פורטל:ברזיל/הידעת?/קטעי הידעת

1
פרט מתוך ציור של הצייר קנדידו לופז, המתאר את קרב טויוטי, אחד הקרבות העקובים מדם במלחמה
פרט מתוך ציור של הצייר קנדידו לופז, המתאר את קרב טויוטי, אחד הקרבות העקובים מדם במלחמה

מלחמת הברית המשולשת שהתנהלה בין 1864 ל-1870 בין פרגוואי לבין ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי נחשבת אחת מן המלחמות העקובות ביותר מדם שנוהלו על אדמת אמריקה. המאבק על השליטה באזור ריו דה לה פלטה האסטרטגי, אישיותו יוצאת הדופן של רודן פרגוואי פרנסיסקו סולנו לופז ושל מאהבתו האירית אלייזה לינץ' וגורמים נוספים הובילו למלחמה. פרגוואי הובסה בקנה מידה שנדיר למצוא בתולדות המלחמות. יש אומדנים שלפיהם אבדותיה של פרגוואי הגיעו ל-1.2 מיליון נפש, כ-90% מאוכלוסיית המדינה לפני המלחמה.

עריכה | תבנית | שיחה
2
אגוזי ברזיל
אגוזי ברזיל

עץ האגוז הברזילאי הוא אחד העצים הגדולים ביער האמזונאס. מינון הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת מזרעיו, המכונים "אגוזי ברזיל", גבוהה פי אלף לערך ממינון הקרינה הנפלטת ממזונות אחרים, אך אינה מסוכנת או משמעותית ביחס לקרינה לה אנו נחשפים מהשמים ומהארץ. הזרעים מהווים מקור תזונתי טוב למגנזיום, לוויטמין B1 ובעיקר לסלניום.

עריכה | תבנית | שיחה
3 ...שמקור השם 'ברזיל' הוא עץ הברזיל (pau-brasil) אשר גדל במדינה, והוערך על ידי ראשוני המתיישבים האירופאים, הפורטוגזים, כאחד ממשאבי הטבע החשובים ביותר בה?

...שסאו פאולו היא העיר הראשונה בעולם במספר המסוקים הטסים בשמיה והיחידה בעולם בה פועל מגדל פיקוח על תנועת מסוקים?

...שבברזיל (ובעוד מדינות) נחשב אלברטו סנטוס דימון, ולא האחים רייט, לממציא המטוס?

...שבמאה ה-18 נחשבה העיר אורו פרטו (Ouro Preto) שבמינאס ז'ראיס לעיר הגדולה ביבשת אמריקה, בשל המהגרים הרבים שנהרו אליה מפורטוגל, בעקבות בהלה לזהב?

...שברזיל היא המדינה הראשונה בעולם בה הונהגו בחירות אלקטרוניות?

...שברזיל היא המדינה החמישית בגודלה בעולם, ושטחה שקול לשטחה של ארצות הברית הקונטיננטלית יחד עם איי הוואי ושני שלישים מאלסקה?

עריכה | תבנית | שיחה
4 מספר מתחמים ומרקמים אורבניים שנבנו ברוח המודרניזם תרמו רבות למורשת העולמית וזכו להכרה כזו. העיר ברזיליה שתכננו לוסיו קוסטה ואוסקר נימאייר היא עיר שלמה שנבנתה ברוח המודרניזם ויישום תפישות אורבניות חדשניות שדווקא היום הן נושא שנוי מאוד במחלוקת. קריית האוניברסיטה של קראקס בוונצואלה גם היא דוגמה לאדריכלות המודרנית של אמריקה הדרומית ובה מצויים מבנים מודרניסטים המושלבים עם פסלים ויצירות אמנות במה שהגדיר מתכנן הקמפוס כ"סינתזה של האמנויות". קריית האוניברסיטה במקסיקו סיטי נבנתה בשנות החמישים על מצע לבה קרושה, והחליפה את בנייני האוניברסיטה הישנים שהיו פזורים במרכז העיר. קריית האוניברסיטה נועדה להיות מרחב פתוח. כיוון שחלק מהאתר היה משטחי סלע געשי, וחלקים אחרים היו צמחייה עבותה, יש בקריה מעט מאוד דרכים ישרות. הסלע הגעשי סולק כדי לפנות מקום לבניינים, ושימש לבניית השבילים והקירות החיצוניים. עריכה | תבנית | שיחה
5
אגן הניקוז של נהר אמזונאס, במערכת הניקוז הכללית של האמזונאס
אגן הניקוז של נהר אמזונאס, במערכת הניקוז הכללית של האמזונאס

נהר האמזונאס הוא האדיר בנהרות תבל. חמישית מכמות המים המתוקים בעולם שזורמים לים, מקורה באמזונאס. לנהר למעלה מ-1,100 יובלים וכ-14,000 יובלי משנה, כמה מהם ארוכים מ-1,500 ק"מ. שטח אגן הניקוז שלו כ-7 מיליון קמ"ר, כשטחה של ארצות הברית ללא אלסקה. ספיקתו של הנהר כ-220,000 אלף מ"ק בשנייה, די כדי למלא את הכנרת עד תומה בחמש שעות, לו הייתה ריקה. האמזונס ממתיק את מי האוקיינוס האטלנטי ומשנה את צבעם עד למרחק של 320 ק"מ משפך הנהר. לאורך אלפי ק"מ בברזיל זורם הנהר בשיפוע זעיר של 21 מילימטר לק"מ מה שגורם לאיטיות זרימתו ולכך שגאות באוקיינוס מורגשת גם במעלה רב מהשפך.

עריכה | תבנית | שיחה
6
קו החלוקה של אמריקה הדרומית על פי חוזה טורדסיאס
קו החלוקה של אמריקה הדרומית על פי חוזה טורדסיאס

בשלהי המאה ה-15 החל הקולוניאליזם האירופאי לפרוח ומספר מצומצם של מעצמות אירופאיות נאבקו על השליטה בעולם החדש. הוויכוח בין ספרד ופורטוגל לגבי השליטה בעולם יושב ב-1494 בחוזה טורדסיאס על ידי האפיפיור אלכסנדר השישי. האפיפיור העביר קו אנכי, 1,770 קילומטר ממערב לאיי כף ורדה הנמצאים כ-500 קילומטר מערבית לאפריקה. ספרד קיבלה את כל השטחים שממערב לקו, ופורטוגל את כל השטחים שממזרח לו. בשעה שהחוזה נחתם, אמריקה הדרומית טרם מופתה כראוי, ואירופה לא ידעה על קיומה של ברזיל. על פי אחת ההשערות בנוגע לגילוי ברזיל, פורטוגל כבר ידעה על קיום ברזיל עוד ב-1341, ולכן ביקשה מן האפיפיור להסיט את הקו מערבה, כך שחלקה המזרחי של ברזיל יהיה בידה. כך למעשה, ללא ידיעת ספרד, זכתה פורטוגל בנתח מהחלק "הספרדי" של העולם. לטענה זו אין סימוכין מוכחים.

עריכה | תבנית | שיחה
7
אחד משלושת בולי "עין הפר" שהונפקו בברזיל בשנת 1843
אחד משלושת בולי "עין הפר" שהונפקו בברזיל בשנת 1843

בשנת 1843 הנפיק דואר ברזיל את בולי הדואר הראשונים של המדינה. היה זה שלוש שנים בלבד לאחר המצאת הבול בבריטניה, בשנת 1840. ברזיל הפכה למדינה השנייה בעולם אשר ביצעה רפורמה מקיפה בשירותי הדואר, ואימצה את בולי הדואר כאמצעי תשלום יעיל ונוח עבור העברת מכתבים. היא הקדימה בכך את מרבית מדינות העולם המפותחות באירופה ובצפון אמריקה. הבולים עוצבו במתכונת הדומה למטרת ירי, ולפיכך זכו בפי הבולאים לכינוי "עין הפר" (Bull's Eyes).

עריכה | תבנית | שיחה
8

בראשית המאה התשע עשרה סימון בוליבר פיתח רעיון של איחוד רפובליקות האינקה (פרו ובוליביה) ויצירת מדינה לשרידי שבט האינקה. נשיא בוליביה אנדרס דה סנטה קרוז לקח את הרעיון צעד קדימה ובשנת 1836 (לאחר אי יציבות מדינית בפרו) סיפח את פרו הצפונית והדרומית אל תוך הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית. הקונפדרציה קמה באותה שנה והפכה למדינה השנייה בגודלה באמריקה הלטינית, אחרי ברזיל. הקונפדרציה לא החזיקה זמן רב, ולאחר שלוש שנים התפרקה, לאחר מלחמה ממושכת עם צ'ילה. מאז לא היה עוד איחוד בין מדינות באמריקה הדרומית.

עריכה | תבנית | שיחה
9
פסל של גארינצ'ה
פסל של גארינצ'ה

גארינצ'ה, הכדורגלן הברזילאי, נולד עם מספר מומים: עמוד השדרה שלו היה מעוות, רגלו הימנית הייתה מסובבת כלפי פנים ורגלו השמאלית, אשר הייתה מסובבת כלפי חוץ, הייתה קצרה בשישה סנטימטרים מרגלו הימנית. למרות זאת, אף אחד מהמומים הללו לא מנע ממנו להפוך לאחד הכדורגלנים הטובים שידע הכדורגל, ואף להיות שותף לזכיית נבחרת ברזיל במונדיאל פעמיים, ב-1958 וב-1962, בו היה גם מלך השערים (לצד מספר שחקנים אחרים) עם ארבעה כיבושים.

עריכה | תבנית | שיחה
10
אצטדיון המרקנה ממעוף הציפור
אצטדיון המרקנה ממעוף הציפור

אצטדיון המרקנה בריו דה ז'ניירו, שאירח את משחק הגמר של מונדיאל 2014, נבנה עבור המונדיאל הקודם שאירחה ברזיל - מונדיאל 1950. במשחק המכריע על הזכייה באותו טורניר המכונה "מרקנאסו", בו ניצחה אורוגוואי את ברזיל 1:2 וזכתה בתואר, צפו 199,854 צופים, ולפי גרסה אחרת היו 173,850 צופים. בשני המקרים מדובר בשיא קהל למשחק כדורגל בכל הזמנים. שיא זה לא יישבר בעתיד הנראה לעין, כיוון שאצטדיונים מודרניים לא מכילים יציעי עמידה שהיו מקובלים אז, והאצטדיון הגדול בעולם נכון להיום - אצטדיון נרנדרה מודי באחמדאבאד שבהודו - מכיל 132,000 מקומות ישיבה "בלבד". אצטדיון המרקנה בתצורתו המודרנית הוא בעל תכולה של 78,838 צופים בלבד.

עריכה | תבנית | שיחה
11
-
הוספה
12
-
הוספה
13
-
הוספה
14
-
הוספה
15
-
הוספה
16
-
הוספה
17
-
הוספה
18
-
הוספה
19
-
הוספה
20
-
הוספה
21
-
הוספה
22
-
הוספה
23
-
הוספה
24
-
הוספה
25
-
הוספה
26
-
הוספה
27
-
הוספה
28
-
הוספה
29
-
הוספה
30
-
הוספה
31
-
הוספה
32
-
הוספה
33
-
הוספה
34
-
הוספה
35
-
הוספה
36
-
הוספה
37
-
הוספה
38
-
הוספה
39
-
הוספה
40
-
הוספה
41
-
הוספה
42
-
הוספה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה
51
-
הוספה
52
-
הוספה
53
-
הוספה
54
-
הוספה
55
-
הוספה
56
-
הוספה
57
-
הוספה
58
-
הוספה
59
-
הוספה
60
-
הוספה
61
-
הוספה
62
-
הוספה
63
-
הוספה
64
-
הוספה
65
-
הוספה
66
-
הוספה
67
-
הוספה
68
-
הוספה
69
-
הוספה
70
-
הוספה
71
-
הוספה
72
-
הוספה
73
-
הוספה
74
-
הוספה
75
-
הוספה
76
-
הוספה
77
-
הוספה
78
-
הוספה
79
-
הוספה
80
-
הוספה
81
-
הוספה
82
-
הוספה
83
-
הוספה
84
-
הוספה
85
-
הוספה
86
-
הוספה
87
-
הוספה
88
-
הוספה
89
-
הוספה
90
-
הוספה
91
-
הוספה
92
-
הוספה
93
-
הוספה
94
-
הוספה
95
-
הוספה
96
-
הוספה
97
-
הוספה
98
-
הוספה
99
-
הוספה
100
-
הוספה