתם הממזרות וסיים פרשה ארוכת שנים שהסעירה את המדינה והיו מעורבים בה הדרגים הגבוהים ביותר: ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין.
אמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. היא נפרדה ממנו ללא גט ולאחר מכן התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 8 באפריל 2009 | פסק דין האח והאחות שפסק בית דין רבני מיוחד בראשותו של הרב שלמה גורן בכסלו תשל"ג (פורסם ב-19 בנובמבר 1972), טיהר את האח והאחות, חנוך ומרים לנגר, מכתם הממזרות וסיים פרשה ארוכת שנים שהסעירה את המדינה והיו מעורבים בה הדרגים הגבוהים ביותר: ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין.
אמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. היא נפרדה ממנו ללא גט ולאחר מכן התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 9 באפריל 2009 |  דרך סנטיאגו ("קמינו דה סנטיאגו") היא שם קיבוצי לנתיבי העלייה לרגל הרבים המובילים לקברו של השליח הנוצרי יעקב בן זַבדַי (הקרוי סנט ג'יימס, סן ז'ק או סנטיאגו בשפות אחרות). לפי המסורת הקתולית, הקבר נמצא בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה שבמחוז גליסיה בצפון-מערב ספרד, והשליח יעקב נקבר שם בשנת 44 לספירה. דרך סנטיאגו קיימת מעל לאלף שנה, והיא הייתה אחת משלושת נתיבי העלייה לרגל החשובים ביותר בנצרות בימי הביניים, יחד עם נתיבי העלייה לרגל לעיר רומא ולירושלים. קיימות דרכים רבות ברחבי אירופה שדרכן התבצעה עלייה לרגל לעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה, ובמהלך ימי הביניים פקדו אותן עולי רגל רבים. העלייה לרגל פחתה בתקופת המגפה השחורה, בתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית ובתקופות של אי יציבות פוליטית באירופה של המאה ה-16, עד שבשנות ה-80 של המאה העשרים צעדו בדרך סנטיאגו רק צליינים מעטים מדי שנה. מאז חלה עלייה בפופולריות הדרך ובהיקף העלייה לרגל של "צליינים מודרניים" מכל רחבי העולם, שחלקם מבצעים את העלייה לרגל לאו דווקא ממניעים דתיים. בשנת 1993 הוכרז חלקה הספרדי של דרך סנטיאגו כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו, ובשנת 1998 הוכר גם חלקה הצרפתי כאתר מורשת עולמית.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 10 באפריל 2009 | דרך סנטיאגו ("קמינו דה סנטיאגו") היא שם קיבוצי לנתיבי העלייה לרגל הרבים המובילים לקברו של השליח הנוצרי יעקב בן זַבדַי (הקרוי סנט ג'יימס, סן ז'ק או סנטיאגו בשפות אחרות). לפי המסורת הקתולית, הקבר נמצא בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה שבמחוז גליסיה בצפון-מערב ספרד, והשליח יעקב נקבר שם בשנת 44 לספירה. דרך סנטיאגו קיימת מעל לאלף שנה, והיא הייתה אחת משלושת נתיבי העלייה לרגל החשובים ביותר בנצרות בימי הביניים, יחד עם נתיבי העלייה לרגל לעיר רומא ולירושלים. קיימות דרכים רבות ברחבי אירופה שדרכן התבצעה עלייה לרגל לעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה, ובמהלך ימי הביניים פקדו אותן עולי רגל רבים. העלייה לרגל פחתה בתקופת המגפה השחורה, בתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית ובתקופות של אי יציבות פוליטית באירופה של המאה ה-16, עד שבשנות ה-80 של המאה העשרים צעדו בדרך סנטיאגו רק צליינים מעטים מדי שנה. מאז חלה עלייה בפופולריות הדרך ובהיקף העלייה לרגל של "צליינים מודרניים" מכל רחבי העולם, שחלקם מבצעים את העלייה לרגל לאו דווקא ממניעים דתיים. בשנת 1993 הוכרז חלקה הספרדי של דרך סנטיאגו כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו, ובשנת 1998 הוכר גם חלקה הצרפתי כאתר מורשת עולמית.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 11 באפריל 2009 |  הפארק הלאומי יוסמיטי הוא פארק לאומי השוכן בחלק המזרחי-מרכזי של מדינת קליפורניה שבארצות הברית. הפארק משתרע על פני שטח של 3,081 קמ"ר. בכל שנה מבקרים ביוסמיטי כ-3.5 מיליון תיירים, ורובם מגיעים לעמק יוסמיטי ששטחו 18 קמ"ר. הפארק הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1984. יוסמיטי היה נקודת מפתח בהתפתחות הרעיון של פארק לאומי, בעיקר בזכות עבודתם של אנשים כגון ג'ון מיור. יוסמיטי הוא אחד מבתי הגידול הגדולים והרגישים ביותר בסיירה נבדה, ויש בו מגוון גדול של צמחים ובעלי חיים, חלקם נדירים. הפארק מחולק לחמישה אזורי צמחייה עיקריים: יער אלונים עבות, אזור רמה תחתון, אזור רמה עליון, תת-אלפיני ואלפיני. ביוסימיטי גדלים כחמישית ממיני הצמחים הגדלים בקליפורניה. הגאולוגיה של אזור יוסמיטי מאופיינת בסלעי גרניט ושרידי סלעים עתיקים. כחמישה אחוזים משטחי הפארק מכוסים בסלעים מותמרים של סלעי משקע וסלעי יסוד.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 12 באפריל 2009 | הפארק הלאומי יוסמיטי הוא פארק לאומי השוכן בחלק המזרחי-מרכזי של מדינת קליפורניה שבארצות הברית. הפארק משתרע על פני שטח של 3,081 קמ"ר. בכל שנה מבקרים ביוסמיטי כ-3.5 מיליון תיירים, ורובם מגיעים לעמק יוסמיטי ששטחו 18 קמ"ר. הפארק הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1984. יוסמיטי היה נקודת מפתח בהתפתחות הרעיון של פארק לאומי, בעיקר בזכות עבודתם של אנשים כגון ג'ון מיור. יוסמיטי הוא אחד מבתי הגידול הגדולים והרגישים ביותר בסיירה נבדה, ויש בו מגוון גדול של צמחים ובעלי חיים, חלקם נדירים. הפארק מחולק לחמישה אזורי צמחייה עיקריים: יער אלונים עבות, אזור רמה תחתון, אזור רמה עליון, תת-אלפיני ואלפיני. ביוסימיטי גדלים כחמישית ממיני הצמחים הגדלים בקליפורניה. הגאולוגיה של אזור יוסמיטי מאופיינת בסלעי גרניט ושרידי סלעים עתיקים. כחמישה אחוזים משטחי הפארק מכוסים בסלעים מותמרים של סלעי משקע וסלעי יסוד.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 13 באפריל 2009 |  לפני מאה שנים נוסדה העיר העברית הראשונה תל אביב. ביום כ' בניסן ה'תרס"ט (1909) נערכה בחולות שמצפון ליפו הגרלת המגרשים של אחוזת בית על ידי עקיבא אריה ויס. נפתחו חגיגות המאה לתל אביב. ערכים מרכזיים בנושא העיר ותולדותיה:
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 14 באפריל 2009 | לפני מאה שנים נוסדה העיר העברית הראשונה תל אביב. ביום כ' בניסן ה'תרס"ט (1909) נערכה בחולות שמצפון ליפו הגרלת המגרשים של אחוזת בית על ידי עקיבא אריה ויס. נפתחו חגיגות המאה לתל אביב. ערכים מרכזיים בנושא העיר ותולדותיה:
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 15 באפריל 2009 |  דוקטור סוס הוא שם העט של תאודור סוס גַייזֶל (2 במרץ 1904 – 24 בספטמבר 1991) שהיה סופר ומאייר אמריקאי הידוע במיוחד בשל ספרי הילדים שכתב ואייר. דמויותיו המאוירות של ד"ר סוס הן לעיתים תכופות עגלגלות ושחוחות במקצת. לדוגמה ניתן לציין את פניהם של הגרינץ' ושל חתול תעלול. קביעה זו תקפה גם לרובם המוחלט של הבניינים והמכונות שצייר סוס: אף על פי שחפצים אלו בנויים בקווים ישרים בעולם הממשי, סוס נמנע בקפידה מקווים ישרים כאשר צייר אותם. במשך השנים תורגמו רבים מספריו של ד"ר סוס לעברית. במלאכת התרגום עסקו בין השאר לאה גולדברג, לאה נאור ואבירמה גולן, והספרים זכו להצלחה גדולה בישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 16 באפריל 2009 | דוקטור סוס הוא שם העט של תאודור סוס גַייזֶל (2 במרץ 1904 – 24 בספטמבר 1991) שהיה סופר ומאייר אמריקאי הידוע במיוחד בשל ספרי הילדים שכתב ואייר. דמויותיו המאוירות של ד"ר סוס הן לעיתים תכופות עגלגלות ושחוחות במקצת. לדוגמה ניתן לציין את פניהם של הגרינץ' ושל חתול תעלול. קביעה זו תקפה גם לרובם המוחלט של הבניינים והמכונות שצייר סוס: אף על פי שחפצים אלו בנויים בקווים ישרים בעולם הממשי, סוס נמנע בקפידה מקווים ישרים כאשר צייר אותם. במשך השנים תורגמו רבים מספריו של ד"ר סוס לעברית. במלאכת התרגום עסקו בין השאר לאה גולדברג, לאה נאור ואבירמה גולן, והספרים זכו להצלחה גדולה בישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 17 באפריל 2009 |  ב-28 ביוני 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין לרשתות הרדיו יעקב מרידור, מבכירי המועמדים ברשימת הליכוד, והודיע כי בידי מדען העובד עמו עלה להמציא מתקן לייצור אנרגיה המתבסס על תהליך כימי, בעל יעילות ותפוקה בלתי רגילות. להמחשת אופיה של ההמצאה, "מהפכה עולמית שעדיין לא ניתן לתפוס אותה", אמר למראיינת: "זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית ואת מאירה במנורה הזאת עיר שלמה כמו רמת גן". בזיכרון הקולקטיבי הישראלי שובש המשפט והפך להבטחה לנורה שתאיר את כל רמת גן.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 18 באפריל 2009 | ב-28 ביוני 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין לרשתות הרדיו יעקב מרידור, מבכירי המועמדים ברשימת הליכוד, והודיע כי בידי מדען העובד עמו עלה להמציא מתקן לייצור אנרגיה המתבסס על תהליך כימי, בעל יעילות ותפוקה בלתי רגילות. להמחשת אופיה של ההמצאה, "מהפכה עולמית שעדיין לא ניתן לתפוס אותה", אמר למראיינת: "זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית ואת מאירה במנורה הזאת עיר שלמה כמו רמת גן". בזיכרון הקולקטיבי הישראלי שובש המשפט והפך להבטחה לנורה שתאיר את כל רמת גן.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 19 באפריל 2009 |  סרט ניצוּל הוא סוגה קולנועית של יצירת סרטים באופן זול ומהיר, המושכים את קהל צופיהם באמצעות פניה ליצריהם הבסיסיים. סרטי הניצול, שנחשבו בעת עשייתם למוצר נחות, זוכים כיום לעיון מחודש, ולהערכה מחודשת. פסטיבלי קולנוע רבים בעולם מעלים רטרוספקטיבות של סרטי הניצול, ובמאים כקוונטין טרנטינו ורוברט רודריגז יוצרים סרטים המזכירים אותם במכוון. סרטי הניצול נוצרו, לעיתים בארצות הברית ולעיתים מחוצה לה, באירופה (במיוחד באיטליה), וכן באסיה (במזרח הרחוק וביפן). סרטים אלו, שהתבססו על סובלנות גדולה יותר של הרשויות במדינתם בנושאי מין ואלימות, או על תרבות שנראתה לאמריקנים כזרה ואקזוטית, הגיעו לארצות הברית, הוצגו בבתי הקולנוע המיועדים להצגת סרטי ניצול, והביאו ליצירת חיקויים מקומיים. בסרטים אלו סוגות שונות, וביניהן: בלקספלויטיישן – סרטי ניצול אפרו אמריקאים, סקספלויטיישן – פורנוגרפיה רכה, סרטי הלם, סרטי אופנוענים, סרטי קניבלים, צ'מברה, סרטי אמנויות לחימה מהונג קונג, סרטי זומבים, סרטי מונדו, סרטי ספלאטר, סרטי "ג'אלו", ועוד.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 20 באפריל 2009 | סרט ניצוּל הוא סוגה קולנועית של יצירת סרטים באופן זול ומהיר, המושכים את קהל צופיהם באמצעות פניה ליצריהם הבסיסיים. סרטי הניצול, שנחשבו בעת עשייתם למוצר נחות, זוכים כיום לעיון מחודש, ולהערכה מחודשת. פסטיבלי קולנוע רבים בעולם מעלים רטרוספקטיבות של סרטי הניצול, ובמאים כקוונטין טרנטינו ורוברט רודריגז יוצרים סרטים המזכירים אותם במכוון. סרטי הניצול נוצרו, לעיתים בארצות הברית ולעיתים מחוצה לה, באירופה (במיוחד באיטליה), וכן באסיה (במזרח הרחוק וביפן). סרטים אלו, שהתבססו על סובלנות גדולה יותר של הרשויות במדינתם בנושאי מין ואלימות, או על תרבות שנראתה לאמריקנים כזרה ואקזוטית, הגיעו לארצות הברית, הוצגו בבתי הקולנוע המיועדים להצגת סרטי ניצול, והביאו ליצירת חיקויים מקומיים. בסרטים אלו סוגות שונות, וביניהן: בלקספלויטיישן – סרטי ניצול אפרו אמריקאים, סקספלויטיישן – פורנוגרפיה רכה, סרטי הלם, סרטי אופנוענים, סרטי קניבלים, צ'מברה, סרטי אמנויות לחימה מהונג קונג, סרטי זומבים, סרטי מונדו, סרטי ספלאטר, סרטי "ג'אלו", ועוד.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 21 באפריל 2009 |  מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, בדרום מזרח פולין, היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו יותר יהודים מבכל מקום אחר במהלך המלחמה. היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר (מיוני 1940 עד ינואר 1945) מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים. באושוויץ הייתה מערכת מחנות מסועפת, שמרכזה במחנות אושוויץ I, מחנה בירקנאו (אושוויץ II), ומחנה בונה מונוביץ (אושוויץ III). שער הכניסה למחנה הריכוז אושוויץ I, מעליו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת", כמו גם פסי הרכבת המובילים לפתח מחנה ההשמדה אושוויץ II, בירקנאו, נחקקו בזכרונם של רבים כסמל מרכזי לשואה ולהשמדתם של היהודים. המונח "אושוויץ" הפך לשם נרדף לשואה, כמו גם לרוע האדם ולאכזריותו, ולעינוי האדם ולסבלו. ב-1979 הוכרז אושוויץ אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו. בסך הכל נספו באושוויץ קרוב לשני מיליון בני אדם, ובהם בין מליון ומאה אלף למיליון וחצי יהודים.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 22 באפריל 2009 | מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, בדרום מזרח פולין, היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו יותר יהודים מבכל מקום אחר במהלך המלחמה. היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר (מיוני 1940 עד ינואר 1945) מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים. באושוויץ הייתה מערכת מחנות מסועפת, שמרכזה במחנות אושוויץ I, מחנה בירקנאו (אושוויץ II), ומחנה בונה מונוביץ (אושוויץ III). שער הכניסה למחנה הריכוז אושוויץ I, מעליו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת", כמו גם פסי הרכבת המובילים לפתח מחנה ההשמדה אושוויץ II, בירקנאו, נחקקו בזכרונם של רבים כסמל מרכזי לשואה ולהשמדתם של היהודים. המונח "אושוויץ" הפך לשם נרדף לשואה, כמו גם לרוע האדם ולאכזריותו, ולעינוי האדם ולסבלו. ב-1979 הוכרז אושוויץ אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו. בסך הכל נספו באושוויץ קרוב לשני מיליון בני אדם, ובהם בין מליון ומאה אלף למיליון וחצי יהודים.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 23 באפריל 2009 | "העולם הזה" היה שבועון חדשות ורכילות ישראלי בעל סממנים רדיקליים, שיצא לאור בשנים 1937–1993.
השבועון נוסד בשנת 1937 על ידי העיתונאי אורי קיסרי, ונקרא בראשיתו "תשע בערב". בשנת 1946 שונה שם השבועון ל"העולם הזה". תחת עריכתו של אורי קיסרי התרכז השבועון בצד הקל והמבדר של החיים בארץ, וסיסמתו הייתה: "הבמות והחיים, דופק הזמן, הומור וסאטירה, השעשועים והלחם". הוא עסק בעיקר בענייני תרבות, אמנות, אופנה, כלל שפע של צילומים, והוטבע בו חותמו האישי של עורכו אורי קיסרי, חניך תרבות צרפת. בהתקרב מלחמת העצמאות, כאשר העניינים המדיניים והצבאיים עמדו במרכז התעניינותו של הציבור וזכו לכיסוי נרחב בשבועון "דבר השבוע", מבית ההוצאה של העיתון דבר, הלכה ופחתה תפוצתו של "העולם הזה". בשנת 1950 רכשו אורי אבנרי ושלום כהן את "העולם הזה", וכעורכים משותפים הביאו אותו לתפוצה רחבה. "העולם הזה" בעריכת אבנרי וכהן הפך לשם דבר, לטוב ולרע, בעיתונות הישראלית.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 24 באפריל 2009 | "העולם הזה" היה שבועון חדשות ורכילות ישראלי בעל סממנים רדיקליים, שיצא לאור בשנים 1937–1993.
השבועון נוסד בשנת 1937 על ידי העיתונאי אורי קיסרי, ונקרא בראשיתו "תשע בערב". בשנת 1946 שונה שם השבועון ל"העולם הזה". תחת עריכתו של אורי קיסרי התרכז השבועון בצד הקל והמבדר של החיים בארץ, וסיסמתו הייתה: "הבמות והחיים, דופק הזמן, הומור וסאטירה, השעשועים והלחם". הוא עסק בעיקר בענייני תרבות, אמנות, אופנה, כלל שפע של צילומים, והוטבע בו חותמו האישי של עורכו אורי קיסרי, חניך תרבות צרפת. בהתקרב מלחמת העצמאות, כאשר העניינים המדיניים והצבאיים עמדו במרכז התעניינותו של הציבור וזכו לכיסוי נרחב בשבועון "דבר השבוע", מבית ההוצאה של העיתון דבר, הלכה ופחתה תפוצתו של "העולם הזה". בשנת 1950 רכשו אורי אבנרי ושלום כהן את "העולם הזה", וכעורכים משותפים הביאו אותו לתפוצה רחבה. "העולם הזה" בעריכת אבנרי וכהן הפך לשם דבר, לטוב ולרע, בעיתונות הישראלית.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 25 באפריל 2009 |  הנפת הדגל באיוו ג'ימה הוא תצלום היסטורי מפורסם ממלחמת העולם השנייה, המתאר שישה חיילים אמריקאים המניפים את דגל ארצות הברית על פסגת הר סוריבאצ'י שבאי היפני איוו ג'ימה. הוא צולם ב-23 בפברואר 1945 על ידי הצלם ג'ו רוזנטל, במהלך קרב איוו ג'ימה שבו נכבש ההר. בתצלום מוצגת הנפת הדגל השנייה על הר סוריבאצ'י. ההנפה הראשונה תועדה על ידי לואיס לווארי, אולם תצלומו לא התפרסם בזמנו וגם כיום זוכה לפרסום מועט. תצלומו של רוזנטל, מאידך, זכה לפופולריות אדירה. הוא הודפס מחדש אלפי פעמים בעיתונים ובכתבי עת שונים, והפך עד מהרה לתצלום המסמל את הניצחון במלחמה עבור הציבור האמריקני. בשנת 1945 הוא זכה בפרס פוליצר לתצלום הטוב ביותר, והיה לתצלום הראשון שזכה בפרס באותה שנה שבה פורסם לראשונה. התצלום היווה בסיס לשני סרטי קולנוע, חולות איוו ג'ימה וגיבורי הדגל, והיה מקור השראה לעוד מספר תצלומים אחרים.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 26 באפריל 2009 | הנפת הדגל באיוו ג'ימה הוא תצלום היסטורי מפורסם ממלחמת העולם השנייה, המתאר שישה חיילים אמריקאים המניפים את דגל ארצות הברית על פסגת הר סוריבאצ'י שבאי היפני איוו ג'ימה. הוא צולם ב-23 בפברואר 1945 על ידי הצלם ג'ו רוזנטל, במהלך קרב איוו ג'ימה שבו נכבש ההר. בתצלום מוצגת הנפת הדגל השנייה על הר סוריבאצ'י. ההנפה הראשונה תועדה על ידי לואיס לווארי, אולם תצלומו לא התפרסם בזמנו וגם כיום זוכה לפרסום מועט. תצלומו של רוזנטל, מאידך, זכה לפופולריות אדירה. הוא הודפס מחדש אלפי פעמים בעיתונים ובכתבי עת שונים, והפך עד מהרה לתצלום המסמל את הניצחון במלחמה עבור הציבור האמריקני. בשנת 1945 הוא זכה בפרס פוליצר לתצלום הטוב ביותר, והיה לתצלום הראשון שזכה בפרס באותה שנה שבה פורסם לראשונה. התצלום היווה בסיס לשני סרטי קולנוע, חולות איוו ג'ימה וגיבורי הדגל, והיה מקור השראה לעוד מספר תצלומים אחרים.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 27 באפריל 2009 |
רוברט אנסון היינליין (7 ביולי 1907 – 8 במאי 1988) היה אחד מסופרי המדע הבדיוני רבי ההשפעה ולבטח בין השנויים ביותר במחלוקת. הוא היה סופר המדע הבדיוני הראשון אשר יצירתו התפרסמה במגזינים מן "הזרם המרכזי" כ"סטרדיי איבנינג פוסט" בסוף שנות ה-40, ואשר פרסם את סיפורי המדע הבדיוני שלו ללא מסווה, כסיפורי מדע בדיוני, ובין הראשונים שהיו לסופרים רבי מכר ביצירות מדע בדיוני באורך מלא בשנות ה-60. במשך שנים רבות נחשב היינליין, לצדם של אייזיק אסימוב וארתור סי. קלארק, לאחד מ"שלושת הגדולים" של המדע הבדיוני. הוא זכה במספר פרסי הוגו על יצירתו ובפרס נביולה על מפעל חייו.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 28 באפריל 2009 |
רוברט אנסון היינליין (7 ביולי 1907 – 8 במאי 1988) היה אחד מסופרי המדע הבדיוני רבי ההשפעה ולבטח בין השנויים ביותר במחלוקת. הוא היה סופר המדע הבדיוני הראשון אשר יצירתו התפרסמה במגזינים מן "הזרם המרכזי" כ"סטרדיי איבנינג פוסט" בסוף שנות ה-40, ואשר פרסם את סיפורי המדע הבדיוני שלו ללא מסווה, כסיפורי מדע בדיוני, ובין הראשונים שהיו לסופרים רבי מכר ביצירות מדע בדיוני באורך מלא בשנות ה-60. במשך שנים רבות נחשב היינליין, לצדם של אייזיק אסימוב וארתור סי. קלארק, לאחד מ"שלושת הגדולים" של המדע הבדיוני. הוא זכה במספר פרסי הוגו על יצירתו ובפרס נביולה על מפעל חייו.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 29 באפריל 2009 | וולפגנג לוץ (1921–1993), ובשמו העברי זאב גור אריה, מרגל ישראלי יליד גרמניה, שפעל בשנות השישים במצרים בשליחות "המוסד", יחד עם אשתו ולטרוד (נעמי) נוימן. לוץ סיפק למפעיליו במוסד מידע רב ערך על היערכות הצבא המצרי ותוכנית ההתחמשות שלו, וגם פעל כנגד היועצים הגרמנים שסייעו למצרים, עד ללכידתו בידי המצרים בשנת 1965.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 30 באפריל 2009 | וולפגנג לוץ (1921–1993), ובשמו העברי זאב גור אריה, מרגל ישראלי יליד גרמניה, שפעל בשנות השישים במצרים בשליחות "המוסד", יחד עם אשתו ולטרוד (נעמי) נוימן. לוץ סיפק למפעיליו במוסד מידע רב ערך על היערכות הצבא המצרי ותוכנית ההתחמשות שלו, וגם פעל כנגד היועצים הגרמנים שסייעו למצרים, עד ללכידתו בידי המצרים בשנת 1965.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||