פורטל:תחבורה/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	תחנת הרכבת יפו, שאינה פעילה מאז מלחמת העצמאות, נמצאת בין שכונת מנשייה לבין שכונת נווה צדק. היא נחנכה ב-26 בספטמבר 1892 כתחנת הקצה של מסילת הרכבת יפו–ירושלים והייתה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון. כיום שופץ המקום ומשמש כמרכז בילוי בשם "מרכז התחנה" במקום ניתן למצוא חנויות,מסעדות ובסופי שבוע גם דוכנים.	עריכה | תבנית | שיחה
2	חיפושית אדומה לידתה של "פולקסווגן סימן 1", המוכרת יותר כחיפושית, הייתה בפנייה של אדולף היטלר למהנדס הרכב פרדיננד פורשה לעצב מכונית זולה וחסכונית בדלק. בגרמניה הנאצית יוצרה המכונית בעזרת גוף שנקרא "כוח באמצעות שמחה". לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה גרמניה המערבית לייצר את כלי הרכב, תחילה בחסות בעלות הברית ואחר כך באופן עצמאי ובמדינות ברזיל, מקסיקו, דרום אפריקה וניגריה. עם הזמן הפכה החיפושית לאחת המכוניות הנמכרות ביותר בהיסטוריה – למעלה מ-21.5 מיליון חיפושיות יוצרו עד שנת 2003, בה הופסק ייצור כלי הרכב. במשך השנים הספיקה החיפושית לככב במספר רב של סרטי קולנוע ולהפוך לסמל תרבותי פופולרי וחינני.	עריכה | תבנית | שיחה
3	בניית גשר הרכבת מעל עמק איילון בשיטה הנורווגית MSS - בקרוב הגשר הארוך ביותר בישראל עם השלמתו של גשר הרכבת מעל עמק איילון, המכונה גם גשר 6, כחלק מקו הרכבת המהיר לירושלים, הוא נהיה הגשר הארוך במדינת ישראל באורך 1,200 מטרים. זהו גשר כפול, עבור שתי מסילות רכבת, הניצב על 24 זוגות של עמודי בטון, בגובה של עד 40 מטר. הגשר מוקם, לראשונה בישראל, בשיטת הבנייה הנורווגית MSS‏ (Movable Scaffolding System – מערכת פיגומים ניידת). בשיטה זו משתמשים בתבנית ענק המונחת בין שני עמודים, ויוצקים לתוכה בטון בכמות גדולה. לאחר מכן מזיזים את התבנית על מסילות מיוחדות באמצעות כוחות הידראוליים אל המרווח שבין העמודים הבאים, וכך הלאה. השיטה פותחה בשנות ה-70 כדי לחסוך בעלויות הבנייה ולקצר את זמן ההקמה, ומאז הוקמו בעולם מאות גשרים בשיטה זו.	עריכה | תבנית | שיחה
4	מבנה התחנה ברבע השני של המאה ה-20 תחנת הרכבת היחידה בעולם ממנה יצאו רכבות לשלוש יבשות שונות היא תחנה חיפה מזרח. בתקופת המנדט הבריטי יצאו מהתחנה רכבות לאפריקה, אירופה ואסיה. שימוש נוסף ייחודי לתחנה הוא היותה נקודת האפס של רכבת ישראל לצורך מדידת מרחקים (אם כי בפועל נמצאת היום התחנה 83 מטר מצפון לנקודת האפס). כל התחנות שלאורך הקו הראשי של רכבת ישראל מציינות את מיקומן על הקו ביחס לתחנה. מאז קום המדינה אין התחנה משמשת עוד כתחנת נוסעים רשמית, והמתחם הגדול שלה משמש כמשכן למשרדי רכבת ישראל בחיפה, כתחנת ניתוב, וכמוזיאון רכבת ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
5	העגלה הממונעת של קרל בנץ גוטליב דיימלר וקרל בנץ, האבות המייסדים של החברות "דיימלר-מרצדס" ו"בנץ" שהתמזגו והפכו ליצרנית המכוניות מרצדס-בנץ, לא נפגשו מעולם, למרות שעבדו במקביל, ובמרחק של כמאה ק"מ זה מזה. החברות התמזגו בשנת 1926, 26 שנים לאחר מותו של דיימלר.	עריכה | תבנית | שיחה
6	רביעיית F-11 טייגר טסים במבנה ה-F-11 טייגר היה מטוס הקרב הסילוני הראשון שהפיל את עצמו. במהלך טיסת ניסוי שנערכה ב-21 בספטמבר 1956, מעל האוקיינוס האטלנטי, הטיס תומאס אטרידג' את המטוס בצלילה מתונה מגובה של 20,000 רגל. בגובה של 13,000 רגל ירה צרור בן כ-70 פגזים מתותח ה-20 מילימטר שבחרטומו ומייד עבר לצלילה חדה יותר עד לגובה של 7,000 רגל על מנת לירות צרור נוסף. מיד לאחר הצרור השני שירה, נפגעו מנוע הסילון וחופת המטוס מעצם לא מזוהה והטייס נאלץ לפנות בחזרה לבסיס הטיסה שלו. הפגיעה במנוע לא איפשרה לו לבצע נחיתת חירום והמטוס התרסק במרחק של פחות מקילומטר ממסלול הנחיתה. לאחר ההתרסקות נבדק המטוס ונמצא כי כתוצאה מהצלילה החריפה, מייד לאחר הצרור הראשון, חצה המטוס את המסלול הבליסטי של הצרור הראשון, ושלושה מהפגזים פגעו בו כ-11 שניות לאחר שהוא עצמו ירה אותם.	עריכה | תבנית | שיחה
7	השטח הכולל של נמל התעופה המלך פהד בקטיף שבסעודיה, הוא 780 קמ"ר, יותר משטחה של מדינת בחריין הסמוכה אליו, ולמעשה, הוא גדול מעוד 24 מדינות ריבוניות בעולם. בשלב זה, מרבית השטח אינו מנוצל והוא מהווה מדבר שומם. אורכם של שני מסלולי ההמראה בנמל התעופה הוא 4 קילומטרים והם מרוחקים זה מזה כמעט שלושה קילומטרים. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה שימש השדה כבסיס אמריקני קדמי למטוסי קרב, מטוסי תובלה וסוללות טילי פטריוט.	עריכה | תבנית | שיחה
8	האגם המר הגדול תעלת סואץ היא מנתיבי השיט החשובים והפעילים בעולם. כ-7.5 אחוזים מנפח התובלה הימית העולמית עובר בה כיום, אף על פי שמכליות מודרניות גדולות מדי מכדי לעבור בה. 14 אוניות שהיו במעבר בתעלה בעת שזו נחסמה במלחמת ששת הימים נותרו בה במשך שמונה שנים עד לפתיחתה המחודשת בעקבות הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים ביוני 1975 וכונו "הצי הצהוב" בשל אבק המדבר שהצטבר עליהן. האוניות עגנו באגם המר הגדול וצוותיהן, שהיו מחוסרי עבודה מרבית הזמן, עסקו בין היתר ביצירתם של "בולי דואר" לא רשמיים וחותמות של ה-GBLA, Great Bitter Lake Association. בולים אלו, הגם שלא היו בעלי ערך כספי, נחשבים לפריטים נדירים ומבוקשים בקרב אספני בולים. הספינות היו מקבלות מעטפות מחובבי בולאות על מנת שיוכלו לזכות בחותמות הייחודיות.	עריכה | תבנית | שיחה
9	רכבות שינקנסן מדגמים 300 (משמאל) ו-700 בתחנה בטוקיו השינקנסן היא רשת רכבות מהירות ביפן, אשר מהירותן מגיעה עד 300 קמ"ש. בחמשת קווי השינקנסן, היוצאים מן העיר טוקיו, נסעו בשנת 2003 כמעט שישה מיליארד נוסעים, ולמעלה מ-16 מיליון נוסעים מדי יום. שינקנסן היא חברת הרכבות בעלת תנועת הנוסעים הגבוהה בעולם. למרות נפח התנועה העצום, שיעור הדיוק הממוצע של הרכבות ב-2003 היה איחור של שש שניות בלבד מלוח הזמנים. הנתון, שחושב על בסיס 160 אלף נסיעות של השינקנסן, כולל בתוכו עיכובים בגלל תאונות, גורמים טבעיים, גורמים אנושיים וטעויות בהפעלת הרכבת.	עריכה | תבנית | שיחה
10	מפה של מנהרת התעלה ב-1 בדצמבר 1990 נפגשו החופרים מהצד הצרפתי ומהצד הבריטי, שעסקו בחפירת מנהרת התעלה, 40 מטר מתחת לקרקעית תעלת למאנש. היה זה החיבור היבשתי הראשון בין האי הבריטי לאירופה מאז תקופת עידן הקרח האחרון לפני כ-13,000 שנים. חפירת המנהרה הייתה כה מדויקת שכשהחופרים נפגשו הייתה סטייה של שני סנטימטרים בלבד בין המנהרה הצרפתית למנהרה הבריטית.	עריכה | תבנית | שיחה
11	שלט לדוגמה האם תהיתם פעם כשאתם רואים שלט מרחק עד לאן בעיר נמדד המרחק? אם אתם חושבים כי המרחק הינו עד הכניסה לעיר-אתם טועים! ע"פ חוק מתקופת המנדט שלטי המרחק במדינת ישראל (משתנה בכל מדינה) מודדים מרחק בין השלט לסניף הדואר המרכזי של העיר עליו הוא מצביע. אם אתם חושבים כי כך זה גם באנגליה בימינו הרי אתם טועים בשנית! החל מ-1979 שונה החוק באנגליה לכך שהמרחק יהיה עד נקודת הכניסה לשטח המוניציפלי של המקום אליו מצביע השלט.	עריכה | תבנית | שיחה
12	מטוס של כווית איירווייז על פי עדותו של יובל נאמן, ששימש ממלא מקום ראש אגף המודיעין לאחר העסק הביש בשנת 1954, אמ"ן הקים באותה תקופה את חברת התעופה כווית איירווייז, וזאת במטרה להחדיר בקלות סוכנים חשאיים למצרים. נאמן סיפר כי אמ"ן שלח לכווית שני טייסים יהודים אמריקאיים, ממתנדבי מלחמת העצמאות, עם סכום כסף נכבד, כדי להציע לשליטיה להקים חברת תעופה בבעלות משותפת. הכוויתים הסכימו, ומאז ועד סיום אותו מבצע מודיעיני קיים אמ"ן שלוש טיסות שבועיות מכווית לקהיר באמצעות חברת התעופה.	עריכה | תבנית | שיחה
13	כדור פורח ספרו המפורסם של ז'ול ורן מסביב לעולם בשמונים יום הוא סיפור מסעו של פיליאס פוג ומשרתו ז'אן פספרטו מסביב לכדור הארץ תוך שימוש בכלי תחבורה שונים. באופן אירוני, דווקא כלי התחבורה שמזוהה יותר מכל עם הספר, הכדור הפורח, אינו אחד מאלו שהשתמשו בהם פוג ופספרטו במסעם. הכדור הפורח שולב בסרט המבוסס על הספר, מסביב לעולם בשמונים יום מ-1956, ומאז הפך לסימן ההיכר של היצירה.	עריכה | תבנית | שיחה
14	מטוס קרב F-15 איגל של טייסת הקרב ה-71 של חיל האוויר של ארצות הברית בשנת 1983 התנגש מטוס קרב F-15 איגל של חיל האוויר הישראלי במטוס סקייהוק בעת טיסת אימון מעל הנגב. הסקייהוק עלה באש וטייסו נטשו בשלום. ה-F-15 איבד את כנפו כך שנותר עם כנף אחת בלבד. בגלל הסילון העז של אדי הדלק אשר ניתזו מגדם הכנף, וגרמו להסתרתו, הטייס והנווט לא ידעו שהם טסים עם כנף אחת בלבד ולכן לא נטשו את המטוס אלא ניסו והצליחו לחדש את שליטתם במטוס הפגוע ולהמשיך לטוס עד לנחיתת חירום בבסיס הבית. בנוסף לעובדה שהצליחו לטוס ולנחות במצב שעד אז נחשב כבלתי אפשרי, המטוס חסר הכנף גם שרד בשלום את הנחיתה חרף מהירותו הגבוהה, מעל 450 קמ"ש, כפול ממהירות הנחיתה הרגילה.	עריכה | תבנית | שיחה
15	נח בונה את התיבה אם נתרגם את התיאור התנ"כי בפרשת נח של תיבת נח למונחים של ימינו, הרי שאורכה היה כ-150 מטר, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה כ-15 מטר, בערך כגודלה של נושאת מטוסים קטנה.	עריכה | תבנית | שיחה
16	האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר נוסע בפופמוביל, לפני הבית הלבן כלי רכב רבים שימשו את האפיפיורים לדורותיהם, אולם הכינוי פופמוביל נולד רק החל מתקופתו של יוחנן פאולוס השני, עבור כלי רכב בהם האפיפיור נראה היטב כאשר הוא מברך קהל בעת נסיעותיו. לאחר ניסיון ההתנקשות ביוחנן פאולוס השני בשנת 1981 כוסה הרכב בזכוכית משוריינת מכל עבריו. מאז, יוצרו דגמים רבים של רכב ממוגן עבור האפיפיור. בנדיקטוס השישה עשר עשה שימוש רב בפופמוביל המבוסס על רכב ספורט מתוצרת מרצדס-בנץ מסוג M-Class בו קיים מרחב גדול המוגן בזכוכית משוריינת. האפיפיור נכנס לרכב מדלת אחורית, עולה מספר מדרגות, מתיישב על כיסא, ומוגבה באמצעות מעלית הידראולית כך שייראה היטב לקהל המאמינים.	עריכה | תבנית | שיחה
17	בלונים מעוגנים מגינים על שמי לונדון במלחמת העולם השנייה הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדויק, הוקפה העיר בבלונים מעוגנים. כיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים, הם נאלצו להגביה טוס ויכולת דיוק הטלת הפצצות שלהם נפגעה. לא הייתה זאת הפעם הראשונה בה נעשה שימוש צבאי בכדורים פורחים. בעת מלחמת צרפת–פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה וכמה מנהיגים צרפתים אף נמלטו מפריז בכדור פורח. במלחמת האזרחים האמריקאית הקים צבא האיחוד יחידת בלונים מיוחדת שייעודה תצפית על כוחות הקונפדרציה, והיו בה שמונה בלוני תצפית.	עריכה | תבנית | שיחה
18	מארק טוויין, 7 בפברואר 1871 במשך שנתיים שט סמואל לנגהורן קלמנס הצעיר בספינה על נהר המיסיסיפי, עד שהוסמך לנווט מדופלם. תעודת הנווט הקנתה לו את הזכות להשיט ספינה כבדה, בעלת שוקע של שני פאתום (יחידת מידה לאורך השקולה לשש רגליים או כ-1.83 מטרים). עומק מים זה נדרש לספינות הנהר כדי לשוט בבטחה ללא חשש לעלייה על שרטון. לימים, כשנהיה עיתונאי מתחיל, סמואל בחר שם עט, המציין עומק זה. שם העט שבחר היה מארק טוויין (Mark Twain), שפירושו "סַמֵן שניים" (המילה twain היא מילה נרדפת ל-two ומקורה באנגלית עתיקה).	עריכה | תבנית | שיחה
19	הסירה מגינוסר היא סירת עץ שהתגלתה באקראי בשנת 1986 בין קיבוץ גינוסר למושבה מגדל, כאשר מי הכנרת היו בשפל. אופיה של הסירה ובדיקה באמצעות פחמן 14 איפשרו לתארכה לתקופה שבין שנת 50 לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה. הסירה מוצגת במוזיאון בית יגאל אלון בגינוסר. גילוי הסירה ותיארוכה לתקופתו של ישו עורר עניין רב בעולם הנוצרי, וזאת בשל ריבוי האמירות בברית החדשה הקושרות את ישו ואת תלמידיו אל הכנרת ואל הדיג. הסירה זכתה גם לכינוי "סירתו של ישו", אף כי לא נמצא קשר בין כלי השיט הספציפי הזה אל ישו או אל מאמיניו.	עריכה | תבנית | שיחה
20	קרון כבל ברחוב פיין קרון הכבל של סן פרנסיסקו הוא מערכת תחבורה ציבורית הפועלת ברחובותיה התלולים של העיר סן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארצות הברית. ב-1947, בעקבות הפסדים מתמשכים בתפעול המערכת, הציע ראש העיר דאז, רוג'ר לפהאם, לסגור את הקווים העירוניים. הצעתו נתקלה בהתנגדות עזה. בראש המתנגדים עמדה הפעילה החברתית פרידל קלוסמן. היא ייסדה את "הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל", והצליחה לכפות על ראש העיר לקיים משאל-עיר, שעבר ברוב גדול של כ-1:3. הקרונות נותרו, ועם השנים, בנוסף לתפקידם המקורי, הפכו לאטרקציה תיירותית ולאחד מסמליה של העיר.	עריכה | תבנית | שיחה
21	התחנה המרכזית החדשה של תל אביב היא תחנת האוטובוסים השנייה בגודלה בעולם. עובדה זו דווקא אינה לזכותה של העיר: בנייתה נמשכה כ-30 שנה והקמתה גרמה נזקים כלכליים וחברתיים רבים ומתמשכים לשכונת נווה שאנן בה הוקמה. רבים מבקרים גם את תכנון התחנה שעל אף גודלה אינה כוללת חיבור עתידי לרכבת תחתית.	עריכה | תבנית | שיחה
22	ביריד המזרח שהתקיים בשנת 1934 ביקרו כ-600,000 מבקרים, זאת בשעה שהיישוב העברי מנה פחות ממאתים אלף תושבים. לקראת היריד הוכשר שדה תעופה בינלאומי סמוך ללוד, לימים נמל התעופה בן-גוריון.	עריכה | תבנית | שיחה
23	לאחר מלחמת העולם הראשונה רכשו מספר צעירים מבני היישוב משאיות מעודפי הצבא הבריטי. בארגזי המשאיות התקינו ספסלי ישיבה, שהסבו אותן לאוטובוסים מאולתרים להסעת נוסעים בתשלום. הדרכים באותה תקופה היו משובשות, והנסיעה הייתה מסוכנת בשל ריבוי כנופיות ערביות שהתנכלו לנוסעים בדרכים. חלוצי האוטובוסים החליטו להתאגד לשיתוף פעולה שיסייע להם להתמודד במאורגן עם הקשיים. בתחילה התאגדו מפעילי האוטובוסים בקבוצות קטנות, אך בשנת 1933 התאחדו ארבע מהקבוצות ("המהיר", "הגה", "קדימה" ו"התאחדות הנהגים") לקואופרטיב "אגד", שהינו כיום מפעיל התחבורה הציבורית הגדול בארץ, והשלישי בגודלו בעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
24	בימי המנדט הבריטי הציעו מפעילי רכבת העמק חבילות תיור שכללו אירוח מפואר, נסיעה ברכבת, שיט בספינה על פני הכנרת, וניוד בעזרת מטוסיה של "חברת התעופה האימפריאלית" (גלגולה הראשון של חברת "בריטיש איירווייז") שנחתו בעזרת כני נחיתה מיוחדים על מי האגם הצפוני.	עריכה | תבנית | שיחה
25	גשר הבוספורוס גשר הבוספורוס, המקשר בין הגדה האירופית של איסטנבול לגדה האסייתית שלה מעל מצר הבוספורוס, הוא גשר תלוי באורך 1,510 מטרים וברוחב 39 מטרים. בניית הגשר הסתיימה ב-1973 והוא היה הגשר התלוי הרביעי באורכו בעולם באותה עת. מדי יום עוברות על הגשר 180,000 מכוניות, וכאשר יש עומס תנועה, שוקע הגשר בכ-90 ס"מ במרכזו עקב משקל כלי הרכב.	עריכה | תבנית | שיחה
26	תוואי האוריינט אקספרס השונים לאורך השנים האוריינט אקספרס הייתה רכבת נוסעים מהודרת, שפעלה במשך קרוב למאה שנה בין פריז שבצרפת לאיסטנבול שבטורקיה. עד הפעלת הקו הייתה הנסיעה בין אירופה לאימפריה העות'מאנית איטית ומסובכת כיוון שבכל מדינה הייתה רשת מסילות ברזל נפרדת לאורך המסלול. הנוסעים נאלצו לרדת מהרכבת במעבר הגבול ולעבור לרכבת אחרת. גם לאחר פתיחת קו האוריינט אקספרס ב-1883 עדיין נאלצו הנוסעים לרדת פעמיים מהקרונות במהלך הנסיעה ולהשתמש במעבורות לחציית מעברי מים. בפעם הראשונה בחציית נהר הדנובה, ובפעם השנייה בחציית הים השחור לאחר שהרכבת עצרה בתחנה הסופית בוורנה שבבולגריה. רק ב-1906 נסלל קו רציף לאיסטנבול, "סימפלון אוריינט אקספרס" שעבר במנהרת סימפלון מתחת להרי האלפים.	עריכה | תבנית | שיחה
27	הרכבת הקלה של ריצ'מונד, עשרות שנים אחרי הקמתה בניית תשתית קו חדש של רכבת קלה אורכת מספר שנים. כך למשל, הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים נפתח לאחר עבודות תשתית, שארכו 11 שנה (לא כולל התכנון והליכי רישוי). לא כך היה הדבר בריצ'מונד שבווירג'יניה. בפברואר 1888 נפתח בה אחד מקווי הרכבת החשמלית הקלה הראשונים בעולם והראשון בצפון אמריקה. עבודת התשתית עליו החלה מיד עם חתימת החוזה עם הזכיין, שלושה חודשים קודם לכן. זאת ועוד, לא רק תשתית הקו הוקמה בשלושת החודשים האלו. הזכיין בריצ'מונד, שהיה תלמידו של אדיסון, עסק תוך כדי הקמת המסילה גם בשיפור אב טיפוס המנוע החשמלי שהמציא עבור רכבות קלות. רכבות קלות קודמות שהיו אז בעולם, היו מונעות בעיקר בקיטור. הן כללו את הרכבת התחתית של לונדון, שאילצה את נוסעיה לנשום עשן של פחם עם אדי מים, בתוך מנהרות סגורות.	עריכה | תבנית | שיחה
28	חברת פורד הוקמה בשנת 1903, ונזקקה לגומי ליצירת הצמיגים למכונית. באותן שנים ייצור הגומי היה מונופול בריטי והנרי פורד לא רצה להיות תלוי בבריטים. לשם כך תכנן להקים מטעים בהם יוכל לייצר גומי. פורד ניהל משא ומתן עם מושל מדינת פארה בברזיל וקיבל לידיו שטח של 2.5 מיליון אקר, בתמורה ל-9 אחוזים מן הרווחים שייווצרו. הוא הקים בשטח שקנה עיר בשם פורדלנדיה ויישב בה פועלים שייצרו גומי. הפרויקט נכשל, בין השאר עקב חוסר הניסיון של המנהלים האמריקאים בחקלאות טרופית והמצאתו של הגומי הסינתטי.	עריכה | תבנית | שיחה
29	אדוארד סמרסט, מרקיז ווסטר השני אדוארד סָמֶרְסֶט , אציל אנגלי בן המאה ה־17, היה המפורסם בשל המצאותיו הרבות, ובהן אחד המוקדמים שבמנועי הקיטור. הוא ציווה, על פי המסופר, כי לאחר מותו יניחו בקברו דגם או שרטוט של המנוע שהגה. כמאתיים שנים לאחר מכן, ב־1861, עוררה פיסת מידע זו את סקרנותו של האספן הוויקטוריאני, בנט וודקרופט. וודקרופט הקים משלחת מטעם מוזיאון המדע בלונדון ויצא עימה אל כוך הקבורה בכנסיית רָגְלָן, במערב וויילס, כדי לנסות ולמצוא את הדגם או השרטוט היקר מפז. מכסה הארון הוסר והארון נבדק ביסודיות, אך שום דגם ושום שרטוט לא נמצאו. וודקרופט, מכל מקום, לא יצא בידיים ריקות. הוא עזב את הכנסייה כשבאמתחתו שרידי אחת מציפורניו של האציל.	עריכה | תבנית | שיחה
30	מכולות על קרונות פלטפורמה קטרי רכבות משא מסוגלים לגרור קרונות רבים יותר מאלה שברכבות הנוסעים. ניתן לצרף גם שניים, שלושה ואפילו ארבעה קטרי כאלה ולגרור אחריהם שורת קרונות באורך קילומטרים אחדים. ברכבות כאלה עשוי להיות משא שמיועד לנמענים רבים ושונים. תהליך פריקה ומיון מהיר וזול של המשא מהרכבת מצריך נהלים וטכניקות ייחודיים. נוהל ראשון הוא העמסה מאוגדת של המשא של נמען אחד, כך שיתאפר לפרוק המשא מהקרון אחד אל משאית אחת בהנפות מנוף בודדות ואפילו בהנפה אחת (למשל העברת מכולה מקרון פלטפורמה למשאית פלטפורמה). גם הפגשתו של כל קרון עם משאיתו של הנמען אינה מבצע פשוט. בשונה מתחנת רכבת נוסעים, בתחנת רכבות משא אין רציפים ארוכים עם רכבות חונות. כל משאית פוגשת את קרון הרכבת ממנו היא מוזנת בנקודה אחרת בתחנה. הקרונות מוסעים לנקודות המפגש, כל אחד בנפרד, מבלי להתחבר אל קטר. הם משוחררים להתדרדר בירידה אל נקודות הפגישה, כל אחד בתורו, אחרי שמוזזים מסוטי מערכת המסילות הקובעים את מסלול הנסיעה.	עריכה | תבנית | שיחה
31	לוגו דאצ'ה בשנת 1970 זכתה המכונית הצרפתית, "רנו 12", במקום השלישי, בתחרות מכונית השנה באירופה. ב-1980 חדלה חברת "רנו" לייצר דגם זה בצרפת, אך עדיין נתנה זיכיונות לייצורו במספר מדינות אחרות. ברומניה הוא יוצר תחת שמות כמו "דאצ'יה 1300" ו"דאצ'יה 1310", והפך לרכב הנפוץ באותה מדינה. למעשה, היו שני קווי יצור רומניים לרכב זה - האחד לשיווק מקומי והשני ליצוא. בדגם שנועד ליצוא השתמשו בחלקים איכותיים יותר, ולכן רומנים רבים העדיפו לקנות את הרכב במדינות השכנות, ולחזור איתו בנסיעה לארצם. אולם, גם הדגם הרומני לייצוא לא היה איכותי במיוחד. ב-1978 הוא שווק לראשונה בישראל, אך מכירתו הסתיימה תוך שנה אחת בלבד, עקב בעיות איכות, שהגיעו אף לשידור בתוכנית הטלוויזיה "כלבוטק". בשנת 1988, בעזרת מסע פרסום מוצלח, חודשה מכירת הרכב, תחת השם "דלתא", בידי משווק חדש. באותה תקופה, שנת הייצור של כלי הרכב בישראל הייתה מצוינת בלוחיות הרישוי שלהם, ועל זה התבססה סיסמת הפרסום של הדלתא, "גם אתה יכול 88'". אולם למרות הצלחת הפרסום, חברת הבת של "קייזר אילין" ששווקה את הרכב, הפסיקה את המכירות עקב ליקויים במכוניות עצמן, ופשטה רגל.	עריכה | תבנית | שיחה
32	דגם רכבת קיטור עידן קטרי הקיטור לא פס מן העולם. יש עדיין מי שמפתח קטרים כאלה, מייצר אותם, קונה אותם ונוסע ברכבות המונעות בהם. רכבות קיטור מן המחצית השנייה של המאה ה-20 ומן המאה ה-21 הן לרוב רכבות תצוגה, תיירות ושעשוע. הגודל הפופולרי ביותר לרכבות מודרניות המונעות בקיטור הוא של מיניאטורה בקנה מידה 1:8 של רכבות אמיתיות. בגודל זה של רכבות, ממדיו של כל קרון דומים לממדי ספסל והנוסעים רוכבים על גגות הקרונות כמו על אופנועים. ברכבות דיזל או חשמל מקנה מידה זה, נהג הקטר יושב על גג הקרון הראשון. אולם, ברכבות קיטור כאלה, לנהג יש מושב בין הקטר לבין קרונית הפחם והוא מגן על ידיו בכפפות מטבח כשהוא מזין את האש. רכבות קיטור בקנה מידה 1:8 כה אהובות על התיירים ועל פוקדי גני השעשועים, עד שקנה מידה זה של דגמי רכבות קרוי "קיטור חי", למרות שקיימות בו גם רכבות שאינן מונעות בקיטור.	עריכה | תבנית | שיחה
33	נבואה המגשימה את עצמה, המוכרת בשיח הפופולרי גם כ"אפקט פיגמליון", היא מצב שבו ציפיותיהם של אנשים יוצרות מציאות תואמת אשר לא הייתה מתרחשת אילולא הציפייה. דוגמה מעניינת לעיקרון זה ניתן לראות במקרה של מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל (1954), שבו המוני אנשים התחילו לדווח על הימצאותם הלא מוסברת של סדקים בשמשות כלי הרכב שלהם. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. בעקבות קביעת המעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל, שרק כ-5% מן הדיווחים על הסדקים מוצדקים, משום שהסדקים הם אכן תוצאה של ונדליזם, ואילו שאר הדיווחים על הסדקים הם תוצאה של היסטריה המונית, משום שמדובר בסדקים שנובעים מבלאי טבעי, פסקו הדיווחים כמעט בבת אחת. מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל מהווה דוגמה קלאסית למחשבות שווא קולקטיביות (ולא להיסטריה המונית, כפי שדווח). על אף שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן – לאחר שכלי התקשורת החלו לעסוק בנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז.	עריכה | תבנית | שיחה
34	בשנת 1895 רשם הרוזן פרדיננד פון צפלין פטנט על ספינת האוויר, הקרויה על שמו. ב-1899 החלה בניית ספינת הצפלין הראשונה, וזו נעשתה במפעל צף על פני ימת קונסטנץ שבגרמניה. הודות לעובדה כי אולם ההרכבה צף על המים, ניתן היה לכוון את פתחיו בהתאם לכיוון הרוח, כדי לאפשר את המראת הספינה. אב הטיפוס של הצפלין לא הפגין ביצועים, שהצליחו לשכנע משקיעים, הדגם נגרט והמפעל נסגר. אולם רעיון הצפלין לא נגנז, ואב הטיפוס השני נבנה ב-1906 בכספים שגויסו בהגרלת לוטו. אלא שאב טיפוס זה התקלקל ויצא מכלל פעולה בטיסתו היחידה. רק אב הטיפוס השלישי הוכיח הצלחה גדולה, ובין 1906 ל-1908 טס 45 טיסות ו-4,398 ק"מ, ונקנה בידי הצבא, ולמרות שאב הטיפוס הרביעי נשרף על הקרקע, בשל סערה, לפני טיסתו הראשונה, החל ייצור המוני של ספינות אוויר אלו. בשנת 1930 אירעה ריאקציה כימית בגז המימן שבאחת מספינות הצפלין הבריטיות, בזמן טיסתה, וכל נוסעיה נהרגו. בשנת 1937 קרה אסון דומה ומפורסם לספינה גרמנית שהגיעה לארצות הברית. מאז הוחלף המימן שבצפלינים בהליום. פעמיים ביקר הצפלין מגרמניה בשמי ארץ ישראל. ב-26 במרץ 1929 הגיע מצפון, עבר את חיפה, השליך חבילה ובה מכתבים על גג בתל אביב והמשיך לירושלים. ב-11 באפריל 1931 הגיע מדרום, לאחר ששט בשמי קהיר, הגיע לסיור קצר בשמי ירושלים.	עריכה | תבנית | שיחה
35	צילום אש בנוע מטוס מתוך סרט קולנוע אחר "נמל תעופה" הוא סרט אסונות אמריקאי בדיוני, שובר קופות, משנת 1970, המבוסס על רומן רב-מכר בדיוני בשם זה, מאת ארתור היילי. עלילת הסרט מתרחשת בנמל התעופה בדיוני, על שם אברהם לינקולן, שכביכול נמצא ליד שיקגו, ובמטוס בואינג 707 של תאגיד בדיוני בשם TGA ‏ (Trans Global Airlines), מספרת סיפורים אישיים בדיוניים של נוסעים במטוס, העומד להתרסק. בסרט, המטוס ניצל מהתרסקות. אולם במציאות, המטוס שבו צולם הסרט, באמת התרסק. הוא התרסק באזור סאו פאולו, ב-1989, וגרם למותם של 25 איש.	עריכה | תבנית | שיחה
36	הלוגו של יום החלפת כיוון התנועה בשוודיה בשלהי המאה ה-18, כיוון התנועה בכבישי ארצות הברית וקנדה היה תלוי מדינת משנה. הדבר יצר מערכת כבישים עם כיווני תנועה מגוונים, והקשה מאוד את על הנהיגה שם. בסופו של דבר, כל צפון אמריקה עברה לנהיגה בימין הדרך. תהליך דומה עבר על אירופה. אפילו גיברלטר, שהיא מושבה בריטית קטנה, עם גבול יבשתי עם ספרד, עברה לנהיגה מימין. כיום, האזורים היחידים באירופה, בהם נוהגים בשמאל הדרך הם קפריסין, מלטה, אירלנד ובריטניה (למעט גיברלטר) – חלק ממדינות האי של אירופה. גם רוב הדוגמאות האחרות בעולם, לאזורים בהם כיוון הנהיגה שונה מזה של שאר השכנים, הן מדינות אי. אם כי למרות שלאיים אין כבישים משותפים עם שכניהם, היו מקרים, כמו זה של איסלנד וסמואה, שבהם המחוקקים החליטו לשנות את כיוון התנועה גם במדינות כאלו. מחוקקי סמואה שינו את כיוון התנועה לשמאל, כי זול יותר לאזרחיהם לייבא מכוניות משומשות ממדינות, בהן המכוניות מותאמות לנהיגה בצד זה.	עריכה | תבנית | שיחה
37	בשר בקר צלוי על מנגל יערות ארץ ישראל הטבעיים נכרתו ברובם על ידי העות'מאנים במלחמת העולם הראשונה, כדי להזין את רכבות הקיטור. לצורך זה נהגו לייצר מהעץ הכרות פחם עץ. פחם אבן, שהניע רכבות בחלקים אחרים של העולם, קשה להשגה בארץ ישראל. אולם, לא רק בארץ ישראל היה חוסר במכרות פחם: חומר הדלק של רכבות הקיטור, במערב הפרוע, היה קורות עץ. קורות עץ הן זולות יותר מפחם עץ, אך הן מפיקות אש בטמפרטורה נמוכה יותר. תעשיית פחמי העץ הייתה נפוצה בארץ בעבר והעניקה ליישוב אום אל-פחם את שמו. שרידים של פחם עץ נתגלו, למשל, בתעשיית הארגמן הקדומה של עכו. אולם, כיום, פחם עץ משמש כמעט רק למנגל.	עריכה | תבנית | שיחה
38	כביש חוצה הקוטב הדרומי הדרך אל הקוטב הדרומי, בלב יבשת אנטארקטיקה, היא קשה ומסוכנת. זאת בשל האקלים הקיצוני, מדבר הקרח ועוד. רואלד אמונדסן ומשלחתו היו האנשים הראשונים שהגיעו אל הקוטב הדרומי. הם עשו זאת במזחלות רתומות לכלבים, בתקופה בה משלחות אחרות נכשלו במשימת ההגעה אל הקוטב. אולם כיום, לאחר פריצת כביש חוצה הקוטב הדרומי, ניתן להגיע אל הקוטב אפילו באופניים. בדצמבר 2007, מריה לֶייג'רְסְטָם הגיעה אל הקוטב באופנוח מותאם לרכיבה על קרח. היא רכבה מרחק של 638 קילומטרים, במשך עשרה ימים, כשבכול יום היא הקדישה זמן גם למנוחה. היא הגיעה אל הקוטב במצב בריאותי טוב - היא איבדה רק מעט יותר מ-8% ממשקל גופה במהלך המסע.	עריכה | תבנית | שיחה
39	אחד מדגמי טויוטה קורולה טויוטה היא חברה יפנית לייצור כלי רכב. כדי לבדל את דגמי המכונית העיקריים של החברה מדגמים אחרים, ישנה מסורת לתת לדגמים אלו שם שהוא גרסה של המילה "כתר" בשפה כלשהי. ביפנית כתר הוא קאמרי, ובלטינית כתר הוא קורונה, וכתר קטן, כתרון, הוא קורולה. משנות ה-80' ועד היום מייצרת החברה את דגמי הקאמרי שלה, מאמצע שנות ה-60' ועד היום מיוצרים דגמי הקורולה, ואת דגמי הקורונה ייצרה טויוטה, מסוף שנות ה-50' ועד 2001.	עריכה | תבנית | שיחה
40	הפאלקון הכבד על כן השיגור 39A במרכז החלל קנדי, בהכנות לטיסת הבכורה שלו פאלקון כבד (בתמונה) הוא משגר לוויינים וחלליות אשר פותח ומיוצר על ידי התאגיד הפרטי, SpaceX, בבעלות אילון מאסק. שיגורו הראשון בוצע ממרכז החלל קנדי, ובו הוא נשא מטען סמלי ויוצא דופן – מכוניתו הפרטית של מאסק – מכונית טסלה רודסטר אדומה. בתא הכפפות היו עותק של הספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, ובהשראת הספר, גם מגבת עליה הכיתוב "בלי פאניקה". במושב הנהג ישבה בובה בחליפת האסטרונאוט של התאגיד. ברכב הושמעו השירים "Space Oddity" ו־"Life on Mars" של דייוויד בואי. למכונית חוברו מצלמות, ששידרו ממנה בשידור חי למשך מספר שעות. היא שוגרה למסלול אליפטי סביב השמש בו תגיע אל מעבר למסלולו של מאדים.	עריכה | תבנית | שיחה
41	טביעתה של אה"מ בירקנהד, ציור של תומאס המי עד 1852 התקיים הכלל "כל אדם לעצמו" במהלך נטישת ספינה טובעת. ואולם טביעתה של הספינה אה"מ בירקנהד בשנה זו הביאה לשינוי בנוהג. כשהחלה הספינה לטבוע, ועליה 643 איש ובהם 20 נשים וילדים, הכריז רב החובל "כל אדם לעצמו", אך הקצין הבכיר שנותר על הסיפון, אלכסנדר סטון, נטל את הפיקוד והורה לאנשים לשמור על הסדר והמשמעת. נעשו פעולות בניסיון לגרום לחרטום הספינה לעלות, ועל סירות ההצלה הועלו תחילה הנשים והילדים. 450 איש טבעו באסון, אך בזכות מעשהו של הקצין ניצלו כל הנשים והילדים. הסלע שלידו טבעה הספינה נקרא מאז "סלע בירקנהד" ועל המצבה שעליו חקוקות המילים, שהפכו מאז למטבע לשון: "Women and children first" ("נשים וילדים תחילה").	עריכה | תבנית | שיחה
42	לבנה של פייקריט בזמן מלחמת העולם השנייה הציעו ג'פרי פייק והלורד לואי מאונטבאטן את פרויקט חבקוק – בניית נושאת מטוסים מקרח באורך 600 מטר ובמשקל 2,000,000 טון שתהיה חסינה מטביעה ותקרא על שם הנביא חבקוק. מאוחר יותר הוצע לבנות אותה מחומר הקרוי פייקריט העשוי תערובת של קרח ונסורת. האונייה הייתה צפויה לנוע במהירות של 10 קשרים (18 קמ"ש) ולשאת כ־150 מפציצים. אומנם נבנה אבטיפוס שנוסה בימות בקנדה, אך בסופו של דבר לא יצא הפרויקט אל הפועל בשל עלות גבוהה וקשיים הנדסיים.	עריכה | תבנית | שיחה
43	פרדיננד מגלן, הראשון לחצות את האוקיינוס השקט האדם הראשון שהקיף את כדור הארץ, לדעת חלק מההיסטוריונים, היה גבר יליד מלזיה בשם אֶנריקֶה, שהוטבל לנצרות במלאקה. הוא נלקח כעבד למסעו של פרדיננד מגלן, שהחל בספרד, כמתורגמן למלאית, הקיף עם הצוות את יבשת אמריקה הדרומית במצר מגלן, חצה את האוקיינוס השקט והגיע לפיליפינים ב-1521. שם נמלט מהמשלחת וחזר למקום הולדתו, תוך שהוא משלים את הקפת כדור הארץ מערבה. מגלן עצמו נהרג בפיליפינים, ולא זכה להיות בין 22 המלחים ששבו לספרד. יומני הספינה, שפיגרו ביממה אחרי לוח השנה בספרד, אימתו את ההשערה בדבר איבוד יממה בהקפת העולם מערבה, ויצרו את הצורך בקו תאריך בינלאומי.	עריכה | תבנית | שיחה
44	מיצג מתוך מוזיאון אגד בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, נותר חלק מהר הצופים כמובלעת מעבר לקו העירוני, וכל שבועיים הייתה יוצאת שיירה דרך שער מנדלבאום כדי להחליף את מחצית הכוח שעל ההר. הירדנים התעקשו על שמירה מדוקדקת של המצב הפוליטי והדיפלומטי ששרר מאז תום המלחמה (מודוס ויוונדי). הירדנים עמדו על דרישתם זו גם בסוגיות זניחות הקשורות בה. כך, למשל, עמדו הירדנים על כך שישראל לא תחליף את כלי הרכב שהתיישנו, ובמשך 19 שנים השתמשו באותם שני אוטובוסים.	עריכה | תבנית | שיחה
45	מטוס בואינג 787-9 של חברת אל על הישראלית מכיוון שמטוסי נוסעים יקרים מאוד לקנייה (כמאות מיליוני דולרים למטוס בודד), רובם מוחכרים לתקופות של בין 10 ל-30 שנה. מעט מאוד מהם שבים לשירות לאחר תום תקופת ההחכרה, מפני שהתפתחות טכנולוגיית של מטוסי הנוסעים מתפתחת מהר ועלויות התפעול גדלות ככל שהמטוס מתיישן. מטוסים רבים שסיימו את חייהם נמצאים באתר במדבר מוהאבי, המשמש כבית קברות למטוסים. חלקם מפורקים שם. רק מעטים מהם מאוכסנים שם זמנית, למשל תקופות של מיתון בתעשיית התעופה, או לקראת הצבתם במוזיאונים.	עריכה | תבנית | שיחה
46	טביעת רגל על הירח, אפולו 11 תוכנית אפולו הייתה תוכנית החלל של ארצות הברית בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20, ושיאה היה בנחיתת האדם הראשון על הירח, ב־20 ביולי 1969. ראשיתה של התוכנית הייתה בימיו של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר, אך התנופה העיקרית לביצועה באה מהנשיא הבא, ג'ון פיצג'רלד קנדי, שקבע בנאום שנשא בפני הקונגרס את היעד "להנחית לפני תום העשור אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום". היעד שהציב קנדי הושג במשימת אפולו 11, ולאחריה שיגרה התוכנית חמש משימות נוספות, שגם בהן הנחיתו אסטרונאוטים על הירח; המשימה האחרונה התבצעה בדצמבר 1972. אולם, מאז 1972, לא דרכה רגל אדם על שום גרם שמיים, שאינו כדור הארץ.	עריכה | תבנית | שיחה
47	השנתות של הסרגל מאפשרות מדידת אורך על פי יחידות שונות המעבר לשיטה המֶטרית הוא תהליך המעבר של מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית, כתחליף לשימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת ב-1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט לשאר מדינות העולם. המעבר משיטה לשיטה עורר בלבול רב ולעיתים גרם לתאונות. כך, בקנדה ב-1983, אזל הדלק במטוס מסוג בואינג 767 בטיסה של אייר קנדה עקב בלבול במעבר בין השיטות (אירוע הידוע בשם דאון גימלי). אירוע ידוע נוסף הוא התרסקות החללית "מקפת האקלים של מאדים" על כוכב המאדים ב-1998, שאירע בשל חוסר התאמה ביחידות המידה אשר נבע מכך שהשיטה המטרית אינה נהוגה בארצות הברית.	עריכה | תבנית | שיחה
48	הטייס תומס פיטצפטריק השתכר ערב אחד, בפאב בעיר ניו יורק, התערב עם מישהו, שאפשר לטוס תוך 15 דקות מניו ג'רזי לניו יורק, נסע מיד לניו ג'רזי לגנוב מטוס קל, והחנה אותו ברחוב בניו יורק, ליד הפאב. כעבור מספר שנים הוא עשה זאת שנית.	עריכה | תבנית | שיחה
49	איי מלטה לאחר שסולימאן המפואר, בונה חומות ירושלים, כבש את האי רודוס מידי מסדר ההוספיטלרים ב-1522 וגירש אותם, העניק קארל החמישי לאבירים ב-1530 את השלטון על איי מלטה. הם ביצרו את האיים והמשיכו להציק לטורקים בשוד ימי ובפשיטות על ספינות מוסלמיות תוך שהם מסכנים את נתיבי השיט הטורקיים לצפון אפריקה. בתגובה שלח הסולטאן כוח סיור למלטה במטרה להכין את המתקפה עליה, אולם כוח זה לא הצליח לאתר את האי, שב לאיסטנבול ודיווח לסולטאן כי "Malta yok!" ("מלטה לא קיימת"). המפות הגאוגרפיות העות'מאניות כוסו בפיסות נייר קטנות אשר הסתירו את איי מלטה. אף על פי שאין סימוכין חד-משמעיים לסיפור וייתכן שמדובר באגדה אורבנית, הביטוי הפך למטבע לשון בינלאומי שפירושו הכחשת המציאות.	עריכה | תבנית | שיחה
50	רווחת הסברה כי שודדי הים עטו רטייה על מנת לשמור, בעין המכוסה, על יכולת ראיית הלילה. המעבר התכוף בין הסיפון המואר באור השמש, לפנים האונייה החשוך, הקשה על עיני השודדים להסתגל מחדש לחשכה, והביא לעמדת נחיתות, למשל בעת לחימה. זאת מפני שחשיפה לאור מביאה לפירוק הרודופסין, חלבון קולט אור המצוי בקנים שברשתית, וכדי שישוב לעורר דחף עצבי בסביבה דלת אור, נדרשים מספר דקות לכך שריכוזו יעלה. כיום, על מנת להתגבר על תופעה זאת, באוניות מלחמה ובעיקר בצוללות נעשה שימוש בתאורה אדומה. המדוכים - תאי ראיית היום שברשתית, בשונה מהקנים, רגישים לצבעים, וזאת בשעה שהקנים כמעט וכלל אינם מגיבים לאורכי גל ארוכים. בכך למעשה, תחת תאורה אדומה, מתאפשרת עבודה בסביבה מוארת במקביל לעבודה בסביבה חשוכה – כגון התבוננות מבעד לעדשת הפריסקופ. מאותה סיבה, האור האחורי בכלי רכב קרקעיים הוא אדום.	עריכה | תבנית | שיחה
51	הסירה ג'יימס קיירד סירת ההצלה הקטנה "ג'יימס קיירד" השיטה את סר ארנסט שקלטון וחמישה מעמיתיו, ב-1916, מאי הפיל שבאיי שטלנד הדרומיים אל ג'ורג'יה הדרומית שבדרום האוקיינוס האטלנטי, מרחק 1,440 קילומטרים. זאת במטרה להזעיק עזרה לשאר חברי משלחתם, שאונייתם, "אנדיורנס" נמחצה בקרח-ים, בים ודל, וטבעה. חברי המשלחת הגיעו אל אי הפיל בציפה על מצופי קרח, שהלכו והתבקעו תחתיהם, ואילצו אותם לעבור ממצוף למצוף. היסטוריונים רואים במסע זה את אחד המעללים הגדולים ביותר בשיוטי סירה, שנעשו מאז ומעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
52	אחת מהמוניות של המארן המוצגת במוזיאון הצבא בפריז בליל 7 בספטמבר 1914, במהלך הקרב הראשון על המארן, תוגברה הארמייה השישית הצרפתית ב-6,000 חיילי מילואים שהגיעו ב-600 מוניות מפריז. אף על פי שתגבורת זו הייתה זניחה יחסית, לאור סדרי הכוחות שהשתתפו בקרב, הפך הביטוי "המוניות של המארן" בצרפת לסמל של אחדות וסולידריות לאומית.	עריכה | תבנית | שיחה
53	מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן. המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. את הקיטוע בכביש, שאורכו 106 קילומטרים, יכולים חובבי ספורט אתגרי לנסות לעבור בכלי רכב שונים, כמו אופניים, אופנוע או טרקטורון. הקיטוע, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור ביניהן במכונית.	עריכה | תבנית | שיחה
54	מטוס שהחליק מנמל התעופה אל הרחוב בשיקגו, והרג הולך עובר דרך. מאז המצאת המטוס על ידי האחים רייט אחד הסיכונים בתעבורה אווירית הוא אסון תעופה. התפשטות התעופה האזרחית הביאה לגידול במספרי הטיסות הסדירות, חברות התעופה והנוסעים. לאורך השנים אירעו מספר אסונות כבדים כגון אסון המטוסים בטנריף, התרסקות טיסה 123 של ג'פאן איירליינס והאסון האווירי בצ'רקהי דאדרי, אך באופן כללי בטיחות הטיסה משתפרת. לדוגמה, למרות הגידול במספר הטסים מדי שנה, בשנת 2017 נהרג רק אדם אחד בטיסת נוסעים אזרחית סדירה, אך 398 בני אדם נהרגו בטיסות מטען, טיסות צבאיות וטיסות אחרות.	עריכה | תבנית | שיחה
55	דגל הקרנטינה המונף על כלי שיט שנמצאים בקרנטינה ההסגר הוא כלי שכיח להתמודדות עם התפרצות מגפות. בעשורים האחרונים נעשה בו שימוש נרחב במסגרת מגפת הסארס (2002–2003) וכן במאבק בפַּנדֶמיית הקורונה (2019–2020). ואולם ההסגר שימש עוד מימים ימימה ככלי לצמצום ההדבקה במחלות, מאות שנים לפני גילוי החיידקים והנגיפים. למשל, עוד במאה ה-14, עם פרוץ המגפה השחורה, נקבע על ידי הרשויות בוונציה הסגר על מלחים. כל צוות מלחים חויב בהסגר על ספינתו לתקופה של ארבעים ימים, בטרם יוכל לרדת לחוף. למעשה, המקור האטימולוגי של המילה "הסגר" באנגלית ובשפות נוספות – Quarantine – הוא במילה האיטלקית Quarantino, שפירושה "ארבעים".	עריכה | תבנית | שיחה
56	אנדרטת ילדי אוסלו במושב ינוב ב-1949, מטוס DC-3 דקוטה הטיס 28 ילדים יהודים מתוניס להבראה בנורווגיה, כהכנה לעלייתם לישראל. לקראת הנחיתה המתוכננת באוסלו, הוא נקלע לערפל כבד. הטייס הנמיך טוס בשטח הררי, וכנף המטוס פגעה בעץ. המטוס התקדם עוד שישים מטר, התנגש בצלע הר, התהפך, וזנבו ניתק ממנו. רוב הנוסעים הועפו החוצה מהמטוס. תוך כדי ההתנגשות, מכלי הדלק ניצתו, והציתו את המטוס. זנב המטוס נפל ליד נחל, והמשיך לבעור זמן רב גם לאחר ההתרסקות. בזנב נותר הילד יצחק אלל, כשהוא חגור בחגורת הביטחון אל כיסאו. בעירת זנב המטוס הצילה את יצחק מקפיאה למוות במשך שלוש יממות, שבמהלכן הוא ניזון מתפוחים, שהיו לצידו במהלך הטיסה. רק אז עברו במקום, באקראי, ציידים, שחילצו את יצחק - הניצול היחידי מתאונה אווירית זו, שכונתה אסון ילדי אוסלו.	עריכה | תבנית | שיחה
57	"חייו והרפתקאותיו של אלכסנדר סלקירק – רובינזון קרוזו האמיתי", ספר עלילתי משנת 1835 בשנת 1703 פרצה מגפה בספינה "סינק פורטס", ששטה באוקיינוס השקט. כחמישים מאנשיה מתו, בתוכם רב החובל. כרב החובל החדש, מונה תומאס סטרדלינג, והקצין אלכסנדר סלקירק מונה לסגנו. אולם מינויים אלו לא היו מוצלחים, כי בין השניים פרצו ויכוחים רבים. כך, לאחר שהספינה התבלתה בשל הפלגה במספר סערות, סלקירק דרש לעגון באי הקרוב ולשפצה, אך סטרדלינג סרב. אי זה קרוי כיום "אי רובינזון קרוזו", וכמו בסיפור "רובינזון קרוזו", סלקירק בחר להישאר עליו לבדו, וזמן קצר לאחר נטישתו, התפרקה הספינה בלב הים. אלא שבניגוד לסיפורו של קרוזו, שברי הספינה ומטענה לא נסחפו אל האי עליו הוא נשאר. כמו בסיפורו של קרוזו, גם סלקירק שרד על האי הבודד במשך מספר שנים עד לחילוצו, ולמד לכלכל את עצמו בכוחות עצמו. אלא שבניגוד לסיפורו של קרוזו, סלקירק לא מצא על האי אנשים שהפכו לעבדיו ולחבריו, כמו ששת בסיפור של קרוזו. החברים שמצא סלקירק על האי היו חתולי בית נטושים. בשנת 1719 פרסם הסופר דניאל דפו רומן בשם "רובינזון קרוזו", שמקור ההשראה העיקרי שלו היה העדות של אלכסנדר סלקירק.	עריכה | תבנית | שיחה
58	תא הטייס של מטוס Saab 2000 בישראל, כיוון התנועה הוא בימין הכביש. לכן כיסא נהג האוטובוס ממוקם בשמאל הרכב, ודלתות הנוסעים בימינו. כך מרכז הכביש זמין לעיני הנהג והמדרכה זמינה לנוסעים. באותו אופן, בבריטניה, שבה כיוון התנועה הוא בשמאל הכביש, כיסא הנהג בימין האוטובוס, והדלתות בשמאלו. בניגוד לאוטובוסים, במטוסי נוסעים יש שני כיסאות טייס, אחד מימין ואחד משמאל, וגם פרישת דלתות הנוסעים סימטרית בין שני צדדיו. למרות זאת, בכל העולם, למעט יוצאי דופן נדירים וזמניים, מטוסי נוסעים מתחברים אל "שרוולי" מסופי נמלי התעופה רק מדלתות שבצדם השמאלי של המטוסים. הדבר נובע מחוסר הסימטריה של גוף האדם. רוב האנשים ימנים, ולכן מקובל שהטייס הראשי יושב על כיסא הטייס השמאלי. כך לידו הימנית של הטייס יש גישה נוחה לרוב המכשור שבתא הטייס. כתוצאה מזה, קל לו יותר לכוון את המטוס למגע עם ה"שרוול", בקרבת פניו – בדופן שמאל של המטוס.	עריכה | תבנית | שיחה
59	הציור "רפסודת לה מדוז" של הצייר תאודור ג'ריקו, המתאר את ניצולי הפריגטה לה מדוז אם אתרע מזלכם ונקלעתם לרפסודה כניצולי ספינה טובעת, זכרו ששתיית מי ים לשם התגברות על הצמא, לא רק שלא תועיל, אלא אף תזרז את התייבשות גופכם. השתן המרוכז ביותר שיכולות כליות האדם להפיק הוא בן 1,200 מיליאוסמולים לליטר ולמי ים ריכוז מומסים פי שניים מזה. לכן, כדי להיפטר מהמלחים העודפים מליטר מי ים שנשתה, צריך הגוף להפיק שני ליטרים של שתן ולהפריש אותם, ובכך הוא בעצם מאיץ את קצב איבוד הנוזלים ואת ההתייבשות.	עריכה | תבנית | שיחה
60	Modern binnacle with compass. במאה ה-13, כאשר הומצא המצפן המגנטי הפשוט - קופסה בה מחט מגנטית מורה אל הצפון - הוא היה יעיל יותר לניווט ימי, מאשר בימנו. זאת משום שהספינות נבנו אז מעץ, ולא מברזל. הברזל, נושא את כיוון המגנטיות של האזור בכדור הארץ, שבו הוא ניצוק, וחלקים ממנו הופכים עוד יותר מגנטיים, כתוצאה ממכות פטיש. המצאות בספינת ברזל ענקית פוגמת בדייקנות המצפן. בנוסף לזאת, על ספינות בנות ימנו יש גם מכשור חשמלי רב, שיוצר שדות אלקטרומגנטיים, שמפריעים לדייקנות המצפן גם הם. לכן בספינות בנות ימנו, המצפן יושב בתוך תושבת מסורבלת, הנקראת "בית מצפן" (בתמונה), ומכילה מערכת מגנטים, שמנטרלת את ההפרעות המגנטיות והאלקטרומגנטיות של הספינה.	עריכה | תבנית | שיחה
61	כרונומטר במשך מאות שנים התבסס הניווט הימי בעיקר על שימוש ברוחב הגאוגרפי משום שהיה קשה מאוד לדעת את האורך הגאוגרפי המדויק בלב ים. הימאים היו מוכרחים להשתמש בשיטת הניווט המשוער, הבלתי מדויקת, שכללה מדידת מהירות הספינה באמצעות מד דרך ימי וחישוב מקורב של הדרך שעברה. רק במחצית הראשונה של המאה ה-18 הצליח בונה השעונים האנגלי ג'ון הריסון לתכנן ולבנות את הכרונומטר הימי המוצלח הראשון, שרמת דיוקו הייתה מספיקה למציאת קו האורך בים, בהפלגות למרחקים ארוכים.	עריכה | תבנית | שיחה
62	"הברון האדום", מנפרד פון ריכטהופן, 1917 טייס חיל האוויר הישראלי תת-אלוף גיורא אבן שהפיל 16 מטוסי אויב ומסוק, רובם במלחמת יום הכיפורים, מחזיק בשיא העולם בהפלת מטוסי סילון. אלוף ההפלות בעידן הטרום-סילוני היה אריך הרטמן, טייס בחיל האוויר הגרמני שהפיל 352 מטוסים במלחמת העולם השנייה. אלוף ההפלות המפורסם ביותר הוא מנפרד פון ריכטהופן, אלוף ההפלות במלחמת העולם הראשונה שכונה "הברון האדום" על שם צבע מטוסו, שהפיל 80 מטוסים במלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
63	כתב הרשאה שניתן לקפטן אנטואן בולו ב-27 בפברואר 1809, לספינה "פורט" בת 15 טון פריבטיר הייתה אונייה חמושה בתותחים, בבעלות ובפיקוד פרטיים, שפעלה בזמן מלחמה נגד הספנות המסחרית של האויב. בעלי האונייה קיבלו משליט המדינה כתב הרשאה, המתיר להם להשתלט על אוניות סוחר של האויב ולקחת אותן שלל. אוניות תקיפה בהיתר היו קיימות כבר בימי הביניים, אך עיקר פעולתן הייתה במאות ה-16 עד ה-18. פעולה זו לא נחשבה לשוד ימי, אך נאסרה בהסכמה בינלאומית ב-1856.	עריכה | תבנית | שיחה
64	טרוליבוס הספורטאי עתיר המדליות שוורש קרפטיאן היה במהלך ריצת אימון, כשראה טרוליבוס שוקע באגם קר ומזוהם. קרפטיאן, שכבר הציל בעברו נוסעי אוטובוס שלם ממוות, צלל, שבר את השמשה האחורית, ואפשר לתשעה נוסעים להיחלץ בכוחות עצמם. הוא צלל 19 פעמים נוספות, וחילץ 37 נוסעים נוספים. בעקבות מבצע זה, גופו של קרפטיאן היה כה רצוץ, עד שהוא בילה 45 יום בבית החולים, והקריירה הספורטיבית שלו נגמרה בגיל 24. הוא הצליח לשבור שיא עולמי רק עוד פעם אחת, ולחלץ אנשים ממותם רק עוד פעם אחת.	עריכה | תבנית | שיחה
65	-	הוספה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל