פורטל:מלחמת העולם השנייה/הידעת?/קטעי הידעת
1 |
במהלך מלחמת העולם השנייה ניסו האמריקאים לפתח פצצות עטלף. הפצצות היו עשויות מעטלפים שאליהם הוצמדו פצצות תבערה זעירות. הרעיון שעומד מאחורי התכנון הוא שהעטלפים ישוחררו מעל יפן ויחפשו מחסה בבתי היפנים. אז תידלק הפצצה על ידי מנגנון השהיה ותשרוף את הבתים העשויים בעיקר נייר. שמו של הפרויקט היה "מבצע אקס-ריי" שהתנהל בראשותו הזואולוג ד"ר לייטל ס. אדמס. אישור לקונספט אירע לאחר שקבוצת עטלפים, השתחררה מהבסיס הצבאי בניו מקסיקו, וגרמה לדליקות רבות באזור. הניסוי שהתקיים ב-15 בדצמבר 1943 נחל הצלחה מרשימה, אך ב-1944 עקב ההצלחה של פרויקט מנהטן - פרויקט פצצת האטום האמריקני - נגנז פרויקט זה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
2 |
האחים סאליבן היו חמישה אחים אמריקאים, בגילאי 19 עד 27, ששרתו בחיל הים האמריקאי. בחודש נובמבר 1942, במהלך אחד הקרבות הימיים במלחמת העולם השנייה, הוטבעה ספינת מלחמה בה שרתו, וכל האחים נהרגו. האסון שנחת על משפחת סאליבן, עם מות כל בניה, הכה בתדהמה את ארצות הברית, והונצח בשמות משחתות, רחובות ופארקים, בשירים שנכתבו לזכרם, ואף בשני סרטים המבוססים על סיפורם, שהאחרון בהם הוא "להציל את טוראי ריאן" (1998). |
עריכה | תבנית | שיחה |
3 |
במלחמת העולם השנייה הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדויק, הוקפה העיר בבלונים מעוגנים. כיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים, הם נאלצו להגביה טוס ויכולת דיוק הטלת הפצצות שלהם נפגעה. לא הייתה זאת הפעם הראשונה בה נעשה שימוש צבאי בכדורים פורחים. בעת מלחמת צרפת–פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה וכמה מנהיגים צרפתים אף נמלטו מפריז בכדור פורח. במלחמת האזרחים האמריקאית הקים צבא האיחוד יחידת בלונים מיוחדת שייעודה תצפית על כוחות הקונפדרציה, והיו בה שמונה בלוני תצפית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
4 |
אליס, נסיכת בטנברג, אמו של הנסיך פיליפ, בעלה של אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת נולדה באנגליה, לנסיך הגרמני לודוויג פון באטנברג ולאשתו, הנסיכה ויקטוריה, נכדתה של המלכה ויקטוריה. מילדותה סבלה מלקות שמיעה. היא נישאה לנסיך היווני אנדראס, ונאלצה לצאת לגלות מיוון פעמיים, ב-1917 וב-1922. בשנות השלושים הייתה מאושפזת מספר שנים במוסד פסיכיאטרי. היא חזרה ליוון, ובזמן מלחמת העולם השנייה הצילה משפחה יהודית ממוות. הנסיכה נפטרה בארמון בקינגהאם ב-5 בדצמבר 1969 ללא כל רכוש, לאחר שתרמה אותו לעניים ונקברה בטירת וינדזור, חרף בקשתה להיקבר בירושלים, לצד דודתה אליזבת פיודורובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. ב-3 באוגוסט 1988 הועברו עצמותיה לקריפטה שמתחת לכנסיית מריה מגדלנה שבהר הזיתים. ב-31 באוקטובר 1994 באו ליד ושם שני ילדיה שהיו עדיין בחיים, פיליפ וסופיה, כדי לקבל בשמה את תואר חסידת אומות העולם. |
עריכה | תבנית | שיחה |
5 |
התצלום המפורסם של הנפת הדגל באיוו ג'ימה ב-23 בפברואר 1945, לא מתעד את ההנפה הראשונה של דגל ארצות הברית מיד לאחר כיבוש הר סורבאצ'י בקרב איוו ג'ימה, אלא הנפה שנייה של הדגל באי. תמונת ההנפה הראשונה שצילם לואיס לווארי התפרסמה הרבה פחות מזו של הצלם זוכה פרס פוליצר ג'ו רוזנטל מסוכנות Associated Press. נשמעו טענות רבות כי הצילום השני היה מבוים, אולם זה לא פגע בהצלחתה של התמונה שהפכה לתמונה המייצגת של מלחמת העולם השנייה בקרב הציבור האמריקאי. הדגל השני מוצג כיום במוזיאון חיל הנחתים האמריקני. |
עריכה | תבנית | שיחה |
6 |
יבגני חאלדיי, צלם רוסי שהצטרף לצבא האדום, התקנא בתצלום הנפת הדגל באיוו ג'ימה של ג'ו רוזנטל, ונשא עמו את דגל ברית המועצות כדי ליצור תמונת ניצחון מקבילה עבור ארצו. לאחר כיבוש הרייכסטג שבברלין ב-2 במאי 1945, הגיע חאלדיי למבנה ההרוס וביקש מכמה חיילים שיניפו את הדגל. על אף שהתמונה בוימה, היא הפכה לאחת המפורסמות בהיסטוריה של הצילום. בתמונה המקורית של חאלדיי מבצבצים שני שעונים על ידו של אחד החיילים, ככל הנראה שלל ביזה מאחת הגופות שפגש בדרכו. כדי לא לבייש את הצבא האדום רוטשה התמונה ואחד השעונים הועלם. באותה הזדמנות הוסיף חאלדיי עשן לתצלום כדי להאדיר את הרושם. |
עריכה | תבנית | שיחה |
7 |
וידקון קוויזלינג היה ראש ממשלת נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה. ב-9 באפריל 1940 היה קוויזלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות, כאשר הדיח את המלך הוקון השביעי. קוויזלינג, ששמו משמש מאז כמילה נרדפת לבוגד בשפות אירופיות רבות, בשל שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, הוצא להורג בידי כיתת יורים ב-24 באוקטובר 1945. |
עריכה | תבנית | שיחה |
8 |
מלחמת העולם השנייה הסתיימה ב-15 באוגוסט 1945, כאשר הקיסר היפני הירוהיטו הודיע על כניעת האימפריה לארצות הברית, ימים ספורים לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי. אך ההודעה לא הגיעה לכל החיילים שיפן פרסה ברחבי האוקיינוס השקט, בניסיון לעצור את התקדמות בעלות הברית. קצין המודיעין הצבאי היראו אונודה, סירב להכנע עד ל-1974, עת תייר יפני מצא אותו, שומר על עמדתו במעבה היער באחד מאיי הפיליפינים ומתעמת עם תושבי האי, בהם ראה כוחות אויב. אונודה ייחס כוונות תעמולה ודיסאינפורמציה לעיתונים ועלוני מידע שהוצגו בפניו. לבסוף הובא מפקדו הישיר, שפרש כבר לחיי אזרחות, ורק אז השתכנע אונודה לסיים את המלחמה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
9 |
בעקבות הטלת פצצת הגרעין "ילד קטן" (Little Boy) על הירושימה ופצצת הגרעין "איש שמן" (fat man) על נגסאקי שביפן נקבע בחוקה היפנית חוק לפיו יפן (שהייתה המדינה הראשונה והיחידה בהיסטוריה שספגה מהלומה גרעינית) לא תייצר, תחקור, תאחסן, או תחזיק נשק אטומי בתחומה. כמו כן אוסרת יפן העברת נשק כזה במים הטריטוריאליים שלה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
10 | בקרב מידוויי איבד הצי הקיסרי היפני ארבע נושאות מטוסים מתוך שמונה נושאות המטוסים שהשתתפו בקרב (לפני הקרב היו לצי היפני תשע נושאות מטוסים). בעוד הצי האמריקני איבד נושאת מטוסים אחת מתוך השלוש שהשתתפו באותו קרב. כך שלמעשה אבדו היפנים מחצית מספינות המטוסים שבכוח התוקף ואילו האמריקאים איבדו שליש על אף שהכוח היפני היה גדול יותר. | עריכה | תבנית | שיחה |
11 | בתקופת צרפת של וישי, טענו מספר משפחות של יהודי גאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן, כי מוצאם האתני אינו מגזע יהודי. הטענה קנתה לה אחיזה בשלטון הגרמני, והייתה לה השלכה על מדיניות הגזע בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, ובכלל זה המדיניות כלפי יהודי ההרים שבצפון הקווקז. עד לתום מלחמת העולם השנייה, לא הגיעו החוקרים הגרמנים לכדי תמימות דעים, ולפיכך החליט מנהל המשרד למדיניות הגזע בלשכת המפלגה הנאצית לדחות את ההכרעה בדבר הטיפול ביהודים אלה. כתוצאה מכך ניצלו יהודים שטענו כי אינם מגזע יהודי בצרפת הכבושה. בחזית המזרחית ניצלו חלק מיהודי ההרים ואילו לגאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן לא הגיעו הגרמנים. | עריכה | תבנית | שיחה |
12 |
במהלך ההיסטוריה נעזרו רבות בבעלי חיים למטרות צבאיות. בין היתר נעשה שימוש בסוסים, שהיו בשימוש חילות פרשים, ובפילי מלחמה. במלחמת העולם השנייה נעשו מספר ניסיונות לא מוצלחים לשימוש בבעלי חיים למטרות תקיפה ממש: בברית המועצות אומנו כלבים נגד טנקים - הכלבים נשאו עימם חומר נפץ ואומנו לרוץ תחת טנקי אויב. ארצות הברית ניסתה לייצר פצצות עטלף, וגם הקימה את פרויקט יונה, אשר במסגרתו נעשו ניסויים בפצצות שהונחו על ידי יונים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
13 |
האניגמה (מיוונית: αἴνιγμα - תעלומה, חידה) היא משפחה של מכונות להצפנה ולפיענוח של מסרים טקסטואליים, ששימשו את הכוחות הגרמנים והאיטלקים במלחמת העולם השנייה. בזכות התקשורת המוצפנת שאפשרה האניגמה, הצליח הקריגסמרינה (הצי הגרמני), ובמיוחד צי הצוללות, להטיל מצור אפקטיבי על בריטניה. בעלות הברית הצליחו לפצח את ההצפנה, ובמשך רוב המלחמה פיענחו מספר גדול של הודעות מוצפנות. פיצוח הצופן הקנה לצי הבריטי יתרון משמעותי במלחמה מול חיל הים הגרמני. |
עריכה | תבנית | שיחה |
14 |
ליגה V היה ארגון שנוסד בתקופת מלחמת העולם השנייה בארץ ישראל ומטרתו הייתה לסייע לברית המועצות במלחמתה בגרמניה הנאצית. שיא פעילות הארגון היה רכישתם של שלושה אמבולנסים שנמסרו לצבא האדום. האמבולנסים נסעו דרך עבר הירדן, עיראק ואיראן, וב-28 באפריל 1943 הגיעו לטהראן ונמסרו לידי אנשי השגרירות הרוסית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
15 |
בתקופת מלחמת העולם השנייה, היה דוד הכהן איש הקשר בין ארגון "ההגנה" למודיעין הבריטי. שיתוף פעולה זה נעשה על פי הסכם שנחתם בלונדון ב־1940 בין הסוכנות היהודית לבין המודיעין הבריטי. בביתו של דוד הכהן בחיפה הותקנה תחנת רדיו חשאית שכונתה רדיו לבאנט צרפת החופשית ושידרה שידורי תעמולה לכוחות צבא וישי בסוריה ובלבנון, שקדמה לפלישה לסוריה וללבנון ב-8 ביוני 1941. התחנה הופעלה על ידי אנשי "ההגנה" והשידורים נעשו על ידי קצינים צרפתיים מכוחות "צרפת החופשית" של הגנרל דה גול. |
עריכה | תבנית | שיחה |
16 |
יהודים רבים מבני היישוב נלכדו באירופה שתחת הכיבוש הנאצי, עם פתיחת מלחמת העולם השנייה. במקביל, היו הטמפלרים, בני כת דתית גרמנית שגרו בארץ ישראל, כלואים במחנות מעצר. לחץ של אנשי הסוכנות היהודית מצד אחד, ושל גרמנים שקרוביהם היו נתונים במעצר בארץ ישראל מן הצד השני, הביא לעסקת חילופין יוצאת דופן, בזמן בו התאמצו הגרמנים להשמיד את כל היהודים שנפלו תחת שלטונם. בין יולי 1944 למרץ 1945 הוחלפו 551 יהודים מהמחנות בברגן-בלזן וברוונסבריק תמורת 455 טמפלרים שנשלחו לגרמניה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
17 |
וינסטון צ'רצ'יל, פרנקלין דלאנו רוזוולט ודאגלס מקארתור, שלושה מן המנהיגים החשובים במלחמת העולם השנייה הם צאצאיה של אישה בשם שרה ברני בֵּלְצֶ'ר שחיה במאה השמונה עשרה בעיירה טוֹנטוֹן (Taunton) שבמסצ'וסטס, ארצות הברית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
18 |
המחתרת הצרפתית, הרזיסטנס, ניסתה להילחם בנאצים במלחמת העולם השנייה באמצעות נשק צחנה מיוחד שיוצר על ידי האמריקאים. ה"פצצות" היו אמורות להיות מושלכות על קצינים נאצים ולהדביק אותם בסירחון איום, אולם כתוצאה מתקלות מקומיות בהפעלה פשטה הצחנה בכל פריז והנשק נגנז. |
עריכה | תבנית | שיחה |
19 |
בזמן מלחמת העולם השנייה הציעו ג'פרי פייק והלורד לואי מאונטבאטן את פרויקט חבקוק – בניית נושאת מטוסים מקרח באורך 600 מטר ובמשקל 2,000,000 טון שתהיה חסינה מטביעה ותקרא על שם הנביא חבקוק. מאוחר יותר הוצע לבנות אותה מחומר הקרוי פייקריט העשוי תערובת של קרח ונסורת. האונייה הייתה צפויה לנוע במהירות של 10 קשרים (18 קמ"ש) ולשאת כ־150 מפציצים. אומנם נבנה אבטיפוס שנוסה בימות בקנדה, אך בסופו של דבר לא יצא הפרויקט אל הפועל בשל עלות גבוהה וקשיים הנדסיים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
20 |
פינלנד והונגריה שיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, וכך תושביהן היהודים שגויסו לצבא נלחמו בשורות מדינות הציר ובעלות בריתן. עם זאת, חיילי הגדודים היהודים בצבא הונגריה לא צוידו בנשק אישי, ושירתו רק ביחידות בינוי. החיילים היהודים ההונגרים ששירתו בחזית הרוסית, נלקחו על ידי הנאצים למחנות ריכוז והשמדה לאחר ששוחררו וחזרו לביתם. חלק מאלה ששרדו באושוויץ שוחררו על ידי הצבא האדום שנגדו נלחמו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
21 |
במהלך מלחמת העולם השנייה היה מקובל לאיים על חיילים בעונש מוות כדי לדרבנם להילחם. בזמן המצור על סטלינגרד הוציאו הסובייטים להורג כ־13,500 מחייליהם באשמות שונות ומשונות. באחת היחידות ההונגריות שלחמה נגד הסובייטים, נשפט חייל למוות בגלל שביקר את חברו בלי רשות. לאחר שהתחנן החייל על חייו, הומר עונשו בשמונה שעות שמירה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
22 |
פעמים אחדות במהלך מלחמת העולם השנייה הובאה המלחמה לקרבת ארצות הברית גופא על ידי צוללות גרמניות ויפניות. פצצת כדור פורח יפנית גרמה להריגת אישה וחמישה ילדים באורגון ב-5 במאי 1945. הם היו הקורבנות היחידים שנהרגו במלחמה זו על אדמת ארצות הברית היבשתית כתוצאה ישירה של התקפת אויב. |
עריכה | תבנית | שיחה |
23 |
נהוג לזקוף את כישלון מבצע ברברוסה בעיקר לזכותם של "גנרל חורף", טכניקת האדמה החרוכה ותנאי השטח של רוסיה. אך לו היה נשאל מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר, הוא היה נותן סיבה משלו: בשנת 1940 פלשה איטליה הפשיסטית בהנהגתו של בניטו מוסוליני ליוון. ההכנות למלחמה היו שטחיות ומרושלות. הדבר הביא לכך שצבא יוון הלא מיומן הצליח להדוף את צבא איטליה, תוך כדי שהוא מנצל לטובתו את תנאי מזג האוויר הקשים ששררו באזור. הדבר הביא להצבתם של כוחות בריטיים באזור, ולגרמניה לא הייתה בררה אלא לפלוש ולהצטרף למערכה בבלקן, בניגוד לתוכנית המקורית. הדבר עיכב את היציאה למבצע ברברוסה במספר שבועות ולהקטנת הכוחות הפולשים לברית המועצות. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, כשהפסדה של גרמניה כבר נראה לעין, טען היטלר שלולא הפלישה האיטלקית המיותרת מבצע ברברוסה היה נוחל הצלחה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
24 |
במהלך מלחמת העולם השנייה נקטה אירלנד עמדה נייטרלית. אהדתה אמנם הייתה נתונה לבעלות הברית, ולדוגמה, העיתוי המדויק של הפלישה לנורמנדי נקבע על פי נתונים מטאורולוגיים שסופקו מתחנות שהוצבו באי או טייסים של בעלות הברית שמטוסיהם נפלו באירלנד הורשו "להימלט" לאירלנד הצפונית. אך זכור לרעה ביקור התנחומים שערך ראש ממשלת אירלנד, אמון דה ואלירה, אצל השגריר הגרמני בדבלין ומכתב התנחומים שכתב לעם הגרמני עם מותו של אדולף היטלר. |
עריכה | תבנית | שיחה |
25 |
בסוף מלחמת העולם השנייה נכנעה גרמניה ב-8 במאי 1945, אך לחימתם של חיילים גרמנים כנגד ההתקוממות הגאורגית בטסל נמשכה עוד שנים-עשר יום לאחר מכן. |
עריכה | תבנית | שיחה |
26 |
יחסית לערי בירה אירופיות אחרות, נפגעה פריז באופן קל במלחמת העולם השנייה. אנדרטאות היסטוריות רבות בעיר חבות את קיומן, בין השאר, למפקדה הגרמני של העיר, הגנרל דיטריך פון קולטיץ, שב-23 באוגוסט 1944, זמן קצר לפני שחרור פריז הכבושה, קיבל פקודה ממטהו של היטלר, המורה לו להילחם עד האיש האחרון ו"להחריב את העיר עד היסוד". שולטיץ העדיף להתעלם מהפקודה ונכנע בפני בעלות הברית יומיים אחר כך. |
עריכה | תבנית | שיחה |
27 |
גנרל פרנק מסרווי, שפיקד על יחידות של צבא בריטניה וצבא הודו הבריטית במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן שימש כמפקד צבא פקיסטן, היה מפקד חי"ר מצטיין, אך מפקד שריון כושל. כאשר פיקד על דיוויזיה משוריינת בקרב גזאלה, הצליחו כוחותיו של רומל לכבוש את מפקדתו. מסרווי, שהיה ידוע בכינויו "המזוקן", בשל מנהגו שלא להתגלח במהלך הקרבות, תלש את סימני הדרגה שלו, הורה לחיילים שהיו עמו שלא לקרוא לו "סר", ולאחר שנפל בשבי, הצליח לשכנע את הגרמנים שהוא אינו מפקד הדיוויזיה כי אם משרתו האישי. כעבור יום הצליח להימלט לאחר שקפץ ממשאית נוסעת, שספגה אש ארטילרית בריטית, והצליח להגיע ברגל אל קווי הצבא הבריטי, ולקבל מחדש את הפיקוד על הדיוויזיה שלו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
28 |
מפציץ ההיינקל He 111 הגרמני היה אחד המטוסים המזוהים ויזואלית עם הקרב על בריטניה בשל צורתו הייחודית - חרטום המפציץ עוצב כחממה והיה בצורת קליע שקוף. בשנת 1943 קיבלה ספרד רישיון לייצר את המטוס, והמשיכה בייצורו תחת השם "CASA 2111" עד לאמצע שנות ה-70. המטוס הספרדי היה זהה מבחינה חיצונית למפציץ הנאצי, אך השתמש במנוע רולס-רויס מרלין בריטי. בשנת 1969 צולם בבריטניה הסרט "הקרב על בריטניה". יוצרי הסרט ניסו לאתר את כל מטוסי מלחמת העולם השנייה שנותרו שמישים, לצורך צילומי הסרט, והרכיבו מחדש "לופטוואפה" בן כמאה מטוסים. מסתבר שממטוס ההיינקל He 111 קשה היה לאתר מטוס שמיש לצורך צילומי הסרט. בסופו של דבר השתמשו מפיקי הסרט במפציץ הספרדי, הנושא מנוע בריטי, על מנת לדמות את מטוס ההיינקל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
29 | במשך תקופת שלטונו של אדולף היטלר, מנהיג גרמניה הנאצית, רבים התנגדו לו ולאידיולוגיה אותה הוא הנהיג. חלק מהמתנגדים ניסו להתנקש בחייו של היטלר אך ללא הצלחה. היו 42 ניסיונות להתנקש בחייו,בניהם: השמת מזוודה בעלת חומר נפץ במרחק מטרים ספורים ממנו במפקדתו "מאורת הזאב" וניסיון ירי על ידי אקדח כיס במרחק מטרים ספורים ממנו. בסופו של דבר היטלר סיים את חייו בעצמו, כשהתאבד ביריית אקדח. | עריכה | תבנית | שיחה |
30 |
כשנגמרה מלחמת העולם השנייה, נדהמו בני משפחות מלחי הצוללת הגרמנית U-505 לגלות שיקיריהם בריאים ושלמים (למעט מפקד הצוללת, שהתאבד). בניגוד לשבויי המלחמה הגרמניים האחרים שהוחזקו בידי בעלות הברית, שמות מלחים אלו לא הופיעו ברשימות, הם לא זכו לביקורים מהצלב האדום והם גם לא שלחו מכתבים הביתה. איש מהשבויים האחרים לא סיפר כי נתקל במי מהם בבתי השבי. הצוללת U-505, שנחשבה לטרופה, למעשה נשבתה שלמה במהלך קרב, בידי מלחי משחתת מצי ארצות הברית ונגררה בחשאי לברמודה. שם הוקם למלחיה בית שבי סודי, מתוך חשש שהנאצים יבינו שהמסמכים הסודיים הרבים שבצוללת וגם מכשיר האניגמה שבה נחשפו לבעלות הברית. הצוללת נראית חדשה ויפה גם כיום, והיא מוצגת לקהל במוזיאון המדע והתעשייה שבשיקגו |
עריכה | תבנית | שיחה |
31 |
בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת שארצות הברית עמלה על פיתוח פצצת האטום, שעזרה לה בסופו של דבר להכריע את המלחמה, גם לגרמניה הנאצית היה מיזם פיתוח פצצות אטום. המדען הבכיר במיזם היה חתן פרס נובל לפיזיקה, ורנר הייזנברג, ובמסגרת המיזם הוקמו כורים גרעיניים (בתמונה) ונערכו ניסויים, שחלקם הצליח. למרבה המזל, הגרמנים הפסידו במלחמה לפני שמיזם האטום שלהם הגיע לשלב המבצעי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
32 | מבצר ברסט
לפני מלחמת העולם השנייה נכלל בשטח פולין אבל עם חתימת הסכם בין גרמניה הנאצית וברית המועצות (הסכם ריבנטרופ-מולוטוב) סופח בידיי ברית המועצות ונכלל ברפובליקה הסובייטית הבלארוסית. אחרי פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות הותקף המבצר (קיץ 1942) ומפקד המבצר החליט לפוצצו כדי שלא יפול לידי הגרמנים. המבצר הופצץ וחיל המצב נסוג. בשנת 1950 כאשר המלחמה נגמרה כבר מזה חמש שנים ביקרו במבצר מספר אנשים לזכר הקרב אחרי שפינו את ההריסות שחסמו את המרתף, הלכו בין ההריסות במרתף ושמעו לפתע קול בוקעה מהמשך המרתף הקול שאל בטון צבאי 'עצור מי הולך שם ?!'(?!Стой, кто там идет) המבקרים הופתעו לראות שדיבר אליהם חייל שננטש בהריסות משנת 1942 כאשר הסיפור הגיע לממשל המקומי תושאל החייל איך שרד ובמה עסק ועל זה השיב החייל:"עוד לפני המצור הופקדתי לשמור על מחסן המלאי אבל כאשר ננטש ונהרס המבצר המשכתי בשמירתי וזכרתי שאמרו לי לא לזוז לא משנה מה אז כך כל יום עשיתי פוטרול בחלק שהיה נגיש לי בשלוש השנים הראשונות היה לי אור מקופסאות גפרורים אבל כשהם נגמרו התחלתי להיתרגל לחושך כעבור חמש שנים נגמרה רוב האספקה כי רוב חדר האספקה נחסום בעקבות קריסת התקרה, נשארו לי כמה חבילות קרקרים הרובה שלי מעט תחמושת מים שתפתפו בין הקירות ועכברושים שנאלצתי לאכול כשנגמרו הקרקרים " לחייל הוענק תואר גיבור ברית המועצות והוא זכה לתהילה מקומית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
33 |
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה הנוירוביולגית ההתפתחותית ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני תושבי הכפרים סביב טורינו, שימכרו לה ביצים עבור פעוטיה הרעבים. לאמיתו של דבר לא היו ללוי-מונטלצ'יני ילדים, והיא השתמשה בביצים למטרת מחקר. לוי-מונטלצ'יני לא הקימה משפחה מעולם, והצהירה כי בחרה באורח חיים זה על מנת שתוכל להקדיש את זמנה לפיתוח הקריירה שלה כרופאה נוירולוגית. אולם תוכניות אלו נגדעו באיבן - לאחר שהשלטון הפאשיסטי באיטליה מנע ממנה לעבוד במקצועה בשל יהדותה, בחרה לוי-מונטלצ'יני להקדיש את זמנה למחקר מחוץ לכותלי האקדמיה. את הביצים המופרות שאספה הביאה למעבדה מאולתרת שהקימה בחדר השינה שלה, ובעזרתן חקרה את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי. הישג זה זיכה אותה בפרס נובל לרפואה לשנת 1986. על כך אמרה לוי-מונטלצ'יני: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני האריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם ונפטרה בגיל מאה ושלוש. |
עריכה | תבנית | שיחה |
34 |
בימי מלחמת העולם השנייה ייצרה גרמניה הנאצית כלי נשק רבים במפעל סקודה בצ'כיה הכבושה. לאחר המלחמה נשארו בצ'כוסלובקיה עודפי נשק גרמני. בשנת 1948 היא מכרה חלק מהם לישראל וזו השתמשה בהם, בין השאר, בקרבות נגד צבא מצרים במלחמת העצמאות, וכך יצא שהצבא המצרי הופגז, בין השאר, בתותחים ישראליים שנושאים צלבי קרס. אולם בסיבוב הלחימה הבא, במבצע קדש, נהנו דווקא המצרים מנשק מצ'כוסלובקיה, והפעם נשק שמקורו ביריבתה של גרמניה למלחמה: ברית המועצות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
35 |
בתקופת מלחמת העולם השנייה, הפסיקו הבריטים את ייצור הגלויות בארץ ישראל, מחשש שמרגלים יעבירו ידיעות, בעזרת הכנסת מיקרופילם בין שכבות הנייר. |
עריכה | תבנית | שיחה |
36 |
כאשר פלשה גרמניה לדנמרק במלחמת העולם השנייה, המיס ג'ורג' דה הוושי את מדליות הנובל של הפיזיקאים מקס פון לאואה וג'יימס פרנק במי מלך (כמודגם בתמונה), וזאת על מנת למנוע מהנאצים לגנוב אותן. הוא הציב את התמיסה שנוצרה על מדף במעבדתו במכון נילס בוהר, ועזב לשוודיה. כשחזר, לאחר המלחמה, מצא את התמיסה במקומה, ושיקע את הזהב מהתמיסה. קרן נובל אז יצקה מחדש את המדליות תוך שימוש בזהב המקורי. דה הוושי, שהיה כימאי פיזיקלי הונגרי ממוצא יהודי, זכה אף הוא בפרס נובל לכימיה לשנת 1943, על תרומתו לפיתוח שיטת הסמנים הרדיואקטיביים והשימוש בה לחקר תהליכים כימיים וביולוגיים ביצורים חיים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
37 |
הוורד הלבן (בגרמנית: Die Weiße Rose, מוכר בעברית גם כ"השושנה הלבנה") הייתה קבוצת סטודנטים שהתנגדה לשלטון המפלגה הנאצית בגרמניה, במהלך מלחמת העולם השנייה. הקבוצה הכינה הקבוצה והפיצה שישה עלונים שונים, שקראו לסיום שלטון הרודנות הנאצי באמצעות, התנגדות פעילה של העם הגרמני. כאשר נתפסו ונחקר חברי הקבוצה, בידי הגסטאפו, הם נשאלו על מקור שם הקבוצה. הם סיפקו מספר מקורות ספרותיים, המשתמשים בוורד לבן כדימוי לטוהר. בין המקורות אותם ציינו נמנים השיר "הוורד הלבן" של המשורר הגרמני קלמנס ברנטנו, השיר "Cultivo una rosa blanca" של המשורר הקובני חוסה מארטי, ורומן בשם זה של ב. טראוון. |
עריכה | תבנית | שיחה |
38 | רודולף הס (מימין בסרטון), רייכסלייטר במפלגה הנאצית, כיהן כמזכירו האישי של אדולף היטלר, סגן הפיהרר, וממלא מקומו אחרי הרמן גרינג (משמאל בסרטון). לקראת הפלישה לברית המועצות, הס חשש ממלחמה בשתי חזיתות, ולכן ביקש להשכין שלום בין גרמניה לבריטניה. הוא יזם "טיסת שלום" לסקוטלנד, כדי לפגוש את מכרו, הדוכס מהמילטון, ולהציע לו לתווך בשיחות השלום. בקרבת בית הדוכס, הס נטש את המטוס וצנח על אדמת סקטולנד. הוא נתפס על ידי הרשויות הבריטיות ונלקח לחקירה. היטלר הכריז על הס כמטורף, ונידה אותו מהמפלגה. | עריכה | תבנית | שיחה |
39 |
הקפצת אבנים הוא משחק עתיק, שמטרתו לזרוק אבן על פני המים באופן כזה, שהמים מחזירים את האבן חזרה מעלה. הצלחה במשחק נמדדת במספר ההקפצות, או לחלופין במרחק המקסימלי אליו האבן מגיעה. ב-1989 אף הוקמה בארצות הברית אגודת ספורט, המקיימת אליפויות עולם בהקפצת אבנים. בשנת 2013 נקבע שיא העולם שעמד על 88 הקפצות. ברעיון הקפצת האבנים בוצע שימוש מעשי במלחמת העולם השנייה, כאשר חיל האוויר המלכותי, הבריטי השתמש בפצצות מקפצות על מי מאגר מים, לצורך הפצצה של סכרים גרמניים, במבצע הנקרא "מבצע נזיפה". |
עריכה | תבנית | שיחה |
40 |
בשנת 1943 פיקד ירחמיאל (מיליה) פלזנשטיין על מחלקה בצבא האדום, החמושה במקלעים, שהשתתפה בנחיתת סער בחצי האי קרים, שנחשבה לפעולה חסרת סיכוי. הלוחמים שטו בלילה סוער באסדות נגררות, לרוחב מיצר. הכוח הופגז גם על ידי כלי שיט גרמניים וגם מהחוף, וחלקו טבע. פלזנשטיין הסתער עם מחלקתו מהמים הרדודים, כבש כקילומטר מהחוף המבוצר, והחזיק בו במשך שבוע, כנגד 12 מתקפות נגד מאסיביות, ללא תגבורת וללא אספקה. הוא, אישית, הרג אז למעלה מחמישים חיילים נאצים, ונפצע קשות מקליע, שפילח את לסתו ולשונו. הוא נחשב כמת, אך בשל התעקשות של ידידו, הוא פונה לבית חולים צבאי בסוצ'י, שבו שהה ארבעה חודשים. הוא שלח מכתב לאביו, לפיו הוא פצוע. אך במקביל קיבל האב מכתב מהצבא, שלפיו בנו, כביכול, נהרג. זאת משום שהפקיד האחראי האמין, שכל כדור בראש, בהכרח הורג. כשהחלים, פלזנשטיין שב ליחידתו, גילה, שנותרו מהרכבה המקורי רק שני חיילים חיים, ולאחר שהוא נפצע קשה שנית בלוחמה, בשנת 1944, הוא חזר לבית החולים. רשויות ברית המועצות העניקו לפלזנשטיין מדליית זהב של גיבור ברית המועצות ועיטור לנין. אולם הוא נדרש להחזיר את עיטוריו בשנת 1974, כתנאי לאישור עלייה לארץ ישראל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
41 |
וירג'יניה הול נולדה בבולטימור, שבארצות הברית, רכשה יכולת דיבור שוטף בארבע שפות, ומונתה לתפקיד קונסולרי באירופה. בשנת 1932 ארעה לה תאונת ציד. היא ירתה ברגל, עברה קטיעה והוצמדה לה תותבת מעץ. לקותה שמה קץ לקריירה הדיפלומטית, כי תקנות מחלקת המדינה של ארצות הברית, דאז, אסרו על העסקת עובד, שאחד מאבריו נקטע. אולם מלחמת העולם השנייה הפכה את מחלקת המדינה לפחות בררנית, והול הצטיינה בו כמרגלת, קצינת איסוף מידע ותכנון מבצעים צבאיים, וכקצינת חבלה. היא הסתננה לעורף האויב פעמים אחדות. בסופו של דבר החליט, נשיא ארצות הברית, הרי טרומן, להעניק לה את צלב השירות המצוין עבור גבורה יוצאת דופן תוך חירוף נפש. הול הייתה לאישה היחידה שזכתה בעיטור זה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
42 |
מבצע אאוטוורד היה תוכנית שהפעיל הצי המלכותי הבריטי בשנים 1942–1944, בימי מלחמת העולם השנייה, לתקיפת גרמניה הנאצית באמצעות כדורים פורחים. כדורים פורחים קטנים מולאו מימן ושולחו עם הרוח מזרחה, כשהם גוררים תילי מתכת, שחוללו קצרים בקווי מתח גבוה, או נושאים מתקני תבערה, שחוללו שרפות יער וצמחייה. בסך הכל שולחו במסגרת התוכנית 99,142 בלונים. עיון במסמכים גרמניים לאחר המלחמה העלה, שהבלונים המצוידים בתיילים היוו מטרד משמעותי עבור הגרמנים, כאשר אספקת החשמל הופרעה תדיר על ידי נזק משמעותי שגרמו למערכת הולכת החשמל. דו"ח מ-1946 העריך את הנזק שנגרם ב-1.5 מיליון לירות שטרלינג (כ-300 מיליון שקלים חדשים במחירי 2024). |
עריכה | תבנית | שיחה |
43 |
ג'סי אוונס התחרה באולימפיאדת ברלין כשהוא נועל נעליים שיוצרו על ידי "חברת האחים דסלר". מי שהחתים את האתלט היה אדולף (אדי) דסלר, שייסד יחד עם אחיו רודולף את החברה בשנת 1924. אוונס זכה במהלך האולימפיאדה בארבע מדליות זהב וזכור במיוחד כמי ששיבש את תוכניתו של אדולף היטלר להפוך את המשחקים האולימפיים לתעמולה להוכחת עליונות הגזע הארי. בעקבות ההצלחה של אוונס עלה הביקוש לנעלי החברה, ביקוש שנמשך עד תחילת מלחמת העולם השנייה. העובדה שהצלחת המפעל נבעה במידה רבה מהצלחתו של אתלט שחור, לא מנעה מהאחים דסלר להצטרף לשורות המפלגה הנאצית ובמהלך מלחמת העולם השנייה שימשו מפעלי החברה לייצור טילים נגד טנקים עבור הוורמאכט. המלחמה הובילה לסכסוך כבד בין האחים בעקבותיו התפרקה החברה המשותפת לשתי חברות מתחרות. אדי הקים את "אדידס" (קיצור של שמו הפרטי ותחילת שם משפחתו) ורודולף הקים את "Ruda", שהפכה מאוחר יותר ל"פומה". |
עריכה | תבנית | שיחה |
44 |
בניגוד לתפישה השגויה המקובלת, הוויטמין בטא-קרוטן, המצוי בגזר אינו משפר את ראיית הלילה, מעבר ליכולות הרגילות של אנשים, המקבלים כמות נאותה שלו. ויטמין זה משפר את הראייה רק אצל אלו הסובלים ממחסור בוויטמין A. ישנה טענה, שמקור התפישה השגויה הוא בדיסאינפורמציה, שהפיצה בריטניה במלחמת העולם השנייה במטרה להסביר את הצלחתו המשופרת של חיל האוויר המלכותי בקרבות לילה. הצלחה שלמעשה נבעה משימוש במכ"ם ובנורות אדומות על לוחות המכשירים. אם כי על טענה זו כמו מערערים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
45 |
"החייל הנאצי המושלם" הייתה כרזת גיוס של הוורמאכט משנת 1939. זמן קצר לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, הופיע התצלום במהדורת יום ראשון של העיתון ברלינר טאגבלאט, ששימש אז כזרוע התעמולה הנאצית, יחד עם הכיתוב "החייל הגרמני האידיאלי". התצלום נמכר לעיתון על ידי הצלם הרשמי של הצבא, ומאוחר יותר שימש בכרזות גיוס. החייל המוצג בתמונה בעל החזות הארית, ורנר גולדברג, היה למעשה בן לאב יהודי שהתנצר. אחרי הסכם שביתת הנשק של 22 ביוני 1940, גורש גולדברג מהצבא בהתאם לצו של היטלר, בו נקבע שיש לגרש מהצבא את כל בני התערובת מדרגה ראשונה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
46 |
הגנרל הצרפתי אנרי ז'ירו נמלט מן השבי במלחמת העולם הראשונה וגם במלחמת העולם השנייה. במלחמת העולם הראשונה נפל בשבי לאחר שנפצע קשה. הוא אושפז בבית חולים בבריסל, ורופא שהפעיל במקום רשת אנטי גרמנית, סייע לו להימלט להאג שבהולנד הנייטרלית, ומשם הגיע לאנגליה ושב לצרפת להמשך הלחימה. במהלך המערכה על צרפת במלחמת העולם השנייה, בה שימש כמפקד ארמייה, נפל בשבי. בשל דרגתו, הוחזק בטירת קניגשטיין הסמוכה לדרזדן. הוא נמלט מן הטירה לאור יום. כאשר יצא לטיולו היומי, עבר את השומר שבירך אותו לשלום, חפר והוציא מן האדמה חבל שהכין מראש, והשתלשל בו במורד הצוק 150 מטרים. לאחר מכן גילח את שפמו, לבש משקפי שמש ומעיל גשם, והתחבא בין השיחים, בעוד השומרים מחפשים אחריו. הוא יצר קשר עם אנשי מחתרת שהעבירו אותו אל האזור הצרפתי החופשי. משם הצליח לצאת לגיברלטר שהוחזקה על ידי הבריטים, והיה בין מנהיגי ההתנגדות הצרפתית לנאצים מחוץ לגבולות צרפת. ז'ירו היה כה גאה בבריחותיו עד שהכתיר את הביוגרפיה שלו בכותרת "Mes evasions" - בריחותי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
47 |
אחת ההצלחות הגדולות של צבא ארצות הברית בשתי מלחמות העולם שהתחוללו במאה ה-20 הייתה בתחום ההצפנה. האמריקאים גייסו אינדיאנים לצבא על מנת שאלו ישמשו "דוברי קוד" ויעבירו הודעות בשפתם בין הכוחות בשדה הקרב. ההצלחה של בני הצ'רוקי ובני הצ'וקטו במלחמת העולם הראשונה עודדה את האמריקאים להרחיב את מספר הקשרים האינדיאנים במלחמת העולם השנייה, ולמעלה מ-400 בני נאוואחו העבירו הודעות בשפתם, באמצעות שימוש במילות קוד. למעשה, הייתה בכך הצפנה כפולה משום שמומחי הסיגינט של מדינות הציר לא ידעו את מילות הקוד ולא הכירו את שפת הנאוואחו. הצופן נשאר בלתי מפוצח עד סוף המלחמה, על אף שגרמניה הנאצית ובנות בריתה העריכו את כוונתם של האמריקאים עוד בטרם פרצה המלחמה. גבורתם של בני נאוואחו תועדה בסרט "לחישות מלחמה" בכיכובם של ניקולס קייג' וכריסטיאן סלייטר. |
עריכה | תבנית | שיחה |
48 |
טייס חיל האוויר הישראלי תת-אלוף גיורא אבן שהפיל 16 מטוסי אויב ומסוק, רובם במלחמת יום הכיפורים, מחזיק בשיא העולם בהפלת מטוסי סילון. אלוף ההפלות בעידן הטרום-סילוני היה אריך הרטמן, טייס בחיל האוויר הגרמני שהפיל 352 מטוסים במלחמת העולם השנייה. אלוף ההפלות המפורסם ביותר הוא מנפרד פון ריכטהופן, אלוף ההפלות במלחמת העולם הראשונה שכונה "הברון האדום" על שם צבע מטוסו, שהפיל 80 מטוסים במלחמה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
49 |
נשיא ארצות הברית בעת מלחמת העולם השנייה, פרנקלין דלאנו רוזוולט, קבע להיפגש עם מלך ערב הסעודית אִבְּן סַעוּד לאחר ועידת יאלטה, וזאת מבלי להיוועץ עם ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל. כאשר נודע דבר הפגישה לצ'רצ'יל, הוא דאג להשיג לעצמו הזמנה לפגישה. כמתנה לאבן סעוד, הביא עמו צ'רצ'יל תיבת בשמים בשווי של כמאה ליש"ט. אבן סעוד, לעומת זאת, הביא כמתנה חרבות משובצות יהלומים לצ'רצ'יל ולשר החוץ הבריטי אנתוני אידן, וענקי פנינים לנשותיהם, מה שגרם למתנתו של צ'רצ'יל להיראות עלובה. בניסיון לתקן את הרושם, צ'רצ'יל תירץ ואמר שזוהי רק מתנת ביניים עד שתגיע המתנה האמיתית: הדגם החדש של המכונית רולס-רויס – מכונית שבפועל הייתה מיועדת לאליזבת, אשתו של מלך בריטניה ג'ורג' השישי. צ'רצ'יל נאלץ לקנות לאליזבת מכונית אחרת, שעליה שילם באמצעות היהלומים ממתנתו של אבן סעוד. אבן סעוד, עם זאת, מעולם לא השתמש במכונית שקיבל, מכיוון שההגה שלה היה בצד ימין, כנהוג באנגליה ובניגוד למקובל בערב הסעודית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
50 |
מסורת של העצרת הכללית של האומות המאוחדות קובעת כי ראש המשלחת הברזילאית לאו"ם הוא שפותח כל ישיבה מיוחדת של העצרת. מקורו של מנהג טקסי זה הוא בישיבה המיוחדת הראשונה של הארגון, שהתכנסה בכ"ט בנובמבר 1947 ואותה פתח הברזילאי אוסוולדו ארניה. ברזיל קיבלה את הכבוד כגמול סמלי על חלקה במלחמת העולם השנייה כספקית חומרי גלם חיוניים, שותפה בהגנת ההמיספרה המערבית, קרש קפיצה למאמצי בעלות הברית במערכה בצפון אפריקה ובעיקר על שליחתה את כוח המשלוח הברזילאי שנלחם בזירה האיטלקית. באותה ישיבה היסטורית החליטה העצרת על סיום המנדט הבריטי ואימצה את תוכנית החלוקה. טופס הרישום ופטיש ההצבעה שבהם השתמש ארניה שמורים במוזיאון של קיבוץ ברור חיל, שרבים מחבריו הם יהודים-ברזילאים שעלו לישראל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
51 |
דוקטור סוס מֻכָּר בעולם כסופר-מאייר של עשרות ספרי ילדים רבי מכר, כגון חתול תעלול. בשנת 2021 הפסיקו מפיצי ספריו להדפיס שישה מהם, עקב "תיאורים פוגעניים ושגויים" של דמויות שחורות ואסייתיות, וקיבלו ביקורת על עודף תקינות פוליטית. לכאורה, ד"ר סוס היה דווקא פעיל נגד הגזענות. במלחמת העולם השנייה הוא צייר בעיתונות מאות קריקטורות, בעיקר כאלו שעודדו את מדינתו, ארצות הברית, להילחם נגד המשטרים הפשיסטיים בגרמניה, איטליה ויפן. הקריקטורות גם הפנו תשומת לב לשואה עוד בראשיתה, וגינו אפליה נגד שחורים ויהודים. אולם חלק מהקריקטורות תיארו את אזרחי ארצות הברית, בעלי המוצא היפני, כבוגדים (בתמונה). קריקטורה כזו פורסמה ימים ספורים לפני, שממשלת ארצות הברית החלה לכלוא אזרחים אלו על סמך מוצאם. אגב, ד"ר סוס עצמו היה צאצא למהגרים גרמנים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
52 |
במהלך מלחמת העולם השנייה, חוקרים הציעו להוסיף מיגון לאזורים במטוסי קרב, שבהם נצפה מספר הפגיעות הרב ביותר (בתמונה). אולם הסטטיסטיקאי אברהם ולד הבחין, כי המחקר התבסס רק על מטוסים, ששבו ממשימות, ולא כלל מטוסים, שהופלו. לכן ולד הסיק, כי המחקר לוקה בהטיית הישרדות. דהיינו, מיקום החורים במטוסים שחזרו, הראה דווקא את האזורים, שבהם המטוס יכול להיפגע, ועדיין לשוב בבטחה; האזורים, שאינם צריכים מיגון. בעצת ולד, למטוסים הוסף מיגון רק באזורים, שבהם לא נפגעו המטוסים, שהצליחו לחזור. מהלך זה השפיע רבות על התהוות תחום חקר הביצועים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
53 | -
|
הוספה |
54 | -
|
הוספה |
55 | -
|
הוספה |
56 | -
|
הוספה |
57 | -
|
הוספה |
58 | -
|
הוספה |
59 | -
|
הוספה |
60 | -
|
הוספה |
61 | -
|
הוספה |
62 | -
|
הוספה |
63 | -
|
הוספה |
64 | -
|
הוספה |
65 | -
|
הוספה |
66 | -
|
הוספה |
67 | -
|
הוספה |
68 | -
|
הוספה |
69 | -
|
הוספה |
70 | -
|
הוספה |
71 | -
|
הוספה |
72 | -
|
הוספה |
73 | -
|
הוספה |
74 | -
|
הוספה |
75 | -
|
הוספה |
76 | -
|
הוספה |
77 | -
|
הוספה |
78 | -
|
הוספה |
79 | -
|
הוספה |
80 | -
|
הוספה |
81 | -
|
הוספה |
82 | -
|
הוספה |
83 | -
|
הוספה |
84 | -
|
הוספה |
85 | -
|
הוספה |
86 | -
|
הוספה |
87 | -
|
הוספה |
88 | -
|
הוספה |
89 | -
|
הוספה |
90 | -
|
הוספה |
91 | -
|
הוספה |
92 | -
|
הוספה |
93 | -
|
הוספה |
94 | -
|
הוספה |
95 | -
|
הוספה |
96 | -
|
הוספה |
97 | -
|
הוספה |
98 | -
|
הוספה |
99 | -
|
הוספה |
100 | -
|
הוספה |