ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אפריל 2020

אפריל
1 באפריל 2020	בניין מועצת העירייה ההיסטורי, בדרום קריית העירייה קריית עיריית ירושלים, המצויה סביב כיכר ספרא וגן דניאל, נבנתה בשנות ה-90 של המאה ה-20, וקיבצה לתוכה את כל הפעילות של עיריית ירושלים שהייתה עד אז ממוקמת ב-32 מבנים שונים ברחבי העיר ירושלים. אתר קריית העירייה נבחר באמצע שנות ה-80 בשל מיקומו במרכז העיר, בין מזרחה ומערבה של העיר, בסמוך לעיר העתיקה של ירושלים ועל הרחוב הראשי ההיסטורי של העיר – רחוב יפו. בשל מיקום זה, המצוי במרכז העיר, נשקלו שיקולים תכנוניים רבים במטרה לא לפגוע בצביון האדריכלי-היסטורי של האזור, ולאפשר שימוש פונקציונלי במבנים לכל צורכי העירייה. שיקולים אלה הביאו להגדרת מספר מבנים היסטוריים ששומרו ושופצו, ולהקמת שני מבנים מודרניים סביב שלוש כיכרות, שהעיקרית בהן היא כיכר ספרא. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2020	בניין מועצת העירייה ההיסטורי, בדרום קריית העירייה קריית עיריית ירושלים, המצויה סביב כיכר ספרא וגן דניאל, נבנתה בשנות ה-90 של המאה ה-20, וקיבצה לתוכה את כל הפעילות של עיריית ירושלים שהייתה עד אז ממוקמת ב-32 מבנים שונים ברחבי העיר ירושלים. אתר קריית העירייה נבחר באמצע שנות ה-80 בשל מיקומו במרכז העיר, בין מזרחה ומערבה של העיר, בסמוך לעיר העתיקה של ירושלים ועל הרחוב הראשי ההיסטורי של העיר – רחוב יפו. בשל מיקום זה, המצוי במרכז העיר, נשקלו שיקולים תכנוניים רבים במטרה לא לפגוע בצביון האדריכלי-היסטורי של האזור, ולאפשר שימוש פונקציונלי במבנים לכל צורכי העירייה. שיקולים אלה הביאו להגדרת מספר מבנים היסטוריים ששומרו ושופצו, ולהקמת שני מבנים מודרניים סביב שלוש כיכרות, שהעיקרית בהן היא כיכר ספרא. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2020	אצ"ל הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל‏‏ (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי שנוסד בירושלים בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה" בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים (מאורעות תרפ"ט). במשך השנים מלאו את שורותיו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". הארגון פורק עם הקמת צה"ל. האצ"ל נחשב בעיני ממשלת המנדט הבריטי כארגון טרור. לקביעה זו היו שותפים חלק ממתנגדי הארגון כמו גם גורמים נוספים אחרים כגון ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, ועיתונים בינלאומיים בתקופה שלפני קום המדינה. ישנם היסטוריונים הרואים במאבק המזוין, שבו היה לאצ"ל וללח"י חלק מכריע, גורם משמעותי בהחלטת הבריטים להחזיר לידי האו"ם את סוגיית ארץ ישראל ‏ולעזוב אותה בהתאם להחלטת החלוקה תחת למסור אותה כולה לידי ערביי ארץ ישראל. היסטוריונים אחרים ראו בשלילה את אי ציותם של "הפורשים", האצ"ל והלח"י, להנהגת היישוב ואף לא ראו את פעולותיהם כגורם משמעותי ביציאת הבריטים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2020	אצ"ל הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל‏‏ (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי שנוסד בירושלים בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה" בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים (מאורעות תרפ"ט). במשך השנים מלאו את שורותיו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". הארגון פורק עם הקמת צה"ל. האצ"ל נחשב בעיני ממשלת המנדט הבריטי כארגון טרור. לקביעה זו היו שותפים חלק ממתנגדי הארגון כמו גם גורמים נוספים אחרים כגון ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, ועיתונים בינלאומיים בתקופה שלפני קום המדינה. ישנם היסטוריונים הרואים במאבק המזוין, שבו היה לאצ"ל וללח"י חלק מכריע, גורם משמעותי בהחלטת הבריטים להחזיר לידי האו"ם את סוגיית ארץ ישראל ‏ולעזוב אותה בהתאם להחלטת החלוקה תחת למסור אותה כולה לידי ערביי ארץ ישראל. היסטוריונים אחרים ראו בשלילה את אי ציותם של "הפורשים", האצ"ל והלח"י, להנהגת היישוב ואף לא ראו את פעולותיהם כגורם משמעותי ביציאת הבריטים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2020	קפטן הארי קובי ב-1919 קומודור אווירייה הארי קובי (26 באוגוסט 1894 – 11 בנובמבר 1955) היה טייס קרב אוסטרלי, שהיה אלוף ההפלות המוביל של קורפוס התעופה האוסטרלי, הגוף הצבאי שקדם לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשלזכותו נרשמו 29 הפלות בתקופה בת פחות משנה. הישגיו הקנו לו מעמד של גיבור לאומי באוסטרליה. עם סיום המלחמה עבר קובי לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי עם הקמתו ב-1921, ועלה בסולם הדרגות עד שפרש במעמד של מפקד גף. קובי התגייס מחדש לחיל האוויר האוסטרלי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, והוא מילא תפקידים בכירים בחיל האוויר. אולם באפריל 1945, במהלך תפקידו האחרון כמפקד הכוח האווירי הטקטי האוסטרלי הראשון, שפעל בצפון מערב האוקיינוס השקט, פרץ מרד בין בכירי טייסיו בבסיס באי מורוטאי, ועקב כך החליטו מפקדיו להעבירו מתפקידו. ועדת החקירה שקמה בעקבות המרד החליטה שקובי היה הגורם העיקרי למרד, והצדיקה את ההחלטה שקיבלו מפקדיו. קובי פרש מחיל האוויר ב-1946, ושירת ברשות התעופה האזרחית האוסטרלית עד מותו ב-1955. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2020	קפטן הארי קובי ב-1919 קומודור אווירייה הארי קובי (26 באוגוסט 1894 – 11 בנובמבר 1955) היה טייס קרב אוסטרלי, שהיה אלוף ההפלות המוביל של קורפוס התעופה האוסטרלי, הגוף הצבאי שקדם לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשלזכותו נרשמו 29 הפלות בתקופה בת פחות משנה. הישגיו הקנו לו מעמד של גיבור לאומי באוסטרליה. עם סיום המלחמה עבר קובי לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי עם הקמתו ב-1921, ועלה בסולם הדרגות עד שפרש במעמד של מפקד גף. קובי התגייס מחדש לחיל האוויר האוסטרלי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, והוא מילא תפקידים בכירים בחיל האוויר. אולם באפריל 1945, במהלך תפקידו האחרון כמפקד הכוח האווירי הטקטי האוסטרלי הראשון, שפעל בצפון מערב האוקיינוס השקט, פרץ מרד בין בכירי טייסיו בבסיס באי מורוטאי, ועקב כך החליטו מפקדיו להעבירו מתפקידו. ועדת החקירה שקמה בעקבות המרד החליטה שקובי היה הגורם העיקרי למרד, והצדיקה את ההחלטה שקיבלו מפקדיו. קובי פרש מחיל האוויר ב-1946, ושירת ברשות התעופה האזרחית האוסטרלית עד מותו ב-1955. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2020	פוסטר הסרט "המעיין" המעיין הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2006 בבימויו של דארן ארונופסקי. זוהי דרמה רומנטית בעלת מוטיבים של מדע בדיוני והרפתקאות. התסריט נכתב על ידי ארונופסקי במשותף עם ארי הנדל. הסרט מורכב משלוש עלילות בהן מגלמים השחקנים יו ג'קמן ורייצ'ל וייס דמויות שונות: הראשונה מתרחשת בעבר ובה קונקיסטאדור בן המאה ה-16 נשלח על ידי המלכה למשימת כיבוש למציאת עץ החיים, השנייה מתרחשת בהווה ובה מדען המנסה להציל את חיי אשתו חולת הסרטן, והשלישית מתרחשת בעתיד, ובה איש דת הנוסע בחלל בניסיון להציל את אהבתו הגוועת. קו העלילה, השזור בדפוסים גאומטריים ויזואליים ומוטיבים מעולמות הדת, הפילוסופיה והמיתולוגיה של המאיה, מהווה תמה העוסקת ביחסים שבין אהבה, חיים ומוות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2020	פוסטר הסרט "המעיין" המעיין הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2006 בבימויו של דארן ארונופסקי. זוהי דרמה רומנטית בעלת מוטיבים של מדע בדיוני והרפתקאות. התסריט נכתב על ידי ארונופסקי במשותף עם ארי הנדל. הסרט מורכב משלוש עלילות בהן מגלמים השחקנים יו ג'קמן ורייצ'ל וייס דמויות שונות: הראשונה מתרחשת בעבר ובה קונקיסטאדור בן המאה ה-16 נשלח על ידי המלכה למשימת כיבוש למציאת עץ החיים, השנייה מתרחשת בהווה ובה מדען המנסה להציל את חיי אשתו חולת הסרטן, והשלישית מתרחשת בעתיד, ובה איש דת הנוסע בחלל בניסיון להציל את אהבתו הגוועת. קו העלילה, השזור בדפוסים גאומטריים ויזואליים ומוטיבים מעולמות הדת, הפילוסופיה והמיתולוגיה של המאיה, מהווה תמה העוסקת ביחסים שבין אהבה, חיים ומוות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2020	היפופוטם מצוי הוא יונק אפריקני אוכל-צמחים. ההיפופוטם הוא אחד משני המינים החיים במשפחת הבהמותיים (לצד ההיפו הגמדי). זהו בעל חיים מימי למחצה, החי בנהרות ובאגמים באפריקה שמדרום לסהרה, לרוב בקבוצות גדולות המונות עד 40 פרטים. במהלך היום הוא נוהג לקרר את גופו באמצעות שהייה במים או בבוץ ובשעות בין הערביים הוא מגיח מן המים על מנת ללחך עשב. הרבייה וההמלטה עצמה מתרחשות במים, כאשר הזכרים הטריטוריאליים משתלטים על רצועת נהר. בניגוד לאופי פעילותם המימית, פעילותם היבשתית מתאפיינת בסוליטריות ובסבלנות כלפי היפופוטמים אחרים. על אף הדמיון החיצוני הקיים בינם לבין החזירים ולבין מכפילי פרסה אחרים, היצורים החיים הקרובים ביותר להיפופוטמים הם דווקא הלווייתנאים. קל לזהות את ההיפופוטם בשל גופו הגדול דמוי החבית, פיו העצום ושיניו הגדולות, גופו חסר-השיער ורגליו הקצרות והשמנות. ההיפופוטם הוא מבעלי החיים המסוכנים והאגרסיביים ביותר, ונחשב לאחד המסוכנים ביותר באפריקה. מספרם (בתנאי מחיה טבעיים) מוערך בכ-125,000 עד 150,000 פרטים שחיים באפריקה שמדרום לסהרה. הם נמצאים באיום מתמיד בשל אובדן בתי גידול ומצד ציידים שהורגים אותם באופן בלתי חוקי לשם השגת בשרם, עורם וניביהם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2020	היפופוטם מצוי הוא יונק אפריקני אוכל-צמחים. ההיפופוטם הוא אחד משני המינים החיים במשפחת הבהמותיים (לצד ההיפו הגמדי). זהו בעל חיים מימי למחצה, החי בנהרות ובאגמים באפריקה שמדרום לסהרה, לרוב בקבוצות גדולות המונות עד 40 פרטים. במהלך היום הוא נוהג לקרר את גופו באמצעות שהייה במים או בבוץ ובשעות בין הערביים הוא מגיח מן המים על מנת ללחך עשב. הרבייה וההמלטה עצמה מתרחשות במים, כאשר הזכרים הטריטוריאליים משתלטים על רצועת נהר. בניגוד לאופי פעילותם המימית, פעילותם היבשתית מתאפיינת בסוליטריות ובסבלנות כלפי היפופוטמים אחרים. על אף הדמיון החיצוני הקיים בינם לבין החזירים ולבין מכפילי פרסה אחרים, היצורים החיים הקרובים ביותר להיפופוטמים הם דווקא הלווייתנאים. קל לזהות את ההיפופוטם בשל גופו הגדול דמוי החבית, פיו העצום ושיניו הגדולות, גופו חסר-השיער ורגליו הקצרות והשמנות. ההיפופוטם הוא מבעלי החיים המסוכנים והאגרסיביים ביותר, ונחשב לאחד המסוכנים ביותר באפריקה. מספרם (בתנאי מחיה טבעיים) מוערך בכ-125,000 עד 150,000 פרטים שחיים באפריקה שמדרום לסהרה. הם נמצאים באיום מתמיד בשל אובדן בתי גידול ומצד ציידים שהורגים אותם באופן בלתי חוקי לשם השגת בשרם, עורם וניביהם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2020	דגם של בית המקדש השני בית המקדש היה המרכז הרוחני והדתי של עם ישראל במשך כאלף שנה (מהמאה העשירית לפנה"ס עד 70 לספירה). על פי המקרא, בית המקדש הראשון הוקם על ידי שלמה המלך, ונחרב על ידי הבבלים (586 לפנה"ס). בעקבות הצהרת כורש נבנה בית המקדש השני, שנחרב על ידי הרומאים, בשנת 70 לספירה בתום המרד הגדול. אין שרידים ארכאולוגיים מבית המקדש הראשון, ומבית השני נמצאו שרידי חומות הר הבית ושעריו, וממצאים נוספים הקשורים למקדש. עיקרו של המקדש הוא קודש הקודשים, בו היה, על פי המקרא, ארון הברית ובו לוחות הברית. בחלקיו החיצוניים יותר היו קיימים כלי פולחן שונים: המנורה, מזבח לקטורת, ושולחן ללחם הפנים. בחצר המקדש עמד מזבח העולה, ששימש להקרבת קורבנות. מבנה זה נשמר בשני בתי המקדש, ואף בגלגולו המוקדם יותר, המשכן, שנדד עם בני ישראל במדבר סיני ובמקומות שונים בארץ. לאחר החורבן נקבעו צומות ומנהגים שונים לזכר המקדש, שמבטאים את אמונת ישראל שלפיה בית המקדש השלישי עתיד לעמוד על מכונו ביום מן הימים, כמרכז רוחני לאנושות כולה. בעת החדשה, ובפרט מאז מלחמת ששת הימים, קמו התארגנויות לשיקום המקדש, בצל מחלוקת הלכתית בנושא. מן ההיבט המדיני, הר הבית נחשב כיום לסלע מחלוקת ולנושא בעל רגישות רבה בסכסוך הישראלי-ערבי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2020	דגם של בית המקדש השני בית המקדש היה המרכז הרוחני והדתי של עם ישראל במשך כאלף שנה (מהמאה העשירית לפנה"ס עד 70 לספירה). על פי המקרא, בית המקדש הראשון הוקם על ידי שלמה המלך, ונחרב על ידי הבבלים (586 לפנה"ס). בעקבות הצהרת כורש נבנה בית המקדש השני, שנחרב על ידי הרומאים, בשנת 70 לספירה בתום המרד הגדול. אין שרידים ארכאולוגיים מבית המקדש הראשון, ומבית השני נמצאו שרידי חומות הר הבית ושעריו, וממצאים נוספים הקשורים למקדש. עיקרו של המקדש הוא קודש הקודשים, בו היה, על פי המקרא, ארון הברית ובו לוחות הברית. בחלקיו החיצוניים יותר היו קיימים כלי פולחן שונים: המנורה, מזבח לקטורת, ושולחן ללחם הפנים. בחצר המקדש עמד מזבח העולה, ששימש להקרבת קורבנות. מבנה זה נשמר בשני בתי המקדש, ואף בגלגולו המוקדם יותר, המשכן, שנדד עם בני ישראל במדבר סיני ובמקומות שונים בארץ. לאחר החורבן נקבעו צומות ומנהגים שונים לזכר המקדש, שמבטאים את אמונת ישראל שלפיה בית המקדש השלישי עתיד לעמוד על מכונו ביום מן הימים, כמרכז רוחני לאנושות כולה. בעת החדשה, ובפרט מאז מלחמת ששת הימים, קמו התארגנויות לשיקום המקדש, בצל מחלוקת הלכתית בנושא. מן ההיבט המדיני, הר הבית נחשב כיום לסלע מחלוקת ולנושא בעל רגישות רבה בסכסוך הישראלי-ערבי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2020	אחריות נכסים או שעבוד נכסים, הוא מונח הלכתי במשפט עברי, המתאר שעבוד של נכסים או אחריות של אדם, היוצרים ערבות משפטית בתחומים שונים. דוגמה קלאסית לאחריות נכסים היא בלוויית כסף, בה לעיתים ניתן לגבות את החוב מהנכסים שהיו שייכים ללווה בזמן שבוצעה ההלוואה אף אם הם כבר נמכרו לאחר, מכיוון שעוד משעת ההלוואה חל על נכסיו שעבוד כלפי החוב. המונח המקביל לשעבוד במשפט הכללי הוא "שעבוד צף", ששונה באופן מהותי מהמונח ההלכתי בכך שהוא חל רק על נכסי חברות ולא על נכסי יחידים. סוג מסוים של אחריות נכסים הוא ה"אַפּוֹתֵּיקֵי", במסגרתו השעבוד שחל על נכסי החייב מתייחס לנכס מסוים אחד, שהחוב נגבה ממנו. המונח המקביל לשעבוד מסוג זה במשפט הכללי הוא שעבוד מסוג "בטוחה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2020	אחריות נכסים או שעבוד נכסים, הוא מונח הלכתי במשפט עברי, המתאר שעבוד של נכסים או אחריות של אדם, היוצרים ערבות משפטית בתחומים שונים. דוגמה קלאסית לאחריות נכסים היא בלוויית כסף, בה לעיתים ניתן לגבות את החוב מהנכסים שהיו שייכים ללווה בזמן שבוצעה ההלוואה אף אם הם כבר נמכרו לאחר, מכיוון שעוד משעת ההלוואה חל על נכסיו שעבוד כלפי החוב. המונח המקביל לשעבוד במשפט הכללי הוא "שעבוד צף", ששונה באופן מהותי מהמונח ההלכתי בכך שהוא חל רק על נכסי חברות ולא על נכסי יחידים. סוג מסוים של אחריות נכסים הוא ה"אַפּוֹתֵּיקֵי", במסגרתו השעבוד שחל על נכסי החייב מתייחס לנכס מסוים אחד, שהחוב נגבה ממנו. המונח המקביל לשעבוד מסוג זה במשפט הכללי הוא שעבוד מסוג "בטוחה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2020	שמואל דוד לוצאטו שמואל דוד לוצאטו (שד"ל; א' באלול תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם. איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי חכמת ישראל ומן המתונים שבתנועה זו, ראש בית המדרש לרבנים בפדובה שבאיטליה. שד"ל עסק בפרשנות המקרא לפי דרך הפשט. פירש את חמישה חומשי תורה, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, משלי ואיוב. כתב ספרי דקדוק לעברית וארמית, תרגם את סידור התפילה לאיטלקית, וערך ספרי שירה, ביוגרפיות וספרי ביבליוגרפיה. שד"ל ביקר את העיסוק בפילוסופיה ובעיקרי היהדות ושלל את הקבלה והמיסטיקה. ראה ביהדות המבוססת על המוסר, את הפכה של תרבות יוון העוסקת בשלמות השכל. הבחירה בעם ישראל, היא לדעתו שליחות להפצת רעיונות המונותאיזם והמוסר בקרב העמים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2020	שמואל דוד לוצאטו שמואל דוד לוצאטו (שד"ל; א' באלול תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם. איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי חכמת ישראל ומן המתונים שבתנועה זו, ראש בית המדרש לרבנים בפדובה שבאיטליה. שד"ל עסק בפרשנות המקרא לפי דרך הפשט. פירש את חמישה חומשי תורה, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, משלי ואיוב. כתב ספרי דקדוק לעברית וארמית, תרגם את סידור התפילה לאיטלקית, וערך ספרי שירה, ביוגרפיות וספרי ביבליוגרפיה. שד"ל ביקר את העיסוק בפילוסופיה ובעיקרי היהדות ושלל את הקבלה והמיסטיקה. ראה ביהדות המבוססת על המוסר, את הפכה של תרבות יוון העוסקת בשלמות השכל. הבחירה בעם ישראל, היא לדעתו שליחות להפצת רעיונות המונותאיזם והמוסר בקרב העמים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2020	מפת מידבא, התיאור הוויזואלי של ירושלים הביזנטית ירושלים הייתה נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637. בשנת 313 קיבל על עצמו הקיסר קונסטנטינוס את הדת הנוצרית, ובשנת 325 כינס את ועידת ניקיאה במטרה להפוך את הנצרות לדת הרשמית של האימפריה. במסגרת ועידה זו התקבע מקום חשוב לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט, כמקום התרחשותן של עלילות ספרי הקודש ושל ישו ושנים-עשר השליחים. שמה של העיר שונה מהשם האלילי "איליה קפיטולינה" לשם הנוצרי "אגיה ירוסלימה", ובהשתדלותם של בישופי ירושלים, הפכה ירושלים לעיר מרכזית. השינוי המהותי באופיה ובמעמדה של העיר, לעומת התקופה הרומית, היה הפיכתה מעיר אלילית לעיר נוצרית. השלטון הביזנטי פיתח את איליה קפיטולינה הרומאית-אלילית, והפך אותה מעיר משנית לעיר נוצרית מרכזית מבחינה דתית ומנהלית (כשהמינהל כפוף להיררכיה הממסדית-דתית) ולמרכז עולמי לעלייה לרגל. בשלהי התקופה, בין השנים 614–628, נכבשה ירושלים בידי הפרסים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2020	מפת מידבא, התיאור הוויזואלי של ירושלים הביזנטית ירושלים הייתה נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637. בשנת 313 קיבל על עצמו הקיסר קונסטנטינוס את הדת הנוצרית, ובשנת 325 כינס את ועידת ניקיאה במטרה להפוך את הנצרות לדת הרשמית של האימפריה. במסגרת ועידה זו התקבע מקום חשוב לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט, כמקום התרחשותן של עלילות ספרי הקודש ושל ישו ושנים-עשר השליחים. שמה של העיר שונה מהשם האלילי "איליה קפיטולינה" לשם הנוצרי "אגיה ירוסלימה", ובהשתדלותם של בישופי ירושלים, הפכה ירושלים לעיר מרכזית. השינוי המהותי באופיה ובמעמדה של העיר, לעומת התקופה הרומית, היה הפיכתה מעיר אלילית לעיר נוצרית. השלטון הביזנטי פיתח את איליה קפיטולינה הרומאית-אלילית, והפך אותה מעיר משנית לעיר נוצרית מרכזית מבחינה דתית ומנהלית (כשהמינהל כפוף להיררכיה הממסדית-דתית) ולמרכז עולמי לעלייה לרגל. בשלהי התקופה, בין השנים 614–628, נכבשה ירושלים בידי הפרסים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2020	האימפריה העות'מאנית 1481 - 1683 החלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית הייתה מנגנון שבמסגרתו חולקה האימפריה לפרובינציות ובראשן הועמד מושל מטעם הסולטאן. החל מראשית ימי האימפריה התבססה החלוקה על שיטת הטימאר, שלה היו מאפיינים המקבילים לפיאודליזם האירופי והיא הדגישה שלטון מרכזי ושושלתי חזק, אשר אחז במחוזות העות'מאניים שכונו איילטים. לאחר תקופתו של סולימאן הראשון החל תהליך נסיגתה ההדרגתי של האימפריה העות'מאנית. משלהי המאה ה-17 פעל השער הנשגב לביצוע רפורמות במנגנון השלטון העות'מאני ובכלל זה במנגנון חלוקתה המנהלית. ב-1699 היו אלו הרפורמות של הווזיר הגדול חוסיין קוֹפְּרוּלוּ שהביאו לתיקונים בשיטה הקיימת והועילו לזמן קצר. בהמשך, ב-1864, במהלך תקופת הטנזימאט, חוקק חוק הווילאייטים אשר קבע סדרי חלוקה מנהלית חדשים באימפריה תוך ניסיון לחזק מחדש את השלטון המרכזי. היה זה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי ותהליך הרפורמות לא מנע את הידרדרותה של האימפריה, שאיבדה את מרבית נכסיה באירופה לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). ב-1909, לאחר הדחתו של עבדול חמיד השני, גדל כוחה של מועצת האיחוד והקידמה הלאומנית והיא הובילה קו ריכוזי נוקשה בניהול הווילאייטים. ב-1913, לאחר ההפיכה שהובלה על ידי מועצת האיחוד והקידמה, הפכה האימפריה העות'מאנית לדיקטטורה של מפלגה אחת ובוטל חוק הווילאייטים. דווקא לאחר ההפיכה חל שינוי במדיניות הריכוזית של ניהול הווילאייטים, ובוצעו רפורמות ותיקונים במנגנון השלטון המקומי ובכלל זה ביזורו, וזאת כדי להתמודד עם הלאומיות הערבית הגואה בפרובינציות השונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה התפרקה הישות העות'מאנית והוקמה מדינת הלאום טורקיה אשר חלוקתה המנהלית התבססה על התשתית שנוצרה בשנותיה האחרונות של האימפריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2020	האימפריה העות'מאנית 1481 - 1683 החלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית הייתה מנגנון שבמסגרתו חולקה האימפריה לפרובינציות ובראשן הועמד מושל מטעם הסולטאן. החל מראשית ימי האימפריה התבססה החלוקה על שיטת הטימאר, שלה היו מאפיינים המקבילים לפיאודליזם האירופי והיא הדגישה שלטון מרכזי ושושלתי חזק, אשר אחז במחוזות העות'מאניים שכונו איילטים. לאחר תקופתו של סולימאן הראשון החל תהליך נסיגתה ההדרגתי של האימפריה העות'מאנית. משלהי המאה ה-17 פעל השער הנשגב לביצוע רפורמות במנגנון השלטון העות'מאני ובכלל זה במנגנון חלוקתה המנהלית. ב-1699 היו אלו הרפורמות של הווזיר הגדול חוסיין קוֹפְּרוּלוּ שהביאו לתיקונים בשיטה הקיימת והועילו לזמן קצר. בהמשך, ב-1864, במהלך תקופת הטנזימאט, חוקק חוק הווילאייטים אשר קבע סדרי חלוקה מנהלית חדשים באימפריה תוך ניסיון לחזק מחדש את השלטון המרכזי. היה זה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי ותהליך הרפורמות לא מנע את הידרדרותה של האימפריה, שאיבדה את מרבית נכסיה באירופה לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). ב-1909, לאחר הדחתו של עבדול חמיד השני, גדל כוחה של מועצת האיחוד והקידמה הלאומנית והיא הובילה קו ריכוזי נוקשה בניהול הווילאייטים. ב-1913, לאחר ההפיכה שהובלה על ידי מועצת האיחוד והקידמה, הפכה האימפריה העות'מאנית לדיקטטורה של מפלגה אחת ובוטל חוק הווילאייטים. דווקא לאחר ההפיכה חל שינוי במדיניות הריכוזית של ניהול הווילאייטים, ובוצעו רפורמות ותיקונים במנגנון השלטון המקומי ובכלל זה ביזורו, וזאת כדי להתמודד עם הלאומיות הערבית הגואה בפרובינציות השונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה התפרקה הישות העות'מאנית והוקמה מדינת הלאום טורקיה אשר חלוקתה המנהלית התבססה על התשתית שנוצרה בשנותיה האחרונות של האימפריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2020	סעדיה גאון בן העיר פיום, המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל. בגיל 36 שימש כראש ישיבת סורא בבגדאד. רס"ג היה בקיא במרבית כתבי הקודש היהודיים וגם במרבית ענפי המדע שרווחו באותה עת. היקף מפעלו הספרותי היה גדול ביותר: הוא כתב ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוקה, פיוטים, פרשנות מקרא, ונושאים תאולוגיים ופילוסופיים. רס"ג הוא גם הראשון שעסק בדקדוק של השפה העברית באופן שיטתי, כהשפעה מן המדקדקים של השפה הערבית שפעלו באותה עת. לפיכך הוא נחשב לראשון מבין מדקדקי ימי הביניים. על תלמידיו בתחום זה נמנים המדקדקים החשובים דונש בן לברט ומנחם בן סרוק. שפת כתיבתו הייתה ערבית-יהודית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2020	סעדיה גאון בן העיר פיום, המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל. בגיל 36 שימש כראש ישיבת סורא בבגדאד. רס"ג היה בקיא במרבית כתבי הקודש היהודיים וגם במרבית ענפי המדע שרווחו באותה עת. היקף מפעלו הספרותי היה גדול ביותר: הוא כתב ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוקה, פיוטים, פרשנות מקרא, ונושאים תאולוגיים ופילוסופיים. רס"ג הוא גם הראשון שעסק בדקדוק של השפה העברית באופן שיטתי, כהשפעה מן המדקדקים של השפה הערבית שפעלו באותה עת. לפיכך הוא נחשב לראשון מבין מדקדקי ימי הביניים. על תלמידיו בתחום זה נמנים המדקדקים החשובים דונש בן לברט ומנחם בן סרוק. שפת כתיבתו הייתה ערבית-יהודית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2020	תיאור התמונה יַמְחַד הייתה ממלכה שמית עתיקה, שמרכזה שכן בעיר חַלַבּ בסוריה. היא צמחה בסוף המאה ה-19 לפנה"ס ונשלטה על ידי מלכי שושלת בית ימחד, שהתבססו על צבא ודיפלומטיה כדי להרחיב את ממלכתם. מתחילת הקמתה, הייתה הממלכה נתונה למאבקים עם שכניה: מארי, קטנה, ואשור. פעולותיו של מלכה השני, ירים-לים הראשון, הפכו את הממלכה לכוח החזק ביותר במרחב הסורי באותה עת. באמצע המאה ה-18 לפנה"ס, רוב שטחה של סוריה, למעט דרומה, נשלט על ידי ממלכת ימחד, אם בשליטה ישירה או דרך ממלכות וסאליות. הממלכה שלטה על מערבה, צפונה ומזרחה של סוריה במשך קרוב למאה חמישים שנה. הייתה לימחד גם השפעה על ממלכות קטנות במסופוטמיה, על גבול ממלכת עילם. הממלכה נכבשה על ידי החתים, שהרסו את חלב. בהמשך, שוקמה ימחד בחלקה וסופחה במאה ה-16 לפנה"ס לממלכת מיתני. אוכלוסייתה של ימחד הייתה בעיקרה אמורית, והיא הייתה בעלת תרבות האופיינית לתקופת הברונזה בסוריה. הממלכה אוכלסה גם על ידי אוכלוסייה חורית, שהתיישבה בממלכה והשפיעה בתרבותה על תרבות הממלכה. הממלכה שלטה על שורה רחבה של דרכי מסחר בינלאומיות שהתקיימו בין אזור איראן של היום ממזרח, ואזור התרבויות האגאיות במערב. בימחד התקיים פולחן לאלים השייכים למיתולוגיה השמית הצפון-מערבית. הבירה חלב נחשבה כעיר קדושה בקרב ערים אחרות בסוריה, והייתה מרכז לפולחן האל הדד, שנחשב לאל הראשי בצפון סוריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2020	תיאור התמונה יַמְחַד הייתה ממלכה שמית עתיקה, שמרכזה שכן בעיר חַלַבּ בסוריה. היא צמחה בסוף המאה ה-19 לפנה"ס ונשלטה על ידי מלכי שושלת בית ימחד, שהתבססו על צבא ודיפלומטיה כדי להרחיב את ממלכתם. מתחילת הקמתה, הייתה הממלכה נתונה למאבקים עם שכניה: מארי, קטנה, ואשור. פעולותיו של מלכה השני, ירים-לים הראשון, הפכו את הממלכה לכוח החזק ביותר במרחב הסורי באותה עת. באמצע המאה ה-18 לפנה"ס, רוב שטחה של סוריה, למעט דרומה, נשלט על ידי ממלכת ימחד, אם בשליטה ישירה או דרך ממלכות וסאליות. הממלכה שלטה על מערבה, צפונה ומזרחה של סוריה במשך קרוב למאה חמישים שנה. הייתה לימחד גם השפעה על ממלכות קטנות במסופוטמיה, על גבול ממלכת עילם. הממלכה נכבשה על ידי החתים, שהרסו את חלב. בהמשך, שוקמה ימחד בחלקה וסופחה במאה ה-16 לפנה"ס לממלכת מיתני. אוכלוסייתה של ימחד הייתה בעיקרה אמורית, והיא הייתה בעלת תרבות האופיינית לתקופת הברונזה בסוריה. הממלכה אוכלסה גם על ידי אוכלוסייה חורית, שהתיישבה בממלכה והשפיעה בתרבותה על תרבות הממלכה. הממלכה שלטה על שורה רחבה של דרכי מסחר בינלאומיות שהתקיימו בין אזור איראן של היום ממזרח, ואזור התרבויות האגאיות במערב. בימחד התקיים פולחן לאלים השייכים למיתולוגיה השמית הצפון-מערבית. הבירה חלב נחשבה כעיר קדושה בקרב ערים אחרות בסוריה, והייתה מרכז לפולחן האל הדד, שנחשב לאל הראשי בצפון סוריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2020	שילוט תלת-לשוני בירושלים המדיניות הלשונית של מדינת ישראל אינה מוגדרת בחוק יחיד והיא מורכבת יחסית. במשך שנים רבות היא התבססה על הנחיות מנדטוריות ביחס לשפות אנגלית, עברית וערבית. בשנת 2018 נחקק חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, שקבע: "עברית היא שפת המדינה", וכן "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה". ישראל היא מדינת הגירה הקולטת עלייה, ולפיכך מספר השפות המדוברות בה גדול, הן מבחינת מספרן המוחלט, והן מבחינת היחס בין מספרן למספר התושבים בה. על-פי אתר האינטרנט "אתנולוג" (מהדורה 15), נמנו בישראל 37 שפות ודיאלקטים נפוצים, כולל שפות סימנים. רוב השפות האלה מדוברות בקהילות קטנות של עולים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2020	שילוט תלת-לשוני בירושלים המדיניות הלשונית של מדינת ישראל אינה מוגדרת בחוק יחיד והיא מורכבת יחסית. במשך שנים רבות היא התבססה על הנחיות מנדטוריות ביחס לשפות אנגלית, עברית וערבית. בשנת 2018 נחקק חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, שקבע: "עברית היא שפת המדינה", וכן "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה". ישראל היא מדינת הגירה הקולטת עלייה, ולפיכך מספר השפות המדוברות בה גדול, הן מבחינת מספרן המוחלט, והן מבחינת היחס בין מספרן למספר התושבים בה. על-פי אתר האינטרנט "אתנולוג" (מהדורה 15), נמנו בישראל 37 שפות ודיאלקטים נפוצים, כולל שפות סימנים. רוב השפות האלה מדוברות בקהילות קטנות של עולים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2020	שמחה בלאס (27 בנובמבר 1897 – 18 ביולי 1982) היה מהנדס מים ישראלי, פעיל ציוני, מתכנן מפעלי מים עיקריים של היישוב בשנות ה-30 ובשנות ה-40, ממייסדי מקורות ויוזם תוכניותיה עד למוביל הארצי, "יועץ הממשלה לענייני המים" בישראל בשנותיה הראשונות, מייסד תה"ל, ראש המתכננים של מוביל המים הארצי, יוזם ההשקיה בטפטוף וממציא הטפטפות, יחד עם בנו ישעיהו. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2020	שמחה בלאס (27 בנובמבר 1897 – 18 ביולי 1982) היה מהנדס מים ישראלי, פעיל ציוני, מתכנן מפעלי מים עיקריים של היישוב בשנות ה-30 ובשנות ה-40, ממייסדי מקורות ויוזם תוכניותיה עד למוביל הארצי, "יועץ הממשלה לענייני המים" בישראל בשנותיה הראשונות, מייסד תה"ל, ראש המתכננים של מוביל המים הארצי, יוזם ההשקיה בטפטוף וממציא הטפטפות, יחד עם בנו ישעיהו. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
29 באפריל 2020	יום העצמאות מציין את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל בה' באייר תש"ח. הציונות היא תנועה לאומית שבעקבותיה קמה המדינה, והיא מאחדת את מרבית אזרחיה היהודים. את מגילת העצמאות, המסמך המכונן של מדינת ישראל, הקריא דוד בן-גוריון בטקס הכרזת העצמאות שנערך במוזיאון תל אביב. דגלה של מדינת ישראל הוא דגל ישראל, בעל רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד בגוון זהה. התקווה, ההמנון הלאומי, נכתב על ידי נפתלי הרץ אימבר ואומץ על ידי התנועה הציונית, ולאחר מכן על ידי מדינת ישראל. מלחמת העצמאות הייתה המלחמה הראשונה במלחמות ישראל, ובמהלכה הוקם צבא ההגנה לישראל. כלכלת ישראל ידעה זעזועים רבים במהלך שנותיה, ולמרות זאת הצליחה להגיע תוך כיובל שנים לרמת פיתוח גבוהה. הכנסת, ממשלת ישראל ובית המשפט העליון מהוות את שלוש רשויות הממשל בישראל. כרזת יום העצמאות היא כרזה המופקת מדי שנה החל משנת תש"ט-1949 לקראת יום העצמאות, כחלק מחגיגות העצמאות. יום עצמאות שמח! ● מדינת ישראל בת 76	עריכה - תבנית - שיחה
30 באפריל 2020	דגל ישראל דגל מדינת ישראל הוא בעל רקע לבן ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד. דגל עברי זה אומץ בתחילה כדגלה של התנועה הציונית, מיום היווסדה ב-1897, ולאחר קום מדינת ישראל, אומץ על ידה באופן רשמי ב-28 באוקטובר 1948. מעמדו החוקי של הדגל עוגן בחוק הדגל והסמל, ה'תש"ט. חלק ניכר מתושבי המדינה היהודים רואה בדגל את הביטוי הלאומי לעצמאות העם, ואת סמלו. כך, למשל, אחד הביטויים החזותיים החזקים להחלת הריבונות על שטחי המדינה במהלך מלחמת העצמאות היה הנפת דגל הדיו באילת. מוסדות חינוך חרדיים אינם חייבים להניף את הדגל, ואילו מוסדות חינוך ערביים ממלכתיים מניפים אותו פעמים רבות בצורה צנועה יותר מהמקובל במגזר היהודי. במגזר הדרוזי מקובל להניף את דגל ישראל לצד הדגל הדרוזי. לערך המלא – פורטל ישראל – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה