פורטל:שבת ומועדי ישראל

השבת היא המועד הראשון במועדים מדאורייתא, שבעת המועדים הגדולים שבתורה, ומהווה יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל. המועד חל ביום השביעי שבשבוע, ותחילת השפעתו מורגשת כבר בערב יום שישי, סמוך לשקיעת החמה – זמן הקרוי "כניסת השבת", וקצו ביום המחרת, עת צאת הכוכבים זמן הקרוי "מוצאי שבת". שמירת השבת היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות, ולעיתים מתוארת כשקולה כנגד כל המצוות שבתורה. על פי המדרש, היא ניתנה לאדם כבר ביום היבראו.

השבת מסמלת ביהדות את שלמות הבריאה וחירות כל הברואים, וקדושתה קבועה מאז בריאת העולם. טעמי המצוות והמנהגים המיוחדים לשבת מקורם בציווי המקראי לקדש יום זה ולשבות בו ממלאכה, כמעשה האל אחר השלמתו את הבריאה. השבת היהודית אינה משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה, וכבר בתקופת התנ"ך נתפסה כיום של קדושה, עונג, לימוד תורה והתרוממות הנפש, הרעיון הבסיסי של השבת היהודית, יום מנוחה שבועי, אומץ על ידי כלל עמי העולם עוד בימי קדם, ואף השפיע על דוקטרינות סוציאליסטיות שונות. במדינת ישראל נקבע יום השבת כיום מנוחה רשמי.

”וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ” (ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ג')
” וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר” (ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג).

בחילול השבת רואה התורה חטא חמור: ”מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ” (ספר שמות, פרק ל"א, פסוק י"ד).

מצוות שמירת השבת כתובה בעשרת הדיברות, לפי חז"ל קדמה השבת ליציאת מצרים ולמעמד הר סיני שהגיעה אחריה. לפי חז"ל הפסוק; ” וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם” (ספר שמות, פרק ב', פסוק י"א). רומז שמשה רבנו ערך סיור אצל בני ישראל העבדים, ראה את סבלותם ואז חזר לפרעה והצליח לשכנעו להעניק יום שבתון ויום מנוחה לעבדיו היהודיים.
המטרה של משה הייתה שביום שבתון זה יוכלו בני ישראל לשמור על כוחותיהם ולנוח. מאז ועד היום קיים הבסיס המכיל את שני היסודות לשמירת השבת שהם מנוחה וקדושה, כמו שנאמר ”יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ” (ברכת אתה אחד).

פירושים רבים נכתבו ונאמרו, הודפסו לספרים ולכתבי קודש והופצו בהרצאות ובדרשות כיצד עם ישראל אמור לנהוג ביום שבת, מאכילת אוכל משובח ועד לקידוש עם מאפים ויינות מתפילות מיוחדות שחוברו ליום זה ועד לשירים ופיוטים ומזמורים הנהוג לשירם בכל שבוע, מבגדים חגיגיים ומהודרים ועד לאיסורים רבים וספיקות שהתעוררו בהלכה היהודית, מסיקורים והתעניינות בעיתונות ועד לעצירת מלאכה כוללת ושביתה כאות התייחדות עם יום השבת.
יום השבת הוא אחד הנושאים אשר זכו להתייחסות הרבה והמסוקרת ביותר בהלכה ובמחשבה היהודית לאורך כל הדורות. הייחודיות אשר ניתנה לשבת בתורה היא שהעניקה והנחילה את הייחס המיוחד והשונה משאר הנושאים המוזכרים בתורה כיום בו עסקו ועוסקים עד ימינו חכמי התורה ורבנים חשובים.

עריכהמועדי ישראל

חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים היהודיים הקיימים. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים, ובמיוחד בעקבות הקמת מדינת ישראל. זמנם של החגים נקבע על פי הלוח העברי.

ניתן לסווג את החגים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, תעניות, אבל וזיכרון וימים של רצינות ומחשבה.

מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן חגיגה בימים שאותם קבעה התורה, ולעיתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג". מקורה של המילה חג הוא מלחוג, בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש. הערבית משמרת מונח זה במילה חאג' – עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל – פסח, שבועות וסוכות. המוכרים בשמם הכולל שלוש הרגלים בהם היו עולים ברגל לעיר ירושלים הן בצורה פיזית והן בצורה רוחנית. בחברה הישראלית נהוג לשייך את החגים בדך כלל לחגים 'דתיים' המזוהים כחגים בהם נוהגים מנהגי שבת ובהם חלים איסורי מלאכה ועבודה כנהוג ביום השבת וחגים 'שאינם דתיים' בהם חוגגים ומציינים את החג אך מותרות בו מלאכות ואין בו איסורים מיוחדים או שאין בו איסורים כלל.

מאז ומתמיד היווה החג ביהדות כזמן להתייחדות ולעיתים אף לזיכרון. נוגים לומר כי כל החגים בשנה היהודית הינם חגי זיכרון לזכור את המאורעות של העבר ואילו רק ראש השנה ויום הכיפורים הינם מועד וחג הצופים אל העתיד. בחברה הישראלית מהווה החג כזמן איחוד של משפחה בה נפגשת המשפחה המצומצמת והמורחבת יחד וסועדת סעודת חג ואילו בחברה המסורתית והדתית יותר בישראל מהווה החג גם זמן מתאים ומוצלח ללמד את הילדים ולספר להם על אירועי העבר, מהחגים המוכרים הוא חג הפסח בה מתאחדת המשפחה סביב שולחן 'ליל הסדר' והמצווה העיקרית בלילה זה היא מצוות והגדת לבנך בה מספרים לילדים מתוך ההגדה של פסח על כוחו של הקדוש ברוך הוא אשר הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות, מארץ מצרים אל ארץ ישראל.

ראש השנה

[הצגה / הסתרה]

יום הכיפורים

[הצגה / הסתרה]

סוכות

[הצגה / הסתרה]

שמחת תורה

[הצגה / הסתרה]

חנוכה

[הצגה / הסתרה]

פורים

[הצגה / הסתרה]

פסח

[הצגה / הסתרה]

שבועות

[הצגה / הסתרה]

עריכהימי צום ותענית

יום צום ותענית הוא כינוי לימי צום ותעניות המצוינים בדת היהודית. חלק מימי הצום והתעניות הינם מצוות עשה (עשה צום) מדרבנן (קביעת רבנים) וחלקם מצוות עשה מדאורייתא (ציווי מהתורה), בצום של יום הכיפורים ניתן להבחין בין הציווי בתורה לבין פירוש חז"ל; ”וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם” על כן, ישנם יהודים רבים הנוהגים לדייק ולדקדק בהלכות צום ותענית הנקבעו מדרבנן או או הנקבעו מהתורה. אנשים חולים, בגיל הזקנה או נשים הרות בדרך כלל מתייעצים אם רבנים או אם רופאים מוסמכים לגבי האישור לצום שכן קיים חשש כי הצום יזיק לבריאותם.

מימי הצום והתענית המוכרים והמפורסמים ביותר שיש בדת היהודית הינם צום יום הכיפורים (לבקשת מחילה וכפרה ועשיית תשובה) וצום תשעה באב (לסימן האבלות על חורבן בית שני, חורבן בית ראשון ועוד). ישנם גם הבדלים בין שני ימים אלו לבין שאר הצומות והתעניות: לרוב, ימי תענית מתחילים עם עלות השחר ומסתיימים עם שקיעת החמה (אף על פי שבפועל לא יוצאים עד לאחר צאת הכוכבים). לעומת זאת, ימי הצום שצוינו לעיל מתחילים עם שקיעת החמה בערב שלפני הצום ומסתיימים עם צאת הכוכבים של יום הצום. כמו כן, בצומות שצוינו לעיל ישנם עינויים נוספים, מלבד האכילה והשתייה.

יום הצום והתענית מטבעו אינו אמור להעיד על שמחה או אושר ועל כן במהלך הדורות נקבעו ימי תעניות וצומות מיוחדים הנהוג לנהוג בהם מנהגי אבלות. ישנם ימי תעניות המוקדשים להזכרת נשמות ולתפילות על הנפטרים ויש גם ימי תעניות הנקבעו מדרבנן להיות ימי אבל כללים לנפטרים שלא יודעים היכן נקברו או מתי נפטרו.
לדוגמה, טרם יום הכיפורים נוהגים רבים לפקוד את קברי יקיריהם ולבקש מהנפטר סליחה ומחילה. עוד נהוג כי בערבי יום הכיפורים וצום ט' באב מדליקים נרות נשמה להזכרת הנפטרים, על כל זאת יש לציין מנהגי האבלות הינם מנהגי רבנן בלבד ואין להם אזכור או צווי במפורש מדאורייתא.

יום כיפור קטן

[הצגה / הסתרה]

יום כיפור

[הצגה / הסתרה]

צום גדליה

[הצגה / הסתרה]

תענית בה"ב

[הצגה / הסתרה]

עשרה בטבת

[הצגה / הסתרה]

תענית אסתר

[הצגה / הסתרה]

תענית בכורות

[הצגה / הסתרה]

שבעה עשר בתמוז

[הצגה / הסתרה]

תשעה באב

[הצגה / הסתרה]

עריכהמושגים

שבת; קדושה • יום השבת • כבוד שבת • שבוע • יום שישי • בגדי שבת • נרות שבת • בין השמשות • תוספת שבת • קבלת שבת • קבלת שבת מוקדמת • ידיד נפש • כניסת שבת • שקיעת החמה • ליל שבת • תפילת ערבית של שבת • שיר השירים • מזמור שיר ליום השבת • לכה דודי • תפילת שבע • מעין שבע • מצוות קידוש השבת בדברים • שלום עליכם • אשת חיל • קידוש • אתקינו סעודתא • סברי מרנן • סעודת ליל שבת • חלה • לחם משנה • זמירות ופיוטים לשבת • רצה (ברכת המזון) • תפילת שחרית של שבת • נשמת כל חי • שיר הכבוד • פרשת השבוע • קריאת התורה • שניים מקרא ואחד תרגום • סעודת יום שבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית • עונג שבת • יום שבתון • מנוחה • מצוות שביתה בשבת • מנהגי שבת בתנועת החסידות• צאת הכוכבים • מוצאי שבת • הבדלה • מלווה מלכה מלאכות שבת: • ל"ט אבות מלאכה • מלאכת מיסך • מלאכת אורג • מלאכת מבעיר • בעירה • אש • חרישה • קצירה • מלאכת זורע • מלאכת חורש • מלאכת קוצר • מלאכת מעמר • מלאכת דש • מלאכת זורה • מלאכת בורר • מלאכת טוחן • מלאכת מרקד • מלאכת לש • מלאכת אופה • מלאכת גוזז • מלאכת מלבן • מלאכת מנפץ • מלאכת צובע • מלאכת טווה • מלאכת פוצע • מלאכת עושה שתי בתי נירין • מלאכת קושר • מלאכת מתיר • מלאכת תופר • מלאכת קורע • מלאכת צד • מלאכת שוחט • מלאכת מפשיט • מלאכת מעבד • מלאכת ממחק • מלאכת משרטט • מלאכת מחתך • מלאכת כותב • מלאכת מוחק • מלאכת בונה • מלאכת סותר • מלאכת מכבה • מלאכת מכה בפטיש • הוצאה מרשות לרשות • רשות הרבים • כרמלית (שבת) • עירוב • תחום שבת • מלאכת מחשבת • תולדות מלאכות שבת • מלאכה שאינה צריכה לגופה • חילול שבת • שוגג ומזיד • ארבע מיתות בית דין • שבות • עובדין דחול • הכנה משבת לחול • רדיית הפת • אמירה לנוכרי • גוי של שבת • חשמל בשבת • שעון שבת • שביתת כלים • חליבה בשבת • פלטת שבת • מעלית שבת • מכון צומת • נגישות בשבת • קורבן מוסף • יהדות • בריאת העולם • בריאתנות • אדם וחווה • סיפור גן-העדן • יציאת מצרים • מעמד הר סיני • בחירת עם ישראל • עשרת הדיברות • מצוות עשה • מצוות לא תעשה • יריעות המשכן • קידוש החודש • פיקוח נפש • מסכת שבת • מסכת ביצה • יום חול •

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ראש השנה; א' בתשרי • ב' בתשרי • סדר ליל ראש השנה • אחות קטנה • התרת נדרים • מלכויות זכרונות ושופרות • ונתנה תוקף • עת שערי רצון להפתח • תשליך • מסכת ראש השנה • קיטל • המסורת היהודית • תקיעת שופר • שופר • קרבן (יהדות) • לוח גזר • יום טוב שני של גלויות • קידוש החודש • רימון • דבש • דג • תפוח • סוכר • צימעס • אייל • עקידת יצחק • חטא עץ הדעת • תפוח בדבש

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

עשרת ימי תשובה; א' בתשרי • ב' בתשרי • ימים נוראים • בין כסה לעשור • אבינו מלכנו • סליחות • תשובה • סליחה • חטא • שבת שובה • וידוי • שערי תשובה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

צום גדליה; ג' בתשרי • ארבעת הצומות • גדליהו בן אחיקם • יוחנן בן קרח • ישמעאל בן נתניה • ממלכת יהודה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

יום הכיפורים; י' בתשרי • חטא העגל • יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • סעודה מפסקת • לך אלי תשוקתי • תפילה זכה • כפרות • וידוי • עבודת כהן גדול • תקיעת שופר • כל נדרי • תפילת נעילה • קורבנות • קורבן עולה • קטורת (בית המקדש) • צום • תענית • אוכל נפש • סדר העבודה • תרנגול • קיטל • דרכי האמורי • מקווה טהרה • ארבע מיתות בית דין • מלחמת יום הכיפורים • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים • תפילה לשלום המלכות • ונתנה תוקף • סליחות • תשובה • סליחה • חטא • אכילה • שתייה • תשמיש המיטה • סיכה • רחיצה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

סוכות; ט"ו בתשרי • שלוש הרגלים • עלייה לרגל • סוכה • חול המועד • ארבעת המינים • אתרוג • הדס • לולב • ערבה • נטילת לולב • מסכת סוכה • אושפיזין • הקפות • הושענות • מצוות הקהל • ניסוך המים • קרבן מוסף • שמחת בית השואבה • הושענה רבה • שבעת המינים • חיטה • שעורה • גפן • תאנה • רימון • זית • תמר • דגניים • שבעת המינים בחג הסוכות

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שמחת תורה; כ"ב בתשרי • כ"ג בתשרי • קריאת התורה • שמיני עצרת • הקפות • פרשת וזאת הברכה • פרשת בראשית • דגל שמחת תורה • יום טוב שני של גלויות • ספר תורה • הקפות • לולב • הושענה רבה • הפטרה • פרשת בראשית

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

חנוכה; כ"ה בכסלו • ב' בטבת • ג' בטבת • ימי הודאה • קריאת הלל • על הניסים • מרד החשמונאים • נרות חנוכה • חנוכייה • יהודה המכבי • יוסף בן מתתיהו • גזירות השמד • אנטיוכוס הרביעי • מתיוונים • הממלכה הסלאוקית • ספר מקבים א • ספר מקבים ב' • קדמוניות היהודים • מזבח העולה • נס פך השמן • שמן זית • בית המקדש • המנורה • הדלקת נרות חנוכה • סביבון • דמי חנוכה • לביבה • סופגנייה • אנו נושאים לפידים • מעוז צור • חז"ל • בית המקדש השני • על הניסים • כ"ה בכסלו • ב' בטבת • ג' בטבת • שבע מצוות דרבנן • חנוכת בית • 170 לפנה"ס • הכרונולוגיה המקראית והמסורתית • ספר חשמונאים א' • קדמוניות היהודים • ספר חשמונאים ב' • ספר חשמונאים ג' • ספר חשמונאים ד' • נס • בית המקדש הראשון • התבוללות • יום ההיפוך החורפי • פרומתאוס • זית • דמי חנוכה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ט"ו בשבט; ט"ו בשבט (תאריך) • אילן • טבע • איכות הסביבה • שבעת המינים • פירות יבשים • נטיעות • סדר ליל ט"ו בשבט • שבעת המינים • חיטה • שעורה • גפן • תאנה • רימון • זית • תמר • דגניים • יין • משקה אלכוהולי • בורא פרי הגפן • ארכאולוגיה • שמן זית • סילאן • עם ישראל • כרם • משל הכרם • ברכות הנהנין • המוציא לחם מן הארץ • בורא מיני מזונות • חמשת מיני דגן • כוסמין • שיפון • שיבולת-שועל • בורא פרי העץ • בורא פרי האדמה • ברכת שהכל נהיה בדברו • בורא נפשות • ברכה אחת מעין שלוש • זמרת הארץ • שבעת המינים בט"ו בשבט

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

צום עשרה בטבת; י' בטבת • ארבעת הצומות • ממלכת יהודה • יארצייט • יום הזיכרון לשואה ולגבורה • נר נשמה • קדיש • אל מלא רחמים • בית המקדש הראשון

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

תענית אסתר; י"ג באדר • מגילת תענית • תענית • יהדות • פורים • מרדכי • אסתר • מגילת אסתר • ניסן • אחשוורוש • המן האגגי • ד'תת"ס • ד'תק"י • עלות השחר • צאת הכוכבים • תחנון

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פורים; י"ד באדר • ט"ו באדר • שושן פורים • רצח עם • מגילת אסתר • יום הודאה • מגדנאות • ממתק • יין • משלוח מנות • תחפושת • מסכה • בדחנות • הומור • שמחה • מתנות לאביונים • תקנת חכמים • שבע מצוות דרבנן • רעשן • פרס • שושן • אחשוורוש • המן האגגי • מרדכי • אסתר • בגתן ותרש • המגילות הגנוזות • מקרא מגילה • מצוות עשה שהזמן גרמן • שכרות • סעודת פורים • צדקה • מסכת מגילה • מגילת תענית • מחיית זכר עמלק • העם היהודי • אוזני המן • דמי כיס • פורים שפיל • רב פורים • עדלאידע • שבת זכור • פרשת זכור • עמלק • שיר של יום בפורים • על הניסים • פורים קטן • פורים שני • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • אדר א' • אדר ב' • נס • מחצית השקל

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פסח; • שלוש הרגלים • עלייה לרגל • יום טוב • בני ישראל • עבדות • חירות האדם • קורבן (יהדות) • קורבן פסח • בית המקדש • יהודים • מקרא • נס • ארץ כנען • מצרים • יאור • הסנה הבוער • רועה צאן • הר סיני • מעמד הר סיני • עבודת אלילים • חילול השם • חטא העגל • ארץ ישראל • קמח • חמץ • שאור • חמשת מיני דגן • חיטה • שעורה (סוג) • שעורה תרבותית • חול המועד • סעודת אסתר • כ"א בניסן • קורבן חגיגה • קורבן העומר • ספירת העומר • עלילת דם • מנהג איסור קטניות • מסכת פסחים • אביב • סוכה • מן • פסח שני

ערב פסח: קמחא דפסחא • שבת הגדול • ערב פסח • תענית בכורות • סיום מסכת • סעודת מצווה • בדיקת חמץ • מכירת חמץ • ביעור חמץ • הגעלת כלים • ליל הסדר: ט"ו בניסן • ליל הסדר • סיפור יציאת מצרים • הגדה של פסח • יציאת מצרים • אליהו הנביא • מה נשתנה • הא לחמא עניא • ארבעה בנים • אחד מי יודע • חד גדיא • ברכת השיר • מאכלים: מצה • מצה שמורה • מרור • אפיקומן • ארבע כוסות • חרוסת • ביצה (מזון) • כרפס • מצה בריי • קמח מצה • מסוקי • קניידלעך • רומפלנאכט • מופלטה • אגוז • יין • כנף עוף • עשר המכות: עשר מכות מצרים • מכת דם • מכת צפרדע • מכת כינים • מכת ערוב • מכת דבר • מכת שחין • מכת ברד • מכת ארבה • מכת חושך • מכת בכורות • דמויות: פרעה (דמות מקראית) • יוכבד • עמרם • משה רבנו • אהרן הכהן • בתיה בת פרעה • שבט לוי • צפורה • יתרו • גמגום • שביעי של פסח: • שביעי של פסח • שירת הים • קריעת ים סוף • יום טוב שני של גלויות • סעודת משיח • משיח • מימונה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ספירת העומר; ט"ז בניסן • ה' בסיוון • מנייה • פסח • שבועות • קורבן העומר • עומר • בית המקדש • מצוות עשה שהזמן גרמא • תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם • מרד בר כוכבא • ל"ג בעומר • מניעה מנישואין ומתספורת • מניעה מעשיית מלאכה • מנחת העומר

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ל"ג בעומר; י"ח באייר • ספירת העומר • רבי עקיבא • מרד בר כוכבא • משואה (איתות) • שמעון בר יוחאי • מדורה • חץ וקשת • קבר רבי שמעון בר יוחאי • הר מירון • יוחנן הסנדלר • שמעון הצדיק • חאלקה • כליזמר • רבי מאיר • אבלות • בר כוכבא (שיר) • הילולה • בר כוכבא • משפחת עבו

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שבועות; ו' בסיוון • ז' בסיוון • שלוש הרגלים • עלייה לרגל • ביכורים • ספירת העומר • יום טוב שני של גלויות • מתן תורה • בית המקדש • שתי הלחם • מעמד הר סיני • לוחות הברית • עשרת הדיברות • ממחרת השבת • מקור המצווה • מסכת ביכורים • תיקון ליל שבועות • אקדמות • מגילת רות • רות • מואב • אזהרות • חלב • חלב בהלכה ובמנהג • טנא • שבעת המינים • חיטה • שעורה • גפן • תאנה • רימון • זית • תמר • זמרת הארץ

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שבעה עשר בתמוז; י"ז בתמוז • ארבע תעניות • חומות ירושלים • בית המקדש השני • בית המקדש הראשון • חורבן בית שני • ימי בין המצרים • אבלות • מסכת תענית • לוחות הברית • עגל הזהב • עבודה זרה • בית המקדש • מסע הצלב הראשון • תענית

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

תשעה באב; • ט' באב • ארבע תעניות • בית המקדש • חורבן בית ראשון • 586 לפנה"ס • נבוכדנצר השני • חורבן בית שני • מצווה מדרבנן • תענית • צום • ימי בין המצרים • בית המקדש השלישי • אב • גלות בבל • בית המקדש השני • שיבת ציון • תקופת בית שני • אבלות • סעודה מפסקת • מגילת איכה • תפילת עננו • תפילת נחם • קינות לתשעה באב • ארבעה טורים • תענית ציבור • חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב • הכותל המערבי • שנאת חינם • שבת נחמו • שבת חזון

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

חמישה עשר באב; ט"ו באב • אהבה • בציר • יום ולנטיין • חתונה • חופה • חופה וקידושין • פנויים פנויות • אירוסין

עריכהלוח השנה העברי

יום ראשון	יום שני	יום שלישי	יום רביעי	יום חמישי	יום שישי	שבת
	א' בכסלו 02-12-2024	ב' בכסלו 03-12-2024	ג' בכסלו 04-12-2024	ד' בכסלו 05-12-2024	ה' בכסלו 06-12-2024	ו' בכסלו 07-12-2024 ויצא
ז' בכסלו 08-12-2024	ח' בכסלו 09-12-2024	ט' בכסלו 10-12-2024	י' בכסלו 11-12-2024	י"א בכסלו 12-12-2024	י"ב בכסלו 13-12-2024	י"ג בכסלו 14-12-2024 וישלח
י"ד בכסלו 15-12-2024	ט"ו בכסלו 16-12-2024	ט"ז בכסלו 17-12-2024	י"ז בכסלו 18-12-2024	י"ח בכסלו 19-12-2024	י"ט בכסלו 20-12-2024	כ' בכסלו 21-12-2024 וישב
כ"א בכסלו 22-12-2024	כ"ב בכסלו 23-12-2024	כ"ג בכסלו 24-12-2024	כ"ד בכסלו 25-12-2024	כ"ה בכסלו 26-12-2024 חנוכייה א' חנוכה	כ"ו בכסלו 27-12-2024 סביבונים ב' חנוכה	כ"ז בכסלו 28-12-2024 מקץ,שבת חנוכה הדלקת חנוכייה ג' חנוכייה
כ"ח בכסלו 29-12-2024 חנוכת בית המקדש ד' חנוכה	כ"ט בכסלו 30-12-2024 סופגניות ה' חנוכה	ל' בכסלו 31-12-2024 יהודה המכבי ו' חנוכה

^{יום טוב / שבתון}

^{חג שאיננו שבתון}

^{יום זיכרון או צום}

עריכהפרשת השבוע

חמשת חומשי התורה נחלקים ל־54 פרשות. על פי המסורת היהודית, נהוג לקרוא בבית הכנסת אחת או שתים מהן בכל שבת, לפי סדרן, והן ללמוד אותן ולפרשן. הפרשה הנקראת בשבוע מסוים היא פרשת השבוע. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת מנחה של השבת הקודמת ובתפילת שחרית של ימי שני וחמישי שלפני השבת.

< מקץ

ויחי >

פרשת ויגש
ספר בראשית, פרק מ"ד, פסוק י"ח - פרק מ"ז, פסוק כ"ז

הפרשה הקודמת הסתיימה בדרישת יוסף מאחיו להשאיר אצלו את בנימין. יהודה ניגש ליוסף ומתאר לו את סיפורם ואת מצבם הקשה אם לא יחזירו את בנימין. יוסף לא מסוגל להתאפק עוד, ומתוודה על זהותו לאחָיו. האחים נבהלים ושותקים. יוסף מסביר שהתגלגלות מכירתו הייתה לטובה, כיוון שכעת הוא משנה למלך מצרים ויכול לכלכל אותם. לאחר מכן הוא שולח אותם חזרה לארץ כנען עם עגלות וציוד כדי להביא את שאר המשפחה.

יעקב מקבל בהתרגשות גדולה את הבשורה ויוצא לדרך למצרים. הוא עוצר בבאר שבע ומעלה קורבנות, ושם מתגלה אליו אלוהים ומבטיח ליעקב כי זרעו יהיה לגוי גדול במצרים ובסופו של דבר יעלו חזרה לארץ ישראל. לאחר מכן מובאת בתורה רשימה של צאצאי יעקב שירדו למצרים.

משפחת יעקב מגיעה למצרים ויעקב ויוסף נפגשים. יוסף מדריך את אחיו לומר לפרעה שהם רועי צאן, כדי שישכן אותם באזור נפרד במצרים. בני יעקב נפגשים עם פרעה ואחריהם בא גם יעקב עצמו ומברך את פרעה. יוסף משכן את אחיו בארץ גושן ומספק להם מזון במהלך שנות הרעב. במקביל מנהל יוסף את הכלכלה המצרית כולה בזמן הרעב. המצרים הרעבים ללחם נותנים ליוסף את כספם ואת מקניהם, ולבסוף נותנים את אדמותיהם וגם את עצמם לעבדים לפרעה בתמורה לאוכל. יוסף קובע מערכת של מסים, שבה פרעה מחזיק בכל הנכסים, מספק לעם זרעים לעבודת האדמה והעם מחזיר לו חמישית מן היבול.

עריכהזמני יום השבת

טוען את הלשוניות...

ערב שבת: צפירת שבת • תוספת שבת • נרות שבת ויום טוב • ברכת הבנים

קבלת שבת: שיר השירים • ידיד נפש • מזמור לדוד הבו לה' בני אלים • לכה דודי • מזמור שיר ליום השבת

תפילת ערבית של שבת: ברכה מעין שבע • יגדל אלוהים חי

סעודות: קידוש • סעודת ליל שבת

זמירות ופיוטים לליל שבת: שלום עליכם • אשת חיל • אתקינו סעודתא • אגדלך אלהי כל נשמה • אל מאד נעלה • אל מסתתר • אליך אקרא יה • אנא בחסדך תרוממני • ארץ ורום בהבראם • אשיר לאל אשר שבת • אתה אל כביר • ואמרתם כה לחי • חביבי יה חביבי • ידידי השכחת • יה אכסוף • יה ריבון עולם • יודוך רעיוני • יום השבת אין כמוהו • יום זה לישראל • יום זה שירו לאל • יום שבת • יחיד רם לעולם • יעלה יעלה • כל מקדשי שביעי • מה ידידות • מה יפית • מנוחה ושמחה • מעוזי אז כלה קץ • מקהלות עם • משמים שלום לעם • נגילה הללויה • עזרני אל חי • צמאה נפשי • רפא צירי • בר יוחאי

ליל שבת: טיש • זיץ

בוקר שבת: טבילה במקווה

שחרית של שבת: שירת הבקשות • נשמת כל חי • אל אדון על כל המעשים • תפילת שבע • הפטרה • ברכת החודש • תפילת מוסף • אנעים זמירות

סעודה שנייה: שיר הכבוד • קידוש • שמרו שבתותי • צור משלו אכלנו • על אהבתך • כי אשמרה שבת • יום זה מכובד • חי ה' וברוך צורי • ברוך אל עליון

צהריי שבת: מנחה של שבת

סעודה שלישית: סעודה שלישית • מזמור לדוד . ידיד נפש

מוצאי שבת: תפילת ערבית • אתה חוננתנו • הבדלה • מלווה מלכה

זמירות למוצאי שבת: אליהו הנביא • המבדיל בין קודש לחול • אמר ה' ליעקב • במוצאי יום מנוחה • חדש ששוני

2

100%

blue

#FFFFC0

עריכהערך נבחר

ארבע רשויות השבת הן ארבעה תחומים (ארבעה מרחבים בהלכה היהודית): רשות הרבים, רשות היחיד, כרמלית ומקום פטור – בעלי אפיונים ופונקציונליות שונה שהוגדרו בהלכה היהודית לצורך איסור מלאכת הוצאת חפצים מתחום לתחום וטלטולם בשבת.

התורה אסרה עשיית מלאכה בשבת, וחז"ל פירטו ומנו ל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת. אחד מאבות מלאכה אלה הוא הוצאה מרשות לרשות, למשל העברה מרשות היחיד לרשות הרבים. לדיון באב מלאכה זה הוקדשה מסכת שלמה – מסכת עירובין במשנה ובתלמוד. רוב הדיון במלאכות שבת ובכללן מלאכת הוצאה נכלל במסכת שבת. גם מסכת עירובין במשנה ובגמרא והלכות עירובין אצל הרמב"ם עוסקות בנושאים המשיקים לכך. ההלכה עוסקת ב"ארבע רשויות לשבת". תחומים של רשויות קיימים גם בדיני נזיקין ובדיני טומאה וטהרה, אבל במובן שונה במקצת.

לערך המלא

עריכהל"ט אבות מלאכה

ל"ט אבות מלאכה הם סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה. חלק מהמלאכות מפורטות במקרא, אך רובן נקבעו בתורה שבעל פה, שגוזרת אותן מהעבודות שנעשו להקמת המשכן והיו מלאכות אומן שמצריכות מומחיות. עשיית מלאכה ממלאכות אלה או תולדותיהן היא בגדר חילול שבת.

בחרו מלאכה מהרשימה וצפו בתקצירה:

מלאכת זורע היא זריעה, נטיעה השקיה וכל פעולה אחרת המביאה לגידול צמחים או מסייעת לכך.

עריכהפורטלים נוספים


פורטל הלכה	פורטל יהדות	פורטל התנ"ך	פורטל תולדות עם ישראל	פורטל דת	ירושלים

עריכהתמונה נבחרת

ל"ג בעומר הוא ממועדי השנה היהודיים אשר מקורו במנהג שהתפתח החל מהמאה ה-12. זהו היום השלושים ושלושה לספירת העומר שסופרים מפסח לשבועות, וחל בי"ח באייר. אין אומרים תחנון בל"ג בעומר, אולם אין תוספת מיוחדת לתפילת היום. נוהגים לעשות ביום זה שמחות נישואים וכן נהגו להדליק מדורות גדולות. יש הנוהגים גם לירות בחץ וקשת, ויש המוצאים בכך חיזוק לסברה שיום זה קשור למאורעות בתולדות מלחמות עם ישראל. הגרסה הקבלית מייחסת את הירי בחץ וקשת למסורת שבחייו של רשב"י לא הייתה קשת בענן, שהיא סימן קללה.

תמונות נוספות

עריכההידעת?

כיכר השבת היא צומת מפורסם בירושלים הגובל בשכונות מאה שערים וגאולה. שמה של כיכר זו ניתן לה על שם מאבקי השבת בירושלים. הפגנות השבת בשנים הראשונות שלאחר הקמת מדינת ישראל השפיעו על התפתחות היחסים בין הסקטור החרדי לסקטור החילוני והיוו עמוד יסוד למאבק החברה החרדית. המאבק על "כיכר השבת" הוא אפוא ציון-דרך חשוב ביחסי החרדים והחילונים בירושלים. אנשי "נטורי קרתא" הם שהחלו מאבק זה מתוך עמדה נחותה ביחס לציונות החילונית שהתגבשה בארץ, אולם בסופו של דבר ההתנגשויות בין החרדים לחילונים במאבק על כיכר השבת הסתיימו בניצחון החרדים במאבק, תוך יצירת דמותם של "נטורי קרתא" כגיבורי הרחוב החרדי, ואף הביאו בסופו של דבר לדילול התנועה ברחובות בשבתות בכיכר השבת, ואף לסגירה רשמית של הצומת שבו התרחשו ההתנגשויות בין המחנה החרדי למחנה החילוני.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהציטוט נבחר

וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.

— ספר שמות, פרק י"ג, פסוק ח'

לאוסף הציטוטים המלא

עריכהעץ קטגוריות

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית חגי ישראל בוויקיפדיה:

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית השבת בוויקיפדיה:

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

מצאו ערכים לשיפור בנושא חגי ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? – רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים

סדר השבת
ערב שבת	מנחה לערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות
ליל שבת	קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת
יום השבת	תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • דרשת השבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית
מוצאי שבת	תפילת ערבית למוצאי שבת • הבדלה • מלווה מלכה
פורטל שבת ומועדי ישראל

ימי האבלות לציון חורבן בית המקדש
ארבע תעניות	עשרה בטבת • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב • צום גדליה
ימי בין המצרים	תלת דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • שבוע שחל בו תשעה באב • שבע דנחמתא
סיפורים וקינות	אגדות החורבן • קינות לתשעה באב • מגילת איכה

פרשות השבוע
ספר בראשית	בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי
ספר שמות	שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי
ספר ויקרא	ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי
ספר במדבר	במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי
ספר דברים	דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה