פורטל:טכנולוגיה/הידעת?/קטעי הידעת?

קטעי "הידעת?" נוספים

לקט קטעי "הידעת?"

1

הסינים המציאו את אבק השריפה והשתמשו בו לא רק עבור רקטות, ששימשו ככלי נשק, אלא גם לשיגור זיקוקין די-נור. למעשה, הייתה זו גרסה ראשונית של המנוע הרקטי שמשמש כיום עבור רקטות, טילים ומשגרי לוויינים וחלליות.

עריכה | תבנית | שיחה

2

בעת שהותם במעבורת חלל או בתחנת חלל משתמשים האסטרונאוטים בבית שימוש בחלל, שיכול לעבוד במצב של חוסר משקל. קיימות שתי צורות של בית שימוש כזה: צורה אחת מיועדת לאיסוף שתן והשנייה לאיסוף צואה. שתיהן פועלות בעזרת זרם אוויר שמונע מהפסולת לעופף בתא ובכך נשמרים תנאי היגיינה המגִנים על אנשי הצוות בפני מחלות. פסולת מוצקה, הנאספת בתא מיוחד בתחנת החלל הבינלאומית, נחשפת לריק בחלל כדי להרוג את החיידקים, ומועברת לאחת מחלליות האספקה הבלתי מאוישות שמגיעות לתחנה. כאשר הפסולת, שמשוחררת מהחללית בעת החדירה לאטמוספירה, מתחממת ומתאדה, ניתן להבחין בשובל שלה על פני כדור הארץ.

עריכה | תבנית | שיחה

3

תנור המיקרוגל המסחרי הראשון נבנה בשנת 1947. גובהו היה כ־1.8 מטרים, ומשקלו 340 קילוגרם. הוא קורר באמצעות מים והספקו היה 3,000 ואט, פי שלושה בערך מההספק המקובל של תנורי מיקרוגל כיום. הרעיון לשימוש בגלי מיקרו לבישול מזון נהגה על ידי פרסי ספנסר במהלך עבודתו בחברת ריית'יאון בבניית מכשירי מכ"ם. באחד הימים, במהלך העבודה על מכשיר מכ"ם פעיל, חש לפתע כי חטיף שוקולד שהיה מונח בכיסו נמס. ספנסר, שהיו באמתחתו כבר כ־120 פטנטים, היה מנוסה בתחום ההמצאות והבין מיד מה אירע, והוא החל לפתח את המיקרוגל. פריט המזון הראשון שהוכן באמצעות תנור מיקרוגל היה פופקורן, והשני היה ביצה, שהתפוצצה בפניו של אחד הנסיינים.

עריכה | תבנית | שיחה

4

דאגרוטיפ של שדרות דו-טמפל, התצלום הראשון בהיסטוריה בו מופיעה דמות אנוש, 1838

האדם הראשון בהיסטוריה שצולם היה אלמוני שצחצחו את נעליו מול חלונו של לואי ז'אק מנדה דאגר, ממציא הדאגרוטיפ, בעת שזה צילם את שדרות דו-טמפל בפריז ב-1838. התצלום נחשף למשך מספר דקות, ולמעט אותו עובר אורח, כל עצם שזז בעת החשיפה לא הותיר את רישומו על לוח הצילום ונעלם. חשיפה בת מספר דקות הייתה קצרה מאוד יחסית לזמן שנדרש לניסֶפוֹר נִיֶיפּס לשם יצירת התצלום הראשון בהיסטוריה, כתריסר שנים לפני כן – חשיפה של שמונה שעות לערך. קיצור זמן החשיפה התאפשר הודות לגילוי "הדמות הסמויה" על ידי דאגר ב-1835, דמות בלתי נראית שמוטבעת על לוח הצילום לאחר חשיפה קצרה לאור, ואותה ניתן לפתח בעזרת עיבוי אדי כספית.

עריכה | תבנית | שיחה

5

מחקר מתמטי של אמנות האוריגמי היפנית גילה שחישוב דרך הקיפול של דגמי אוריגמי היא בעיה NP שלמה, כלומר בעיה קשה במיוחד לפתרון. בבסיס החקר המתמטי של האוריגמי עומדות שבע אקסיומות המגדירות את הפעולות הגאומטריות האפשריות בתהליך הקיפול. טכניקות הקיפול של אוריגמי נמצאות בשימוש גם בתכנון הנדסי של מתקנים מתקפלים "חכמים", כגון מפרשים סולאריים מתקפלים עבור לוויינים, תומכנים זעירים מתקפלים עבור צנתרי לב, כריות אוויר לכלי רכב המתנפחות באופן יעיל יותר, כיפות מתקפלות עבור אצטדיוני ענק, שלדות רכב המתקפלות באופן שיספוג טוב יותר פגיעות מהתנגשויות ועוד.

עריכה | תבנית | שיחה

6

ב-1769 בנה הברון האוסטרו-הונגרי וולפגנג פון קמפלן את הטורקי, מכונה אוטומטית שידעה לשחק שחמט. המכונה התפרסמה רבות באירופה ובארצות הברית ואף ניצחה את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. היו ניסיונות רבים לגלות את דרך עבודתה של המכונה ולהוכיח שמדובר בתרמית ואדם הוא שמפעיל אותה, אך כל הניסיונות נכשלו. סוד המכונה נתגלה לאחר שנשרפה בשנת 1854. בתוך המכונה, ישב שחמטאי מנוסה שמערכת מכנית מתוחכמת אפשרה לו לשלוט על מהלכי הטורקי ובו בעת להסתתר מהקהל הספקני שבחן את פנים המכונה.

עריכה | תבנית | שיחה

7

מכונות מכניות המכילות מערכות גלגלי שיניים, כדוגמת שעונים, החלו להיות נפוצות בעיקר עם ההתפתחות הטכנולוגית של תקופת הרנסאנס. עם זאת, מכונות כאלו היו קיימות עוד בתקופה העתיקה. בשנת 1900 גילה צולל יווני שרידים של אוניית משא עתיקה, ובהם נמצאה מכונה המכילה מערכות רבות של גלגלי שיניים. המכונה נודעה בשם מנגנון אנטיקיתֶרה, על שם האי שלידו נמצאה. המנגנון שנמצא זוהה כמחשב אנלוגי, שנועד ככל הנראה לחשב את מיקומי גרמי השמים. בדיקות שונות מתארכות את המכונה בין 150 לפנה"ס ל-100 לפנה"ס. על המכונה נחרתה כתובת בת כ-2,000 תווים המעידה על פעולתה. בשנת 2006, בעזרת שימוש בטומוגרפיה, הצליחו מדענים לקרוא את הכתובת ולפענחהּ.

עריכה | תבנית | שיחה

8

את הכור הגרעיני המלאכותי הראשון בנה הפיזיקאי האיטלקי-אמריקאי אֶנריקו פֶרְמִי במסגרת פרויקט מנהטן, בעת מלחמת העולם השנייה, מתחת ליציעי מגרש סְטָאג, אצטדיון הפוטבול של אוניברסיטת שיקגו. למעשה, פרמי היה גם הראשון שהצליח לבצע ביקוע גרעיני בתנאי מעבדה כבר ב-1934, אבל הוא לא פירש נכונה את תוצאות הניסוי. בשנת 1939 הבינה הפיזיקאית היהודייה-אוסטרית, ליזה מַיְיטנֶר, בעת ששהתה בשוודיה לאחר שברחה מאימת הנאצים, כי גרעין האורניום בֻּקַּע בניסוי שביצע אוטו האן תחת הנחייתה בברלין. נילס בוהר ואחרים מיהרו להסיק שהתהליך מאפשר את תגובת השרשרת הגרעינית שאותה הגה הפיזיקאי היהודי-הונגרי לֶאו סילארד ב-1933, ופרמי היה הראשון שיישם תגובת שרשרת זו בכור בשיקגו, ב-2 בדצמבר 1942.

עריכה | תבנית | שיחה

9

השלט רחוק הראשון בעולם, המיועד לטלוויזיה, הוצג על ידי חברת זנית ב-1950. המכשיר שנקרא "Lazy Bones" ("עצמות עצלות") העביר פקודות באמצעות כבל. בשנת 1955 הציגה זנית את השלט האלחוטי הראשון שפעל באמצעות אור נראה. השימוש באור נראה גרם לבעיות רבות משום שכל חשיפה למקור אור או לשמש הייתה מפעילה את הטלוויזיה. כדי להתגבר על הבעיה פיתחה החברה שלט רחוק אקוסטי שפעל בתחום האולטרה סאונד ונקרא "Zenith Space Commander 400". מאוחר יותר החלו לפתח שלטים הפועלים בספקטרום התת-אדום, קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך יותר משל האור הנראה.

עריכה | תבנית | שיחה

10

יכולת העיבוד של המחשבים המודרניים התקדמה במהירות עצומה בעשרות השנים האחרונות. כך לדוגמה, המעבד המסחרי הראשון של אינטל, דגם 4004, יצא לשוק ב-1971, ואפשר יחידת עיבוד מלאה על שבב יחיד. השימוש המסחרי התאפשר בעקבות טכנולוגיה חדשה של שערי סיליקון בגודל של 10 מיקרומטר שאפשרה לדחוס מספר רב של טרנזיסטורים על אותו רכיב ובכך להקטין את צריכת הזרם ולהגביר את מהירות העיבוד ל-92,000 פקודות בשנייה. בתערוכת CES שנערכה בלאס וגאס ב-2010, הסבירה אינטל שכדי לייצר יכולת עיבוד דומה לזו של המעבדים החדשים ‏Core i3 ו-Core i5, באמצעות הטכנולוגיה של הדגם 4004, כל מעבד היה נדרש להיות בגודלו של האי מנהטן והיה נזקק ל-26 כורים גרעיניים.

עריכה | תבנית | שיחה

11

בשנת 1854 המציא אנטוניו מאוצ'י, מהגר איטלקי שחי בארצות הברית, מכשיר דמוי טלפון שאפשר לו לתקשר בין קומות בביתו, אך הוא לא רשם פטנט על המצאתו. בשנת 1876 הקדים אותו אלכסנדר גרהם בל ורשם פטנט על הטלפון שהוא המציא, מה שגרם להכרה בו כממציא הבלעדי של הטלפון במשך יותר ממאה שנה בכל מקום למעט איטליה. ב-16 ביוני 2002 הכיר בית הנבחרים האמריקני בחלקו של מאוצ'י בהמצאת הטלפון.

עריכה | תבנית | שיחה

12

המצאת הצילום הוכרזה על ידי לואי ז'אק מנדה דאגר ב-7 בינואר 1839. לאחר ההכרזה, עשרים וארבעה אנשים טענו שהרעיון עלה במוחם בשנים שקדמו לפרסום, או שהמציאו תהליך צילום משלהם מיד לאחר ההכרזה. אחד מהם, אנטואן ארקול רומואלד פלוראנס, אמן וקרטוגרף צרפתי שחי ועבד בברזיל, ערך בשנות השלושים של המאה ה-19 ניסויים בעזרת קמרה אובסקורה. הוא השתמש בתרכובת כסף-כלורי המתכהה באור, שאת פעולתה הצליח לעצור בעזרת תמיסת אמוניה. באחת ממחברותיו משנת 1832, אף כינה פלוראנס את הטכניקה שפיתח Photographie, או "רישום-אור", שנים לפני ששם זה הפך לכינוי המקובל של תהליך הצילום. כששיטת הצילום של דאגר פורסמה, הבין פלוראנס ששיטתו מוצלחת פחות והצהיר "לא אריב עם איש על המצאתו... משום ששני אנשים יכולים לחשוב על אותו רעיון".

עריכה | תבנית | שיחה

13

מקלע מקסים (בתמונה‏: דגם של המקלע) הומצא על ידי היירם מקסים ב־1883 והיה המקלע האמיתי הראשון. בגלל קטלניותו הוא כונה "מברשת הצבע של השטן". קצב האש שלו נע בין 500 ל-700 כדורים בדקה, כח אש השקול ל-30 חיילים חמושים ברובים של אותה תקופה.

עריכה | תבנית | שיחה

14

פרסומת לוויברטורים מתוך העיתון "דר שפיגל", שנת 1910

עם תחילת המאה העשרים החלה רשת החשמל להגיע לבתי צרכנים פרטיים ועמה שלל מכשירי חשמל ובהם הוויברטור. העובדה כי הוויברטור אפשר לאישה לקבל טיפול בהיסטריה נשית בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ. הוויברטור היה אחד מן המכשירים החשמליים הראשונים שנמכרו לצרכנים פרטיים, הרבה לפני מכשירים חשמליים "חיוניים" אחרים המוכרים לנו היום. ניתן היה לקנות ויברטור תשע שנים בטרם ניתן היה לקנות שואב אבק, ועשר שנים בטרם נמכר לצרכנים מגהץ חשמלי.

עריכה | תבנית | שיחה

15

למרכז האירופי לחקר הגרעין, CERN, נזקפות תגליות מדעיות רבות, אולם אחת המפורסמות שבהן אינה קשורה כלל לפיזיקה גרעינית, ואף לא לפיזיקת חלקיקים: זוהי המצאת מערכת ה-WWW לגלישה באינטרנט, על ידי טים ברנרס-לי, בזמן שעבד במרכז בשנות ה-80.

עריכה | תבנית | שיחה

16

ראש הממשלה דוד בן-גוריון הוטרד מן הפיתוח הטכנולוגי המואץ של הבינה המלאכותית. הוא זימן ללשכתו את יועצו לענייני מדע, הפרופ' יובל נאמן, ושאל אותו האם לדעתו רובוטים ומחשבים יהיו תמיד בשליטת בני אנוש או שייתכן כי הם יתעלו על יוצריהם, יפתחו עצמאות ויהיו בעלי יכולות גבוהות יותר משל בני האדם. משנענה כי ישנה סבירות לכך, דפק בן-גוריון על השולחן ואמר כי ראש הוועדה לאנרגיה אטומית פרופ' ארנסט דוד ברגמן הבטיח לו שזה לא יקרה. נאמן פייס אותו בקביעה החז"לית במסכת סנהדרין, כי "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו", ולכן אם נראה במכונות בעלות אינטליגנציה כתלמידינו, גם אם הן תתעלינה על יוצריהן ביום מן הימים, לא תהיה לנו סיבה לקנא בהן. ההסבר הניח את דעתו של בן-גוריון.

עריכה | תבנית | שיחה

17

דום פריניון, אחד ממותגי השמפנייה המוכרים ביותר בעולם, קרוי על שמו של נזיר בנדיקטיני ממחוז שמפן שבצרפת בן המאה ה-17. פריניון ניסה למנוע את תופעת התסיסה השנייה של היין בבקבוק, תופעה שגרמה לא אחת להתפוצצויות בקבוקים עזות במרתפי היין של אותה התקופה. את המסקנות ממחקריו ריכז פריניון בקובץ של חוקים, שפורסמו שלוש שנים לאחר מותו בשנת 1715 וכללו הנחיות לעשיית יין "נכונה", תוך הימנעות מההתפוצצויות. באופן אירוני למדי, מחקריו של פריניון הביאו להבנה מעמיקה של התהליכים המתרחשים בזמן הפיכת תירוש ענבים ליין, דבר שאיפשר לבסוף לשלוט על התהליך ולאפשר את ייצור היין המבעבע, שמקבל את התסיסה האופיינית לו כתוצאה מהתהליך שניסה פריניון למנוע.

עריכה | תבנית | שיחה

18

הפצצה הגרעינית "ילד קטן", שפותחה במסגרת "פרויקט מנהטן" והוטלה על העיר היפנית הירושימה ב-6 באוגוסט 1945, הכילה "קליע" ו"מטרה" עשויים מאורניום מועשר, שהשילוב שלהם יחד מהווה מסה קריטית וגורם לתגובת שרשרת גרעינית. גוף הפצצה וקליע האורניום הובאו לאי טיניאן באוקיינוס השקט על סיפון הסיירת הכבדה אינדיאנפוליס, שטובעה בידי צוללת יפנית בדרכה חזרה, והמטרה הובאה לאי על גבי מטוס. הפצצה הורכבה באי, ואבק השריפה של מנגנון הירי שבתוכה הוטען רק לאחר ההמראה של "אנולה גיי", בשל רגישות המנגנון.

עריכה | תבנית | שיחה

19

אלכסנדר גרהם בל, מאבות הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה "הלו", שמקורה מצרפתית של ימי הביניים והשימוש בה באנגלית היה נדיר עד אז. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אם כי לא בכל מקום משתמשים בה. האיטלקים, למשל, פותחים שיחות טלפון בברכת "פְּרוֹנטוֹ" (מוכן), היפנים ב"מוֹשי מוֹשי" (אני מדבר), הפולנים ב"סְלוּחָם" (אני מקשיב) והיוונים ב"אֶבֲּרוס" (קדימה).

עריכה | תבנית | שיחה

20

מספר ממציאים שקדו במקביל על המצאת הרדיו בעשור האחרון של המאה ה-19. המוצלח שבהם היה ניקולה טסלה הסרבי, והפטנט שלו על שידורי רדיו נרשם ב-1900 במשרד הפטנטים האמריקני. כעבור ארבע שנים, בלחצם של בעלי הון, החליט המשרד להעניק את הבכורה על המצאת הרדיו לגוליילמו מרקוני האיטלקי. מרקוני, שזכה על תגלית זו גם בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1909, סיים את חייו כפשיסט וידיד קרוב של בניטו מוסוליני. טסלה מת בודד וחסר כול, חצי שנה בלבד לפני שבית המשפט העליון של ארצות הברית החליט להחזיר לו את הזכויות על המצאת הרדיו, בשנת 1943.

עריכה | תבנית | שיחה

21

במשך מאות שנים התבסס הניווט הימי בעיקר על שימוש ברוחב הגאוגרפי משום שהיה קשה מאוד לדעת את האורך הגאוגרפי המדויק בלב ים. הימאים היו מוכרחים להשתמש בשיטת הניווט המשוער, הבלתי מדויקת, שכללה מדידת מהירות הספינה באמצעות מד דרך ימי וחישוב מקורב של הדרך שעברה. רק במחצית הראשונה של המאה ה-18 הצליח בונה השעונים האנגלי ג'ון הריסון לתכנן ולבנות את הכרונומטר הימי המוצלח הראשון, שרמת דיוקו הייתה מספיקה למציאת קו האורך בים, בהפלגות למרחקים ארוכים.

עריכה | תבנית | שיחה

22

טכנולוגיית הרשת האלחוטית האישית שן כחולה (Bluetooth), שהומצאה על ידי חברת אריקסון השוודית בשנת 1996, נקראת על שם המלך הויקינגי מהמאה העשירית הרלד בלוטנד Harald I of Denmark, מכיוון שתחילת פיתוחה היה בעיר הדנית לונד (היום בדרום שוודיה) שמקורותיה במאה העשירית ומשמעות שמו בדנית עתיקה הוא "בעל שן כחולה".

עריכה | תבנית | שיחה

23

במחצית השנייה של המאה ה-19, ייצרו תחנות הכוח חשמל בזרם ישר. הן הצליחו לספק חשמל לבתים פרטיים, לבתי עסק ולפנסי רחוב, הממוקמים רק עד מרחק של פחות מקילומטר מחוצה להן. אחת החברות המרכזיות שהפעילו תחנות כוח הייתה בבעלות תומאס אדיסון. אדיסון התנגד להצעת אחד מעובדיו, ניקולא טסלה, לעבור לייצר חשמל בזרם חליפין, בכדי להצליח לספק זרם חשמלי רב בהרבה, למרחקים גדולים בהרבה. אדיסון טען שזרם חליפין מביא לסכנה חמורה של מוות בהתחשמלות. טסלה התפטר, הקים חברה מתחרה וניסה למצוא משקיעים לתחנות כוח בזרם חליפין. התחרות העסקית בין אדיסון לטסלה מכונה מלחמת הזרמים. אדיסון, שרצה לשכנע את הקהל בסכנה שברעיונותיו של טסלה, המציא לצורך זה את מכשיר ההוצאה להורג בזרם חליפין - הכיסא החשמלי

עריכה | תבנית | שיחה

24

לאחר סיום לימודיו עבד אלברט איינשטיין במשרד הפטנטים השווייצרי בברן. מאוחר יותר שימש הידע המעשי ברישום פטנטים את איינשטיין ואת תלמידו לאו סילארד כשהוציאו יחד פטנט על המצאת המקרר של איינשטיין. סילארד רשם בחייו עוד 30 פטנטים, שהמרשים מכולם הוא פטנט משנת 1934 על פצצת אטום המבוססת על תגובת שרשרת גרעינית. הפטנט יצא חמש שנים לפני ההבנה המלאה של תהליך הביקוע הגרעיני שעליו הוא מבוסס, וכעשר שנים לפני פיתוח פצצות האטום הראשונות במסגרת פרויקט מנהטן.

עריכה | תבנית | שיחה

25

גשר הבוספורוס, המקשר בין הגדה האירופית של איסטנבול לגדה האסייתית שלה מעל מצר הבוספורוס, הוא גשר תלוי באורך 1,510 מטרים וברוחב 39 מטרים. בניית הגשר הסתיימה ב-1973 והוא היה הגשר התלוי הרביעי באורכו בעולם באותה עת. מדי יום עוברות על הגשר 180,000 מכוניות, וכאשר יש גודש תנועה, שוקע הגשר בכ-90 ס"מ במרכזו עקב משקל כלי הרכב.

עריכה | תבנית | שיחה

26

הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן גילה ב-1895 את קרינת הרנטגן (קרני X) במקרה, בעת שערך ניסוי בשפופרת קתודית אטומה והבחין כי לוח שהיה מונח בקרבת השפופרת החל לזהור בחשכה. התגלית חוללה מהפכה בעולם הפיזיקה והרפואה, וזיכתה את רנטגן בפרס נובל הראשון לפיזיקה ובתהילת עולם. פרדריק סמית, פיזיקאי מאוניברסיטת אוקספורד, החמיץ את התגלית ואת התהילה; שנה קודם לגילויו של רנטגן, ב-1894, סמית שם לב לכך שלוחות צילום שהונחו בקרבת שפופרות קתודיות נטו להתערפל, אולם במקום לחקור את התופעה, הוא פשוט הורה להעביר את לוחות הצילום למקום אחר.

עריכה | תבנית | שיחה

27

מאיץ החלקיקים LHC ב-CERN, על גבול שווייץ-צרפת, שבבנייתו השתתפו 44 מדינות ובהן ישראל, הוא מתקן הניסוי הפיזיקלי הגדול והיקר מאז ומעולם. המאיץ בנוי בתוך מנהרה טבעתית שאורכה כ-27 קילומטר, ומאיץ פרוטונים ל-99.9999991% ממהירות האור בריק‏‏ תוך שהוא מקנה להם אנרגיה של פי 7,461 מאנרגיית המנוחה שלהם. כמות המידע ליחידת זמן הזורמת ממיליוני יחידות הגילוי שבו גדולה פי שלושה מזו הזורמת בכל רשתות הטלפון בעולם, וצריכת החשמל שלו מגיעה עד כדי מחצית מצריכת החשמל של העיר השכנה ז'נבה.

עריכה | תבנית | שיחה

28

זמר ששר בקול חזק ובתדר הנכון, שקרוי תדר התהודה העצמית, יכול להביא לשבירתה של כוס. גם לגשרים יש תדר תהודה עצמית. כך, למשל, גשר מצר טקומה שבמדינת וושינגטון בארצות הברית נכנס לעיתים קרובות לאחר הקמתו לתנודות שהתבטאו ב"הרים" ו"עמקים" לאורכו. אולם קריסתו הסופית ב-7 בנובמבר 1940, ארבעה חודשים בלבד לאחר סיום בנייתו, נבעה מסיבה אחרת – רוח צדית בעוצמה של 68 קמ"ש גרמה לו להתחיל להתפתל סביב קו האמצע במשרעת הולכת וגדלה. כשגברו התנודות ונהגים נמנעו מלהיכנס לגשר, התברר כי מכונית אחת עדיין נמצאת עליו, ובה כלב שבעליו נטש אותו ונמלט על נפשו. פרופסור להנדסה וצלם שנקלעו למקום ניסו לחלץ את הכלב מכלי הרכב אך כשלו. הכלב היה הקורבן היחיד באירוע.

עריכה | תבנית | שיחה

29

מחקרים בפיזיקה שדורשים שדה מגנטי חזק מאוד לזמן קצר משתמשים באלקטרומגנטים מתפוצצים. אלו הם אלקטרומגנטים בתוך מעטפת של חומר נפץ, שבזמן פיצוצו מכווץ את האלקטרומגנט ומרכז את השדה המגנטי שבתוכו לחוזק עצום, של עד 1000 טסלה. לשם השוואה, אלקטרומגנט רגיל (בעל ליבת ברזל) מוגבל לשדה מגנטי מרבי של 1.6 טסלה, ואלקטרומגנט עם תיל מוליך-על, שמשמש במכשירי MRI רפואיים ובמאיצי חלקיקים, מגיע רק עד 30 טסלה.

עריכה | תבנית | שיחה

30

על אף שלא ניתן למדוד בדיוק רב את מיקומן של חלליות הוויאג'ר, אפשר לקבוע בוודאות שוויאג'ר 1 רחוקה יותר מכדור הארץ מאשר וויאג'ר 2 למרות שהיא שוגרה אחריה, מכיוון שמסלולה של וויאג'ר 1 נשא אותה מהר יותר לכיוון כוכב הלכת צדק. לעומת זאת, את מיקומן של החלליות פיוניר 10 ופיוניר 11 ניתן למדוד בדיוק רב אך בשנות ה-80 התגלה שהתוצאה המתקבלת לא תואמת את התחזיות. תופעה זו, המכונה האנומליה של פיוניר, הוסברה בשנת 2012 כפליטת קרינה תרמית על ידי החללית, וכוח התגובה הנובע מכך.

עריכה | תבנית | שיחה

31

ב-1956 תכנן האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט גורד שחקים בגובה של מייל אחד (528 קומות) שכונה "האילינוי" (The Illinois) אך תוכנית זו מעולם לא מומשה. גובהו המתוכנן היה כמעט פי שניים מגובה בורג' דובאי, המגדל הגבוה ביותר בעולם הנמצא באיחוד האמירויות.

עריכה | תבנית | שיחה

32

במהלך ימי הביניים נבנו באירופה קתדרלות גותית רבות. הקתדרלות נבנו על ידי אדריכלים אשר ניסו כל פעם להגיע לשיא חדש של גובה ובשימוש בקירות ותמיכות דקים ככל האפשר. מספר רב של קתדרלות וחלקים מתוכן קרסו תוך כדי בנייתן או לאחר השלמתן אך הגבוהות ביותר מאלו ששרדו כ"ברירה טבעית" בנויות באופן כמעט אופטימלי כמבני אבן.

עריכה | תבנית | שיחה

33

מגדל אייפל הוא מבנה פלדה קל יחסית, אשר נבנה ממסבכים שמקנים לו יציבות עם מעט מאוד חומר. הלחץ שהוא מפעיל על יסודותיו דומה ללחץ המפעיל אדם היושב על כיסא. שלד הפלדה של המגדל שוקל רק 7,300 טון, ואילו הוקף בגליל היה משקל האוויר בתוך הגליל גדול ממשקל זה. המגדל נצבע מחדש מדי חמש שנים – לשם כך יש צורך בחמישים טון צבע.

עריכה | תבנית | שיחה

34

ביום הראשון לפתיחתו, עברו מעל 90,000 איש גשר המילניום בלונדון שתוכנן על ידי האדריכל נורמן פוסטר. העומס חשף כשל הנדסי שגרם לסגירת הגשר שלושה ימים בלבד לאחר פתיחתו, ותיקונו נמשך שנה ושמונה חודשים.

עריכה | תבנית | שיחה

35

בניין טאיפיי 101, החמישי בגובהו בעולם כיום, תוכנן להתמודד עם רעידות אדמה כמו גם רוחות חזקות מאוד האופייניות לאזור. כדי להתמודד עם שני האתגרים הציבו מתכנניו בקומה ה-92 מטוטלת ענקית במשקל 730 טונות שתפקידה למשוך את ראש המגדל חזרה במקרה של תנודה. תנודות מטוטלת הענק אינן מורגשות בעין ובחלל שסביבה אף נבנתה מסעדה. שתיים מהמעליות בבניין מטפסות במהירות 1010 מטר לדקה, והן המעליות המהירות ביותר בעולם.

עריכה | תבנית | שיחה

36

בניית הכיפה של קתדרלת סנטה מריה דל פיורה, בפירנצה, נחשבת עד היום לאחד מסיפורי הבנייה הנועזים ביותר, ומסמלת את תחילת אדריכלות הרנסאנס. באותה תקופה, האדריכלים היו גם המהנדסים וגם מנהלי העבודה באתר הבנייה. הכיפה, שהייתה גדולה יותר מכל כיפה, שנבנתה לפניה, דרשה המצאת טכנולוגיות בנייה חדשות, והייתה הכיפה הראשונה בהיסטוריה, שנבנתה ללא תמיכה של פיגומים. מסופר כי אדריכל הכיפה, פיליפו ברונלסקי, הציב את שולחן עבודתו תחת הכיפה, בעת בנייתה, על מנת שהזולת ייתן אמון ביציבותה.

עריכה | תבנית | שיחה

37

אבנים מסותתות במאצ'ו פיצ'ו

טכניקת סיתות האבנים של בני האינקה נחשבת למופלאה: על אף שכל אבן הייתה בצורה אחרת, הצליחו להתאים אותן אחת לשנייה באופן מושלם וללא מלט. כך נבנתה כל העיר מאצ'ו פיצ'ו.

עריכה | תבנית | שיחה

38

בניין פלאטאיירון ברחוב 23 ניו יורק, שנבנה ב-1903, גרם לתופעת לוואי של רוחות עזות שגרמו להרמת שמלותיהן של עוברות האורח. השוטרים במקום נהגו לצעוק "23 להתפזר!" לגברים המתקהלים ברחוב 23 ומחכים לבחורות עם שמלות שיעברו. כך ככל הנראה הוטבע מטבע הלשון "23 Skidoo".

עריכה | תבנית | שיחה

39

המתקן ספינת החלל כדור הארץ שנמצא במרכז אפקוט שבדיסניוורלד מבוסס על רעיון שהגה האדריכל בקמינסטר פולר בספר בשם זה. פולר המציא את הכיפה הגאודזית, הטכנולוגיה שבה גם בנוי המתקן, במטרה ליצור ערים מקורות למען סביבה טובה יותר ושמירה על כדור הארץ.

עריכה | תבנית | שיחה

40

רוב המבנים שנבנו באמסטרדם עד אמצע המאה ה-20 בנויים על כלונסאות עץ הנעוצים לעומק רב בקרקע הבוצית, אך אינם מגיעים לשכבת סלע מוצק. כתוצאה מכך נוטים בניינים ישנים רבים בעיר לכיוונים שונים – בעיקר לכיוון הרחוב, כיוון שהרחובות המוגבהים מפעילים לחץ גדול יותר על שכבות הקרקע שתחתיהם. כשנטיית הבניין מתקרבת לרמה מסוכנת, או שנבעים בו סדקים, יש להחליף את היסודות ביסודות מבטון מזוין.

עריכה | תבנית | שיחה

41

צורתו המיוחדת של מוזיאון גוגנהיים בילבאו שתכנן פרנק גרי התאפשרה בעיקר בזכות ציפוי הטיטניום שנותן למבנה את מראהו. בנייתו היעילה של המוזיאון לא הייתה יוצאת לפועל לולא צניחת מחירי הטיטניום, חומר יקר במיוחד בדרך כלל, בעקבות הפרטת משאביה של ברית המועצות בשנות ה-90.

עריכה | תבנית | שיחה

42

מגדל פיזה החל לנטות כמעט מתחילת בנייתו, וזאת בשל אופי הקרקע הבוצית, והעובדה שהוא בנוי על יסודות, שעומקם שלושה מטרים בלבד. ארבע הקומות העליונות כבר בנויות בזווית שתפצה על הנטייה. בתום שיפוץ שארך עשר שנים, שבמהלכו נחפרו 38 מטרים מעוקבים של קרקע מתחת לצידו המורם של המגדל, תוקנה מעט הנטייה והמגדל נחשב כבטוח לחלוטין – ל-300 השנים הבאות.

עריכה | תבנית | שיחה

43

גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו הוא אחד הגשרים התלויים המפורסמים והמרהיבים בעולם. כבלי הפלדה המחזיקים את הגשר הם בקוטר של 92 ס"מ והם שזורים מ-27,572 כבלי פלדה דקים באורך כולל של כ-128,748 ק"מ – מספיק כדי להקיף את כדור הארץ שלוש פעמים. משקל הכבלים הוא 24,500 טון, פי שלושה יותר ממשקל הפלדה במגדל אייפל.

עריכה | תבנית | שיחה

44

כנסיית "גברתנו של הניצחונות" בעיירה אִינוּבִיק בטריטוריות הצפון מערביות של קנדה, צפונית לחוג הקוטב הצפוני, בנויה בצורת איגלו. כמו כל הבניינים בעיירה, היא בנויה על אדמה קפואה תמידית (פרמפרוסט), ולפיכך מבודדת מן הקרקע באמצעות כלונסאות ושכבות חצץ, כדי שהחום מן הבניין לא יתיך את הקרקע ויביא לשקיעת הבניין.

עריכה | תבנית | שיחה

45

הבית על האשד הוא אחת מיצירות המופת האדריכליות החשובות של המאה ה-20. בבנייתו, על ידי האדריכל, פרנק לויד רייט, נעשה שימוש במרפסות זיזיות גדולות במיוחד, הבולטות הרחק מקירות הבית. מִפתח הזיזים היה כה גדול, עד שפועלי הבניין, שעבדו במקום פחדו להסיר מתחתן את הפיגומים הזמניים, ורייט נאלץ לעשות זאת במו ידיו.

עריכה | תבנית | שיחה

46

בתי זאנאדו הם סדרה של שלושה בתי מגורים נסיוניים שנבנו ברחבי ארצות הברית בשנות ה-80 של המאה ה-20 במטרה להדגים כיצד ניתן לשלב מחשוב ואוטומציה על הארכיטקטורה של הבניין. בבתים נעשה שימוש רב במחשבים, למשל המטבח היה מסוגל לנהל את כמות המצרכים השמורים בו ולהזמין בטלפון מצרכים חסרים. הארוחות בושלו על ידי "שף אוטומטי" רובוטי, והיו מוכנות במועד שנקבע מראש. המחשב במטבח ידע אף לנהל את החשבונות של הבית. בשנות ה-90 איבדו בתי זאנאדו מהפופולריות שלהם, כיוון שהטכנולוגיות החדשניות שהציעו הפכו מהר מאוד למיושנות. שניים מהבתים נהרסו בתחילת שנות ה-90, ובית זאנאנדו שבקיסימי, פלורידה, הפופולרי בהם, תפקד עד סגירתו בשנת 1996 כאתר תיירות. לאחר תקופה ארוכה ששימש כמחסן ואף התנחלו בו חסרי בית, נהרס הבית באוקטובר 2005.

עריכה | תבנית | שיחה

47

אחד האתגרים בבינוי ערים הוא הקמה של דיור זול, שלא יהפוך לשכונת מצוקה. בעיר באר שבע נוסו כמה דרכים מקוריות להתמודדות עם אתגר זה. בשכונה ד' הוקם שיכון הפירמידה (בתמונה), שהוא ניסוי להתאים את שיכוני ה"בלוק" לאקלים המדבר. ברחבי העיר הוקמו גם שיכוני שטיח – קוטג'ים טוריים, קטנים משמעותית מהמקובל, עם חצרות קטנות משמעותית מהרגיל, המגודרות בקירות גבוהים, ובין הקוטג'ים שבילי הולכי רגל, ברוחב שלושה מטרים. הקוטג'ים יכולים להיות חד או דו קומתיים, וחלק מהקומה השנייה מקרה לסירוגין את השביל. בשנות ה-90 נבנו בשכונת רמות קוטג'ים קטנים רבים, על מגרשים גדולים, שנמכרו עם תוכנית ורישיון בנייה להרחבה משמעותית של שטח המגורים, לכשבעלי הבית יצליחו לגייס לזה הכסף, ביום מן הימים. מעיין "מיזם השלם ביתך".

עריכה | תבנית | שיחה

48

באמצע המאה ה-19 רווחו תאוריות על מסתוריותן של הפירמידות בגיזה שבמצרים. אחת התהיות הגדולות הייתה בעניין מידותיה הממשיות של הפירמידה הגדולה. מספר מדידות שנעשו על ידי חוקרים, הניבו תוצאות שונות. אחד המודדים היה צ'ארלס פּיאָצי סמית', אשר פיתח תאוריה שהפירמידה הגדולה של גיזה נבנתה ביחידת אינץ' על-טבעית שניתנה על ידי אלוהים לבני ישראל, וכי אדריכלי הפירמידות הונחו לפיה. תאוריה נוספת הייתה שהפירמידות נבנו בשלבים עד מותו של המלך, ואז הוכנס ארון הקבורה לפירמידה. הארכאולוג פלינדרס פיטרי התנגד לתאוריות האלה, וכדי להוכיח את צדקתו נסע ב-1880 למצרים לבצע מדידות. בשנתיים שקדמו לנסיעה בנה פיטרי ציוד מדידה משוכלל, ובעזרתו ביצע במשך שנתיים נוספות את המדידות. פיטרי הוכיח שהפירמידות נבנו בבת אחת, ארונות הקבורה הוכנסו מראש, וכי אין כל דבר על-טבעי במידותיהן. מדידותיו נחשבות עד היום למדויקות מאוד, ותוצאותיהן דומות לאלה של מדידה חוזרת שבוצעה עשרות שנים לאחר מכן על ידי מחלקת המדידות המצרית בעזרת המכשירים המשוכללים של המאה ה-20.

עריכה | תבנית | שיחה

49

לתיאטרון גלוב המשוחזר גג קש ייחודי - זהו המבנה הראשון שהותר לבנותו עם גג קש מאז השרפה הגדולה של לונדון, בשנת 1666. כתנאי להקמתו הותקנו בגג אמצעי כיבוי אש, שהם השינוי היחיד במבנה מהתוכניות המקוריות. בתיאטרון זה הופיעה להקת "אנשי המלך" - להקת תיאטרון שאליה השתייך ויליאם שייקספיר, ומרבית מחזותיו של שייקספיר הוצגו, תחילה, על במתו. ב-1613 עלה התיאטרון באש, ככל הנראה בעת ירי תותח במחזה הנרי השמיני של שייקספיר, שהצית את הגג. כמו כן, בתקופתו של שייקספיר הוכנס לתיאטרון פי שניים קהל, מכפי שמוכנס כיום. זאת, בין השאר משום שגוף האדם הממוצע היה קטן יותר אז. לכן, אחד הטיעונים התכופים של דורשי סגירת התיאטרון היה שהצפיפות הרבה בו מסכנת את לונדון בהפצת מגפות.

עריכה | תבנית | שיחה

50

גשר הרכבת מעל עמק איילון, המכונה גם גשר 6, שהוקם כחלק מקו הרכבת המהיר לירושלים, הוא הגשר הארוך במדינת ישראל באורך 1,200 מטרים. זהו גשר כפול, עבור שתי מסילות רכבת, הניצב על 24 זוגות של עמודי בטון, בגובה של עד 40 מטר. הגשר הוקם, לראשונה בישראל, בשיטת הבנייה הנורווגית MSS‏ (Movable Scaffolding System - מערכת פיגומים ניידת). בשיטה זו משתמשים בתבנית ענק המונחת בין שני עמודים, ויוצקים לתוכה בטון בכמות גדולה. לאחר מכן מזיזים את התבנית על מסילות מיוחדות באמצעות כוחות הידראוליים אל המרווח שבין העמודים הבאים, וכך הלאה. השיטה פותחה בשנות ה-70 כדי לחסוך בעלויות הבנייה ולקצר את זמן ההקמה, ומאז הוקמו בעולם מאות גשרים בשיטה זו.

עריכה | תבנית | שיחה

51

המבנה המכונה סכר אסואן, על נהר הנילוס ליד העיר אסואן שבמצרים, הוא למעשה מערכת של שני סכרים. "הסכר הנמוך" נבנה על ידי הבריטים בתחילת המאה ה-20 והוגבה פעמיים משום שתכנונו הראשוני לא היה מתאים, ואילו "הסכר הגבוה", 6 ק"מ במעלה הנהר, נבנה מאוחר יותר, בזמן שלטונו של גמאל עבד אל נאצר. הסכר הגבוה יוצר את אגם נאצר שהוא בין האגמים המלאכותיים הגדולים ביותר בעולם - אורכו כ-550 ק"מ, שטחו כ-5,250 קמ"ר, תכולתו 157 מיליארד מ"ק ועומקו כ-130 מטר.

עריכה | תבנית | שיחה

52

רוחות הן הגורם העיקרי לתנודות של גורדי שחקים, אך הן מעולם לא השפיעו במיוחד על מגדל אייפל, הנמצא ברובע השביעי של פריז, צרפת. זאת, בשל העובדה שהוא בנוי ממסבכי ברזל המקנים יציבות רבה למגדל. גם בעת סופה במהירות של 169.2 קמ"ש, שנמדדה במרכז אירופה ב-26 בדצמבר 1999, התנודד המגדל רק 8 ס"מ. הגורם המרכזי לתנודת המגדל הוא דווקא השמש. בימים בהירים אור השמש מחמם את קורות המגדל, וכיוון שמתכת מתרחבת עם התחממותה, המגדל נוטה ב-16 - 18 ס"מ לכיוון הנגדי לקרינת השמש. לאחר שקיעת החמה חוזר המגדל למצבו המאונך הרגיל.

עריכה | תבנית | שיחה

53

דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וספקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.

עריכה | תבנית | שיחה

54

החזית הראשית של הבניין בצילום מרחוק

האדריכל סטנלי טייגרמן תכנן את מוזיאון השואה של אילינוי, שבפרוורי שיקגו, כך שחציה השמאלי של חזיתו הראשית שחור לחלוטין, ואילו חצי הימני לבן לחלוטין. הצבע השחור מסמל את אסון השואה, ואילו הצבע הלבן מסמל את התקומה, שאחרי האסון. תקומה זו בהחלט נראית לעין בפרוור בו בנוי המוזיאון, סקוקי, כי גרים יהודים רבים.

חזיתו האחורית של הבניין אפורה, וקל למצוא צילומים שלה, בהם היא צולמה, כולה, ממרחק קצר. לעומת זאת, הצילומים הנפוצים של החזית הראשית הם או מרחוק, או פוטומונטאז' של תמונת חצי החזית השמאלי עם תמונת החצי הימני. קשה לצלם היטב את שני חצאי החזית הראשית, בו זמנית, מקרוב, כי תצלום מוצלח של החצי השחור דורש צמצם כמעט לגמרי פתוח, וזה של החצי הלבן דורש צמצם כמעט לגמרי סגור.

עריכה | תבנית | שיחה

55

המכשיר הרפואי, מסכת (בלועזית: סְטֶתוֹסְקוֹפ), הומצא על ידי הרופא הצרפתי רנה לאנק ב-1816. עד המצאת המסכת, היו הרופאים נוהגים להניח אוזנם על חזה החולה ולהקשיב לקולות הלב והריאות. טכניקה זו לא הייתה נפוצה במיוחד משום לעיתים החולים מיוזעים ומלוכלכים. ביום שהגיעה אליו מטופלת מלאה, הרופא הנוצרי האדוק חש לא בנוח להניח את ראשו על החזה שלה. הוא לקח כמה ניירות, גלגל אותם למין גליל, הצמיד קצה אחד לבית החזה של האישה וקירב את אוזנו לקצה השני. להפתעתו, הוא הצליח לשמוע את פעימות לבה של החולה בצורה טובה יותר מאשר לו היה מצמיד את ראשו ישירות לחזה שלה. לאנק התגאה מאוד בהמצאה שלו, וראה בה ההישג הגדול ביותר של חייו. הישג גדול כל כך, שכאשר חלה בעצמו במחלת השחפת בשנת 1826 נעזר בו כדי לאבחן את מחלתו שלו. אך זה לא עזר לו לשרוד את השחפת והוא נפטר באותה שנה. מאז שוכלל המסכת, שופרה איכות השמיעה ונוספו לו שני צינורות האזנה לכל אחת מן האוזניים.

עריכה | תבנית | שיחה

56

הדוגמה העתיקה ביותר לתותב נמצאה במומיה של אישה מצרית המתוארכת לשנת 1000 לפני הספירה. הותאם לה תותב עשוי עץ ועור המחליף את אצבעות כף הרגל. אצבעות כף הרגל המלאכותית שימשו כנראה לצרכים אסתטיים בלבד ולא סייעו ליציבה. כיום, חלק מהתותבים של כפות רגליים עשויים מחומרים מרוכבים מתוחכמים, דוגמת סיבי פחם. הם סופגים היטב את אנרגיית הנחיתה על הקרקע, אוצרים אותה ומחזירים אותה לגוף לצורך הנעתו קדימה. התותבים המודרניים יעילים עד כדי כך שהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית אסרה על שיתופם של אתלטים קטועי גפיים, כמו אוסקר פיסטוריוס, בתחרויות שאינן מיועדות לנכים מתוך חשש שהתותבות יתנו לקיטעים יתרון טכני על פני המתחרים חסרי הלקות.

עריכה | תבנית | שיחה

57

מסמך פפירוס מצרי מתקופת השושלת ה-18 (כ-1550 לפנה"ס) ממליץ על אמצעי המניעה הבא: תערובת גומי ערבי, דבש, ותמרים המוספגים בצמר גפן המוחדר לנרתיק. סביר שאמצעי זה היה אכן יעיל, הן בשל החסימה המכנית שמקנה הנוזל הצמיג והן בשל הפרשת חומצה לקטית מהגומי הערבי. חומצה לקטית משמשת מרכיב פעיל במספר ג'לים קוטלי זרע ומופרשת באופן טבעי על ידי חיידקים בנרתיק, השומרים על חומציותו.

עריכה | תבנית | שיחה

58

מחט תפירה

הכל יודעים שלאחר ניתוח, העור והרקמות הפנימיות נתפרות בחוט ובמחט כמו בגד. החוט והמחט אינם כלי העבודה היחידים שחדר הניתוח אימץ מבתי מלאכה אחרים. המנתחים סוגרים את חלל הבטן לאחר ניתוח בעזרת מכשיר הדומה לאקדח סיכות, מוודאים שהורידו כמות של ריקמה שווה משני השדיים בעת ניתוח פלסטי להקטנת חזה בעזרת מאזניים ומסירים עור לקראת השתלת עור עצמית בעזרת מכשיר דמוי קולפן גזר. מגדילים לעשות המנתחים האורתופדיים. הם מנסרים עצמות במסורי דיסק, קודחים בהן במקדחות ידניות, משתילים רצועות מלאכותיות שדומות לרצועות להורדת תריס ומבריגים את הרצועות לעצמות בברגים ומברגים.

עריכה | תבנית | שיחה

59

תרשים המדגים השתלת לב

השתלת האיברים המוצלחת הראשונה באדם התרחשה בשנת 1954 בבוסטון שבארצות הברית כאשר כליה נלקחה מאדם והושתלה באחיו התאום. השתלה זו התאפשרה עקב ההתאמה המלאה בין התורם והמקבל בשל היותם תאומים זהים. לולא התאמה מספקת, המערכת החיסונית של המקבל דוחה את ההשתלה. כיום מתבצעות בעולם מאות אלפי השתלות מדי שנה, רובן ככולן ללא קרבה משפחתית בין התורם והמקבל. הדבר מתאפשר על ידי בדיקת רקמות לפני ההשתלה ותרופות חדשות מונעות דחייה.

עריכה | תבנית | שיחה

60

משחת שיניים מודרנית

ברבות ממשחות השיניים המיוצרות כיום קיימים נציצים, שהם גבישים סיליקטיים, אשר משייפים ומנקים בעדינות את משטח השן מפלאק ומשאריות מזון. שימוש דומה יש למרכיב הסיליקה שבחול: בעת ניקוי פניהם של מבני אבן באמצעות התזת חול, הסיליקה שבחול משייפת את משטח האבן ומקלפת ממנו את הפיח, את החלודה, את האבנית ואת שאריות המשקעים המכתימים או המאכלים אותו.

עריכה | תבנית | שיחה

61

ג'ורג' וושינגטון, שסבל מבעיות שיניים רבות במהלך חייו, עקר שן לראשונה בגיל 22, וביום ההשבעה לתפקיד נשיא ארצות הברית, נשארה בפיו רק שן בודדת. היסטוריונים מודרניים מייחסים בעיה זו לטיפולי הכספית שניתנו לו לטיפול במלריה ובאבעבועות שחורות. למרות שמקובל לחשוב שמערכת השיניים התותבות שבפיו הייתה מעץ היא הורכבה מזהב ושיניים אמיתיות של עבדים שחורים, שעבדו במשכנו מאונט ורנון. בהמשך רכש סט שייצר עבורו רופאו האישי ג'ון גרינווד משנהב שנלקח מהיפופוטם ומפיל. וושינגטון התבייש במשך כל חייו בהרכבת התותבות ונהג לאכול את ארוחותיו בנפרד, גם כשהשתתף בישיבות ומשתים רחבי היקף. שני סטים שהרכיב מוצגים במוזיאונים בווירג'יניה ובמרילנד.

עריכה | תבנית | שיחה

62

השינקנסן היא רשת רכבות מהירות ביפן, אשר מהירותן מגיעה עד 300 קמ"ש. בחמשת קווי השינקנסן, היוצאים מן העיר טוקיו, נסעו בשנת 2003 כמעט שישה מיליארד נוסעים, ולמעלה מ-16 מיליון נוסעים מדי יום. שינקנסן היא חברת הרכבות בעלת תנועת הנוסעים הגבוהה בעולם. למרות נפח התנועה העצום, שיעור הדיוק הממוצע של הרכבות ב-2003 היה איחור של שש שניות בלבד מלוח הזמנים. הנתון, שחושב על בסיס 160 אלף נסיעות של השינקנסן, כולל בתוכו עיכובים בגלל תאונות, גורמים טבעיים, גורמים אנושיים וטעויות בהפעלת הרכבת.

עריכה | תבנית | שיחה

63

ספרו המפורסם של ז'ול ורן מסביב לעולם בשמונים יום הוא סיפור מסעו של פיליאס פוג ומשרתו ז'אן פספרטו מסביב לכדור הארץ תוך שימוש בכלי תחבורה שונים. באופן אירוני, דווקא כלי התחבורה שמזוהה יותר מכל עם הספר, הכדור הפורח, אינו אחד מאלו שהשתמשו בהם פוג ופספרטו במסעם. הכדור הפורח שולב בסרט המבוסס על הספר, מסביב לעולם בשמונים יום מ-1956, ומאז הפך לסימן ההיכר של היצירה.

עריכה | תבנית | שיחה

64

מטוס קרב F-15 איגל של טייסת הקרב ה-71 של חיל האוויר של ארצות הברית

בשנת 1983 התנגש מטוס קרב F-15 איגל של חיל האוויר הישראלי במטוס סקייהוק בעת טיסת אימון מעל הנגב. הסקייהוק עלה באש וטייסו נטשו בשלום. ה-F-15 איבד את כנפו כך שנותר עם כנף אחת בלבד. בגלל הסילון העז של אדי הדלק אשר ניתזו מגדם הכנף, וגרמו להסתרתו, הטייס והנווט לא ידעו שהם טסים עם כנף אחת בלבד ולכן לא נטשו את המטוס אלא ניסו והצליחו לחדש את שליטתם במטוס הפגוע ולהמשיך לטוס עד לנחיתת חירום בבסיס הבית. בנוסף לעובדה שהצליחו לטוס ולנחות במצב שעד אז נחשב כבלתי אפשרי, המטוס חסר הכנף גם שרד בשלום את הנחיתה חרף מהירותו הגבוהה, מעל 450 קמ"ש, כפול ממהירות הנחיתה הרגילה.

עריכה | תבנית | שיחה

65

בניית תשתית קו חדש של רכבת קלה אורכת מספר שנים. כך למשל, הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים נפתח לאחר עבודות תשתית, שארכו 11 שנה (לא כולל התכנון והליכי רישוי). לא כך היה הדבר בריצ'מונד שבווירג'יניה. בפברואר 1888 נפתח בה אחד מקווי הרכבת החשמלית הקלה הראשונים בעולם והראשון בצפון אמריקה. עבודת התשתית עליו החלה מיד עם חתימת החוזה עם הזכיין, שלושה חודשים קודם לכן. זאת ועוד, לא רק תשתית הקו הוקמה בשלושת החודשים האלו. הזכיין בריצ'מונד, שהיה תלמידו של אדיסון, עסק תוך כדי הקמת המסילה גם בשיפור אב טיפוס המנוע החשמלי שהמציא עבור רכבות קלות. רכבות קלות קודמות שהיו אז בעולם, היו מונעות בעיקר בקיטור. הן כללו את הרכבת התחתית של לונדון, שאילצה את נוסעיה לנשום עשן של פחם עם אדי מים, בתוך מנהרות סגורות.

עריכה | תבנית | שיחה

66

אדוארד סָמֶרְסֶט (אנ'), אציל אנגלי בן המאה ה־17, היה המפורסם בשל המצאותיו הרבות, ובהן אחד המוקדמים שבמנועי הקיטור. הוא ציווה, על פי המסופר, כי לאחר מותו יניחו בקברו דגם או שרטוט של המנוע שהגה. כמאתיים שנים לאחר מכן, ב־1861, עוררה פיסת מידע זו את סקרנותו של האספן הוויקטוריאני, בנט וודקרופט. וודקרופט הקים משלחת מטעם מוזיאון המדע בלונדון ויצא עימה אל כוך הקבורה בכנסיית רָגְלָן, במערב וויילס, כדי לנסות ולמצוא את הדגם או השרטוט היקר מפז. מכסה הארון הוסר והארון נבדק ביסודיות, אך שום דגם ושום שרטוט לא נמצאו. וודקרופט, מכל מקום, לא יצא בידיים ריקות. הוא עזב את הכנסייה כשבאמתחתו שרידי אחת מציפורניו של האציל.

עריכה | תבנית | שיחה

67

קטרי רכבות משא מסוגלים לגרור קרונות רבים יותר מאלה שברכבות הנוסעים. ניתן לצרף גם שניים, שלושה ואפילו ארבעה קטרי כאלה ולגרור אחריהם שורת קרונות באורך קילומטרים אחדים. ברכבות כאלה עשוי להיות משא שמיועד לנמענים רבים ושונים. תהליך פריקה ומיון מהיר וזול של המשא מהרכבת מצריך נהלים וטכניקות ייחודיים. נוהל ראשון הוא העמסה מאוגדת של המשא של נמען אחד, כך שיתאפר לפרוק המשא מהקרון אחד אל משאית אחת בהנפות מנוף בודדות ואפילו בהנפה אחת (למשל העברת מכולה מקרון פלטפורמה למשאית פלטפורמה). גם הפגשתו של כל קרון עם משאיתו של הנמען אינה מבצע פשוט. בשונה מתחנת רכבת נוסעים, בתחנת רכבות משא אין רציפים ארוכים עם רכבות חונות. כל משאית פוגשת את קרון הרכבת ממנו היא מוזנת בנקודה אחרת בתחנה. הקרונות מוסעים לנקודות המפגש, כל אחד בנפרד, מבלי להתחבר אל קטר. הם משוחררים להתדרדר בירידה אל נקודות הפגישה, כל אחד בתורו, אחרי שמוזזים מסוטי מערכת המסילות הקובעים את מסלול הנסיעה.

עריכה | תבנית | שיחה

68

עידן קטרי הקיטור לא פס מן העולם. יש עדיין מי שמפתח קטרים כאלה, מייצר אותם, קונה אותם ונוסע ברכבות המונעות בהם. רכבות קיטור מן המחצית השנייה של המאה ה-20 ומן המאה ה-21 הן לרוב רכבות תצוגה, תיירות ושעשוע. הגודל הפופולרי ביותר לרכבות מודרניות המונעות בקיטור הוא של מיניאטורה בקנה מידה 1:8 של רכבות אמיתיות. בגודל זה של רכבות, ממדיו של כל קרון דומים לממדי ספסל והנוסעים רוכבים על גגות הקרונות כמו על אופנועים. ברכבות דיזל או חשמל מקנה מידה זה, נהג הקטר יושב על גג הקרון הראשון. אולם, ברכבות קיטור כאלה, לנהג יש מושב בין הקטר לבין קרונית הפחם והוא מגן על ידיו בכפפות מטבח כשהוא מזין את האש. רכבות קיטור בקנה מידה 1:8 כה אהובות על התיירים ועל פוקדי גני השעשועים, עד שקנה מידה זה של דגמי רכבות קרוי "קיטור חי", למרות שקיימות בו גם רכבות שאינן מונעות בקיטור.

עריכה | תבנית | שיחה

69

מנוע אנליטי הוא הדגם הראשון של מחשב מכני שנהגה על ידי המתמטיקאי צ'ארלס בבג' במאה ה-19. מחשב מכני זה הונע על ידי מנוע קיטור והמידע להפעלתו הוזן מכרטיסים מנוקבים. יחידת החישוב של המחשב עשתה שימוש בגלגלי שיניים. המחשב היה בעל יכולת לבצע חישובים ולהכין לוח לוגריתמים בדיוק רב, ומבחינה לוגית הוא שווה ערך למחשבים שנבנו 100 שנים אחר כך. המחשב לא נבנה בימי חייו של בבג' בשל קשיי מימון, מזגו החם של בבג' ומגבלות טכנולוגיות בשיטות היצור של התקופה. עדה לאבלייס, בתו של המשורר לורד ביירון, הייתה שותפה לבבג', וכתבה את ההוראות להפעלת המחשב. בעקבות זאת היא נחשבת למתכנתת הראשונה. על שמה נקראת שפת התכנות Ada.

עריכה | תבנית | שיחה

70

האניגמה (מיוונית: αἴνιγμα – תעלומה, חידה) היא משפחה של מכונות להצפנה ולפיענוח של מסרים טקסטואליים, ששימשו את הכוחות הגרמנים והאיטלקים במלחמת העולם השנייה. בזכות התקשורת המוצפנת שאפשרה האניגמה, הצליח הקריגסמרינה (הצי הגרמני), ובמיוחד צי הצוללות, להטיל מצור אפקטיבי על בריטניה. בעלות הברית הצליחו לפצח את ההצפנה, ובמשך רוב המלחמה פיענחו מספר גדול של הודעות מוצפנות. פיצוח הצופן הקנה לצי הבריטי יתרון משמעותי במלחמה מול חיל הים הגרמני.

עריכה | תבנית | שיחה

71

כחלק מהמאמץ המלחמתי במלחמת העולם השנייה ייצרה חברת IBM עבור צבא ארצות הברית רובים מדגם M1 קרבין ומדגם בראונינג אוטומטי.

במהלך מלחמה זו שימש ציוד לעיבוד נתונים של יבמ גם את גרמניה הנאצית. העיתונאי אדווין בלק, בספרו IBM and the Holocaust, האשים את יבמ כי סיפקה ציוד ושירותים לגרמניה הנאצית, אך לטענת יבמ היא איבדה את השליטה בחברת הבת שלה בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

עריכה | תבנית | שיחה

72

ספקטרום (באנגלית: ZX Spectrum) מתוצרת חברת סינקלייר הבריטית היה אחד המחשבים האישיים הראשונים ובין הפופולריים ביותר בעולם. הוא יוצר לראשונה בשנת 1982.

למרבה הפלא חלק ממחשבים אלו קיימים עד היום ואפשר למצוא תוכנות אמולטור רבות ל-PC על מנת להריץ תוכנות שנכתבו עבורם. ישנן גם תוכנות שמאפשרות להמיר את התוכניות שנשמרו על גבי קלטות אודיו ישנות לקבצים, על מנת להריצם באמולטור.

ממציא המחשב, סיר קלייב סינקלייר, איבד את כל רווחיו מפיתוח המחשב כאשר ניסה לפתח מכונית חשמלית.

עריכה | תבנית | שיחה

73

בין המצאותיו של המדען קלוד שאנון, אבי תורת האינפורמציה ובעל תרומה נכבדה למדע הקריפטוגרפיה והאלקטרוניקה, ניתן למצוא: פריזבי ממונע רקטית, מקל פוגו ממונע ומחשב נישא לחיזוי תוצאות של משחק ברולטה. בין המכשירים ההומוריסטיים יותר שהמציא נכללת קופסה בעלת מתג יחיד. בעת לחיצה על המתג, יוצאת מתוך התיבה זרוע מכנית, מחזירה את המתג למצבו הקודם וחוזרת אל התיבה.

עריכה | תבנית | שיחה

74

התקשורת עם טלסקופ החלל האבל נעשית בעזרת מערכת שידור וקליטה המחוברת לארבע אנטנות. השליטה נעשית בדרך כלל באמצעות אחד מחמישה לווייני ממסר של נאס"א (לווייני TDRS), אך ניתן לשלוט עליו גם ישירות מהקרקע כאשר הוא נמצא בטווח ראיה. הבקרה על המערכות השונות של הטלסקופ נעשית באמצעות מחשב מרכזי שנישא על גביו. לכל מכשיר מדעי יש בנוסף מחשב או מעבד משלו שאחראי על הפעלתו ועל הפעלת מכלול המסננים המחובר אליו.

עריכה | תבנית | שיחה

75

פריסת QWERTY

סידור האותיות הנפוץ במקלדת מחשב, המכונה "QWERTY" על שם סידור האותיות הראשונות בו, קיים בצורה זו מאז דגם מכונת הכתיבה שהמציא כריסטפור שולס ב-1870. סידור האותיות שאינו אלפביתי, המקשה כביכול למצוא את האותיות עבור מי שאינו מיומן, הוא תוצאה של אופן פעולתה המכני של מכונות הכתיבה הישנה: מנופי האותיות היו נוטים להיתקע אחד בשני בהקלדה מהירה לעיתים תכופות. הסידור המיוחד נועד למנוע התנגשויות על ידי הרחקת אותיות שנפוץ למצוא אותן ברצף אחת מהשנייה.

עריכה | תבנית | שיחה

76

בשנות ה-50 של המאה ה-20 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראל – WEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” – Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר – עלות שוות ערך לכחצי מיליון דולר היום, שהוותה קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. ה-WEIZAC היה אחד המחשבים המהירים בעולם באותה תקופה, והוא סייע רבות לחקר המתמטיקה השימושית ומדעי הטבע. המחשב הורכב משפופרות ריק, קבלים ונגדים, וכן חלקים רבים שיוצרו במפעל מקומי לייצור חלקי חילוף לאופניים והותאמו בתחכום כדי לחסוך בעלויות הכבדות. כך, הפך WEIZAC למחשב הראשון בעולם שבו חלקי חילוף לאופניים.

עריכה | תבנית | שיחה

77

אתאנתיול הוא תרכובת הנמצאת באופן טבעי בגוף בעלי חיים ומשתחררת בכמויות גדולות לאחר המוות. האף האנושי רגיש במיוחד לתרכובת ומסוגל להריח חלק אחד מתוך חמישים מליון מולקולות אוויר. בתעשיית הגז היטיבו לנצל עובדה זו והם מוסיפים אתאנתיול לגז ביתי חסר הריח כדי שבני אדם יוכלו לזהותו בקלות, אך לא רק בני אדם רגישים לריח. אוכלי נבלות רבים מזהים את הריח כריח המוות ולהקות נשרים של קתרטס תרנגולי נוהגות להתאסף מעל דליפות של צינורות גז וכך מאפשרים זיהוי מהיר של הדליפה.

עריכה | תבנית | שיחה

78

שתי הבולטות בהמצאותיו של המהנדס והממציא תומאס מידג'לי התגלו כהרות-אסון. בשנות העשרים גילה מידג'לי שהוספת עופרת לדלק משפרת את ביצועי המנוע, והתעשייה אימצה פיתוח זה במהירות. כתוצאה מכך חלה עלייה רבה בזיהום הסביבה בעופרת, ואף מידג'לי עצמו, שהכחיש שיש בהמצאתו נזק בריאותי, לקה בהרעלת עופרת. ההמצאה החשובה הבאה בה היה שותף מרכזי הייתה גז הפריאון ששימש לקירור, והחליף חומרים מסוכנים יותר. שנים לאחר מותו של מידג'לי התגלה שגז זה הוא אחד הגורמים העיקריים להידלדלות שכבת האוזון והוא נאסר לשימוש. מותו של מידג'לי נגרם כתוצאה מאחת מהמצאותיו המאוחרות - הוא נחנק למוות במתקן חבלים וגלגלות שפיתח כדי לסייע לו בתנועה, לאחר שלקה בשיתוק חלקי ממחלת הפוליו.

עריכה | תבנית | שיחה

79

ג'סו הוא צבע בסיס המשמש לאמנות, המבוסס על סידן פחמתי. קיימות מספר נוסחאות לייצור ג'סו: הוותיקה יותר נמצאת בשימוש מספר מאות שנים ומורכבת מסידן פחמתי ודבק חיות, העשוי מעורות ארנבות; הנפוצה ביותר החל מהמאה ה-20 היא ג'סו אקרילי, בו הוחלף דבק הארנבות בשרף אקרילי כלשהו (על פי רוב לטקס) עם תוספת צבען (לרוב לבן טיטניום). שתי הנוסחאות יוצרות צבע, שבמשיחה על משטח מתייבש במהירות לגוון לבן חזק. עם זאת, קיימות גרסאות של ג'סו בכל גוון נדרש, על ידי החלפת הצבען המוסף. ג'סו הוא תעתיק מהמילה האנגלית Gesso, שהושאלה מאיטלקית, בה משמעותה "גיר לוח". משמעות זו דומה למילה היוונית Gypsum, שבאה לתאר חומר דומה מאוד, המורכב מדבק חיות וגבס במקום סידן פחמתי. כיום באיטלקית המונח משמש גם לתיאור המחצב גבס. האקדמיה ללשון העברית טרם העניקה שם עברי לג'סו, ולפיכך משתמשים בתעתיק המילולי בעברית.

עריכה | תבנית | שיחה

80

בשנת 1895 רשם הרוזן פרדיננד פון צפלין פטנט על ספינת האוויר, הקרויה על שמו. ב-1899 החלה בניית ספינת הצפלין הראשונה, וזו נעשתה במפעל צף על פני ימת קונסטנץ שבגרמניה. הודות לעובדה כי אולם ההרכבה צף על המים, ניתן היה לכוון את פתחיו בהתאם לכיוון הרוח, כדי לאפשר את המראת הספינה. אב הטיפוס של הצפלין לא הפגין ביצועים, שהצליחו לשכנע משקיעים, הדגם נגרט והמפעל נסגר. אולם רעיון הצפלין לא נגנז, ואב הטיפוס השני נבנה ב-1906 בכספים שגויסו בהגרלת לוטו. אלא שאב טיפוס זה התקלקל ויצא מכלל פעולה בטיסתו היחידה. רק אב הטיפוס השלישי הוכיח הצלחה גדולה, ובין 1906 ל-1908 טס 45 טיסות ו-4,398 ק"מ, ונקנה בידי הצבא, ולמרות שאב הטיפוס הרביעי נשרף על הקרקע, בשל סערה, לפני טיסתו הראשונה, החל ייצור המוני של ספינות אוויר אלו. בשנת 1930 אירעה ריאקציה כימית בגז המימן שבאחת מספינות הצפלין הבריטיות, בזמן טיסתה, וכל נוסעיה נהרגו. בשנת 1937 קרה אסון דומה ומפורסם לספינה גרמנית שהגיעה לארצות הברית. מאז הוחלף המימן שבצפלינים בהליום. פעמיים ביקר הצפלין מגרמניה בשמי ארץ ישראל. ב-26 במרץ 1929 הגיע מצפון, עבר את חיפה, השליך חבילה ובה מכתבים על גג בתל אביב והמשיך לירושלים. ב-11 באפריל 1931 הגיע מדרום, לאחר ששט בשמי קהיר, הגיע לסיור קצר בשמי ירושלים.

עריכה | תבנית | שיחה

81

ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל, בשנת 1977, היה אירוע כה חגיגי ומרגש, עד שהטלוויזיה הישראלית יצרה תקדים. לראשונה בישראל שודר משדר טלוויזיה בצבע. לרוב המוחלט של בעלי מקלטי הטלוויזיה הישראלים, ממילא היו מקלטים, שאינם מראים צבעי השידור. ועדיין, האירוע הבהיר לציבור, שערוץ הטלוויזיה היחידי במדינה לא משדר בצבע בגלל חוסר רצון, ולא בגלל חוסר יכולת. מה גם, שרבים משידורי ערוץ זה היו סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע מיובאים, שבחוץ לארץ כן שודרו בצבע. הציבור הבין שצבע השידורים מוסתר ממנו בכוונה, והצטייד בטלוויזיות צבעוניות ובמכשירי "אנטי מחיקון", שהחזירו לשידורים את צבעיהם.

עריכה | תבנית | שיחה

82

בשנת 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין יעקב מרידור, מבכירי המועמדים ברשימת הליכוד, לרשתות הרדיו והודיע כי מדען, העובד עמו, המציא מתקן לייצור אנרגיה, המתבסס על תהליך כימי, בעל יעילות ותפוקה בלתי רגילות. להמחשת אופי ההמצאה, "מהפכה עולמית שעדיין לא ניתן לתפוס אותה", אמר למראיינת: "זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית, ואת מאירה במנורה הזאת עיר שלמה, כמו רמת גן". בזיכרון הקולקטיבי הישראלי שובש המשפט והפך להבטחה לנורה שתאיר את כל רמת גן. במרץ 1982, בעודו מכהן כשר הכלכלה, נתן מרידור פומבי להמצאה, במשדר מיוחד של הטלוויזיה, וכבש לכמה ימים את הכותרות הראשיות של העיתונים. המומחים שהגיבו בעיתונות היו חלוקים בדעותיהם. אך אפילו ההאופטימיים ביותר ביניהם התלהבו מההמצאה פחות מכפי שהתלהב השר. משנחשף כי הממציא, דני ברמן, הוא נוכל שהורשע בדין, הפך השר ללעג וקלס למשך שנים רבות.

עריכה | תבנית | שיחה

83

שתי מעטפות מחברת נטפליקס, שבתוכה DVD (שעליו מצויר כדור סל)

במשך מספר שנים, בתחילת המאה ה-21, ה-DVD היה האמצעי הפופולרי להפצת סרטי קולנוע. ומכיוון שתקליטור מסוג זה יכול להכיל מידע רב, הצרכנים קיבלו שירות, שלא ניתן לפני ואחרי תקופה זו. הם יכלו לבחור בין שלל אפשרויות תרגום לשפות זרות בדיבוב ובכתוביות, כמו גם בכתוביות הנגשה לכבדי שמיעה. הם יכלו גם לצפות בקטעי הסרט, שצולמו, אך ירדו בעריכה, בתיעוד תקלות מצחיקות, שאירעו במהלך הצילומים, בראיונות עם יוצרי הסרט, בפרסומות שהופצו כדי למשוך קהל לסרט ובסרט תיעודי על אודות הכנת הסרט, שנקרא "מאחורי הקלעים". לחברת נטפליקס, שהחלה את דרכה כחברה להפצת סרטים ב-DVD, במעטפות דואר (בתמונה), בארצות הברית, כן היה אז אתר אינטרנט, אך מספר הסרטים לצפייה ישירה בו היה זעום. הוא שימש בעיקר להזמנת מעטפות עם DVD, ולדיונים בין הלקוחות על חוויותיהם מהסרטים.

עריכה | תבנית | שיחה

84

בעת הקרנת סרט קולנוע מפילם, מנגנון מקרן הקולנוע מעביר את הפילם, תמונה אחר תמונה, כך שכל תמונה בתורה עוצרת לזמן קצר וקצוב, ברווח שבין העדשה לבין מקור אור חזק. האור העובר דרך הפילם נשלח דרך ובאמצעות העדשה אל המסך. במהלך שנייה אחת מציג המקרן 24 תמונות על המסך. בזמן הקצרצר בו מתחלפת תמונה אחת באחרת, המסך מוחשך. זמן החלפת תמונה אחת ברעותה קצר פי שלושה מזמן תצוגת כל תמונה. צופי הקולנוע יושבים שליש מזמן ההקרנה מול מסך חשוך.

עריכה | תבנית | שיחה

85

קָטָרָקְט (בתמונה), שהוא עכירות של עדשת העין, היא אחת הסיבות העיקריות ללקות ראייה בעולם המערבי וגורם העיוורון העיקרי במדינות מתפתחות. הטיפול בקטרקט הוא באמצעות ניתוח פשוט וקצר יחסית, שבו מוחלפת העדשה בתותב עדשה, המותאם לעין המטופל. בשיטה הנפוצה עשור השני של המאה ה-21 המנתח חותך חיתוך זעיר בקרנית העין, ובאמצעות טכנולוגיית אולטרה סאונד מרסק את העדשה העכורה ושואב אותה. בהמשך הוא מחדיר את התותב, בעזרת מזרק מיוחד. התותב מוכנס כשהוא מקופל, ונפתח בתוך העין, והמנתח מקבע את התותב במקומו. המנתח נעזר במיקרוסקופ כדי להבטיח דיוק מרבי. בתום הניתוח נסגרים החתכים מעצמם, בלי צורך בתפרים.

עריכה | תבנית | שיחה

86

אישיותו התוססת של המלומד היווני הקדום, ארכימדס, זכורה כמו המצאותיו (למשל, בורג ארכימדס) ותגליותיו (חוק ארכימדס). אחרי גילוי המשפט הנושא את שמו, מסופר כי הוא יצא עירום לרחוב בצעקות "אאורקה". ארכימדס עיכב את כיבוש אי מולדתו, כשכלל את הקטפולטה, המציא את הבליסטרה, כמו גם מכונה לירי חצים ומראות ענק שסנוורו את המלחים ושרפו את ספינותיהם. בסופו של דבר, הרומאים כבשו את האי וחסו על חייו. אך הוא מצא את מותו, כשהתנפל על לוחם, שמחק שרטוט שלו על החול.

עריכה | תבנית | שיחה

87

סר ג'ון הרינגטון היה סופר ומשורר אנגלי, שידוע כיום כממציא שיטת הדחת המים בשירותים. הוא נמנה עם הבולטים באנשי החצר של המלכה אליזבת הראשונה, שהייתה הסנדקית שלו. ב-1596 כתב ספר בשם "בחינה מחדש של נושא מצחין: שינוי הצורה של השירותים", על המצאתו - בית השימוש הראשון בבריטניה שהשתמש בשיטת הדחת המים, שהותקן בביתו. הספר, שאותו כתב בשם בדוי, כלל בין היתר מתקפה מוסווית נגד ה"צואה" שמרעילה את החברה, ונגד ההתעמרות בחסות הממשל כנגד כמה מקרוביו. בעקבות זעמה של המלכה על העבודה, גורש הרינגטון מחצר המלכות (לאחר שגורש ממנה כבר פעם אחת בעבר). הרגשות המעורבים של המלכה כלפיו היו ככל הנראה הסיבה היחידה שהוא לא הועמד למשפט. העבודה עצמה, שהתפרסמה ב-1596, זכתה לפופולריות רבה, וההמצאה שתוארה בה מהווה את האבטיפוס לשירותים המודרניים.

עריכה | תבנית | שיחה

88

לחצו כדי להקטין חזרה

שער יפו, בערך ב-1910

הצילום שמימין מתעד את צדו המזרחי של שער יפו, בירושלים, בערך בשנת 1910, בעת שניצב עליו מגדל שעון. למרבה ההפתעה, ברגע הצילום, לוחו הצפון-מזרחי של השעון הורה את השעה ארבע, בעת שצידו הדרום-מזרחי של המגדל הואר באור יום מלא. זאת למרות, שבשעה ארבע אחרי הצהריים, צד זה של כל בניין בארץ ישראל מצוי בצל, ובשעה ארבע לפנות בוקר, שוררת בארץ חשכת לילה, או ששוררים בה דמדומי בוקר / צפרירים. יתרה מזאת, כשמגדילים את הצילום רואים כי שבשונה מלוחו הצפון-מזרחי של השעון, לוחו הדרום-מזרחי הורה את השעה עשר. הצילום אינו מתעד תקלה טכנית. כל אחד מהלוחות הורה את מדידתו של זמן ירושלים בשיטה אחרת. בלוח הצפון-מזרחי נראות השעות הזמניות. בשיטת השעות הזמינות, שעות הזריחה והשקיעה ושעת כל תפילה יהודית ומוסלמית אינן משתנות מיום ליום. אם פעמון המגדל תוזמן עם הלוח הצפון-מזרחי, ייתכן שאחד מצלצוליו, כל ערב שבת, שימש כמעין צפירת שבת.

עריכה | תבנית | שיחה

89

לפני המאה ה-19, ציירים או עוזריהם היו צריכים לטחון חומרים צבעוניים מוצקים, ולהמיס אותם במים או שמן, כמו גם לערבב אותם אלו באלו על פלטות, כדי ליצור תמיסות נוזליות או משחתיות, שאפשר לצייר בהן בעזרת מכחול. זו הייתה אחת הסיבות, שרוב מלאכת הציור נעשתה אז בסדנתו של הצייר. לא ברחוב ולא בטבע. הדבר השתנה כששפופרות מתכת קטנות ולחיצות, המכילות צבע שמן מוכן מראש, בשלל גוונים, יוצרו בייצור המוני. זאת בעקבות המצאתו של הצייר האמריקני, ג'ון רנד (John G. Rand), בשנת 1841. המצאה זו הפכה את מלאכת הציור לקלה ולניידת בהרבה משהייתה קודם לכן. המומחים מונים המצאה זו כאחד הגורמים להתפתחות אופנות הציור החדשות במחצית השנייה של המאה ה-19, בעיקר האימפרסיוניזם.

עריכה | תבנית | שיחה

90

בטון מודרני הוא חומר נפוץ וחיוני בבנייה המודרנית, ומכיוון שעד לעת החדשה, הרבה בניינים נבנו ללא בטון, עלול היה להתקבל הרושם השגוי, שלא היה בטון קודם לכן. אולם תרכובות להדבקת לבנים נוסו עוד בפרה היסטוריה. הרכב הבטון הרומאי ואופן הכנתו נותרו בגדר תעלומה עד לעשור השני של המאה ה-21. לעומת הבטון המודרני, המורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים, הבטון הרומאי הורכב מתערובת סיד ואפר געשי, שבמגע עם מי ים מתקשה בתגובה כימית איטית. הבטון הרומי היה חזק, עמיד ופחות מזהם מהמודרני. עדות לחוזקו היא כיפת האוקולוס בפנתאון ברומא (בתמונה). הכיפה, שנוצקה כולה מבטון רומאי, היא כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה, ועומדת בשלמותה עד היום, החל מהמאה השנייה.

עריכה | תבנית | שיחה

91

רפליקה של חפץ הנוי עם מכשיר ההאזנה, המוצגת במוזיאון הקריפטולוגיה. בצילום אנטנה דקה וקצרה עם קופסת מתכת מחוררת, המכילה ממברנה. — רפליקה של חפץ הנוי עם מכשיר ההאזנה, המוצגת במוזיאון הקריפטולוגיה

בסוף מלחמת העולם הראשונה, המציא לב סרגייביץ' טרמן, אזרח ברית המועצות, את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון - הטרמין. טרמן ניגן בכלי זה בפני לנין ומרעיו. אך במהלך סיבוב הופעות במדינות המערב, הוא השתקע בניו יורק. ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי, וכעבור שנים אחדות נודע שחזר לברית המועצות, בעיצומם של "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין, והפך שם לאסיר פוליטי. תחנתו הבאה בחיים הייתה ממציא ציוד האזנות סתר עבור הק.ג.ב.. בתפקידו זה, הוא היה מחלוצי השימוש העולמי באור תת-אדום, כשהמציא מכשיר אופטי, המשחזר את הנאמר בחדר סגור, בעזרת מדידת רטט זכוכית חלונו. מכשיר אחר שהמציא, שנקרא "הדבר" היה גאוני בפשטותו, ואפשר לברית המועצות לצותת במשך שבע שנים לכל הנאמר במשרד שגריר ארצות הברית, במוסקבה. "הדבר" הושתל בחפץ נוי במשרד, והכיל ממברנת אודיו מוליכת חשמל ואנטנה דקה וקצרה בלבד (ראו בתמונה). הממברנה רטטה לקול הנאמר בחדר, ורטט זה הורגש בתדר החזרת גלי הרדיו, ששודרו מחוץ לבניין.

עריכה | תבנית | שיחה

92

מרבית שפות הסימנים, השמשות את קהילות החירשים, נוצרו בהשפעת שפת הסימנים הצרפתית, לאחר שזו התפשטה בעולם, בעת החדשה, עם התפשטות מקצוע ההוראה בחינוך המיוחד. גם כתב הברייל, המשמש את העיוורים, התפשט כך בעולם. בשנת 1771 החלו ללמד ילדים עיוורים, בפריז, לקרוא תבליט של דפוס אותיות רגילות, במישוש. אחד התלמידים היה לואי ברייל. כשברייל הגיע לגיל 15, הוא התאים לעיוורים שיטת תבליט קלה בהרבה, לקריאה במישוש. שיטה שהומצאה עבור צבא צרפת, לקריאת פקודות בלילה, מבלי להסתכן בהדלקת אור בשדה הקרב.

עריכה | תבנית | שיחה

93

מדענים עשויים להיתפש כאנשים פתוחים לחדשנות ומעודכנים בטכנולוגיה שימושית להם. אך לא כך עולה מההיסטוריה של אחד המכשירים המזוהים ביותר עם המחקר המדעי - הטלסקופ. לא ידוע מי היה האדם הראשון, שבנה טלסקופ. ההיסטוריונים של האופטיקה מציינים, כי לערבים ולוויקינגים היו עדשות תצפית למרחוק כבר במאה ה-10, וידוע כי עדשות לשיפור הראייה היו באירופה, מאז 1280 לערך. רוג'ר בייקון תכנן טלסקופים כבר במאה ה-13, וסביר כי ג'מבטיסטה דלה פורטה השתמש במכשיר, שהוא בעקרון, שילוב טלסקופי, של עדשה קמורה ועדשה קעורה, כבר במחצית המאה ה-16; הוא השיג, כנראה, יחס הגדלה נמוך מאוד, של כ-1.5, והשתמש במכשיר ליצירת אפקטים קסומים, שאסף לספרו Magia Naturalis. הטלסקופים המסחריים הראשונים הגיעו לשוק ב-1604. יכולת ההגדלה שלהם הייתה קטנה (פי 3 לערך), ואיכותם האופטית הייתה גרועה. המדענים והציבור הרחב התייחסו אליהם כאל צעצועים. רק בשנת 1608 מספר יצרני עדשות ניסו לרשום פטנט על הטלסקופ, ורק ב-1609 בנה גלילאו גליליי טלסקופ למטרת תצפיות מדעיות (בתמונה).

עריכה | תבנית | שיחה

94

מראה פילם של סרט קולנוע, הפסקול לצד התמונות

מאז המצאת הסרט האילם, בסוף המאה ה-19, נעשו ניסיונות לפיתוח טכנולוגיית שמע רציפה ומסונכרנת עם התמונות, הנעות על המסך. לדוגמה, האחים וורנר ניסו לחבר גרמופון למקרנת הקולנוע, כך שגלגל המקרנה יסובב גם תקליט. המפנה הגיע בשנת 1927, עם הקרנת "זמר הג'אז", שכלל דיאלוגים ושירה מסונכרנים היטב, על הפילם, בפס, לצד התמונות - פסקול (בתמונה). הצלחת סרט זה הביאה תוך זמן קצר לייצור סרטים מלווי קול בלבד. גם סרטים חסרי דיבור, שנוצרו מאז, כגון "כלב אנדלוסי" של לואיס בוניואל וסלבדור דאלי או "טאבו" של פרידריך וילהלם מורנאו ורוברט פלאהרטי, לוו במוזיקה במוקלטת. צ'ארלי צ'פלין, שכיכב בלהיט הראינוע הבהלה לזהב, וגם ביים והפיק אותו, וכתב לו את התסריט, חזר לאולפן והקליט עבורו לחן שהלחין. הציבור איבד עניין בסרטים אילמים, והיסטוריונים מעריכים, כי מאלפי הסרטים האילמים, שצולמו, כ-75 אחוזים אבדו.

עריכה | תבנית | שיחה

95

בראשית דרכו של צילום הקולנוע (למעשה, צילום הראינוע), האור הנדרש לצילומים היה כה רב, עד שאולפן הקולנוע הראשון היה בניין עם גג נפתח, הסובב על ציר (בתמונה), כך שתמיד יהיו בו אור שמש ישיר. אולפן זה נבנה בידי תומאס אדיסון. ומשום שקירותיו היו שחורים, הוא נקרא מריה השחורה.

עריכה | תבנית | שיחה

96

מקובל לחשוב כי אדיסון המציא את הקולנוע, אך זה לא מדויק. הקולנוע הוא אמנות טכנולוגית מורכבת מאוד, שהומצאה בשלבים רבים - חלקם בידי עובדים של אדיסון. בשנת 1894 המציאו האחים לומייר (בתמונה) את המקרן, שאיפשר להציג סרטי ראינוע בפני קהל באולם, במקום בפני אדם בודד, דרך חור הצצה. האחים החלו בהקרנות מסחריות של רצף סרטוני תיעודה, בני פחות מדקה כל אחד. כל סרטון צולם בשוט בודד, ולא חובר לסרטונים האחרים, כי עריכת הקולנוע טרם הומצאה. לפי דיווח עיתונאי, בעת הקרנת הסרטון ״הרכבת מגיעה לתחנה״, הצופים, שזה היה ביקורם הראשון באולם ראינוע, הפגינו חשש כי הרכבת שעל המסך תדרוס אותם.

עריכה | תבנית | שיחה

97

חדר איימס הוא חדר מעוות, היוצר אשליה אופטית, המשבשת את תפיסת העומק של הצופה בו מבחוץ. האשליה גורמת לו לתפוש באופן שגוי את גודלם של עצמים בחדר. כל זאת בתנאי, שהצופה נשאר בנקודה קבועה, ומביט בעין אחת בלבד, או בעזרת מצלמה. תפאורת קולנוע, המשתמשת בחדרי איימס, מאפשרת לדמויות בעלילה להיות בעלות הפרשי גבהים שונים לחלוטין, מאלו של השחקנים המגלמים אותן.

עריכה | תבנית | שיחה

98

המונח "טלפון סלולרי" לא קשור לעובדה, שלטלפונים ניידים יש סוללות חשמליות. המושג נגזר מהמילה האנגלית "cell", שפירושה "תא", והוא מתייחס לפריסה של התחנות הסלולריות במישור, במסגרתה לכל תחנה סלולרית מוקצה מעין אזור (תא שטח), שהיא עומדת במרכזו, ושאת אותות הרדיו המשודרים מתוכו היא מגבירה ומנתבת. זאת היות שלטלפון הנייד אין יכולת לשדר אותות חזקים במיוחד, ולכן טווח השידור שלו מוגבל.

עריכה | תבנית | שיחה

99

כאשר מקימים עגורן באתר בנייה, העגורן הוא זה שמגביה את עצמו. בעזרת מגבה (ג'ק) הידראולי מרימים את יחידת ההנפה, ובמרווח שנוצר מכניסים מקטע פלדה. את מקטע הפלדה מרים ומכניס מנוף העגורן עצמו.

עריכה | תבנית | שיחה

100

תת-אלוף דוד לסקוב, היה חייל, ממציא ומהנדס בחיל ההנדסה של צה"ל. מייסד יחידת יפת"ח, הוא חתן שלושה פרסי ביטחון ישראל על המצאותיו, בהן גשר הגלילים ורקטת הזאב (שהרגה את הרמטכ"ל המצרי במלחמת ההתשה). בנוסף לעיטורים אלה מחזיק לסקוב בשיא גינס: הוא החייל המבוגר ביותר ששירת אי פעם בצבא כלשהו, כאשר שירת בצה"ל עד לפטירתו בגיל 86. בסך הכל שירת 41 שנה בצה"ל (ועוד 5 שנים בצבא הבריטי).

עריכה | תבנית | שיחה

בחזרה לפורטל

קטעי "הידעת?" נוספים

1 עד 100

101 עד 200