פורטל:פריז/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1	חצר מארלי במוזיאון הלובר. בפריז נמצא מוזיאון הלובר - המוזיאון העתיק והגדול ביותר, הן בשטח התצוגה והן באוספים. עם שיא של 8.3 מיליון מבקרים בשנת 2006, הלובר ממוקם היטב כראשון בעולם ביחס למספר המבקרים בו.	עריכה | תבנית | שיחה
2	ברק פוגע במגדל אייפל בשנת 1902 רוחות הן הגורם העיקרי לתנודות של גורדי שחקים, אך הן מעולם לא השפיעו במיוחד על מגדל אייפל, בשל העובדה שהוא בנוי ממסבכי ברזל המקנים יציבות רבה למגדל, הנמצא ברובע השביעי של פריז, שבצרפת. גם בעת סופה במהירות של 169.2 קמ"ש, שנמדדה במרכז אירופה ב-26 בדצמבר 1999, התנודד המגדל רק 18 ס"מ. הגורם המרכזי לתנודת המגדל הוא דווקא השמש. בימים בהירים אור השמש מחמם את קורות המגדל, וכיוון שמתכת מתרחבת עם התחממותה, המגדל נוטה ב-16-18 ס"מ לכוון הנגדי לקרינת השמש. לאחר שקיעת החמה חוזר המגדל למצבו המאונך הרגיל.	עריכה | תבנית | שיחה
3	מגדל אייפל הוא מבנה פלדה קל יחסית, אשר נבנה ממסבכים שמקנים לו יציבות עם מעט מאוד חומר. הלחץ שהוא מפעיל על יסודותיו דומה ללחץ המפעיל אדם היושב בכיסא. שלד הפלדה של המגדל שוקל רק 7,300 טון, ואילו הוקף בגליל היה משקל האוויר בתוך הגליל גדול ממשקל זה. המגדל נצבע מחדש מדי חמש שנים - לשם כך יש צורך בחמישים טון צבע.	עריכה | תבנית | שיחה
4	גי דה מופאסאן, בתצלום של נדאר מגדל אייפל נבנה לקראת התערוכה העולמית שנערכה בפריז ב-1889. הציבור הפריזאי סלד תחילה מהמגדל, וקמה תנועת אמנים ואנשי רוח שטענו שהוא "חסר תועלת" ואינו משתלב היטב בנוף הפריזאי. לאחר התערוכה דרש הציבור לפרק את המגדל; הוויכוח בעניין נמשך משך 20 שנה, עד שהוחלט לעשותו "שימושי" על ידי הפיכתו לאנטנת שידור. הסופר הצרפתי גי דה מופאסאן, שנמנה עם המתנגדים למגדל, נהג לשתות כוס קפה בכל בוקר במסעדה שעל המגדל; כששאלוהו מדוע הוא עושה זאת ענה: "זהו המקום היחיד בפריז ממנו לא רואים את המגדל".	עריכה | תבנית | שיחה
5	שחרור פריז, 1944 יחסית לערי בירה אירופיות אחרות, נפגעה פריז באופן קל במלחמת העולם השנייה. אנדרטאות היסטוריות רבות בעיר חבות את קיומן, בין השאר, למפקדה הגרמני של העיר, הגנרל דיטריך פון קולטיץ, שב-23 באוגוסט 1944, זמן קצר לפני שחרור פריז הכבושה, קיבל פקודה ממטהו של היטלר, המורה לו להילחם עד האיש האחרון ו"להחריב את העיר עד היסוד". קולטיץ העדיף להתעלם מהפקודה ונכנע בפני בעלות הברית יומיים אחר כך.	עריכה | תבנית | שיחה
6	גשר נוטרדאם, מאת ניקולא-ז'אן-בטיסט רגן, 1756 הגשר העתיק ביותר בפריז הוא דווקא הגשר החדש (בצרפתית: Pont Neuf), שנבנה בהוראת אנרי הרביעי בין השנים 1578-1604. זה היה גשר האבן הראשון שלא נבנו עליו בתים, והוא נשמר בצורתו המקורית עד היום. לעומת זאת, הגשר בעל ההיסטוריה הארוכה ביותר בפריז הוא גשר נוטרדאם; ידוע שגשרים ניצבו במקומו מאז העת העתיקה, אך הם נהרסו פעמים רבות, בין השאר בשל הבתים הרבים שנבנו עליו וגרמו להתמוטטותו.	עריכה | תבנית | שיחה
7	ציור המתאר את כיבוש הבסטיליה בעת כיבוש מצודת הבסטיליה שבמזרח פריז, ב-14 ביולי 1789, שהו בה רק שבעה אסירים. ארבעה זייפנים, שני חולי נפש ואציל צרפתי שהואשם בסטייה מינית. נפילת הבסטיליה הייתה לסמל המהפכה הצרפתית וכיבושה בידי המהפכנים היה אות הפתיחה למרד גלוי נגד המלך. כיום, יום הבסטיליה הוא חג לאומי בצרפת.	עריכה | תבנית | שיחה
8	אגף רישלייה במוזיאון הלובר מוזיאון הלובר (Louvre), הנמצא בלב פריז שבצרפת, שימש בעבר כארמון הפאר של מלכי צרפת. במקורו הוא נבנה ב-1190, בימי המלך פיליפ אוגוסט, כמצודה מבוצרת בגבולה המערבי של העיר, במטרה להגן עליה מפני מתקפות הוויקינגים. המבצר נבנה באזור שכונה Lupara, שמקורו האטימולוגי אינו ברור. סברה מקובלת וקרבה אטימולוגית למילה הלטינית lupus (זאב), מצביעות על הימצאותם של זאבים באזור. סברה אחרת היא שהשם נגזר מהמילה הפרנקית lauer או leower, אשר מציינת מקום מבוצר בצרפתית. פחות מ-400 שנים לאחר מכן, בימי המלך פרנסואה הראשון, נהרסה המצודה והחלה בניית הארמון, אך השם נותר. בעת המהפכה הצרפתית הפך הארמון למוזיאון, והוא נפתח לקהל הרחב בשנת 1793.	עריכה | תבנית | שיחה
9	ברטראן דלָנוֹאֶה, ראש עיריית פריז משנת 2001, היה לפוליטיקאי הצרפתי הבכיר הראשון שהכריז על נטייתו המינית כהומוסקסואל (בראיון טלוויזיוני בשנת 1998 עוד בטרם נבחר לעמוד בראש העיר פריז). ב-5 באוקטובר 2002 נדקר דלנואה בעת שהתערבב בציבור במסגרת חגיגות לילה לבן בפריז "נואי בלנש". לפני שנלקח לבית החולים ביקש להמשיך בחגיגות. הפציעה לא הייתה מסכנת חיים והוא שוחרר מבית החולים כעבור שבועיים. המתנקש אזדין ברקן טען שהוא שונא פוליטיקאים מהמפלגה הסוציאליסטית והומוסקסואלים. אזדין ברקן קיבל אישור לעזוב את בית החולים לחולי נפש שם שהה, לאחר שסיים את הטיפול. בתחילת אפריל 2007 הוא לא הגיע לפגישה עם רופאיו ומאז נעלמו עקבותיו.	עריכה | תבנית | שיחה
10	גרן ארש (Grande Arche) שער הניצחון בפריז מבנה הגרנד ארש הוא נקודת הסיום של הציר ההיסטורי של פריז - ציר סרגלי המתחיל בארמון הלובר, עובר דרך השאנז אליזה ושער הניצחון ואורכו יותר מ-7 ק"מ. בניגוד לכל שאר המונומנטים הנמצאים בציר זה, הגרנד ארש נוטה בזווית קטנה שנראית כמו טעות חמורה בבנייה. לא הייתה זו טעות כמובן אלא קריצה מודרניסטית השוברת את הסימטריה אך בקרב הפריזאים, ששונאים את המונומנט בשל כך, נפוצה שמועה כי האדריכל התאבד עוד בטרם הסתיימה הבנייה בגלל הזווית השגויה.	עריכה | תבנית | שיחה
11	צלב לורן על רקע הטריקולור הצרפתי - שימש את ההתנגדות הצרפתית כרמז סמלי לז'אן ד'ארק המחתרת הצרפתית, הרזיסטנס, ניסתה להילחם בנאצים במלחמת העולם השנייה באמצעות נשק צחנה מיוחד שיוצר על ידי האמריקאים. ה"פצצות" היו אמורות להיות מושלכות על קצינים נאצים ולהדביק אותם בסירחון איום, אולם כתוצאה מתקלות מקומיות בהפעלה פשטה הצחנה בכל פריז והנשק נגנז.	עריכה | תבנית | שיחה
12	אחת מהמוניות של המארן המוצגת במוזיאון הצבא בפריז בליל 7 בספטמבר 1914, במהלך הקרב הראשון על המארן, תוגברה הארמייה השישית הצרפתית ב-6,000 חיילי מילואים שהגיעו ב-600 מוניות מפריז. אף על פי שתגבורת זו הייתה זניחה יחסית, לאור סדרי הכוחות שהשתתפו בקרב, הפך הביטוי "המוניות של המארן" בצרפת לסמל של אחדות וסולידריות לאומית.	עריכה | תבנית | שיחה
13	בעת מלחמת צרפת–פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה וכמה מנהיגים צרפתים אף נמלטו מפריז בכדור פורח.	עריכה | תבנית | שיחה
14	דאגרוטיפ של שדרות דו-טמפל, התצלום הראשון בהיסטוריה בו מופיעה דמות אנוש, 1838 האדם הראשון בהיסטוריה שצולם היה אלמוני שצחצחו את נעליו מול חלונו של לואי ז'אק מנדה דאגר, ממציא הדאגרוטיפ, בעת שזה צילם את שדרות דו-טמפל בפריז ב-1838. התצלום נחשף למשך מספר דקות, ולמעט אותו עובר אורח, כל עצם שזז בעת החשיפה לא הותיר את רישומו על לוח הצילום ונעלם. חשיפה בת מספר דקות הייתה קצרה מאוד יחסית לזמן שנדרש לניסֶפוֹר נִיֶיפּס לשם יצירת התצלום הראשון בהיסטוריה, כתריסר שנים לפני כן – חשיפה של שמונה שעות לערך. קיצור זמן החשיפה התאפשר הודות לגילוי "הדמות הסמויה" על ידי דאגר ב-1835, דמות בלתי נראית שמוטבעת על לוח הצילום לאחר חשיפה קצרה לאור, ואותה ניתן לפתח בעזרת עיבוי אדי כספית.	עריכה | תבנית | שיחה
15	תוואי האוריינט אקספרס השונים לאורך השנים האוריינט אקספרס הייתה רכבת נוסעים מהודרת, שפעלה במשך קרוב למאה שנה בין פריז שבצרפת לאיסטנבול שבטורקיה. עד הפעלת הקו הייתה הנסיעה בין אירופה לאימפריה העות'מאנית איטית ומסובכת כיוון שבכל מדינה הייתה רשת מסילות ברזל נפרדת לאורך המסלול. הנוסעים נאלצו לרדת מהרכבת במעבר הגבול ולעבור לרכבת אחרת. גם לאחר פתיחת קו האוריינט אקספרס ב-1883 עדיין נאלצו הנוסעים לרדת פעמיים מהקרונות במהלך הנסיעה ולהשתמש במעבורות לחציית מעברי מים. בפעם הראשונה בחציית נהר הדנובה, ובפעם השנייה בחציית הים השחור לאחר שהרכבת עצרה בתחנה הסופית בוורנה שבבולגריה. רק ב-1906 נסלל קו רציף לאיסטנבול, "סימפלון אוריינט אקספרס" שעבר במנהרת סימפלון מתחת להרי האלפים.	עריכה | תבנית | שיחה
16	מארי קירי מארי קירי, כלת פרס נובל לפיזיקה ופרס נובל לכימיה, נפטרה ב-4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית, כנראה בעקבות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית במחקריה; באותה תקופה לא הייתה מודעות לסכנות הנובעות מקרינה מייננת. בבדיקות שנערכו בביתה של קירי כ-60 שנה לאחר מותה, נמצאו חומרים רדיואקטיביים במקומות רבים, בין השאר על ספרי הבישול שלה. בשנת 1995 הועבר ארון הקבורה שלה לפנתאון בפריז, וכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה לכבוד זה. בפנתאון קבור גם בעלה פייר קירי, שנהרג מדריסת כרכרה, ובכך כנראה נמנע ממנו מוות מקרינה בדומה לאשתו.	עריכה | תבנית | שיחה
17	סודוקו משחק החידה סוּדוֹקוּ, ראשי תיבות ביפנית למשפט: "המספרים חייבים להופיע פעם אחת", הוא שעשוע מתמטי הדורש מחשבה ולוגיקה, ומבוסס על ריבוע לטיני בגודל 9, עם דרישה נוספת על הספרות בתשעה תת-ריבועים בגודל 3. משחקי השלמה של ריבוע קסם הופיעו לראשונה בעיתונים בצרפת בשלהי המאה ה-19. ב-1892 פרסם עיתון בפריז ריבוע קסם בגודל 9X9 ממולא חלקית שהיו בו חלק מתכונות הסודוקו. גרסה נוספת, דומה יותר לסודוקו המודרני, הופיעה כעבור שלוש שנים בעיתון צרפתי מתחרה. המשחק במתכונתו הנוכחית הופיע לראשונה ב-1979 באחד המגזינים של דל (Dell). גרסה זו הומצאה על ידי הווארד גארנס (Howard Garns), ארכיטקט אמריקאי בן 74 שפרש לגמלאות. המשחק זכה להצלחה רבה ביפן בשנות ה-80, והתפשט בעולם, וגם בישראל, החל מסוף 2004.	עריכה | תבנית | שיחה
18	נדאר הצלם הצרפתי נדאר ייסד בשנת 1863 את "האגודה לעידוד תנועה אווירית באמצעיות מכונות הכבדות מהאוויר", ואף בנה לעצמו כדור פורח עצום בגודלו שזכה לשם "הענק" והושלם באוקטובר 1863. כדור זה, היה בגודל של כ-45 מטר, הכיל סטודיו מעופף לצילום ויכול היה לשאת תריסר איש. הפרויקט החדש, ושני הספרים שכתב אודותיו, הפכו את נדאר למפורסם בקרב הקהל יותר מכל פרויקט קודם אחר שלו. בטיסת הבכורה, שנערכה ב-4 באוקטובר, צפו כ-500,000 פריזאים (כשליש מאוכלוסיית פריז), שהצטופפו באזור 'שאן-דה-מרס' בעיר וצפו בבלון ממריא לצלילי תזמורת.	עריכה | תבנית | שיחה
19	האיטלקי דורנדו פייטרי מנצח באולימפיאדת לונדון בעזרת המארגנים. הוא נפסל לאחר מכן ריצת מרתון היא תחרות הריצה הארוכה ביותר במשחקים האולימפיים. על פי ספרו של הרודוטוס, מנהיגי אתונה שלחו את הרץ פידיפידס לספרטה בשנת 490 לפנה"ס על מנת לגייס עזרה לפני מלחמתם עם הפרסים. הוא גמע מרחק עצום של 450 קילומטר בכמה ימים, אך חזר מספרטה בידיים ריקות. הסיפור התגלגל לאגדה לפיה רץ פידיפדס מהעיר מרתון לאתונה על מנת להביא את בשורת ניצחון היוונים בקרב מרתון, ומת לאחר שמסר את הידיעה. המרחק בין שתי הערים הוא 34.5 ק"מ, אולם לצורך המרתון האולימפי הראשון באולימפיאדת אתונה נבחרה דרך נוחה יותר שאורכה 40 ק"מ. המרחק הנוכחי של הריצה, 42.195 ק"מ, נקבע באולימפיאדת לונדון בעקבות דרישתם של בני בית המלוכה הבריטי לצפות בתחילת הריצה, והפך לרשמי ב-1921, באולימפיאדת פריז.	עריכה | תבנית | שיחה
20	רעמסס השני נחשב על ידי רבים ל"פרעה" ששלט בימי יציאת מצרים. המומיה של רעמסס התגלתה בעמק המלכים, ונשמרה במצרים. בשנת 1974 הבחינו מדענים כי מצבה של המומיה מדרדר, וכי היא נרקבת והולכת. הוחלט לשלוח את המלך לפריז לשם בחינה בידי מומחים. המומיה התקבלה בפריז בכבוד מלכים, לרבות מסדר צבאי שנערך לכבודה בשדה התעופה לה בורז'ה. המדענים בפריז מצאו כי על המומיה התיישבה פטריה, והצליחו להסיר את הנגע. כיום ניתן לראות את המומיה במוזיאון המצרי בקהיר.	עריכה | תבנית | שיחה
21	פאבו נורמי באולימפיאדת אנטוורפן (1920) האתלט הפיני פאבו נורמי זכה במדליה בכל אחת מ-12 תחרויות הריצה למרחקים ארוכים שבהן השתתף במשחקים האולימפיים. באולימפיאדת פריז (1924), שבה זכה נורמי בחמש מדליות זהב, אסרו עליו ראשי המשלחת הפינית לנסות להגן על תוארו מאולימפיאדת אנטוורפן (1920) בריצת 10,000 מטר. על פי הטענה הרשמית הם חששו לבריאותו, אך בפועל רצו העסקנים לתת לבן ארצו, וילה ריטולה, סיכוי טוב לזכות בזהב, והוא אכן זכה תוך כדי קביעת שיא עולם. במחאה יצא נורמי לריצה במסלול סמוך וקבע תוצאה טובה משיא העולם הטרי של ריטולה. עם חזרתו לפינלנד קבע נורמי שיא עולם רשמי במרחק זה – שיא שהחזיק מעמד במשך 13 שנה. באותה ריצה הוא שבר עוד ארבעה שיאים במרחקי הביניים. באולימפיאדת אמסטרדם (1928) זכה נורמי במדליית הזהב ל-10,000 מטרים פעם נוספת, כשהוא מקדים על קו הסיום את ריטולה, יריבו המושבע.	עריכה | תבנית | שיחה
22	ז'ורז' סאנד ב-1864 ז'ורז' סאנד הוא שם העט של הברונית דוּדֶבַאן (1804-1876), שהייתה סופרת צרפתייה. סאנד נחשבת כפמיניסטית מוקדמת, למעשה עוד בטרם הומצאה המילה. היא תמכה בזכויות נשים, ואף עזבה את בעלה, והתגוררה לבדה עם שני ילדיה. לאחר הפרידה מבעלה חשפה סאנד את חיבתה לבגדי גברים, כמכנסיים וחליפה, דבר שלא היה מקובל באותה תקופה, אף שהמשיכה להתלבש בשמלות באירועים חברתיים. התלבושת הגברית אפשרה לה לנוע בחופשיות יתרה ברחובות פריז, וזיכתה אותה בגישה למקומות, שככל הנראה היו אסורים על אישה במעמדה. זו הייתה התנהגות יוצאת דופן במאה ה-19, זמן שבו מוסכמות וכללים חברתיים – ובמיוחד בקרב המעמד הגבוה – היו בעלי חשיבות עליונה. כתוצאה מכך איבדה סאנד זכויות-יתר רבות הכרוכות במעמדה כברונית. למרבה האירוניה, חיים בנפרד מן הבעל היו מוסכמה מקובלת באותה תקופה, בקרב נשים מן המעמדות הגבוהים, כל עוד הן נמנעו מלנהוג בצורה יוצאת דופן בציבור.	עריכה | תבנית | שיחה
23	"הקטקומבות של פריז" מעשה ידי הצייר ויקטור הרטמן תמונות בתערוכה היא יצירה מוזיקלית מיוחדת במינה. זוהי סוויטה שנכתבה על ידי המלחין הרוסי מודסט מוסורגסקי בשנת 1874, לזכרו של חברו המת, הצייר ויקטור הרטמן. היצירה מורכבת מ-10 קטעים, שכל אחד מהם מייצג ציור אמיתי פרי מכחולו של הרטמן. הקטעים קשורים זה לזה בקטעי ביניים, המכונים "פרומנדה" (בצרפתית "טיילת"). המלחין מוריס ראוול תזמר את היצירה בשנת 1922. בצורתה התזמורתית נוגנה לראשונה בפריז, במאי 1923.	עריכה | תבנית | שיחה
24	במקצה הגמר בריצת 100 מטר באולימפיאדת פריז ב־1924 ניצח האתלט היהודי הבריטי, הרולד אברהמס. במקום השלישי במרוץ זה זכה האתלט הניו זילנדי, ארתור פוריט. המרוץ התקיים ב־7 ביולי בשעה 7 בערב ומאז ועד למותו של אברהמס ב־1978 הקפידו השניים להיפגש לארוחה מדי שנה באותו תאריך ובאותה שעה בה התקיים המרוץ. לימים הונצח מרוץ זה בסרט "מרכבות האש". ארתור פוריט, שבהמשך חייו הוכשר כרופא, שירת כרופא צבאי במלחמת העולם השנייה במערכה בצפון אפריקה ובפלישה לנורמנדי, שימש כרופאם האישי של ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת ושל בתו, המלכה הנוכחית, אליזבת השנייה ולימים כיהן בתפקיד המושל הכללי ה־11 של ניו זילנד. פוריט היה אחד משני הספורטאים הניו זילנדים היחידים שנשאו את דגל ניו זילנד בשני טקסי פתיחה של המשחקים האולימפיים, באולימפיאדת פריז ובאולימפיאדת אמסטרדם ארבע שנים לאחר מכן.	עריכה | תבנית | שיחה
25	טקס הפתיחה של האולימפיאדה המודרנית הראשונה באתונה מקורם של המשחקים האולימפיים הוא במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. המסורת האולימפית חודשה בשנת 1894 בוועידה בינלאומית, בהשתתפות נציגים מ-13 מדינות שהתקיימה בסורבון שבפריז, כאשר מוביל הרעיון היה הברון הצרפתי פייר דה קוברטן. באולימפיאדת אתונה (1896) שנפתחה באתונה ב-6 באפריל 1896, השתתפו 245 מתחרים מ-14 מדינות. 112 שנים לאחר מכן התרחבה מאוד התנועה האולימפית, ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008), השתתפו 11,028 מתחרים מ-204 מדינות.	עריכה | תבנית | שיחה
26	מזרקת הלוטוס, הנמצאת בחצר המזרחית של האירופה סנטר, בברלין, נבנתה על ידי האמנים הפריזאים ברנרד בשה ופרנסואה בשה. יצירת אמנות זו הוזמנה עבור הגלריה הלאומית החדשה של ברלין, בשנת 1975, אבל בשנת 1981 הוחלט להוציאה מהגלריה, והיא הושאלה בלא הגבלת זמן לאירופה סנטר, בשנת 1982.	עריכה | תבנית | שיחה
27	רייכלט עם חליפת המצנח שהמציא פרנץ רייכלט היה חייט וממציא אוסטרי-צרפתי, שנהרג כאשר ניסה להוכיח את יעילותה של המצאתו. רייכלט המציא חליפת מצנח, במטרה לאפשר לטייסים להימלט ממטוס מגובה נמוך. ניסויי הצניחה שביצע עם חליפתו, מגובה של 8 עד 10 מטר נכשלו ובמסגרתן הוא שבר את רגלו. עם זאת, רייכלט סבר שהצניחה תצליח, אם תתבצע מגובה של עשרות מטרים. בתחילת פברואר 1912 קיבל רייכלט היתר מעיריית פריז לבצע ניסוי צניחה ממגדל אייפל באמצעות בובות. ביום הצניחה, 4 בפברואר, הגיע רייכלט למקום כשהוא לבוש בחליפת הצניחה, והודיע כי הוא מתכוון לבצעה בעצמו. חבריו ניסו להניאו מכך ללא הצלחה. בשעה 08:22 קפץ רייכלט מהמפלס הראשון של מגדל אייפל, מגובה של 57 מטר – ונהרג. למרות הכישלון, רייכלט נחשב לאחד מחלוצי הצניחה החופשית ונודע בכינוי "החייט המעופף".	עריכה | תבנית | שיחה
28	מגדל טוקיו "מגדל טוקיו" הוא מגדל תקשורת ותצפית הממוקם בפארק שיבא שברובע מינאטו-קו שבטוקיו, יפן. גובה המגדל 332.5 מטר, והוא מגדל תומכות הפלדה הגבוה בעולם, אף יותר ממגדל אייפל. מגדל זה הוא המבנה השני בגובהו ביפן (אחרי מגדל עץ השמיים). המגדל נבנה בהשראת מגדל אייפל, והוא צבוע בצבעי כתום בינלאומי ולבן לסירוגין, לבטיחות אווירית.	עריכה | תבנית | שיחה
29	מוצג במוזיאון הביוב במוזיאון הביוב של פריז מוסבר מבנה מערכת הביוב המורכבת של פריז. המבקרים במוזיאון לומדים את מיקום מפלסי הביוב השונים בפריז וכיצד מתוחזקת המערכת, תוך הליכה בצמוד לחלק מצנרת הביוב. הסיור כולל מעבר מעל תעלות ביוב פעילות, המקורות ברשתות. מעל תעלות אלו מוצגת היסטוריית מערכת המים והביוב של העיר, במגוון היבטים, כולל איורים מתקופות שונות. כמו כן, כולל הסיור תעלות ביוב עתיקות נטושות, ומוצגים בו אמצעים לניקוי תעלות ביוב, הכוללים סירות וכדורים גדולים, הנגררים בתעלה. במהלך הסיור אסור לאכול, ובסיומו יש לשטוף ידיים ביסודיות.	עריכה | תבנית | שיחה
30	רקדן דיסקו דיסקו הוא סגנון מוזיקה, שקל לרקוד לפיו, בקצב גבוה, שהיה פופולרי בעולם בשנות ה-70. מקור השם "דיסקו" במילה הצרפתית "דיסקוטק". דיסקוטק הוא מועדון לילה לריקודים, בו מושמעת מוזיקה מתקליטים. שם זה למועדון ריקודים נטבע בשנת 1941, משם מועדון ספציפי, La Discothèque, שהיה ברחוב Rue de la Huchette, בפריז. המונח הצרפתי Discothèque, שפרושו תקליטיה או אוסף תקליטים, הוא הלחם המילה תקליט - Disque והמילה היוונית θήκη – ארגז או תיבה. בדומה למילה הצרפתית bibliothèque – ספרייה.	עריכה | תבנית | שיחה
31	La lecture פבלו פיקאסו נחשב כיום לאחד מחשובי הציירים של העת החדשה. כל מוזיאון אמנות גאה לתלות את ציוריו. אולם בשנת 1947, פיקאסו קיבל רשות לתלות מעבודותיו ב"גלריה הגדולה" שבמוזיאון הלובר, בתנאים מגבילים ביותר. רשות זו ניתנה לו רק ליום בודד - יום שלישי, בו המוזיאון סגור, ובהתניה כי עבודותיו יוסרו עד לפתיחתו מחדש של המוזיאון ביום שלמחרת.	עריכה | תבנית | שיחה
32	גוסטב אייפל גוסטב אייפל, שזכור כיום בעיקר כאדריכל והמהנדס של מגדל אייפל, בנה לעצמו דירה פרטית, במרומי מגדל זה. כיום דירה זו משמשת כמוזיאון.	עריכה | תבנית | שיחה
33	פוסטר אולימפיאדת פריז 1900 המשחקים האולימפיים הראשונים בעת החדשה, אולימפיאדת אתונה (1896) היו די מצומצמים. התחרו בהם רק 241 גברים, מ-14 מדינות, במשך תשעה ימים, ב-43 תחרויות, בתשעה ענפי ספורט. מארגני המשחקים הבאים, אולימפיאדת פריז (1900), הרחיבו את היריעה, ושיתפו 997 מתחרים מהם 22 נשים מ-24 מדינות, במשך חצי שנה, ב-95 תחרויות, ב-18 ענפי ספורט. עבור חלק מענפי הספורט האלו, זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה, שתחרויות בהם נערכו במשחקים האולימפיים. תחרויות באחדים מהם, כמו בענפי הספורט המוטורי, זוכות לתשומת לב עולמית, במסגרות אחרות. תחרויות באחרים לא זוכות לתשומת לב עולמית, אם הן בכלל נערכות. למשל תחרות הטסת הכדורים הפורחים, שחיית 200 מ' עם מכשולים ושחייה תת-מימית. אך למרות הרחבת היריעה, חלק מהתחרויות חסרות טעם, בשל מחסור במתחרים. לדוגמה, את שלושת המקומות הראשונים בתחרות הכדורגל תפסו שלוש הנבחרות היחידות, שהתייצבו לתחרות.	עריכה | תבנית | שיחה

בחזרה לפורטל