ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

ראשי

דיונים

חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

מיזם החלפת קטעי הידעת?

• הדף הראשי
• דף המערכת
• רשימת המתנה
• דיונים שלא הושלמו:
  • בעלי קישורים אדומים
  • חסרי מקורות
  • דיונים תקועים
• ארכיון אחרון
• רשימת הקטעים
  • מאגר הידעת? לחגי ישראל
• תבניות

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספת קטעי הידעת חדשים

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

סופרמן הארמני

טרוליבוס

הספורטאי עתיר המדליות שוורש קרפטיאן ראה במהלך ריצת אימון טרוליבוס שוקע באגם קר ומזוהם. קרפטיאן, שכבר הציל בעברו נוסעי אוטובוס שלם ממוות, צלל, שבר את השמשה האחורית, ואפשר לתשעה נוסעים להיחלץ בכוחות עצמם. הוא צלל 19 פעמים נוספות, וחילץ 37 נוסעים נוספים. בעקבות מבצע זה, גופו של קרפטיאן היה כה רצוץ, עד שהוא בילה 45 יום בבית החולים, והקריירה הספורטיבית שלו נגמרה בגיל 24. הוא הצליח לשבור שיא עולמי רק עוד פעם אחת, ולחלץ אנשים ממותם רק עוד פעם אחת.

מדהים. איזה עוד שיא הוא שבר? וכמובן, נדרש ערך בעברית. Tzafrir • שיחה 14:36, 26 בנובמבר 2024 (IST)

הוא התחרה בענף ספורט מים חוץ אולימפי. הוא לקח בו לא מעט אליפויות עולם, אליפויות אירופה וכולי. יתכן שמדובר בקבוצת ענפי ספורט מימיים חוץ אולימפיים. גם על הענף/ים האלו אין ערך/ים בעברית. אומרים ישנה • שיחה 18:25, 26 בנובמבר 2024 (IST)

בית המחוקקים הישראלי במוזיאון תל אביב

אני מציע שני נוסחים:

אחד ארוך יותר, אבל, לדעתי, גם מעניין יותר:

הרשות המחוקקת הישראלית נדדה בין תחנות רבות, מאז הקמת מדינת ישראל ועד לשנת 1966, עת עברה הכנסת למשכנה הנוכחי, לצד קריית הממשלה בגבעת רם בירושלים: מועצת המדינה הזמנית, שהייתה הפרלמנט הישראלי עד כינונה של הכנסת הראשונה לאחר הבחירות הראשונות, התכנסה בתחילה בבית קק"ל בתל אביב. לאחר ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, כשחזרו אנשי הקרן הקיימת מירושלים הנצורה, נאלצה מועצת המדינה לפנות את בית קק"ל, והוחלט לקיים את ישיבותיה בלשכתו של ראש הממשלה בקרייה, בצפונה של המושבה שרונה. משנמשכו הקרבות ונדחו הבחירות לכנסת, הוחלט שמועצת המדינה תתכנס במוזיאון תל אביב ששכן אז בבית דיזנגוף (בתמונה), במקום שבו התקיימה הכרזת העצמאות. הכנסת הראשונה קיימה את ארבע ישיבותיה הראשונות בבניין הסוכנות היהודית בירושלים, לאחר מכן התכנסה בבניין קולנוע קסם בתל אביב, שבה לבניין הסוכנות היהודית, ולבסוף קבעה את משכנה בבית פרומין, מקום משכנה האחרון של הכנסת עד שעברה למקומה הנוכחי במהלך מושבה של הכנסת השישית. כדי שלא להפריע לפעילותו של מוזיאון תל אביב, בזמן שהותה של מועצת המדינה במוזיאון, התקיימו ישיבותיה רק בחודשי הפגרה ובשעות הערב, אך לא בערבים שבהם התקיימו קונצרטים. הספסלים סודרו לפני כל ישיבה באולם, ובין הישיבות אוחסנו במחסן.

ואחד, קצר יותר:

הרשות המחוקקת הישראלית נדדה בין תחנות רבות, מאז הקמת מדינת ישראל ועד לשנת 1966, עת עברה למשכנה הנוכחי, בגבעת רם בירושלים. מועצת המדינה הזמנית, שהייתה הפרלמנט הישראלי עד כינונה של הכנסת, נדדה בין שלוש תחנות: בתחילה התכנסה בבית קק"ל בתל אביב, עברה ללשכתו של ראש הממשלה בקרייה, וסיימה את כהונתה במוזיאון תל אביב ששכן אז בבית דיזנגוף (בתמונה). הכנסת נדדה בין ארבע תחנות: בתחילה התכנסה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים, לאחר מכן בבניין קולנוע קסם בתל אביב, היא שבה לבניין הסוכנות, ולבסוף קבעה את משכנה בבית פרומין, מקום משכנה האחרון עד שעברה למקומה הנוכחי. בזמן שהותה של מועצת המדינה במוזיאון תל אביב, התקיימו ישיבותיה רק בחודשי הפגרה ובשעות הערב. הספסלים סודרו לפני כל ישיבה באולם, ובין הישיבות אוחסנו במחסן.

המקורות הם בערך על משכן הכנסת, ובכל ההפניות מערך זה. בברכה, אביתר ג' • שיחה • י"ט בחשוון ה'תשפ"ה • 13:27, 20 בנובמבר 2024 (IST)

אולי כך?

הרשות המחוקקת הישראלית שינתה את מקום התכנסותה שמונה פעמים בשנתיים הראשונות לקיומה: תחילה הרשות קיימה את הכרזת העצמאות בבית דיזנגוף (בתמונה), בו שכן אז מוזיאון תל אביב. מועצת המדינה הזמנית, שהייתה הפרלמנט עד כינון הכנסת הראשונה, התכנסה בבית קק"ל בתל אביב, עד שבהפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות חזרו אליו אנשי הקרן הקיימת. משם היא עברה ללשכת ראש הממשלה בשרונה. אולם קשה היה לנהל מלחמה מתוך בניין עם פרלמנט. לכן הרשות חזרה אל בית דיזנגוף, כשהמוזיאון היה בפגרה, ולקראת כל ישיבה, הוצאו מושבי חברי המועצה ממחסן המוזיאון. הכנסת הראשונה החלה את דרכה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים, עברה לקולנוע קסם בתל אביב, שהפסיק להקרין סרטים כדי לארח אותה, ושבה לבניין הסוכנות היהודית. משם היא עברה בשנת 1950 לבית פרומין בירושלים, שהופקע והותאם לאכסון פרלמנט, ונשארה בו 16 שנה. רק בשנת 1966, הרשות המחוקקת עברה לתחנתה התשיעית - משכנה הנוכחי, לצד קריית הממשלה, בגבעת רם.

―אומרים ישנה (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה על התזכורת. אומרים ישנה • שיחה 15:06, 20 בנובמבר 2024 (IST)

הנוסח הזה מקובל עליי. הגהתי אותו קלות. אביתר ג' • שיחה • י"ט בחשוון ה'תשפ"ה • 14:58, 20 בנובמבר 2024 (IST)

בעד אומרים ישנה • שיחה 15:14, 20 בנובמבר 2024 (IST)

בעד חמויישֶה • שיחה 14:34, 21 בנובמבר 2024 (IST)

הסכמי אוסלו(?)

הסכמי אוסלו, סדרת הסכמים מרכזיים בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, זכו לשמם על אף שלא נחתמו בעיר אוסלו, בירת נורווגיה. ההסכם הראשון, "הצהרת העקרונות", נחתם על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. ההסכמים הבאים נדדו בין ערים נוספות: הסכם עזה ויריחו תחילה נחתם בקהיר, בירת מצרים, פרוטוקול המעברים גובש בקזבלנקה שבמרוקו, והפרוטוקולים הכלכליים נחתמו בפריז, בירת צרפת. ההסכם הגדול ביותר, "הסכם הביניים", נחתם בטאבה שבמצרים והושלם בטקס חגיגי בבית הלבן. השם אוסלו התקבע בכל זאת, כי שם החלו להתנהל השיחות החשאיות בין הצדדים. בסיומן, אף הושגה בנורווגיה הסכמה בין משרד החוץ הישראלי לנציגי אש"ף, אולם גם היא לא נחתמה באוסלו, אלא בעיר סרפסבורג.

בעד בר 👻 שיחה 15:43, 24 בנובמבר 2024 (IST)

עדיף שהסיבה לכך שהתקבע השם הסכמי אוסלו תופיע בתחילת הקטע ולא בסופו. בצורה הנוכחית, הקטע מרמז שאין כל כך קשר בין אוסלו לבין ההסכמים, אבל ההפך הוא הנכון: המגעים התקיימו באוסלו בתיווך וביוזמה של נורווגיה, נחתמו בראשי תיבות ליד אוסלו, והאמריקאים לא כל כך התעניינו בהם עד שהיו כמעט עובדה מוגמרת. פוליתיאורי • שיחה 04:00, 18 בנובמבר 2024 (IST)

בעד, ומציע למחוק את המילים "אם כן". אומרים ישנה • שיחה 08:59, 18 בנובמבר 2024 (IST)

רוצים לתת דוגמאות להסכמים אחרים שנקראו על שם מקום המשא ומתן? לדוגמה, מלחמת העולם הראשונה הסתיימה פורמלית על ידי שורת הסכמים, אולם חוזה ורסאי הם רק המפורסם שביניהם, ואילו אחרים קרויים על שם מקומות אחרים של משא ומתן. יש לנו ערך על ועידת השלום בפריז (1919). בנוסף לחוזה ורסאי יש, בין השאר, גם חוזה אחר שנקרא על שם אחד הארמונות שבוורסאי. Tzafrir • שיחה 14:47, 26 בנובמבר 2024 (IST)

האם אתה מתכוון לומר, שיש עוד דוגמאות רבות להסכמים, שקרויים לא על שם מקום תחימתם, או שאתה מנסה לומר, שיש עוד דוגמאות מעטות לזה? אומרים ישנה • שיחה 18:29, 26 בנובמבר 2024 (IST)

שער האריות או שער הברדלסים?

תבליט אחד האריות

הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון בנה את שער האריות כחלק משיקום חומות ירושלים, במאה ה-14. אגדה עממית קושרת את תבליטי האריות שבחזית השער עם חלום של סולימאן הראשון, שבו אריות הורו לו לשקם את החומה. אלא שעיצוב האריות הספציפי הזה, המוטבע גם על גשר ביברס, שבלוד, הוא סמלו הייצוגי של סולטאן אחר – ביברס הממלוכי בן המאה ה-11. כנראה שהתבליטים בשימוש משני בבית השער, לאחר שנלקחו מחורבת אכסניה שהקים ביברס. לאריות אלו אין רעמה, ולפי פירוש שמו של ביברס בשפת אמו, ייתכן שאלו לא אריות אלא פנתרים אחרים או ברדלסים.

אומרים ישנה • שיחה 23:28, 24 באוקטובר 2024 (IDT)

בעד חמויישֶה • שיחה 10:12, 18 בנובמבר 2024 (IST)

רנסנס ערבי

פורטרט אבן אל-היית'ם.

בתור הזהב של האסלאם, בין המאה ה-8 ועד ל-13, האימפריות המוסלמיות בנו מוסדות לימוד, כגון האוניברסיטאות הראשונות, בהם נאספו, תורגמו לערבית, פורשו והורחבו כתבי היד של העת העתיקה מיוון, איראן, הודו וסין. הערבים פיתחו אז את האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה, הפיזיקה ומדעים נוספים. תחת השלטון האסלאמי פעלו מספר רב של אנשי אשכולות, הכוללים את אבן סינא, עומר ח'יאם, פירדוסי, אבן רושד ואל-בירוני. כתביהם תורגמו לשפות אירופה, וסייעו להיווצרות הרנסנס והמהפכה המדעית, שאחריו. האגדה מספרת, שניוטון הבין את חוקי הגרביטציה, כשנפל תפוח על ידו. סביר יותר, שנפל לידיו ספר של המדען הפורה, אבן אל-היית'ם (בתמונה).

אומרים ישנה • שיחה 12:08, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

לא אהבתי בכלל את הסיום. חמויישֶה • שיחה 21:59, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

אפשרות אחת היא להחליף את המשפט האחרון במשפט, "ניוטון טען כי הוא גילה את תגליותיו, והרחיק ראות, משום שעמד על כיתפי ענקים. האם מלבד גלילאו וקפלר, כוונתו הייתה גם למדען הפורה אבן אל-היית'ם, שניסח אחדים מרעיונותיו של ניוטון, מאות שנים לפניו?"

אפשרות שנייה היא להחליפו ב"המדען הפורה אבן אל-היית'ם ניסח ופרסם חלק מרעיונות גדולי מדעני העת החדשה מאות שנים לפניהם."

אומרים ישנה • שיחה 14:48, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

אני מעדיף בלי רמיזות בשאלות כמו בהצעה הראשונה. אם זה נכון, אנחנו צריכים לכתוב את זה כעובדה. האם ניוטון היה מודע לתרומה שלו? Tzafrir • שיחה 16:32, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

קשה לדעת לפי הערך העברי אם ניוטון היה מודע להישענותו על אלהיית'ם, ואם כן, על איזה חלק מעבודתו הוא היה מודע, שהוא נשען. נראה שצריך לשפר את תרגום הערך על אלהיית'ם, כדי להבין בדיוק מה מדעני העת החדשה לקחו ממנו ישירות, מה בעקיפין, ומה נאלצו לגלות מחדש למרות שהקדים אותם. בערך העברי יש קביעות, שבחלקן לא ברורה משמעותן עד הסוף, וחלקן לא ברורה מידת סמכותו של המקור לקביעה. צריך גם להצמיד שם טוב בהרבה את המקורות לקביעות. זה ערך עם תבנית עריכה. תודה. אומרים ישנה • שיחה 18:47, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

מסכים עם צפריר וחמוישה. לא גיבשתי דעה לגבי שאר הקטע רמי (Aizenr) • שיחה 07:48, 26 באוקטובר 2024 (IDT)

בינתיים ערכתי שיפורים מעטים בערך המקור, כגון שיפור הוראות התיקון בתבנית העריכה שלו. אומרים ישנה • שיחה 18:36, 27 באוקטובר 2024 (IST)

נוסח שני: המקורות האסלמיים של מחשבת המערב

גרף הפונקציה סינוס

הרופאים מכנים חללים בגוף מילה הלטינית, "סינוס", שפירושו חלל, תעלה או כיס. אולם המתמטיקאים האירופאים של ראשית העת החדשה בחרו במילה זו בתור שם לפונקציה טריגונומטרית (בשרטוט), שקשה לקשר לתעלות, חללים או כיסים. הם עשו זאת בעקבות מלומדי תור הזהב של האסלאם, שכינו פונקציה זו, בערבית, "כיס" (גַּ'יְבּ, جيب), כי הם שיבשו את שמה המקורי של הפונקציה, שבא משפת הסנסקריט. כמו הטריגונומטריה, גם הַסְּפָרוֹת הודיות-ערביות, שכיום הן הַסְּפָרוֹת המקובלות בתרבות המערב, לא הומצאו באירופה. בין המאה ה-8 לבין ל-13, האימפריות המוסלמיות בנו מוסדות לימוד, כגון האוניברסיטאות הראשונות, בהם נאספו, תורגמו לערבית, פורשו והורחבו כתבי היד של העת העתיקה מיוון, איראן, הודו וסין. המוסלמים פיתחו אז את האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה, הפיזיקה ומדעים נוספים.

אומרים ישנה • שיחה 20:39, 29 באוקטובר 2024 (IST)

נדבך רבא

נדבך רבא במנהרות הכותל

אורך קטע הכותל המערבי, שברחבת התפילה המפורסמת שבו, הוא כשלושים מטר. אך אורך כלל הכותל המערבי הוא כחצי קילומטר – כאורך מתחם הר הבית. על פני הכותל פרושות, למשל, עוד שתי רחבות תפילה – הרחבה הרפורמית והכותל הקטן, ופועלים בו שישה משערי הר הבית. כיום, הנדבכים התחתונים של הכותל קבורים תחת מפלס הקרקע, ויש להיכנס אל מנהרות הכותל כדי לראותם (בתמונה). אבני נדבכים אלו גדלות משמעותית, מהאבנים העצומות, הגלויות ברחבות התפילה. הנדבך הגדול מכולם מכונה "נדבך רבא". גובהו כארבעה מטרים, ורוחבו אינו ניגיש למדידה ישירה. (לחוקרים אין לגיטימציה לקדוח באבניו הקדושות בכדי למדוד זאת). אורך אבנו הארוכה ביותר הוא כ-14 מטר, ולכן משקלה מוערך בכ-600 טונה. בעת בה סברו, כי מקור אבני הכותל הוא מערת צדקיהו, לא היה ברור כיצד הטכנולוגיה, שעמדה לרשות הורדוס במאה הראשונה לפני הספירה, אפשרה את הובלתה, והשמתה המדויקת במקומה. אולם כיום סוברים, שאבני הכותל נחצבו בהר הבית, עצמו, לא הורמו אל מקומן. הן רק הורדו למקומן.

אומרים ישנה • שיחה 13:14, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

לא בדקתי בכל הערכים המקושרים. יש מקור למשפט האחרון בקטע? Tzafrir • שיחה 15:14, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

אתה צודק. למעשה, ציטטתי פה את מדריכת התיירים, שטיילתי איתה שם. מקור מוסמך של ממש, לא מצאתי. אבל מקורות, שמצטטים מדריכים אחרים מהמקום, אומרים דברים קצת אחרים, הן לגבי הערכת רוחב האבנים והן לגבי דרך הובלן. אתקן בהקדם. תודה. https://www.hidabroot.org/article/57733 אומרים ישנה • שיחה 17:49, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

תיקנתי. תודה. אומרים ישנה • שיחה 12:05, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

המקור הזה לא נראה לי אמין. לפי ויקיפדיה האנגלית, האבנים החצובות הגדולות ביותר שידועות בעולם הן דווקא לא רחוקות (גאוגרפית והיסטורית): אבני בעלבכ . Tzafrir • שיחה 15:25, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

בעיה. אצטרך להמשיך ולחפש מקורות. תודה. אומרים ישנה • שיחה 21:39, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

הילד שנתקל בסירוב

בשנת 1959 נכנס ילד שחור כבן 9 לספרייה הציבורית בעיר לייק סיטי, דרום קרוליינה, וביקש לשאול ספרים. הספרנית סירבה להשאיל לו, בטענה שהספרייה אינה משאילה ספרים לאנשים שאינם לבנים. רק לאחר שאמו של הילד הגיעה, וכן המשטרה, ניתן לו להשאיל את הספרים שביקש. בהמשך דרכו למד אותו ילד, כעת גבר צעיר, במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, והשלים תואר דוקטור בפיזיקה. ב1978 נבחר הגבר הצעיר לתכנית האסטרונאוטים של נאסא; הוא היה אחד מ-35 נבחרים, מתוך כ-10,000 מועמדים. משימתו הראשונה הייתה כמומחה מטען על מעבורת החלל צ'לנג'ר במשימה STS-41-B, בפברואר 1984. משימתו השנייה הייתה בטיסת המעבורת שסומלה STS-51-L. שניות ספורות לאחר ההמראה התפוצצה המעבורת, וכל שבעת אנשי צוותה נספו. שמו של הילד שלא הורשה לשאול ספרים היה רונלד מקנייר. הספרייה, שבה נתקל בסירוב להשאיל ספרים בשל גזעו, נקראת כיום על שמו.

על פי הערך באנגלית על רונלד מקנייר. הכותרת לא מוצלחת, אבל זה מה שמוחי העייף מסוגל לייצר כרגע. קלונימוס • שיחה 22:31, 9 באוקטובר 2024 (IDT)

הקטע נחמד. כשלעצמו, הוא עובר את רף הכניסה לדף הראשי של ויקיפדיה (לתחושתי הסוביקטיבית). אבל על הנושא המרכזי של הקטע, האיש, רונלד מקנייר, צריך ערך סביר בויקיפדיה העברית, כדי שהקטע יהיה בדף הראשי. לגבי העיר, לייק סיטי שבדרום קרוליינה, אפשר לוותר על ערך עברי שעוסק בה. זו עיר, שבשיא פריחתה היו בה כמעט 7000 תושבים, וכיום יש פחות מ6000. עיירה. אומרים ישנה • שיחה 21:11, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

כתבתי את הערך על מקנייר. בהחלט אדם מיוחד. קלונימוס • שיחה 10:49, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

אני לא מתחבר לניסוח הסיפורי. אני חושב שאפשר לנסח את זה אנציקלופדי יותר. חמויישֶה • שיחה 22:10, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

הבט בבקשה בערך, שכתב קלונימוס על האיש. האם בפיסקה המקבילה, שם, הנוסח טוב יותר? אומרים ישנה • שיחה 14:43, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

תודה על הערך! אומרים ישנה • שיחה 14:42, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

הערה קטנה: אני חושב ש"יחד עם המשטרה" נשמע יותר טוב מ"וכן המשטרה". רמי (Aizenr) • שיחה 07:52, 26 באוקטובר 2024 (IDT)

אם כך, בצע בבקשה עריכה זו. תודה. אומרים ישנה • שיחה 18:37, 27 באוקטובר 2024 (IST)

אולי עדיף ככה? -

בשנת 1978 נבחר רונלד מקנייר, דוקטור לפיזיקה בוגר המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, לתכנית האסטרונאוטים של נאסא; הוא היה אחד מ-35 נבחרים, מתוך כ-10,000 מועמדים. משימתו הראשונה הייתה כמומחה מטען על מעבורת החלל צ'לנג'ר במשימה STS-41-B, בפברואר 1984. משימתו השנייה הייתה בטיסת המעבורת שסומלה STS-51-L. שניות ספורות לאחר ההמראה התפוצצה המעבורת, וכל שבעת אנשי צוותה נספו. על שמו של מקנייר נקראת היום ספרייה ציבורית בעיר הולדתו לייק סיטי, דרום קרוליינה, ספרייה שסירבה להשאיל לו ספרים בילדותו משום שהיה שחור.

חמויישֶה • שיחה 16:53, 21 בנובמבר 2024 (IST)

אני מעדיף את סדר הדברים בהצעות הקודמות. אומרים ישנה • שיחה 19:32, 22 בנובמבר 2024 (IST)

גרסה שלישית

בשנת 1959, ספרנית בספרייה העירונית של לייק סיטי, דרום קרוליינה, סירבה להשאיל ספר לילד בן תשע, כי הילד לא היה לבן. הילד, רונלד מקנייר, הצליח לשאול את הספר רק בהתערבות אמו והמשטרה. בבגרותו, מקנייר הביא כבוד לעיר הולדתו, וכיום, הספרייה שסירבה לשרתו קרויה על שמו. מקנייר השלים תואר דוקטור בפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס היוקרתי, היה אחד מ-35 נבחרים מתוך כ-10,000 מועמדים למשרת אסטרונאוט בנאסא, ויצא לשתי משימות במעבורת החלל צ'לנג'ר, שעל סיפונה גם נהרג.

אומרים ישנה • שיחה 20:24, 22 בנובמבר 2024 (IST)

סבבה. יש לי בעיה עם הניסוח "התעקש ללמוד ולהתקדם בחיים". יכול להיות שהוא התעקש כי התנגד לגזענות, כי נעלב, או כי היה עקשן. בכלל לא בטוח שהתעקש בגיל 9 כדי להתקדם בחיים. חמויישֶה • שיחה 10:28, 24 בנובמבר 2024 (IST)

צודק. תוקן. אומרים ישנה • שיחה 17:16, 24 בנובמבר 2024 (IST)

בעד חמויישֶה • שיחה 09:34, 25 בנובמבר 2024 (IST)

הבילבול של בעל חתול תעלול

קריקטורת בקתה עם שלט "הגייס החמישי המכובד", הניצבת על חוף קליפורניה. שעל גגה גבר יפני משקיף בטלסקופ אל הים, ואומר שהוא מצפה לאות מהאויב. בפתחה גבר יפני שני מחלק לבנות חבלה לטור ארוך של גברים יפנים, שמשתרע על כל חופה המערבי של ארצות הברית.

דוקטור סוס מֻכָּר בעולם כסופר-מאייר של עשרות ספרי ילדים רבי מכר, כגון חתול תעלול. בשנת 2021 הפסיקו מפיצי ספריו להדפיס שישה מהם, עקב "תיאורים פוגעניים ושגויים" של דמויות שחורות ואסייתיות, וקיבלו ביקורת על עודף תקינות פוליטית. לכאורה, ד"ר סוס היה דווקא פעיל נגד הגזענות. במלחמת העולם השנייה הוא צייר בעיתונות מאות קריקטורות, בעיקר כאלו שעודדו את מדינתו, ארצות הברית, להילחם נגד המשטרים הפשיסטיים בגרמניה, איטליה ויפן. הקריקטורות גם הפנו תשומת לב לשואה עוד בראשיתה, וגינו אפליה נגד שחורים ויהודים. אולם חלק מהקריקטורות תיארו את אזרחי ארצות הברית, בעלי המוצא היפני, כבוגדים (בתמונה). קריקטורה כזו פורסמה ימים ספורים לפני, שממשלת ארצות הברית החלה לכלוא אזרחים אלו על סמך מוצאם. אגב, ד"ר סוס עצמו היה צאצא למהגרים גרמנים.

אומרים ישנה • שיחה 11:51, 25 בספטמבר 2024 (IDT)

הקטע לא יכול להכיל קישורים חיצוניים. בעיקרון הערך עליו או ערכים אחרים יכולים להיות מקור למידע הזה. Tzafrir • שיחה 11:11, 26 בספטמבר 2024 (IDT)

אנסה להוסיף את הקישורית לערך. אומרים ישנה • שיחה 20:29, 26 בספטמבר 2024 (IDT)

עוד נקודה קטנה: אני חושב שהקוראים לא יבינו את משמעותו של המשפט האחרון. בימינו צאצאי המהגרים מגרמניה נחשבים אמריקאים כשרים למהדרין (אחד מהם היה לא מזמן הנשיא ומתמודד לנשיאות כרגע ותומכיו הם דווקא, באופן כללי, התומכים בנייטיביזם). בימי מלחמת העולם הראשונה זה בכלל לא היה המצב (ר’, לדוגמה, האחים מרקס) ונדמה לי שגם בימי מלחמת העולם השנייה יוצאי גרמניה עדיין נחשדו כבוגדים פוטנציאליים. ברור שאין בקטע מקום לכך, אבל זה יהיה נחמד לקשר לערך שיבהיר את זה. אין לי רעיון לאן. Tzafrir • שיחה 02:13, 28 בספטמבר 2024 (IDT)

במהלך מלחמת העולם השנייה, שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל זרקו מפה את כל הטמפלרים, כולל בגירים, שהיו כבר דור שלישי בארץ. הטענה של הבריטים הייתה שאלו אזרחי מדינת אויב - גרמניה. אלא שהצעד הזה קרה רק אחרי שלא מעטים מהם נתפסו עם חומר תעמולה נאצי. בכל מקרה, לא מתאים להכניס את העובדה הזו לקטע הקצר הזה. אומרים ישנה • שיחה 13:54, 28 בספטמבר 2024 (IDT)

לא ממש רואה פונטה... רמי (Aizenr) • שיחה 07:54, 26 באוקטובר 2024 (IDT)

הרובע הצועני בירושלים? – נוסח חדש

צועני עם קוף ביפו. שנות העשרים. מתוך: י. יניב, הצוענים ביהודה ובשומרון.

עד לאמצע המאה ה-20, הצוענים היו נוודים, המתפרנסים משירות אוכלוסיות, בעלות מגורי קבע, למשל בהפעלת קרקסים. לצורך פרנסתם הם שיווקו עצמם באגרסיביות, והתבלטו מאוד. אולם במאה ה-21, הצוענים הם עם נחבא על הכלים. צוענים רבים אינם מסגירים את מוצאם, אפילו במפקדי אוכלוסין, בשל חשש מאפליה גזעית, ששיאה היה השמדת הצוענים במלחמת העולם השנייה. לכן קשה לאמוד את מספר הצוענים בעולם, ובכל מדינה ספציפית. לכן גם ישראלים רבים לא מודעים לקיום הצוענים בישראל. הצוענים בישראל וברשות הפלסטינית הם מוסלמים, דוברי ערבית, במעמד תושבי קבע, ולאומם מוגדר במשרד הפנים כערבי. בירושלים מרוכזות כמאה משפחות בשכונת באב אל חוטה שברובע המוסלמי ומספר דומה בהר הזיתים.

אומרים ישנה • שיחה 16:53, 16 בספטמבר 2024 (IDT)

אפקט הקוברה

קוברה הודית

כדי להניע אנשים לעשות דבר מה, משתמשים לעיתים קרובות בתמריץ. כך למשל, ניתן לילדים צעצוע כפרס על ביצוע של פעולה כלשהי, ולמבוגרים מוענקים בונוסים או העלאות שכר. עם זאת, לעיתים התמריץ עלול לגרום לתוצאה הפוכה מהרצוי. מצב כזה מכונה אפקט הקוברה, על שם אירוע מתקופת השלטון הבריטי בהודו. השליט של דלהי היה מודאג ממספרם הרב של נחשי הקוברה, והציע פרס כספי למי שיביא גופה או עור של נחש למשרדי הממשל. התמריץ פעל באופן הפוך: התושבים המקומיים החלו לגדל נחשים, כדי לזכות בפרסים רבים, ומספר הנחשים באזור גדל. כשהבינו פקידי הממשל את המתרחש, הם ביטלו את הפרס, והתושבים שחררו את הנחשים שכעת לא היה להם צורך בהם, וכך עלה מספר הנחשים ברחובות על זה שהיה לפני הצעת הפרס.

לא יודע למה התמונה לא מסתדרת לי. קלונימוס • שיחה 15:25, 10 בספטמבר 2024 (IDT)

בעד. אומרים ישנה • שיחה 18:13, 11 בספטמבר 2024 (IDT)

בעד. זכור לי מקרה דומה גם בארץ. מישהו ביקש לקבל את התשלום על כל הנחשים שתפס כפי שהובטח (בתוך שק שהביא). משסורב לקבל את הפרס איים לשחרר אותם, כך שלא נותרה ברירה אלא לשלם לו. Matankic • שיחה 18:08, 19 בספטמבר 2024 (IDT)

עדכון: המקרה בארץ היה בצפת לפני בערך 30 שנה, הייתה על זה כתבה במעריב (שלא מצאתי), וגם הוא שם את הנחשים בפח ולא בשק. Matankic • שיחה 13:11, 20 בספטמבר 2024 (IDT)

גרורות חיות מגידול סרטני עתיק

בול דואר אפגני, משנת 1970, המוקדש למלחמה בסרטן

במחלות הרבות והמגוונות, המכונות "סרטן", תאי גוף החולה מתרבים בהגזמה, ויוצרים גידול ממאיר. אפילו במקרים בהם הגורם המסרטן מתחום המחלות הזיהומיות, כגון נגיף פפילומת צוואר הרחם, אותו מזהם הופך תאים מגוף החולה לסרטניים. אולם לכלל זה יש יוצא מן הכלל - סרטן אברי המין המדבק הכלבי. במחלה זו, התאים, שמתרבים לכדי גידול סרטני, הגיעו לגוף הכלב המודבק, בעת יחסי מין, מתוך גידול סרטני קיים, בגוף הכלב המדביק. גם הגידול הסרטני בגוף הכלב המדביק אינו תוצר של תאי גופו שלו, אלא של תאים מגידול קיים, מגוף כלב אחר, שקודם לכן הדביק אותו. באנליזה גנטית התברר, שתאי הגידול הם תאי גופו של פרט, שחי לפני אלפי שנים.

אומרים ישנה • שיחה 19:22, 18 באוגוסט 2024 (IDT)

ר’ גם שד טסמני#מחלת הגידולים המדבקת. Tzafrir • שיחה 09:40, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

נכון. גם לשד הטסמני וגם לאוגר הסיבירי יש מחלות כאלו. אבל שם זה נגמר. ולא רציתי להיכנס לפירוט הזה. עדיין מדובר על תופעה נדירה, מוזרה ומעניינת. אומרים ישנה • שיחה 13:44, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

מסכים שהיא מעניינת. מהנוסח הנוכחי ניתן להבין שזה המקרה היחיד. אולי יש מקום לכתוב משהו על כך שזה יכול לקרות במקרים שעברו צוואר בקבוק גנטי וכעת יש דמיון מספיק גדול בין הפרטים השונים כך שחומר גנטי שהגיע מאחד לא נדחה על ידי אחר (זה מה שקורה במקרה של השד הטסמני). Tzafrir • שיחה 14:55, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

גם אם אדמתי בוערת

בור מעשן בעיירה

בשנת 1962, קרתה תקלה בשריפת אשפת העיירה סנטרליה, שהציתה את מכרה הפחם המקומי הנטוש. בתחילה, לא הובנה חומרת הנזק. אך כאבי הראש והתעלפויות של התושבים הורו על נוכחות גז רעיל רב, שמשתחרר מבערת מצבור תת-קרקעי גדול. לאחר שני עשורים של כישלונות כיבוי, הקרקע והכבישים נסדקו, והחלו לפלוט עשן, ובין שכבות הקרקע נוצרו חללים. לתוך חלל כזה, נפער במפתיע בולען לוהט, וילד כמעט נפל לתוכו. לכן רוב התושבים השתכנעו לעזוב את העיירה, תמורת פיצויים מהרשויות. אך שלושים שנה אחרי תחילת השריפה, אחד-עשר תושבים עדיין התעקשו לגור במקום. הרשויות, ששאפו לפנותם, מנעו מהם כל שירות, ושלחו דחפורים להרוס את בתיהם ואת כבישי הגישה לעיירה. אולם נכון לשנת 2020, חמישה אנשים עדיין גרים שם, מעל האש הבוערת.

אומרים ישנה • שיחה 12:27, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

בעד. סיפור מעניין שהיווה השראה ליצירות שונות Matankic • שיחה 10:19, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

לא אהבתי. הניסוח לא חלק (מידי עיתונאי) והאירוע לא מעניין מספיק בעיני. איש עיטי - הבה נשיחה 23:08, 5 בספטמבר 2024 (IDT)

פער המסה

מסתה הכוללת של ערימת עצמים שווה לסכום המסות של כל אחד מן העצמים כשהוא בנפרד. לכן, מסתה של ערימת מטבעות המכילה שישה מטבעות של חמש אגורות (3 גרם כ"א), שישה מטבעות של שקל אחד (3.5 גרם) ושישה מטבעות של עשר אגורות (4 גרם), תהיה 63 גרם. העיקרון הנ"ל, עיקרון שהוא כמעט מובן מאליו, מתקיים אך ורק ברמות שמעל גודלו של האטום. לעומת זאת, כאשר צוללים לרמה התת-אטומית, מתרחשת אנומליה מעניינת: מסתו של אטום איזוטופ פחמן-12 היא 12u בדיוק, אך כשסוכמים את מסותיהם של ששת הפרוטונים (1.00728u כ"א) ששת הנייטרונים (1.00866u) וששת האלקטרונים (0.00054858u) שמהם בנוי האטום, מתקבלת מסה גבוהה יותר – מסה של כ-$(6\cdot 1.00728u)+(6\cdot 1.00866u)+(6\cdot 0.00054858u)=12.0989u$. התופעה הזו נקראת פער המסה והיא מתרחשת מהסיבה הבאה: קשירת הפרוטונים, הנייטרונים והאלקטרונים ליצירת האטום, משחררת אנרגיה – אנרגיית קשר גרעינית. שחרור האנרגיה הזו מביא גם לצמצום המסה, על פי נוסחתו המפורסמת של איינשטיין לקשר שבין מסתו של עצם לאנרגיה האצורה בו. כך קורה שמסתו של אטום קטנה יותר ממסתם של הפרוטונים, הנייטרונים והאלקטרונים המרכיבים אותו.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • ג' באב ה'תשפ"ד • 18:36, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

הרעיון מצויין. אבל הניסוח דורש ליטוש נוסף. אומרים ישנה • שיחה 12:36, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

הצעת תמצות

סכמת פחמן 12 לפי המודל של נילס בוהר

אם בספר לימוד תופיע השאלה ”בכיסי ישנם 18 מטבעות. שישה מהם במסה של 3 גרם לאחד, שישה במסה של 4 גרם ושישה במסה של 5 גרם, מהי מסת כל הכסף שבכיסי?”, הדרך לחישוב התשובה תהיה $(6\cdot 3g)+(6\cdot 4g)+(6\cdot 5g)=72g$. אולם, אם תופיע שם השאלה, ”באטום פחמן-12 ישנם שישה נייטרונים, שמסת כל אחד מהם 1.00866u, שישה פרוטונים, שמסת כל אחד מהם 1.00728u ושישה אלקטרונים, שמסת כל אחד מהם 0.000549u, מהי מסת האטום?”, סכימת מסות 18 החלקיקים, לא תניב את התוצאה הנכונה. היא תניב תוצאה גבוהה בכ-0.0989u (כ-8 פרומיל) מן התוצאה הנכונה. תופעה זו נקראת פער המסה. היא מתרחשת משום, שיצירת האטום מחלקיקיו משחררת אנרגיית קשר גרעינית, והדבר מביא גם לצמצום המסה, על פי הנוסחה E=mc², המקשרת בין מסתו של עצם לאנרגיה האצורה בו.

אומרים ישנה • שיחה 13:12, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

ברשותך, הגהתי מעט את ההצעה שלך. אגב, לעניות דעתי, אנרגיית הקשר המשתחררת נובעת לא רק מהקשר בין הפרוטונים לנייטרונים ליצירת הגרעין, אלא גם מהקשר שבין גרעין האטום לאלקטרונים ליצירת האטום כולו, אבל אולי אני טועה. עוד אגב, מטבעות הם שם עצם ממין זכר. אביתר ג' • שיחה • י"א באב ה'תשפ"ד • 11:33, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

תודה. אבל אני חושב, שלדקדק על "כ-8 פרומיל" במקום על "כמעט אחוז", זה מעכב את הקריאה, ומושך את תשומת הלב מהעיקר. גם לא הבנתי לפי איזה כלל אתה כותב מספרים באותיות ובספרות. אותי לימדו, שבמשפט פשוט, מספר שמתואר במילה בודדת יכתב באותיות, אחרת בספרות, אך בצירוף ליחידות מידה, במספרים סידוריים, ובמשפט מתרגיל בחשבון, רק ספרות. (חוץ מזה, לפי אתר האקדמיה ללשון העברית, מטבע הוא גם זכר והיא גם נקבה. ולגבי הקשר בין הפרוטונים לאלקטרונים, אני ממש לא בטוח שיש בו תופעה של פער מסה, כי בראקציות כימיות, לא גרעיניות, נשמר חוק שימור המסה.) אומרים ישנה • שיחה 15:23, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

נגד. הקטע אינו קריא עבור מי שאין לו תואר במדעים מדוייקים. עבור מי שכן יש לו תואר, הוא קריא, אבל לא מעניין מספיק. חמויישֶה • שיחה 16:13, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

אם הקטע יסודר קצר ולעניין הוא יהיה קריא ומעניין עבור אנשים רבים. אומרים ישנה • שיחה 20:43, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

יש פוטנציאל, אבל אני חושב שנדרש שינוי מהותי. ברמת התוכן, הקטע רומז (או אומר בגרסה ראשונה) שהעניין הוא גודל העצמים. אבל העניין בעצם הוא סוג הקשר בין העצמים (והאנרגיה שקשר זה מגלם.). ברמת הצורה, יש יותר מידי חישובים ומספרים מדויקים שיכולים להרתיע. אנסה לתת גירסה משלי:

-----

מסתה הכוללת של ערימת עצמים שווה לסכום המסות של כל אחד מן העצמים כשהוא בנפרד. במאה ה-20 גילו שעיקרון זה שנראה כמעט מובן מאליו לא מתקיים באופן מדויק. לפי עקרון השקלות בין מסה לאנרגיה, מסה ואנרגיה יכולת להפוך זו לזו בעת תגובה על פי

נוסחתו המפורסמת של איינשטיין E=mc^2.

.

לכן אם בעת תגובה כלשהי משתחררת אנרגיה, מסת התוצרים תהיה קטנה ממסת המגבים בהתאם לאנרגיה שהשתחררה. המקדם c^2 כה גדול כך שאפילו אם נפלטת כמות גדולה של אנרגיה כמו בערה או בפיצוץ, המסה שהפחת לאנרגיה זניחה. אולם בתגובות אתירות אנרגיה במיוחד, כמו למשל בקוע גרעיני, מסה זאת אנינה זניחה כלל. כך לדוגמה בפצצת ביקוע גרעיני, כ0.5% מהחומר שמתבעקה הופך לאנרגיה. בפצצת היתוך גרעיני אחוז המסה שהופך לאנרגיה גבוהה אף יותר והוא עמד על כ2%.

-----

זה עדיין גלומי. אם רוצים אני יכול להוסיף קישורים ולבדוק את העובדות. כמו כן, בשונה מהקטע המקורי אין כן איזכור ישיר לפער המסה. זה קצת חבל. אם רוצים אני יכול לנסות לדחוף אותו. כרגע זה נראה לי קצת מלכותי מידי בגישה הנוכחית.

תגידו לי אם אתם אוהבים את הכיון.

להתראות, רמי (Aizenr) • שיחה 17:26, 29 באוקטובר 2024 (IST)

ההפשטה הבאה

סכמת מימן כבד לפי המודל של נילס בוהר

אם בספר לימוד תופיע השאלה ”בכיסי ישנם 3 מטבעות: 1 בעל מסה של 3 גרם, 1 במסה של 4 גרם ו-1 במסה של 5 גרם, מהי מסת כל הכסף שבכיסי?”, הדרך לחישוב התשובה תהיה $3g+4g+5g=12g$. אולם אם תופיע שם השאלה, ”באטום מימן כבד ישנם נייטרון, שמסתו 1.00866 יחידות, פרוטון, שמסתו 1.00728 יחידות ואלקטרון, שמסתו 0.000549 יחידות, מהי מסת האטום?”, סכימת מסות החלקיקים לא תניב את התוצאה הנכונה. היא תניב תוצאה גבוהה בכאחוז מן התוצאה הנכונה. תופעה זו נקראת פער המסה. היא מתרחשת משום, שיצירת האטום מחלקיקיו משחררת אנרגיית קשר גרעינית, והדבר מביא גם לצמצום המסה, על פי הנוסחה E=mc², המקשרת בין מסתו של עצם לאנרגיה האצורה בו.

אומרים ישנה • שיחה 21:23, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

מצטער. בעיני עדיין לא נגיש (ברגע שכתבת "שמסתו 1.00866u" איבדת את הקורא הממוצע). וחוזר על עמדתי, שגם אם הכל היה נהיר ומזמין קריאה, זה לא מספיק מעניין. חמויישֶה • שיחה 09:40, 18 באוגוסט 2024 (IDT)

אפשר לשנות את "u" ל"יחידות". הקורא הממוצע כן מבין שברים עשרוניים. אומרים ישנה • שיחה 18:38, 18 באוגוסט 2024 (IDT)

פער המסה, תיקון על פי הערות רמי (Aizenr)

אם אנעץ נעץ, שמסתו עשרה גרם, בפיסת עץ, שמסתה מאתיים גרם, אצור חפץ, שמסתו תהייה 210 גרם בקירוב טוב מאוד. לא בדיוק 210 גרם, אלא רק בקירוב טוב מאוד, כי בהתאם לנוסחת איינשטיין, E=mc², חלק קטן עד כדי הזנחה ממסת הקרש וממסת הנעץ ישתחרר כאנרגיה, בעת יצירת קשרים כימיים בין מולקולריים מעטים וחלשים, בין חוד הנעץ לשטח מגעו עם הקרש. האנרגיה שהשתחררה בעת נעיצת הנעץ הייתה מעטה מאוד, שהרי לא חשתי אז ביצירת אור, רעש, הדף או חום. ומכיוון, הגורם c² – מהירות האור בריבוע, הוא מספר גדול מאוד, מכאן, שהגורם m – המסה שפחתה, קטנטן, ופער המסה בין המגיבים לבין התוצרים זניח. אלא שגם אם אצית את הקרש, ואגרום כך לשחרור כמות כן מורגשת של אנרגיה, בריאקציה כימית ששוברת ויוצרת מולקולות חדשות (שבירה ויצירה של קשרים קוולנטיים רבים), סכום מסות הקרש והחמצן שהשתתף בשריפתו יהיה כמעט זהה לחלוטין לסכום מסות אפרו ועשנו. גם אם אחזור על הניסוי עם לבנת חבלה, פער המסה יהיה זניח. אולם בעת היתוך גרעיני וביקוע גרעיני, פער המסה אינו זניח. אטום ליתיום מכיל בדיוק את רכיביהם של שני אטומי מימן כבד. אך מסתו שונה מסכום מסותיהם בשתי אלפיות האחוז.

אומרים ישנה • שיחה 13:48, 30 באוקטובר 2024 (IST)

לא אוהב. חמויישֶה • שיחה 15:44, 18 בנובמבר 2024 (IST)

עברה הנאצי של החברה הוגו בוס

הוגו בוס הוא בית אופנה גרמני, שייסד הוגו פרדיננד בוס בשנת 1923. בשל המצב הכלכלי בגרמניה דאז, בוס פשט רגל, אך הותר לו להתחיל בעסקיו מחדש. בשנת 1931 הצטרף בוס כחבר להמפלגה הנאצית, ובין השנים 1932–1945 ייצר את החולצות החומות עבור האס אה ואת מדי האס אס והוורמכט, תוך העסקת עובדי כפייה. כך ייצב בוס את החברה והגדיל את רווחיה במספר סדרי גודל. כיום מותגי בית האופנה נמכרים ביותר מ-5,000 חנויות, ב-103 מדינות, בהן גם בישראל. בשנת 1997 הכירה החברה בשירותים שנתנה לשלטון הנאצי בגרמניה, אך טענה שהייתה אחת מאלפי חברות אשר נתנו שירותים דומים בתקופת גרמניה הנאצית. רק בשנת 2011, התנצלה החברה באופן פומבי על שימוש בעובדי כפייה בתקופת הנאצים.

עריכה מתוך הערך הוגו בוס, בברכה Matankic • שיחה 13:16, 2 באוגוסט 2024 (IDT)

"עשרות מונים" פירושו פי עשר בחזקת כמה עשרות. ספק אם מישהו מנהל חשבונות עם כל כך הרבה אפסים אחרי כל מספר. אמצא תחליף לביטוי זה. תודה. אומרים ישנה • שיחה 17:41, 2 באוגוסט 2024 (IDT)

טעות בידך. "עשרות מונים" פירושו "פי כמה וכמה", "הרבה יותר", "ללא כל השוואה". אין כאן מספר נקוב כלשהו, ואין כל צורך לשנות את הביטוי הקיים והנכון, לביטוי שאינו קיים – "מספר מונים". אביתר ג' • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 13:30, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

תודה Matankic • שיחה 18:41, 2 באוגוסט 2024 (IDT)

הטעות דווקא שלך. צר לי. אומרים ישנה • שיחה 13:59, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

אנחה. קשה לי כשאנשים מתעקשים להתווכח איתי. בייחוד קשה לי כשהמתעקשים להתווכח, טועים. אתה מוזמן להציץ במילוג ובמילון אבניאון (במשמעות שהוא נותן לביטוי "עשרת מונים" בעברית החדשה), וכמו כן אתה מוזמן להציץ בדברי הפרשנים ר' יוסף בכור שור, רד"ק, ראב"ע ורבים רבים אחרים לביטוי "עשרת מונים" בבראשית לא, ז. אפילו פרשנים דווקאיים שפירשו את "עשרת מונים" (לשון יחיד) התנ"כי, כ"פי עשרה" או כ"עשר פעמים" ולא כ"פי כמה וכמה" או "מספר רב של פעמים", לא התייחסו לביטוי שהתגלגל ממנו בעברית החדשה – "עשרות מונים" (לשון רבים). גם לוּ "עשרות מונים" היה מתפרש במשמעות דווקאית, קשה לי להלום את הפרשנות שלך, "הגדלה פי עשרה בחזרת מספר דו ספרתי". אם "עשרת מונים" פירושו "פי עשרה" או "עשר פעמים", "עשרות מונים" פירושו "פי עשרות" או "עשרות פעמים". לא צריך להגיע עד פי $10^{10}$ ומעלה, מספיק פי עשרים, שלושים או ארבעים. אחרון חביב: אין צורך בבי"ת השימוש. "עשרות מונים" ולא "בעשרות מונים". אביתר ג' • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 15:22, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

טוב. אם בדקת את הנושא כל כך לעומק, כנראה שאתה צודק. ויתרתי. אומרים ישנה • שיחה 15:43, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

שניכם צודקים לא צריך לריב :)

לקחתי על רווחי החברה מהערך בוויקיפדיה האנגלית:

After joining these organizations, he received orders for the production of clothing for the Nazi Party and its organizations, which helped Hugo Ferdinand Boss to stabilize the company again and his sales increased from 38,260 ℛ︁ℳ︁ ($26,993 U.S. dollars in 1932) to over 3,300,000 ℛ︁ℳ︁ in 1941.

כלומר בערך פי 100, (לא יודע אם ואיך נלקחת בחשבון אינפלציה בנתון הזה). בכל אופן אין ספק שללא השיתוף פעולה עם הנאצים כנראה החברה הזאת לא הייתה קיימת היום. Matankic • שיחה 15:58, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

אגב, אם פעם אדם הרוויח דולר ליום, וכיום הוא מרוויח מאה דולר ליום, ובינתיים הייתה אינפלציה בשיעור לא ידוע, נדמה לי, שקוראים לזה עליה ברווח הנקוב או ברווח הנומנלי. אבל מסובך מדי להכניס את המושגים האלו לקטע הזה. אומרים ישנה • שיחה 12:16, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

@אומרים ישנה אם אביתר צודק אתה מסכים שנשנה לביטוי אחר או ״עשרות מונים״ (לי לא משנה ואני לא חושב שזה מהותי, רק עניין של תקינות תחבירית) Matankic • שיחה 16:05, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

מסכים שתשנו לכל ביטוי שנראה לכם מתאים. תודה. אומרים ישנה • שיחה 22:41, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

אפשר פשוט "והגדיל את רווחיה בקרוב לפי מאה". כל אפשרות אחרת, "בכמה סדרי גודל", "בשני סדרי גודל", "עשרות מונים", גם מקובלת עליי. רק את "בכמה מונים" אני לא אוהב, כי לא קיים ביטוי כזה בעברית. אביתר ג' • שיחה • ב' באב ה'תשפ"ד • 18:44, 5 באוגוסט 2024 (IDT)

אכן הרבה מאוד תאגידים גרמניים, שהתקיימו וסגסגו עשרות שנים אחרי מלחמת העולם השנייה, שירתו את הנאצים. אכן גם ייצור מדים (להבדיל מייצור ציקלון בי) אינו פשע מלחמה, כל זמן שאינך מעסיק עבדים. מה שיכול להפוך את הקטע למעניין יותר הוא בדיקה, אם בזכות אותן עבודות כפייה, היו עובדי כפייה, ששליחתם לאושוויץ התעכבה או בוטלה. אולי העסק הזה הציל אנשים, בטעות.

עסק אולי יותר מעניין, שיש לו גם עבר נאצי, הוא חברת חומרי הדשן של יוזף מנגלה. יש טענות, שה"דוקטור" ניהל אותה מרחוק, מדרום אמריקה, כשהיה עבריין מלחמה נמלט. תודה. אומרים ישנה • שיחה 17:59, 2 באוגוסט 2024 (IDT)

כ-310 דציבל במקור הרעש

איור של התפרצות הר הגעש בקרקטואה במאי 1883, התפרצות שהקדימה את ההתפרצות הגדולה באוגוסט אותה שנה

בשנת 1883 התרחשה באתר הרי הגעש, "קרקטואה", שבאינדונזיה, התפרצות געשית בעוצמה VEI-6, אשר יצרה את הפיצוץ החזק ביותר, שתועד בהיסטוריה האנושית. הפיצוץ העיף רסיסי סלעים לגובה של כ-30 קילומטר, והפך כעשרים קילומטרים מעוקבים של סלעים נוספים לאבק באטמוספירה, שהחשיך את קרקטואה למשך כשבוע. צליל ההתפוצצות הגיע למרחק של כ-5,000 קילומטר ונשמע היטב, למשל, בפרת', שבאוסטרליה ובמאוריציוס, שבאפריקה. גל ההדף של הפיצוץ תועד ברשמי לחץ בכל רחבי העולם, בחמשת הימים שלאחר האירוע, כאשר בחלק מהמקרים הופיעו שבעה שיאים של הגל. דהיינו, גל ההדף ביצע שלוש וחצי הקפות של כדור הארץ בכל כיוון, לפני שדעך.

אומרים ישנה • שיחה 14:42, 28 ביולי 2024 (IDT)

בעד, אני חושב שכדאי להוסיף איפושהו את המילים "ככל הנראה". יודע שלא חייבים. חמויישֶה • שיחה 10:21, 29 ביולי 2024 (IDT)

הלכתי לפי הערך, מבחינת ה"ככל הנראה". אומרים ישנה • שיחה 13:54, 30 ביולי 2024 (IDT)

בעד שמש מרפא • שיחה 01:55, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

הסרט שחזה את השקל

באחת הסצינות המפורסמות בסרט הקולנוע עטור הפרסים מ-1976, "רשת שידור", נושא יו"ר הרשת, ארתור ג'נסן – המגולם בידי השחקן נד ביטי – נאום חוצב להבות בזכות הקפיטליזם, הכלכלה הגלובלית, ועולם חסר גבולות הנשלט על ידי כסף. בין המטבעות השולטים בעולם מזכיר ג'נסן גם את השקל, אך בעת יציאת הסרט לאקרנים לא היה קיים מטבע כזה: המטבע בישראל היה עדיין הלירה הישראלית. הסרט למעשה חזה את העתיד, משום שרק ב-1978 החליטה ממשלת ישראל להחליף את הלירה הישראלית בשקל, וההחלפה נכנסה לתוקף רק ב-1980.

Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 23:05, 22 ביולי 2024 (IDT)

מגניב! בעד. חמויישֶה • שיחה 13:25, 23 ביולי 2024 (IDT)

יפה! מה המקור? ‏עמיחי • שיחה 18:59, 23 ביולי 2024 (IDT)

בעדאומרים ישנה • שיחה 21:12, 23 ביולי 2024 (IDT)

עמיחי, אפשר לקרוא את הטקסט כאן ולראות את הסצינה כאן. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 23:04, 23 ביולי 2024 (IDT)

כדי לחסוך לאנשים מאמץ, אציין שבסרטון הYoutube שלעיל, מוזכרים השקלים בין 1:33 ל-1:34, ובסרטון שבאתר MovieSpeeches, הם מופיעים בין 1:02 ל-1:03. אביתר ג' • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 18:58, 24 ביולי 2024 (IDT)

כן, אבל מי אמר שהשקל לא היה בדיונים כבר לפני כן? ‏עמיחי • שיחה 23:08, 23 ביולי 2024 (IDT)

היה חוק מ-1969 להחליף את השם של הלירה הישראלית, אבל הוא היה אות מתה. לא נעשה שימוש בשם ולא היה דיון בנושא עד החלטת הממשלה מ-1978 (זו השנה הנכונה, תיקנתי גם בטקסט) ליצור מטבע חדש שיהיה שווה 10 לירות. זאת ועוד - ההחלטה על ההחלפה נשמרה בסוד עד ביצועה בפועל ב-1980. אתה יכול לראות את הפרטים בערך. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 23:22, 23 ביולי 2024 (IDT)

ונניח שכן הייתה הצעה כזו קודם, בכנסת או בממשלה, למה שצוות הוליוודי, שמכין סרט חסר קשר לישראל, יהיה מודע לכזו הצעה? אומרים ישנה • שיחה 10:34, 24 ביולי 2024 (IDT)

טוב ויפה. אבל צריך מקור לזה, כדי שזה לא יהיה מחקר מקורי, לא? ‏עמיחי • שיחה 11:55, 24 ביולי 2024 (IDT)

יש כאן שני מקורות לטקסט של הסרט שבו מוזכרים השקלים, בערך על הסרט מוזכר התאריך שבו הוא יצא לאקרנים (1976), ובערך על הלירה הישראלית מוזכרת החלטת הממשלה מ-1978 ויישומה ב-1980. לְמה עוד נצרכים מקורות? אביתר ג' • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 18:58, 24 ביולי 2024 (IDT)

קבל. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 22:11, 24 ביולי 2024 (IDT)

אני עדיין לא רואה מקור בערכים רשת שידור (סרט) או שקל. Tzafrir • שיחה 14:59, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

נתחיל בשאלה פשוטה - אז מה? מי אמר שצריכים להיות מקורות בערכים עצמם, או אפילו שהעובדה עצמה אמורה להיות מוזכרת בערכים? מדובר באנקדוטה, שזה בדיוק מה שמדור "הידעת" אמור להביא. יש לך בדיון הזה את כל העובדות עם כל המקורות לנכונות העובדה, נקודה פול סטופ.

מעבר לזה, בערכים רשומים הזמנים המצויינים בקטע, עם עובדת הראשוניות והשמירה בסוד של החלטת הממשלה מ-1978. זה מספיק. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 20:44, 4 בספטמבר 2024 (IDT)

אם הסרט נגיש לציבור, אז אפשר לצפות בסרט כדי לגלות את תוכנו. הסרט הוא מקור, למה שיש בסרט. אומרים ישנה • שיחה 19:39, 5 בספטמבר 2024 (IDT)

הממקורת שהובוא כאן מספיקים לדעתי. אבל לא יזיק להזכיר את הקוריוז בערך על הסרט בליוי אותו מקור. רמי (Aizenr) • שיחה 17:32, 29 באוקטובר 2024 (IST)

אי המגפות והרציחות

תמונת לווין של האי

בשישים אלף השנים האחרונות, תושבי האי צפון סנטינל (בתמונה), שנמצא בשליטת הודו, כמעט ולא פגשו אנשים משאר העולם. כתוצאה מזה, מערכת החיסון של הסנטינלים אינה מורגלת להתגוננות מהמחלות הזיהומיות הנפוצות בעולם, והמפגשים הנדירים עם בני עמים אחרים, מסתיימים במגפות קטלניות באי. אלו מגפות ממחלות "טריוויאליות", ששרידי גורמיהן עשויים להימצא במי, שהחלים מהן, או כאלו, שמי שחלה במחלה דומה להן, מקבל אותן באופן קל, ולא מודע למחלתו. המגפות לימדו את תושבי האי לרצוח כל מי שמנסה לחדור אליו, ואת ממשלת הודו למנוע מכל אדם להתקרב לאי. מעט מאוד ידוע על תרבות בני האי, ואיש מחוץ לאי אינו דובר את שפתם.

אומרים ישנה • שיחה 19:28, 18 ביולי 2024 (IDT)

בעד, Matankic • שיחה 11:16, 19 ביולי 2024 (IDT)

מעניין מאד ואני בעד, אבל אני חושב שצריך להחליף את משפט הפתיחה למשהו פחות מתחכם מ-"60 אלף שנים". חמויישֶה • שיחה 09:41, 28 ביולי 2024 (IDT)

מה שכתוב בערך המקור זה "בני השבט שוכנים באי זה לאורך דורות, כנראה יותר מ־60 אלף שנה. במשך שנים רבות, לא רצה שבט הסנטינל קשר עם הציוויליזציה. הם פועלים ברשות עצמם כקהילה עצמאית ברשות אוטונומית שבאיי אנדמן". זו לא הברקה שלי. אומרים ישנה • שיחה 13:42, 28 ביולי 2024 (IDT)

הקור הוא מקור הפרטיות

זקנה ליד אח בערה

באמצע המאה ה-17 השתנה לחלוטין אורח הבנייה המערבי. עד אז, בתי המגורים הכילו חדר עיקרי, רב־תכליתי, שבמרכזו אָח בְּעֵרָה, שחיממה ישירות את אוויר החדר. לכן פתיחת חלון או דלת ציננה מיד את הבית כולו. אולם התמשכות והחרפת עידן הקרח הקטן כפו פתרון לבעיה זו: הבתים חולקו לחדרים קטנים, ואחי הבערה הוצמדו לקירות הפנימיים. כך חשיפה לקור ציננה רק חלק קטן מהבית, וחום האש, שנאגר בקירות קשי הצטננות, חימם מחדש ובמהירות את החדרון, שצונן. אדריכלי המאה ה-20, שכבר חיו בהתחממות העולמית, העזו לאחד מחדש רק את חדר האורחים עם פינת האוכל והמטבח. אך חדרי שינה נשארו, נפרדים כי הצורך בפרטיות השתרש בתרבות.

אומרים ישנה • שיחה 19:28, 18 ביולי 2024 (IDT)

הריאות הירוקות של כדור הארץ בכלל בים

בעוד שפעילים סביבתיים מביאים לתודעה הציבורית את סוגיית משבר האקלים, ותרומת כריתת יערות הגשם לההתחממות הגלובלית, יערות הגשם אחראיים רק לכ-28% מכלל ייצור החמצן בעולם. למעשה, כ-50% מכלל החמצן באטמוספירה מייוצר על ידי פיטופלנקטון, קבוצת פלנקטון המורכבת מיצורים זעירים המפיקים פוטוסינתזה. אוכלוסיית הפיטופלנקטון אף לוכדת כ-37 מיליארד טון של פחמן דו-חמצני (בדומה לכ-1.7 מיליארד עצים), כמות שמוערכת בכ-40% מהפליטה בכדור הארץ. בנוסף, לפלנקטון חשיבות אקולוגית רבה, שכן הוא נמצא בבסיס מארג המזון הימי. כך למשל, אוכלוסיית המין הקריל האנטארקטי (בתמונה), אשר מזין לווייתנים, מסתכמת לכדי משקל כולל של כ-500 מיליון טון, המהווה כ-0.66% מהביומסה הכוללת על פני כדור הארץ.

מקורות בערכים המקושרים. בברכה, Matankic • שיחה 02:39, 14 ביולי 2024 (IDT)

הסיפא אינה מוצלחת כי הקריל אינו חלק מהפיטופלנקטון אלא מהזואופלנקטון. כמוכן, גם ההתחלה לא לגמרי מוצלחת, כי התחממות האוקיינוסים כבר פוגעת במקבילה הימית של היערות הטרופיים: הלבנת אלמוגים, ולהבנתי גם פוגעת בפלנקטון עצמם. Tzafrir • שיחה 06:56, 14 ביולי 2024 (IDT)

הרעיון הוא שכל הזמן שומעים על פגיעה ביערות אבל כמעט ואין מדעות לפגיעה בפלנקטון שמבחינה אקולוגית יש לו תפקיד לא פחות (ואולי יותר) חשוב מזה של היערות, ולמעשה כל היצורים בים חיים בזכותו (ואולי גם ביבשה) Matankic • שיחה 10:58, 14 ביולי 2024 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 14:39, 14 ביולי 2024 (IDT)

@אומרים ישנה האם יש לך רעיון איך לנסח את הקטע לפי הדגשים של Tzafrir‏ ? Matankic • שיחה 22:10, 14 ביולי 2024 (IDT)

לגבי התחממות האוקיינוסים, אני לא בטוח, שהיא פוגעת, משמעותית, בייצור החמצן שבהם. אולי כן. אבל צריך למצוא לזה מקור. וגם אם כן, זה לא בגלל כריתת יערות, למיטב ידיעתי. ולגבי הייצור הפלנקטוני הלא רלוונטי, אולי צריך להחליף אותו ביצור פלנקטוני כן רלוונטי. זה הכול, לדעתי. אומרים ישנה • שיחה 12:17, 15 ביולי 2024 (IDT)

ניסיון:

בעוד שפעילים סביבתיים מביאים לתודעה הציבורית את סוגיית כריתת יערות הגשם כתורמת מרכזית להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים, מושם דגש פחוּת על סוגיות התחממות האוקיינוסים, הלבנת אלמוגים והכחדת הדגים בעקבות דיג יתר וזיהום מים, שהשפעתן על משבר האקלים היא גדולה הרבה יותר: בעוד שיערות הגשם מייצרים כ-28% מן החמצן האטמוספירי, כ-50% מכלל החמצן מיוצר על ידי פיטופלנקטון, קבוצת פלנקטון המורכבת מיצורים זעירים המפיקים פוטוסינתזה. אוכלוסיית הפיטופלנקטון אף לוכדת כ-37 מיליארד טון של פחמן דו-חמצני (בדומה לכ-1.7 מיליארד עצים), כמות שמוערכת בכ-40% מהפליטה בכדור הארץ. בנוסף, לפלנקטון כולו, פיטפלנקטון וזואופלנקטון, חשיבות אקולוגית רבה, שכן הוא נמצא בבסיס מארג המזון הימי. כך למשל, אוכלוסיית המין הקריל האנטארקטי (בתמונה), אשר מזין לווייתנים, מסתכמת לכדי משקל כולל של כ-500 מיליון טון, המהווה כ-0.66% מהביומסה הכוללת על פני כדור הארץ. לכן, הכחדה של מיני פלנקטון עלולה לגרום לערעור של כל המערכת האקולוגית, להכחדה של מינים ימיים נוספים, ולדרדור נוסף במצבה של אטמוספירת כדור הארץ.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • ט' בתמוז ה'תשפ"ד • 12:49, 15 ביולי 2024 (IDT)

בעד לדעתי יותר מוצלח, Matankic • שיחה 16:50, 15 ביולי 2024 (IDT)

פחות טוב. הפואנטה הלכה לאיבוד. הקטע לא אמור לדבר על כל מה שרע בעולם, אלא רק על הגורמים לירידת אחוז החמצן באטמוספרה. מהגרסה החדשה משתמע בהתחלה, כאילו, שגם הכחדות דגים מורידה את אחוז החמצן, אך במציאות, מות דגים אולי עושה ההפך. ואם מתחילים לדבר על כל מה שרע בעולם, אז לדעתי, ההתחממות הגלובלית מדגשת דווקא יותר מהמעטת החמצן.

חשוב על זה בפשטות: מדברים על התמעטות החמצן בשל כריתת היערות, אך רוב החמצן מגיע מהאוקיינוסים. לא מהיערות. זהו.

אומרים ישנה • שיחה 18:20, 15 ביולי 2024 (IDT)

ההתחממות הגלובלית לא קשורה ישירות לכמות החמצן באטמוספרה. היא קשורה בעיקר (אבל לא רק) לגזי חממה ואחד העיקריים שבהם הוא פחמן דו חמצני (אבל גם מתאן). לכן אחד המודלים הפשטניים אבל מספיק יעילים להרבה צרכים הוא להסתכל על מה שקורה לפחמן (טביעת רגל פחמנית וכדומה). יערות גשם לא לוכדים הרבה פחמן: בסך הכל, כמות הפחמן ביער נשארת קבועה. אבל אם כורתים יערות, הפחמן מהצמחייה יגיע לאטמוספרה ברובו כפחמן דו חמצני. Tzafrir • שיחה 20:16, 15 ביולי 2024 (IDT)

ממליץ להוציא מהקטע את כל מה שקשור ל"פעילים" ו"לתודעה הציבורית" ומשאיר את העובדות שמספיק מענינת. במילים אחרות אפשר לוותר על המשפט הראשון ולהחליף אותו במשהוא כמו: "השפעת האוקינוסים על הרכב האטמוספרה ועל ההתחממות הגלובלית גדולה יותר מזאת של יערות הגשם." היתי גם מוותר על המשפט האחרון. הוא סתמי ואמורפי, ואפשר לומר אותו (וגם אומרים אותו בפועל) על הרבי מינים. רמי (Aizenr) • שיחה 17:47, 29 באוקטובר 2024 (IST)

כיצד ספרו הקדמונים?

לוח ספרות בבלי, מבוסס על בסיס 60

דוברי שפת יוקי, אחת משפות ילידי אמריקה, מנו עצמים וחישבו בבסיס שמונה. דהיינו, המילה המקבילה בשפתם לאחת עשרה, מבחינת הֶלְחֵם מילים קודמות, מנתה תשעה עצמים, המקבילה ההלחמית לעשרים ואחת מנתה שבעה עשר עצמים, וכן הלאה. לדוברי שפה זו אמנם היו עשר אצבעות ידיים, כמקובל באוכלוסיית האדם, אלא שבעת מנייה, הם ספרו את הרווחים שבין האצבעות, ולא את האצבעות עצמן.

ספירה בבסיס שונה מעשר נדירה בעת החדשה, אולם משוער, כי דוברי השפות הגרמאניות בעת העתיקה ספרו בבסיס לא אחיד – בכפולות עשר של שתיים-עשרה. כמו כן, בכתובים הבבליים יש שיטת ספירה בבסיס 60, שבעטיה עד היום כל מעלה במעגל וכל שעה, מתחלקות לשישים דקות. אם כי התעמקות בעיצוב הספרות (בתמונה) והשוואת שמות המספרים בשפתם לשפות שמיות אחרות[1] מחשידה, שבעל פה, הם ספרו בבסיס עשר.

אומרים ישנה • שיחה 14:16, 9 ביולי 2024 (IDT)

לא להתבלבל בין תחביר לסמנטיקה. בבסיס שמונה ובבסיס עשר יש סמנטיקה זהה. התחביר הוא השוני. צירוף המילה "אחת" למילה "עשר" ליצירת "אחת עשרה" זה תחביר. אומרים ישנה • שיחה 14:44, 9 ביולי 2024 (IDT)

לצערי, עליי לחלוק עליך. משמעותה של המילה "עשר" (או תרגומיה) בשפות שונות זו סמנטיקה. תחביר פירושו תפקידן של מילים במשפט. למילה "זקן" ישנה משמעות זהה בכל אחד מהמשפטים הבאים: "הזקן היכה את הפורץ", "הפורץ היכה את הזקן", "הפורץ הזקן הציץ לתוך הבית", "הפורץ ריחם עליו ןלא היכה אותו משום שהוא כבר זקן", "המלך הוא זקן", אבל בכל אחד מהמשפטים יש למילה תפקיד שונה במשפט. במשפט הראשון הזקן הוא נושא המשפט, בשני הוא המושא, בשלישי הוא לוואי, ברביעי הוא נשוא בפסוקית של תיאור סיבה, ובחמישי הוא נשוא במשפט שמני. סמנטית למילה ישנה אותה משמעות בכל אחד מן המשפטים, אך תחבירית המילה משנה תפקיד. כאן זה הפוך. כשמדברים על משמעות של מילה (או אפילו צירוף מילים) כמו כאן, מדברים על סמנטיקה ולא על תחביר. כדי לדבר על תחביר צריך שהמילה תעמוד בתוך משפט שלם, וכאן אין זה כך. אביתר ג' • שיחה • ג' בתמוז ה'תשפ"ד • 17:50, 9 ביולי 2024 (IDT)

הקטע לא מדבר בכלל על "משמעותה של המילה "עשר" (או תרגומיה) בשפות שונות". קרא אותו מחדש. למילה או לצירוף המילים "עשר" יש בול אותה משמעות בכל השפות. הקטע עוסק בצירופי המילים השונים שיוצרים מושגים זהי משמעות בשפות שונות. לדוגמה: המושג "שלושים ואחת" והמושג thirty one גם זהיי משמעות וגם זהיי תחביר. לעומת זאת, המושגים "אחת-עשרה" ו-eleven הם זהיי משמעות בלבד, אך שוני תחביר. אילו באנגלית היה מושג כמו *oneteen* אז הוא היה גם זהה סמנטית וגם זהה תחבירית ל"אחת-עשרה". אומרים ישנה • שיחה 18:08, 9 ביולי 2024 (IDT)

לא. אתה עצמך אומר בקטע. כשבשפת היוקי היו אומרים "עשר" היו מתכוונים למה שאנחנו קוראים "שמונה", "אחת עשרה" היה "שבע עשרה", ו"עשרים" משמעותו הייתה "שש עשרה", וזו בדיוק סמנטיקה. בשום מקום בקטע אתה לא מדבר על תפקידה השונה של המילה "עשר" בַּמשפט, וזה תחביר. אנשים מבלבלים בין תחביר, שמשמעותו הוא תפקידן של מילים במשפט(!!!), לבין שדות לשוניים אחרים כמו דקדוק, סמנטיקה ומורפולוגיה. משמעותו של מושג, משמעותו של צירוף מילים, משמעותו של ביטוי, וגם משמעותה של מילה, כולם כולם חוסים תחת הסמנטיקה. כל עוד אין כאן משפטים שונים, שבכל אחד מהם יש למילה או לצירוף תפקיד שונה, אין כאן שוני תחבירי. אביתר ג' • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ד • 18:37, 9 ביולי 2024 (IDT)

מסכים עם אומרים ישנה. אבל מעבר לכך, אתם בטוחים שבשפה שלהם המספר הוא משהו כמו „עשר ואחד״? באנגלית, לדוגמה, המקור של המספרים 11 ו־12 הוא „1 נשאר״ ו־„2 נשאר״ (אחרי שסופרים עד 10) בהתאמה. אתם בטוחים שבשפת יוקי המשמעות של המספר 9 היא „עשר ואחד״? זה כנראה נכון, אבל לא ראיתי מקור לכך. Tzafrir • שיחה 18:41, 9 ביולי 2024 (IDT)

טוב. עברתי למונח אחר, וכרגע לא צריך יותר להתווכח אם המונח מתחום הסמנטיקה או התחביר. תודה. אומרים ישנה • שיחה 18:53, 9 ביולי 2024 (IDT)

המקורות מהספרות המקצועית מופיעים בערכים האנגליים, שהפנתי אליהם. אומרים ישנה • שיחה 18:57, 9 ביולי 2024 (IDT)

אז אני ממשיך להיות נודניק: הגרמאנים לא ספרו בבסיס 12 (לפי מה שכתוב שם). הם השתמשו לפעמים בספירה עד 12, אבל ביחד עם בסיס עשר. המספר שלהם ל־12 הוא, כאמור, עשר ועוד 12 (רק הרבה יותר מאוחר האנגלית קיבלה מהצרפתית את המילה dozen). בשפות הגרמאניות יש מילים עבור 10, 100 ו־1000 (אולי) שהגיעו מפרוטו הודו אירופית. מזכירים שם מאה ארוכה של 120 ואולי אלף ארוך של 1200, אבל לא 144 (12×12) או 1728 (12×12×12). כלומר: זה קצת 12 על עיקר של בסיס 10. Tzafrir • שיחה 19:10, 9 ביולי 2024 (IDT)

זו באמת בעיה. אם לא יבוא לאף אחד רעיון טוב יותר, נאלץ להסתפק רק בחלק הקטע, הדן בשפת היוקי. אומרים ישנה • שיחה 21:48, 9 ביולי 2024 (IDT)

מתברר, שיש באנגלית ערך על "מאה ארוך" en:Long hundred. לפי הערך הזה, דוברי השפות הגרמניות העתיקות ספרו בבסיס לא קבוע בין 12 לבן 10. הם ספרו בכפולות עשר של 12. מוזר. אומרים ישנה • שיחה 10:57, 10 ביולי 2024 (IDT)

הנרי כתום האף

מטבע עם דיוקן הנרי השמיני

לפני העת החדשה, כוח הקנייה של מטבע נבע מאיכות ומכמות המתכת שבו. פורטרט המלך, שהוטבע בו, היה מעין תו תקן. בשנת 1544, כשלהנרי השמיני, מלך אנגליה (בתמונה) נגמרו הרעיונות הישרים למימון הוצאותיו, הוא החל להפחית בחשאי את כמות המתכת היקרה במטבעות, שמדינתו שילמה. מטבעות הזהב, שמידת טהרתן הרשמית הייתה 23 קרט, סוגסגו תחילה ל-22 קרט, ובהמשך ל-20. כסף הסטרלינג, שבתקן ללירה שטרלינג הוא 92.5% כסף, סוגסג ל-50%, ל-33%, ובסופו של דבר הוחלף בנחושת עם ציפוי כסף דקיק. הציפוי נשחק אט-אט בחיכוך, כשאזור האף הבולט, שבתבליט המלך, היה הראשון, שנחשף, והפך כתום. כך זכה הנרי בכינוי הגנאי "אף-נחושת הזקן" (Old Coppernose).

מקורות History of the English penny (1485–1603) וגם The Great Debasement

אומרים ישנה • שיחה 11:31, 6 ביולי 2024 (IDT)

מקור בערכים? כל זה קרה בשלוש שנות שלטונו האחרונות? Tzafrir • שיחה 11:13, 9 ביולי 2024 (IDT)

המקורות בערכים האנגליים, שנקבתי בשמם אחרי המסגרת en: History of the English penny (1485–1603) וגם en:The Great Debasement. המדיניות הונהגה בידי הנרי שלוש שנים לפני שמת. אבל בנו הומלך תחתיו בגיל תשע, ועד שבנו התבגר והפסיק את המדיניות הזו, חלפו עוד כמה שנים. שנים שבהן הפקידים שלטו, בפועל. עם הפסקת המדיניות, לקח עוד כמה שנים עד שהמטבעות הקלוקלות יצאו מהמחזור. אומרים ישנה • שיחה 13:17, 9 ביולי 2024 (IDT)

בעד שמש מרפא • שיחה 01:58, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

צבאות מדינות מיניאטוריות

מראה מונקו מראש צוק הטט דה שיאן

ארבע המדינות הזעירות באירופה הן קריית הוותיקן, מונקו, סן מרינו וליכטנשטיין. כוחות הביטחון של הוותיקן, שהיא המדינה הקטנה בעולם (כחצי קמ"ר וכ-510 אזרחים) מונים רק את המשמר השוויצרי, בו משרתים כ-125 שומרים (חסרי אזרחות מקומית). כוחות הביטחון של ליכטנשטיין, הגדולה מבין ארבע המדינות הנ"ל (160 קמ"ר וכ-40,000 אזרחים) מכילים רק כ-125 שוטרים. אולם לשתי האחרות יש שירותי ביטחון מפותחים מאוד. לנסיכות מונקו (2 קמ"ר וכ-36,000 אזרחים, כל שִׁטְחָהּ מופיע בצילום) יש יחידת צבא וכבאות בת 148 חיילים, המופקדת בעיקר על ההגנה האזרחית, חילוץ והענקת שירותי חירום. קיים בה גם כוח קומנדו בשם "כוח משמר הנסיך", המונה כ־100 חיילים מקומיים ושלושה קצינים מושאלים מצבא צרפת. במשטרת מונקו, המונה כ־520 שוטרים, כלולים משמר חופים, משמר גבול, חטיבת פלילים ובה מחלקת חקירות פשיעה, זיהוי פלילי ומשאבי מידע, חטיבת משטרת העיר, הכוללת יחידת התערבות מיוחדת המקבילה לימ"מ, מרכז פיקוד מבצעי וחטיבת "נמל התעופה", המופקדת על מנחת המסוקים. הכוחות המזוינים של סן מרינו (61 קמ"ר וכ-34,000 אזרחים) מונים עשר יחידות צבאיות ומשטרתיות, שאחת מהן היא להקה צבאית בת כ-60 חיילים.

אומרים ישנה • שיחה 11:39, 27 ביוני 2024 (IDT)

הלכתי לאיבוד מרב הנתונים. באותה מידה אפשר לדבר גם על מדינות איים זעירות באוקיינוס השקט. Matankic • שיחה 23:20, 13 ביולי 2024 (IDT)

יש בקטע קישור חיצוני. צריך לשלב את הנתונים הרלוונטיים ממנו בתוך ערכים על מונקו. Tzafrir • שיחה 07:01, 14 ביולי 2024 (IDT)

בוצע. תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:48, 14 ביולי 2024 (IDT)

הכוחות הצבאיים של מונקו אכן כה רבים, עד שהנתנונים על אודותם רבים ומבלבלים, ממש כאילו מדובר בצבא של מדינה גדולה. זה הרעיון. אומרים ישנה • שיחה 14:41, 14 ביולי 2024 (IDT)

הצעה חלופית קטע בהשראת הקטע הקודם

סן מרינו, מדינה אירופאית זעירה, מתיימרת להיות הרפובליקה העתיקה בעולם. לפי הטענה, היא הוקמה ב-3 בספטמבר 301 לספירה על ידי מרינוס הקדוש, סתת אבן נוצרי, מראב (כיום אי בקרואטיה) שנמלט מהקיסר הרומי דיוקלטיאנוס על רקע רדיפה דתית. חוקת המדינה, שנכתבה בשנת 1600, היא החוקה הכתובה העתיקה ביותר בעולם שעדיין בתוקף. סן מרינו היא אף הישות המדינית היחידה בעולם שהמשפט הרומי האזרחי עדיין חל בה, זאת בניגוד לשאר מדינות אירופה בהן היה תקף בעבר, אך תוקפו פג בעקבות חקיקת מערכות חוקים מתקדמות יותר.

בעיקר הפיסקה השניה בערך סן מרינו, Matankic • שיחה 23:57, 13 ביולי 2024 (IDT)

קטע נחמד. אני בעדו. אבל הוא לא יכול לשמש כהצעה חלופית לשום קטע אחר פה. האחרים יתקבלו או ידחו בלי קשר אליו. אומרים ישנה • שיחה 14:51, 14 ביולי 2024 (IDT)

נ.ב. עניין המוצא לים לא רלוונטי. עדיף להשמיט אותו. אומרים ישנה • שיחה 18:29, 15 ביולי 2024 (IDT)

בוצע, Matankic • שיחה 22:34, 17 ביולי 2024 (IDT)

ליכטנשטיין סופרסטאר

גולשת הסקי טינה וייארתר, זוכת מדליית ארד באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)

מדינת ליכטנשטיין דומה בגודל שטחה ובמספר התושביה למועצה האזורית חוף הכרמל. בשל ממדיה הקטנים, נמל התעופה המשמש אותה מצוי בשכנתה, שווייץ, וגם המטבע המקומי שלה הוא הפרנק השוויצרי. הכדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר בליכטנשטיין, וקבוצות הכדורגל שלה משחקות בליגות של שווייץ. קבוצתה הבכירה ביותר, ואדוץ, אומנם משחקת בליגה השווייצרית הראשונה, אך נבחרת ליכטנשטיין בכדורגל נחשבת לאחת החלשות באופ"א, ומעולם לא העפילה לשום טורניר משמעותי. ובכל זאת, במשחקים האולימפיים הגיעה ליכטנשטיין להישגים משמעותיים באולימפיאדות החורף. היא זכתה בעשר מדליות. לכן, ביחס למספר אזרחיה, היא המדינה בעלת מספר המדליות הגבוה ביותר בעולם - יותר ממדליה אולימפית אחת לכל 4,000 תושבים.

אומרים ישנה • שיחה 23:13, 24 ביוני 2024 (IDT)

אחלה. חמויישֶה • שיחה 10:00, 25 ביוני 2024 (IDT)

שבע מתוך עשר המדליות הללו הן של מתאזרחים. נראה לי שזה מאפיין של מדינות קטנות באולימפיאדה (בעקבות התשובה איך להגיע לאולימפיאדה במינימום מאמץ?) Tzafrir • שיחה 19:22, 9 ביולי 2024 (IDT)

ראשית, למדינה עד כדי כך קטנה, גם שלוש מדליות אולימפיות זה הישג בלתי נתפש. שנית, גם בישראל, שגדולה ממנה בהרבה, חלק מהמדליות של מתאזרחים. אומרים ישנה • שיחה 21:49, 9 ביולי 2024 (IDT)

משקפיים לטלסקופ חלל

טלסקופ החלל האבל

טלסקופ החלל האבל (בתמונה), ששוגר ב-1990, צפה ברבבות מטרות, אשר טווח מיקומן נע בין מערכת השמש שלנו ועד הגלקסיות הרחוקת ביותר. הטלסקופ, אשר נחשב לכלי יעיל ביותר לחקר החלל, קיבל במהלך השנים מספר ביקורי שירות מאסטרונאוטים של נאס"א, במטרה לשפר ולתחזק אותו. הביקור הראשון, בשנת 1993, היה לצורך התקנת אביזר, הדומה במהותו למשקפיים, בכדי להתגבר על עיוות בתמונות, שהתקבלו מהטלסקופ, עקב ליטוש שגוי של המראה הראשית. באופן כללי, טלסקופ החלל האבל עומד במשימות שנקבעו לו, למרות שחלקן נדחו בשל תקלות טכניות. לעומתו טלסקופ החלל ג'יימס וב, שמבנהו מסובך באופן משמעותי משל טלסקופ החלל האבל, ועלותו הכספית רבה משל האבל, ככול הנראה לא יוכל לקבל ביקורי תיקון במקרה של תקלה, משום שהוא מקיף את כדור הארץ במסלול מרוחק בהרבה משל טלסקופ החלל האבל.

מתוך מדור "הידעת" של פורטל מדעי החלל. אומרים ישנה • שיחה 22:07, 15 ביוני 2024 (IDT)

קטע מצוין אבל נדוש מידי. לא מופיע בשום ידעת? טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:00, 15 ביוני 2024 (IDT)

לפי ממצאי, הוא מופיע רק בפורטל מדעי החלל. תודה. אומרים ישנה • שיחה 06:55, 16 ביוני 2024 (IDT)

בעד. גם אני היתי בטוך שיש הידעת על זה. סביר שהקיום בפורטל החלל בלבל אות. רמי (Aizenr) • שיחה 17:50, 29 באוקטובר 2024 (IST)

אוקיי, אין לי בעיה שיופיע פשוט מרגיש ששמעתי את הסיפור כבר עשרות פעמים. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה)

הקוטב הצפוני הוא קוטב דרומי

סרטון שמראה את האינטראקציה בין מחט מצפן למגנט

כוח אלקטרומגנטי מתבטא במשיכה של מטענים חשמליים, חיובי ושלילי, זה לזה, ושל קטבי מגנט, צפוני ודרומי, זה לזה. מחט מצפן היא מגנט לכל דבר. אם תקרב מגנט חזק למצפן, הקוטב הצפוני של המחט ימשך לקוטב דרומי של המצפן (ראו סרטון). השדה המגנטי של כדור הארץ מושך מחטי מצפנים, כמו כל מגנט אחר. "הקוטב הצפוני של כדור הארץ" נקרא בשם זה, כי הקצה של מחט המצפן, המצביע עליו, קרוי "הקוטב הצפוני של המחט". לכן, מבחינה מגנטית, הקוטב המגנטי הצפוני של כדור הארץ, הוא קוטב מגנטי דרומי.

אומרים ישנה • שיחה 16:33, 13 ביוני 2024 (IDT)

נגד. המידע מעניין ברמה בינונית, הפאנץ' הוא סמנטיקה. חמויישֶה • שיחה 13:36, 8 ביולי 2024 (IDT)

ארנולד

שוורצנגר ב-1980

ארנולד שוורצנגר הוא אחד ממפתחי הגוף ומשחקני הקולנוע האמריקאי המצליחים והבולטים בעולם, למרות נתוני פתיחה חלשים מאוד. הוא הצליח בספורט פיתוח הגוף למרות מום מולד בלבו. כששוורצנגר פרסם כי מידי פעם הוא נעזר בסטרואידים לשמירה על מסת שריריו (בתקופה בה זה היה חוקי), קבע רופא כי המום בשילוב הסטרואידים יגרמו למותו של שוורצנגר בגיל צעיר (דבר שלא קרה). בתחילת דרכו כמתחרה בפיתוח הגוף, שוורצנגר היה חייל סדיר בצבא אוסטריה, וערק כדי להגיע לתחרות.

שוורצנגר השתלב בתעשיית הקולנוע בהוליווד בתפקידים ראשיים מיד עם הגירתו לשם. זאת למרות שבתחילת שהייתו שם, הוא בקושי דיבר אנגלית, למרות שהמבטא הזר הכבד שלו התעדן רק כעבור מספר עשורים, ולמרות טענות כי כישרון המשחק שלו ירוד. בסרט הראשון בו שיחק, קולו הוחלף בדיבוב של שחקן אחר.

אומרים ישנה • שיחה 15:40, 1 ביוני 2024 (IDT)

מעניין. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:01, 15 ביוני 2024 (IDT)

מר שושני

מר שושני הוא כינויו של חכם יהודי מסתורי, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-20, שזהותו לא נודעה. בין תלמידיו נמנו רבים מגדולי הפילוסופים, האקדמאים והרבנים במאה ה-20, ובהם עמנואל לוינס, אנדרה נהר, אלי ויזל, יהודא ליאון אשכנזי ("מניטו") ועוד. תלמידיו מתארים אותו כאיש אשכולות, בעל זיכרון פנומנלי וידע עצום, ששלט בעשרות שפות, שלט באופן מדהים בכל התלמוד והקבלה כמו גם בפילוסופיה, במדעים מדויקים ובמדעי הרוח, ועוד. עמנואל לוינס אמר עליו: "איני יודע מה הוא יודע, אך כל מה שאני יודע - הוא יודע". שלום רוזנברג כינה אותו "סוקרטס ללא אפלטון" ואמר עליו: "אם אתה שואל אותי איך היה נראה תנא, איך היה נראה הגאון מווילנה, אז אני יודע - הוא!". שושני נדד בעולם כנווד ערירי: בין השאר חי במגרב, בצרפת ובשווייץ בזמן השואה, בישראל, בארצות הברית ובאורוגוואי, שם נפטר בכ"ו טבת תשכ"ח, 27 בינואר 1968. על מצבתו נכתב: "לידתו וחייו סתומים בחידה".

על פי הערך. קלונימוס • שיחה 08:52, 13 במאי 2024 (IDT)

בדף השיחה נטען שהערך מבלבל בין מר שושני לבין הלל פרלמן (לדוגמה: התמונה היא של הלל פרלמן). אם אנחנו לא טוענים שפרלמן הוא שושני, אנחנו צריכים להפריד בין השניים. כמוכן, התמונה היא בשימוש הוגן לשימוש בערך „מר שושני״ בלבד. Tzafrir • שיחה 13:19, 13 במאי 2024 (IDT)

העובדה, שעל אדם מוכשר אנחנו יודעים מעט מדי, לא כל כך מפתיעה. מה שכן מפתיע, זה שעל אדם עם תפקיד מרכזי בחברה אנו יודעים מעט מאוד. צריך למקד את הקטע בעובדה האחרונה. אומרים ישנה • שיחה 20:30, 13 במאי 2024 (IDT)

אכן, לא שמתי לב שזו תמונה בשימוש הוגן, הורדתי אותה. הדיון בדף השיחה הוא על כך שהערך עובר לתאר את הלל פרלמן, אך מחקתי את השורה כדי לא להיכנס לדיון בנושא. קלונימוס • שיחה 22:05, 13 במאי 2024 (IDT)

אומרים ישנה, לא כל כך הבנתי את הערתך. קלונימוס • שיחה 09:07, 20 ביוני 2024 (IDT)

בקטע כתוב, באופן כללי, שהיה אדם, שכמעט איננו מודעים לקיומו, שהיה גם חכם ומלומד מאוד וגם נשא תפקיד מאוד חשוב בהתפתחות החברה שלנו. הדגשת עניין התפקיד נראת לי קריטית יותר לאיכות הקטע מאשר הדגשת עניין החוכמה וההשכלה. אני חושב שצריך להדגיש קצת יותר את התפקיד. זה הכול. אומרים ישנה • שיחה 11:51, 22 ביוני 2024 (IDT)

may the schwartz be with you

הסרט שיגעון בחלל (Spaceballs) הוא פרודיה על סרטים שונים, ובעיקר על מלחמת הכוכבים. בין השאר הסרט מציג בצורה מובלטת את מסחור הסרט באמצעות מוצרים נלווים, החל בבובות וכלה בנייר טואלט. אולם בפועל החוזה שחתמו מפיקיו עם מפיקי מלחמת הכוכבים אסר עליהם למכור בובות של הסרט, ולכן המוצרים הנלווים נשארו בסרט בלבד.

לפי הערך באנגלית. נדרשת הוספה לערך בעברית, כמובן. Tzafrir • שיחה 18:07, 16 באפריל 2024 (IDT)

זה נחמד, אבל זה לא מספיק מפתיע, לעדתי, עבור העמוד הראשון של ויקיפדיה. אני מציע לשים את זה מדורי "הידעת" של פורטל "קולנוע" ופורטל "חוק ומשפט". אומרים ישנה • שיחה 18:13, 16 באפריל 2024 (IDT)

אסור לישון ביורק

מגדל קליפורד שבטירת יורק, בו בוצע הטבח ביהודי יורק

הטבח ביהודי יורק היה אירוע של מוות על קידוש השם שהתרחש בשנת ד'תתק"ן (1190) בעיר יורק שבאנגליה, כשהמון צר על חלק מיהודי העיר וכפה עליהם להתנצר או למות. בתגובה, העדיפו היהודים למות על קידוש השם מלהתנצר, ורובם התאבדו או הרגו אלו את אלו, כדי לא ליפול בידי ההמון. מעט היהודים שניסו להימלט, נתפסו ונרצחו. בפוגרום נספתה קהילת היהודים בעיר, ובהם כ-150 יהודים שהתבצרו במצודת קליפורד. בעקבות הטבח, קיבלו על עצמם יהודי אנגליה שלא ללון בעיר יורק, ומנהג זה מופיע גם בספרי השאלות והתשובות בני זמננו.

ניתן לשבץ את קטע "הידעת?" הנ"ל, בתאריך העברי או הלועזי שבו חל הטבח ביהודי יורק, דהיינו, ז' בניסן או 16 במרץ. תודה רבה, אביתר ג' • שיחה • 15:20, 15 באפריל 2024 (IDT)

בעד. מעניין. אני לא בטוח שהביטוי "מוות על קידוש השם" הוא אנציקלופדי. כדאי לנסח אחרת. אפשר גם להתחיל את הקטע במילים "בשנת 1190 צר המון על חלק מיהודי העיר יורק וכפה עליהם..." חמויישֶה • שיחה 11:24, 16 באפריל 2024 (IDT)

האם כיום יש יהודים דתיים שחיים וישנים ביורק? אם אין והסיבה היא הלכתית אני בעד. Matankic • שיחה 22:08, 14 ביולי 2024 (IDT)

צפירות בישראל - ליום הזיכרון

מלבד ימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל, התרחשו מספר אירועים בישראל שבעקבותיהם הוכרז אבל לאומי חד-פעמי, שכלל גם השמעת צפירת זיכרון: יום לאחר שנגזר למוות דינם של מארק דימשיץ ואדוארד קוזניצוב חברי קבוצת מבצע חתונה בדצמבר 1970, ביום הלווייתו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בדצמבר 1973, לפני טקסי הזיכרון לציון שנה למלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1974, לאחר אסון צור הראשון בנובמבר 1982, וביום הלווייתו של ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995.

מהערך צפירת זיכרון. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:55, 12 באפריל 2024 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 18:56, 12 באפריל 2024 (IDT)

גלגוליה של עז

באיטלקית נקראת עז צעירה Capriolo. על שמה של העז הקופצנית והתזזיתית, נקראו בצרפתית כרכרות דו-גלגליות הרתומות לסוס אחד בשם Cabriolet , כיוון שאופיינו בנסיעה קופצנית ולא נוחה. לכרכרות אלו היה גג נפתח, ולכן הן השאילו את שמן למכוניות בעלות גג נפתח, ותצורת מכוניות אלו נקראה קבריולה.

רבה תודה, אביתר ג' • שיחה • 12:44, 27 במרץ 2024 (IST)

בעד. אומרים ישנה ⁃ שיחה 18:27, 28 במרץ 2024 (IST)

התמונה קובץ:Cabriolet (PSF).jpg מתאימה יותר לקטע, לדעתי. הערך האנגלי מלמד שזה גם המקור למילה האנגלית „cab״, אבל אני לא מכיר נגזרת של המילה הזו בעברית. הערך שלנו על כרכרה לוקה בחסר. המידע מגיע מהערך קבריולה שם אין לו מקור והוא כולל אף איות שגוי של המילה. Tzafrir ⁃ שיחה 18:48, 1 באפריל 2024 (IDT)

קיבלתי את הערתך. אביתר ג' • שיחה • 11:30, 2 באפריל 2024 (IDT)

צריך להוסיף, שגם מכוניות פאר עם גג נפתח קרויות כיום בכינוי זה. אומרים ישנה • שיחה 12:19, 10 באפריל 2024 (IDT)

לא כל כך הבנתי למה צריך להוסיף את זה, אחרי שנכתב בקטע שתצורת כל המכוניות בעלות הגג הנפתח נקראה קבריולה. האם יש סיבה לחשוב שמכוניות פאר יצאו מן הכלל הזה? אביתר ג' • שיחה • 11:56, 11 באפריל 2024 (IDT)

לא חשוב. ארד מרעיון מכוניות הפאר. סליחה. אומרים ישנה • שיחה 23:50, 15 באפריל 2024 (IDT)

לכסף אין ריח

לטרינה

בתי שימוש אינם המצאה מודרנית, וכבר בעת העתיקה נבנו מתקני שירותים הכוללים מושבים ומערכות ניקוז. בלות'אל שבמערב הודו נמצאו בתי השימוש העתיקים ביותר הידועים לנו, והם מתוארכים לאמצע האלף השלישי לפני הספירה, ושייכים לתרבות עמק האינדוס. באימפריה הרומית נבנו שירותים ציבוריים משותפים, שנקראו לטרינות, ומוקמו בבתי מרחץ ובמרכזי הערים. סווטוניוס מספר כי כשיזם אספסיאנוס לראשונה גבייה של אגרה על השימוש בלטרינות ברחבי האימפריה, גינה אותו בנו טיטוס על כך. אספסיאנוס הגיש אל אפו מטבע מן התשלום הראשון ושאל אותו אם הריח בלתי נעים. "לא", השיבו הבן. "ועדיין, הכסף הזה בא משתן" (Atqui, inquit, e lotio est), ענה אביו. מתשובתו זו של אספסיאנוס נגזר הביטוי "לכסף אין ריח" (Pecunia non olet).

יום נעים וכל טוב, אביתר ג' • שיחה • 13:34, 5 במרץ 2024 (IST)

זה נראה לי מעניין, אבל ארוך מדי. Tzafrir ⁃ שיחה 13:54, 5 במרץ 2024 (IST)

קיצרתי. איך זה עכשיו? אביתר ג' • שיחה • 16:59, 5 במרץ 2024 (IST)

אולי אפשר לציין, אם זה נכון, שהשירותים הראשונים במערב היו כנראה שירותים ציבוריים? אומרים ישנה ⁃ שיחה 16:36, 9 במרץ 2024 (IST)

לא בטוח שזה נכון. מלכים ואולי גם אנשים אחרים היו עושים את צרכיהם בעליית הגג. עבדיו של עגלון מלך מואב היו משוכנעים שעליית הגג נעולה כי עגלון עושה שם את צרכיו, ולא הבינו שאהוד בן גרא הרג אותו עד שהיה מאוחר מדי. בת שבע התרחצה בעליית הגג. מניח שגם במקומות אחרים הנכבדים לא הלכו לחפור בורות ולעשות את צרכיהם "בחיק הטבע", ושהיה להם חדר שהיה מיועד לכך. אביתר ג' • שיחה • 09:29, 11 במרץ 2024 (IST)

אני לא אוהב את הקטע. עיקרו הוא סיפור שמישהו סיפר, שאולי קרה ואולי לא, והוא ממילא מעניין במידה בינונית ולא יותר. חמויישֶה ⁃ שיחה 12:01, 21 במרץ 2024 (IST)

אני חולק עליך. עיקרו של הקטע (שמופיע כבר בתחילתו) הוא ההתוודעות לכך שבתי שימוש, ואפילו בתי שימוש בטכנולוגיה יחסית מתקדמת של ניקוז ושטיפה, אינם משהו מודרני, אלא משהו שקיים כבר מן העת העתיקה. גם בתי שימוש ציבוריים אינם המצאה של העת החדשה. הסיפור בסופו של הקטע הוא רק אנקדוטה בלתי מזיקה, וודאי שלא עיקרו של הקטע, ואפילו הוא מלמד אותנו, שמשהו שהיה נראה כקונספט מודרני – גביית אגרה על שימוש בבתי שימוש – היה קיים כבר מאות שנים. אביתר ג' • שיחה • 18:08, 26 במרץ 2024 (IST)

בעד רמי (Aizenr) • שיחה 17:53, 29 באוקטובר 2024 (IST)

אגוזי, זה לא רק בשק"ם

עיטור המופת

קצין שייטת 13, אילן אגוזי, פדוי שבי ממלחמת ששת הימים, עוטר בעיטור העוז במלחמת ההתשה ובעיטור המופת (בתמונה) במבצע ברדס 54–55. בשני המקרים הוא עוטר כי המשיך להילחם, והמשיך לפקד על כוח לוחם, לאחר שנפצע מרימון יד. במלחמת ההתשה, הרימון התפוצץ על ידו, ובמבצע ברדס, הרימון התפוצץ בתוך ידו, והפך אותו לפצוע קשה, גידם וחצי עיוור. אגוזי המשיך לשרת בצה"ל, ונלחם במלחמת יום הכיפורים ובמבצעים חשאיים.

אומרים ישנה ⁃ שיחה 21:55, 29 בפברואר 2024 (IST)

האיחוד האירופאי?

ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, 1975

מאז שנת 1987 נמצאת טורקיה במגעים עם האיחוד האירופאי, לשם הצטרפות אליו. אך בריאיון עיתונאי בשנת 2002, העריך נשיא ארגון הרשויות המקומיות של האיחוד (ונשיא צרפת לשעבר), ז'יסקר ד'אסטן, שטורקיה לא תצורף אליו, לעולם. לצד הטיעונים המעמיקים נגד הצירוף, ז'יסקר ד'אסטן טבע את סיסמה הקליטה: "בירתה (אנקרה) מחוץ לאירופה, 95 אחוז מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה, זו לא מדינה אירופאית". הבעיה בסיסמה זו היא, שבאיחוד חברה מדינה אחרת, ש-100% מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה; מדינה, שטורקיה חוצצת בינה לבין אירופה; מדינה, שקרובה יותר לסוריה וללבנון מאשר לאירופה. זוהי קפריסין.

אומרים ישנה - שיחה 12:43, 14 בפברואר 2024 (IST)

בירתה לא מחוץ לאירופה אלא על גבול אירופה: ודווקא העיר העתיקה של איסטנבול היא בחלק האירופי. והאם קפריסין היא חלק מאירופה? מתוך פתיח הערך קפריסין: „היא ממוקמת על אי באותו שם. למרות שמבחינה גאוגרפית האי הוא חלק מאסיה, נחשבת קפריסין לחלק מאירופה מבחינות היסטוריות ותרבותיות. קפריסין היא אף חברה באיחוד האירופי מאז 2004, אולם צפון קפריסין הטורקית אינה חלק מהאיחוד. כמו כן, ישנם דוחות רשמיים בהם היא נחשבת כחלק מהמזרח התיכון.״ Tzafrir - שיחה 14:27, 14 בפברואר 2024 (IST)

בירת טורקיה היא אנקרה. לא איסטמבול. אנקרה כן באסיה. כמו קפריסין כולה. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 14 בפברואר 2024 (IST)

אני חושב שמדובר באנקדוטה משעשעת ומעניינת, אבל אני לא בטוח שיש מקום לבסס קטע על אמירתו (הלא מאד מוכרת) של אדם כלשהו. אפשר לכתוב אותו קטע, עם אותו מידע בערך, כך שמרכז הקטע הוא לא אמירתו של ד'אסטן. חמויישֶה - שיחה 10:41, 15 בפברואר 2024 (IST)

ואלרי זיסקאר ד'סטאן אינו סתם מישהו. לפני שהוא היה פונקציונר חשוב בפקידות האיחוד האירופי, הוא היה נשיא צרפת. ואני לא רואה איך אפשר לבסס את הקטע הזה על ידע כללי ולא על האימרה המפורסמת שלו. הרי טורקיה, בפועל, נדחית מהאיחוד בגלל שהיא פחות מדי דמוקרטית (האופוזיציה בכלא), בגלל שיש בה עונש מוות, בגלל שהיחס שלה לזכויות מיעוטים מהמם (איסור דיבור בשפה הכורדית למשל), ובסב טאקסט, בגלל שהיא גם דתית וגם מוסלמית, בזמן שאר האיחוד נוצרי ונוטה לחילונות. היא לא ממש נדחית בגלל שהיא פחות מדי ביבשת אירופה. איזכור גבולות היבשת הוא רק תירוץ וגם הוא לא תירוץ רשמי. אומרים ישנה - שיחה 17:41, 15 בפברואר 2024 (IST)

אגב, קסטלוריזו נמצא באירופה, בעוד גקצ'אדה נמצא באסיה. Tzafrir ⁃ שיחה 20:32, 12 במרץ 2024 (IST)

בעייתי מאוד בעיני שאנחנו נקבע בקטע הידעת שקפריסין איננה חלק מאירופה, אם האיחוד האירופי סובר שכן. קפריסין היא גם לא חלק מובהק מאסיה, ומוצא אוכלוסייתה הקדום (בניגוד לאוכלוסיה הטורקית שהגיעה ממרכז אסיה) הוא מיוון שנמצאת ביבשת אירופה ומהווה ערש התרבות האירופית. פעמי-עליון • שיחה 22:42, 9 באפריל 2024 (IDT)

תראה, מבחינה גיאוגרפית קפריסין נחשבת חלק מאסיה. העניין הוא שהגבול בין אסיה לאירופה הוא תרבותי הרבה יותר משהוא גיאוגרפי, ולכן תמיד יהיה מעורפל במידה כלשהי. קפריסין וטורקיה הן לא הדוגמאות היחידות לעובדה הזאת: רוסיה נמצאת ברובה באסיה, מדינות הקווקז טכנית לא באירופה אבל לקרוא לגיאורגיה מדינה אסייתית מרגיש מוזר, ואפילו קזחסטן משתתפת בתחרויות אירופאיות מדי פעם כי הגבול בין היבשות עובר דרכה. חוץ מזה, בנוסף לשבע המדינות האירופאיות/אסייתיות, יש חברה נוספת באיחוד האירופי, מלטה, שטכנית נמצאת על הלוח האפריקאי מבחינה גיאולוגית, ויש מדינה אירופאית נוספת, איסלנד, שנמצאת על שני לוחות טקטוניים: זה של אירואסיה וזה של צפון אמריקה... יש כל כך הרבה מקרי קצה.

נ.ב. טכנית רוב השטח של דנמרק נמצא בצפון אמריקה בגלל גרינלנד. זה גם דבר שכדאי לדבר עליו נראה לי. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 13:35, 10 באפריל 2024 (IDT)

קראתי איפשהו, ואולי זה גם נכון, שבמקור רוסיה נכללה באסיה (לפי ההגדרה שמה שממזרח לבוספורוס הוא אסיה) אבל בסביבות ימי פטר הגדול טרחו והצליחו לשנות את ההגדרה המקובלת של הגבול בין אירופה לאסיה. אם זה באמת נכון, זה יכול להיות גם קטע הידעת. Tzafrir • שיחה 15:44, 10 באפריל 2024 (IDT)

הגלידה הדנית שלא באה מדנמרק

האגן דאז הוא מותג גלידה המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs, וגם לא הצירוף aa (אף ש-a בודדת עם אומלאוט קיימת בשוודית ובפינית, והצירוף aa, ללא אומלאוט, מקובל בפינית). לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה, אם כי המילה הראשונה קרובה לשם Hagen, שהוא שם משפחה מוכר בדנמרק, בנורווגיה ובגרמניה, וכן שם פרטי גרמני ושם עיירה בגרמניה. הצירוף zs במילה השנייה מקובל אך ורק בשפה ההונגרית אך אין בשפה זו כל משמעות למילה Dazs. בנוסף, אף על פי שלהאגן דאז סניפים במדינות רבות, אין לה אף סניף בסקנדינביה.

מקור: הערכים האגן דאז ומיתוג זר. קלונימוס - שיחה 12:42, 13 בפברואר 2024 (IST)

1. נושא הקטע ורוב הצגתו, מצויינים.
2. אבל מאמצע הקטע אתה נכנס לפירוט יתר טפל, שמטשטש את הפואנטה. קטע "הידעת", כמו בדיחה, צריך לדעת לספר.
3. קבל גרסה בלי כניסה לטפל:

"האגן דאז" הוא מותג גלידה, המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs. כמו כן, לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה.

אומרים ישנה - שיחה 19:18, 13 בפברואר 2024 (IST)

ואפרופו מיתוג זר, בארץ נמכרה בעבר סדרת ספרי בלשים, שהוצגה כאילו היא מתורגמת באנגלית, וכאילו היא נכתבה בארצות הברית, אבל הכותבים ישבו בארץ וכתבו אותה בעברית. תכננתי כבר לפני כמה שנים לכתוב על זה קטע, אבל שכחתי את שם הסדרה, ואני לא מצליח למצוא יותר את המידע על אודותה. אומרים ישנה - שיחה 19:23, 13 בפברואר 2024 (IST)

אחלה קיצור. אני איתך. קלונימוס - שיחה 22:53, 13 בפברואר 2024 (IST)

פטריק קים? (וכן, הקטע החדש נראה לי טוב) Tzafrir - שיחה 23:08, 13 בפברואר 2024 (IST)

בעד. קטע מצוין. בניסוח החדש הושמט המידע על כך שאין להאגן דאז אין אף סניף בסקנדינביה. זה אחלה פאנץ'. 10:48, 15 בפברואר 2024 (IST)חמויישֶה - שיחה

הצעתי:

"האגן דאז" הוא מותג גלידה, המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמא למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמא, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs. כמו כן, לשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה. להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה.

חמויישֶה - שיחה 12:26, 19 בפברואר 2024 (IST)

אם כבר מוסיפים את המשפט "להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה," עדיף להוסיף לו עוד כמה מילים. הנה כך:

להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה. אולי זה משום, שהמיתוג הזה אכן קריטי למכירת הגלידה הזו. אומרים ישנה - שיחה 22:26, 19 בפברואר 2024 (IST)

אני לא חושב שכדאי להוסיף השערה לקטע הידעת. חמויישֶה ⁃ שיחה 11:03, 7 במרץ 2024 (IST)

אני בעד הקטע אבל אני נגד המשפט על סקנדינביה - לדעתי הוא משפט סיום לא כזה טוב שמטשטש את הפאנצ' של הקטע. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 14:01, 24 במרץ 2024 (IST)

דווקא אני חושב שהוא פאנץ' בפני עצמו, שמתעלה על הפאנץ' של שאר הקטע: לגליה הלכאורה סקנדינבית, אין סניפים בסקנדינביה. חמויישֶה ⁃ שיחה 11:46, 25 במרץ 2024 (IST)

הבריחות מאלקטרז

תמונה של האי מהאוויר. ניתן לראות את מבנה הכלא, את ביתני השמירה ואת מגורי העובדים ובני משפחותיהם.

בכל 29 שנות פעילות אלקטרז ככלא פדרלי שמור, ספק אם הייתה ולו בריחה מוצלחת אחת ממנו. המרחק בין האי אלקטרז לחוף סאן פרנסיסקו הוא כשני קילומטר, ובתנאים מיטביים של מזג אוויר, שפל וזרמי-ים, גם ילדים צלחו מסלול זה. אלא שקשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים. 36 אסירים השתתפו ב-14 נסיונות מילוט מכלא פדרלי זה. רק אחד הבורחים הצליח בוודאות להגיע חי, בשחייה, לחוף סאן פרנסיסקו. אך הוא לא הצליח להתקדם מעבר לחוף זה בשל תשישות ומכת קור, ונתפס. עוד חמישה, שאלתרו כלי שייט, ככל הנראה טבעו. אולם לא כל השאר נהרגו או נתפסו במהלך ניסיון הבריחה. היו גם כאלו, שנואשו במהלכו, כמו אלן ווסט, שלא הצליח להצטרף לנסיון הבריחה המתואר בספר "הבריחה מאלקטרז", וחזר לישון בתאו.

אומרים ישנה - שיחה 22:31, 10 בפברואר 2024 (IST)

מקורות המידע הם הערכים העבריים והאנגליים העוסקים בכלא זה, למשל הערך האנגלי עם רשימת ניסיונות הבריחה משם. אומרים ישנה - שיחה 22:36, 10 בפברואר 2024 (IST)

הניסוח, בעיקר של החצי הראשון, לא ברור ("קשה לשחות שם בתנאים, בהם לשומרים קשה להבחין בשוחים"? כלומר כשקל לשחות השומרים מבחינים וכשהשומרים לא מבחינים קשה לשחות? ולא ברור הקשר בין המשפט הראשון על כמה שהכלא שמור למשפט השני על כמה קל לצלוח את הים המפריד בינו לבין היבשת). פעמי-עליון • שיחה 22:46, 9 באפריל 2024 (IDT)

הבנת מצויין. בים שקט, ביום בהיר, גם ילד יכול לשחות את המרחק הזה. אלא שאסיר שישחה אותו בתנאים האלו יקבל כדור בראש. בים סוער ובלילה, קשה להבחין באסירים הבורחים. אומרים ישנה • שיחה 12:21, 10 באפריל 2024 (IDT)

כל המציל נפש אחת

באי היווני זקינתוס, הנמצא ממערב לחצי האי הפלופונסי, שכנה קהילה יהודית החל מהמאה ה-12. לאחר כיבוש יוון על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, נותר האי בשליטת איטליה, ויהודי האי ניצלו בשלב זה מהגורל המר שפקד את יהודי יוון. כאשר פרשה איטליה מהמלחמה, בספטמבר 1943, השתלטו הגרמנים על האי. המפקד הגרמני, הקולונל ליט, הורה לאסוף את כל יהודי האי, כ-275 במספר, ולהעבירם להשמדה. לצורך זאת דרש ליט מראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר, את רשימת היהודים באי. ראש העיר התייעץ במיטרופוליט של האי כריסוסטומוס דימיטריו ויחד החליטו למסור למפקד האי דף שהיו רשומים בו שני שמות: הראשון היה שמו של הארכיבישוף והשני שמו של ראש העיר. לשאלת המפקד ענו השניים "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם".
בהנחיית הארכיבישוף עזבו היהודים את בתיהם וברחו לכפרים. תושבי הכפרים נתנו להם מחסה, ולמרות הרעב ששרר באי, הם סייעו ליהודים במאבק ההישרדות. מפקד האי השהה את גירוש היהודים, אבל לאחר שקהילת יהודי קורפו נשלחה להשמדה באושוויץ, ננקטו צעדים מחודשים לשילוח קהילת יהודי זקינתוס למחנות המוות. שלוש ספינות הגיעו לשם כך לזקינתוס, אולם מפקד הפרטיזנים באי, דימיטרי קטבאטיס, איים לפגוע בחיילים הגרמנים אם יגורשו היהודים. בסופו של דבר שימשו אותן אוניות את הגרמנים עצמם, בבריחתם החפוזה מהאי ב-12 בספטמבר 1944. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה.
לאחר המלחמה עלו רוב אנשי הקהילה לישראל. כהוקרה לתושבי האי שסייעו בהצלת היהודים, התקינו היהודים שנותרו באי את הוויטראז'ים בכנסיית סינט ד'יואניסיאוס. באוגוסט 1953 נהרס הרובע היהודי של האי בעקבות רעידת אדמה קשה שהחריבה את העיר זקינתוס. חיל הים הישראלי ששייט באזור נחלץ במהירות לסייע לתושבי האיים זקינתוס וקפלוניה שנפגעו מרעידת האדמה.
ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

על פי הערך קהילת יהודי זקינתוס. קלונימוס - שיחה 14:22, 24 בינואר 2024 (IST)

עוד לפני שהתחלתי לקרוא, אני חייב לידע אותך, שקטע בכזה אורך לא נכנס לרובריקה של "הידעת" בדף הראשי. תמצת ונמשיך משם. בהצלחה! אומרים ישנה - שיחה 14:53, 24 בינואר 2024 (IST)

מנסה לקצר:

קהילת יהודי האי זקינתוס ניצלה משואת יהודי יוון. כאשר פרשה איטליה מהמלחמה, בספטמבר 1943, השתלטו הגרמנים על האי. המפקד הגרמני, הקולונל ליט, הורה לאסוף את כל יהודי האי, כ-275 במספר, ולהעבירם להשמדה. לצורך זאת דרש ליט מראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר, את רשימת היהודים. ראש העיר והמיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דימיטריו, מסרו למפקד האי דף שהיו רשומים בו שני שמות בלבד: הראשון היה שמו של הארכיבישוף והשני שמו של ראש העיר. לשאלת המפקד ענו השניים "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם".
בהנחיית הארכיבישוף עזבו היהודים את בתיהם וברחו לכפרים. תושבי הכפרים נתנו להם מחסה, ולמרות הרעב ששרר באי, הם סייעו ליהודים במאבק ההישרדות. מפקד האי השהה את גירוש היהודים, אך ביוני 1944 ננקטו צעדים מחודשים לשילוח היהודים למחנות המוות. שלוש ספינות הגיעו לשם כך לזקינתוס, אולם מפקד הפרטיזנים באי, דימיטרי קטבאטיס, איים לפגוע בחיילים הגרמנים אם יגורשו היהודים. בסופו של דבר שימשו אותן אוניות את הגרמנים עצמם, בבריחתם החפוזה מהאי ב-12 בספטמבר 1944. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה.
ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

תמצתתי עבורך

כך יהודי האי זקינתוס ניצלו משואת יהודי יוון: לאיטלקים, ששלטו באי עד 1943, לא הייתה מוטיבציה להתעסק עם היהודים. עם פרישת איטליה מהמלחמה, המפקד הגרמני, הקולונל ליט, דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי מהעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר והארכיבישוף המיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דימיטריו, מסרו לו דף, עם שני שמות בלבד – השמות של עצמם. השניים טענו: "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". בינתיים, תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי, וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. רק בספטמבר 1944 הגיעו לאי שלוש ספינות עם כוח צבאי מספיק כדי לחפש את היהודים. אך בשל סיום המלחמה, כוח זה סייע בפינוי הגרמנים.

אומרים ישנה - שיחה 17:44, 24 בינואר 2024 (IST) בעד הנוסח המתומצת, שהצעתי לקטע. אומרים ישנה - שיחה 17:44, 24 בינואר 2024 (IST)

לדעתי התמצות שלך קצת לא מדויק, מנסה שוב:

יהודי האי זקינתוס ניצלו משואת יהודי יוון, בניגוד לקהילות הגדולות במדינה. ב1943, עם פרישת איטליה מהמלחמה, השתלטו הגרמנים על האי. המפקד הגרמני דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי להעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס, לוקאס קארר והארכיבישוף המיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דימיטריו, מסרו לו דף, עם שני שמות בלבד – השמות של עצמם. השניים טענו: "אנו היהודים הראשונים באי, אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". בינתיים, תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי, וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. בספטמבר 1944 הגיעו לאי שלוש אוניות שנועדו להעביר את היהודים למחנות, אך מפקד הפרטיזנים באי איים שיפגע בחיילים הגרמניים אם יגרשו את היהודים. בסופו של דבר שימשו אותן אוניות את הגרמנים עצמם, בבריחתם החפוזה מהאי. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה. ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

שוב שכחת לחתום. בכל מקרה, הגרסה האחרונה שלך די בסדר, טיפה מתעכבת על עניינים מובנים מאליהם, אבל די בסדר. רק חבל שהיא לא מסבירה למה האיטלקים לא שלחו כל כך הרבה זמן את היהודים לאושוויץ. אומרים ישנה - שיחה 17:32, 25 בינואר 2024 (IST)

לגבי החתימה, צודק. לגבי האיטלקים אפשר להוסיף, אבל זה רק יאריך ולא קשור לעצם העניין. קלונימוס - שיחה 20:47, 27 בינואר 2024 (IST)

הרעיון שלך מצוין. אבל צריך עדיין לקצר. בדוק מה כתבת פעמיים, למשל את העובדה, שהקהילה ניצלה. ובדוק מה לא הכרחי לקטע, כמו קבלת אותות חסידי אומות העולם. אומרים ישנה - שיחה 22:14, 27 בינואר 2024 (IST)

אוקיי, מנסה שוב...

ב-1943, עם פרישת איטליה מהמלחמה, השתלטו הגרמנים על האי היווני זקינתוס. המפקד הגרמני דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי להעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס והארכיבישוף המיטרופוליט של האי מסרו לו דף ובו שני שמות בלבד – שמותיהם שלהם, באמרם: "אנו היהודים הראשונים באי. אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. בספטמבר 1944 נעשה ניסיון נוסף לאתר את היהודים כדי להעביר אותם להשמדה, אך מפקד הפרטיזנים באי איים שיפגע בחיילים הגרמניים אם יגרשו את היהודים. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה, בניגוד לקהילות אחרות ביוון שהושמדו בשואה. ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטריו ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.

קצת קצר יותר. קלונימוס - שיחה 21:49, 30 בינואר 2024 (IST)

בעד, למרות שאפשר לקצר עוד. הגרסה הנוכחית כבר טובה. רק מחק בבקשה בקו אמצעי את כל הגרסאות שכבר לא רלוונטיות. חבל שהן יקראו סתם. אומרים ישנה - שיחה 11:34, 31 בינואר 2024 (IST)

כל אחד הוא אור קטן, וכולנו מאיר לנסקי

מאיר לנסקי בשנת 1958

אחד היהודים היחידים, שנדחתה בקשתם לאזרחות ישראלית, הוא המפיונר האמריקני, מאיר לנסקי. זאת למרות, שעם הכרזת העצמאות, לנסקי ואנשיו העבירו לידי גולדה מאיר תרומה של מיליון דולר (סכום שווה ערך ל-12.7 מיליון דולר של שנת 2023), עבור המדינה הענייה והשברירית, ששיוועה לכל פרוטה. גם למרות שלנסקי וארגונו סייעו לארגון ההגנה לרכוש ולהבריח נשק ליישוב העברי בארץ ישראל, תוך סיכון עצמי, בשל האמברגו, שהטילה ארצות הברית, רק על צד אחד בסכסוך. בנוסף הפעיל לנסקי את קשריו במאפיה הסיציליאנית, ששלטה באיגוד עובדי הנמל. לכן משלוחי נשק, שרכשו מדינות ערב, נפלו ואבדו במים "בטעות", או שהפליגו "בטעות" ליעדים מרוחקים מאוד מהמזרח התיכון.

אומרים ישנה - שיחה 19:06, 22 בינואר 2024 (IST)

אני בעד. אפשר גם להשתמש בעוד מידע על "הרכש", שמופיע בין היתר בערך על סבא שלי דוד רפאל בנעט. ‏עמיחי • שיחה 00:27, 25 בינואר 2024 (IST)

הוא באמת אחד היהודים היחידים שבקשתם לאזרחות נדחתה? כמוכן: האמברגו לא היה טכנית רק על צד אחד בסכסוך אלא על כל אנשי הארץ, יהודים וערבים כאחד (גם הערבים שהתחמשו נאלצו להבריח לארץ נשק). אבל לצידם של הערבים פעלו גם צבאות שיכלו לקנות נשק בחו״ל (בתחילה צבא ההצלה ובהמשך צבאות ערב השונים). אני מציע להשמיט את „רק על צד אחד בסכסוך״. Tzafrir - שיחה 10:35, 25 בינואר 2024 (IST)

1. כן, הוא בהחלט אחד היהודים הבודדים שבקשת האזחרות שלהם נדחתה. באופן כללי ישראל נותנת אזרחות לכל יהודי שמבקש. כולל עבריינים. כולל נרקומנים. כולל פעילים אוטואנטישמים (אלו שלדעת כולם הם כאלו. לא רק אלו, שלדעת חצי עם הם כאלו).

2. לפי מה שאתה מתאר, דווקא כן היה אמברגו נשק רק על צד אחד בסכסוך.

תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:37, 25 בינואר 2024 (IST)

נו? ולמה הוא נדחה? צריך לדעתי לענות על כך במפורש, לא רק ברמז. פעמי-עליון • שיחה 22:49, 9 באפריל 2024 (IDT)

השאלה אם נתנו על הסיבה הכרזה רשמית. אומרים ישנה • שיחה 12:23, 10 באפריל 2024 (IDT)

הסיבה שבקשתו נדחתה היא החשש להיותו "מסכן את שלום הציבור". אפשר להבין את זה מהתאור שלו בקטע "המאפיונר מאיר לנסקי". למרות שלמדתי על זה בשיעור אזרחות בכיתה ח', כנראה שלא כולם מכירים. אני בעד. חמויישֶה • שיחה 12:12, 21 ביולי 2024 (IDT)

סונאטת סלסולי השטן

ג'וזפה טרטיני

יצירתו הידועה ביותר של המלחין והכנר האיטלקי ג'וזפה טרטיני היא סונאטת סלסולי השטן בסול מינור. הרקע לכתיבת היצירה לדברי המלחין, היא חלום בו חלם כי הוא פוגש את השטן שכורת אתו ברית בתמורה לנשמתו. בחלום השטן מילא את חלקו בהסכם וביצע כל משאלה של המלחין. משהגיש טרטיני את כינורו לשטן, ניגן השטן סונאטה נפלאה. טרטיני מספר שכשהתעורר חטף את כינורו וניסה לשחזר את המנגינה שניגן השטן בחלום, וכך נכתבה סונאטת סלסולי השטן. עם זאת לדעתו של טרטיני מה שכתב היה כה נחות ביחס למנגינה ששמע בחלום, כך שלו היה מסוגל למנוע מעצמו את העונג שבמוזיקה היה מנתץ את כינורו ונוטש את המוזיקה לעד.

בברכה, ‏ישרון • שיחה 19:58, 20 בינואר 2024 (IST)

לא הבנתי מה מפתיע פה. אומרים ישנה - שיחה 21:43, 20 בינואר 2024 (IST)

זה חביב ומעניין לא יודע עד כמה מפתיע. אייל • שיחה 21:58, 20 בינואר 2024 (IST)

הרבה רעיונות טובים בהרבה תחומים, השגו בהשראת חלומות, או שנטען שהושגו כך. אומרים ישנה - שיחה 12:21, 21 בינואר 2024 (IST)

לדעתי מה שלא שגרתי כאן זה התוכן של החלום המדובר. ‏ישרון • שיחה 16:05, 21 בינואר 2024 (IST)

זה מרתק ובהחלט לא שגרתי. סיפור רקע כזה ליצירה מאותה תקופה הוא יוצא דופן. בעד פעמי-עליון • שיחה 22:52, 9 באפריל 2024 (IDT)

סרט גרוזיני

הפסלון הניתן לזוכי פרס אופיר.

בגיל 52, שיחקה לילי קוסאשווילי בפעם היחידה בחייה בסרט קולנוע, וזכתה על כך בפרס אופיר. ברחבי העולם, סרט זה, "חתונה מאוחרת", היה להיט בקופות, בפסטיבלים, וגם בביקורת האמנות. קוסאשווילי, טבחית במקצועה, לוהקה בידי בנה, במאי הסרט, דובר קוסאשווילי, בטיעון, "... לא הצלחתי ללהק שחקנית... לתפקיד הזה. הדמות... ממילא מבוססת עליה, והייתי צריך מישהי שתדבר גרוזינית".

סיום אפשרי ראשון:

והוסיף, "אמרתי לה: או שאת באה או שאין לי סרט".

סיום אפשרי שני:

זאת למרות, שבסרטו הקודם של דובר קוסאשווילי, רבקה מיכאלי דיברה גרוזינית.

אומרים ישנה - שיחה 16:36, 20 בינואר 2024 (IST)

בעד, סיום ראשון עדיף. אייל • שיחה 21:54, 20 בינואר 2024 (IST)

בעד מסכים שהסיום הראשון עדיף. אולי כדאי להרחיב קצת על דמותה של קוסאשווילי בסרט. ארז האורז • שיחה 22:22, 20 בינואר 2024 (IST)

מרוקו והמוסד

סמליל הסוכנות

בין ישראל למרוקו מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים רק בעקבות הסכם ישראל–מרוקו, משנת 2020. אולם סוכנות ביון החוץ של מרוקו ("המינהל הכללי למחקר ותיעוד"), שהוקמה הרבה קודם לכן, הוקמה בסיוע המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים של מדינת ישראל. איש המוסד אהרון שרף ייסד וניהל ב-1970 את הקורס הראשון להכשרת עובדי הסוכנות, שהייתה אז בתכנון. היחסים החשאיים בין בכירי קהילת המודיעין הישראלית ומקביליהם במרוקו החלו עוד ב-1963, ומעורבות המוסד בפרשת בן ברכה ב-1965 גרמה לסערה פוליטית בישראל.

מקור: ארל'ה שרף, גלויות מהמוסד, הוצאת כנרת זמורה דביר, 2022 (עמ' 73 - 78). רדיומן - שיחה 17:59, 7 בינואר 2024 (IST)

אם הדברים נככונים, אני בעד הקטע. אבל בשביל זה יש להוסיף את המידע, קודם כול, לערכים הרלוונטיים. בהמשך צריך לראות איך המידע הזה מתיישב עם מידע מנומק אחר באותם ערכים. רק אחרי שזה יקרה, יהיה אפשרי להשתמש בקטע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 21:07, 7 בינואר 2024 (IST)

הדברים מפורסמים, ולא נראה לי מפתיע לעמוד הראשי. אפשר במדורי הידעת בפורטלים. איש עיטי - הבה נשיחה 22:25, 20 בינואר 2024 (IST)

כוכב הצפון לא תמיד מראה את הצפון

העגלה הקטנה והעגלה הגדולה כאמצעים לזהות את כוכב הצפון

לפני כ-5000 שנה המצרים בנו פירמידות, שצד אחד שלהן כוון בדיוק לצפון. הם מצאו את הצפון למרות, שטרם התגלה המצפן, טרם נבנו שעונים מדויקים דיים, המורים מתי חצות היום - הזמן בו הצללים מצביעים צפונה, ולמרות שהם לא נעזרו בכוכב הצפון. למצרים אמנם הייתה התמצאות מרשימה באסטרונומיה, אך הם לא יכלו להשתמש בכוכב הצפון למציאת הצפון, כי בזמנם הוא טרם הראה את הצפון בדיוק מספק. כיוונו של כוכב זה משתנה מעט משנה לשנה, ושיא דיוק היעזרות בו למציאת הצפון יגיע בשנת 2100. המצרים מצאו את הצפון במדויק בעזרת מעקב אחרי כוכב-שבת כל שהוא, לילה שלם, מזריחתו ועד שקיעתו. הקו בין נקודת התצפית לאמצע דרכו של הכוכב מצביע צפונה.

אומרים ישנה - שיחה 12:28, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אולי תמונת ההמחשה יכולה להיות תמונת חשיפה ארוכה של כוכבים בלילה שמראה מסלולים קשתיים שלהם? Tzafrir - שיחה 14:44, 27 בדצמבר 2023 (IST)

יש הצעה ספציפית, אולי? 2A00:A041:E07F:CDB4:25E0:1D78:EB20:53A2‏ 17:45, 27 בדצמבר 2023 (IST)

הצעות דומות (מדעיות יותר, ובלי המצרים הקדמונים) נדחו כאן, וכאן. חמויישֶה - שיחה 11:58, 28 בדצמבר 2023 (IST)

אולי הן נדחו דווקא בגלל שהן ניסו להסביר יותר מדי חומר, בפחות מדי מילים? בתודה, אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:526:B7C5:618D:4E1E:F33E:8E96‏ 16:18, 28 בדצמבר 2023 (IST)

אני נגד. הקטע לא מסביר באופן בהיר מספיק איך עובדת השיטה הפרעונית. כבר פיניתי לילה שלם לתצפית ולא הבנתי מה אני צריך לעשות. חמויישֶה • שיחה 16:16, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

המצפן איבד את הצפון

Modern binnacle with compass.

במאה ה-13, כאשר הומצא המצפן המגנטי הפשוט - קופסא בה מחט מגנטית מורה אל הצפון - הוא היה יעיל יותר לניווט ימי, מאשר בימנו. זאת משום שהספינות נבנו אז מעץ, ולא מברזל. הברזל, נושא את כיוון המגנטיות של האזור בכדור הארץ, שבו הוא ניצוק, וחלקים ממנו הופכים עוד יותר מגנטיים, כתוצאה ממכות פטיש. המצאות בספינת ברזל ענקית פוגמת בדייקנות המצפן. בנוסף לזאת, על ספינות בנות ימנו יש גם מכשור חשמלי רב, שיוצר שדות אלקטרומגנטיים, שמפריעים לדייקנות המצפן גם הם. לכן בספינות בנות ימנו, המצפן יושב בתוך תושבת מסורבלת, הנקראת "בית מצפן" (בתמונה), ומכילה מערכת מגנטים, שמנטרלת את ההפרעות המגנטיות והאלקטרומגנטיות של הספינה.

אומרים ישנה - שיחה 13:52, 13 בדצמבר 2023 (IST)

עניין טכני: בהידעת שמופיעים בעמוד הראשי לא מומלץ לשלב קישור לערך שלא קיים, במיוחד אם זהו הערך הראשי שעליו מבוסס הקטע. הערך האנגלי די קצרצר אם בא לך להכחיל אותו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 17:03, 13 בדצמבר 2023 (IST)

הכחלתי את בית מצפן בינתיים. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 15:44, 17 בדצמבר 2023 (IST)

תודה! אומרים ישנה - שיחה 20:21, 17 בדצמבר 2023 (IST)

הערה: קשה לי להאמין שספינות, כלי תחבורה שאמורים לשייט בתוך כמות אדירה של מי ים, עשויות מברזל טהור. ברזל הוא בין המתכות שמגיבות בצורה הגרועה ביותר לנוכחות של מים, בעיקר מים מלוחים, וההחלדה שלו פשוט מפרקת אותו לגמרי. כנראה שחומר הגלם שממנו בונים את חלקי האוניות הוא-

1. פלדת אל-חלד – סגסוגת של ברזל עם כרום, ולעיתים גם עם פחמן וניקל
2. ברזל צבוע בצבע עמיד למים
3. ברזל מצופה במתכת עמידה לחלודה כגון אבץ

אם בניית רכיבי הספינות היא מפלדת אל-חלד, הרי שבעיית המגנטיות פחות מורגשת, בייחוד אם משולב ניקל בפלדת האל-חלד.

יום נעים, אביתר ג' • שיחה • 11:25, 16 בינואר 2024 (IST)

לא נראה לי, שבעיית המגנטיות נפתרת, כשמצפים / צובעים את הברזל, או כשמוסיפים לו טיפונת קובלט. 2A00:A041:E07F:CDB4:4D61:D643:6B19:E36D‏ 21:37, 16 בינואר 2024 (IST)

נגד חמויישֶה • שיחה 16:02, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

אין צבען כחול בעיניים כחולות

הצבעים הזוהרים המבריקים של נוצות הזנב של הטווס הזכר נוצרים על ידי צבעוניות מבנית, כפי שצוינו לראשונה על ידי אייזק ניוטון ורוברט הוק.

פיגמנטים הם מולקולות צבע, כמו ההמוגלובין, שצובע את הדם באדום, הכלורופיל, שצובע את העלים בירוק, והמלנין, שצובע את השיער והעור. מולקולות אלו מחזירות אור רק באורכי גל (צבעים) מסוימים, ואת שאר האור הן בולעות לתוכן, והופכות אותו לאנרגיה אחרת, כגון לְחֹם. ביצורים חיים יש הרבה פיגמנטים, אך יש מעט צבע כחול ביחס לצבעים אחרים. זאת משום שבגופם של יצורים חיים (כמו גם במעבדה כימית) קשה לייצר מולקולות, שבולעות כל אורך גל מלבד כחול. מעט הצבע הכחול שכן קיים ביצורים חיים, לרוב לא מושג בבליעת אור אלא בצבעוניות מבנית. דהיינו, סדרה של נפיצות אור (הפרדה לצבעים כמו במנסרה), שבירות אור, והתאבכויות אור (ביטול גל על ידי גל נגדי לו). צבעוניות מבנית אפשרית, למשל, בעזרת גביש מחורץ. גבישים כאלו קיימים בנוצות כחולות וכנפי פרפר כחולות. לכן הן משנות את הגוון שלהן בהתאם לזווית האור, וחדלות להיות כחולות כשהן נרטבות בנוזל, שנכנס אל חריצי גבישי הצבע שבהן.

אומרים ישנה - שיחה 10:44, 8 בדצמבר 2023 (IST)

לא הבנתי, אז למה עיניים כחולות נראות כחולות? גופיקו (שיחה) 12:59, 8 בדצמבר 2023 (IST)

לא בגלל שאור כל שהוא נבלע, אלא בגלל שאור לא כחול מוסט הצידה שוב ושוב ומתאבך עם עצמו. 2.53.174.70‏ 15:28, 8 בדצמבר 2023 (IST)

נחמד ומעניין אבל הטקסט "מדעי" מידי וכדאי לפשט אותו קצת. שנית, המידע כאן לא מופיע בערך הדל צבע עיניים שדורש הרחבה לפני שמקשרים אליו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 14:02, 9 בדצמבר 2023 (IST)

פישטתי. הסרתי את עניין העיניים, למשל. אומרים ישנה - שיחה 14:23, 9 בדצמבר 2023 (IST)

בעד. מעניין. SigTif - שיחה 18:00, 12 בדצמבר 2023 (IST)

נגד חמויישֶה • שיחה 15:59, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

בעיה פתוחה במתמטיקה בסיסית

למרות שהמתמטיקה בת זמננו מתוחכמת ורבת כלים, ומסוגלת לפתור בעיות קשות לרוב, יש בה בעיות שטרם נפתרו שאפשר להבין ללא שום השכלה מיוחדת. לדוגמא, בַּחֲרוּ מספר טבעי כל שהוא. אם המספר שבחרתם זוגי, חלקו אותו ב-2. אך אם הוא אי-זוגי, הכפילו אותו פי 3, ולמכפלה זו הוסיפו את המספר 1. כעת חזרו על פעולות אלו עם תוצאת חישובכם הקודם שוב ושוב. השערת קולץ, שהיא בעיה פתוחה בתורת המספרים, גורסת שתמיד תגיעו בסופו של דבר למספר 1. הניסיון מראה שאכן כך הדבר, וטרחנים מתמטיים רבים טענו שהוכיחו את ההשערה, אולם למעשה הוכחה כזו טרם נמצאה. פול ארדש סבר שהמתמטיקה "עדיין אינה מוכנה" לבעיה כזו.

אומרים ישנה - שיחה 16:44, 6 בדצמבר 2023 (IST)

הכותרת מוזרה, וכך גם משפט הפתיחה. השאר נכון (אבל אפשר לוותר על 4 ו-2). עוזי ו. - שיחה 19:04, 7 בדצמבר 2023 (IST)

כיצד היית אתה מנסח את הכותרת והמשפט הראשון? 2A00:A041:E07F:CCF3:A04D:824:7BC7:5384‏ 21:04, 7 בדצמבר 2023 (IST)

בעיה פתוחה במתמטיקה אלמנטרית. "למרות שהמתמטיקה בת זמננו מתוחכמת ורבת כלים, ומסוגלת לפתור בעיות קשות לרוב, יש בה בעיות שטרם נפתרו שאפשר להבין ללא שום השכלה מיוחדת". ערכתי גם את הפסקה עצמה. אגב, (1) הוכחו תוצאות חלקיות לרוב, כגון [2]. (2) אפשר, בלב שקט, לקשר את הנושא גם לטרחנות מתמטית (הם מוכיחים את הבעיה הזו שוב ושוב). עוזי ו. - שיחה 12:26, 8 בדצמבר 2023 (IST)

ככה בסדר? אומרים ישנה - שיחה 16:25, 8 בדצמבר 2023 (IST)

בעד חמויישֶה • שיחה 12:32, 23 בספטמבר 2024 (IDT)

הוספתי, בהתאם להצעתו של עוזי ו., משפט על טרחנות מתמטית. חמויישֶה • שיחה 13:51, 26 בספטמבר 2024 (IDT)

גנבת זרע

תא זרע מנסה לחדור לביצית, צילום במיקרוסקופ אלקטרוני.

גישת בתי המשפט בישראל, בתביעות למזונות, בעת טיעון לגנבת זרע, היא שהאב חייב במזונות ילדו, גם בנסיבות אלה. בשנת 2013 התנתה אישה עקרה מתן גט, בקיום יחסי מין. האישה אספה את נוזל הזרע בהיחבא, שלחה אותו לרופא, וזייפה את חתימת הגרוש, לאישור שימושו להפריית ביצית מתורמת זרה. למרות הכרת בית המשפט בהונאה, חויב האב לשלם מזונות לילדה, שנולדה. אולם בנוסף קבע בית המשפט פיצויים דחויים לאב, שהאישה תשלם, לאחר שימלאו 18 לילדה.

אומרים ישנה - שיחה 09:40, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

מקרה מפתיע, אבל לא נראה לי שזה מתאים ל"הידעת?" @חמויישה מה דעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:36, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

אני בעד. חמויישֶה - שיחה 01:41, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אומרים ישנה, באיזה פסק דין מדובר? חמויישֶה • שיחה 12:51, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

אני לא חושב שצריך לציין פסק דין, זה משהו ידוע. גם אותי זה הפתיע ששמעתי על זה לראשונה (לא במדור הידעת), הסיבה היא שמערכת המשפט שמה את טובת הילד במרכז. לדעתי צריך להוסיף את ההסבר. בעד מותנה Matankic • שיחה 13:56, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

אם העניין לא מופיע במקורות של אחד הערכים המרכזיים שאליהם מפנה הקטע, אז איני זוכר כבר מה מקור המידע ואיך להרחיב אותו. צר לי. אומרים ישנה • שיחה 22:27, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

אני חושב שמצאתי את פסק הדין: [3]

עקרי הדברים שתואמים לקטע הידעת :

• 1. ”בפני שלוש תביעות בין בני זוג לשעבר. [...] השלישית, תביעתו הכספית של האיש כנגד האישה בטענה של "גניבת זרע" [...]”
• 86.ב. ”האיש יישא במזונות הקטינה בסך 1,400 ₪ לחודש [...]”
• 86.ז. ” [...] על האישה לשלם לאיש פיצוי בסך 100,000 ₪. הסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, כאשר מועד פירעונם יהיה עם בגירת הקטינה, או סיום לימודיה התיכוניים, לפי המאוחר. [...]”

פסק הדין ניתן ב 21/04/2013 כמו שכתוב בקטע. בברכה, Matankic • שיחה 23:45, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

עכשיו הכול מסובך. האם הפיצויים יהיו בסכום דומה לזה של המזונות, שישולמו כל השנים? סכום גדול משמעותית? קטן משמעותית? אומרים ישנה • שיחה 20:39, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

מן הסתם המזונות שהגבר משלם (1400 כפול 12 חודשים כפול קרוב ל 18 שנים) + ההוצאות הנלוות שהוא יצטרך לשלם הם משמעותית יותר מהפיצוי הדחוי של האישה. גם אם מדובר בסכומים שהם יחסית קטנים, החלק המפתיע בקטע זה שלא מעניין את מערכת המשפט מה היה בין ההורים, מעניין אותם בעיקר טובת הילד, ועל הגבר שממנו "נגנב" הזרע לשאת בהשלכות. Matankic • שיחה 12:33, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

יש כרגע שני תומכים מלבד מציע הקטע (המעניין, לדעתי). מישהו עוד מעוניין להביע את דעתו על מנת שנתקדם? Aizenr, פעמי-עליון? חמויישֶה • שיחה 13:50, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

{{בעד מותנה}}

• מציעה להוסיף את המלים "וזאת משיקולי טובת הילד" בסוף המשפט הראשון.
• מציעה להוסיף את המקור לדף השיחה של הקטע (או אולי עדיף לקטע עצמו תחת noinclude)
• מציע לשקול להוסיף את המלים ", אם כי בסכום נמוך בהרבה מסכום המזונת" בסוף המשפט האחרון. (סעיף זה אינו תנאי לתמיכתי)

רמי (Aizenr) • שיחה 13:51, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

אם המקור מצוי בדף בולט, עליו נסמך הקטע, איני רואה טעם להוסיפו לקטע הידעת. ואם הוא אינו מופיע בערכי המקור, יש להוסיפו אליהם, אלא אם כן הוא חסר חשיבות אנציקלופדית. ובמקרה בו הקטע על נושא חסר כל חשיבות אנציקלופדית, הוא לא מתאים לדף הראשי של ויקיפדיה.

לגבי המלל שאתה מציע להוסיף, מבחינתי אתה יכול להוסיפו. תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:35, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

מפתיע ומרתק. אני רואה שמקור (לא איכותי במיוחד, אך מספיק טוב), נמצא בערך גנבת זרע. אני בעד. פעמי-עליון • שיחה 12:43, 27 באוקטובר 2024 (IST)

הוספה (רעיונות כלליים / לא מגובשים)

למי מתחשק לתרגם ערך על עיירה, שכל שני מטר בה יש גבול?

הערך האנגלי הוא Baarle-Nassau תודה. אומרים ישנה • שיחה 23:05, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

מי שיתרגם את הערך "מבצע הצנחת / הפלת חתולים", יוכל לכתוב עליו יופי של קטע

מדובר במבצע צבאי להצנחת חתולי בית עם מצנח, כדי למגר חולדות, שהתרבו פרא, בגלל הריגת אויביהן הטבעיים בDDT.

מקור: https://en.wiki.x.io/wiki/Operation_Cat_Drop

אומרים ישנה ⁃ שיחה 18:21, 27 בפברואר 2024 (IST)

טקס האשכבה של ג'ים הנסון

כראוי ליוצר ההחבובות, ג'ים הנסון זכה לטקס אשכבה פרוע וצבעוני במיוחד. הוא ביקש במפורש שלא ילבשו שחורים ובין השאר הופיעה ביג בירד והשמיעו מחרוזת משיריו בביצוע הבובות. מקורות יש כאן כלכליסט והטקס עצמו. ראוי להוסיף פסקה על הטקס גם בערך שלו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 11:22, 21 בינואר 2024 (IST)

צפרדע הוליוודית מצויה

יצא לי לשמוע קיטורים על קולות לא מציאותיים של חיות בסרטים. נראה לי שהדוגמה הכי טובה היא שקולות של צפרדעים בסרטים הם כמעט תמיד הקול של w:Baja California chorus frog, מין לא נפוץ במיוחד של צפרדע (שתחום תפוצתו כולל, במקרה, גם את אזור לוס אנג’לס) ושהקול שהוא משמיע דווקא אינו קול טיפוסי של צפרדע. אבל זה הקרקור המוכר של צפרדע בסרטים. אפשר למצוא כמה קולות תחת c:Category:Frogs‏. Tzafrir - שיחה 20:32, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

מוזר. כי למרות שהסרטים האמריקאים מצולמים כמעט כולם בהוליווד שבקליפורניה ובניו יורק, המבטא השליט בהם הוא זה של שיקגו. בטח לא זה של קליפורניה. למה עם צפרדעים זה לא עובד? בתודה אומרים ישנה מחוץ לחשבון. 2A00:A040:1A4:8F3D:7C7E:5412:E7CB:88D6 20:14, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

יש בארצות הברית מבטא סטנדרטי (חסר ערך בעברית) שנחשב בעיני האמריקאים ל„ללא מבטא״. לפחות בשלבים מסוימים בסרטים ובטלוויזיה אכפו את השימוש במבטא הזה, למיטב הבנתי. לא הבנתי מהערך בדיוק איך הוא התפתח. Tzafrir - שיחה 18:22, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

כן. זה בערך המבטא של שיקגו, אם הבנתי נכון. המבטא של המערב התיכון וסביבתו. 2A00:A040:1A4:8F3D:4187:737E:D1B3:366F 22:26, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

נוזל שחיות בעלות ריאות יכולות לנשום בו

לפי ויקיפדיה האנגלית, Perfluorohexane הוא נוזל כזה. אבל הערך האנגלי לקוני. אם רוצים קטע "היידעת" מוצלח, צריך ערך עברי רחב מהערך האנגלי. אחרת קוראי הדף הראשי יתאכזבו שקטע "הידעת" שולח אותם לקצרמר. אומרים ישנה - שיחה 17:26, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

Gladys Ingle גלדיס אינגל

לפי הערך האנגלי שטרם תורגם לעברית, לפני מאה שנה, Gladys Ingle הייתה טייסת ולוליינית, מומחית במעבר ממטוס למטוס במהלך הטיסה, בהליכה על כנפי מטוסים טסים, ובהחלפת צמיגים למטוסים, במהלך הטיסה. הערך האנגלי מצוייד גם בסרט וידאו, שמראה את כל זה. אומרים ישנה - שיחה 21:51, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

זמן אוקספורד

להודו יש אזור זמן עם הפרש של חצי שעה. לנפאל יש אזור זמן עם הפרש של רבע שעה. האם יש משהו יותר גרוע? יש: (Oxford time), זכר לתקופה שבה לכל עיר באנגליה היה שעון מקומי משלה, יש מקומות באוקספורד ששומרים על אותו אזור זמן מקומי משלהם, חמש דקות מגריניץ’. Tzafrir - שיחה 05:55, 9 בספטמבר 2023 (IDT)

לדעתי, בהודו יש אזור זמן בודד, במקום שניים, כדי לשפר את התיאום בין פעולות בין חלקי הפדרציה. גיאוגרפית, היו אמורים להיות שם שני אזורי זמן. לכן כדי לאחד, הקדימו אחד מהם בחצי שעה, ואת השני דחו בחצי שעה. תודה (משתמש אומרים ישנה מחוץ לחשבון). 2A00:A040:1A4:8F3D:541A:38CF:9FE5:EB29 08:23, 9 בספטמבר 2023 (IDT)

אזורי זמן עם הפרשי חצי שעה יש גם במדינות רבות נוספות. למשל איראן, אפגניסטן, מיאנמר וגם בניו פאונדלנד שבקנדה ואוסטרליה הדרומית וגם הטריטוריה הצפונית. בנפאל אזור הזמן הוא עם הפרש של רבע שעה. ‏עמיחי • שיחה 17:51, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

לא התכוונתי לתת רשימה ממצה. „להודו, לדוגמה״ וכו’. Tzafrir - שיחה 17:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

קטע שאני לא מצליח לכתוב במדויק כי איני בקי במכניקת קוונטים

1. גרעין הליום, שמכיל שני פרוטונים ושני נוטיורים, נוצר במרכז השמש מהיתוך של ארבעה פרוטונים. 2. המסה של גרעין ההליום קטנה מתוצריו בניגוד לחוק שימור המסה, המוכר מכימיה. שארית המסה הופכת לפוטונים. 3. למעשה אפילו בתוך מרכז השמש אין מספיק אנרגיה לכזה היתוך. הוא מתקיים אודות למנהור קוונטי. 4. הסבר קצר על המנהור הקוונטי. 5. בין כדור הארץ לפני השמש יש מרחק של 12 דקות אור. אבל לפוטון המיוצר בבטן השמש לוקח מיליוני שנה להגיע אל פני השמש. 12 הדקות האחרונות במסלולו, עד שהוא מגיע אלינו, אינן רוב דרכו. 6. הסבר על דרכו של הפוטון בתוך השמש, אחרי ייצורו. אומרים ישנה - שיחה 18:32, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

לוח השנה במגילות קומראן

מדובר בלוח שנה מאוד מוזר, ועדיין לוח שנה לפיו חיה אך ורק קבוצת יהודים. את חגי היהדות הם חגגו לפי הלוח הזה, שספק אם אי פעם היה לו אח ורע בעולם - כלום לא דומה לו. יש בו, למשל, סינכרוניזציה טובה בין הימים בחודש לימים בשבוע. אני לא יכול לסכם עליו מהערך (רב המקורות) כי אין לי מספיק רקע ביהדות. אומרים ישנה - שיחה 21:49, 29 ביוני 2023 (IDT)

יש כל מיני מנגנונים להתאים את לוח השנה לשבוע. הדרך הנוחה ביותר היא ליצור ימים (או אפילו: יום אחד) שלא שייכים לאף שבוע (לדוגמה: בסוף השנה). אבל זה לא מסתדר עם מערכת פולחנית שדורשת מחזור מדויק של שבוע. היו כל מיני הצעות כאלו במהלך ההיסטוריה (לפחות אחת הצליחה להגיע למעמד לא מבוטל). ללוח השנה של מגילות ים המלח (ששאלת הקשר בינן לבין קומראן עדיין פתוחה. בכלל הערך נראה לי פסקני יתר על המידה במבט ראשון) היא פתרון של מתמטיקאי תאורטי שעובד לשנה עגולה. השנה שלהם היא 364 ימים, כלומר: 7×13×4. יש להם ארבע עונות של 13 שבועות. מספר עגול ויפה, חוץ מזה שתוך כמה עשרות שנים חג האביב כבר מגיע לפני אביב השעורים ואי אפשר להביא עומר. יש בערך כמה כיוונים אפשריים לתירוץ של זה (או שהיה מנגנון ידני לעיבור, או שפשוט לא היה להם אכפת. מבחינת פאנץ’ לקטע זה היה מועיל אם לא היה להם אכפת). Tzafrir - שיחה 22:55, 29 ביוני 2023 (IDT)

לגבי הפאנץ׳ ליין, שאתה מציע, בערך כתוב, שאחת האפשרויות לכזה תירוץ הוא שהם אמרו, שבגלל חטאי האדם, הטבע מתעוות. יש סימוכין למשפט הזה. אבל לא בדקתי אותם. אלא שהערך מעלה עוד אפשרות, והיא עיבור שנים, שאנו לא מודעים לו.

חוץ מזה, אולי בקושי צצו להם בעיות כאלו. תלוי כמה זמן כת האיסיים הייתה קיימת. אני לא יודע. אולי.

אומרים ישנה מחוץ לחשבון 2.53.188.163 09:36, 30 ביוני 2023 (IDT)

כדאי גם לשים לב לקשר בין לוח השנה של ספר היובלים ושל ביתא ישראל. ואם כבר, אולי עדיף קטע שמבהיר שלמרות שלוח השנה העברי הוא המוכר שבלוחות היהודיים, הוא בהחלט לא היחיד. איש עיטי - הבה נשיחה 01:26, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

אדרבה, קהילת בית ישראל באתיופיה החשיבו את ספר היובלים לאחד מכתבי הקודש, אך נהגו לפי לוח שנה ירחי דומה מאד לשלנו ולא לפי לוח השנה השמשי של ספר היובלים. ניתן ללמוד על כך עוד בספרו של יוסי זיו, חג ומועד בביתא ישראל. ליאור पॣ • כ"ה באלול ה'תשפ"ג • 18:16, 10 בספטמבר 2023 (IDT)

@משתמש:ליאור, האם תוכל לכתוב קטע בעניין? אומרים ישנה - שיחה 13:00, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

ליאור (התיוג הוא קישור) איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 15:01, 15 באוקטובר 2023 (IDT)

תודה על התיוג וסליחה על התגובה המאוחרת, החמצתי את הבקשה. אנסה לנסח משהו, אם כי אני לא בטוח שאוכל לחבר קטע מעניין דיו. בינתיים אציע קטע חדש בנושא אחר. ליאור पॣ • ב' בחשוון ה'תשפ"ד • 18:38, 16 באוקטובר 2023 (IDT)

טדאוש לא ישב בחושך

מדליית ארד עם דיוקנו של טדאוש קושצ'ושקו.

האציל הפולני, טדאוש קושצ'ושקו, היה קצין בצבא המורדים האמריקאי, ואחד מגיבורי מלחמת העצמאות של ארצות הברית. הרעיונות הליברליים שייבא משם גרמו לו לשחרר את הצמיתים מאחוזתו שבפולין. הדבר הכניס אותו לחובות כבדים, מהם יצא רק כאשר בלחץ פוליטיקאים, הוסר הווטו על גויסו לצבא פולין, למרות הטפותיו לשוויון זכויות לכל אזרח. כמפקד דיוויזיה הוא קיבל עיטור גבורה ממפקדיו, אולם הוא סירב לקבל עיטור דומה מהמלך, כחלק מהטפתו לביטול המלוכה. על סירובו זה הוא קיבל עיטור ממהפכני צרפת. לאחר כניעת המלך לפולשים, קושצ'ושקו הכריז על עצמו כמנהיג לאומי, והקים צבא נגד הכיבוש הרוסי. צבא זה, שהכיל באופן חדשני אף גדוד פרשים יהודי, נכשל מיד. כאשר הצארית יקטרינה השנייה מתה, בנה, פאוול הראשון, השתדל להפוך את כל פקודותיה, ושחרר את קושצ'ושקו מהשבי, עם כל יתר האסירים הפוליטיים הפולנים. קושצ'ושקו בילה את שארית חייו בגלות, לאחר שסירב לפניות קיסר צרפת, נפוליאון, להשתתף במלחמותיו, ובתמורה להיות מנהיג-בובה של דוכסות ורשה. אולם למרות מפעל חייו למען הרפובליקות, קושצ'ושקו נקבר בקריפטה של קתדרלת ואוול, לצד מלכי פולין.

אומרים ישנה - שיחה 17:25, 23 ביוני 2023 (IDT)

פראט אנד ויטני אינה החברה של פראט ווויטני

החברה המוכרת: פראט אנד ויטני. החברה המקורית של פראט ווויטני: w:Pratt & Whitney Measurement Systems‏. Tzafrir - שיחה 09:20, 5 בדצמבר 2022 (IST)

אם מישהו יתרגם את הערך הבא, יהיה קל מאוד לתמצת אותו לקטע מעולה

(Thomas Fitzpatrick (pilot)) - הטייס הזה השתכר בפאב בעיר ניו יורק, התערב עם מישהו שהוא יכול לטוס תוך 15 דקות מניו ג'רזי לניו יורק, רץ לניו ג'רזי לגנוב מטוס קל, והחנה אותו ברחוב בניו יורק, ליד הפאב. לא תבעו אותו, ולכן אחרי כמה שנים הוא עשה זאת שנית. אומרים ישנה - שיחה 18:11, 2 באוקטובר 2022 (IDT)

לא נראה לי מספיק טוב לקטע. Tzafrir - שיחה 18:40, 2 באוקטובר 2022 (IDT)

מלבושים קרים

התחלתי לקרוא כתבת אופנה דבילית שהזכירה בלקלאווה, ונזכרתי שסביב הסתערות הבריגדה הקלה יש לנו גם בלקלאווה וגם קרדיגן. Tzafrir - שיחה 11:55, 13 בפברואר 2022 (IST)

הסיפור האבסורדי של תה ויסוצקי, מכון התקנים, והכלכלה של טרוצקי

לפי אתר מידה https://mida.org.il/2015/12/30/41038 ולפי ציטוטים שלו בעוד כלי תקשורתי, אחת הסיבות לזה שתה ויסוציקי היה כל כך נפוץ בישראל, במשך עשורים ארוכים, הייתה ששתדלניו שכנעו את מכון התקנים להוציא את המתחרים מחוץ לתקן (תקן מחוייב בחוק) מסיבות לא רלוונטיות (סיכה בתיון) אומרים ישנה - שיחה 13:32, 16 בספטמבר 2021 (IDT)

הבוזוקי לא ממש כלי נגינה מסורתי

הקטע הבא גם דורש בדיקה של מישהו שמבין את התחום, וגם דורש עוד משהו, שיהפוך אותו לסנסציוני יותר. תודה.

בוזוקי מודרני

מקובל לחשוב, שהבוזוקי, המלווה זמרים ישראליים ויוונים, הוא כלי נגינה עממי מסורתי. אולם הדבר אינו מדויק. הבוזוקי בן ימינו בעל מבנה, המשלב תכונות של הבוזוקי המסורתי ושל הגיטרה. לכן, על הבוזוקי בן ימינו אפשר, למשל, לפרוט אקורדים. גם קל יותר לנגני גיטרה להסתגל לנגינה על הבוזוקי המודרני. כל זאת תוך שמירה על תכונות של הבוזוקי המסורתי, שאין בגיטרה המסורתית. הבוזוקי המודרני הפך לפופולרי בעקבות סרטי קולנוע מאמצע המאה ה-20, כמו זורבה היווני. כלי מיתר אחר, שמאפשר ליהנות גם מהיתרונות של הגיטרה המסורתית וגם מאלו של הבוזוקי המסורתי הוא הגיטרה החשמלית. זאת כשמשתמשים בסגנון הנגינה, המכונה גיטרה מזרחית.

אומרים ישנה - שיחה 10:35, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

אולי להסביר קצת מה ההבדל בין מסורתי למודרני: תוספת זוג מיתרים? Tzafrir - שיחה 11:59, 13 בפברואר 2022 (IST)

גם הצוואר שהפך דומה יותר לגיטרה. אומרים ישנה - שיחה 16:53, 13 בפברואר 2022 (IST)

קטע ממדור "הידעת" של פורטל תוניסיה, שאם נוסיף לו משפט יתאים לאוסף הכללי, אבל טרם מצאתי סימוכין למשפט זה

הקטע מפורטל תוניסיה:

אף על פי שבמבט לוויני נראה האזור של דרום תוניסיה כמדבר אופייני לצפון הסהרה, למעשה חלק גדול מדרום מערב המדינה הוא אגם מלח עצום ממדים, בשם שֹׁט אל-ג'ריד (בערבית: شط الجريد). אגם המלח רדוד מאוד וצבעו לבן-חום בהיר. האגם אינו מאפשר תנאי קיום ליצורים חיים או לצמחים, מה שיוצר שטח רחב ידיים בו אין דבר מלבד מי המלח והחול. בחורף האגם מתמלא מעט, ואולם בקיץ חלקים גדולים שלו מתייבשים וחושפים אדמה לבנה ומישורית. משום שהאזור חם מאוד ויבש מאוד, הכניסה לבני אדם אסורה פרט לסיורים מבוקרים ומודרכים. עובדה זו מעניקה לתחום האגם שקט יחסי ואי-התערבות אנושית בטבע. הנוף הייחודי של שט אל-ג'ריד התאים גם ליוצרי סרט הפולחן מלחמת הכוכבים, והם הקימו בו את סט הצילומים של כוכב הלכת הבדיוני "טטואין".

התוספת שדרושים לה מקורות:

אגם המלח נוצר לפני 6000 שנה, בהתייבשות אגם גדול בהרבה ומלא חיים, בעת שכל אזור הסהרה הפך מאזור כרי דשא ואגמים למדבר גדול מאוד ויבש מאוד.

אני יודע, שמשפט כזה נכון לגבי אגם צ'אד. אני מנחש שהוא נכון גם לגבי האגם הזה, אגם שאט אל ג'ריד. אבל ניחוש שלי, זה ממש לא מספיק. מי מצליח למצוא לזה סימוכין? 84.94.43.230 13:07, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

זהו קטע שאני כתבתי, אולם גם אני לא מצאתי מקור למשפט. לדעתי מתאים גם בלעדיו. בכל אופן, כדאי ליצור את הערך שֹׁט אל-ג'ריד. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 17:11, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

רעיון

אפשר לקחת מכאן. כמובן ללא העתקה ישירה. Valleyofdawn - שיחה 12:33, 8 בדצמבר 2011 (IST)=

מלחמת השימפנזים בגומבה

אני חושב שאפשר ליצור קטע הידעת מעניין שיתבסס על הערך מלחמת השימפנזים בגומבה. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 18:59, 18 בספטמבר 2022 (IDT)

סיכמתי קטע מהערך למדור הידעת של פורטל בעלי חיים. נראה לי שבזאת מתמצא הפוטנציאל של הרעיון. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:36, 18 במרץ 2023 (IST)

האב והבן שזכו בנובל

ג'וזף ג'ון תומסון גילה שהאלקטרון הוא חלקיק תת-אטומי. תגליתו הובילה לזכייתו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1906. למרבה האירוניה, בנו, סר ג'ורג' פג'ט תומסון, זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1937 על תגליתו שהאלקטרון הוא גם גל.

(מתוך ג'וזף ג'ון תומסון). דג קטן - שיחה 02:47, 8 ביוני 2023 (IDT)

מארי קירי זכתה פעמיים בנובל. בפעם הראשונה היא חלקה את הפרס עם עוד שני אנשים, שאחד מהם היה בעלה. אומרים ישנה - שיחה 11:37, 9 ביוני 2023 (IDT)

„מארי קירי ובעלה זכו בפרסי נובל על גילוי יסודות רדיואקטיביים. ביתה, אירן ז'וליו-קירי ובעלה זכו בפרס נובל על יצירת יסודות רדיואקטיביים מלאכותיים״.

צריך להיזהר כאן בפרטים. הזוג המבוגר זכה בפרס לפיזיקה על מחקרים בתחום הרדיואקטיביות. לאחר מותו של פייר זכתה מארי בפרס לכימיה לבדה על גילוי היסודות הרדיואקטיביים. הזוג הצעיר זכה בפרס לכימיה. כמוכן, דג קטן, יש לי בעיה עם המילה „אירוניה״. האלקטרון הוא גם גל וגם חלקיק. צריך קישור אחר שמדגיש שאין סתירה.

עוד משהו שאפשר לשלב: האב המעצבן ויליאם הנרי בראג דאג להיכלל בתוך פרס הנובל של בנו בשל העובדה שהוא ייעץ לו קצת וחשוב מכך: סיפר על כך ראשון לכל שאר העולם.

יש גם את נילס בוהר ובנו אווה בוהר. הפרס של הבן לא ממש קשור לזה של האב ונראה כמו אחד הכי משעממים. אבל זה יהיה נחמד להכניס אותו לקטע רק בשביל שכולם ידעו לקרוא לו „אווֹה״ ולא „אוֹגה״. Tzafrir - שיחה 01:30, 10 ביוני 2023 (IDT)

תודה לכם, גיליתי דברים חדשים! אפשר לאגד את כל הרעיונות לקטע על בני משפחה שזכו בנובל.

לגבי ה"אירוניה" זה ציטוט מהערך. קישרתי במילה גם לדואליות גל-חלקיק. דג קטן - שיחה 02:39, 12 ביוני 2023 (IDT)

אם כך, אולי צריך לשקול לשנות את הנוסח בערך. אני לא בטוח שכשאבא מגלה חלקיק, והבן מגלה, שזו ישות עם תכונות של חלקיק וגם של גל, יש כאן אירוניה. אני גם לא בטוח שזו שפה אנציקלופדית. צריך לראות את הפיסקה בערך עצמו, ולחשוב עליה שנית. אומרים ישנה - שיחה 13:40, 12 ביוני 2023 (IDT)

הסרה ושכתוב קטעים קיימים

עדכון של תבנית:הידעת? 16 באוקטובר 2024

תבנית הידעת של היום שגויה או למצער אינה מעודכנת: אכן, עד השנה, לא היה בנמצא אדם שזכה גם בפרס טיורינג וגם בפרס נובל (באשר הוא), מלבד הרברט סיימון. אך השנה, ממש לפני שבוע, זכה חתן טיורינג (2018) ג'פרי הינטון בפרס נובל לפיזיקה. לפיכך יש לעדכן את התבנית כדלקמן.

המצב הקיים

הרברט סיימון

החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום. עם השנים, נוסף על אלו גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. הרברט סיימון, חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע, הוא האדם היחיד שזכה בשני הפרסים גם יחד: פרס טיורינג בשנת 1975 ופרס נובל לכלכלה בשנת 1978.

הצעה 1

החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום. עם השנים, נוסף על אלו גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. הרברט סיימון, חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע, היה במשך עשרות שנים האדם היחיד שזכה בשני הפרסים גם יחד: פרס טיורינג בשנת 1975 ופרס נובל לכלכלה בשנת 1978. בשנת 2024 הצטרף אליו הפסיכולוג ומדען המחשב האנגלי-קנדי ג'פרי הינטון, שהוכרז כחתן פרס נובל לפיזיקה, 6 שנים לאחר שזכה בפרס טיורינג.

הצעה 2

החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום. עם השנים, נוסף על אלו גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. שני חוקרים בלבד זכו במרוצת השנים בשני הפרסים גם יחד: הרברט סיימון, חתן פרס טיורינג ב-1975, היה גם חתן פרס נובל לכלכלה ב-1978; ג'פרי הינטון, חתן פרס טיורינג ב-2018, הוכרז כחתן פרס נובל לפיזיקה ב-2024.

בתקווה שעוד נספיק לתקן את התבנית היום. תודה, קוונטום דוץ • שיחה 00:27, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

בעד הצעה 1. ארז האורז • שיחה 🎗 00:36, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

תודה ארז. מתייג גם את חמויישה ואת אומרים ישנה. קוונטום דוץ • שיחה 00:50, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

הסתייגות אחת: מהו בדיוק פרס יוקרתי? לדוגמה: זוכי פרס וולף רבים זוכים לאחר מכן בפרס נובל.

הערות לעתיד (לא רלונטי לניסוח היום):

• אני לא אוהב את הקישורים הרבים לערכי השנים. לדעתי זה היה נחמד אם היינו יכולים לקשר לפרס נובל לפיזיקה#2024 וכדומה.
• פרס הנובל לפיזיקה ניתן בפועל על הישג בתחום של מדעי המחשב. הפרס השנה ניתן על תרומות לשימוש בלמידת מכונה. תנאי נוסף לשימוש בלמידת מכונה היה ההתקדמות הטכנולוגית של המחשבים, וזה בעיקרון משהו מתחום הפיזיקה ולא מתחום מדעי המחשב. אבל על כך לא ניתן הפרס השנה. גם זה יכול להיות חלק מקטע נפרד.

Tzafrir • שיחה 07:58, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

הצעה 3 - נוסח שלא נצטרך לעדכן כל כמה שנים

החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום, ומשנת 1969 מוענק גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. עד שנת 2023 היה רק אדם אחד, שזכה הן בפרס נובל והן בפרס טיורינג גם יחד: הרברט סיימון, חתן פרס טיורינג ב-1975, היה גם חתן פרס נובל לכלכלה ב-1978. ג'פרי הינטון, חתן פרס טיורינג ב-2018, הוכרז כחתן פרס נובל לפיזיקה ב-2024.

אומרים ישנה • שיחה 14:43, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

„רק בפרסי נובל של שנת 2024 הוכרז לראשונה חתן פרס נובל לפיזיקה שהיה כבר חתן פרס טיוריג (הרברט סיימון).״

אם רוצים, אפשר להמשיך עם: „פרסי נובל לשנה זו הוענקו על עבודות מתחום מדעי המחשב״. אבל נראה לי שייקח זמן רב יותר לנסח משהו טוב עם זה. Tzafrir • שיחה 15:19, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

זהו, שכל הרעיון הוא לדבר רק על הראשון, ולא לעדכן את התבנית כל שנה שנתיים. אומרים ישנה • שיחה 12:44, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

שמחתי לראות שאני לא היחיד שהבחין שהקטע שגוי ושיש עוד אנשים שפועלים לעדכון ותיקון של טעויות. אני מקבל כל גרסה שמתמקדת רק בהרברט סיימון ומדגישה ששמר על תואר זה כמעט 50 שנים (ומתעלמת או שלא מרחיבה על ג'פרי הינטון).

אפשר (ואף רצוי) להוסיף קטע רק על ג'פרי הינטון מאחר שהוא אחד החלוצים של ה-AI ("הסנדק של ה-AI") ואנשים שהם לא מהתחום לא מכירים אותו. רק העובדה שהוא זכה בנובל בפיזיקה על תרומתו למדעי המחשב מפתיעה בפני עצמה. Matankic • שיחה 14:49, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

אולי נוכל לכתוב קטע מעניין על זה, שאנשים קיבלו פרס נובל לפיזיקה על עבודה שאינה בפיזיקה, בכימיה, על עבודה, שאינה בכימיה וכיוצא בזה? אומרים ישנה • שיחה 17:55, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

אומרים ישנה, השנה גם זכה דמיס הסביס בפרס נובל לכימיה על חיזוי חלבונים בעזרת AI. הוא עצמו מדען מחשב וחוקר בינה מלאכותית, ולמיטב הבנתי הוא לא כימאי. הדברים שהוא וג'פרי הינטון גילו וחקרו תרמו תרומה משמעותית לתחומים שהם עצמם לא למדו או שהם לא מתעסקים בהם באופן ישיר. וזה מפתיע, בעייני.

לצערי אני לא פנוי לכתוב הידעת על זה כי זה דורש קצת מחקר ואין לי מספיק זמן. Matankic • שיחה 03:56, 19 באוקטובר 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 17 באוקטובר - סדרה 1

הרברט סיימון

החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום. עם השנים, נוסף על אלו גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. הרברט סיימון, חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע, הוא האדם היחיד שזכה בשני הפרסים גם יחד: פרס טיורינג בשנת 1975 ופרס נובל לכלכלה בשנת 1978.

הקטע הזה מופיע היום בעמוד הראשי ולמיטב הבנתי הוא שגוי. רק השנה ג'פרי הינטון זכה בנובל בפיזיקה, לאחר שזכה ב-2018 בפרס טיורינג. ייתכן שיש עוד כאלו, לא בדקתי. ההפתעה של הקטע הזה היא שסיימון הוא היחיד שזכה בשני הפרסים. אך אם הוא לא היחיד, הקטע מאבד מההפתעה שלו. Matankic • שיחה 15:31, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

הצעה לתיקון

הרברט סיימון

החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום. עם השנים, נוסף על אלו גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. הרברט סיימון (בתמונה), חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע, היה לאדם היחיד שזכה בשני הפרסים גם יחד: פרס טיורינג בשנת 1975 ופרס נובל לכלכלה בשנת 1978. סיימון החזיק בתואר זה עד אשר בשנת 2024, כמעט 50 שנים מאוחר יותר, זכה חתן פרס טיורינג, ג'פרי הינטון, בפרס נובל לפיזיקה. והיה לאדם השני שזכה בשני הפרסים גם יחד.

מתייג את חמויישה ואומרים ישנה משום הדחיפות שבדבר. Matankic • שיחה 15:53, 16 באוקטובר 2024 (IDT)

1. אנו מחפשים נוסח, שאותו לא נצטרך לעדכן כל כמה שנים. לכן, אם נכתוב גם עם האדם הראשון שעשה זאת, וגם על השני, עוד שניים נכתוב גם על השלישי, עוד חמש שנים על הרביעי... יש להפסיק את הדיון אחרי הראשון.

2. העובדה, ש50 שנה היה רק זוכה בודד בשני הפרסים, מעניינת. העובדה שאחר כך צץ עוד אחד, ואחר כך עוד אחד, כבר לא מעניינת. לפחות לא מספיק מעניינת עבור קטע "הידעת?". אומרים ישנה • שיחה 12:48, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

תיקנתי, אני חושב שלא נצטרך לתקן את הנוסח החדש. בברכה, Matankic • שיחה 14:35, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 21:49, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

בעד חמויישֶה • שיחה 15:39, 18 באוקטובר 2024 (IDT)

הסרה (או שכתוב) של תבנית:הידעת? 15 באוקטובר - סדרה 1

מאז נכתב הקטע זכתו נשים נוספות באוסקר, ועוד אישה אחת לפחות הייתה מועמדת. מכיוון ששכתוב הקטע ואיזכור הנשים הנוספות כבר יוציא את העוקץ מהקטע (לדעתי), עדיף למחוק. חמויישֶה • שיחה 09:31, 9 באוקטובר 2024 (IDT)

צריך להוסיף שם את המילים "נכון לשנת", ולהציג את המידע באחוזי נשים מכלל הזוכים והמועמדים. לא במספרים מוחלטים. אומרים ישנה • שיחה 20:15, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

לדעתי לקטע היה קאץ' כל עוד הייתה זוכה אחת בלבד. עכשיו כשיש לפחות 3 זוכות, ולא יודע כמה מועמדות (שתיים נוספות?) זה כבר פחות מיוחד. אני בכל אופן לא עומד לשבת על הסטטיסטיקה של כמה נשים לעומת כמה זוכים סה"כ, כמה מועמדות לעומת כמה מועמדים סה"כ, וכמה נשים זכו גם בגלובוס. חמויישֶה • שיחה 16:35, 13 באוקטובר 2024 (IDT)

מה הבעיה לכתוב, שמשנת 1927 (השנה הראשונה בה חולק הפרס) ועד שנת 2007, זכו בו גברים בלבד? שום סטטיסטיקה, שום עדכונים שוטפים. אומרים ישנה • שיחה 21:55, 13 באוקטובר 2024 (IDT)

אחלה. אין בעיה. אבל צריך לשכתב את כל הקטע, כולל החלק שמדבר על גלובוס הזהב ובאפט"א (שגם בהם זכו כבר שתי נשים נוספות). חמויישֶה • שיחה 14:42, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

המצב הקיים

קתרין ביגלו, האישה היחידה שזכתה בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר

ברוב הקטגוריות הבולטות של פרס אוסקר קיימים שני פרסים, המחולקים לפי מגדר - לגברים ולנשים; כך הוא הדבר בפרסים לשחקן ולשחקנית הטובים ביותר, וכן גם עבור שחקן המשנה ושחקנית המשנה.
עם זאת, בקטגוריה היחידה הנוספת שמוקדשת ליוצר ולאו דווקא ליצירה - פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר - אין הפרדה שכזו. בפרס זכתה אישה פעם אחת בלבד - קתרין ביגלו, ורק שלוש נוספות היו מועמדות לו: לינה ורטמילר, ג'יין קמפיון וסופיה קופולה. כך גם בפרסי קולנוע חשובים רבים אחרים, כגון פרס באפט"א הבריטי: קתרין ביגלו הייתה האשה היחידה שזכתה, ומלבדה הייתה מועמדת אליו סופיה קופולה. בפרס גלובוס הזהב זכתה אישה אחת - ברברה סטרייסנד בשנת 1983, ומלבדה גם קופולה, קמפיון וביגלו היו מועמדות.

שכתוב

קתרין ביגלו, האישה היחידה שזכתה בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר

ברוב הקטגוריות הבולטות של פרס אוסקר קיימים שני פרסים, המחולקים לפי מגדר - לגברים ולנשים; כך הוא הדבר בפרסים לשחקן ולשחקנית הטובים ביותר, וכן גם עבור שחקן המשנה ושחקנית המשנה. עם זאת, בקטגוריה היחידה הנוספת שמוקדשת ליוצר ולאו דווקא ליצירה - פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר - אין הפרדה שכזו. משנת 1927, השנה הראשונה בה חולק הפרס, ועד שנת 2007, זכו בו גברים בלבד. רק בשנת 2008 זכתה בפרס אישה לראשונה – קתרין ביגלו. כך היה גם בפרסי קולנוע חשובים רבים אחרים, כגון פרס באפט"א הבריטי. בפרס גלובוס הזהב, המחולק משנת 1944, זכתה אישה לראשונה בקטגוריית הבימוי כבר בשנת 1983 – ברברה סטרייסנד, ועד שנת 2019, היא גם הייתה האישה היחידה שזכתה בו.

אומרים ישנה • שיחה 22:27, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

אגב, אם כבר פותחים את הנושא לדיון, אולי אחוז הנשים והגברים בין השחקנים די דומה, אבל אחוז הגברים והנשים בין הבמאים שונה מאוד? אומרים ישנה • שיחה 22:33, 14 באוקטובר 2024 (IDT)

נוסח מעמיק יותר

ברוב קטגוריית פרס האוסקר, לא מוכרז זוכה אישי. כך למשל הדבר עם הפרס לסרט הטוב ביותר, לפס הקול המקורי, או לעיצוב תלבושות הטובות ביותר. אולם בקטגוריות לשחקן, לשחקנית, לשחקן המשנה, לשחקנית המשנה, ולבמאי הטובים ביותר, דווקא כן מוכרז זוכה אישי. בארבע הקטגוריות האישיות הראשונות יש הפרדה מגדרית, ולכן בכל שנה מספר הגברים והנשים, המקבלים פרס אוסקר על משחקם, שווה. אך במשך שמונים השנים הראשונות לחלוקת הפרס על הבימוי, זכו בו גברים בלבד. האישה הראשונה שזכתה בו הייתה קתרין ביגלו (בתמונה), בשנת 2008. באותה שנה, ביגלו הייתה גם הבימאית הראשונה, שזכתה בפרס באפט"א, המקביל הבריטי. אומנם בקטגוריית הבמאי הטוב של פרס גלובוס הזהב זכתה לראשונה אישה, ברברה סטרייסנד, 25 שנים קודם לכן, אך היא נשארה האישה היחידה שזכתה בזה עד שנת 2019. האם ועדות הפרסים החשובים בענף הקולנוע מפלות נשים? לא בטוח.

הקטגוריה הגמישה, פרס אוסקר לשם כבוד, ניתנת לרוב באופן אישי. אומנם מספר הגברים שזכו בה עולה בבירור על מספר הנשים שזכו בה, אך בכל עשור זכו בה גם נשים. הזוכות הן נשים בשלל מקצועות הקולנוע, רובן שחקניות. אם כי במאית זכתה בו לראשונה רק בשנת 2017 - מאה שנים אחרי תחילת חלוקתו.

אומרים ישנה • שיחה 13:42, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

עכשיו זה מסורבל מדי. חמויישֶה • שיחה 15:47, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

ועכשיו?

קתרין ביגלו, האישה היחידה שזכתה בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר

בקטגוריית פרס האוסקר לבמאי הקולנוע הטוב ביותר, זכתה לראשונה אישה (קתרין ביגלו, בתמונה), רק בשנת 2008 - שמונים שנה לאחר שנוסד. גם בקטגוריית הבימוי של פרסי קולנוע שנתיים יוקרתיים אחרים, כמו גלובוס הזהב ובאפט"א, זכיית נשים הייתה נדירה ביותר במשך עשורים רבים. ברוב קטגוריות האוסקר האחרות, קשה לבדוק שוויון מגדרי, כי בתחום המשחק יש קטגוריות נפרדות לנשים ולגברים, וכמעט כל שאר הקטגוריות אינן אישיות. למשל, פרס אוסקר לאפקטים ניתן לכל העוסקים בעניין בסרט מסוים. אולם בקטגוריה הגמישה, פרס אוסקר לשם כבוד, יש לרוב זכיה אישית. אומנם מספר הגברים שזכו בה עולה בבירור על מספר הנשים שזכו בה, אך בכל עשור זכו בה גם נשים. אם כי במאית, זכתה בה לראשונה רק בשנת 2017 - מאה שנים אחרי שנוסדה.

אומרים ישנה • שיחה 12:35, 17 באוקטובר 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 9 בספטמבר 2024

הקטע היומי שגוי. הרחבתי על כך בדף השיחה של הערך. כפי שהערתי בעבר על שגיאות שהועתקו לקטעי הידעת מערכי ויקיפדיה, רצוי מאד לבדוק ביסודיות את הסימוכין לערך לפני שיוצרים ממנו קטע הידעת הנחשף לרבבות קוראים. תודה ויום טוב, ליאור पॣ • ו' באלול ה'תשפ"ד • 12:48, 9 בספטמבר 2024 (IDT)

האמת היא שהקטע היה מדהים מדי... חמויישֶה • שיחה 14:16, 9 באוקטובר 2024 (IDT)

השאלה היא לא אם אתה כתבת בדף השיחה של הערך, שהערך שגוי. השאלה היא אם שכנעת את העורכים לשנות את דף הערך. (או אם שינית את דף הערך, עם נימוק, ואיש לא התווכח איתך שם). אומרים ישנה • שיחה 20:22, 10 באוקטובר 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 440

שגויה, הוא רק מונה להקים ממשלה. אייל • שיחה 22:33, 20 באוגוסט 2024 (IDT)

זו התבנית:

מרדכי נורוק

מרדכי נורוק, שהיה רב, חבר תנועת המזרחי וכיהן כשר הדואר הראשון של מדינת ישראל כיהן במשך שנים כחבר הסאימה, הפרלמנט של לטביה. ב-1926 הצליח "גוש המיעוטים" בראשותו להפיל את הממשלה הלטבית ונורוק כיהן כראש ממשלה בפועל למשך זמן קצר.

מה בדיוק התיקון שאתה מציע?

תודה. אומרים ישנה • שיחה 13:48, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

אני מציע למחוק את התבנית. אייל • שיחה 09:33, 22 באוגוסט 2024 (IDT)

היו על זה דיונים בזמנו. כרגע זה מה שכתוב בפתיח הערך. כדאי לדון במקורות ולדייק אותם. שימו לב לכתבה של עופר אדרת בקישורים החיצוניים. ‏עמיחי • שיחה 10:17, 22 באוגוסט 2024 (IDT)

בואו נחשוב על המקרה הרע ביותר. נניח, שהאיש לא היה שום דבר קרוב לראש ממשלה בלטוויה. האם העובדה, שהאיש עמד בראש מפלגה, בשני פרלמנטים, של שתי מדינות שונות, מצדיקה קטע "הידעת"? אומרים ישנה • שיחה 13:38, 22 באוגוסט 2024 (IDT)

@Atbannett אני הוספתי את הקטע הזה בעקבות ה"הידעת".
הוא בעצמו מתאר את זה כאן כ"עניין ההרכבה נמסר לנורוק"... אייל • שיחה 21:04, 22 באוגוסט 2024 (IDT)

אני לא קולט איפה כתוב שם "ראש ממשלה". וגם אם כן כתוב, זו עדות עצמית. אני חושב, שאפשר לקצץ מהקטע את חצי המשפט האחרון. אומרים ישנה • שיחה 13:35, 24 באוגוסט 2024 (IDT)

@אומרים ישנה זהו בדיוק, לא כתוב שם, ולכן ה"הידעת" מיותר. אייל • שיחה 22:02, 24 באוגוסט 2024 (IDT)

נעזרתי בספריית ויקיפדיה, כדי לגשת לכתבה של עופר אדרת, וכך נאמר בה: "כיהן, לזמן קצר, על תקן ממלא מקום ראש ממשלת לטביה, מולדתו... ב-1926, כראש גוש המיעוטים שהפיל את הממשלה, הנשיא הטיל עליו להרכיב ממשלה. כך, באופן זמני, מצא עצמו בתפקיד המקביל לממלא מקום ראש ממשלה. כך נכתב עליו לימים באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, על סמך עיון בזיכרונותיו שהעלה על הכתב: "בסוף 1926 ארגן התקפה מרוכזת של צירי המיעוטים, שהפילה את הממשלה הריאקציונית, והנשיא הטיל עליו להרכיב ממשלה חדשה. כדי להראות שהמלחמה היתה לא לשם חטיפת תיקים אלא ליצירת ממשלה דמוקרטית, סירבו המיעוטים להיכנס לממשלה, והרב נורוק הרכיב ממשלה של סוציאל-דמוקרטים ואזרחים פרוגרסיביים שנקראה על שמו, והוא ניהל אותה במשך שנה ורבע של קיומה. זאת היתה הממשלה הדמוקרטית היחידה בלטביה, והתקינה חוקים טובים בענייני אזרחות ורכישת קרקעות וחינוך לאומי למיעוטים, שהיו לטובת היהודים". במקורות אחרים, עם זאת, הוא מוזכר כמי שהקים את הממשלה, אך העביר את הנהגתה לפוליטיקאי אחר, ולא המשיך לעמוד בראשה. בכתבה ב"מעריב" מ-1952 הוא זכה לכותרת: "מראש הממשלה בלטביה לשר בישראל", עם מינויו לשר הדואר. בכתבה נכתב, בין היתר, כי "תוך כדי משבר, נתגלגלה הזכות לנורוק, להרכיב ממשלה חדשה". עוד נכתב כי יהודי לטביה "היו גאים מאוד ושאבו רוב נחת ממנהיגם שעלה לגדולה". עם זאת, מצוין שם כי "הוא עצמו הסתלק מיד מתפקיד ראש הממשלה". חרף זאת, נקראה הממשלה על שמו, "ממשלת נורוק", "כעקיצות מטעם האופוזיציה הימנית"."

אז איך כדאי לנסח את זה? ‏עמיחי • שיחה 22:21, 24 באוגוסט 2024 (IDT)

אין סיבה לנסח, כל עוד הוא לא היה ראש ממשלה זה לא מצדיק הידעת. אייל • שיחה 01:05, 25 באוגוסט 2024 (IDT)

בערך עצמו צריך לפרט את עשייתו הפוליטית בלטוויה, כמפורט פה, ולקשר לסימוכין. בקטע הידעת יש לכתוב "והיה בעל תפקיד מפתח בהרכבת ממשלה שם." מותר לכתוב קטעי "הידעת" גם על אנשים, שלא היו ראשי ממשלות. אומרים ישנה • שיחה 17:30, 25 באוגוסט 2024 (IDT)

פורטל:היסטוריה/הידעת?/129 לא מעודכן

הקטע

טאפר

צ'ארלס טאפר (בתמונה) כיהן כראש ממשלת קנדה במשך 69 ימים בלבד. הוא מונה כממלא מקום של מקנזי בוול, אך זמן קצר לפני השבעתו, הוכרז כי בקרוב ייערכו בחירות, ובהן הוא הפסיד. ויליאם הנרי הריסון היה נשיא ארצות הברית למשך חודש, כי נפטר מדלקת ריאות, בה חלה במהלך נאום השבעתו. תקופת כהונתו הייתה ארוכה מאד יחסית לחמשת הימים בהם כיהן ויקטור בריילובסקי כשר בממשלת ישראל. גם בחמשת הימים שבהם כיהן כשר, הוא לא זכה להיכנס ללשכתו, עקב שרפה שפרצה בבניין. אנשים נוספים שכיהנו תקופה קצרה מאד בתפקידם היו פדרו לסקוראין שכיהן כנשיא מקסיקו לפחות משעה, דיזודאדו קאבלו שכיהן כנשיא ונצואלה מספר שעות ומלך צרפת לואי התשעה עשר שמלך כעשרים דקות בלבד.

לא מעודכן, כיוון שליז טראס כיהנה כראש ממשלת בריטניה במשך חמישים יום בלבד. איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 15:16, 15 באוקטובר 2023 (IDT)

טכנית, אין שום פרט ספציפי בקטע שאינו מעודכן, כי זה שליז טראס הייתה ראש ממשלה לאיזה אפס יום לא סותר שום דבר שכרגע כתוב בקטע. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 21:06, 15 באוקטובר 2023 (IDT)

ובכל זאת, זה פרט חסר. אפשר להתעלם ממנו, ואפשר להוסיף אותה או להחליף את צ'ארלס טאפר בליז טראס. איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 01:40, 16 באוקטובר 2023 (IDT)

קטע "הידעת" לא אמור לסקור נושא שלם. הוא נותן פרטים אחדים, שממחישים אנקדוטה. האם הפרט על ליז טראס יעזור להמחיש פה משהו? אומרים ישנה - שיחה 19:49, 22 באוקטובר 2023 (IDT)

לדעתי, אם כבר מזכירים מישהו שכיהן זמן קצר, עדיף להזכיר את ראש הממשלה יגאל אלון, ולא את השר ויקטור בריילובסקי. אביתר ג' • שיחה • 18:48, 25 בינואר 2024 (IST)

איש עיטי, אני מסכים שהקטע אנכרוניסטי, ואין שום טעם להתייחס לצ'ארלס טאפר שהוא כבר לא משהו מיוחד. מציע למי שמעוניים בכך לעדכן את הקטע. מכיוון שהקטע לא שייך לפורטל הידעת הכללי, הדיון הזה לא שייך לכאן ואני מארכב אותו. חמויישֶה • שיחה 10:58, 28 באוקטובר 2024 (IST)

בהשוואה לפורטל:להט"ב/הידעת?/39 התבנית:הידעת? 455 מחמיצה את הפואנטה

מהקטע של האוסף הכללי, בניגוד לקטע של הפורטל, לא מובן בכלל מה מיוחד בנאצים, בניגוד לסתם שמרנים. אני מציע הרחבה קלה של הקטע מהאוסף הכללי.

פורטל:להט"ב/הידעת?/39:

סעיף 175 היה הסעיף בחוק העונשין הגרמני שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים. חוקים דומים התקיימו במדינות רבות בעולם, ובחלקו עדיין קיימים. אולם זה הגרמני ידוע לשמצה בשל השימוש שעשה בו המשטר הנאצי לכליאת הומוסקסואלים במחנות ריכוז, סירוסם והמתתם.

הנאצים שינו את הסעיף, והרחיבו את תחולתו. הם שינו את ההגדרה מ'עבירה' ל'פשע', ובכך הגדילו את העונש הפוטנציאלי לחמש שנות מאסר. כמו כן הם הסירו את הביטוי 'שלא כדרך הטבע', שנתפס כמתייחס למין אנאלי בלבד. כדי לעבור על החוק, מספיק היה לגרום ל'פגיעה בחוש הבושה', כך שלא היה צורך אפילו במגע כלל - אפילו מבט לא צנוע עלול היה להביא להרשעה. שינוי החוק הביא לעלייה תלולה במספר המעצרים.

חלק גדול מהאסירים שנכלאו במחנות ריכוז בעוון הומוסקסואליזם, לא זכו לפיצויים מממשלת גרמניה, כי הם נחשבו לפושעים. יתרה מזו, חלק מהאסירים ששרדו את המחנות נשלחו לכלא, לסיים את תקופת מאסרם על פי סעיף 175.

תבנית:הידעת? 455:

בניגוד לקורבנות אחרים שנכלאו על ידי השלטון הנאצי, הומוסקסואלים המשיכו להיחשב בגרמניה כעבריינים וכפורעי חוק גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה. סעיף 175 לחוק הפלילי הגרמני, משנת 1870, שאסר על יחסי מין בין גברים, נותר בתוקף עוד שנים ארוכות לאחר תום המלחמה. חוק זה בוטל בגרמניה המערבית ובגרמניה המזרחית רק בסוף שנות השישים, אם כי בגרמניה המזרחית הפסיק החוק להיאכף ב-1957. נוסף על הדחייה החברתית והחקיקה המפלה כלפיהם, נותר בעינו גם הרישום הפלילי מתקופת המלחמה, אשר סיווג אותם כעבריינים, ופגע בזכויותיהם למשך יתרת חייהם. מעבר לכך, גרמניה המערבית סירבה לתת פיצויים למי שנכלאו במחנות הריכוז בעוון הומוסקסואליות. רק בשנת 2002, כעבור יותר מחמישים שנה, הודיע הפרלמנט הגרמני על חנינה כללית להומוסקסואלים שהורשעו בתקופת השלטון הנאצי, וביקש את סליחתם.

תודה! אומרים ישנה - שיחה 11:07, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

כדאי להוסיף בקטע שמופיע בדף הראשי משפט על השיטה של כליאה, מחנות ריכוז, סירוס והמתה. השאר בסדר גמור. עניין העבירה/פשע לא משנה כל-כך ודקויות אופן ביצוע ה"פשע" גם לא חשובות מספיק. חמויישֶה • שיחה 11:04, 28 באוקטובר 2024 (IST)

הניסוח של החצי הראשון של תבנית:הידעת? 412 לא בהיר מספיק

הקטע עצמו טוב. אבל לקח לי זמן להבין את חציו הראשון, כי הוא כתוב בלקוניות, ובמושגים, שדובר עברית מצוי לא מכיר. צריך להבהיר את המושגים האלו בקטע עצמו. כמו כן, הקטע לא מכיל שום תמונה. תמונה הייתה מסייעת בהבנה. הנה הקטע:

סמלו של הבישוף הסיני פטר וו ג'ו'נוויי עם גאלרו סגול

בהרלדיקה כנסייתית מופיע כובע הגאלרו בשלטי אצולה אישיים רבים, כשצבעם ומספר הגדילים שלהם משתנה בהתאם לדרגת איש הכמורה נושא השלט. בעוד שהתקנה קובעת שגאלרו של בישוף וארכיבישוף יהיה בצבע ירוק, בישופים סינים נמנעים מכך וחובשים גאלרו סגול או כחול במקום. הסיבה לכך היא שבסינית הביטוי "חובש כובע ירוק" משמעו בעל שנבגד על ידי אשתו.

תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:16, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

תבנית:הידעת? 427 - הקטע מאוד לא נכון

על פי הקטע, כל יצור חי, שיש לו אנזים טלומרז, תיאורתית, לא מזדקן. הצרה היא, שגם תיאורתית, זה לא נכון. מחסור בטלומרז, שהוא מחסור משותף לחלק גדול מאוד מתאי היצורים הרב תאיים, בהחלט תורם להזדקנות. אבל המחסור הזה הוא רק אחת מסיבות רבות להזדקנות. ממש ממש לא הסיבה היחידה. לכן הקטע ראוי למחיקה. צר לי. 84.94.43.230 19:29, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

זה לא מה שאני הבנתי מהקטע. לדעתי זה אכן לא משתמע. אני הבנתי שהלובסטר לא מזדקן כי כל התאים שלו מייצרים טלומראז. לא הבנתי את הכלל שכל יצור שיש לו טלומראז לא יזדקן. חמויישֶה - שיחה 12:17, 6 בדצמבר 2021 (IST)

לטעון שתא שמייצר טלומרז לא מזדקן לעולם זו שגיאה. לתא שמייצר טלומרז יש סיבה אחת פחות להזדקן. אבל עדיין יש לו מאה סיבות אחרות כן להזדקן. אומרים ישנה - שיחה 16:28, 10 במאי 2022 (IDT)

מסכים. אבל הקטע מתבסס על הערך טלומראז ונראה שהערך לא מעודכן. Tzafrir • שיחה 11:00, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

קטע "הידעת" זה נשען באופן שגוי ביותר על ערך המקור. לפי הערך, טלומרז קצר מאיץ הזדקנות בעכברים וכנראה בכל היצורים החיים. איפשור לטלומרז לגדול מחדש מאריך חיים בערברים ואולי גם בעוד יצורים חיים רבים. אולי. טלומרז שיכול לגדול לנצח הוא אחת הסיבות לחיי נצח של תאים סרטניים, ובשיחת חולין, המדען אפילו לא מדבר על חיי נצח בבני אדם. אין בערך שום טענה, שמוטציה שתאפשר לטלומרז לגדול לנצח תיתן לאדם חיי נצח. זה פשוט לא קיים בערך. אומרים ישנה • שיחה 20:41, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

שיפור/הסרה לתבנית:הידעת? 13 ביוני 2021

חבר הכנסת שמואל רכטמן לא התפטר מהכנסת עם הרשעתו, ואף יצא להצבעות בכנסת מהכלא,בהסעה על חשבון המדינה. זאת כנראה העובדה ששווה הידעת, ולא העובדה שבהודו זה קורה גם היום (אם כי אפשר להזכיר אותה). מציע להוסיף משפט ברוח המשפט הראשון בפסקה הזאת באמצע הטקסט, במקום הטענה שהוא התפטר. Le Comte - שיחה 01:05, 13 ביוני 2021 (IDT)

מסכים שמתבקש לתקן. חמויישֶה - שיחה 13:30, 13 ביוני 2021 (IDT)

מציע את הנוסח הבא:

בפרלמנט ההודי כיהנו חברים שהורשעו בפשעים חמורים, כרצח וסחיטה, והיו גם כאלו שנבחרו לתפקידם בעודם בכלא. כמה אסירים אף שוחררו מהכלא על מנת שיוכלו להשתתף בהצבעות חשובות. בישראל, שמואל רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בעברה פלילית ונדון למאסר. לאחר שנכלא עוד נדון הערעור שהגיש על הרשעתו בפני בית המשפט העליון. בזמן הזה הוא עדיין היה חבר הכנסת וקיבל הסעות מטעם המדינה מהכלא להצבעות בכנסת. לאחר שנדחה ערעורו הוא נענה לדרישתם של חברי סיעתו והתפטר מהכנסת.

עם כמה שינויי ניסוח:

בפרלמנט ההודי כיהנו חברים שהורשעו בפשעים חמורים, כרצח וסחיטה, והיו גם כאלו שנבחרו לתפקידם בעודם בכלא. כמה אסירים אף שוחררו מהכלא על מנת שיוכלו להשתתף בהצבעות חשובות. בישראל, שמואל רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בעברה פלילית ונדון למאסר. לאחר שנכלא עוד נדון הערעור שהגיש על הרשעתו בפני בית המשפט העליון. בזמן הזה הוא עדיין היה חבר הכנסת והוסע מהכלא, על חשבון המדינה, להצבעות בכנסת. לאחר שנדחה ערעורו הוא נענה לדרישתם של חברי סיעתו והתפטר מהכנסת.

Le Comte - שיחה 22:02, 17 ביוני 2021 (IDT)

יש לנו ערך על הפרלמנט ההודי. כמוכן, Le Comte מה המקור למידע על חברי פרלמנט שם שכיהנו בעודם בכלא? יש לנו ערך שמתייחס לכך? יש לנו ערכים על שני בתיו. לפי הערך, כדי להיבחר לבית התחתון, לוק סבהה, המועמד צריך להיות, בין השאר, ללא עבר פלילי. אבל זה לא מצוין לגבי הבית העליון (רג'יה סבהה). Tzafrir • שיחה 11:11, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

טעון בדיקה. בלוק סבהה הנוכחי נבחרו שני חברים אשר נמצאים בבתי כלא: Amritpal Singh ו־Engineer Rashid. אפשר לראות קצת דיון בכתבה הזאת, ואם הבנתי נכון עצירים יכולים להיבחר (לא אסירים), בגלל שניתן להגיש מועמדות בידי שליח. איש עיטי - הבה נשיחה 23:06, 5 בספטמבר 2024 (IDT)

מאחר שהדיון מתנהל שלוש שנים אחרי שהחל, אני מבקש להזכיר את העניין החשוב: הידעת הזה שגוי באופן יסודי, בגלל שבניגוד מוחלט לנרמז בו, רכטמן יצא אף יצא מהכלא להצבעות בכנסת. זה שווה לבדו הידעת אף בלי הזכרת הודים כלל.

אני לא יודע מה המקור לעניין ההודי, לא אני כתבתי את הידעת הזה. Le Comte • שיחה 14:28, 11 באוקטובר 2024 (IDT)

שיפור/הסרה לתבנית:הידעת? 13 במאי 2021

ההסבר לפיו מטאוריטים זעירים "כמעט שלא מתחממים בגלל שטח הפנים הקטן שלהם" נשמע לא סביר. ככל שנפחו של גוף קטן יותר, כך עולה שטח הפנים שלו. על כן יש לחשוד באחת משתיים: (1)מטאוריטים זעירים לא מהווים את רוב החומר המגיע מחוץ לאטמוספירה. (2)ישנה סיבה אחרת לכך שמטאוריטים זעירים מהווים את מרבית החומר המגיע מחוץ לאטמוספירה (אולי פשוט יש יותר מהם, כמותית?) בכל מקרה, לדעתי ראוי להשהות את ערך "הידעת?" הנ"ל עד לתיקון. כמובן, אם אני שוגה - אשמח להסבר.

Orcohensa - שיחה 10:28, 13 במאי 2021 (IDT)

צודק לחלוטין. יש לשנות את "ואלו כמעט ואינם מתחממים" ל"ואלו מתחממים עד אידוי". אומרים ישנה • שיחה 20:44, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

בקשה לשיפור ניסוח לתבנית:הידעת? 15 בינואר - סדרה 1 / תבנית:הידעת? 15 בינואר 2013

אסמן את התוספות המבוקשות בין סוגריים משולשים, ואת המחיקות המבוקשות בפונט מחוק

הכתובת MAHANAIM על בית מחניים "השני" והכתובת מחניים על בית אוסישקין, בית מחניים "השלישי"

בירושלים עומדים שלושה מבנים שנקראים בית מחניים<, וחוץ משמם, יש עוד קשר ביניהם>. <הראשון נקרא גם> בית נבון ביי <, ו> הוא אחד הבניינים הראשונים <שנבנו> מחוץ לחומות. הבית נבנה ברחוב הנביאים בשנת 1869 כבית מגורים עבור מוסד מיסיונרי, ונקרא בהתחלה בית מחניים על פי בראשית, ל"ב, ג': "ויאמר יעקב... ויקרא שם-המקום ההוא מחנים". ב-1873 עבר הבית לידי בנקאי שווייצרי בשם יוהאנס פרוטיגר. ב-1885 מכר פרוטיגר את הבית ליוסף נבון ביי, יוזם ובונה מסילת הרכבת יפו–ירושלים. פרוטיגר בנה באותו רחוב בית מפואר יותר, וקרא גם לו בית מחניים. חלפו ימים ובבית השני התגורר בשכירות מנחם אוסישקין, מנהל הקרן הקיימת לישראל. ב-1927 דרש הנציב העליון הרברט פלומר לפנות את הבית <, משום> לאחר שמשכנו במתחם אוגוסטה ויקטוריה נפגע ברעידת אדמה. אוסישקין עבר לשכונת רחביה וקרא לביתו החדש גם כן בשם "בית מחניים".

77.126.47.139 09:39, 7 בפברואר 2021 (IST)

אפשר, בבקשה, לקבל איזו שהיא התייחסות לסוגיה הפשוטה הזו? אני לא רוצה לשנות ניסוח קטע קיים רק על דעת עצמי. תודה. אומרים ישנה • שיחה 20:47, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 14 בפברואר - סדרה 2 צריכה פירוט נוסף, כי לא מופיעים בה הפרטים הפיקנטיים

הנוסח כיום:

סמל צה"ל

בראשית ימי מדינת ישראל, נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ: במקרה של אברי אלעד, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה "העסק הביש", ובמקרה של מרדכי קידר, אשר הורשע בשוד וברצח של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה.

אני מציע:

סמל צה"ל

בראשית ימי מדינת ישראל, נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ. אברי אלעד, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה "העסק הביש", גויס בזכות העובדה שהודח שוב ושוב מיחידות עילית בצה"ל, בשל גנבות, הברחות, מכירה בשוק השחור והוראת צניחה, למרות שמעולם לא צנח בעצמו. מרדכי קידר, אשר הורשע בשוד וברצח של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה, גויס בזכות העובדה, שהיה חשוד בשוד בנק בעפולה ורצח בחדרה.

77.126.39.133 00:06, 4 בפברואר 2021 (IST)

בעד. דג קטן - שיחה 22:00, 15 בפברואר 2023 (IST)

@חמויישה לדעתי התיקון טוב, מה דעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:18, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

אני לא בטוח שהניסוח "גויס בזכות" הוא מדוייק. אולי עדיף "גויס למרות העובדה שהודח..." ו"גויס למרות העובדה שהיה חשוד בשוד...". חמויישֶה - שיחה 10:37, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

אם חיפשו בכוונה עבריינים, אז הם גוייסו בזכות עבריינותם. לא למרותה. אומרים ישנה - שיחה 22:20, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

הנוסח החדש נראה עדיף. לקשר גם ליחידה 131? Tzafrir • שיחה 11:18, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

אני לא מצליח לחשוב על קישורית לשם, שלא תפגע ברצף הקריאה. תודה. אומרים ישנה • שיחה 13:53, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 3 בדצמבר - סדרה 2 צריכה להתמקד יותר בפרטים חשובים, ופחות בטפל

הנוסח כיום:

חזירה וחזירון

ארצות הברית ובריטניה כמעט שיצאו למלחמה בשנת 1859 על השליטה באיי סן חואן הסמוכים לאי ונקובר שבמערב קנדה (שהייתה אז טריטוריה של הכתר הבריטי, סמוך לגבול הימי המפריד בינה לבין ארצות הברית). תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שגורם ההסלמה היה חזיר רעב. החזיר, שהיה שייך לאזרח אירי, אכל פקעות בגן הירק של חוואי אמריקני, והחוואי ירה בו למוות. השלטונות הבריטיים רצו לאסור את החוואי, ובתגובה הזעיקו החוואים את הצבא האמריקני לעזרה.

אני מציע:

חזירה וחזירון

אחד המקומות הבודדים, שבהם מתירה ארצות הברית לעובדיה להניף דגל זר בתחומה, הוא פארק באיי סן חואן. שומרי הפארק מניפים שם כל בוקר את דגל בריטניה, מעל שחזור מחנה צבאי של אלפי חיילים מצבא בריטניה, שהתקבצו שם בשנת 1859, כשקנדה עדיין הייתה חלק מהאימפריה הבריטית. הם התקבצו שם מול צבא ארצות הברית, בעקבות תקרית גבול, שכמעט התפתחה למלחמה. בתקרית זו נורה למוות תושב ארצות הברית, שפלש לחווה של תושב קנדה, וחמס את רכושו. תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שהפולש היה חזיר מחווה של איכר אמריקני. הרכוש החמוס היה תפוחי אדמה.

77.126.125.207 12:48, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

הפתיחה טובה, אבל אני ממש מתנגד לסיום. אני לא אוהב להטעות את הקוראים. חמויישֶה - שיחה 12:38, 10 בינואר 2021 (IST)

מה בדיוק מטעה? 77.126.6.26 11:29, 29 בינואר 2021 (IST)

האם תוכל לתת, בבקשה, נוסח שיכיל רק את השיפור שאתה מזהה בפתיחה, ולא יכיל את שינוי הסוף? תודה. אומרים ישנה • שיחה 21:10, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תיקון או הסרת תבנית:הידעת? 042

הקטע מספר על הליך ההדחה של הנשיא ג'ונסון שבזמנו היה היחיד שעבר הליך הדחה מלבד קלינטון. בניגוד לקלינטון שעבר הליך הדחה בגלל שערוריית פרשיית מוניקה לוינסקי, הליך ההדחה של ג'ונסון היה בעיקרו פוליטי. היום כבר יש נשיא נוסף שעבר הליך הדחה, וגם הוא עשוי להיתפס כפוליטי. הקטע לא יכול להשאר בנוסחו הנוכחי (כי יש נשיא נוסף שעבר הליך הדחה), ואולי אף צריך להמחק לגמרי כי ג'ונסון כבר לא ייחודי. חמויישֶה - שיחה 10:46, 2 ביוני 2020 (IDT)

אפשר לכתוב שלפני המאה העשרים ואחת, היה תהליך הדעה בודד. 77.126.45.99 14:46, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

זה גם לא נכון. היו שניים. דעתי מתחזקת שהקטע צריך להמחק. חמויישֶה - שיחה 12:41, 10 בינואר 2021 (IST)

מחק וזהו. חצופים השמאלנים, שניסו להדיח את טראמפ. בגללם הלך לנו קטע "הידעת" בוויקיפדיה. (ציניות והומור). תודה. אומרים ישנה • שיחה 21:13, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תיקון תבנית:הידעת? 23 בדצמבר - סדרה 2

על פי המפה המופיעה בערך אוזבקיסטן, אוזבקיסטן גובלת בקזחסטן ותורקמניסטן, שתי מדינות ששוכנות לחוף הים הכספי. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 08:11, 31 בדצמבר 2018 (IST)

הערך מדינה ללא מוצא לים מזכיר בפירוש אגן ניקוז פנימי שלא נחשב לצורך העניין כים ונותן כאחת הדוגמאות את הים הכספי. Tzafrir - שיחה 14:15, 31 בדצמבר 2018 (IST)

אבל לפי ההגדרה הזו גם אזרבייג'ן היא ללא מוצא לים, והיא מקיפה את הספק–מדינה נגורנו קרבאך. הוספתי לרשימה בערך (כי היא כבר הופיעה ברשימה הכללית ששם). האם יש טעם לעדכן את הקטע? Tzafrir - שיחה 15:22, 31 בדצמבר 2018 (IST)

טוב, זה כבר לא רלוונטי, כי נגורנו קראבך הפסיקה להתקיים במציאות ולכן היא כבר לא חסרה ברשימה... ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 11:18, 5 באפריל 2024 (IDT)

אפשר לסגור? Tzafrir • שיחה 11:19, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 7 במרץ 2018

קטע חסר כל סימוכין ומלא באי דיוקים (בלשון המעטה).

• "בפועל, היה זה זן די נחות של החיטה" - באיזה מובן 'נחות' ומי טוען כך?
• "לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה" - קצת מחקר היסטורי על הפרסום שקיבל אהרנסון בעקבות הגילוי (אפשר להתחיל בויקיפדיה האנגלית) יאפשר להבין מה היה מיוחד בו כבר אז.
• "ההסבר לכך הוא שביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה וכך, ליצירת גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד" - אין כל סימוכין לטענה שביות החיטה נעשה באופן מכוון כדי להביא לתכונות אלה. המודעות למעבר תכונות של צמחים בתורשה החלה רק במאה ה-19. ככל הנראה החיטה היא תוצאה של סלקציה לא מודעת לאורך אלפי מחזורי גידול, ונדרשים הרבה יותר מחיי אדם (ואפילו תרבויות שלמות) כדי להביא לשינויים כפי שהם מתבטאים בחיטה המודרנית.
• "במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר" - הטענה שלחיטה המודרנית היא בעלת 'איכות תזונתית' נמוכה מהחיטת הבר אינה מבוססת, היא קשורה לאופנת ההימנעות מגלוטן שהיא חדשה מאוד ובתקופת גילוי אם החיטה ודאי שלא היתה קיימת, כך שלא היא ההסבר לפרסומו של אהרנסון.
• "גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה - הפעם, תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות" - הגילוי לא איפשר דבר כזה, וביות החיטה מעולם לא התחיל מחדש, בוודאי לא מחיטת הבר; ומהי ההגדרה החדשה של התכונות החשובות - לכותב המקורי (מישהו סודי שאינו פעיל בויקיפדיה זה מספר שנים) פתרונים.

מרוב פגמים אינני רואה דרך לתקן, ואני מציע למחוק לחלוטין ובהקדם. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:53, 10 במרץ 2018 (IST)

זני בר משמשים מאגר גנים ומקור לתכונות. באופן כללי תכונות שסוננו הן במקרים רבים עמידות למחלות ועמידות בתנאי אקלים שונים. אבל לא ברור לי עד כמה אפשר להשתמש בהכלאות ישירות מאם החיטה עם חיטת לחם מודרנית (להבדיל, אולי, מחיטת דורום). Tzafrir - שיחה 13:14, 11 במרץ 2018 (IST)

ברירה מלאכותית בהחלט כן נעשית כדי לשפר את התכונות, שהמביית רואה כחשובות, ובהחלט באה הרבה פעמים על חשבון תכונות, שהמביית לא מודע לחשיבותן. ואין בהכרח קשר לאופנת הגלוטן. איכות תזונתית קשורה גם לעודף עמילן על חשבון חומרים מזינים אחרים, לדעתי. אומרים ישנה • שיחה 21:20, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 4 באוגוסט - סדרה 2

אני מציע מעט להרחיב ולתקן, שכן הקשר למיתולוגיה כמסופוטמית זניח, וניתן להוסיף מספר אלים נוספים:

תליונים כנעניים של שמש וירח

ישנן מילים בעברית, בעיקר כאלה שמתארות תופעות טבע בולטות, הזהות לשמות של אלים מהמיתולוגיה הכנענית. לדוגמה, "שמש" הוא שמה של אלת השמש ו"ירח" הוא שמו של אל הירח במיתולוגיה הכנענית; שחר היה אל השחר, תאומו של שלם אל השקיעה. "ים" הוא שמו של אל הים והנהרות, "מות" הוא אל המוות והשאול, ו"דגַן" הוא שמו של אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות הכנענית־אמורית, האבלית והאכדית. "אֵל" היה שמו של אבי האלים בפנתאון הכנעני. כל אלה ידועים מתרבויות הכנענים, האמורים והפיניקים, ובמיוחד מאוגרית וספרותה

מה דעתכם? ומה הנהלים לעדכון? פעמי-עליון - שיחה 15:25, 16 בנובמבר 2023 (IST)

@פעמי-עליון קראתי את התיקון, ולדעתי הוא טוב. תיקנתי קישור פנימי אחד שהפנה לערך שאול במקום לערך שאול (עולם מתים). יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:06, 16 בנובמבר 2023 (IST)

החלפתי את התוכן. לסגור? Tzafrir • שיחה 11:45, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

אני מציע לדון קצת בשאלה אם צריכה להיות שם המילה "זהות" או "דומות". ממש לא ברור אם אנו הוגים כל מילה כזו כיום, כפי שהגו כל העמים האלו בעת העתיקה. אומרים ישנה • שיחה 21:26, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

@פעמי-עליון? Tzafrir • שיחה 08:02, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

שאלה טובה. זה עניין של טרמינולוגיה – האם השם של האל אודין זהה בין שפות שהתייחסו לאותו אל בווריאציות שונות? בדומה, גם בקרב הכנענים היו לעתים הבדלי הגיה בשמות האלים (בחלק מהערכים על האלים מפורטים הבדלים אלה), אבל אני חושב שאפשר לאמר שמדובר באותה מלה, כשם שניתן לאמר שהמלה האוגריתית "מרזח" זהה למלה העברית "מרזח" גם אם באוגריתית הגו אותה marziḥ ובעברית בניקוד טברני marzeaḥ. למעשה, הגיית העברית בזמן המקרא היתה קרובה במלים רבות לאוגריתית יותר מאשר לעברית בת ימינו, ועדיין לא מעלים על הדעת את הרעיון שמלים עבריות שנהגו שונה אינן זהות למלים בהגיה בת ימינו. אומרים ישנה, האם ההסבר מניח את דעתך? פעמי-עליון • שיחה 14:07, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 5 בספטמבר - סדרה 1

לפי הכתוב בויקיפדיה באנגלית, התבנית מתארת עלילה לא אמיתית. לא נמצאו ראיות בבדיקה למכות מחפץ קהה, אלא דווקא ראיות לפגיעה מקליע. יורש העצר לא נבדק בכלל ב-1992, ובשום מקום לא מתואר שנורה 6 פעמים, אלא פעם אחת בלבד. מה גם שהבדיקה לא בוצעה על ידי המשטרה, אלא על ידי חוקרים פרטיים. בדף השיחה של התבנית כבר עלו ספקות בעבר לגבי התוכן. לדעתי צריך להסיר ולעדכן את הערך. מתייג את עמיחי. מתקןמחשב • שיחה 03:59, 5 בספטמבר 2024 (IDT)

תוכל בבקשה להפנות אותי למקור המדובר? תודה, ‏עמיחי • שיחה 21:39, 5 בספטמבר 2024 (IDT)

מהערך באנגלית על הברונית מריה וטסרה:

"In 1991, Vetsera's remains were disturbed again, this time by Helmut Flatzelsteiner, a Linz furniture dealer obsessed with the Mayerling incident who removed them for a forensic examination at his expense, which took place in February 1993.[22] Flatzelsteiner told the examiners that the remains belonged to a relative killed 100 years earlier who may have been shot in the head or stabbed. One expert thought that this might be possible, but since the skull was in a state of advanced decomposition, it could not be confirmed.[21] Other experts confirmed the presence of the remains of a bullet, as well as the hair being singed from the impact."

המקורות לפסקה הזאת הם כתבי עת שאין לי גישה אליהם וראיון עם היסטוריונית שזמין ביוטיוב- לפי האתר שלה עוסקת בהיסטוריה של אוסטריה במאה ה-19 וכותבת ביוגרפיה על הברונית. מתקןמחשב • שיחה 11:56, 8 בספטמבר 2024 (IDT)

בערכים האחרים בעברית עדיין מופיעות הדעות שהיא לא נרצחה מירי. האם זה בטוח לא נכון? ‏עמיחי • שיחה 12:05, 8 בספטמבר 2024 (IDT)

זה בטוח שהמשטרה לא עשתה בדיקה, הנסיך לא נורה שש פעמים, ואין הוכחה שהברונית נרצחה במכות מחפץ קהה. הערך פרשת מאיירלינג נראה כמו תרגום של הערך האנגלי, לפי הערך להבנתי הממצאים של בדיקות השלד לא חד משמעיים. הערך רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה מכיל טענות ללא מקור, שלא תואמות את ערך הפרשה.

אולי במקום למחוק את התבנית עדיף לנסח אותה מחדש תוך כדי אזכור העניין הרב שעוררה הפרשה, התיאוריות שהתפתחו לאורך השנים והמכתבים שנמצאו ב-2015. מתקןמחשב • שיחה 22:22, 8 בספטמבר 2024 (IDT)

רעיון טוב! ‏עמיחי • שיחה 22:28, 8 בספטמבר 2024 (IDT)

עדכון ואימות קטעים קיימים

תבנית:הידעת? 28 בינואר - סדרה 1

התרגום של dippermouth כ"פה-אונייה" נראה קסום וסתום. התרגום המוכר לי למילה האנגלית dipper הוא "תרווד", ומעולם לא נתקלתי במילה במשמעות "אונייה". על הדרך, לכל החלק הראשון של הקטע אין סימוכין, וככל הנראה אינו נכון (לא ברור מה מקור הכינוי סצ', אך די בוודאות הוא לא קשור ל"לחייו תפחו כתוצאה מ..") מי מכיר, מי יודע? קיפודנחש 03:02, 15 ביוני 2019 (IDT)

המידע הזה מופיע בערך לואי ארמסטרונג. קטע "הידעת" הועתק כנראה מהערך. לערך העברי זה הגיע מהסעיף הבא בויקיפדיה האנגלית:

Nicknames

Autograph of Armstrong on the muretto of Alassio

The nicknames "Satchmo" and "Satch" are short for "Satchelmouth". The nickname has many possible origins. The most common tale that biographers tell is the story of Armstrong as a young boy in New Orleans dancing for pennies. He scooped the coins off the street and stuck them into his mouth to prevent bigger children from stealing them. Someone dubbed him "satchel mouth" for his mouth acting as a satchel. Another tale is that because of his large mouth, he was nicknamed "satchel mouth" which was shortened to "Satchmo".

Early on he was also known as "Dipper", short for "Dippermouth", a reference to the piece Dippermouth Blues. and something of a riff on his unusual embouchure.

The nickname "Pops" came from Armstrong's own tendency to forget people's names and simply call them "Pops" instead. The nickname was turned on Armstrong himself. It was used as the title of a 2010 biography of Armstrong by Terry Teachout.

הערות שוליים

91.235.142.120 08:16, 15 ביוני 2019 (IDT)

קיפודנחש, מסכים עם מה שכתוב בערך? להעביר את הדיון לשיחה:לואי ארמסטרונג? כרגע אני לא רואה צורך אחר בשינוי. Tzafrir • שיחה 08:08, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

הסרה: תבנית:הידעת? 9 במרץ - סדרה 2

מבקש למחוק, כיוון שאין מקורות לטענות שמופיעות שם. נראה כמו התנשאות חסרת בסיס. כאן למשל כתוב שבניית השדרה נבעה מכך ש"לממשל העות'מאני הייתה ראייה לעתיד, להתרחבותה של יפו ולהקמת מרכז אורבני מודרני חדש." פוליתיאורי - שיחה 18:42, 6 בנובמבר 2022 (IST)

כמעט כל מה שכתוב בקטע מופיע בערך חסן בק#שדרות ג'מאל פאשה. אני מסכים שהקטע הוא לא מהמפוארים שבמיזמינו, אבל אם מה שכתוב בערך נכון, אזי הקטע נכון. בערך ישנה הפניה למקור. חמויישֶה - שיחה 11:42, 7 בנובמבר 2022 (IST)

האיכות של המקור הזה לא ברורה. כאמור מצאתי מקור סותר. אפשר להתווכח על כך בערך, אבל בדף הראשי לא צריך להציג דברים שאין ביטחון שהם נכונים. פוליתיאורי - שיחה 17:30, 8 בנובמבר 2022 (IST)

לדעתי, המקום לדון בזה הוא דף השיחה של הערך. כשהבעיה בערך תיפתר, יהיה קל מאוד להחליט לגבי הקטע. אומרים ישנה - שיחה 19:46, 8 בנובמבר 2022 (IST)

תבנית:הידעת? 16 במרץ 2023

מדוע מופיע בדף הראשי של ויקיפדיה קטע הידעת חסר סימוכין לחלוטין? על איזה מחקר בדיוק מדובר? ניסויים דומים של למידה בהתבוננות בוצעו בחיות ירודות יותר כמו טריגוני נהרות ([4]) וכרישים ([5]) ושם איש לא טען שהחיות תקשרו ביניהן באמצעות גלי קול. הסקירה הזו מצטטת כיצד דבורי בומבוס למדו בהתבוננות זו מזו ([6]) וכיצד זבוב ירוק בקבוק מצוי למד בהתבוננות מרובוטים ([7]). לאחרונה נטען כי גם דבורים משפרות את האיתותים שלהן באמצעות התבוננות בדבורים אחרות ([8]). בקיצור, אני מציע להחליף את הקטע הנדון בקטע דומה אך מבוסס. תודה ויום טוב, ליאור पॣ • כ"ג באדר ה'תשפ"ג • 12:08, 16 במרץ 2023 (IST)

אני בעד, יש לך קטע להציע? הקטע הזה עומד פה כבר כמעט 17 שנה, ובזמן הזה לא פיקפקו בו. יתכן שאתה צודק, ולפיכך אשמח אם תציע קטע דומה ומבוסס. חמויישֶה - שיחה 12:54, 16 במרץ 2023 (IST)

לא יודע לגבי הקטע הספציפי זה אבל ליאור הטענה שלך שחיות לא מתקשרות בקול מאד מוזרה, כולם יודעים מדוע כלב נובח ולמה חתול מייל כשהוא רוצה חלב. Assafn • שיחה 10:10, 19 ביוני 2023 (IDT)

הביקורת שלי נוגעת לקטע הספציפי הזה, ואם לדייק - לעובדה שהוא עדיין מוצג לקוראינו בתור עובדה מוצקה, בשעה שלאיש מאיתנו אין שמץ של מושג על איזה מחקר מדובר. אם אין ברשותנו קישור למחקר ובו ראייה כי "באמצעות גלי הקול שעברו דרך המחיצה, יידעה הנקבה את הזכר על כדאיות הלחיצה על הדוושה", יש להסיר מיד את הקטע הזה. אחר כך אפשר לחשוב מה נציג במקומו. חמויישה, התוכל בבקשה להחליף את הקטע הזה?

באשר לביקורת של אסף - הבאתי דוגמאות מגוונות ללמידה בהתבוננות, בה חיה א' לומדת כיצד לבצע משימה רק על סמך התבוננות בחיה ב' המבצעת אותה. לא טענתי שחיות לא משוחחות זו עם זו. ליאור पॣ • ב' בתמוז ה'תשפ"ג • 12:40, 21 ביוני 2023 (IDT)

תבנית:הידעת? 092

הקטע הזה כבר לא יהיה רלוונטי יותר בקרוב (לצערי). לכן אני מציע לשנות אותו או להסיר אותו. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:14, 10 בנובמבר 2024 (IST)

תודה על העירנות. הפתרון פשוט. במקום "הנשיא היחיד שכיהן" יש לכתוב "הוא נשיא שכיהן". זה הכול. אומרים ישנה • שיחה 22:19, 10 בנובמבר 2024 (IST)

אני אישית מעדיף להסיר אותו. הוא לא נראה לי מספיק מוצלח. Tzafrir • שיחה 22:22, 10 בנובמבר 2024 (IST)

אני גם חושב שהקטע הזה לא מספיק מעניין בשביל העמוד הראשי. אבל אפשר להשאיר אותו ולעדכן כל פעם אחרי בחירות את השם והמספר. כמו כן צריך להוסיף שקליבלנד הוא לא היחיד שכיהן שתי תקופות לא רצופות, ולמעשה טראמפ העלה ל-2 את ההפרש בין מספר הנשיאים הרשמי למספר האנשים שהיו נשיאים. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ה • 22:22, 16 בנובמבר 2024 (IST)