פורטל:אוסטריה/הידעת?/קטעי הידעת?

1
קרל רנר
קרל רנר

קרל רנר, פוליטיקאי אוסטרי מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, היה קנצלר אוסטריה הראשון, הן ברפובליקה האוסטרית הראשונה (בשנים 1870–1950) עם סיום מלחמת העולם הראשונה, והן בשנייה (1945) עם סיום מלחמת העולם השנייה.

עריכה | תבנית | שיחה
2
דיוקן פרנץ יוזף בזקנתו, במדי צבא, עם מדליות
פרנץ יוזף

פרנץ יוזף, שליט אוסטריה בין השנים 1848-1916, חווה בחייו טרגדיות משפחתיות רבות: אחיו הבכור מקסימיליאן שהיה קיסר מקסיקו הוצא להורג בארץ זו, אחותו מריה אנה נפטרה בעודה בת ארבע, אשתו אליזבת (המכונה "סיסי") נרצחה בהתנקשות, בתו הבכורה סופי נפטרה בגיל שנתיים, בנו רודולף התאבד, ואחיינו פרנץ פרדיננד נפל קורבן להתנקשות בסרייבו.

עריכה | תבנית | שיחה
3
נויזידלרזה
נויזידלרזה

נוֹיזִידְלֶרְזֶה היא ימה המשתרעת על שטח של כ-320 קמ"ר באוסטריה ובהונגריה, אך שטחה נתון לשינויים קיצוניים הנובעים משינוי בגובה מפלס מימיה, לעיתים ללא קשר למשטר המשקעים באזור. מאז שנוצרה לקראת סופו של עידן הקרח האחרון, התייבשה הימה מספר פעמים לחלוטין. היא נעלמה בין 1740 ל-1742. לאחר מכן, ב-1768 התפשטה לשיא שטחה המתועד וכיסתה שטח של 515 קמ"ר, ובשנת 1811 שבה ונעלמה לתקופה של שנתיים. כיום מווסת מפלס מימיה על ידי סכר בדרום הימה, בפיקוח ועדה משותפת של אוסטריה והונגריה. הימה מוכרזת מאז שנת 2001 כאתר מורשת עולמית.

עריכה | תבנית | שיחה
4
קורוש טורקי חדש
קורוש טורקי חדש

מקור מילת הסלנג גְרוּש ככינוי למאית הלירה הישראלית הוא בשמה של מאית הלירה הטורקית, קוּרוּש. שם זה, בתורו, מקורו בשם גרוֹשֶןמטבע עתיק ששימש בארצות דוברות גרמנית באירופה – אשר התגלגל מהמילה הלטינית-וולגרית "grossus", קיצור של "denarius grossus", כלומר "מטבע עבה". שם מטבע זה, בווריאציות השונות, מהווה מקור לשמם של מטבעות רשמיים במדינות רבות באירופה ובמזרח התיכון כגון מצרים וסודאן, פולין ואוסטריה (לפני המעבר לאירו) ועוד. כמו כן, הוא מהווה מקור לסלנג במדינות נוספות, בהן גרמניה, אוקראינה ובולגריה.

עריכה | תבנית | שיחה
5
ברק יוסלביץ' על סוסו
ברק יוסלביץ' על סוסו

פודפולקובניק ברק יוסלביץ' היה קצין יהודי בצבא הפולני, מגיבורי התקוממות קושצ'ושקו בשנת 1794 והקרבות נגד הרוסים, האוסטרים והפרוסים בשנים שלאחר מכן. יוסלביץ' נפל בשנת 1809 בקרב נגד האוסטרים והפך לסמל המאבק המשותף של פולנים ויהודים לעצמאות פולין. סיפורי גבורתו נלמדו באקדמיות הצבאיות, והצייר יוליוש קושטאק אף צייר אותו כשהוא רוכב על סוס בראש חייליו.

עריכה | תבנית | שיחה
6
בול דואר גרמני לכבוד 100 שנה להולדת אריך קסטנר. הכתובת על העמוד היא: "אמיל והבלשים". כריכת הספר, שתמונתה מופיעה על גבי הבול, אוירה על ידי ולטר טריר - המאייר היהודי שאייר רבים מספריו של קסטנר
בול דואר גרמני לכבוד 100 שנה להולדת אריך קסטנר. הכתובת על העמוד היא: "אמיל והבלשים". כריכת הספר, שתמונתה מופיעה על גבי הבול, אוירה על ידי ולטר טריר - המאייר היהודי שאייר רבים מספריו של קסטנר

גיבורות הספר "אורה הכפולה" מאת אריך קסטנר מתגוררות בשתי ערים שונות. האחת גרה בווינה שבאוסטריה, ואילו עיר מגוריה של השנייה תלויה בגרסת הספר. לפי גרסת המקור של הסופר, היא גרה במינכן שבגרמניה. אולם, לפי התרגום העברי הנפוץ של אלישבע קפלן, הגיבורה השנייה גרה בציריך שבשווייץ. מקובל להסביר שינוי זה בפרטי הדמויות ברצון לעמעם את זהותו הגרמנית של הספר, בשל קשיי השיווק של מוצרים גרמניים בישראל של שנות ה-50 וה-60. זאת אף-על-פי שקסטנר היה שנוא על הנאצים בשל גישתו הליברלית ואוהבת האדם, והם אף שרפו את ספריו בפומבי ואסרו על הפצתם.

עריכה | תבנית | שיחה
7
מצבתו של קפקא בבית-העלמין היהודי החדש בפראג
מצבתו של קפקא בבית-העלמין היהודי החדש בפראג

פרנץ קפקא, מגדולי הסופרים של המאה ה-20, נחשב בצ'כיה לסופר הלאומי שלה. זאת למרות שהוא לא כתב את יצירותיו בצ'כית, אלא בגרמנית, למרות שלא היה בן הלאום הצ'כי, אלא היה יהודי, ולמרות שמעולם לא היה אזרח של צ'כיה. למעשה, צ'כיה הוקמה (בשנת 1993) כשבעים שנה אחרי שקפקא נפטר. במהלך מרבית חייו של קפקא הוא היה אזרח ממלכת בוהמיה, שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובשנות חייו האחרונות הוא היה אזרח צ'כוסלובקיה. אם כי במהלך רוב חייו הוא גר בעיר פראג, שכיום היא בירתה של צ'כיה.

עריכה | תבנית | שיחה
8
דבורה ופרח
דבורה ופרח

ראובן לרר היה היהודי הראשון שגידל דבורים בארץ ישראל בעת החדשה. את כוורת הדבורים הראשונה הוא הקים בתקופת העלייה הראשונה ב"נחלת ראובן" שהפכה לימים לנס ציונה. נגד לרר הוגשה תביעה על ידי ערבי מיפו שטען כי "הדבורים מוצצות את לשד פרחי ההדרים ומזיקות לפרי". בית המשפט העות'מאני ביפו קיבל את התביעה וחייב את לרר בתשלום פיצויים בסכום רב. בסיוע הקונסול האוסטרי, הוגש ערעור לבית המשפט העליון בקושטא. העניין נדון שנתיים והוצאות ההליך המשפטי היו גבוהות. לבסוף נפסק כי הדבורים לא מזיקות לצמח, אלא להפך, הן מאביקות את הפרחים.

עריכה | תבנית | שיחה
9

בלהיטה של להקת פט שופ בויז הלונדונית, West End Girls, המדבר על בחורות מרובע וסט אנד בעיר, ישנה שורה בה נאמר: "From Lake Geneva to the Finland station", דהיינו, מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד. אולם, כנראה שהעיר שהינה חלק מנושא השיר, אינה קשורה לא לאגם ז'נבה ולא לתחנת פינלנד. למעשה, השורה רומזת על חזרה מגלות כפוייה תוך דימוי לחזרתו של לנין מהגלות הפוליטית בשווייץ, בעקבות מהפכת פברואר של 1917 בה ויתר הצאר ניקולאי השני על כסאו. בעת מלחמת העולם הראשונה, שהה לנין בגליציה שתחת שליטת אוסטריה, כנתין אויב עבר לשווייץ הנייטרלית ובה שהה עד מהפכת פברואר 1917. לנין וקבוצה של סוציאליסטים אחרים קיבלו היתר מגרמניה, שקיוותה להחליש באמצעותם את מאמצי המלחמה של יריבתה, לחזור דרכה לרוסיה בקרון רכבת מיוחד, והגיעו לתחנת פינלנד שבפטרוגרד ב-3 באפריל.

עריכה | תבנית | שיחה
10

מריה תרזה הייתה ארכי-דוכסית אוסטריה ומלכת בוהמיה והונגריה בין 1740 ו-1780. היא רחשה לנתיניה היהודים שנאה עמוקה ודיכאה אותם. בשנת 1744, בעיצומו של החורף העז, פרסמה מריה תרזה צו מלכותי שגזר גירוש מיידי על כל יהודי פראג ובודה. המגורשים פנו אל הנגיד היהודי יהודה ברוך, שהיה בנקאי הארמון של הסולטאן הטורקי מהמוט הראשון, וביקשו לקבל אזרחות עות'מאנית. כאשר שמע הסולטאן על הגירוש, שלח אולטימטום למלכה להחזירם לבתיהם. מריה תרזה נרתעה מהאיום והביעה את התנצלותה בפני הסולטאן. היא טענה כי "נפלה אי הבנה" ומיהרה להשיב את היהודים, אותם נהגה לכנות "מגפה", אך לא לפני שאילצה אותם לשלם קנס הגון לאוצר המלוכה.

עריכה | תבנית | שיחה
11
יורש העצר רודולף במדי צבא מהודרים, בבחרותו, עומד מאחורי כיסא.
יורש העצר רודולף.

ב-1889 נמצאו בעיירה מאיירלינג שבאוסטריה תחתית גופותיהם של יורש העצר רודולף, בנו יחידו של הקיסר פרנץ יוזף ואהובתו הברונית מריה וטסרה, במה שנראה כהתאבדות משותפת. אך מאה שנה מאוחר יותר, בדצמבר 1992, לאחר שגופת הברונית נגנבה מקברה, בדקה אותה משטרת אוסטריה ומצאה כי היא נרצחה במכות ממכשיר קהה ואילו הנסיך נורה שש פעמים ברובה שלא היה שלו. התעלומה מי רצח אותם נותרה בלתי פתורה.

עריכה | תבנית | שיחה
12
רייכלט עם חליפת המצנח שהמציא
רייכלט עם חליפת המצנח שהמציא

פרנץ רייכלט היה חייט וממציא אוסטרי-צרפתי, שנהרג כאשר ניסה להוכיח את יעילותה של המצאתו. רייכלט המציא חליפת מצנח, במטרה לאפשר לטייסים להימלט ממטוס מגובה נמוך. ניסויי הצניחה שביצע עם חליפתו, מגובה של 8 עד 10 מטר נכשלו ובמסגרתן הוא שבר את רגלו. עם זאת, רייכלט סבר שהצניחה תצליח, אם תתבצע מגובה של עשרות מטרים. בתחילת פברואר 1912 קיבל רייכלט היתר מעיריית פריז לבצע ניסוי צניחה ממגדל אייפל באמצעות בובות. ביום הצניחה, 4 בפברואר, הגיע רייכלט למקום כשהוא לבוש בחליפת הצניחה, והודיע כי הוא מתכוון לבצעה בעצמו. חבריו ניסו להניאו מכך ללא הצלחה. בשעה 08:22 קפץ רייכלט מהמפלס הראשון של מגדל אייפל, מגובה של 57 מטר – ונהרג. למרות הכישלון, רייכלט נחשב לאחד מחלוצי הצניחה החופשית ונודע בכינוי "החייט המעופף".

עריכה | תבנית | שיחה
13
שרטוט של הטורקי
שרטוט של הטורקי

ב-1769 בנה הברון האוסטרו-הונגרי וולפגנג פון קמפלן את הטורקי, מכונה אוטומטית שידעה לשחק שחמט. המכונה התפרסמה רבות באירופה ובארצות הברית ואף ניצחה את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. היו ניסיונות רבים לגלות את דרך עבודתה של המכונה ולהוכיח שמדובר בתרמית ואדם הוא שמפעיל אותה, אך כל הניסיונות נכשלו. סוד המכונה נתגלה לאחר שנשרפה בשנת 1854. בתוך המכונה, ישב שחמטאי מנוסה שמערכת מכנית מתוחכמת אפשרה לו לשלוט על מהלכי הטורקי ובה בעת להסתתר מהקהל הספקני שבחן את פנים המכונה.

עריכה | תבנית | שיחה
14
תמונת תקריב בשחור-לבן של אדוארד רושמן
אדוארד רושמן

תיק אודסה הוא ספר מתח מאת פרדריק פורסיית', שפורסם לראשונה בשנת 1972, ומספר על הרפתקאותיו של עיתונאי גרמני צעיר, המנסה לאתר פושע נאצי, ממחוללי השואה. בתחקיר לכתיבת הספר השתתף צייד הנאצים שמעון ויזנטל. בשנת 1974 עובד הספר לסרט קולנוע מצליח. הסרט תרם לחשיפת הפושע הנאצי אדוארד רושמן, שהתחבא בזהות בדויה, בבואנוס איירס. שכניו זיהו אותו על המסך, ונגשו למשטרה המקומית, וזו נגשה לשגרירות מערב גרמניה, כדי שתוציא בקשת הסגרה. משטרת בואנוס איירס נגשה דווקא לשגרירות גרמניה המערבית, שבה רושמן טרם היה מבוקש, למרות שבאוסטריה הוא כבר היה מבוקש מזה מספר עשורים, הן בעוון פשעים נגד האנושות והן בעוון ביגמיה.

עריכה | תבנית | שיחה
15
המלכה ויקטוריה
המלכה ויקטוריה

כאשר ג'ונתן סוויפט מתאר בספרו "מסעי גוליבר" את מלכהּ של ארץ הגמדים, ליליפוט, הוא כותב שחלק ממאפייני הופעתו תואמים את הופעתם של מלכי דרום מזרח אסיה וחלק תואמים את מראם של מלכי אירופה. בין מאפייני מלכי אירופה הוא מונה "שפה אוסטרית" – שפה תחתונה שמוטה, כמו זו שהופיעה בעקבות מוטציה ונישואי קרובים, תחילה במשפחת המלוכה של בית הבסבורג האוסטרי ואחר כך בבתי מלוכה נוספים באירופה שהיו איתו בקשרי נישואים. נישואי הקרובים בקרב משפחות המלוכה האירופאיות גרמו להפצת מחלות ולקויות תורשתיות במשפחות אלה. דוגמה מפורסמת אחרת לכך היא הפצת מחלת ההמופיליה במשפחות אלה. ממבט באילן היוחסין אנו יודעים כי המוטציה שגרמה למחלה זו התרחשה אצל המלכה ויקטוריה (בתמונה).

עריכה | תבנית | שיחה
16
הסימן @
הסימן @

במדינות שונות מכונה הסימן @, ששימושו העיקרי בציון כתובות דואר אלקטרוני, בכינויים שונים. בישראל מכנים את הסימן במילת הסלנג "שטרודל" (בשל המאפה הדומה לו בצורתו) או בחלופה העברית "כרוכית", באוסטריה – מולדת עוגת השטרודל – הוא מכונה "a מסחרי", באנגלית – "at" (אצל), בצ'כיה ובסלובקיה – "הרינג", בגרמניה ובסלובניה – "קופיף", ברומניה ובהולנד – "זנב קוף", ברוסיה – "כלבלב", בשוודיה ובדנמרק – "חדק של פיל", באיטליה ובצרפת – "חילזון", בקוריאה – "שבלול" ובאיסלנד – "אוזן".

עריכה | תבנית | שיחה
17
מפולת שלגים בהימליה ליד הר האוורסט
מפולת שלגים בהימליה ליד הר האוורסט

במלחמת העולם הראשונה נהרגו כ-50,000 חיילים בחזית האיטלקית-אוסטרית בהרי האלפים בעקבות מפולות שלגים. חלק גדול מהמפולות נגרמו שלא במתכוון כתוצאה מאש ארטילרית שגרמה לאפקט כדור השלג. ב-1949 בוצע הניסוי הראשון לשליטה על מפולות שלגים באמצעות ירי פגזים, באתר סקי ליד סולט לייק סיטי שבארצות הברית. למרות הסיכונים בשימוש בתחמושת צבאית, שיטה זו משמשת באופן יומיומי להגנה על כבישים, עיירות ואתרי סקי רבים מפני מפולות שלגים.

עריכה | תבנית | שיחה
18
הנסיך רודולף בעת ארוסיו, בשנת 1881
הנסיך רודולף בעת ארוסיו, בשנת 1881

רבים תולים את פרוץ מלחמת העולם הראשונה בהתנקשות בחייו של יורש העצר האוסטרו-הונגרי פרנץ פרדיננד בסראייבו ב-1914, אך ייתכן שרצח מוקדם יותר הביא את פרנץ פרדיננד לתפקיד זה. ב-1889 נמצאו בעיירה מאיירלינג שבאוסטריה תחתית גופותיהם של יורש העצר רודולף, בנו יחידו של הקיסר פרנץ יוזף ואהובתו הברונית מריה וטסרה, במה שנראה כהתאבדות משותפת. אך מאה שנה מאוחר יותר, בדצמבר 1992, לאחר שגופת הברונית נגנבה מקברה, היא נבדקה, ונמצאו ראיות שמחזקות את החשד כי מדובר ברצח. התעלומה מי רצח אותם נותרה בלתי פתורה.

עריכה | תבנית | שיחה
19
פוסטר שהפיץ הצבא הלבן, אשר מציג את ליאון טרוצקי כשד
פוסטר שהפיץ הצבא הלבן, אשר מציג את ליאון טרוצקי כשד

ליאון טרוצקי ששמו האמיתי לב (לייב) דוידוביץ' בְּרוֹנשטיין היה מהפכן רוסי-יהודי, הוגה דעות קומוניסטי, מנהיג סובייטי, פושע מלחמה ומייסד הצבא האדום. הוא ברח לאוסטריה במהלך מלחמת העולם הראשונה, והעביר את זמנו במשחקי שח-מט בקפה סנטרל שבעיר וינה. רבים ממכריו בווינה חשבו אותו לאדם שקט, מסוגר ולא מזיק. בחודש מרץ 1917 נודע לשר החוץ האוסטרי שמהפכה כנגד שלטון הצאר פרצה ברוסיה אך הוא התקשה להאמין לדברים ואמר בלגלוג: "רוסיה היא לא מקום בו פורצות מהפכות, ומי בכלל יעשה מהפכה ברוסיה? אולי האדון טרוצקי מקפה סנטרל?"

עריכה | תבנית | שיחה
20
תמונת שלט עם שם הכפריר
שלט עם שם הכפריר

פוּגינְגגרמנית: Fuggingהאזנה‏, לפני 2021 נקרא פוּקִינְג, Fucking) הוא כפריר אוסטרי, המונה כמאה תושבים. היישוב נודע בשמו לפחות משנת 1070. שם הכפריר מתייחס לאיש בשם פוקו (Focko) שחי במאה השישית. "ינג" היא סיומת גרמאנית המציינת "אנשים", כך שהשם פוקינג משמעו "מושבם של אנשי פוקו".

שילוט הדרכים המציין את שם היישוב קורץ לתיירים דוברי אנגלית, עקב משמעותו הגסה כמילה באנגלית, אף כי הגייתו המקומית שונה מהגייתו באנגלית. רבים עוצרים כדי להצטלם לצדו, ומקרי גנבה נשנים הכבידו על הוצאות הרשות המקומית. בשנת 2005 הותקנו שלטים המרותכים ליסודות פלדה מבוטנים, כדי להקשות על גנבתם.

פרנסי העיירה ניצלו את העובדה שהמילה hell בגרמנית משמעותה בהיר ונתנו זיכיון למבשלת בירה אוסטרית לייצר בירה בשם "Fucking Hell".

הצעות להחליף את שם הכפר נדחו במשאלים שהתקיימו בקרב תושבי הרשות המקומית בשנים 1996, 2004 ו-2012‏. בנובמבר 2020 החליטה מועצת הכפר, לאחר הצבעת התושבים, על שינוי שם הכפר ל-Fugging, שם שהגייתו זהה לזו של Fucking בניב המדובר באותו אזור.

עריכה | תבנית | שיחה
21
מיקלוש הורטי, 1921
מיקלוש הורטי, 1921

במשך עשרים וארבע שנים, בין 1920 ו-1944 נשלטה הונגריה, שהיא מדינה ללא מוצא לים, בידי מיקלוש הורטי, אדמירל בחיל הים של האימפריה האוסטרו-הונגרית. כשליט, תוארו של הורטי היה עוצר, אף על פי שלמדינה לא היה כל מלך שלמענו שמר הורטי על סמכויותיו. כך היה האדמירל ללא צי לעוצר ללא מלך של המדינה ללא מוצא לים.

עריכה | תבנית | שיחה
22
ולטר ראוף במדי אס אס מלווה בחייל אמריקני, בשנת 1945
ולטר ראוף מלווה בחייל אמריקני, בשנת 1945

ולטר ראוף היה מבכירי האס אס וממפתחי משאיות הגז, שחנקו את נוסעיהן בעשן מנוע. הוא היה אחראי לרציחתם של כ-100,000 איש בשואה. לאחר מלחמת העולם השנייה, עיתונאים שונים דיווחו על הימצאותו, בזהות הבדויה, בצ'ילה. אולם צ'ילה, שהייתה אז תחת שלטון אוגוסטו פינושה, הכחישה את הדיווחים. בשנת 1981, לאחר שהמוסד נכשל בהתנקשות בחייו, ראוף התראיין לסרט תיעודי זוכה פרס אמי, ומערב גרמניה דרשה את הסגרתו. אולם פינושה סירב להסגירו. צייד הנאצים היהודי-אוסטרי, שמעון ויזנטל, הפעיל לחץ ציבורי על ממשלת צ'ילה. הוא חילק בעולם מיליוני גלוית דואר עם תמונותיהם של ראוף וקורבנותיו, וביקש ממקבלי הגלויות לכתוב עליהן דרישה לפינושה, להסגרת ראוף. אך פינושה לא נכנע, וראוף נשאר חופשי בצ'ילה עד יומו האחרון. לווייתו כללה סממנים נאצים מובהקים.

עריכה | תבנית | שיחה
23
אנה פרנק מצולמת בבית ספרה, ליד שולחן לימודיה.
אנה פרנק מצולמת בבית ספרה.

בשנת 1958, בעת שצייד הנאצים היהודי-אוסטרי, שמעון ויזנטל, הרצה על יומנה של אנה פרנק בווינה, הוא הופרע על ידי קבוצת פרובוקטורים, שטענה כי אנה פרנק היא דמות בדיונית, ודרשה כי ימצא הקצין הגרמני, שעצר אותה במחבוא, כהוכחה לנכונות הסיפור. לאחר מאמצים רבים של ויזנטל, אותר בשנת 1963 קצין האס אס, קרל סילברבאואר, שבראיון עמו הודה, כי הוא עצר את אנה פרנק. הקצין זיהה אותה מסדרת תמונות. הוא נזכר, כי במהלך החיפוש נמצאה בבית המחבוא ניירת רבה, שהוא רוקן על הרצפה. גרסת סיפורו תואמת את סיפור המעצר, כפי שעולה מעדותו של אוטו פרנק.

עריכה | תבנית | שיחה
24

המלחין המפורסם, וולפגנג אמדאוס מוצרט, החל לנגן בצ'מבלו ובכינור, ככל הנראה כבר בגיל ארבע. את היצירות הראשונות שלו הוא כתב, בעידוד אביו הקפדן, לאופולד מוצרט, כבר בגיל חמש. בגיל שש מוצרט ידע לנגן בפסנתר עם עיניים מכוסות, כאשר ידיו מונחות זו על זו, ויצא לסיבוב הופעות שכלל את מינכן ווינה. בהופעות אלו ניגן עם אחותו, מריה אנה (נאנרל) בת 11, דואטים לכינור ולפסנתר, פרי עטו. הוא גם ניגן יצירות שהלחין תוך כדי נגינתן, על הבמה. מוצרט הקטן הוצג לראווה בחצרות האצילים כילד פלא.

עריכה | תבנית | שיחה
25

סונאטה לארפג'ונה ופסנתר היא סונאטה לכלי קשת ופסנתר, מס' 821 ברשימת דויטש, שכתב פרנץ שוברט בווינה בשנת 1824. הסונאטה היא היצירה המשמעותית היחידה לארפג'ונה (ביסודו גיטרה בעלת קשת) שעודנה קיימת כיום. היא שייכת לאותה תקופה כמו רביעיית המיתרים "העלמה והמוות", כאשר שוברט סבל מעגבת בשלביה המתקדמים ושקע בפרקי דיכאון, בתדירות גדלה והולכת. נראה שהיצירה נכתבה בהזמנת ידידו של שוברט, וינצנץ שוסטר, נגן וירטואוז בארפג'ונה, שהומצא אך שנה קודם לכן. עד שהסונאטה יצאה לאור, לאחר מות המלחין, בשנת 1871, שככה זה כבר ההתלהבות לחידוש שבארפג'ונה ויחד עמה נשכח הכלי עצמו.

כיום מושמעת היצירה כמעט אך ורק בעיבודים לצ'לו ופסנתר או ויולה ופסנתר, שנעשו לאחר זמן, אף כי יש ביצועים גם לגרסאות לכלי נגינה אחרים, בהם קונטרבס, חליל וקלרינט, או גיטרה בתפקיד הפסנתר. המעבדים מתמודדים עם הבעיות שמציג המנעד הקטן יותר של כלים אלה, בהשוואה לזה של הארפג'ונה, כמו גם עם התיקונים המתחייבים בארטיקולציה (4 מיתרים לעומת 6).

עריכה | תבנית | שיחה
26

כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה המלחין פאול ויטגנשטיין נקרא לשירות צבאי. הוא נפצע ונשבה בזמן ההתקפה האוסטרית על הרוסים בפולין, והיה הכרח לקטוע את זרועו הימנית. בזמן שהתאושש מהפציעה גמר אומר להמשיך לנגן בפסנתר תוך שימוש בידו השמאלית בלבד. עם תום המלחמה החל ויטגנשטיין ליישם את תוכניתו כשהוא לומד בשקדנות, מעבד קטעי מוזיקה לנגינה ביד שמאל בלבד ולומד קטעים חדשים שחוברו עבורו על ידי אחד ממוריו, יוזף לבור (שבעצמו סבל מעיוורון). הוא שב להגיש קונצרטים, וזכה שנית באהבת הקהל ובפרסום. לאחר מכן פנה למלחינים מפורסמים יותר בבקשה לכתוב יצירות במיוחד עבורו.

עריכה | תבנית | שיחה
27

מארש רדצקי הוא יצירה מוזיקלית של יוהאן שטראוס האב. היצירה כתובה בצורת שיר לכת (מארש), ונקראת על שם המצביא האוסטרי יוזף רדצקי פון רדץ, יליד בוהמיה שחי בין השנים (1766-1858). מפני שהיצירה הינה מארש עליה להיות בעלת משקל מרובע ואכן היצירה כתובה במשקל של ארבעה רבעים.

היצירה נכתבה בסולם דו מז'ור שאינו כולל סימני היתק קבועים (בדומה למקבילו המינורי לה) הקל לקריאה ולנגינה. שני מאפיינים אלו והרקע ההיסטורי הלאומי של היצירה הם אלו שהפכו אותה לקליטה ואהובה בכל העולם.

היצירה האהובה עובדה להרכבים, לפסנתרן בודד ואף לשש ידיים בפסנתר.

עריכה | תבנית | שיחה
28
תצלום תקריב שחור-לבן של קרייסקי משנת 1970
קרייסקי בשנת 1970

בשנת 1973 נכנע קנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, לדרישת מחבלים ערבים, וסגר את מחנה מעבר העולים לישראל מברית המועצות, שהיה ליד וינה. הוא לא חש מספיק אמפתיה ליהודים, שנמלטו מדיקטטורה, למרות שגם הוא היה יהודי, ולמרות שבשנות ה-30 הוא ברח מארצו, מפחד הנאצים. גולדה מאיר ניסתה להניאו מהחלטתו, אך הוא כינה אותה בעיתונות, בכינויים מזלזלים, וטען שהיא סחטנית. גולדה סיפרה לעיתונאים, שההתבטאויות המזלזלות של קרייסקי לא מפתיעות אותה, כי כשהיא ביקרה אותו, הוא בקושי הגיש לה שתי נקניקיות. קרייסקי הבטיח, בתגובה, כי בביקור הבא גולדה תקבל שלוש נקניקיות.

היחס של קרייסקי לגולדה לא היה יוצא דופן. כשניצול השואה היהודי-אוסטרי, שמעון ויזנטל, שביקש מקרייסקי, שלא יקים קואליציה עם חברי פרלמנט, שעברם מתקופת השואה מפוקפק, קרייסקי טען שוויזנטל אינו רגיש לסבל, שקרייסקי עבר במלחמת העולם השנייה, ושמפעל ציד הנאצים של ויזנטל אנטי-פטריוטי. כשמנחם בגין ניסה להניא את קרייסקי מלהכיר באש"ף, והתנצח עמו בנושא, קרייסקי עבר לגידופים על רקע עדתי - "בסך הכול מדובר בעורך דין קטן מפולין".

עריכה | תבנית | שיחה
29 הרבה סמלים לאומיים מכילים עופות:
סמל ארצות הברית
סמל ארצות הברית
סמל אוסטריה
סמל אוסטריה

סמל ארצות הברית מכיל עיטם לבן-הראש עד תום מלחמת העולם הראשונה היה במרכז סמל אוסטריה עיט דו ראשי, שסימל את האימפריה האוסטרו הונגרית, לאחר המלחמה הוחלף העיט בעיט חד ראשי. סמל איסלנד מכיל חיות שונות, ביניהן עיט. סמל גרמניה מכיל במרכזו את העיט. כבר בשנת 1200 הוכר העיט כסמלו של קרל הגדול. תומכי המגן בסמל האי מאן הם בז ועורב. סמל רוסיה הוא עיט דו ראשי. סמל פולין מכיל עיט לבן שלראשו כתר, וציפורניו ומקורו מוזהבים. גם סמלי מצרים והרשות הפלסטינית מכילים עופות.

עריכה | תבנית | שיחה
30 כבר כנער, יוהאן "ג'ק" אנטרווגר סייע לבני משפחתו לגנוב חיות משק, וכן הורשע ונאסר מספר פעמים, מסיבות מגוונות. בשנת 1976, כשהיה בגיל 26, הוא הורשע ברצח אישה. כאסיר, הוא כתב סיפורת ושירה, שנמכרה היטב במולדתו, והפך לידוען. הוא שכנע את הרשויות כי השתקם ושוחרר על תנאי בשנת 1990. להחלטה לשחררו סייע לחץ האליטה האמנותית, כולל כלת פרס נובל לספרות, אלפרידה ילינק, וחתן פרס נובל לספרות, גינטר גראס (לפני שנודע שהאחרון היה בבחרותו לוחם אס אס). עם שחרורו, אנטרווגר מונה לכתב חוץ פלילי בעיתונות, וקיבל ממשטרות העולם מידע שסייע לו להיות רוצח סדרתי בין לאומי. בסופו של דבר, הוא הורשע ברציחת תשע נשים נוספות – אם כי מעריכים כי מספר קורבנותיו היה גבוה יותר. עריכה | תבנית | שיחה
31
-
הוספה
32
-
הוספה
33
-
הוספה
34
-
הוספה
35
-
הוספה
36
-
הוספה
37
-
הוספה
38
-
הוספה
39
-
הוספה
40
-
הוספה
41
-
הוספה
42
-
הוספה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה
51
-
הוספה
52
-
הוספה
53
-
הוספה
54
-
הוספה
55
-
הוספה
56
-
הוספה
57
-
הוספה
58
-
הוספה
59
-
הוספה
60
-
הוספה
61
-
הוספה
62
-
הוספה
63
-
הוספה
64
-
הוספה
65
-
הוספה
66
-
הוספה
67
-
הוספה
68
-
הוספה
69
-
הוספה
70
-
הוספה
71
-
הוספה
72
-
הוספה
73
-
הוספה
74
-
הוספה
75
-
הוספה
76
-
הוספה
77
-
הוספה
78
-
הוספה
79
-
הוספה
80
-
הוספה
81
-
הוספה
82
-
הוספה
83
-
הוספה
84
-
הוספה
85
-
הוספה
86
-
הוספה
87
-
הוספה
88
-
הוספה
89
-
הוספה
90
-
הוספה
91
-
הוספה
92
-
הוספה
93
-
הוספה
94
-
הוספה
95
-
הוספה
96
-
הוספה
97
-
הוספה
98
-
הוספה
99
-
הוספה
100
-
הוספה