1 |
האלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים בבריטניה ובאירלנד הוא אלבום האוסף של קווין, Greatest Hits, עם סך מכירות של 5,407,587 עותקים, נכון לשנת 2006. האלבום השני הוא Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band של הביטלס, עם 604,295 עותקים פחות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
2 |
מגזין הגיטרות Guitar World כתב בשנת 2006 רשימת 100 סולואים של גיטרה הכי טובים אי פעם. במקום הראשון הסולו שבשיר Stairway to Heaven של לד זפלין. במקום השני הסולו Eruption של ואן היילן. |
עריכה | תבנית | שיחה |
3 |
האלבום Back in Black של הלהקה האוסטרלית AC/DC נחשב לאלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים לאחר שעקף את Thriller של מייקל ג'קסון. |
עריכה | תבנית | שיחה |
4 |
מגזין המוזיקה הנודע רולינג סטון הוציא בין שאר רשימותיו, רשימה של חמש מאות השירים הטובים בכל הזמנים. למרבה האירוניה השיר Like a Rolling Stone של בוב דילן דורג כשיר הטוב ביותר ובמקום השני השיר (I Can't Get No) Satisfaction של להקת הרולינג סטונז. השיר שדורג במקום השלישי, כבר לא קשור ל"רולינג סטון" בשום דרך, והוא Imagine של ג'ון לנון. |
עריכה | תבנית | שיחה |
5 |
האלבום Be Here Now של הלהקה אואזיס הוא האלבום שנמכר הכי מהר בהיסטוריה בבריטניה, כאשר מכר 696,389 עותקים בשבוע הראשון לאחר שיצא לחנויות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
6 |
כל המוזיקאים החברים בלהקת הרוק קווין (בתמונה) היו אנשי אקדמיה. הסולן פרדי מרקיורי, הוא בעל תואר באמנות ועיצוב גרפי. המתופף, רוג'ר טיילור, מחזיק בתואר בביולוגיה, הבסיסט, ג'ון דיקון סיים לימודי הנדסת חשמל, ובידע שרכש השתמש כדי לפתח אפשרויות חדשות בשימוש בסינתיסייזר. בעל ההשכלה האקדמית הגבוהה ביותר ביניהם הוא הגיטריסט בריאן מיי אשר במקביל לקריירה המוזיקלית שלו השלים את עבודת הדוקטורט בנושא מערכת השמש. החל מ-2007 מיי מכהן כנשיאה של אוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול. |
עריכה | תבנית | שיחה |
7 |
הזמר הבריטי סטינג זכה בפרס גראמי על הקטע הכליי "מאחורי הקאמל שלי" בתור חבר בלהקת פוליס, על אף שלא ניגן בהקלטה, שנא את הקטע, וקבר את הקלטת בחצר. |
עריכה | תבנית | שיחה |
8 |
על אף שארצות הברית ובריטניה לחמו זו בזו מספר פעמים, כאשר משתמשים במונח "הפלישה הבריטית", אין הכוונה לפלישה צבאית, אלא לגל סיבובי ההופעות של הביטלס, האבנים המתגלגלות, המי ולהקות בריטיות נוספות בארצות הברית, בשנות ה-60. |
עריכה | תבנית | שיחה |
9 | ארבעה משירי להקת הרוק לד זפלין עוסקים בעבודתו הספרותית של ג'.ר.ר. טולקין. השירים Misty Mountain Hop ו־Over the Hills and Far Away דנים בספר ההוביט, והשירים The Battle of Evermore ו־Ramble On נוגעים לספרי שר הטבעות. | עריכה | תבנית | שיחה |
10 |
סיד בארט, מייסד להקת הפינק פלויד שסבל מהשפעה מתמשכת של LSD ונאלץ לפרוש ממנה, הגיע לבקר באולפני EMI בעת שחברי הלהקה הקליטו את האלבום Wish You Were Here המוקדש לו. עקב מצבו הנפשי המעורער של בארט באותה תקופה הוא השמין וגילח את כל שערו, ולכן לא זיהו אותו בתחילה חבריו ללהקה. משזיהה אותו לבסוף, פרץ רוג'ר ווטרס, שהפך למנהיג הלהקה, בדמעות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
11 |
המוזיקאי אל קופר ידוע כיום בעיקר כנגן קלידים וזמר, וכמקים להקת הרוק "דם, יזע ודמעות". אולם בצעירותו החשיב את עצמו קופר לגיטריסט. בזמן שבוב דילן הקליט את אלבומו Highway 61 Revisited קופר היה באולפן. בזמן הקלטת השיר Like a Rolling Stone, מבלי לקבל אישור של ממש מאף אחד, ולמרות שזה לא היה הכלי הראשי שלו, הוא התגנב לאורגן ההאמונד. כשדילן הקשיב לשיר, למרבה הפתעתו של המפיק הנבוך, הוא ביקש להגביר את הקלידים, וצליל הקלידים המאחרים אחרי שאר הכלים היה לאחד הסמלים של השיר שדורג ב-2004, על ידי מגזין הרולינג סטון, במקום הראשון ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
12 |
האינקובטור (בעברית חממית) מסייע לטיפול בפגים ובתינוקות חולים על ידי יצירת סביבה מבוקרת. בשנות ה-70 עלתה תפוצתם של אינקובטורים בבתי חולים בישראל. מגמה זו השתקפה בתרבות הרוק הישראלי, שהקדישה לאינקובטור שני שירים שונים בתקופה זו. הראשון, של רמי פורטיס, אותו ביצע בשנת 1976 בליווי להקת תמוז, והשני – של להקת הקליק משנת 1981. במקרה, או שלא במקרה, אינקובטור הוא גם אנגרמה של יואב קוטנר, ששימש כעורך מוזיקלי בגלי צה"ל באותן שנים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
13 |
באמצע שנות ה-80, נתבע המוזיקאי ניל יאנג על ידי חברת התקליטים "גפן", אשר פרסמה באותן שנים את אלבומיו. התביעה הייתה על כך שלטענתה הוא לא יצר מוזיקה המייצגת את "ניל יאנג". זאת לאחר שני אלבומים אשר בהם הוא התנסה במוזיקה אלקטרונית וברוקבילי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
14 |
את קטע הפתיחה לשיר "זמן" (Time) של בפינק פלויד הקליטה הלהקה בחנות שעונים כאשר הם כיוונו את כל השעונים לצלצל באותו הזמן. |
עריכה | תבנית | שיחה |
15 |
בשל פגם בתהליך המאסטרינג שלו, האלבום Beggars Banquet של להקת הרולינג סטונז הושמע בקצב איטי יותר מזה שבו הוקלט. הטעות תוקנה בהוצאה מחודשת מ-2002, יותר מ-30 שנה לאחר שיצא האלבום. כתוצאה מכך, התקצר משך האלבום ב-30 שניות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
16 |
פירוק להקת הביטלס לווה בסכסוכים בין חברי הלהקה ג'ון לנון ופול מקרטני. אחד הביטויים לכך הופיע באלבומו של לנון "Imagine", שיצא לאור ב-1971. בגלויה מיוחדת שצורפה לאלבום, צולם לנון אוחז בשתי אוזניו של חזיר, בלגלוג על תמונת עטיפת האלבום " Ram" (אייל) של מקרטני מאותה שנה, שבו צולם אוחז בשתי קרניו של אייל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
17 |
למוזיקאים רמי פורטיס וברי סחרוף יש הרבה במשותף: בנוסף לעבודה משותפת רבת השנים ששיאה בצמד "פורטיסחרוף", שם המשפחה של האחד נגמר באות שבה מתחיל השם של השני (דבר היוצר את צירופי השמות "פורטיסחרוף" ו"סחרופורטיס" שנקשרו בהם). אם לא די בכך, שניהם נולדו באותו התאריך (בהפרש של 3 שנים זה מזה). |
עריכה | תבנית | שיחה |
18 |
הגיטריסט ג'ף "סקאנק" באקסטר ידוע בתור חבר בלהקות סטילי דן והאחים דובי בשנות ה-70, אך בשנים האחרונות הוא פיתח קריירה נוספת בתור יועץ ביטחוני. באקסטר, אשר אין לו השכלה פורמלית בתחום זה, כיהן בוועדות שונות המייעצות לממשל האמריקאי, בין היתר בנושא הגנה מטילים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
19 |
באלבום Tommy, אופרת הרוק הראשונה בהיסטוריה, מאת להקת המי, כל כלי הנגינה נוגנו בידי חברי הלהקה בלבד (לרבות כלי הנשיפה שבוצעו על ידי נגן הבס ג'ון אנטוויסל, אשר ניגן על קרן יער). הסיבה לכך הייתה משום שהלהקה רצתה להיות מסוגלת לבצע את האלבום בהופעות חיות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
20 |
|
עריכה | תבנית | שיחה |
21 |
זמר הרוק, קליף ריצ'רד (בתמונה), זכה לפופולריות רבה בישראל של תחילת שנות ה-60, ואף הגיע אליה להופעות. זאת למרות שהיה כעס עליו מצד מעריצי אלביס פרסלי, שראו בריצ׳רד חקיין, ותו לא. מספר עשורים מאוחר יותר, ריצ׳רד הפתיע את הציבור בכנותו, והצהיר ברורות, ״איני רוצה לדבר בראיונות על החלק הראשון של הקריירה שלי, כי הוא היה חיקוי של אלביס פרסלי״. למעשה, ריצ׳רד לא היה יוצא דופן בזמר הבריטי שבין מלחמת העולם השנייה לבין יציאת האלבום הראשון של הביטלס, בשנת 1963. הרבה זמרים בריטיים היו אז חקיינים של האמריקנים. לדוגמה, מאט מונרו (Matt Monro) היה חקיין של פרנק סינטרה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
22 |
בלהיט של צביקה פיק, "מוזיקה" ("מעלה מעלה"), תיארה מירית שם אור "שיר יפה", ככזה שנשמעים בו מפוחית פה, גיטרה אקוסטית, סקסופון, כינור, חליל, חצוצרה, תוף ותזמורת שלמה. אלא שבהקלטת שיר זה, כמו כל האלבום שזה שיר הנושא שלו, לא השתתפה תזמורת גדולה; השתתפו בו רק נגנים בודדים. גם לא נשמעו בו כלי הנגינה המוזכרים לעיל, לבד מהתופים; האלבום היה ציון דרך חדשני ובולט, בזמר העברי, לשימוש במוזיקה אלקטרונית, להשגת מגוון צלילים רחב, במעט כלים. חדשנות זו לא מתאימה למילות השיר "ימי האתמול יחזרו, אולי". ומעבר לכול, כתוב בשיר "נגן לי ברוך מנגינה יפה", אלא ששיר זה הוא שיר רוק אנד רול מובהק – לא שיר שמנוגן ברכות. בשיר נשמעים קולות רמים מאוד. |
עריכה | תבנית | שיחה |
23 |
באלבום הרוק הישראלי, "סיפורים מהקופסא", של רמי פורטיס, רק השיר "חתול מפלצת" הוקלט עם מתופף - עם ז'אן ז'אק גולדברג. אלא שלמרות ששיר זה הוקלט עם מתופף, הוא הוקלט בלי שום תוף. גולדברג, שניגן עם ההרכב המוזיקלי בסיבוב ההופעות, נעלב ששאר האלבום הוקלט עם מכונת תופים, וכאות מחאה, הוא תופף על כיסא. |
עריכה | תבנית | שיחה |
24 |
אחת מלהקות הרוק, בעלות המוזיקה המגוונת ביותר במאה ה-20, הייתה להקת קווין. רבים מלהיטיה, שהפכו נכסי צאן ברזל של מוזיקת הרוק העולמית, הכילו חידושים, שלמעריצים ולמבקרים לקח זמן להתרגל אליהם. אם כי לא רק לחידושים המוזיקליים של הלהקה לקח לקהל זמן להתרגל. בתחילת שנות ה-80, כשהלהקה כבר הייתה ותיקה ומוכרת מאוד בעולם, גידל סולן הלהקה, פרדי מרקורי, שפם. כיום דמותו מוצגת במקומות רבים עם שפם זה (למשל בפסלו הענק, במונטה, שבשווייץ (בתמונה)). אולם בזמנו, מעריצים רבים שלחו למרקורי סכיני גילוח בדואר, ובהשלכה ישירה אל במות ההופעות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
25 |
לזמר פרדי מרקיורי, סולן קווין ומהמוזיקאים הבולטים של המאה ה-20, היה מבטא בריטי מושלם. הוא גם נהג לעלות לבמה עטוף בדגל בריטניה ולשיר "אנחנו אלופי העולם" – שנתפס כשיר מלא גאווה לאומית בריטית. אלא שמרקורי היגר לבריטניה רק בגיל 18. הוא נולד בסטון טאון שבזנזיבר, בשם פַֿרוֹךְ בּוּלְסָרָה (בגוג'ראטית: ફારોખ બલ્સારા). הוריו היו ממוצא פרסי, בני הדת הזורואסטרית ובנעוריו הוא למד בפנימייה, במומבאי שבהודו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
26 |
ללהקת כוורת, אחת מלהקות הרוק האהודות בישראל בכל הזמנים, לקח זמן רב למצוא מפיק לאחת מהופעותיה ולאלבום הבכורה שלה. אחת הסיבות לכך הייתה כוונתה להקדיש אותם במלואם לאופרת הרוק ההומוריסטית "אופרת פוגי". אברהם דשא (פשנל) הסכים ב-1973 להיות המפיק להופעה ולאלבום רק לאחר שדני סנדרסון פירק את האופרה לשירים ולמערכונים נפרדים וגנז חלקים נרחבים ממנה. רק ב-2013 יצאה הקלטת האופרה לאור בשלמותה, ועד כה היא מעולם לא הוצגה בשלמותה מול קהל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
27 |
אחד האתגרים של להקות חדשות הוא מציאת מימון להקלטות שיריהם הראשונים. להקת קווין, לדוגמה, פתרה בעיה זו, כשהורשתה להקליט את שיריה הראשונים בחינם, בתור הקלטות בדיקה של אולפן ההקלטות חדש. להקת תיסלם פתרה את הבעיה קצת אחרת. חלק מחברי הלהקה היו אז חיילים בגלי צה"ל, והם השתמשו בציוד של צה"ל בלא ידיעת מפקד התחנה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
28 |
למרות הצלחתו הגדולה של אלבומה הראשון של להקת בנזין ("עשרים וארבע שעות"), הלהקה, כשותפות, וגם חבריה באופן אישי, היו שרויים במצב כלכלי קשה. לכן בזמן הקלטת אלבומם השני ("משמרת לילה"), כל אחד מהם עסק בעבודה נוספת, לצד היותו מוזיקאי. הם גם לקחו הלוואות, וסולן הלהקה, יהודה פוליקר (בתמונה), חזר לגור בבית הוריו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
29 |
להקת החברים של נטשה (בתמונה) הייתה פעילה כמעט במשך עשור שלם, עד שהצליחה להוציא את אלבומה הראשון, ולהוציא תקליטי שדרים, ששודרו ברדיו. במשך הזמן הזה, מצבם הכלכלי של חברי הלהקה היה קשה, והם גרו במלון דירות זול, בתל אביב. על עטיפת אלבומם זה מופיעה תמונת בעל המלון ומשפחתו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
30 |
תאוריית הקשר על מותו של פול מקרטני היא אגדה אורבנית, לפיה המוזיקאי פול מקרטני, מלהקת הביטלס, נהרג בתאונת דרכים בשנת 1966, ומאז חי במקומו כפיל. המפרשים טוענים שחברי הלהקה לא רצו להפסיק לייצר מוזיקה מכיוון שהם היו בשיא הצלחתם. המעשייה נולדה כבדיחה סטודנטיאלית ב-1969, ועוררה בארצות הברית סערה של שמועות מופרכות. השמועות נעלמו בהדרגה בשנת 1970, משהתברר כי אין כל עדות התומכת באגדה, והסיפור הפך עם השנים שעשוע רווח בין מעריצי הביטלס, הנהנים מאיסוף ה'רמזים' למותו של מקרטני, גם כאשר ידוע להם היטב כי אין ממש בסיפור. (בתמונה פול מקרטני חי, 49 שנים אחרי שנפוצה השמועה על מותו). |
עריכה | תבנית | שיחה |
31 |
Abbey Road (אבי רוד) הוא אלבום האולפן ה-11 של הביטלס. הפקת אלבום זה הייתה הדבר האחרון שהביטלס עשו ביחד, למרות שאלבום אחר שלהם, Let It Be שהוקלט לפניו, יצא לאור, בפועל, אחריו. לאבי רוד ולסינגלים ממנו הייתה הצלחה מסחרית רבה. האלבום דורג במקום ה-14 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין המוזיקה רולינג סטון. האלבום נקרא על שם הרחוב בו שכנו אולפני ההקלטה של חברת EMI, שם הוקלט האלבום, והתמונה שעל העטיפה שלו, שצולמה ברחוב זה, ליד האולפנים, הפכה לאחת מתמונות עטיפות התקליטים המפורסמות בעולם. מקום הצילום עד היום אטרקציה תיירותית. בעקבות הצלחת האלבום הוחלף שם האולפן, מ'אולפני EMI' ל'אולפני אבי רוד'. |
עריכה | תבנית | שיחה |
32 |
להקת ג'נסיס הוקמה בידי תלמידי פנימיה, והוחתמה בידי המפיק ג'ונתן קינג על חוזה הקלטות למשך עשר שנים. בדיעבד נודע, שהחוזה לא היה בתוקף, כיוון שהאמנים היו קטינים. בשנת 1969 הוציאה הלהקה אלבום מוזיקת פופ בשם From Genesis to Revelation, שתאם את טעמו המוזיקלי של המפיק, אך לא את טעמם של חברי הלהקה. האלבום הצליח במכירות רק אחרי שנים רבות, כשהלהקה הפכה פופולרית, בזכות אלבומיה הבאים, שהיו בסגנון רוק מתקדם. חברי הלהקה החליטו, ששיתוף הפעולה ביניהם לבין קינג חייב להיפסק, ולשם כך פנו אליו בטענה השקרית, לפיה הלהקה התפרקה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
33 |
פאלקון כבד (בתמונה) הוא משגר לוויינים וחלליות אשר פותח ומיוצר על ידי התאגיד הפרטי, SpaceX, בבעלות אילון מאסק. שיגורו הראשון בוצע ממרכז החלל קנדי, ובו הוא נשא מטען סמלי ויוצא דופן – מכוניתו הפרטית של מאסק – מכונית טסלה רודסטר אדומה. בתא הכפפות היו עותק של הספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, ובהשראת הספר, גם מגבת עליה הכיתוב "בלי פאניקה". במושב הנהג ישבה בובה בחליפת האסטרונאוט של התאגיד. ברכב הושמעו השירים "Space Oddity" ו־"Life on Mars" של דייוויד בואי. למכונית חוברו מצלמות, ששידרו ממנה בשידור חי למשך מספר שעות. היא שוגרה למסלול אליפטי סביב השמש בו תגיע אל מעבר למסלולו של מאדים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
34 |
באחד הימים קראה אמו של אוסטין ויגין בכף ידו וחזתה שלוש נבואות לגבי עתידו: הוא יתחתן עם אישה ג'ינג'ית, ייוולדו לו שני בנים שאותם היא לא תזכה לראות, ובנותיו יקימו להקה מצליחה. לאחר ששתי הנבואות הראשונות התגשמו, החליט ויגין לפעול להגשמת השלישית. באמצע שנות השישים הוא הפסיק את לימודי בנותיו, קנה להן כלי נגינה ורשם אותן לשיעורי נגינה וזמרה. על אף שהבנות לא הפגינו כישרון מוזיקלי כלשהו, הוא שלח אותן להופיע כלהקה הנושאת את השם השאגס (The Shaggs), ובשנת 1969 החליט שהגיע הזמן להקליט להן אלבום. התוצאה לא הייתה קלה לשמיעה - השירים סבלו מקצב בלתי-אחיד ומחוסר-הרמוניה. 900 מתוך אלף העותקים המקוריים נעלמו באופן מסתורי והשאר חולקו לתחנות רדיו אזוריות שלא גילו בהם עניין. למרבה הפלא, האלבום הודפס מחדש בשנות השמונים, זכה להצלחה והפך לאלבום קאלט ולסמל אוונגרדי, עד כדי כך שפרנק זאפה דירג את התקליט כשלישי האהוב עליו בכל הזמנים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
35 |
"יש האומרים כי האלבום אינו ניתן לשמיעה לחלוטין, אך למעשה הוא גרוע מזה; האזנה לו דומה לצפייה בתאונת דרכים המתרחשת בקרקס ומשאירה את הצופה מבועת ומבולבל מכדי להפנות את המבט". ביקורת זו לא נכתבה על אלבום של מוזיקאי כושל ואלמוני, אלא על Having Fun with Elvis on Stage, אלבום הופעה של "מלך הרוקנ'רול", אלביס פרסלי. האלבום יוצא הדופן אינו כולל אף שיר או קטע מוזיקלי, אלא רק קטעי דיבור ומלמולים שהוקלטו בין שירי ההופעה, והופץ נגד רצונו של פרסלי על ידי מנהלו האישי תוך שהוא מנצל פרצה בחוזהו על מנת לגרוף לעצמו רווחים מהמכירות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
36 | -
|
הוספה |
37 | -
|
הוספה |
38 | -
|
הוספה |
39 | -
|
הוספה |
40 | -
|
הוספה |
41 | -
|
הוספה |
42 | -
|
הוספה |
43 | -
|
הוספה |
44 | -
|
הוספה |
45 | -
|
הוספה |
46 | -
|
הוספה |
47 | -
|
הוספה |
48 | -
|
הוספה |
49 | -
|
הוספה |
50 | -
|
הוספה |
51 | -
|
הוספה |
52 | -
|
הוספה |