פורטל:דת/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	שלמה אבן גבירול החיבור הפילוסופי "Fons Vitæ" ("מעיין החיים" או "מקור החיים") מאת "אביסברון" (Avicebron) או "אבנסברול" (Avencebrol) היה מאז המאה ה-12 מנדבכי תורת הסכולסטיקה הנוצרית – שיטת חקר תאולוגית מימי הביניים. ב-1846 נתקל הבלשן שלמה מונק בספרייה הלאומית של צרפת בכתב יד כתוב עברית מאת שם טוב בן יוסף אבן פלקירה. כתב יד זה הכיל ציטוטים שתורגמו מאותו מקור בערבית ממנו תורגם גם "Fons Vitæ" ללטינית. גילויו של מונק עורר סנסציה כיוון שהוכיח כי החיבור ממנו תורגם "Fons Vitæ" הוא היצירה "מקור חיים", והמחבר שלה, שכונה "אביסברון" או "אבנסברול", הוא למעשה הפילוסוף והמשורר היהודי שלמה אבן גבירול.	עריכה | תבנית | שיחה
2	בית הכנסת של קהילת האבאיודאיה בגבעת נבוגייה, ליד העיר מבאלה באוגנדה האַבָּאיוּדָאיָה הם קהילה במזרח אוגנדה שממלאת אחר מנהגי הדת היהודית. הקהילה הוקמה על ידי סמיי קאקונגולו, מצביא גדול והצ'יף הראשי של הפרובינציה המזרחית באוגנדה הקולוניאלית, בעקבות אכזבתו מהבריטים ומהדת הנוצרית. מבחינה אתנית, בני האבאיודאיה הם בני עם הבגנדה, ואין להם שום קשר היסטורי לעם היהודי שמקורו בארץ ישראל, פרט לפרקטיקה הדתית שלהם. בני הקהילה חובשים כיפות, מלים את ילדיהם, מקפידים על שחיטה כשרה והלכות כשרות, וחוגגים את חגי ישראל. הקהילה מוכרת על ידי רבנים מהיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית כקהילה יהודית, ובשנת 2008 הקימה הקהילה הקונסרבטיבית ישיבה בעיר מבאלה. היהדות האורתודוקסית אינה מכירה בהם כיהודים.	עריכה | תבנית | שיחה
3	היהדות האורתודוקסית, כמו דתות אחרות בעבר ובהווה, ממנה למשרות דתיות למיניהן בעיקר גברים. עם זאת, בהיסטוריה של היהדות האורתודוקסית שמור מקום של כבוד גם לנשים אחדות שזכו למוניטין דתיים או כיהנו בממסד הרבני. מרים, דבורה וחולדה היו נביאות או שופטות והנהיגו את עם ישראל. ברוריה, אשת התנא רבי מאיר, צוטטה כמה וכמה פעמים בתלמוד. בישיבה בגרמניה, בסוף המאה ה-14, הורתה מבעד לווילון אשה בשם מרים, שהייתה סבתו של רבי שלמה לוריא, וכונתה "מרים תופסת ישיבה". דונה גרציה נשיא ייסדה ישיבה בטבריה במאה ה-16. במאה ה-17 בכורדיסטן, כיהנה אסנת ברזאני כראש ישיבה. היא הייתה ידועה בכינוי "התנאית", ואף פנו אליה בראשי התיבות כמוהר"ר, שפירושן "כבוד מורנו ורבנו הרב רבי". הבתולה מלודמיר נהגה כאדמו"ר, הניחה תפילין ועסקה בקבלה מעשית במאה ה-19.	עריכה | תבנית | שיחה
4	האפיפיור הנוכחי, פרנציסקוס כוונת הביטוי "עד שייצא עשן לבן" היא "עד שיימצא פתרון". מקור הביטוי הוא בקונקלווה – תהליך בחירת האפיפיור, ראש הכנסייה הקתולית. לאחר מות האפיפיור המכהן, מתכנסים בקפלה הסיסטינית שבקריית הוותיקן החשמנים הדנים במציאת מחליפו. בסיום כל סבב הצבעה, נלקחים כל פתקי ההצבעה ונשרפים בתנור הפולט את העשן לארובה הגלויה למאמינים הנאספים בכיכר פטרוס הקדוש. אם לא הושג הרוב הדרוש לבחירה, מוסיפים לבעירה חומר הצובע את העשן בצבע שחור. אם הושג הרוב הדרוש, נצבע העשן בצבע לבן. לאחר בחירת האפיפיור יוצא החשמן הבכיר למרפסת של בזיליקת פטרוס הקדוש ומכריז "הבמוס פאפאם!" (בלטינית: יש לנו אפיפיור).	עריכה | תבנית | שיחה
5	קברו של מייסד הדת השייח' עדי בן מֻסָאפר, בלאלש שבכורדיסטן העיראקית היזידים הם קבוצת דת-לאום של כורדים ובה כמיליון מאמינים שרובם מתגוררים בסביבות מוסול שבעיראק. בתקופת האימפריה העות'מאנית נרדפו המאמינים על ידי השלטונות, לאחר שהואשמו כי הם עובדי השטן. הדת ייחודית במאפיינים רבים. כך, למשל, יום המנוחה הוא יום שבת, אך יום רביעי נחשב כיום קדוש; השנה החדשה נחגגת בחודש ניסן; ובסביבות חודש אלול ותשרי נחגג הסתיו על ידי התכנסות לסעודה גדולה – בהתכנסות זו רוחצים היזידים בנהר ומדליקים מאות מנורות בקברי קדושים; קיים איסור לירוק על האדמה או על אש; ומגע ממושך עם מי שאינם יזידים נחשב למטמא. כמו כן, חל איסור, שלעיתים אינו מתקיים במלואו, על לבישת בגדים בצבע כחול ועל אכילת חסה.	עריכה | תבנית | שיחה
6	ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 כפי שצולם בטורקיה ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 עורר עניין רב בקרב מדענים וחובבי אסטרונומיה שנסעו במיוחד לאזורים בהם נצפה ליקוי חמה מלא. בניגריה נדרשה היערכות מיוחדת של כוחות הביטחון לקראת האירוע לאחר שב-9 בינואר 2001 פרצו בעיר מיידוגורי בצפון-מערב ניגריה מהומות קשות בעקבות ליקוי לבנה. קבוצות צעירים מוסלמים התפרעו בעיר ותקפו בעיקר כנסיות, ומטרות נוצריות אחרות, בטיעון שאלוהים מסתיר את הירח כעונש לכופרים. עקב כך הוציא שר ההסברה הניגרי הודעה מטעם הממשלה הקוראת לאזרחים לא להיכנס לפאניקה לקראת ליקוי החמה ב-2006.	עריכה | תבנית | שיחה
7	שיעים בבחריין מכים את עצמם בחזה ביום עשוראא' האימאם חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד, נהרג בקרב בכרבלא שבעיראק, ביום העשירי בחודש המוסלמי מוחרם, שנת 61 להג'רה. יום זה מצוין עד היום בקרב השיעים בצום וטקסי זיכרון וחלק אף מכים ופוצעים את עצמם בחרבות וסכינים עד זוב דם. ישנה מסורת שלפיה קבור ראשו של חוסיין סמוך לבית החולים ברזילי באשקלון. צה"ל פוצץ ב-1950 את המבנה העתיק שהיה במקום, אך מדי שנה מגיעים להתפלל במקום עשרות מאמינים שיעים, בעיקר מהודו ופקיסטן.	עריכה | תבנית | שיחה
8	בוב מארלי ביולי 1977 אובחן אצל בוב מארלי סרטן ממאיר בבוהן כף הרגל. הוא סירב לקטיעה מלאה של האצבע, בשל אמונתו בדת הראסטפארי, אך קיבל טיפול רפואי. כשנה לאחר מכן התברר כי הסרטן התפשט בגופו, מהבוהן לאיברים אחרים ובמיוחד למוח ולריאות. הוא קיבל טיפול ממומחה רפואי במינכן, אך מצבו הידרדר. גם במצבו הקשה סירב מארלי לכתוב צוואה, שכן לפי דתו זוהי הודאה כי הוא בן תמותה וויתור על אפשרות היותו אחד מהנבחרים לחיי נצח. לבסוף נפטר ב-11 במאי 1981, לאחר שמטוסו נחת במיאמי בדרכו חזרה לג'מייקה, והוא בן 36 בלבד.	עריכה | תבנית | שיחה
9	איה סופיה מבני דת רבים בהיסטוריה שינו את יעודם ושימשו דתות שונות. הפרתנון באתונה שימש כמקדש יווני, כנסייה נוצרית ומסגד מוסלמי עד אשר נחרב. איה סופיה באיסטנבול שימשה ככנסייה ביזנטית והוסבה למסגד אך בשל העובדה שהמבנה לא תוכנן לתפילה בכיוון העיר מכה, היה קושי לקיים בו מסגד ולכן המבנה משמש כיום כמוזיאון.	עריכה | תבנית | שיחה
10	בין ממצאי הארכאולוג זאב משל, שחפר בשנות ה-70 בכונתילת עג'רוד שבסיני, היה פיטס (כד גדול) ועליו מצוירים שני אלים דמויי עגל, בעלי זנב או פין, ומעליהם אישה מנגנת, מעל לציור, נכתב בין השאר:"[ב]רכת אתכם ליהוה שמרנ ולאשרת" (בירכתי אתכם ליהוה שומרון ולאשרתו). למרות שידוע, ממקורות תנכ"יים, על עבודת אלילים בקרב בני ישראל, זו דוגמה נדירה בה משולב האל יהוה בתוך פנתיאון ויש לו בת זוג – האשרה (כתובת דומה נמצאה על ידי הארכאולוג ויליאם דוור בדרום הר חברון).	עריכה | תבנית | שיחה
11	קרל מרקס לפי הגישה המרקסיסטית, הדת מאפשרת לחברה לשמר את הערכים והצורה החברתית הקיימת. על ידי אמונה דתית מנסה האדם לפתור את בעיותיו במסגרת הפרקסיס הקיים, על ידי התקרבות לאל ולטוב הרוחני, ואינו מפתח מודעות ואקטיביות כלפי מבנה החברה. הדת מנציחה את ההיררכיה החברתית, ומציבה את אושרו של האדם כנובע אך ורק מציות לאל ולשליחיו. לפי גישה זו, בעולם המודרני משמשת הדת כשהיא מצמצמת את הפעילות הפוליטית-חברתית של האדם במדינה ומונעת ממנו את הרצון לשנות את החברה על מנת לקדם את אושרו. הדת, לפי מרקס, היא "אופיום להמונים".	עריכה | תבנית | שיחה
12	בנייו הקפיטול של מדינת נברסקה בלינקולן ארני צ'יימברס, חבר לשעבר במשך 37 שנים בבית המחוקקים של מדינת נברסקה, הגיש ב-2007 תביעה נגד אלוהים וביקש כי הנתבע יוצא להורג על ידי זריקת רעל. לטענתו, אלוהים אשם בפעילות טרור משום שהוא מפיץ "אימת מוות והרס בקרב מיליונים מתושבי כדור הארץ". בית המשפט של נברסקה ביטל את התביעה, בטענה כי לא ניתן לזמן את הנתבע לדיון היות שכתובת המגורים שלו אינה נמצאת ברישומים.	עריכה | תבנית | שיחה
13	לשפת האספרנטו תפקיד חשוב בהגותה של הדת היפנית אואומוטו, הרואה בה כלי לאחדות והרמוניה עולמית. משום כך נחשב אליעזר לודוויג זמנהוף, הבלשן היהודי-פולני שהמציא את שפת האספרנטו, לקאמי (מעין אל) בדת. גם עבור זמנהוף לא הייתה השפה שפיתח כלי לשוני בלבד, אלא מכשיר לקידום ההשקפה שבה דגל, הומארניסמו, השקפה הרואה את השוויון והאחדות בין בני האדם כולם כערכים עליונים. תחילה כינה השקפה זו "הילליסמו", בהשראת תורתו של הלל הזקן.	עריכה | תבנית | שיחה
14	תמונה מהסרט "הבית של השטן" (1896) נושאי דת ואמונה, כמו גם קונפליקטים בין טוב ורע, הם נראטיב שיח שגור בקולנוע. עם זאת, סרט הקולנוע הראשון בו הופיע אלוהים יצא רק בשנת 1950, יותר ממחצית המאה מאז המצאת הקולנוע. לעומתו, השטן כיכב כבר בסרטים האילמים הראשונים, עוד בשלהי המאה ה-19. הראשון לגלם את דמותו היה חלוץ הקולנוע הפנטסטי ז'ורז' מלייס, אשר עוד ב-1896, הופיע בעצמו בדמות השד מפיסטו, בסרט קצר בן שתי דקות, אשר נחשב לראשון סרטי האימה.	עריכה | תבנית | שיחה
15	ציור קיר יווני-אורתודוקסי של ישו מהמאה ה-11 ספר תולדות ישו הוא ספר עברי שנפוץ בימי הביניים וסיפר את קורותיו של ישו מזווית יהודית. בעיקרו הוא מתמקד בישו עצמו ולא בנצרות בכללותה. עלילת הספר עושה שימוש בחלק מהכתוב בברית החדשה תוך כדי שהיא נותנת לו פרשנות לעגנית.	עריכה | תבנית | שיחה
16	חתימתו של שלמה מולכו יחד עם דוד הראובני עסק שלמה מולכו באקטיביזם משיחי ופוליטי כשהחל לראות עצמו כמשיח. מולכו והראובני אף הגדילו לעשות כשביקרו בחצרות מלוכה ובמעונו של האפיפיור על מנת לשכנעם להקים צבא יהודי שילחם בעזרת הנשק האירופאי באימפריה העות'מאנית ולשחרר על ידי כך את ארץ ישראל משליטת האסלאם.	עריכה | תבנית | שיחה
17	פנים בית הכנסת הקראי במושב מצליח יהדות קראית היא זרם ביהדות ששמו נגזר מהמילה "מקרא" – חבריו מאמינים במקרא כפשוטו ואינם מקבלים את התורה שבעל פה, וזאת בשונה מהיהדות הרבנית. למייסד היהדות הקראית, שבתקופות המוקדמות פירושי התורה שלה היו בדרך כלל מחמירים יותר מאשר פירושי חז"ל, נחשב החכם ענן בן דוד הנשיא. הקראים, שמספרם בעולם מוערך בכ-35,000 נפש, מתוכם כ-25,000 בישראל, מגדירים עצמם כיהודים למרות שאינם כאלה על פי הגדרת הרבנות הראשית. בשונה מיהודים אורתודוקסים, הקראים הדתיים אינם חובשים כיפה לראשם, אלא בבית הכנסת ובעת התפילה.	עריכה | תבנית | שיחה
18	בארצות הברית טענו אנשים רבים בזכות איסור הכנסת ספרי הארי פוטר לבתי ספר בגין טיעונים משפטיים שונים, בין היתר על בסיס הטיעון שדת הכישוף ויקה היא דת המוכרת על ידי הממשל, ולפיכך התרת הכנסת הספרים לבתי ספר ציבוריים תגרום להפרת עקרון הפרדת הדת מהמדינה. במשך השנים נעשו ניסיונות שונים ברחבי ארצות הברית להגביל את הגישה או את המכירה של הספרים על בסיס טיעונים בעלי אופי דתי. ביקורת שלילית על הספרים נמתחה גם מצד אחד ממגרשי השדים הרשמיים בדיוקסיה של רומא, האב גבריאל אמורת, אשר טען כי בספרים מצויה נוכחותו של השטן וכי לשווא יש בהם הבחנה (שלשיטתו כלל לא קיימת) בין קסם לבן וטוב לבין קסם שחור ורע. באנגליה, לדוגמה, החליט הדיקן של קתדרלת קנטרברי לאסור על השימוש במקום כאתר צילום לסצנות המתרחשות בבית הספר הוגוורטס, וטען כי אין זה ראוי שכנסייה נוצרית תשמש לקידום דימויים פגניים. מנגד, הדיקן של קתדרלת גלוסטר הסכים לצילומי הסרטים בשטח הקתדרלה שבניהולו, וטען כי מדובר בספרים חיוביים. גם ג'ורג' קארי, מי שכיהן בין 1991 ל-2002 בתפקיד הארכיבישוף מקנטרברי, שיבח את הספרים וטען כי הם עוסקים בצורה רצינית בסוגיות מוסריות מהותיות.	עריכה | תבנית | שיחה
19	ציור קיר יווני-אורתודוקסי של ישו מהמאה ה-11 ישו הוא הדמות המרכזית בדת הנוצרית, והוא נחשב בה לבנו של אלוהים ולמשיח. חג המולד, יום הולדתו של ישו, מצוין ב-25 בדצמבר ברוב העדות הנוצריות, אולם התאריך המדויק של לידתו לא מוזכר בברית החדשה, ורק בשנת 221 מופיע בכתובים הציון כי ישו נולד ביום זה. חשיבותו של חג המולד בלוח השנה הנוצרי עלתה בימי הביניים, וכיום זה החג המרכזי במדינות רבות. עם הזמן נוספה לישו חשיבות גם בדתות אחרות. הוא נחשב לנביא בדת האסלאם, שבה הוא מכונה עיסא, ויש לו מעמד של נביא גם אצל הדרוזים, הבהאאים והאחמדים.	עריכה | תבנית | שיחה
20	וָרַנַאסִי וָרַנַאסִי הידועה גם בשמות בָּנַארַס וקָאשִי, היא עיר במדינת אוטר פראדש שבהודו, הממוקמת על גדות נהר הגנגס, ומהווה את אחת הערים הקדושות ביותר בהינדואיזם. על פי המיתולוגיה ההינדית, ורנאסי נוסדה על ידי האל שיווה לפני 5,000 שנה. העיר יושבה לראשונה לפני כ-3,000 שנה, ונחשבת לאחת הערים העתיקות בעולם שהן מיושבות ברציפות. החל מתקופה זו היוותה מרכז דתי ותרבותי של אזור צפון הודו. הינדים אדוקים עורכים מסעות עלייה לרגל לוורנאסי כדי לרחוץ בגנגס, להשתתף בטקסי הפוג'ה המפורסמים של העיר ולעשות מדיטציה על גדות הנהר.	עריכה | תבנית | שיחה
21	קסים בירושלים, חגיגות הסיגד 2009 במסורת ביתא ישראל, בנוסף לשלוש הרגלים, קיים חג רביעי של עלייה לרגל, הוא חג המהללה (מאמהרית, תחנון), או בשמו העממי, הסיגד. החלק המרכזי של החג החל בעבר בטיפוס אל פיסגת הר גבוה, כאשר רבים מן הצועדים עושים דרכם כשעל ראשיהם אבנים או ספרי קודש עטופים. הבחירה בהר נעשתה משתי סיבות מרכזיות, האחת, חיזוק הקשר למעמד הר סיני, והשנייה, האמונה כי מקום גבוה הוא טהור יותר וכי שורים בו שכינה וחסד. כיום נחוג החג בירושלים ומהווה חג רשמי בישראל ויום בחירה.	עריכה | תבנית | שיחה
22	זוג ממתין לחתונתו, איטליה נישואים אזרחיים, החלו להיות מוכרים במערב במהלך המאה ה-17. עד אז הדרך היחידה להנשא הייתה באמצעות איש דת. כיום, הנישואים האזרחים מקובלים ברוב מדינות המערב. כל מדינה מחזיקה מרשם אוכלוסין ובו נרשם גם המעמד האישי, ורוב המדינות רואות זאת כסמכותן האזרחית לרשום זוג כנשוי, גם מבלי שביצע טקס דתי, אם עמד בתנאים הנדרשים על ידי המדינה. עדיין ישנן מדינות מעטות, לדוגמה, מדינת ישראל, המתנות רישום של זוג כנשוי, בכך שהנישואים ייערכו בטקס דתי מוכר. במדינות מסוג זה אין אפשרות לקיים טקס חוקי של נישואים אזרחיים. הדרך להכרה בנישואים אזרחיים במדינת ישראל, היא במקרים בהם בני הזוג נישאו כחוק בנישואים אזרחיים במדינה אחרת, בה הדבר מהווה מהלך חוקי, והם מוכרים באותה מדינה כנשואים.	עריכה | תבנית | שיחה
23	בלגיה, 1905, בול שבתון בין השנים 1893 עד 1913 הציע דואר בלגיה ללקוחותיו שירות מיוחד, אשר אפשר להם להתאים את פעילות שירותי הדואר לאמונתם הדתית. באותה עת נהג דואר בלגיה לחלק את דברי הדואר גם ביום א', יום השבתון הרשמי, דבר שפגע ברגשותיהם של נוצרים מאמינים אשר ראו ביום השבתון מועד מקודש שאין לעבוד בו. דואר בלגיה הדפיס בתחתית בולי הדואר תווית מיוחדת בה נרשמה, בצרפתית ובפלמית, הנחיה האומרת "לא להעביר ביום ראשון". מעטפה שעליה הודבק בול יום שבתון עם התווית המתינה בבית הדואר וטופלה ביום שני בבוקר. לקוח שביקש כי המכתב ששלח כן יטופל ביום ראשון, פשוט תלש את התווית עם ההנחיה מן הבול לפני שהדביק אותו על המעטפה.	עריכה | תבנית | שיחה
24	ספל קפה בשנת 1633, כ-80 שנה לאחר פתיחתו של בית הקפה הראשון באימפריה העות'מאנית, הוציא הסולטאן מורט הרביעי את הקפה מחוץ לחוק, כחלק מרפורמות שהנהיג שאסרו גם על מוצרי הטבק והאלכוהול, זאת אף על פי שכנראה היה אלכוהוליסט בעצמו. העונש על שתיית קפה בתקופה זו היה עונש מוות, והסולטאן נהג להסתובב בעצמו בבתי הקפה ולוודא אישית שהורגים את מי שמפר את החוק. החוק החזיק מעמד שנה אחת בלבד, אז בוטל על ידי המופתי של האימפריה העות'מאנית, מוחמד בהאי אפנדי, שהוציא פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה, מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית – מותר.	עריכה | תבנית | שיחה
25	אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות החלק העיקרי של הברית החדשה הוא ארבעת ספרי הבשורה. הם מתארים את חיי ישו הנוצרי, ועל פי האמונה הנוצרית, כל אחד מהם נכתב בידי תלמיד אחר של ישו, ומבוסס על הכרות אישית עמו. בין שלושה מספרי הבשורה יש הבדלי גרסאות די קטנים. על כן, החוקרים בני זמנינו סוברים, שכל אחד משלושת הספרים האלו הוא, למעשה, העתקות בשינויים קלים, מספר בודד, קדום יותר או משני מקורות. בניגוד לזאת, יש מקרים שבהם חוקרי הספרות העתיקה סוברים כי ספר שמוצג כספר בודד, הוא למעשה שילוב של ספרים אחרים. כך הם מסבירים סתירות פנימיות, כפילויות בסיפור ושינויי סגנון קיצוניים בתוך אותו הספר. רבים מהפילולוגים סוברים כי ספר בראשית, למשל, הוא שילוב של חלקים מארבע תעודות שונות. האחת נכתבה בסביבות שנת 950 לפני הספירה, בממלכת יהודה, השנייה מאה שנים מאוחר יותר, בממלכת ישראל, השלישית נכתבה בתקופת הרפורמה של יאשיהו, בירושלים, והאחרונה נכתבה בידי הכהנים בגלות בבל.	עריכה | תבנית | שיחה
26	חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011) ספריית גרשם שלום היא ספריית עיון, בעיקר בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית, המבוססת על אוסף הספרים של חוקר הקבלה, גרשם שלום. לאחר פטירת שלום, עברה הספרייה מבית גרשם שלום, לרשות הספרייה הלאומית, שם היא מוצגת בשני אולמות קריאה, המוקדשים לה בלבד. במשך חייו, אסף שלום כ-25 אלף ספרים בתחום מחקרו. על גבי המדפים מאחורי שולחן עבודתו, סודרו ספרי הקבלה לפי סדר חלוקה היסטורי-כרונולוגי, ובהתאם לתקופות השונות בתורת הסוד היהודית. על המדפים שממולם היו הספרים, שכתב שלום עצמו. על המדפים שעל הקירות האחרים בחדר העבודה, סודרו ספרי חסידות וביבליוגרפיה. בחדר האורחים היו ספרים במדעי הרוח הכלליים, לרבות מדע הדתות, הנצרות, גנוסיס, דתות המזרח הרחוק, מאגיה וכישוף. ספרים נוספים סודרו על גבי מדפים בשאר חלקי הבית, לרבות חדר השינה. הספרים מילאו כל חלל פנוי בביתו, למעט מדף אחד ריק, ששלום השאיר "לזכר החורבן".	עריכה | תבנית | שיחה
27	בחפירות אוגרית נתגלתה מערכת כתב בת 30 אותיות הדומה לכתב יתדות. פיענוח הכתב הראה כי המדובר בשפה מקומית פרוטו-כנענית הקרובה מאוד לשפה העברית, שכונתה אוגריתית. פיענוח הכתב הוביל לפיענוח מספר רב של תעודות שהראו על תרבות מורכבת ומתוחכמת, וכללו שירה, מיתולוגיה, משלים ודברי חוכמה, תעודות דיפלומטיות וטקסטים משפטיים ומסחריים. טקסטים אלו, כאפוס עלילות בעל וענת נתנו חומר עשיר לחוקרי הדתות הקדומות, ובמיוחד לדת הכנענית ולקשרים שבינה לבין הדת היהודית. לאוגרית הייתה גם השפעה רבה על האמונה הדתית של הכנענים והפלשתים שבאו אחריה, והשפעה עקיפה על האמונה הדתית בממלכות ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
28	ציור של הנרי השמיני מאת האנס הולביין הבן על מנת להינשא לאן בולין היה על מלך אנגליה, הנרי השמיני, להתגרש מאשתו, קתרין מאראגון, דבר שאינו אפשרי על פי הנצרות הקתולית. האפיפיור סירב להכריז על בטלות נישואיהם, ובתגובה הקים הנרי את הכנסייה האנגליקנית. לאחר שלוש שנים הוא החליט להיפטר גם מבוליין ובשנת 1536 האשים אותה בכישוף ובחמש מערכות יחסים עם גברים אחרים, בהם אחיה ג'ורג' ואפילו מטפח הישבן שלו, סר הנרי נוריס. ייחוסו הגבוה של נוריס מנע מתומאס קרומוול להתעלל בו בזמן החקירה, והוא טען לחפותו עד העלאתו לגרדום. אן הוצאה להורג יומיים מאוחר יותר, וכעבור 11 ימים נוספים נשא הנרי השמיני את ג'יין סימור לאישה. ג'יין, שמתה כעבור שנה, הייתה היחידה מבין שש נשותיו שילדה לו בן זכר (אדוארד השישי, מלך אנגליה).	עריכה | תבנית | שיחה
29	ספר תורה שומרוני בהר גריזים נוסח השומרונים לחומשי התורה נבדל מנוסח המסורה, שבידי היהודים, באלפי פרטים. מרבית ההבדלים נוגעים לדרך המסירה, לצורות לשון ולכתיב מלא וחסר ומקצתם נוגעים לעניינים אידאולוגיים-דתיים. נוסח השומרונים כתוב בלשון, האופיינית לתקופת בית שני, והוא פשוט וקוהרנטי, יותר ביחס למסורה, הן בצורה והן בתוכן. עם זאת, במקרים רבים עולה קושי להכריע איזו מבין הגרסאות היא הקדומה יותר. חלק מההבדלים הם סידור "הגיוני" של הכתוב, מן ההיבט סמנטי. כך למשל הבדל תיאור חוויית העם, במעמד הר סיני. בנוסח המסורה כתוב "וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן", אך בנוסח שומרון כתוב "וְכָל הָעָם שֹׁמֵעַ אֶת הַקּוֹלוֹת וְאֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וְרֹאִים אֶת הַלַּפִּידִים וְאֶת הַר הֶעָשָׁן".	עריכה | תבנית | שיחה
30	בול יום שבתון, הונפק בבלגיה בשנת 1905 בין שנת 1893 לשנת 1913 הציע דואר בלגיה ללקוחותיו השירות לאמונתם הדתית. באותה תקופה נהג דואר בלגיה לחלק את דברי הדואר גם ביום א', יום השבתון הרשמי, דבר שפגע ברגשותיהם של נוצרים מאמינים. דואר בלגיה הדפיס בתחתית בולי הדואר תווית מיוחדת בה נרשמה הנחיה האומרת "לא להעביר ביום ראשון". מעטפה שעליה הודבק בול יום שבתון עם התווית, המתינה בבית הדואר, וטופלה ביום שני. לקוח שביקש כי המכתב ששלח כן יטופל ביום ראשון, פשוט תלש את התווית עם ההנחיה מן הבול לפני שהדביק אותו על המעטפה.	עריכה | תבנית | שיחה
31	רחוב הכפר לאחר עבודות השיפוץ בשנת 1830, כשאוכלוסיית הארכיפלג הסקוטי, סנט קילדה, מנתה כ-100 איש בלבד, הגיע למקום הכומר ניל מקנזי. הוא סייע לחיזוק הדת הממוסדת שם, ולשיפור תנאי המחיה. הוא ארגן שם מחדש את החקלאות, הוא היה דמות מפתח בבנייה מחדש של הכפר, ופיקח על בניית כנסייה ובית כומר חדשים. בסיוע של חברת בית הספר הגאלית, מקנזי ואשתו הביאו למקום חינוך פורמלי. הם הקימו בית ספר יומי ללימוד קריאה, כתיבה ומתמטיקה, ובית ספר של יום ראשון ללימודי דת. הכומר הקנאי, ג'ון מק'קיי, החליף את מקנזי ב-1865. מק'קיי החל בשגרה של טקסים ארוכים בימי ראשון שבהם הנוכחות הייתה חובה. מבקר ששהה במקום ב-1875 ציין כי "שבת הייתה יום של עגמימות בלתי נסבלת. עם צלצול הפעמון, כל הקהילה מיהרה לכנסייה עם מבטים עגומים ועיניים נעוצות באדמה. זה נחשב לחטא להסתכל ימינה או שמאלה". נשים מבוגרות וילדים שהרעישו בכנסייה, נאלצו להאזין להרצאות ארוכות, שבהן הם הוזהרו על העונשים הצפויים להם בעולם הבא. כאשר היה מחסור במזון נשלחה ספינת אספקה, שהגיעה בשבת. אך הכומר אסר על התושבים לפרוק אותה עד יום שני. נאסר על הילדים לשחק במשחקים, והם נדרשו לשאת איתם בכל עת ספרי תנ"ך. התושבים נאלצו לסבול את מק'קיי במשך 24 שנים.	עריכה | תבנית | שיחה
32	מגדל שתיקה הדת הזורואסטריות, הייתה הדת הרשמית והמרכזית באימפריה הפרסית, ונוסדה כנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס. קהילות מאמיניה קיימות כיום בעיקר באיראן ובהודו, ומונות יחד כמה מאות אלפי בני-אדם. הזורואסטרים מפורסמים בדיני הנידה ובדיני טומאת המת הקיצוניים שלהם. בזמן הווסת, האישה סגורה בבקתה נפרדת או בחדר נפרד, ללא חלונות כדי שמבטה לא יטמא את השמש, הירח והכוכבים, ומותר לה ללבוש רק תכריכים. מותר לה לאכול רק מעט, ובכפפות, מצלחת מתכת (שאינה יסוד מקודש). יומיים לאחר תום הווסת על האישה להיטהר באמצעות טבילה בשתן של פר, שעמד חצי שנה בשמש לשם טיהור. את המתים לא ניתן לקבור באדמה, שהיא אחת מיסודות העולם המקודשים, וכן לא לשרוף באש או להשליך לנהר, שגם הם יסודות מקודשים בדת. מחמת כך גוויית האדם המת נלקחת למבנה חסר גג בשם מגדלי שתיקה, ועוף השמיים אוכל את בשר המת. העצמות שנותרו מטוהרות באור השמש כחצי שנה, ולאחר מכן מותר לקבור אותן. כיום מותר לשרוף את המת בחשמל, שאינו יסוד מקודש בדת הזורואסטרית.	עריכה | תבנית | שיחה
33	הכוכב סיריס במפת כוכבי הלילה מולד הירח הוא מועד חשוב ביהדות ובאסלאם, שלוח השנה שלהן הוא לוח שנה ירחי. הנצרות מתנהלת לפי לוח שנה שמשי, ותחילת השנה, כמו גם חג המולד, נחוגים בכל הזרמים בה, במעט אחרי נקודת ההיפוך החורפית – היום הקצר בשנה. עדויות היסטוריות מורות, שמקור המנהג הוא בחגיגות "לידתה של השמש" ולידת אל השמש אצל עובדי אלילים, כגון דת ה"סול אינוויקטוס". גם במצרים העתיקה הונהג לוח שנה שמשי. אולם המצרים הקדמונים נהגו לחגוג את מועד זריחתו השנתית של הכוכב סיריוס – הופעתו בשמי הלילה, אחרי שנעדר מהם למשך כשבעים לילות. תאריך זה ניבא היטב את תחילת עונת ההצפות בשדותיהם.	עריכה | תבנית | שיחה
34	תצלום אוויר של הסוס הלבן של אפינגטון דמות גבעה היא יצירת אמנות שנחקקה על צדה של גבעה שניתן לראותה מרחוק. דמויות הגבעה, שיצירתן החלה בתקופה הפרהיסטורית, נפוצות ברחבי אנגליה, ונוצרו כפי הנראה מסיבות דתיות. הדמויות נוצרו על ידי חפירה רדודה של הדמות בצלע הגבעה. חפירה זו חשפה את אבן הגיר שמתחת לאדמת הגבעה, ויצרה ניגוד לצבע הירוק של הגבעה. הסוס הלבן של אפינגטון, למשל, הוא דוגמה ליצירה שכזו; אורך הדמות 110 מטרים והיא נוצרה במחוז אוקספורדשייר באנגליה, לפני כ-3,000 שנה, בתקופת הברונזה, בצלע גבעה. הסוס הלבן של פוקסטון הוא דוגמה לדמות גבעה מודרנית, שנחצבה בשנת 2003 במחוז קנט באנגליה.	עריכה | תבנית | שיחה
35	-	הוספה
36	-	הוספה
37	-	הוספה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	-	הוספה

בחזרה לפורטל