פורטל:חינוך/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1

אוניברסיטת מיאמי (Miami University) אינה נמצאת במיאמי, פלורידה, אלא באוהיו. במיאמי יש אוניברסיטה עם שם דומה, University of Miami. אוניברסיטת מיאמי שבאוהיו נמצאת בעיירה אוקספורד, הקרויה על-שם אוקספורד, אנגליה, שבה שוכנת האוניברסיטה העתיקה והידועה ביותר בבריטניה, אוניברסיטת אוקספורד.

עריכה | תבנית | שיחה

2

הפילוסוף היהודי מרטין בובר זקף את הגילוי המרשים של רוח דמוקרטית של העם הדני במהלך מבצע הצלת יהודי דנמרק לפעולתה התרבותית רחבת ההיקף של תנועת בתי החינוך העממיים שפעלה בדנמרק מאז הווסדה על ידי הכומר ניקולאי גרונטוויג.

עריכה | תבנית | שיחה

3

מלחמת העולם השנייה, תפסה את רכזי תנועת הנוער הציונית דרור-פרייהייט כשהם בסמינר בשטח הסובייטי. אולם רכזי התנועה החליטו להסתנן חזרה לשטח הגרמני על מנת להמשיך ולקיים את התנועה בגטאות. בין השאר הפעילו מדריכי התנועה במחתרת את גימנסיה דרור בווארשה, על שמה נקראה רשת דרור בתי חינוך בישראל. חניכי הגימנסיה היו פעילים ברובם במרד גטו ורשה.

עריכה | תבנית | שיחה

4

ראשיתו של החינוך המקצועי בישראל, ביוזמתו של שמואל מסטצ'קין אז מדריך בנוער העובד. בתקופתו, לאחר שחוקק "חוק ההגנה לנוער בעבודה", נאסר על העסקת נוער שלא הוכשר לכך עם מכונות חשמליות, מחמת הסכנה. הדבר יצר אבטלה בקרב הנוער העובד. מסטצ'קין הציע את הקמת "חדרי המלאכה ע"ש מקס פיין" בסניפי הנוער העובד. מכונות נרכשו בסיוע ההסתדרות, והחל לימוד מקצועי בסניפים. בהמשך הפכו חדרי המלאכה של הנוער העובד בסיוע ההסתדרות לרשת החינוך המקצועי "עמל", הפעילה עד היום.

עריכה | תבנית | שיחה

5

במהלך שנות ה-90 החלו תנועות הבוגרים של תנועות הנוער בהקמתם של "קיבוצי מחנכים" - קיבוצים וקיבוצים עירוניים שחבריהם עוסקים בעיקר בפעילות חינוכית במסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות. קיבוצים כאלה הם רביד, אשבל ונערן וכן הקיבוץ העירוני בעכו.

עריכה | תבנית | שיחה

6

אוניברסיטת הרווארד, שנוסדה ב-8 בספטמבר 1636, היא הוותיקה שבאוניברסיטאות ארצות הברית ומהיוקרתיות שבהן. האוניברסיטה שוכנת בעיר קיימברידג' במסצ'וסטס, עיר הקרויה על-שם קיימברידג' באנגליה, שבה שוכנת אחת האוניברסיטאות הוותיקות והנודעות בבריטניה, אוניברסיטת קיימברידג'.

עריכה | תבנית | שיחה

7

בשנת 1982 פסק בית הדין האירופי לזכויות אדם שענישה גופנית של תלמידים בניגוד לרצון הוריהם, שהייתה נהוגה בבתי הספר בבריטניה, היא הפרה של אמנת זכויות האדם ועלולה לחנך את הילד בצורה מנוגדת לרצונם ואמונתם של הוריו.

עריכה | תבנית | שיחה

8

להקת קווין בהופעה בניו הייבן, נובמבר 1978

כל המוזיקאים החברים בלהקת הרוק קווין הם בעלי תארים אקדמיים. הסולן פרדי מרקיורי, היה בעל תואר באמנות ועיצוב גרפי. המתופף, רוג'ר טיילור, מחזיק בתואר בביולוגיה, הבסיסט, ג'ון דיקון סיים לימודי הנדסת חשמל, ובידע שרכש השתמש כדי לפתח אפשרויות חדשות בשימוש בסינתיסייזר. בעל ההשכלה האקדמית הגבוהה ביותר ביניהם הוא הגיטריסט בריאן מיי אשר שנים לאחר הקריירה המוזיקלית שלו השלים את עבודת הדוקטורט בנושא מערכת השמש. החל מ-2007 מכהן מיי כנגיד של אוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול, תפקיד ייצוגי ללא סמכויות ממשיות.

עריכה | תבנית | שיחה

9

הפיזיקאי זוכה פרס נובל אלברט איינשטיין סירב להצעות לכהן בתפקידים דקאן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, נשיא האוניברסיטה ואף נשיא מדינת ישראל, לאחר שהתפקיד הוצע לו על ידי דוד בן-גוריון. למרות זאת, בצוואתו הוריש איינשטיין לאוניברסיטה את כל זכויות היוצרים על כתביו, וכן את כל כתבי היד שלו השמורים עתה ב'ארכיון איינשטיין'. כן הוריש איינשטיין את זכויות הסימן הרשום של דיוקנו ושל שמו לאוניברסיטה, כך שעל כל שימוש בהם יש לשלם לאוניברסיטה תמלוגים נאים (כמו על מעבד התמלילים או על האסטרואיד שנקראו על שמו, וכן על סדרת האנימציה חבורת איינשטיין). כל אלה מהווים מקור הכנסה עצום לאוניברסיטה, אך בשנת 2025 יפוגו הזכויות, כשימלאו 70 שנה למותו.

עריכה | תבנית | שיחה

10

קהילה לומדת וירטואלית, או קהילת לימוד וירטואלית היא קהילה וירטואלית שעיקרה הוא פעילויות לימודיות. קהילה לומדת וירטואלית מורכבת מקבוצה של אנשים בעלי נושא או תחום עניין משותף, העוסקים בהחלפת ידע ועיבוד מידע.

הקמת קהילות לימוד וירטואליות, נשענת על תאוריות שיתוף ומסורת תאורטית של מספר הוגים. ביניהם: ז'אן פיאז'ה שטען כי באמצעות שיתוף פעולה עם השווים להם במעמד, ילדים מסוגלים לאמץ דרכי חשיבה חדשות. לב ויגוצקי, שהציע כי תהליך הלמידה הוא תהליך חברתי. בנוסף, גם הווארד גארדנר שבתאוריה שלו על אינטליגנציות מרובות עמד על כך שאנשים שונים לומדים בדרכים שונות.

עריכה | תבנית | שיחה

11

עד חקיקת חוק חוק חינוך ממלכתי בישראל בשנת 1953 היו נהוגים בארץ מספר זרמים חינוכיים כשהמרכזיים שבהם היו זרם העובדים - שנתקשר לתנועת העבודה ולהסתדרות, הזרם הכללי של הציונים הכלליים, וזרם המזרחי שזוהה עם המפלגות הדתיות ותנועת המזרחי. לאחר קום המדינה וחקיקית חוק החינוך הממלכתי, בוטלו הזרמים החילוניים בחינוך, ואוגדו תחת החינוך הממלכתי, זרם המזרחי שינה שמו לחינוך ממלכתי דתי, וניתנה הכרה לחינוך העצמאי של החרדים.

עריכה | תבנית | שיחה

12

התאריך שנבחר בישראל לציון יום האם הוא ל' בשבט, תאריך מותה של המחנכת והעסקנית הציונית הנרייטה סאלד, שכונתה "אם הילדים" והייתה ממייסדות ארגון הנשים הציוני "ההסתדרות הציונית הדסה", וממארגנות "עליית הנוער".

עריכה | תבנית | שיחה

13

הישיבה במעגל בקבוצת השווים היא צורת הישיבה המקובלת בפעולות בתנועות הנוער. צורה זו מייצרת מפגש שוויוני בו כולם רואים את כולם. המדריך יושב אף הוא בדר"כ עם הקבוצה ולא מולה כמורה בהוראה פרונטלית.

עריכה | תבנית | שיחה

14

אחדים מהבכירים באנשי המדע ומפתחי הטכנולוגיה בעת החדשה לא הצליחו בלימודיהם האוניברסיטאיים. אלברט איינשטיין, אחד מארבעת הפיזיקאים החשובים בהיסטוריה של המדע ומי שחולל מהפכה בתחום הפילוסופיה של המדע, לא הצליח להשיג עבודה כפיזיקאי אחרי שקיבל תואר דוקטור ועבד כפקיד במשרד לרישום פטנטים. גם גרגור מנדל, אבי תורת התורשה, לא נשאר באקדמיה עם תום לימודיו. הוא ניהל מנזר והוציא במהלך כל חייו מאמר מדעי בודד. צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה, סיים רק תואר ראשון, בתאולוגיה, ונשר מלימודי מדעי החיים. פרנק לויד רייט, מן המובילים את התפתחות אדריכלות המאה העשרים, לא סיים את שנתו הראשונה בלימודי האדריכלות. אך הדוגמה הקיצונית ביותר היא זו של תומאס אלווה אדיסון, המפורסם בממציאים בעת החדשה וממובילי ההתפתחות הטכנולוגית המודרנית. אדיסון נשר מכיתה א'. אמו, שהייתה כימאית נתנה לו חינוך ביתי וגם זה בהצלחה חלקית ביותר. אדיסון לא הבין עד יומו האחרון סוגיות בסיסיות בחשבון פשוט.

עריכה | תבנית | שיחה

15

בשנת 1925 נערך בטנסי משפט הקופים, בו נתבע מורה לדין על כך שלימד את תורת האבולוציה במסגרת החינוך הציבורי. רק בשנת 1967 בוטל החוק שאסר על לימוד תורת האבולוציה בטנסי, ורק ב-1987 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי תאוריית הבריאתנות היא אמונה דתית וככזו אין ללמד אותה בבתי ספר ציבוריים. הוויכוח על הקדשת זמן ללימוד הבריאתנות בבתי הספר, לא נפסק, ובשנת 2005 אחרי שמערכת החינוך בקנזס ביקשה לדון מחדש בהקדשת זמן שווה ללימוד תורת האבולוציה ותאוריית הבריאתנות, ביקש בובי אנדרסון, אזרח המדינה, כי יוקדש זמן שווה גם ללמוד תאוריית "מפלצת הספגטי המעופפת"

עריכה | תבנית | שיחה

16

בין תנועות הנוער העבריות לבין המחתרות העבריות בימי המנדט הבריטי היו קשרים ערכיים חזקים ביותר. רוב חברי המחתרות היו בוגרי תנועות הנוער וחלק מהנערים ביצעו גם משימות ביטחוניות. כך גם הכשירו התנועות את חניכיהן במיומנויות הגנה עצמית כמו קרב פנים-אל-פנים. כמו כן את העלייה לביריה הסוו על ידי טיול של תנועות הנוער לתל חי שבבת אחת הפך לעליה המונית ליישוב.

ביטוי נוסף לקשר שבין פעילות המחתרות לבין הפעילות בתנועות הנוער, היא השימוש במבנה המגדל המחנאי כהשראה למגדלי ה"חומה ומגדל".

עריכה | תבנית | שיחה

17

מדינת ישראל מעולם לא הכירה באופן רשמי ברצח העם הארמני, וזאת מתוך חשש דיפלומטי ליחסיה עם טורקיה. יהודים רבים מותחים על כך ביקורת ורואים בהכרה ברצח העם הארמני ובלימודו במסגרת לימודי ההיסטוריה את חובתה המוסרית של מדינת ישראל שהוקמה בצל השואה. בשנת 2007 הכנסת החליטה להסיר מסדר היום הצעה של ח"כ חיים אורון (מרצ) לדון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת ברצח העם הארמני. ההחלטה התקבלה בעקבות הוראה של ראש הממשלה אהוד אולמרט ושרת החוץ ציפי לבני, בשל החשש שהמשך העיסוק בנושא הזה יגרום למשבר ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לטורקיה.

עריכה | תבנית | שיחה

18

בשנת 1943, כתבו קבוצת חניכי תנועות הנוער "הצופים" ו"המחנות העולים" כרוז הקורא לתלמידי השנה השמינית (י"ב) להפסיק את לימודיהם לבגרויות ולהתגייס לפלמ"ח או לצבא הבריטי. כותבי המכתב שכונה "מכתב השמיניות" נתקלו בהתנגדות עזה של מוסדות היישוב, מורי בתי הספר וההורים. ולבסוף נסוגו כלל חברי הצופים מההחלטה להתגייס, ומבין חברי המחנות העולים ניסו להתגייס 36, מתוכם התגייסו בפועל רק 20. למרות הישגיו המועטים של המכתב בפועל, הוא היווה אבן דרך ביחסי תנועות הנוער עם ארגוני ההגנה ועם בתי הספר.

עריכה | תבנית | שיחה

19

איור מערכת השמש בקנה מידה מעוות

דגמי מערכת השמש המוצגים לתלמידים, הם תמיד בקנה מידה מעוות. זאת משום שיחסי הגדלים בין גרמי השמיים לבין המרחקים ביניהם, עצומים. לדוגמה, אם במודל בעל קנה מידה נכון, כדור הארץ יהיה גולה בקוטר סנטימטר בודד, אורך מסלולו של נפטון יהיה 22 קילומטר (בערך חצי ריצת מרתון). בדגמים הכי פשוטים של מערכת השמש, מסלול נפטון הוא שולי הדגם. לכן, לאורך כל המסלול הארוך הזה, התלמיד יצטרך לחפש כדור בקוטר 3.9 סנטימטר, המייצג את נפטון. יתרה מזאת, השטח שיתחום מסלולו של נפטון, בדגם, יהיה כ-38.5 אלף דונם – קצת יותר גדול מתחום שיפוט עיריית פתח תקווה. בתוך התחום הזה, התלמיד יצטרך לחפש, בין השאר, את הגולה בת הסנטימטר הבודד, שמייצגת את כדור הארץ, וגולות קטנות יותר, המייצגות את נוגה, מאדים וכוכב הלכת, חמה. ספק אם התלמיד יימצא אותן.

עריכה | תבנית | שיחה

20

חרב האסלאם

כשהוקמה האימפריה המוסלמית, הכובש המוסלמי נתן למרבית האוכלוסייה הנכבשת ברירה בין התאסלמות למוות. מקובל לחשוב, שהעמים היוצאים מן הכלל, שהורשו לשמור על דתם הקודמת, היו בעלי הדתות ההמונותאיסטיות. אך זו תפישה שגויה. עובדה שבני אחת הדתות, שעד היום חיים כבני חסות של המוסלמים, הם הזורואטוסרים, ואלו מאמינים באלים רבים (פרדי מרקיורי וזובין מהטה הם בני הדת הזו). המוסלמים פטרו מהתאסלמות את העמים, שהם כינו "עמי ספר". דהיינו, את אלו שדתם הייתה מגובה בכתבי קודש. האסלאם, בראשיתו, לא נלחם בהכרח בפגניות, אלא באנאלפביתיות. עוד ראיה לעובדה זו, היא שהתקופה הפרה-אסלאמית מכונה בערבית "ג'ווהליה", דהיינו בערות. המילה "ג'ווהליה" נגזרת מאותו שורש, שממנו נגזרת המילה "התעלמות", כמו שבאנגלית, המילה "התעלמות" היא בסיס המילה "בערות".

עריכה | תבנית | שיחה

21

דן קווייל היה סגן נשיא ארצות הברית תחת הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש (1989-1993). התבטאויותיו בנושאים שונים וטעויותיו הרבות הפכו אותו למושא לעג בעיני התקשורת. אחד מהמקרים הללו אירע ביוני 1992, כאשר ביקר בבית ספר יסודי בטרנטון, בירת ניו ג'רזי. במהלך הביקור נערכה תחרות איות ותלמיד בשם ויליאם פיגרואה התבקש לאיית תפוח אדמה ("potato"). לאחר שפיגרואה איית את המילה באופן נכון, פנה סגן הנשיא אל הלוח, העיר לתלמיד על איות מוטעה ואף הוסיף את האות "e" בסוף המילה ובכך איית את המילה הפשוטה יחסית, באופן מוטעה. האירוע גרר סערה תקשורתית גדולה בארצות הברית וארצות אחרות. קווייל אף קיבל בעקבות זאת את פרס איג נובל לשנת 1991 על "הצלחתו להדגים, בצורה טובה יותר מכל אדם אחר, את הצורך בחינוך למדעים".

עריכה | תבנית | שיחה

22

בשנת 350 לפנה"ס כתב אריסטו "העובדה שקודם לכן המים חוממו תורמת לקפיאתם המהירה". 2,000 שנה לאחר מכן ציין פרנסיס בייקון ש"מים מחוממים במקצת קופאים יותר בקלות מאשר מים קרירים". תצפיות אלו זכו להתעלמות מצד הקהילה המדעית המודרנית עקב עמידתן לכאורה בניגוד לפרדיגמה המקובלת. רק ב-1969, לאחר שתלמיד תיכון מטנזניה בשם ארסטו מפמבה התעקש לעמוד מאחורי תצפית דומה של קפיאה מהירה של תערובת גלידה חמה במהלך שיעור בישול בבית ספרו, פורסם מאמר מדעי המתאר את התופעה. חזרות נוספות על הניסוי העלו מספר גורמים אפשריים לקפיאה המהירה של הנוזל החם, הנראית מנוגדת לעקרונות תרמודינמיים. התופעה מכונה על שמו של התלמיד העקשן, אפקט מפמבה.

עריכה | תבנית | שיחה

23

במורדות הר הזיתים ובאפיקו של נחל קדרון מצויים מספר קברים ומצבות, שהמסורת קשרה אליהם אגדות שונות. מבנה מונוליתי מרשים שם, מתקופת בית שני, זכה לכינוי יד אבשלום. הורים לילדים סוררים היו מביאים את ילדיהם למקום, וסוקלים את המצבה כדי לחנכם. גם נפוליאון מתקשר למסורת זו. מסע נפוליאון בארץ ישראל לא עבר בירושלים, אך הדבר לא מנע את התפתחות האגדה כי הייתה פעם דמות יד מעל למצבה, ונפוליאון, בזעמו על אבשלום שהעז למרוד בדוד אביו, הורידהּ ביריית תותח.

עריכה | תבנית | שיחה

24

גולדה מאיר סיפרה שבהיותה אם צעירה בירושלים, חייתה בעוני. כדי להכניס את ילדהּ הבכור לגן הילדים היה עליה להסכים לכבס את בגדי כל הילדים בגן, משום שלא הייתה יכולה לעמוד בתשלום הנדרש מההורים.

עריכה | תבנית | שיחה

25

זמן קצר לפני אסון הצונאמי באוקיינוס ההודי ב-2004 שהתה טילי סמית' בת ה-10 מאנגליה על חוף הים בפוקט בחופשה עם הוריה. היא הבחינה בסימנים עליהם למדה בשיעור גאוגרפיה כסימנים מקדימים לבואו של צונאמי, דיווחה על כך להוריה, והפצירה בהם לפנות את החוף. לפני שחזרו לבית המלון אביה עידכן את איש האבטחה וכך הם הביאו במהירות לפינויים של כ-100 האנשים ששהו על החוף באותה שעה, דקות ספורות לפני שהכה הגל. באסון הצונאמי קיפחו את חייהם יותר מרבע מיליון איש, אך אף לא אחד מהם באותו החוף בו שהתה טילי סמית'.

עריכה | תבנית | שיחה

26

אוניברסיטת היידלברג, שנוסדה בשנת 1386, היא העתיקה באוניברסיטאות גרמניה, ונחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות באירופה. עם זאת, מסורת האוניברסיטה אינה מורכבת רק ממצוינות אקדמית: במאה ה-18 הובילו תלונות תכופות של התושבים באזור הקמפוס על התנהגותם של סטודנטים הוללים, את הנהלת האוניברסיטה להקים בתחומה כלא סטודנטים, שבו נכלאו סטודנטים פוחזים לתקופה שבין יומיים עד ארבעה שבועות בשל הפרת הסדר הציבורי. במהלך השנים שינה כלא הסטודנטים את מקומו מספר פעמים, עד שלבסוף נסגר ב-1914. כיום אתר הכלא פתוח למבקרים ומהווה אתר תיירות פופולרי בהיידלברג, בין היתר בשל שפע כתובות גרפיטי שציירו הסטודנטים הכלואים על הקירות, הדלתות ואף על התקרה.

עריכה | תבנית | שיחה

27

מלבד בסדרת הטלוויזיה הפופולרית של הטלוויזיה הלימודית, "זהו זה!", השחקנים שלמה בראבא, מוני מושונוב, דליק וליניץ, מתי סרי, דובלה גליקמן וספי ריבלין שחקו בסדרה פופולרית נוספת של הטלוויזיה הלימודית, "גם אנו שופטים". סדרת טלוויזיה זו שודרה בטלוויזיה החינוכית בשנת 1975, ואחריה בשידורים חוזרים במשך כעשור. היא הציגה דילמות מחיי בני הנוער. בכל פרק בסדרה הוצג סיפור עד לנקודה שבה נדרשה החלטה, וגיבורי הסיפור אמורים להחליט על הדרך הנכונה. הסדרה נועדה להביא למודעות של בני הנוער נושאים ערכיים, ובהם סובלנות, פתיחות וקבלת האחר, באמצעות הצגת סיטואציות המשקפות נושאים אלה. בתום הצגת הסיפור שודר מעין "משפט" שנערך באולפן ועוסק בנושא הסרט. התסריט נכתב בידי יגאל לב, שלמד פילוסופיה באוניברסיטה העברית.

עריכה | תבנית | שיחה

28

הסופרים דויד גרוסמן ויצחק נוי התחילו את דרכם האמנותית, כשהיו קרייניי רדיו. הם עבדו בתוכנית לאם ולילד, ברשת א', בקול ישראל. שם הם הקריאו, בין השאר, את הגרסאות הראשונות ליצירותיהם "דו-קרב" ו"גבעת האירוסים השחורים". נוי עבד שם גם כשחקן תסכיתים. בזכות כישרונו זה, הוא לוהק לדיבוב דמויות רבות, בסדרה "היה היה - האדם", בטלוויזיה הלימודית. עמית נוסף של נוי וגרוסמן לעבודה בתוכניות לאם ולילד היה אריה אלדד. הוא עבד איתם בין הקריירה שלו כקצין גבוה וכפרופסור לכירורגיה פלסטית לבין הקריירה שלו כחבר הכנסת. גם הוא, בזמן עבודתו שם, גם היה סופר. הוא כתב אז את הרומן שכרון סיני, והקריא אותו ברדיו.

עריכה | תבנית | שיחה

29

כמעט כל השפות הטבעיות בימינו הן גלגולים של שפות קדומות יותר שהשתנו במרוצת הדורות. בכל זאת, יש עדיין מקרים נדירים של היווצרות שפות טבעיות חדשות, בפרט שפות סימנים. אחד המקרים הידועים הוא היווצרות שפת הסימנים של ניקרגואה באופן ספונטני, בשנות ה-80 של המאה ה-20, בקרב ילדים חירשים, שקובצו בבית ספר מיוחד בעיר מנגואה. התופעה עוררה התרגשות רבה בקרב בלשנים ברחבי העולם, שכן היא הציתה מחדש את הוויכוח בשאלת קיומו של דקדוק אוניברסלי. גם שפת הסימנים של שבט א-סייד היא שפת סימנים חדשה יחסית, שהחלה להיווצר, לפי ההערכות, בשנות ה-30 של המאה ה-20.

עריכה | תבנית | שיחה

30

בשנת 1942 פרסמו מוסדות היישוב צו גיוס כללי לפלמ"ח או לצבא הבריטי, לכל הגברים שאין להם ילדים, מגיל 17 עד גיל 45. בצו נכלל סעיף הפוטר את תלמידי בית הספר, הלומדים לבחינות בגרות מגיוס. הסעיף יצר תחושת הפליה בקרב חברי הנוער העובד, שחויבו לעזוב את מקומות עבודתם ולהתגייס, בעוד חבריהם בני אותו גיל נשארו ללמוד. בשנת 1943, כתבה קבוצת תלמידים, חברי תנועות הנוער הצופים והמחנות העולים כרוז הקורא לנוער לפעול בניגוד להחלטת המוסדות, לעזוב את לימודיהם ולהתגייס. הכרוז קרא גם למוסדות היישוב להסיר את הסעיף המפלה מצו הגיוס. הכרוז נודע בשם "מכתב השמיניות".

עריכה | תבנית | שיחה

31

המועצה הכללית לתעופה העברית בארץ ישראל הייתה גוף שהוקם בשנת 1945 לתיאום כל הגורמים העוסקים בתעופה ביישוב. למראית עין היה גוף זה אזרחי לכל דבר, אך למעשה הוקם על מנת להביא לשליטה של ההגנה בשטח חשוב זה. עם מקימי המועצה נמנה חיים בוגר (בוגרשוב), שהיה מנהל הגימנסיה העברית הרצליה, והתקרב לנושאי התעופה על ידי תלמידו דב הוז, מחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל, שנהרג בתאונת דרכים מספר שנים קודם לכן. בוגר התבטא כי "השלטון באוויר אינו ניתן רק לבעלי כוח ואגרוף, ולא לעמים בני מיליונים בלבד. האוויר ניתן לשלטון המוח וההשכלה, ודרושה לכך גם ההעזה, ובשתי התכונות הללו נתברך עם ישראל"

עריכה | תבנית | שיחה

32

האדריכל והמתכנן ריכרד קאופמן תכנן את שכונת רחביה, כך שבפסגתה ייבנה בית כנסת. בפועל נבנתה שם הגימנסיה העברית, ואילו בית הכנסת השכונתי נדחק לקרן זווית. בפסגת שכונת תלפיות, לעומת זאת, תכנן קאופמן אקדמיה לאמנות, אך בסופו של דבר נבנה שם דווקא בית כנסת.

עריכה | תבנית | שיחה

33

מבנה הגימנסיה העברית "הרצליה", שהוקם בשנת 1905 על ידי האדריכל יוסף ברסקי בסגנון האקלקטי, נהרס בשנת 1959 לטובת הקמת מגדל שלום. ההחלטה השנויה במחלוקת גרמה לכעס רב ולזעזוע עמוק בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח רבים והייתה לאחד הגורמים שהניעו את הקמת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שאף החליטה להציב את חזית מבנה הגימנסיה בתור סמלה על מנת להנציח את הטעות המרה שנעשתה בעת הריסת המבנה ההיסטורי.

עריכה | תבנית | שיחה

34

סמלילהּ הראשון של הטלוויזיה החינוכית (אז, "המרכז לטלוויזיה לימודית"), כיחידת סמך של משרד החינוך, בשנים 1969–1996. ניתן לראות שדפי הספר יוצרים בצורתם את האותיות ט' ול' שהן ראשי תיבות של המילים "טלוויזיה לימודית". עם תחילת עידן הכבלים בשנת 1992, הסמליל הופיע לראשונה כ"סמליל ערוץ" בפינת המסך.

ערוצי הטלוויזיה הראשונים בעולם, ששידרו באופן קבוע, עם לוח שידורים מתוכנן מראש, נפתחו בראשית שנות ה-40 של המאה ה-20. מדינת ישראל, שקמה בסוף שנות ה-40, לא מיהרה להקים תחנות טלוויזיה. התחנה הראשונה בישראל, הטלוויזיה החינוכית הישראלית, החלה בשידורים סדירים רק בשנת 1966. היא מומנה מתקציב משרד החינוך, ובעשורים הראשונים לפעילותה שדרה כמעט ורק תכנים לימודיים מובהקים. ב-1968 הוקם הערוץ הראשון (שמומן באגרת הטלוויזיה), ושידר בתחילת דרכו רק למשך שלוש שעות ביממה. שידור זה כלל חצי שעה של חדשות בעברית וחצי שעה של חדשות בערבית. כך שלמעשה, עד שנות ה-70, כמעט ולא היה בישראל בידור טלוויזיוני. תפקידו הטלוויזיוני הראשון של דודו טופז, שמוכר להרבה ישראלים כבדרן, היה מורה לאנגלית.

עריכה | תבנית | שיחה

35

פי האתון, עיתון הסטודנטים הוותיק בישראל, החל לצאת לאור בשנת 1958, על ידי אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, בראשותם של יוסי ליבוביץ' וראובן מרחב. את שם העיתון, המבוסס על סיפור אתונו של בלעם, הציע אביו של יוסי ליבוביץ', פרופ' ישעיהו ליבוביץ, שטען שהסטודנטים בישראל הם אקדמאים חסרי השכלה, ודימה אותם ל"חמורים נושאי ספרים". באמצע שנות ה-60 שונה שמו של כתב העת, לשנים אחדות, לשם "ניצוץ", אך השינוי לא נקלט בציבור.

עריכה | תבנית | שיחה

36

בשנת 1863 התמנה דמיטרי מנדלייב לפרופסור לכימיה. כמורה, חסר לו ספר לימוד מעודכן, וכשניסה לכתוב ספר כזה, לא הצליח להתמודד עם התוהו ובוהו ששרר אז בדיסציפלינה. מראשית המאה ה-19 ועד מחציתה, הוכפל מספר חומרי היסוד הכימיים המוכרים. אך הידע שהצטבר עליהם היה מגובב. מנדלייב סירב להאמין, שהעולם מורכב מאוסף מקרי של חלקיקים רבים מגוונים. הוא חיפש סדר ופשטות.

מנדלייב אהב לשחק סוליטר, וגם למחקר ניגש כאל משחק קלפים. לכל אחד מ-63 היסודות שהכיר, הוא הכין כרטיס עם שמו ותכונותיו, ופרש את הקלפים שוב ושוב, בדרכים שונות. ביום שני, 17 בפברואר 1869, גילה מנדלייב, שכאשר היסודות מסודרים בסדר עולה של משקלים אטומיים (מאטום המימן, שלו ייחס את הערך 1, ועד ליסוד עופרת - שהאטום שלו כבד ממימן פי 207), הם מתחלקים, באופן מחזורי, לקבוצות עם תכונות חומר דומות. כך, בשל צורך דידקטי, מנדלייב ניסח את פריט המידע החשוב והשימושי ביותר לכימאים – הטבלה המחזורית (באיור).

עריכה | תבנית | שיחה

37

מרבית שפות הסימנים, השמשות את קהילות החירשים, נוצרו בהשפעת שפת הסימנים הצרפתית, לאחר שזו התפשטה בעולם, בעת החדשה, עם התפשטות מקצוע ההוראה בחינוך המיוחד. גם כתב הברייל, המשמש את העיוורים, התפשט כך בעולם. בשנת 1771 החלו ללמד ילדים עיוורים, בפריז, לקרוא תבליט של דפוס אותיות רגילות, במישוש. אחד התלמידים היה לואי ברייל. כשברייל הגיע לגיל 15, הוא התאים לעיוורים שיטת תבליט קלה בהרבה, לקריאה במישוש. שיטה שהומצאה עבור צבא צרפת, לקריאת פקודות בלילה, מבלי להסתכן בהדלקת אור בשדה הקרב.

עריכה | תבנית | שיחה

38

בשנת 1830, כשאוכלוסיית הארכיפלג הסקוטי, סנט קילדה, מנתה כ-100 איש בלבד, הגיע למקום הכומר ניל מקנזי. הוא סייע לחיזוק הדת הממוסדת שם, ולשיפור תנאי המחיה. הוא ארגן שם מחדש את החקלאות, הוא היה דמות מפתח בבנייה מחדש של הכפר, ופיקח על בניית כנסייה ובית כומר חדשים. בסיוע של חברת בית הספר הגאלית, מקנזי ואשתו הביאו למקום חינוך פורמלי. הם הקימו בית ספר יומי ללימוד קריאה, כתיבה ומתמטיקה, ובית ספר של יום ראשון ללימודי דת. הכומר הקנאי, ג'ון מק'קיי, החליף את מקנזי ב-1865. מק'קיי החל בשגרה של טקסים ארוכים בימי ראשון שבהם הנוכחות הייתה חובה. מבקר ששהה במקום ב-1875 ציין כי "שבת הייתה יום של עגמימות בלתי נסבלת. עם צלצול הפעמון, כל הקהילה מיהרה לכנסייה עם מבטים עגומים ועיניים נעוצות באדמה. זה נחשב לחטא להסתכל ימינה או שמאלה". נשים מבוגרות וילדים שהרעישו בכנסייה, נאלצו להאזין להרצאות ארוכות, שבהן הם הוזהרו על העונשים הצפויים להם בעולם הבא. כאשר היה מחסור במזון נשלחה ספינת אספקה, שהגיעה בשבת. אך הכומר אסר על התושבים לפרוק אותה עד יום שני. נאסר על הילדים לשחק במשחקים, והם נדרשו לשאת איתם בכל עת ספרי תנ"ך. התושבים נאלצו לסבול את מק'קיי במשך 24 שנים.

עריכה | תבנית | שיחה

39

באפריל 1943, הצטרף לוחם הרזיסטאנס והמורה לספורט, ז'ורז' לוּאַנזֶ'ה למפעל הסיוע לילדים אוז"ה. לפי רישומי הארגון, הארגון הציל מהשואה חמשת אלפים ילדים יהודים, שהוריהם נרצחו או נשלחו למחנות. לואנז'ה עצמו סייע להציל את חייהם של מאות מהם, בדרכים יצירתיות. לדוגמה, במסווה של שיעור ספורט, בשטח פתוח סמוך לגבול צרפת-ושווייץ, כאשר הכדור עף אל מעבר לגבול, הילדים רצו אחריו, ולא חזרו. לפעילותו זו הוא צרף אליו את בן דודו, מרסל מרסו, שלימים התפרסם כפנטומימאי. ייתכן שחלק מהילדים הגיעו, בסופו של דבר, לארץ ישראל, וצפו בהופעה של אחייניתו של לואנז'ה, הזמרת ירדנה ארזי.

עריכה | תבנית | שיחה

40

אחד הקריטריונים להערכת איכותו של ניסוי מדעי הוא היכולת של מי שמפקפק באמינותו או בהדירותו של הניסוי, לחזור עליו בעצמו. מבחינה זו, אחדים מהניסויים המוצלחים ביותר בהיסטוריה של המדע היו הניסויים בפסיכולוגיה התפתחותית שערך ז'אן פיאז'ה. הניסויים שלו מחזקים מאוד את הטענה, שיש התפתחות של יכולות החשיבה עם ההתבגרות. הם עושים זאת בעזרת הצגת חידות לילדים בגילאים מגווונים – חידות שכל אחד יכול להציג לילדים, כדי לחזור על הניסוי. אולם בניגוד לפיאז'ה, על הניסויים של חלק מאבות הפסיכולוגיה האחרים, אי אפשר עוד לחזור. אחד מניסויים אלו הוא ניסוי הכלא של זימברדו, שנחשב לאחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה החברתית. זימברדו הראה שהאופי הפלילי של האסירים אינו הסיבה המרכזית ליחסי האנוש העכורים שיש בבתי כלא. זימברדו יצר מעין בית כלא קטן במרתף אוניברסיטת סטנפורד. הוא שיכן/כלא בו סטודנטים מתנדבים, חסרי עבר פלילי, שחולקו אקראית לתפקידי אסירים וסוהרים. זימברדו תיעד בניסוי גילויי אכזריות די דומים לאלו שבבתי כלא אמיתיים. הניסוי נועד להימשך שבועיים, אולם הנהלת האוניברסיטה עצרה אותו אחרי שישה ימים.

עריכה | תבנית | שיחה

41

אוניברסיטת הרווארד, שנוסדה ב-8 בספטמבר 1636, היא הוותיקה שבאוניברסיטאות ארצות הברית ומהיוקרתיות שבהן. האוניברסיטה שוכנת בעיר קיימברידג' במסצ'וסטס, עיר הקרויה על-שם קיימברידג' באנגליה, שבה שוכנת אחת האוניברסיטאות הוותיקות והנודעות בבריטניה, אוניברסיטת קיימברידג'.

עריכה | תבנית | שיחה

42

ב-1996 שלח אלן סוקל, פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת ניו יורק, מאמר מדעי מלא בהבלים מכוונים וטענות שקריות לכתב העת Social Text, בשם "חוצים את הגבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של תורת הכבידה הקוונטית", על מנת לבדוק האם כתבי עת מדעיים בעלי נטייה פוסטמודרניסטית מונעים פרסום הבלים. המאמר אכן התפרסם, ובעקבותיו התפתחה סערה רבתי סביב נושא הקריטריונים לפרסומים מדעיים, וסביב הפוסטמודרניזם בכלל.

עריכה | תבנית | שיחה

43

בשנת 1991, מינה בית המשפט העליון את הסופר המוערך והמצליח, סמי מיכאל, לבורר במחלוקת חינוכית, בעיירת הפיתוח מעלות-תרשיחא, שבה גר. מחד, קבוצת הורייהם מקומיים דרשה להעביר את ילדיה לבית ספר נסוני חדש בתפן. מאידך, ראש המועצה, שלמה בוחבוט (בתמונה), דרש כי כל תלמידי העיירה ילמדו רק בתוכה, ולא בבית ספר, שהוא ראה כאליטיסטי, לעשירים ואשכנזים בלבד.

על פניהם, טיעוניו של בוחבוט מעדיפים את ערך השוויון על פני ערך החופש. העדפה, שעל פניה אמורה להסתדר עם השקפת עולמו של הבורר, מיכאל, שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית הישראלית, במפלגה הקומוניסטית העיראקית וגם באירנית. אולם מיכאל הכריע לטובת זכות ההורים להחליט על חינוך ילדיהם.

עריכה | תבנית | שיחה

44

פרישת המודל

צדק

שבתאי

אורנוס

שביט היילי

נפטון

פלוטו וכארון

איקסיון

שביט סוויפט-טאטל

אריס

סדנה

Termination Shock

השמש, חמה, נוגה,
ארץ, ארוס, Saltis, מאדים

מודל מערכת השמש בשוודיה הוא המודל הגדול ביותר, בקנה מידה אמיתי, של מערכת השמש. (קנה המידה של המודל הוא 1 ל-20 מיליון). המודל פרוש לאורכה של שוודיה, והממחיש את ממדיהם האמיתיים של כוכבי הלכת וגרמי השמים ואת המרחקים ביניהם.

השמש מיוצגת במודל על ידי אריקסון גלוב, היכל הספורט הלאומי של שוודיה, הממוקם בסטוקהולם. ארבעת כוכבי הלכת הפנימיים (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים) ממוקמים אף הם בסטוקהולם, אך כוכבי הלכת החיצוניים (צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון) וכן גרמי שמים אחרים המהווים חלק ממערכת השמש, פרושים צפונית לסטוקהולם, בערים שונות לאורך חופו של הים הבלטי.

עריכה | תבנית | שיחה

45

גרף הפונקציה סינוס

הרופאים מכנים חללים בגוף מילה הלטינית, "סינוס", שפירושו חלל, תעלה או כיס. אולם המתמטיקאים האירופאים של ראשית העת החדשה בחרו במילה זו בתור שם לפונקציה טריגונומטרית (בשרטוט), שקשה לקשר לתעלות, חללים או כיסים. הם עשו זאת בעקבות מלומדי תור הזהב של האסלאם, שכינו פונקציה זו, בערבית, "כיס" (גַּ'יְבּ, جيب), כי הם שיבשו את שמה המקורי של הפונקציה, שבא משפת הסנסקריט. כמו הטריגונומטריה, גם הַסְּפָרוֹת הודיות-ערביות, שכיום הן הַסְּפָרוֹת המקובלות בתרבות המערב, לא הומצאו באירופה. בין המאה ה-8 לבין ל-13, האימפריות המוסלמיות בנו מוסדות לימוד, כגון האוניברסיטאות הראשונות, בהם נאספו, תורגמו לערבית, פורשו והורחבו כתבי היד של העת העתיקה מיוון, איראן, הודו וסין. המוסלמים פיתחו אז את האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה, הפיזיקה ומדעים נוספים.

עריכה | תבנית | שיחה

46

-