ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אוגוסט 2013
אוגוסט | ||
---|---|---|
1 באוגוסט 2013 |
ישורון (במקור: ישֻרון) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות העשרים של המאה הקודמת. בבית הכנסת, שנחשב בית הכנסת האורתודוקסי-מודרני הראשון בירושלים, התארחו כמעט כל הדמויות הבולטות בירושלים דאז; החל מהרבנים הראשיים לישראל וכלה בראשי המדינה. בית הכנסת שוכן כיום במשכנו זה כשבעים שנה, ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בסמוך לבניין המוסדות הלאומיים ובניין היכל שלמה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
2 באוגוסט 2013 |
כנסיית הבשורה, הידועה גם כבזיליקת הבשורה, היא בזיליקה השוכנת במרכזה של העיר נצרת. היא הוקמה באתר בו על פי המסורת הנוצרית הקתולית ניצב ביתה של הבתולה, אמו של ישו, ואשר בו בישר לה המלאך גבריאל את הבשורה כי הרתה וכי היא נושאת ברחמה את בן האלוהים. מסיבה זו נמנית כנסיית הבשורה, והעיר נצרת עימה, על המקומות המקודשים ביותר בעולם הנוצרי. החפירות הארכאולוגיות שנערכו במקום חשפו את שרידיהן של שלוש כנסיות קודמות, אשר ניצבו באתר זו אחר זו, ולמעשה שימש האתר כמקום פולחן כבר לפני זמנו של הצלוב. האתר שכן בדרומו של הכפר הקדום של נצרת, ונוסף על בתי התפילה חשף המחקר גם שרידים של מבני מגורים, בארות ואסמים. המבנה הנוכחי תוכנן עבור משמורת ארץ הקודש בידי האדריכל האיטלקי ג'ובאני מוציו, והבזיליקה נחנכה בשנת 1969. היא ניכרת בכיפת חרוט אפורה וגדולה, שבראשה מנורה הנדמית למגדלור. בין היתר, שוכנים במתחם הבזיליקה גם המנזר הפרנציסקני וכנסיית יוסף הקדוש. הבזיליקה עשירה באופן יוצא מן הכלל בדימויים ובסימבוליות, המוקדשים בראש וראשונה למרים ולבשורה; היא המבנה הבולט בעיר והיא סימן ההיכר הידוע ביותר שלה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
3 באוגוסט 2013 |
כנסיית הבשורה, הידועה גם כבזיליקת הבשורה, היא בזיליקה השוכנת במרכזה של העיר נצרת. היא הוקמה באתר בו על פי המסורת הנוצרית הקתולית ניצב ביתה של הבתולה, אמו של ישו, ואשר בו בישר לה המלאך גבריאל את הבשורה כי הרתה וכי היא נושאת ברחמה את בן האלוהים. מסיבה זו נמנית כנסיית הבשורה, והעיר נצרת עימה, על המקומות המקודשים ביותר בעולם הנוצרי. החפירות הארכאולוגיות שנערכו במקום חשפו את שרידיהן של שלוש כנסיות קודמות, אשר ניצבו באתר זו אחר זו, ולמעשה שימש האתר כמקום פולחן כבר לפני זמנו של הצלוב. האתר שכן בדרומו של הכפר הקדום של נצרת, ונוסף על בתי התפילה חשף המחקר גם שרידים של מבני מגורים, בארות ואסמים. המבנה הנוכחי תוכנן עבור משמורת ארץ הקודש בידי האדריכל האיטלקי ג'ובאני מוציו, והבזיליקה נחנכה בשנת 1969. היא ניכרת בכיפת חרוט אפורה וגדולה, שבראשה מנורה הנדמית למגדלור. בין היתר, שוכנים במתחם הבזיליקה גם המנזר הפרנציסקני וכנסיית יוסף הקדוש. הבזיליקה עשירה באופן יוצא מן הכלל בדימויים ובסימבוליות, המוקדשים בראש וראשונה למרים ולבשורה; היא המבנה הבולט בעיר והיא סימן ההיכר הידוע ביותר שלה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
4 באוגוסט 2013 |
רביעיות החליל של וולפגנג אמדאוס מוצרט, הן סדרה בת ארבע יצירות הכתובות לחליל, כינור, ויולה וצ'לו. ברביעיות הללו, כמו בשאר יצירותיו של מוצרט לכלי נשיפה אחד וכלי קשת, תפקיד חליל סולני באופיו. לפיכך, יצירות אלו מהוות חלק חשוב ברפרטואר לחליל, והן מנוגנות ומוקלטות באופן תדיר. לרביעיות אלו אופי קליל יחסית, ורוב הפרקים בהן אינם מורכבים מאוד מבחינה מוזיקלית, כי אם עשירות במלודיות, במרקמים קצביים ועשירים ובפיתוח יצירתי של הנושאים בהן. עד לפני כמה עשורים היה מקובל לחשוב שארבע היצירות הוזמנו ממוצרט ונכתבו יחדיו כקובץ אחד, אך גילויים ומחקרים חדשים שופכים אור חדש על מועד כתיבתה של הרביעייה האחרונה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
5 באוגוסט 2013 |
רביעיות החליל של וולפגנג אמדאוס מוצרט, הן סדרה בת ארבע יצירות הכתובות לחליל, כינור, ויולה וצ'לו. ברביעיות הללו, כמו בשאר יצירותיו של מוצרט לכלי נשיפה אחד וכלי קשת, תפקיד חליל סולני באופיו. לפיכך, יצירות אלו מהוות חלק חשוב ברפרטואר לחליל, והן מנוגנות ומוקלטות באופן תדיר. לרביעיות אלו אופי קליל יחסית, ורוב הפרקים בהן אינם מורכבים מאוד מבחינה מוזיקלית, כי אם עשירות במלודיות, במרקמים קצביים ועשירים ובפיתוח יצירתי של הנושאים בהן. עד לפני כמה עשורים היה מקובל לחשוב שארבע היצירות הוזמנו ממוצרט ונכתבו יחדיו כקובץ אחד, אך גילויים ומחקרים חדשים שופכים אור חדש על מועד כתיבתה של הרביעייה האחרונה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
6 באוגוסט 2013 |
אבא חושי (23 במאי 1898 – 24 במרץ 1969) היה מנהיג ציוני, פעיל סוציאליסטי ופוליטיקאי, איש עבודה והתיישבות, מנהיג פועלים, חבר הכנסת הראשונה וממקימי ההסתדרות. זכור היום בעיקר בזכות כהונתו ארוכת השנים כראש עיריית חיפה (1951–1969), תפקיד שבו הטביע את חותמו באופן בולט על העיר, על אופייה ועל התפתחותה. בין היתר הקים את אוניברסיטת חיפה, את תיאטרון חיפה, את הכרמלית ואת תזמורת הנוער העירונית של חיפה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
7 באוגוסט 2013 |
אבא חושי (23 במאי 1898 – 24 במרץ 1969) היה מנהיג ציוני, פעיל סוציאליסטי ופוליטיקאי, איש עבודה והתיישבות, מנהיג פועלים, חבר הכנסת הראשונה וממקימי ההסתדרות. זכור היום בעיקר בזכות כהונתו ארוכת השנים כראש עיריית חיפה (1951–1969), תפקיד שבו הטביע את חותמו באופן בולט על העיר, על אופייה ועל התפתחותה. בין היתר הקים את אוניברסיטת חיפה, את תיאטרון חיפה, את הכרמלית ואת תזמורת הנוער העירונית של חיפה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
8 באוגוסט 2013 |
שמואל יוסף עגנון (י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970), המוכר גם בשם המקוצר ש"י עגנון, מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966. נולד בעיירה בוצ'אץ' שבגליציה המזרחית. בשנת 1908 עלה לארץ ישראל, כשהוא כבר סופר צעיר, והמשיך בכתיבה בארץ ישראל. בשנת 1912 ירד לגרמניה למשך 12 שנה, שלאחריהן, ב-1924, עלה שוב לארץ ישראל והשתקע בה עד לסוף ימיו. הסיפור הקצר הראשון שפרסם בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, בשנת 1909, היה "עגונות", ובעקבותיו שינה את שם משפחתו מ"טשאטשקעס" ל"עגנון". עגנון פרסם ספרים רבים בימי חייו בהוצאת שוקן, שהוקמה בעיקר בשבילו וספריו היו לראשונים שפורסמו בה. לאחר מותו פרסמה בתו, אמונה ירון, כתבי יד רבים, שאותם לא פרסם בימות חייו. ספריו של עגנון, הן אלו שיצאו בחייו והן אלו שפורסמו לאחר מותו, תורגמו לשפות רבות, וזכו להצלחה ולהערכה ברחבי העולם. ספריו של עגנון עוסקים בשאלות הקשורות לעם היהודי, בארס פואטיקה, בפסיכולוגיה ובנושאים נוספים רבים. בין יצירותיו הבולטות: הרומנים "הכנסת כלה" "אורח נטה ללון","תמול שלשום", הרומן הקצר "סיפור פשוט" והנובלות "והיה העקוב למישור", "בלבב ימים" ו"תהילה". דמותו הונצחה על גבי שטר כסף של חמישים שקלים חדשים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
9 באוגוסט 2013 |
שמואל יוסף עגנון (י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970), המוכר גם בשם המקוצר ש"י עגנון, מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966. נולד בעיירה בוצ'אץ' שבגליציה המזרחית. בשנת 1908 עלה לארץ ישראל, כשהוא כבר סופר צעיר, והמשיך בכתיבה בארץ ישראל. בשנת 1912 ירד לגרמניה למשך 12 שנה, שלאחריהן, ב-1924, עלה שוב לארץ ישראל והשתקע בה עד לסוף ימיו. הסיפור הקצר הראשון שפרסם בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, בשנת 1909, היה "עגונות", ובעקבותיו שינה את שם משפחתו מ"טשאטשקעס" ל"עגנון". עגנון פרסם ספרים רבים בימי חייו בהוצאת שוקן, שהוקמה בעיקר בשבילו וספריו היו לראשונים שפורסמו בה. לאחר מותו פרסמה בתו, אמונה ירון, כתבי יד רבים, שאותם לא פרסם בימות חייו. ספריו של עגנון, הן אלו שיצאו בחייו והן אלו שפורסמו לאחר מותו, תורגמו לשפות רבות, וזכו להצלחה ולהערכה ברחבי העולם. ספריו של עגנון עוסקים בשאלות הקשורות לעם היהודי, בארס פואטיקה, בפסיכולוגיה ובנושאים נוספים רבים. בין יצירותיו הבולטות: הרומנים "הכנסת כלה" "אורח נטה ללון","תמול שלשום", הרומן הקצר "סיפור פשוט" והנובלות "והיה העקוב למישור", "בלבב ימים" ו"תהילה". דמותו הונצחה על גבי שטר כסף של חמישים שקלים חדשים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 באוגוסט 2013 |
פליקס החתול הוא דמות אנימציה מתקופת הראינוע. פליקס הוא מדמויות האנימציה המוכרות ביותר בעולם, הן בזכות מאפייניו הפיזיים: גופו השחור לעומת פניו הלבנות עם עיניו וחיוכו הענקים, והן בזכות המצבים הסוריאליסטיים בסרטיו. הוא נחשב גם לראשון מדמויות הסרטים המצוירים שהיה לכוכב קולנוע אמיתי שהקהל נוהר לסרטיו. פליקס נוצר באולפנו של פאט סאליבן, המפיק והאנימטור ממוצא אוסטרלי, אולם קיימת מחלוקת מיהו יוצרו המקורי. שניים טענו לזכויות יוצרים: פאט סאליבן והאנימטור האמריקאי אוטו מסמר, וקיימות עדויות לכאן ולכאן. היסטוריונים רבים, בכללם ג'ון קנמקר, סבורים כי מסמר היה צייר הצללים של סאליבן.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
11 באוגוסט 2013 |
פליקס החתול הוא דמות אנימציה מתקופת הראינוע. פליקס הוא מדמויות האנימציה המוכרות ביותר בעולם, הן בזכות מאפייניו הפיזיים: גופו השחור לעומת פניו הלבנות עם עיניו וחיוכו הענקים, והן בזכות המצבים הסוריאליסטיים בסרטיו. הוא נחשב גם לראשון מדמויות הסרטים המצוירים שהיה לכוכב קולנוע אמיתי שהקהל נוהר לסרטיו. פליקס נוצר באולפנו של פאט סאליבן, המפיק והאנימטור ממוצא אוסטרלי, אולם קיימת מחלוקת מיהו יוצרו המקורי. שניים טענו לזכויות יוצרים: פאט סאליבן והאנימטור האמריקאי אוטו מסמר, וקיימות עדויות לכאן ולכאן. היסטוריונים רבים, בכללם ג'ון קנמקר, סבורים כי מסמר היה צייר הצללים של סאליבן.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
12 באוגוסט 2013 |
חומת ברלין הייתה חומה מבוצרת באורך כולל של כ-155 קילומטר, שהקיפה את מובלעת ברלין המערבית בין השנים 1961–1989. החומה חילקה את ברלין, עד 1945 בירת גרמניה, לשני חלקים: ברלין המזרחית שבשליטת גרמניה המזרחית וברלין המערבית שבשליטת גרמניה המערבית, וכן הפרידה בין ברלין המערבית לשטחי מזרח גרמניה. שורשי החומה בחלוקתה של ברלין בתום מלחמת העולם השנייה לארבעה רבעים, אחד מהם בשליטת ברית המועצות והאחרים בשליטת בעלות הברית המערביות: ארצות הברית, בריטניה וצרפת. ב-1949 הקימו בעלות הברית המערביות את גרמניה המערבית בשטחי שליטתן, וכתגובת נגד הוקמה גרמניה המזרחית בשטח שבשליטת הסובייטים. ב-1952, לאור נטישה המונית של תושבי מדינתם אל גרמניה המערבית, סגרו המזרח גרמנים בהוראתו של סטלין את הגבול בין שתי הגרמניות, על ידי בניית גדר מבוצרת לאורכו. לאחר 9 שנים בהן נמשכה העזיבה למערב, בעיקר דרך ברלין, החלו שלטונות מזרח-גרמניה בבניית החומה ב-13 באוגוסט 1961. החומה ניתקה כמעט לחלוטין את הקשר בין המזרח למערב, והשפיעה בצורה דרמטית על חייהם של תושבי ברלין משני צדדיה. היא נחשבת לאחד מסמליה העיקריים של המלחמה הקרה. נפילתה של החומה ב-9 בנובמבר 1989, לאחר יותר מעשרים ושמונה שנים בהן עמדה על כנה, הייתה אירוע מכונן בשלהי מאה העשרים, שסימל יותר מכל את נפילת המשטרים הקומוניסטיים באותן שנים ואת קץ המלחמה הקרה. בעקבות הפלתה אוחדה גרמניה בשנת 1990, וברלין המאוחדת חזרה להיות בירתה של גרמניה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
13 באוגוסט 2013 |
חומת ברלין הייתה חומה מבוצרת באורך כולל של כ-155 קילומטר, שהקיפה את מובלעת ברלין המערבית בין השנים 1961–1989. החומה חילקה את ברלין, עד 1945 בירת גרמניה, לשני חלקים: ברלין המזרחית שבשליטת גרמניה המזרחית וברלין המערבית שבשליטת גרמניה המערבית, וכן הפרידה בין ברלין המערבית לשטחי מזרח גרמניה. שורשי החומה בחלוקתה של ברלין בתום מלחמת העולם השנייה לארבעה רבעים, אחד מהם בשליטת ברית המועצות והאחרים בשליטת בעלות הברית המערביות: ארצות הברית, בריטניה וצרפת. ב-1949 הקימו בעלות הברית המערביות את גרמניה המערבית בשטחי שליטתן, וכתגובת נגד הוקמה גרמניה המזרחית בשטח שבשליטת הסובייטים. ב-1952, לאור נטישה המונית של תושבי מדינתם אל גרמניה המערבית, סגרו המזרח גרמנים בהוראתו של סטלין את הגבול בין שתי הגרמניות, על ידי בניית גדר מבוצרת לאורכו. לאחר 9 שנים בהן נמשכה העזיבה למערב, בעיקר דרך ברלין, החלו שלטונות מזרח-גרמניה בבניית החומה ב-13 באוגוסט 1961. החומה ניתקה כמעט לחלוטין את הקשר בין המזרח למערב, והשפיעה בצורה דרמטית על חייהם של תושבי ברלין משני צדדיה. היא נחשבת לאחד מסמליה העיקריים של המלחמה הקרה. נפילתה של החומה ב-9 בנובמבר 1989, לאחר יותר מעשרים ושמונה שנים בהן עמדה על כנה, הייתה אירוע מכונן בשלהי מאה העשרים, שסימל יותר מכל את נפילת המשטרים הקומוניסטיים באותן שנים ואת קץ המלחמה הקרה. בעקבות הפלתה אוחדה גרמניה בשנת 1990, וברלין המאוחדת חזרה להיות בירתה של גרמניה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
14 באוגוסט 2013 |
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל הייתה ארגון בעל אידאולוגיה סוציאליסטית, שנוסד כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים. ההסתדרות היא מקרה יוצא דופן מבחינה עולמית כיוון שאיננה רק איגוד עובדים, במובן של עמידה מאורגנת של ציבור עובדים מול מעסיק, אלא חברת עובדים שוויונית המבוססת על קואופרציה (שבה המפעל שייך לעובדים ולא לבעלי הון), על כל תפקודיה בתחומים רבים החורגים מתחום התעסוקה כגון חינוך, תרבות, בריאות, עזרה הדדית, יצירת מקומות תעסוקה, התיישבות פועלים ועוד. ראשי ההסתדרות עם הקמתה, ובראשם דוד בן-גוריון, ראו בראייה מרחיקת-לכת את הארגון ככלי להקמת מוסדות המדינה העתידה לקום. גם לאחר הקמת המדינה המשיכה ההסתדרות לקיים את המוסדות הכלכליים והחברתיים הגדולים והמרכזיים ביותר של ישראל לאורך של כשלושים שנה. ניהול כלכלי בלתי יעיל ומסורבל, חוסר תחרותיות בשוק חופשי, אי-התאמה אידאולוגית לעולם משתנה ומבנה "דו ראשי" של מעסיק (ובפרט מעסיק שנשלט במשך שנים ארוכות על ידי מפלגת השלטון, מפא"י), שהוא גם איגוד עובדים הביאו את ההסתדרות ומפעליה למשבר בשנות ה-80. ביטול חברת העובדים, הגוף המעסיק של ההסתדרות, מכירת רבים מנכסיה ומפעליה לידיים פרטיות וריכוז מאמץ בתחום האיגוד המקצועי בשנת 1994, שינו את פניה והפכו אותה להסתדרות העובדים הכללית החדשה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
15 באוגוסט 2013 |
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל הייתה ארגון בעל אידאולוגיה סוציאליסטית, שנוסד כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים. ההסתדרות היא מקרה יוצא דופן מבחינה עולמית כיוון שאיננה רק איגוד עובדים, במובן של עמידה מאורגנת של ציבור עובדים מול מעסיק, אלא חברת עובדים שוויונית המבוססת על קואופרציה (שבה המפעל שייך לעובדים ולא לבעלי הון), על כל תפקודיה בתחומים רבים החורגים מתחום התעסוקה כגון חינוך, תרבות, בריאות, עזרה הדדית, יצירת מקומות תעסוקה, התיישבות פועלים ועוד. ראשי ההסתדרות עם הקמתה, ובראשם דוד בן-גוריון, ראו בראייה מרחיקת-לכת את הארגון ככלי להקמת מוסדות המדינה העתידה לקום. גם לאחר הקמת המדינה המשיכה ההסתדרות לקיים את המוסדות הכלכליים והחברתיים הגדולים והמרכזיים ביותר של ישראל לאורך של כשלושים שנה. ניהול כלכלי בלתי יעיל ומסורבל, חוסר תחרותיות בשוק חופשי, אי-התאמה אידאולוגית לעולם משתנה ומבנה "דו ראשי" של מעסיק (ובפרט מעסיק שנשלט במשך שנים ארוכות על ידי מפלגת השלטון, מפא"י), שהוא גם איגוד עובדים הביאו את ההסתדרות ומפעליה למשבר בשנות ה-80. ביטול חברת העובדים, הגוף המעסיק של ההסתדרות, מכירת רבים מנכסיה ומפעליה לידיים פרטיות וריכוז מאמץ בתחום האיגוד המקצועי בשנת 1994, שינו את פניה והפכו אותה להסתדרות העובדים הכללית החדשה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
16 באוגוסט 2013 |
עכו היא עיר במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון. בשנת 2008 התגוררו בעיר כ-46,000 תושבים, כשני שלישים מהם יהודים. עכו היא אחת מערי הנמל העתיקות בעולם, ודברי ימיה המתועדים מתחילים בתקופת הברונזה הקדומה. במשך שנים רבות הייתה עיר מפתח לכיבוש ארץ ישראל, שכן מיקומה על רצועת החוף הרחבה אפשר גישה נוחה דרך הגליל אל פנים הארץ. היא ידעה עליות ומורדות ועברה מיד ליד פעמים רבות. עכו הגיעה לשיאה כאשר שמשה כבירת ממלכת ירושלים במאה ה-13 וכבירתו של אחמד אל-ג'זאר בסוף המאה ה-18. מאז המאה ה-19 פחתה חשיבותה של העיר, ביחס לחיפה שהייתה לעיר הנמל הראשית של צפון הארץ. בהתאם לכך הייתה התפתחותה כעיר איטית בהשוואה לזו של חיפה. בשנת 2001 הוכרזה עכו העתיקה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. שבע שנים לאחר מכן, בשנת 2008, הוכרזו המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי כאתר מורשת עולמית נוסף, וחלק מהם ובכלל זה המקום הקדוש ביותר לדת הבהאית – אל-באהג'ה, שוכנים בעכו ובסביבותיה. העיר היא האתר היחיד בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
17 באוגוסט 2013 |
עכו היא עיר במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון. בשנת 2008 התגוררו בעיר כ-46,000 תושבים, כשני שלישים מהם יהודים. עכו היא אחת מערי הנמל העתיקות בעולם, ודברי ימיה המתועדים מתחילים בתקופת הברונזה הקדומה. במשך שנים רבות הייתה עיר מפתח לכיבוש ארץ ישראל, שכן מיקומה על רצועת החוף הרחבה אפשר גישה נוחה דרך הגליל אל פנים הארץ. היא ידעה עליות ומורדות ועברה מיד ליד פעמים רבות. עכו הגיעה לשיאה כאשר שמשה כבירת ממלכת ירושלים במאה ה-13 וכבירתו של אחמד אל-ג'זאר בסוף המאה ה-18. מאז המאה ה-19 פחתה חשיבותה של העיר, ביחס לחיפה שהייתה לעיר הנמל הראשית של צפון הארץ. בהתאם לכך הייתה התפתחותה כעיר איטית בהשוואה לזו של חיפה. בשנת 2001 הוכרזה עכו העתיקה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. שבע שנים לאחר מכן, בשנת 2008, הוכרזו המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי כאתר מורשת עולמית נוסף, וחלק מהם ובכלל זה המקום הקדוש ביותר לדת הבהאית – אל-באהג'ה, שוכנים בעכו ובסביבותיה. העיר היא האתר היחיד בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
18 באוגוסט 2013 | הארי ג'יימס פוטר הוא הדמות הראשית והפרוטגוניסט בסדרת הספרים הארי פוטר מאת הסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג. ביום הולדתו ה-11 מגלה הארי כי הוא קוסם ואישיות ידועה ברחבי עולם הקסמים. הארי מצטרף לבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, שהלימודים בו נמשכים שבע שנים, וחווה שם הרפתקאות רבות.
כשהוא מגיע להוגוורטס הוא זוכה להתחבר עם רון ויזלי והרמיוני גריינג'ר, ההופכים לחבריו הטובים והנאמנים ביותר. השניים מסרבים לעזוב אותו גם כשהוא מחליט לצאת במסע המסוכן לחיסולו של לורד וולדמורט, קוסם האופל שרצח את הוריו של הארי וניסה לרצוח אף אותו בהיותו תינוק. הוא אף מתיידד עם ג'יני ויזלי, אחותו הקטנה של רון, ובסופו של דבר יוצר עמה מערכת יחסים רומנטית. הארי מתיידד גם עם שומר הקרקעות הענק למחצה רובאוס האגריד, המשמש עבורו כמעין שומר. בנוסף, הוא חש הערכה רבה כלפי אלבוס דמבלדור, המנהל הידוע של הוגוורטס, ורואה בו מורה דרך ומדריך אישי. לאורך השנים נכונות לו מספר התמודדויות מול הקוסם האכזר וולדמורט. בסרטים המבוססים על הסדרה מגולמת דמותו של הארי על ידי השחקן האנגלי דניאל רדקליף.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
19 באוגוסט 2013 | הארי ג'יימס פוטר הוא הדמות הראשית והפרוטגוניסט בסדרת הספרים הארי פוטר מאת הסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג. ביום הולדתו ה-11 מגלה הארי כי הוא קוסם ואישיות ידועה ברחבי עולם הקסמים. הארי מצטרף לבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, שהלימודים בו נמשכים שבע שנים, וחווה שם הרפתקאות רבות.
כשהוא מגיע להוגוורטס הוא זוכה להתחבר עם רון ויזלי והרמיוני גריינג'ר, ההופכים לחבריו הטובים והנאמנים ביותר. השניים מסרבים לעזוב אותו גם כשהוא מחליט לצאת במסע המסוכן לחיסולו של לורד וולדמורט, קוסם האופל שרצח את הוריו של הארי וניסה לרצוח אף אותו בהיותו תינוק. הוא אף מתיידד עם ג'יני ויזלי, אחותו הקטנה של רון, ובסופו של דבר יוצר עמה מערכת יחסים רומנטית. הארי מתיידד גם עם שומר הקרקעות הענק למחצה רובאוס האגריד, המשמש עבורו כמעין שומר. בנוסף, הוא חש הערכה רבה כלפי אלבוס דמבלדור, המנהל הידוע של הוגוורטס, ורואה בו מורה דרך ומדריך אישי. לאורך השנים נכונות לו מספר התמודדויות מול הקוסם האכזר וולדמורט. בסרטים המבוססים על הסדרה מגולמת דמותו של הארי על ידי השחקן האנגלי דניאל רדקליף.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
20 באוגוסט 2013 | דרישה וחקירה הן כליו של הדיין במשפט העברי לחקירת עדים – בכל תחום. אלה לא רק כלים העומדים לרשותו, אלא מדובר בציווי מחייב (מדאורייתא) לחקור כל עדים שבאים בפני בית הדין, ובלעדי זה העדות לא תתקבל (למעט עדים בתחום המשפט האזרחי, שם ביטלו חז"ל את הצורך בדרישה וחקירה לצורכי התנעת השוק). קיימות 7 שאלות-ליבה ספציפיות אותן יש לשאול את העד הנחקר, שאלות שנסובות אודות זמן ביצוע העבירה ומיקומה, ושאלות אלו מוגדרות כ"חקירות". כה חשוב לשאול שאלות אלו, עד שהלכה – למעשה יש לשאול אותן אפילו במקרה בו התשובות להן ידועות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
21 באוגוסט 2013 | דרישה וחקירה הן כליו של הדיין במשפט העברי לחקירת עדים – בכל תחום. אלה לא רק כלים העומדים לרשותו, אלא מדובר בציווי מחייב (מדאורייתא) לחקור כל עדים שבאים בפני בית הדין, ובלעדי זה העדות לא תתקבל (למעט עדים בתחום המשפט האזרחי, שם ביטלו חז"ל את הצורך בדרישה וחקירה לצורכי התנעת השוק). קיימות 7 שאלות-ליבה ספציפיות אותן יש לשאול את העד הנחקר, שאלות שנסובות אודות זמן ביצוע העבירה ומיקומה, ושאלות אלו מוגדרות כ"חקירות". כה חשוב לשאול שאלות אלו, עד שהלכה – למעשה יש לשאול אותן אפילו במקרה בו התשובות להן ידועות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
22 באוגוסט 2013 |
"בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק" הוא רומן רחב־יריעה מאת הסופר הגרמני תומאס מאן, אשר מגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק – משפחה של סוחרים עשירים ורמי יחס בגרמניה של המאה ה-19. פרשת שקיעתה האיטית של המשפחה נהפכת בידיו של מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם – גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגות העידון הרוחני איבדה את רצון החיים. תומאס מאן, שהיה לאחד הסופרים החשובים ביותר של המאה ה-20, פרסם את "בית בודנברוק" בשנת 1901 בהיותו בן 26 בלבד. רומן זה, שהיה לראשון מבין ספריו, זיכה לימים את מאן בפרס נובל לספרות לשנת 1929 – 28 שנה לאחר כתיבתו. "בית בודנברוק", שהיה לרב המכר הגדול ביותר בתולדות הספרות הגרמנית, נחשב לאחרון הרומנים הקלאסיים, לאחד הספרים החשובים ביותר בתולדות הספרות הגרמנית, ונכלל ברשימת הספרים החשובים ביותר של כל הזמנים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
23 באוגוסט 2013 |
"בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק" הוא רומן רחב־יריעה מאת הסופר הגרמני תומאס מאן, אשר מגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק – משפחה של סוחרים עשירים ורמי יחס בגרמניה של המאה ה-19. פרשת שקיעתה האיטית של המשפחה נהפכת בידיו של מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם – גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגות העידון הרוחני איבדה את רצון החיים. תומאס מאן, שהיה לאחד הסופרים החשובים ביותר של המאה ה-20, פרסם את "בית בודנברוק" בשנת 1901 בהיותו בן 26 בלבד. רומן זה, שהיה לראשון מבין ספריו, זיכה לימים את מאן בפרס נובל לספרות לשנת 1929 – 28 שנה לאחר כתיבתו. "בית בודנברוק", שהיה לרב המכר הגדול ביותר בתולדות הספרות הגרמנית, נחשב לאחרון הרומנים הקלאסיים, לאחד הספרים החשובים ביותר בתולדות הספרות הגרמנית, ונכלל ברשימת הספרים החשובים ביותר של כל הזמנים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
24 באוגוסט 2013 | ההיסטוריה של מועדון הכדורגל ארסנל מתחילה עם הקמת המועדון ב-1886 באחת משכונות הפועלים בלונדון.
לאורך שנות ה-30, תחת הדרכתם של הרברט צ'פמן וג'ורג' אליסון, זכה המועדון בחמש אליפויות הליגה האנגלית ובשני גביעי ה-FA. לאחר מלחמת העולם השנייה זכה המועדון בשתי אליפויות ובגביע אחד, אך לאחר מותו של המאמן טום ויטאקר לא הצליח המועדון לזכות בתואר כלשהו במשך 13 שנים. ברטי מיי, שהחל לאמן ב-1966, הצליח להוביל את ארסנל לזכייה בגביע ערי הירידים ובדאבל ראשון. לאחר מכן נחל המועדון שלושה הפסדים בגמר גביע ה-FA, ובאחד נוסף בגמר גביע המחזיקות. ההישג הבולט ביותר באותה תקופה היה הזכייה בגביע ה-FA בעונת 1978 / 1979. המועדון לא זכה להצלחה רבה עד למינויו של המאמן ג'ורג' גרהאם ב-1986. גרהאם הוביל את ארסנל לזכייה אחת בגביע הליגה, לשתי זכיות באליפות, לדאבל אחד של גביע הליגה וגביע ה-FA, ולזכייה אחת בגביע המחזיקות. כהונתו בארסנל הסתיימה באורח צורם, לאחר שפוטר בגלל שערוריית שחיתות, שבגינה אף הושעה על ידי ההתאחדות. ב-1996 מונה המאמן ארסן ונגר, שהוביל את ארסנל לזכייה באליפויות ובגביעים, ואף לזכייה ללא הפסדים בעונת 2003 / 2004. ב-2006 העפיל המועדון לגמר ליגת האלופות, אך הפסיד בו לברצלונה. המועדון משחק בליגה הראשונה של הכדורגל האנגלי מאז 1913, ובשנת 2006 הוא עזב את אצטדיון הייבורי ועבר לשחק באצטדיון האמירויות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
25 באוגוסט 2013 | ההיסטוריה של מועדון הכדורגל ארסנל מתחילה עם הקמת המועדון ב-1886 באחת משכונות הפועלים בלונדון.
לאורך שנות ה-30, תחת הדרכתם של הרברט צ'פמן וג'ורג' אליסון, זכה המועדון בחמש אליפויות הליגה האנגלית ובשני גביעי ה-FA. לאחר מלחמת העולם השנייה זכה המועדון בשתי אליפויות ובגביע אחד, אך לאחר מותו של המאמן טום ויטאקר לא הצליח המועדון לזכות בתואר כלשהו במשך 13 שנים. ברטי מיי, שהחל לאמן ב-1966, הצליח להוביל את ארסנל לזכייה בגביע ערי הירידים ובדאבל ראשון. לאחר מכן נחל המועדון שלושה הפסדים בגמר גביע ה-FA, ובאחד נוסף בגמר גביע המחזיקות. ההישג הבולט ביותר באותה תקופה היה הזכייה בגביע ה-FA בעונת 1978 / 1979. המועדון לא זכה להצלחה רבה עד למינויו של המאמן ג'ורג' גרהאם ב-1986. גרהאם הוביל את ארסנל לזכייה אחת בגביע הליגה, לשתי זכיות באליפות, לדאבל אחד של גביע הליגה וגביע ה-FA, ולזכייה אחת בגביע המחזיקות. כהונתו בארסנל הסתיימה באורח צורם, לאחר שפוטר בגלל שערוריית שחיתות, שבגינה אף הושעה על ידי ההתאחדות. ב-1996 מונה המאמן ארסן ונגר, שהוביל את ארסנל לזכייה באליפויות ובגביעים, ואף לזכייה ללא הפסדים בעונת 2003 / 2004. ב-2006 העפיל המועדון לגמר ליגת האלופות, אך הפסיד בו לברצלונה. המועדון משחק בליגה הראשונה של הכדורגל האנגלי מאז 1913, ובשנת 2006 הוא עזב את אצטדיון הייבורי ועבר לשחק באצטדיון האמירויות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
26 באוגוסט 2013 |
נסיגת צה"ל מסיני ומעזה בשנים 1957−1956 החלה מספר ימים לאחר סיום מלחמת סיני. המלחמה הסתיימה ב-5 בנובמבר 1956 לאחר שצה"ל כבש את רצועת עזה ואת חצי האי סיני. באווירת האופוריה ששררה לאחר הניצחון הצבאי, נראה היה כי בכוונת ישראל להותיר שטחים אלו בשליטתה, וראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון אף דיבר בפומבי על "מלכות ישראל השלישית". בעקבות לחץ בינלאומי כבד שהופעל על ישראל מצד מדינות רבות, ובראשן ארצות הברית, נאלץ בן-גוריון להודיע שלושה ימים לאחר מכן על נסיגת צה"ל מכל השטחים שכבש. תהליך הנסיגה החל ב-15 בנובמבר 1956 והסתיים ב-8 במרץ 1957. לשטחים שפונו נכנס כוח החירום של האו"ם, ובגבול ישראל-מצרים השתרר שקט שנמשך כעשר שנים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
27 באוגוסט 2013 |
נסיגת צה"ל מסיני ומעזה בשנים 1957−1956 החלה מספר ימים לאחר סיום מלחמת סיני. המלחמה הסתיימה ב-5 בנובמבר 1956 לאחר שצה"ל כבש את רצועת עזה ואת חצי האי סיני. באווירת האופוריה ששררה לאחר הניצחון הצבאי, נראה היה כי בכוונת ישראל להותיר שטחים אלו בשליטתה, וראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון אף דיבר בפומבי על "מלכות ישראל השלישית". בעקבות לחץ בינלאומי כבד שהופעל על ישראל מצד מדינות רבות, ובראשן ארצות הברית, נאלץ בן-גוריון להודיע שלושה ימים לאחר מכן על נסיגת צה"ל מכל השטחים שכבש. תהליך הנסיגה החל ב-15 בנובמבר 1956 והסתיים ב-8 במרץ 1957. לשטחים שפונו נכנס כוח החירום של האו"ם, ובגבול ישראל-מצרים השתרר שקט שנמשך כעשר שנים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
28 באוגוסט 2013 |
מרי רוז היא אוניית מפרשים מלחמתית אנגלית מסוג קאראק מן המאה ה-16, שטבעה במהלך קרב ב-1545. שרידיה נמשו מן הים ב-1982, והם מוצגים כיום במוזיאון "מרי רוז" במספנה ההיסטורית של הצי בנמל פורטסמות'. האונייה הושקה ב-1511, בתקופת מלכותו של הנרי השמיני, ובמהלך שירותה נטלה חלק בכמה מן המלחמות שניהל נגד צרפת, סקוטלנד וברטאן. ב-1536 שופצה האונייה שיפוץ מקיף וממדיה וחימושה הוגדלו. ב-19 ביולי 1545, במהלך קרב ימי במצר סולנט נגד צי פלישה צרפתי, איבדה לפתע האונייה את יציבותה, התמלאה מים וטבעה תוך אובדן מאות מאנשי צוותה. טרופת האונייה התגלתה ב-1971 והיא נמשתה ב-1982 באחד מן הפרויקטים המסובכים והיקרים ביותר בתולדות הארכאולוגיה הימית. שרידי האונייה עברו תהליך ארוך של שימור ומחקר, והם מוצגים עם אלפי הממצאים שנחשפו במקום טביעתה במוזיאון "מרי רוז", לא הרחק מאונייה היסטורית אחרת – אה"מ "ויקטורי".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
29 באוגוסט 2013 |
מרי רוז היא אוניית מפרשים מלחמתית אנגלית מסוג קאראק מן המאה ה-16, שטבעה במהלך קרב ב-1545. שרידיה נמשו מן הים ב-1982, והם מוצגים כיום במוזיאון "מרי רוז" במספנה ההיסטורית של הצי בנמל פורטסמות'. האונייה הושקה ב-1511, בתקופת מלכותו של הנרי השמיני, ובמהלך שירותה נטלה חלק בכמה מן המלחמות שניהל נגד צרפת, סקוטלנד וברטאן. ב-1536 שופצה האונייה שיפוץ מקיף וממדיה וחימושה הוגדלו. ב-19 ביולי 1545, במהלך קרב ימי במצר סולנט נגד צי פלישה צרפתי, איבדה לפתע האונייה את יציבותה, התמלאה מים וטבעה תוך אובדן מאות מאנשי צוותה. טרופת האונייה התגלתה ב-1971 והיא נמשתה ב-1982 באחד מן הפרויקטים המסובכים והיקרים ביותר בתולדות הארכאולוגיה הימית. שרידי האונייה עברו תהליך ארוך של שימור ומחקר, והם מוצגים עם אלפי הממצאים שנחשפו במקום טביעתה במוזיאון "מרי רוז", לא הרחק מאונייה היסטורית אחרת – אה"מ "ויקטורי".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
30 באוגוסט 2013 |
מלחמת צ'צ'ניה השנייה היא מלחמה בה נלחמה הפדרציה הרוסית כנגד בדלנים מוסלמים קיצוניים ברפובליקה של צ'צ'ניה. במהלך המלחמה השתלטו כוחות צבא הפדרציה הרוסית על הרפובליקה הצ'צ'נית, לאחר שורה של הפצצות בהן נהרסו ערי צ'צ'ניה, ונגרם לאוכלוסייה האזרחית נזק רב. משני הצדדים הושמעו האשמות על פגיעות חמורות בזכויות האדם. על אף שהלחימה הסתיימה רשמית בשנת 2002, עדיין נמשכת לחימה בעצימות נמוכה בין הקיצונים הצ'צ'נים ובין הרוסים, לחימה שהביאה לאירועים כמשבר בני הערובה בבסלאן, ואירועי טרור נוספים בצ'צ'ניה, וברחבי הפדרציה הרוסית. המלחמה הביאה להפיכת תוצאות מלחמת צ'צ'ניה הראשונה שבה קיבלה צ'צ'ניה עצמאות דה פקטו וכונתה "הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה". על אף שרבים תפסו בתחילתו את העימות הצ'צ'ני כעניין פנימי, סימלה התבוסה שנחלו הכוחות הרוסים במלחמת צ'צ'ניה הראשונה את ירידת קרנה של רוסיה כמעצמת על, ועליית קרנו של האסלאם הקיצוני בקווקז. מלחמת צ'צ'ניה השנייה הביאה עמה אבדות רבות, בהן עשרות אלפי הרוגים אזרחיים, ונזק סביבתי רב, לרבות מיקוש אינטנסיבי. צ'צ'ניה עצמה נחרבה, והתשתיות הפיזיות, הכלכליות, התרבותיות והחינוכיות נפגעו באופן חמור, ואילו האוכלוסייה הרוסית סובלת ממעשי טרור הקשורים ישירות במלחמה, ותבניות של התנהגות אלימה אותם סיגלו לעצמם וותיקי המלחמה המכונה "סינדרום צ'צ'ניה".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
31 באוגוסט 2013 |
מלחמת צ'צ'ניה השנייה היא מלחמה בה נלחמה הפדרציה הרוסית כנגד בדלנים מוסלמים קיצוניים ברפובליקה של צ'צ'ניה. במהלך המלחמה השתלטו כוחות צבא הפדרציה הרוסית על הרפובליקה הצ'צ'נית, לאחר שורה של הפצצות בהן נהרסו ערי צ'צ'ניה, ונגרם לאוכלוסייה האזרחית נזק רב. משני הצדדים הושמעו האשמות על פגיעות חמורות בזכויות האדם. על אף שהלחימה הסתיימה רשמית בשנת 2002, עדיין נמשכת לחימה בעצימות נמוכה בין הקיצונים הצ'צ'נים ובין הרוסים, לחימה שהביאה לאירועים כמשבר בני הערובה בבסלאן, ואירועי טרור נוספים בצ'צ'ניה, וברחבי הפדרציה הרוסית. המלחמה הביאה להפיכת תוצאות מלחמת צ'צ'ניה הראשונה שבה קיבלה צ'צ'ניה עצמאות דה פקטו וכונתה "הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה". על אף שרבים תפסו בתחילתו את העימות הצ'צ'ני כעניין פנימי, סימלה התבוסה שנחלו הכוחות הרוסים במלחמת צ'צ'ניה הראשונה את ירידת קרנה של רוסיה כמעצמת על, ועליית קרנו של האסלאם הקיצוני בקווקז. מלחמת צ'צ'ניה השנייה הביאה עמה אבדות רבות, בהן עשרות אלפי הרוגים אזרחיים, ונזק סביבתי רב, לרבות מיקוש אינטנסיבי. צ'צ'ניה עצמה נחרבה, והתשתיות הפיזיות, הכלכליות, התרבותיות והחינוכיות נפגעו באופן חמור, ואילו האוכלוסייה הרוסית סובלת ממעשי טרור הקשורים ישירות במלחמה, ותבניות של התנהגות אלימה אותם סיגלו לעצמם וותיקי המלחמה המכונה "סינדרום צ'צ'ניה".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|