פורטל:רומא/הידעת?/קטעי הידעת?
| 1 |  העיר רומא הוקמה באמצע המאה ה-8 לפני הספירה על ידי שבט הלטינים. בני שבט זה התיישבו באזור הפורה ליד נהר הטיבּר בתחילת האלף הראשון לפני הספירה. פרנסתם העיקרית הייתה חקלאות. התושבים נקראו רומאים על שם עירם, ושפתם הייתה לטינית – על שם השבט. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 2 |  לפי המסורת הרומאית, נוסדה העיר רומא ב-21 באפריל בשנת 753 לפנה"ס על ידי רוֹמוּלוּס שרצח תוך כדי כך את אחיו התאום, רֶמוּס. רומולוס הקים את העיר בגבעת הפאלאטיום, במקום בו ניצלו שניהם על ידי זאבה, שהניקה אותם לאחר שהונחו בסל על נהר הטיבר. זאבה המיניקה שני תינוקות היא הסמל של העיר רומא עד היום. לפי המסורת, העיר בה נולדו רמוס ורומולוס נוסדה על ידי איניאס בן אחת ממשפחות המלוכה בעיר טרויה שנדד באיטליה אחרי נפילתה של עירו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 3 |  בשנת 598 נחתם הסכם שלום שהכיר באפיפיור כ"פטריארך של רומא" ובכך הקנה לעיר מעמד מוגן ועצמאי. בשנים שלאחר מכן, עם העברת שטחים לשליטה ישירה של האפיפיורים, הפכה העיר רומא לבירת מדינת האפיפיור. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 4 |  יהדות רומא היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם וקיימת כמעט אלפיים ומאתיים שנה. בשנת 161 לפנה"ס נוצר הקשר הראשון בין היהודים לבין רומא כאשר הגיעו לרומא שליחי החשמונאים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 5 | ב-1555 הורה אפיפיור פאולוס הרביעי הוא ג'אן פּיָיטרוֹ קָראפָה כי ליהודי רומא מותר לגור רק באזור הסגר היהודים שכונה בדיעבד גטו רומא. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 6 |  ב-1938, עם חקיקת חוקי הגזע באיטליה, חלה הרעה במצבם של יהודי איטליה בכלל ורומא בפרט, וניטלו מהם חלק מזכויותיהם האזרחיות. בשנת 1943 הצבא הגרמני הגיע לרומא ושלח יהודים למחנות ההשמדה. עד לשחרור העיר על ידי בעלות הברית נרצחו כ-2,000 מיהודי רומא, מחציתם במחנות השמדה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 7 | החל משנת 69 לפנה"ס החלו להגיע לרומא גלי שבויים מיהודה הכבושה שנפדו על ידי יהודי העיר. מעריכים את מספרם של יהודי רומא בתקופת זו ב-50,000, כעשירית מאוכלוסיית העיר, ולפי כתובות שנמצאו בקטקומבות יהודיות ברומא היו ברומא 12 בתי כנסת. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 8 | לפי הכתוב בספר החשמונאים יהודה ושמעון החשמונאיים שלחו שני שליחים, יהושע בן אליעזר ואפרים בן יוחנן, לרומא. הם התייצבו בפני הסנאט הרומי ברומא במטרה להקים ברית אהבה ושלום אתם... ובני ישראל לא ידוכאו עוד תחת רגלי היונים. בעקבות משלחת זו נכרת הסכם שלום בין רומא ומדינת החשמונאים. מקרה זה מוזכר ברמז גם בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ח', עמוד ב'. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 9 | בשנת 139 לפנה"ס נרשמה הידיעה הראשונה על קיום קהילה יהודית ברומא. היא מתייחסת לגירושם לכאורה של היהודים מהעיר על ידי בעל משרה שיפוטית ברומא, קורנליוס סקיפיו היספניום מכיוון שעסקו בתעמולה דתית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 10 | יחסם הטוב של שליטי רומא ליהודי העיר בא לידי ביטוי בעיקר בימיו של יוליוס קיסר (100 לפנה"ס עד 44 לפנה"ס). יהודי רומא צידדו ביוליוס קיסר במאבקים הפנימיים בשלהי הרפובליקה הרומית. לדברי ההיסטוריונים, כאשר נרצח קיסר התאבלו עליו יהודי רומא. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 11 |  בשנת 19 לפנה"ס ציווה הקיסר טיבריוס על גירוש היהודים מרומא, ובשנת 50 גם הקיסר קלאודיוס הוציא צו לגירוש היהודים מרומא. היהודים הואשמו בתעמולה דתית – וזאת לאור תופעה של הבעת אהדה לדת היהודית מצד אזרחי רומא, עובדי האלילים. אלה, שמרו על השבת ונמנעו מאכילת בהמות טמאות. ביניהם היו בעיקר נשים רומאיות מן השכבות הגבוהות, כמו פופיאה, אשתו השנייה של נירון קיסר. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 12 | לאחר שבועיים של כיבוש רומא על ידי צבא גרמניה הנאצית בשנת 1943 במהלך מלחמת העולם השנייה, זומנו ראשי הקהילה היהודית לשגרירות גרמניה ושם נאמר להם כי "אנו רואים בכם יהודי איטליה חטיבה מיוחדת, אך בלתי נפרדת, של אויבים מסוכנים". ואם יצליחו לאסוף 50 ק"ג זהב תוך 36 שעות למאמץ המלחמתי הגרמני "לא יארע לכם כל דבר רע". בסיומו של המועד נאסף הסכום במלואו ועוד 30 ק"ג, שנשארו ברזרבה ובסופו של דבר נתרמו בתש"ח למדינת ישראל במטרה לרכוש נשק מגן למדינה החדשה. למרות זאת, הנאצים לא עמדו בהבטחתם, וזמן קצר לאחר מכן נבזזו ספריות בית הכנסת הגדול של רומא, ו-1,007 יהודים נשלחו אל מחנה ההשמדה בבירקנאו והושמדו בתאי הגזים. מיהודי רומא נספו בשואה יותר מאלפיים נפש. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 13 |  מאחר שבזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומות הייתה ממוקמת מחוץ לחומות האורליאניות, היא ספגה נזקים במהלך הפלישות של הסרצנים במאה ה-9. בתגובה לכך האפיפיור יוחנן השמיני ביצר את הבזיליקה, המנזר ואת בתי המגורים של האיכרים, ובכך יצר את העיר יוחנניספוליס (באיטלקית: ג'יובניפולי). העיר התקיימה עד שנת 1348 כאשר היא נחרבה לחלוטין ברעידת אדמה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 14 |  המלה היידית פשקוויל, שפירושה ברחוב החרדי כרזת קיר קנטרנית, מקורה במלה פסקווילוס. זהו שמו הלטיני של פסל הלני עתיק וכרות גפיים המוצב ליד הפיאצה נאבונה ברומא. החל במאה ה-16 משמש בסיס הפסל להדבקת מודעות סאטיריות ובהן התקפות אישיות על אנשי כנסייה וממשל. פסקינו, בשמו האיטלקי, היה "הפסל המדבר" הראשון ברומא. במהרה הציבו האפיפיורים שמירה עליו כדי למנוע ביקורת. משנאלצו המדביקים לעבור לפסלים אחרים נוצרה בהדרגה "מועצת שנונים" של חמישה פסלים מדברים עליהם מודבקים פשקווילים ופשקווילים שכנגד. מוסד מועצת השנונים מתקיים עד היום ברומא ושרד אף בימי הדיקטטורה הפאשיסטית של בניטו מוסוליני. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 15 |  באצ'ו פונטלי, אדריכל הקפלה הסיסטינית, תכנן את המבנה על פי המידות והפרופורציות של בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך בירושלים. הכנסייה שבנה החליפה כנסייה קודמת שעמדה באותו מקום. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 16 |  אנשי הרנסאנס האיטלקי החליטו להציב במרכז הכיכר שבגבעת הקפיטולין אשר ברומא, את פסל מרקוס אורליוס הרוכב על סוס, כיוון שטעו וזיהו את הדמות כקיסר הנוצרי-ביזנטי קונסטנטינוס. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 17 |  פיוס השנים עשר היה האפיפיור משנת 1939 עד 1958. הוא זכור בעיקר בשל יחסו האמביוולנטי לשואה ולנאציזם, בשל התרת משככי כאבים בלידה, בשל מלחמתו בעד הכרת הכנסייה הקתולית בתורת המפץ הגדול, אך נגד הכרתה בתורת האבולוציה, ובשל דרישתו שלאחר מותו הוא ייחנט, בלא הרחקת איבריו הפנימיים. לצורך החניטה הזו, רופאו השרלטן המציא שיטת חניטה, בציפוי הגווייה בעשבי תיבול וצלופן. טיפול זה מנע זרימת אוויר, וביחד עם החום ששרר ברומא, האיץ מאוד את הריקבון האנאירובי. בשל כך הגופה התפרקה לעיני האבלים שעברו על פניה: חזהו של פיוס ה-12 התפוצץ עקב הצטברות גזים, ואפו והאצבעות נשרו. כמו כן, הגופה הפכה לירוקה כהה או שחורה, וסירחונה היה כה עז עד שהחיילים שניצבו ליד הארון הפתוח הוחלפו כל רבע שעה, מפחד שיתעלפו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 18 | .jpg) כיום מוסכם, שבעת שהקרדינלים ברומא מסיימים את הקונקלווה, מעלים עשן לבן בארובת הקפלה הסיסטינית ובוחרים באפיפיור, החלטתם בלתי ניתנת לערעור. אולם במשך רוב ההיסטוריה לא היה הדבר כך. לשליטים הקתוליים של אירופה הייתה נתונה זכות וטו (Jus exclusivae, "זכות המניעה") על החלטות הקרדינלים. את ההחלטה היה מוסר קרדינל-חסות ("קרדינל כתר") מטעמו של השליט למזכיר הקונקלווה – ושולח את הקרדינלים לעוד סבבי הצבעות מייגעים. בקונקלווה שנערכה בין השנים 1314–1315 הטיל פיליפ החמישי, מלך צרפת, וטו על מועמד לכהונת האפיפיור. מלך ספרד עשה לראשונה שימוש ב"זכות המניעה" בבחירת האפיפיור בשנת 1605. ב-1799 כפה פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה על הקרדינלים יותר מארבעה חודשי הצבעות, לאחר שפסל בזה אחר זה את המועמדים שנבחרו מבלי שמועמדו הצליח להשיג רוב. את המנהג הפסיק האפיפיור פיוס העשירי (בתמונה), שנבחר בעצמו לאחר שעל בחירתו של מריאנו רמפולה שהתמודד מולו הוטל וטו מצד פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 19 | -
|
הוספה |
| 20 | -
|
הוספה |
| 21 | -
|
הוספה |
| 22 | -
|
הוספה |
| 23 | -
|
הוספה |
| 24 | -
|
הוספה |
| 25 | -
|
הוספה |
| 26 | -
|
הוספה |
| 27 | -
|
הוספה |
| 28 | -
|
הוספה |
| 29 | -
|
הוספה |
| 30 | -
|
הוספה |
| 31 | -
|
הוספה |
| 32 | -
|
הוספה |
| 33 | -
|
הוספה |
| 34 | -
|
הוספה |
| 35 | -
|
הוספה |
| 36 | -
|
הוספה |
| 37 | -
|
הוספה |
| 38 | -
|
הוספה |
| 39 | -
|
הוספה |
| 40 | -
|
הוספה |
| 41 | -
|
הוספה |
| 42 | -
|
הוספה |
| 43 | -
|
הוספה |
| 44 | -
|
הוספה |
| 45 | -
|
הוספה |
| 46 | -
|
הוספה |
| 47 | -
|
הוספה |
| 48 | -
|
הוספה |
| 49 | -
|
הוספה |
| 50 | -
|
הוספה |
| 51 | -
|
הוספה |
| 52 | -
|
הוספה |
| 53 | -
|
הוספה |
| 54 | -
|
הוספה |
| 55 | -
|
הוספה |
| 56 | -
|
הוספה |
| 57 | -
|
הוספה |
| 58 | -
|
הוספה |
| 59 | -
|
הוספה |
| 60 | -
|
הוספה |
| 61 | -
|
הוספה |
| 62 | -
|
הוספה |
| 63 | -
|
הוספה |
| 64 | -
|
הוספה |
| 65 | -
|
הוספה |
| 66 | -
|
הוספה |
| 67 | -
|
הוספה |
| 68 | -
|
הוספה |
| 69 | -
|
הוספה |
| 70 | -
|
הוספה |
| 71 | -
|
הוספה |
| 72 | -
|
הוספה |
| 73 | -
|
הוספה |
| 74 | -
|
הוספה |
| 75 | -
|
הוספה |
| 76 | -
|
הוספה |
| 77 | -
|
הוספה |
| 78 | -
|
הוספה |
| 79 | -
|
הוספה |
| 80 | -
|
הוספה |
| 81 | -
|
הוספה |
| 82 | -
|
הוספה |
| 83 | -
|
הוספה |
| 84 | -
|
הוספה |
| 85 | -
|
הוספה |
| 86 | -
|
הוספה |
| 87 | -
|
הוספה |
| 88 | -
|
הוספה |
| 89 | -
|
הוספה |
| 90 | -
|
הוספה |
| 91 | -
|
הוספה |
| 92 | -
|
הוספה |
| 93 | -
|
הוספה |
| 94 | -
|
הוספה |
| 95 | -
|
הוספה |
| 96 | -
|
הוספה |
| 97 | -
|
הוספה |
| 98 | -
|
הוספה |
| 99 | -
|
הוספה |
| 100 | -
|
הוספה |