פורטל:שבת ומועדי ישראל
השבת היא המועד הראשון במועדים מדאורייתא, שבעת המועדים הגדולים שבתורה, ומהווה יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל. המועד חל ביום השביעי שבשבוע, ותחילת השפעתו מורגשת כבר בערב יום שישי, סמוך לשקיעת החמה – זמן הקרוי "כניסת השבת", וקצו ביום המחרת, עת צאת הכוכבים זמן הקרוי "מוצאי שבת". שמירת השבת היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות, ולעיתים מתוארת כשקולה כנגד כל המצוות שבתורה. על פי המדרש, היא ניתנה לאדם כבר ביום היבראו.
השבת מסמלת ביהדות את שלמות הבריאה וחירות כל הברואים, וקדושתה קבועה מאז בריאת העולם. טעמי המצוות והמנהגים המיוחדים לשבת מקורם בציווי המקראי לקדש יום זה ולשבות בו ממלאכה, כמעשה האל אחר השלמתו את הבריאה. השבת היהודית אינה משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה, וכבר בתקופת התנ"ך נתפסה כיום של קדושה, עונג, לימוד תורה והתרוממות הנפש, הרעיון הבסיסי של השבת היהודית, יום מנוחה שבועי, אומץ על ידי כלל עמי העולם עוד בימי קדם, ואף השפיע על דוקטרינות סוציאליסטיות שונות. במדינת ישראל נקבע יום השבת כיום מנוחה רשמי.
”וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ” (ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ג')
” וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר” (ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג).
בחילול השבת רואה התורה חטא חמור: ”מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ” (ספר שמות, פרק ל"א, פסוק י"ד).
מצוות שמירת השבת כתובה בעשרת הדיברות, לפי חז"ל קדמה השבת ליציאת מצרים ולמעמד הר סיני שהגיעה אחריה. לפי חז"ל הפסוק; ” וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם” (ספר שמות, פרק ב', פסוק י"א). רומז שמשה רבנו ערך סיור אצל בני ישראל העבדים, ראה את סבלותם ואז חזר לפרעה והצליח לשכנעו להעניק יום שבתון ויום מנוחה לעבדיו היהודיים.
המטרה של משה הייתה שביום שבתון זה יוכלו בני ישראל לשמור על כוחותיהם ולנוח. מאז ועד היום קיים הבסיס המכיל את שני היסודות לשמירת השבת שהם מנוחה וקדושה, כמו שנאמר ”יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ” (ברכת אתה אחד).
פירושים רבים נכתבו ונאמרו, הודפסו לספרים ולכתבי קודש והופצו בהרצאות ובדרשות כיצד עם ישראל אמור לנהוג ביום שבת, מאכילת אוכל משובח ועד לקידוש עם מאפים ויינות מתפילות מיוחדות שחוברו ליום זה ועד לשירים ופיוטים ומזמורים הנהוג לשירם בכל שבוע, מבגדים חגיגיים ומהודרים ועד לאיסורים רבים וספיקות שהתעוררו בהלכה היהודית, מסיקורים והתעניינות בעיתונות ועד לעצירת מלאכה כוללת ושביתה כאות התייחדות עם יום השבת.
יום השבת הוא אחד הנושאים אשר זכו להתייחסות הרבה והמסוקרת ביותר בהלכה ובמחשבה היהודית לאורך כל הדורות. הייחודיות אשר ניתנה לשבת בתורה היא שהעניקה והנחילה את הייחס המיוחד והשונה משאר הנושאים המוזכרים בתורה כיום בו עסקו ועוסקים עד ימינו חכמי התורה ורבנים חשובים.
| סדר השבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | מנחה לערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות | 
|
| ליל שבת | קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת | |
| יום השבת | תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • דרשת השבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית | |
| מוצאי שבת | תפילת ערבית למוצאי שבת • הבדלה • מלווה מלכה | |
חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים היהודיים הקיימים. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים, ובמיוחד בעקבות הקמת מדינת ישראל. זמנם של החגים נקבע על פי הלוח העברי.
ניתן לסווג את החגים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, תעניות, אבל וזיכרון וימים של רצינות ומחשבה.
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן חגיגה בימים שאותם קבעה התורה, ולעיתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג". מקורה של המילה חג הוא מלחוג, בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש. הערבית משמרת מונח זה במילה חאג' – עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל – פסח, שבועות וסוכות. המוכרים בשמם הכולל שלוש הרגלים בהם היו עולים ברגל לעיר ירושלים הן בצורה פיזית והן בצורה רוחנית. בחברה הישראלית נהוג לשייך את החגים בדך כלל לחגים 'דתיים' המזוהים כחגים בהם נוהגים מנהגי שבת ובהם חלים איסורי מלאכה ועבודה כנהוג ביום השבת וחגים 'שאינם דתיים' בהם חוגגים ומציינים את החג אך מותרות בו מלאכות ואין בו איסורים מיוחדים או שאין בו איסורים כלל.
מאז ומתמיד היווה החג ביהדות כזמן להתייחדות ולעיתים אף לזיכרון. נוגים לומר כי כל החגים בשנה היהודית הינם חגי זיכרון לזכור את המאורעות של העבר ואילו רק ראש השנה ויום הכיפורים הינם מועד וחג הצופים אל העתיד. בחברה הישראלית מהווה החג כזמן איחוד של משפחה בה נפגשת המשפחה המצומצמת והמורחבת יחד וסועדת סעודת חג ואילו בחברה המסורתית והדתית יותר בישראל מהווה החג גם זמן מתאים ומוצלח ללמד את הילדים ולספר להם על אירועי העבר, מהחגים המוכרים הוא חג הפסח בה מתאחדת המשפחה סביב שולחן 'ליל הסדר' והמצווה העיקרית בלילה זה היא מצוות והגדת לבנך בה מספרים לילדים מתוך ההגדה של פסח על כוחו של הקדוש ברוך הוא אשר הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות, מארץ מצרים אל ארץ ישראל.
| ראש השנה |
יום הכיפורים |
סוכות |
שמחת תורה |
חנוכה |
פורים |
פסח |
שבועות |
יום צום ותענית הוא כינוי לימי צום ותעניות המצוינים בדת היהודית. חלק מימי הצום והתעניות הינם מצוות עשה (עשה צום) מדרבנן (קביעת רבנים) וחלקם מצוות עשה מדאורייתא (ציווי מהתורה), בצום של יום הכיפורים ניתן להבחין בין הציווי בתורה לבין פירוש חז"ל; ”וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם” על כן, ישנם יהודים רבים הנוהגים לדייק ולדקדק בהלכות צום ותענית הנקבעו מדרבנן או או הנקבעו מהתורה. אנשים חולים, בגיל הזקנה או נשים הרות בדרך כלל מתייעצים אם רבנים או אם רופאים מוסמכים לגבי האישור לצום שכן קיים חשש כי הצום יזיק לבריאותם.
מימי הצום והתענית המוכרים והמפורסמים ביותר שיש בדת היהודית הינם צום יום הכיפורים (לבקשת מחילה וכפרה ועשיית תשובה) וצום תשעה באב (לסימן האבלות על חורבן בית שני, חורבן בית ראשון ועוד). ישנם גם הבדלים בין שני ימים אלו לבין שאר הצומות והתעניות: לרוב, ימי תענית מתחילים עם עלות השחר ומסתיימים עם שקיעת החמה (אף על פי שבפועל לא יוצאים עד לאחר צאת הכוכבים). לעומת זאת, ימי הצום שצוינו לעיל מתחילים עם שקיעת החמה בערב שלפני הצום ומסתיימים עם צאת הכוכבים של יום הצום. כמו כן, בצומות שצוינו לעיל ישנם עינויים נוספים, מלבד האכילה והשתייה.
יום הצום והתענית מטבעו אינו אמור להעיד על שמחה או אושר ועל כן במהלך הדורות נקבעו ימי תעניות וצומות מיוחדים הנהוג לנהוג בהם מנהגי אבלות. ישנם ימי תעניות המוקדשים להזכרת נשמות ולתפילות על הנפטרים ויש גם ימי תעניות הנקבעו מדרבנן להיות ימי אבל כללים לנפטרים שלא יודעים היכן נקברו או מתי נפטרו.
לדוגמה, טרם יום הכיפורים נוהגים רבים לפקוד את קברי יקיריהם ולבקש מהנפטר סליחה ומחילה. עוד נהוג כי בערבי יום הכיפורים וצום ט' באב מדליקים נרות נשמה להזכרת הנפטרים, על כל זאת יש לציין מנהגי האבלות הינם מנהגי רבנן בלבד ואין להם אזכור או צווי במפורש מדאורייתא.
| יום כיפור קטן |
יום כיפור |
צום גדליה |
תענית בה"ב |
עשרה בטבת |
תענית אסתר |
תענית בכורות |
שבעה עשר בתמוז |
תשעה באב |
| ימי האבלות לציון חורבן בית המקדש | ||
|---|---|---|
| ארבע תעניות | עשרה בטבת • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב • צום גדליה | 
|
| ימי בין המצרים | תלת דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • שבוע שחל בו תשעה באב • שבע דנחמתא | |
| סיפורים וקינות | אגדות החורבן • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |
.jpg)
_La_distruzione_del_tempio_di_Gerusalemme_-Francesco_Hayez_-_gallerie_Accademia_Venice.jpg)
שבת; קדושה • יום השבת • כבוד שבת • שבוע • יום שישי • בגדי שבת • נרות שבת • בין השמשות • תוספת שבת • קבלת שבת • קבלת שבת מוקדמת • ידיד נפש • כניסת שבת • שקיעת החמה • ליל שבת • תפילת ערבית של שבת • שיר השירים • מזמור שיר ליום השבת • לכה דודי • תפילת שבע • מעין שבע • מצוות קידוש השבת בדברים • שלום עליכם • אשת חיל • קידוש • אתקינו סעודתא • סברי מרנן • סעודת ליל שבת • חלה • לחם משנה • זמירות ופיוטים לשבת • רצה (ברכת המזון) • תפילת שחרית של שבת • נשמת כל חי • שיר הכבוד • פרשת השבוע • קריאת התורה • שניים מקרא ואחד תרגום • סעודת יום שבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית • עונג שבת • יום שבתון • מנוחה • מצוות שביתה בשבת • מנהגי שבת בתנועת החסידות• צאת הכוכבים • מוצאי שבת • הבדלה • מלווה מלכה מלאכות שבת: • ל"ט אבות מלאכה • מלאכת מיסך • מלאכת אורג • מלאכת מבעיר • בעירה • אש • חרישה • קצירה • מלאכת זורע • מלאכת חורש • מלאכת קוצר • מלאכת מעמר • מלאכת דש • מלאכת זורה • מלאכת בורר • מלאכת טוחן • מלאכת מרקד • מלאכת לש • מלאכת אופה • מלאכת גוזז • מלאכת מלבן • מלאכת מנפץ • מלאכת צובע • מלאכת טווה • מלאכת פוצע • מלאכת עושה שתי בתי נירין • מלאכת קושר • מלאכת מתיר • מלאכת תופר • מלאכת קורע • מלאכת צד • מלאכת שוחט • מלאכת מפשיט • מלאכת מעבד • מלאכת ממחק • מלאכת משרטט • מלאכת מחתך • מלאכת כותב • מלאכת מוחק • מלאכת בונה • מלאכת סותר • מלאכת מכבה • מלאכת מכה בפטיש • הוצאה מרשות לרשות • רשות הרבים • כרמלית (שבת) • עירוב • תחום שבת • מלאכת מחשבת • תולדות מלאכות שבת • מלאכה שאינה צריכה לגופה • חילול שבת • שוגג ומזיד • ארבע מיתות בית דין • שבות • עובדין דחול • הכנה משבת לחול • רדיית הפת • אמירה לנוכרי • גוי של שבת • חשמל בשבת • שעון שבת • שביתת כלים • חליבה בשבת • פלטת שבת • מעלית שבת • מכון צומת • נגישות בשבת • קורבן מוסף • יהדות • בריאת העולם • בריאתנות • אדם וחווה • סיפור גן-העדן • יציאת מצרים • מעמד הר סיני • בחירת עם ישראל • עשרת הדיברות • מצוות עשה • מצוות לא תעשה • יריעות המשכן • קידוש החודש • פיקוח נפש • מסכת שבת • מסכת ביצה • יום חול •
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
ראש השנה; א' בתשרי • ב' בתשרי • סדר ליל ראש השנה • אחות קטנה • התרת נדרים • מלכויות זכרונות ושופרות • ונתנה תוקף • עת שערי רצון להפתח • תשליך • מסכת ראש השנה • קיטל • המסורת היהודית • תקיעת שופר • שופר • קרבן (יהדות) • לוח גזר • יום טוב שני של גלויות • קידוש החודש • רימון • דבש • דג • תפוח • סוכר • צימעס • אייל • עקידת יצחק • חטא עץ הדעת • תפוח בדבש
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
עשרת ימי תשובה; א' בתשרי • ב' בתשרי • ימים נוראים • בין כסה לעשור • אבינו מלכנו • סליחות • תשובה • סליחה • חטא • שבת שובה • וידוי • שערי תשובה
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
צום גדליה; ג' בתשרי • ארבעת הצומות • גדליהו בן אחיקם • יוחנן בן קרח • ישמעאל בן נתניה • ממלכת יהודה
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
יום הכיפורים; י' בתשרי • חטא העגל • יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • סעודה מפסקת • לך אלי תשוקתי • תפילה זכה • כפרות • וידוי • עבודת כהן גדול • תקיעת שופר • כל נדרי • תפילת נעילה • קורבנות • קורבן עולה • קטורת (בית המקדש) • צום • תענית • אוכל נפש • סדר העבודה • תרנגול • קיטל • דרכי האמורי • מקווה טהרה • ארבע מיתות בית דין • מלחמת יום הכיפורים • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים • תפילה לשלום המלכות • ונתנה תוקף • סליחות • תשובה • סליחה • חטא • אכילה • שתייה • תשמיש המיטה • סיכה • רחיצה
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
סוכות; ט"ו בתשרי • שלוש הרגלים • עלייה לרגל • סוכה • חול המועד • ארבעת המינים • אתרוג • הדס • לולב • ערבה • נטילת לולב • מסכת סוכה • אושפיזין • הקפות • הושענות • מצוות הקהל • ניסוך המים • קרבן מוסף • שמחת בית השואבה • הושענה רבה • שבעת המינים • חיטה • שעורה • גפן • תאנה • רימון • זית • תמר • דגניים • שבעת המינים בחג הסוכות
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
שמחת תורה; כ"ב בתשרי • כ"ג בתשרי • קריאת התורה • שמיני עצרת • הקפות • פרשת וזאת הברכה • פרשת בראשית • דגל שמחת תורה • יום טוב שני של גלויות • ספר תורה • הקפות • לולב • הושענה רבה • הפטרה • פרשת בראשית
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
חנוכה; כ"ה בכסלו • ב' בטבת • ג' בטבת • ימי הודאה • קריאת הלל • על הניסים • מרד החשמונאים • נרות חנוכה • חנוכייה • יהודה המכבי • יוסף בן מתתיהו • גזירות השמד • אנטיוכוס הרביעי • מתיוונים • הממלכה הסלאוקית • ספר מקבים א • ספר מקבים ב' • קדמוניות היהודים • מזבח העולה • נס פך השמן • שמן זית • בית המקדש • המנורה • הדלקת נרות חנוכה • סביבון • דמי חנוכה • לביבה • סופגנייה • אנו נושאים לפידים • מעוז צור • חז"ל • בית המקדש השני • על הניסים • כ"ה בכסלו • ב' בטבת • ג' בטבת • שבע מצוות דרבנן • חנוכת בית • 170 לפנה"ס • הכרונולוגיה המקראית והמסורתית • ספר חשמונאים א' • קדמוניות היהודים • ספר חשמונאים ב' • ספר חשמונאים ג' • ספר חשמונאים ד' • נס • בית המקדש הראשון • התבוללות • יום ההיפוך החורפי • פרומתאוס • זית • דמי חנוכה
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
ט"ו בשבט; ט"ו בשבט (תאריך) • אילן • טבע • איכות הסביבה • שבעת המינים • פירות יבשים • נטיעות • סדר ליל ט"ו בשבט • שבעת המינים • חיטה • שעורה • גפן • תאנה • רימון • זית • תמר • דגניים • יין • משקה אלכוהולי • בורא פרי הגפן • ארכאולוגיה • שמן זית • סילאן • עם ישראל • כרם • משל הכרם • ברכות הנהנין • המוציא לחם מן הארץ • בורא מיני מזונות • חמשת מיני דגן • כוסמין • שיפון • שיבולת-שועל • בורא פרי העץ • בורא פרי האדמה • ברכת שהכל נהיה בדברו • בורא נפשות • ברכה אחת מעין שלוש • זמרת הארץ • שבעת המינים בט"ו בשבט
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
צום עשרה בטבת; י' בטבת • ארבעת הצומות • ממלכת יהודה • יארצייט • יום הזיכרון לשואה ולגבורה • נר נשמה • קדיש • אל מלא רחמים • בית המקדש הראשון
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
תענית אסתר; י"ג באדר • מגילת תענית • תענית • יהדות • פורים • מרדכי • אסתר • מגילת אסתר • ניסן • אחשוורוש • המן האגגי • ד'תת"ס • ד'תק"י • עלות השחר • צאת הכוכבים • תחנון
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
פורים; י"ד באדר • ט"ו באדר • שושן פורים • רצח עם • מגילת אסתר • יום הודאה • מגדנאות • ממתק • יין • משלוח מנות • תחפושת • מסכה • בדחנות • הומור • שמחה • מתנות לאביונים • תקנת חכמים • שבע מצוות דרבנן • רעשן • פרס • שושן • אחשוורוש • המן האגגי • מרדכי • אסתר • בגתן ותרש • המגילות הגנוזות • מקרא מגילה • מצוות עשה שהזמן גרמן • שכרות • סעודת פורים • צדקה • מסכת מגילה • מגילת תענית • מחיית זכר עמלק • העם היהודי • אוזני המן • דמי כיס • פורים שפיל • רב פורים • עדלאידע • שבת זכור • פרשת זכור • עמלק • שיר של יום בפורים • על הניסים • פורים קטן • פורים שני • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • אדר א' • אדר ב' • נס • מחצית השקל
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
פסח; • שלוש הרגלים • עלייה לרגל • יום טוב • בני ישראל • עבדות • חירות האדם • קורבן (יהדות) • קורבן פסח • בית המקדש • יהודים • מקרא • נס • ארץ כנען • מצרים • יאור • הסנה הבוער • רועה צאן • הר סיני • מעמד הר סיני • עבודת אלילים • חילול השם • חטא העגל • ארץ ישראל • קמח • חמץ • שאור • חמשת מיני דגן • חיטה • שעורה (סוג) • שעורה תרבותית • חול המועד • סעודת אסתר • כ"א בניסן • קורבן חגיגה • קורבן העומר • ספירת העומר • עלילת דם • מנהג איסור קטניות • מסכת פסחים • אביב • סוכה • מן • פסח שני
ערב פסח: קמחא דפסחא • שבת הגדול • ערב פסח • תענית בכורות • סיום מסכת • סעודת מצווה • בדיקת חמץ • מכירת חמץ • ביעור חמץ • הגעלת כלים • ליל הסדר: ט"ו בניסן • ליל הסדר • סיפור יציאת מצרים • הגדה של פסח • יציאת מצרים • אליהו הנביא • מה נשתנה • הא לחמא עניא • ארבעה בנים • אחד מי יודע • חד גדיא • ברכת השיר • מאכלים: מצה • מצה שמורה • מרור • אפיקומן • ארבע כוסות • חרוסת • ביצה (מזון) • כרפס • מצה בריי • קמח מצה • מסוקי • קניידלעך • רומפלנאכט • מופלטה • אגוז • יין • כנף עוף • עשר המכות: עשר מכות מצרים • מכת דם • מכת צפרדע • מכת כינים • מכת ערוב • מכת דבר • מכת שחין • מכת ברד • מכת ארבה • מכת חושך • מכת בכורות • דמויות: פרעה (דמות מקראית) • יוכבד • עמרם • משה רבנו • אהרן הכהן • בתיה בת פרעה • שבט לוי • צפורה • יתרו • גמגום • שביעי של פסח: • שביעי של פסח • שירת הים • קריעת ים סוף • יום טוב שני של גלויות • סעודת משיח • משיח • מימונה
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
ספירת העומר; ט"ז בניסן • ה' בסיוון • מנייה • פסח • שבועות • קורבן העומר • עומר • בית המקדש • מצוות עשה שהזמן גרמא • תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם • מרד בר כוכבא • ל"ג בעומר • מניעה מנישואין ומתספורת • מניעה מעשיית מלאכה • מנחת העומר
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
ל"ג בעומר; י"ח באייר • ספירת העומר • רבי עקיבא • מרד בר כוכבא • משואה (איתות) • שמעון בר יוחאי • מדורה • חץ וקשת • קבר רבי שמעון בר יוחאי • הר מירון • יוחנן הסנדלר • שמעון הצדיק • חאלקה • כליזמר • רבי מאיר • אבלות • בר כוכבא (שיר) • הילולה • בר כוכבא • משפחת עבו
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
שבועות; ו' בסיוון • ז' בסיוון • שלוש הרגלים • עלייה לרגל • ביכורים • ספירת העומר • יום טוב שני של גלויות • מתן תורה • בית המקדש • שתי הלחם • מעמד הר סיני • לוחות הברית • עשרת הדיברות • ממחרת השבת • מקור המצווה • מסכת ביכורים • תיקון ליל שבועות • אקדמות • מגילת רות • רות • מואב • אזהרות • חלב • חלב בהלכה ובמנהג • טנא • שבעת המינים • חיטה • שעורה • גפן • תאנה • רימון • זית • תמר • זמרת הארץ
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
שבעה עשר בתמוז; י"ז בתמוז • ארבע תעניות • חומות ירושלים • בית המקדש השני • בית המקדש הראשון • חורבן בית שני • ימי בין המצרים • אבלות • מסכת תענית • לוחות הברית • עגל הזהב • עבודה זרה • בית המקדש • מסע הצלב הראשון • תענית
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
תשעה באב; • ט' באב • ארבע תעניות • בית המקדש • חורבן בית ראשון • 586 לפנה"ס • נבוכדנצר השני • חורבן בית שני • מצווה מדרבנן • תענית • צום • ימי בין המצרים • בית המקדש השלישי • אב • גלות בבל • בית המקדש השני • שיבת ציון • תקופת בית שני • אבלות • סעודה מפסקת • מגילת איכה • תפילת עננו • תפילת נחם • קינות לתשעה באב • ארבעה טורים • תענית ציבור • חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב • הכותל המערבי • שנאת חינם • שבת נחמו • שבת חזון
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
חמישה עשר באב; ט"ו באב • אהבה • בציר • יום ולנטיין • חתונה • חופה • חופה וקידושין • פנויים פנויות • אירוסין
| יום ראשון | יום שני | יום שלישי | יום רביעי | יום חמישי | יום שישי | שבת |
02-11-2024 נח,שבת ראש חודש | ||||||
03-11-2024 | 04-11-2024 | 05-11-2024 | 06-11-2024 | 07-11-2024 | 08-11-2024 | 09-11-2024 לך לך |
10-11-2024 | 11-11-2024 | 12-11-2024  | 13-11-2024  | 14-11-2024 | 15-11-2024 | 16-11-2024 וירא |
17-11-2024 | 18-11-2024 | 19-11-2024 | 20-11-2024 | 21-11-2024 | 22-11-2024 | 23-11-2024 חיי שרה |
24-11-2024 | 25-11-2024 | 26-11-2024 | 27-11-2024 | 28-11-2024  | 29-11-2024 | 30-11-2024 תולדות,שבת מחר חודש |
01-12-2024 | ||||||
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
חמשת חומשי התורה נחלקים ל־54 פרשות. על פי המסורת היהודית, נהוג לקרוא בבית הכנסת אחת או שתים מהן בכל שבת, לפי סדרן, והן ללמוד אותן ולפרשן. הפרשה הנקראת בשבוע מסוים היא פרשת השבוע. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת מנחה של השבת הקודמת ובתפילת שחרית של ימי שני וחמישי שלפני השבת.
הפרשה נפתחת בתיאור מותה של שרה אשת אברהם. אברהם מבקש לקבור אותה בחברון ולצורך כך הוא רוכש, לאחר משא ומתן ארוך עם בני העיר, את מערת המכפלה.
את עיקר הפרשה ממלא תיאור שליחת עבד אברהם למצוא אישה ליצחק. אברהם מתנגד לכך שיצחק ייקח אישה מבנות כנען, ולכן הוא שולח את עבדו אל משפחתו שבארם נהריים. העבד מגיע למקום ומתפלל אל ה' שיעזור לו למצוא אישה ראויה, ואף קובע כיצד יידע שהיא ראויה: הוא יבקש ממנה להשקות אותו, והיא תסכים ואף תציע להשקות את גמליו. מיד בסיום תפילתו יוצאת רבקה אל הבאר, וכשהוא מבקש ממנה להשקותו היא אכן מציעה להשקות גם את גמליו. העבד המופתע ממהר להעניק לה תכשיטים ומתנות ובא איתה לבית משפחתה. לאחר דין ודברים עם לבן אחי רבקה העבד לוקח את רבקה איתו חזרה לארץ כנען, ושם היא נישאת ליצחק.
בהמשך הפרשה מסופר על סוף חייו של אברהם: הוא נושא אישה נוספת ושמה קטורה, ומוליד ממנה שישה ילדים. אך את ירושתו הוא נותן ליצחק בלבד, ואת שאר הילדים הוא משלח ל"ארץ קדם". אברהם מת בן 175, ונקבר במערת המכפלה.
הפרשה נחתמת בפירוט תולדותיו של ישמעאל, צאצאיו ומקום מגוריו.
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |
ערב שבת: צפירת שבת • תוספת שבת • נרות שבת ויום טוב • ברכת הבנים
קבלת שבת: שיר השירים • ידיד נפש • מזמור לדוד הבו לה' בני אלים • לכה דודי • מזמור שיר ליום השבת
תפילת ערבית של שבת: ברכה מעין שבע • יגדל אלוהים חי
סעודות: קידוש • סעודת ליל שבת
זמירות ופיוטים לליל שבת: שלום עליכם • אשת חיל • אתקינו סעודתא • אגדלך אלהי כל נשמה • אל מאד נעלה • אל מסתתר • אליך אקרא יה • אנא בחסדך תרוממני • ארץ ורום בהבראם • אשיר לאל אשר שבת • אתה אל כביר • ואמרתם כה לחי • חביבי יה חביבי • ידידי השכחת • יה אכסוף • יה ריבון עולם • יודוך רעיוני • יום השבת אין כמוהו • יום זה לישראל • יום זה שירו לאל • יום שבת • יחיד רם לעולם • יעלה יעלה • כל מקדשי שביעי • מה ידידות • מה יפית • מנוחה ושמחה • מעוזי אז כלה קץ • מקהלות עם • משמים שלום לעם • נגילה הללויה • עזרני אל חי • צמאה נפשי • רפא צירי • בר יוחאי
ליל שבת: טיש • זיץ.jpg)
בוקר שבת: טבילה במקווה
שחרית של שבת: שירת הבקשות • נשמת כל חי • אל אדון על כל המעשים • תפילת שבע • הפטרה • ברכת החודש • תפילת מוסף • אנעים זמירות
סעודה שנייה: שיר הכבוד • קידוש • שמרו שבתותי • צור משלו אכלנו • על אהבתך • כי אשמרה שבת • יום זה מכובד • חי ה' וברוך צורי • ברוך אל עליון
צהריי שבת: מנחה של שבת
סעודה שלישית: סעודה שלישית • מזמור לדוד . ידיד נפשמוצאי שבת: תפילת ערבית • אתה חוננתנו • הבדלה • מלווה מלכה
זמירות למוצאי שבת: אליהו הנביא • המבדיל בין קודש לחול • אמר ה' ליעקב • במוצאי יום מנוחה • חדש ששוני
ארבע רשויות השבת הן ארבעה תחומים (ארבעה מרחבים בהלכה היהודית): רשות הרבים, רשות היחיד, כרמלית ומקום פטור – בעלי אפיונים ופונקציונליות שונה שהוגדרו בהלכה היהודית לצורך איסור מלאכת הוצאת חפצים מתחום לתחום וטלטולם בשבת.
התורה אסרה עשיית מלאכה בשבת, וחז"ל פירטו ומנו ל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת. אחד מאבות מלאכה אלה הוא הוצאה מרשות לרשות, למשל העברה מרשות היחיד לרשות הרבים. לדיון באב מלאכה זה הוקדשה מסכת שלמה – מסכת עירובין במשנה ובתלמוד. רוב הדיון במלאכות שבת ובכללן מלאכת הוצאה נכלל במסכת שבת. גם מסכת עירובין במשנה ובגמרא והלכות עירובין אצל הרמב"ם עוסקות בנושאים המשיקים לכך. ההלכה עוסקת ב"ארבע רשויות לשבת". תחומים של רשויות קיימים גם בדיני נזיקין ובדיני טומאה וטהרה, אבל במובן שונה במקצת.
ל"ט אבות מלאכה הם סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה. חלק מהמלאכות מפורטות במקרא, אך רובן נקבעו בתורה שבעל פה, שגוזרת אותן מהעבודות שנעשו להקמת המשכן והיו מלאכות אומן שמצריכות מומחיות. עשיית מלאכה ממלאכות אלה או תולדותיהן היא בגדר חילול שבת.
בחרו מלאכה מהרשימה וצפו בתקצירה:
|
|
חמין הוא תבשיל שבתי מובהק. התבשיל נוצר מאחר שלפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, וכן יש איסור על הבערת אש ביום זה, ועם זאת, מכיוון על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה, מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. כדי שניתן יהיה לאכול מאכל חם ביום השבת היה צורך לבחור במאכל שבישולו יתחיל לפני כניסת שבת ושיארך זמן רב, מה שימנע ממנו להישרף עד לאכילתו, ולכן נוצר מאכל זה.
לפי המסורת היהודית, רוב האירועים שבעטים אנו חוגגים את חג הפורים אירעו בעצם בפסח. התענית של אסתר ומרדכי אירעה ביום טוב ראשון של פסח ובשני הימים הראשונים של חול המועד. שני המשתאות, הכניסה של אסתר לחדרו של אחשורוש, הושטת השרביט, הלילה בו נדדה שנת המלך, רכיבתו של מרדכי על הסוס וגם תליית המן – כולם אירעו בחג הפסח. כבר בפרק ג' פסוק ז' במגילת אסתר נכתב: "בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן...". מקור תאריך החג באדר הוא תאריך ביצוע גזירת "להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים" – י"ג באדר שנה לאחר מכן, והיהודים נקמו באויביהם ביום שלפני י"ד באדר, ובשושן הבירה בט"ו.
|
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית חגי ישראל בוויקיפדיה:
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית השבת בוויקיפדיה:
| רשימת הערכים המבוקשים | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא חגי ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)