ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023 - מיוני 2024 - מאוקטובר 2024

שלדים ארכאולוגיים

שלד המתגלה בחפירה ארכאולוגית יכול ללמד רבות על קורות חיי בעליו: מבנה האגן והעצמות ילמדו אם היה גבר או אשה; הרכב העצמות ומצבן ילמד על מחלות ושברים מהם סבל, על גילו בעת מותו ואף על תזונתו; אם זו אשה, ילמדו חריצים זעירים באגנה אם ילדה ילדים וכמה; אם השלד נתגלה בתוך קבר, ניתן יהיה אף לקבוע את דתו של המת על פי תנוחת קבורתו וכיוונה (יהודים, למשל, נקברים כשרגליהם לכיוון ירושלים, מוסלמים נקברים על צדם וכדו'). מבנה הגולגולת ואורך העצמות ילמדו על גזעו של המת, ושיניו ילמדו על גילו ותזונתו. השלד יכול אף להעיד על סיבת המוות: תלייה תופיע בדמות שבר בעצם המפרקת שבצוואר, וחריצים בגולגולת יעידו על קרקוף.
בברכה, תמרה ♣ שיחה 22:04, 17 באוקטובר 2009 (IST)

אני מציע לעמוד בקטע הזה על הדמיון שנוצר בין תחום הרפואה המשפטית לבין תחום הארכיאולוגיה בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית. אם בעבר ארכיאולוגים נעזרו בעיקר בהיסטוריונים, אדרכלים ומומחים לאמנות ואומנות, היום ארכיאולוג עשוי לראות את גזרת החפירות שלו לא בעין של אדריכל אלא בעין של איש זיהוי פלילי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:56, 17 באוקטובר 2009 (IST)

יפה מאוד! Rex - שיחה 21:35, 18 באוקטובר 2009 (IST)

זה מאוד מעניין, אבל לא נראה לי הגיוני שלידות יוצרות חריצים בעצמות האגן. הלא אין חיכוך בין הוולד העובר בתעלת הלידה לבין העצמות הללו. בקצרה: ^[^{דרוש מקור]}. ברי"א • שיחה • ב' בחשוון ה'תש"ע • 22:20, 19 באוקטובר 2009 (IST)

בתור התחלה, יש לי מקור חובבני. זה מוטיב חוזר בסדרות מדע פופולרי כגון CSI ופשע מן העבר. שנית, ראש העובר באמת עובר התעלת הלידה, אבל זו נמתחת ומתרחבת והראש העובר דרכה מפעיל לחץ על עצמות האגן ונדמה לי שהסכוסים צריכים להימתח כדי שהראש יעבור. אפשר לכתוב במקום "חריצים" את המילה "סימנים". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:31, 19 באוקטובר 2009 (IST)

(עדו, תיקנתי לך את הקישור) אני גם כן מכיר את נושא החריצים מהתרבות ומאמרים בעיתון. אפשר לשאול את יוסי או אדם אחר אם רוצים אסמכתא. תיקנתי כמה זוטות בקטע, שנראה לי מעניין למדי כמו שהוא, רק חבל על הקישור האדום. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:51, 20 באוקטובר 2009 (IST)

המידע אודות החריצים באגן מופיע בספר 'ארכאולוגיה כהרפתקה' בעמ' 14, שם כתוב "צלקות לידה זעירות". תמרה ♣ שיחה 21:15, 20 באוקטובר 2009 (IST) הקטע עם הוספת המימד הפלילי (הקטע של תמרה, התוספת של עדו):

הידעת? בעבר ארכיאולוגים נעזרו בעיקר בידע מתחומי האדריכלות, המלאכה וההיסטוריה הכתובה כדי להעריך ולנתח את ממצאיהם. כיום, טכנולוגיוית הרפואה המשפטית נותנות להם כלים לא פחות חזקים. שלד המתגלה בחפירה ארכאולוגית יכול ללמד רבות על קורות חיי בעליו: מבנה האגן והעצמות ילמדו אם היה גבר או אשה; הרכב העצמות ומצבן ילמד על מחלות ושברים מהם סבל, על גילו בעת מותו ואף על תזונתו; אם זו אשה, ילמדו צלקות לידה זעירות באגנה אם ילדה ילדים וכמה; אם השלד נתגלה בתוך קבר, ניתן יהיה אף לקבוע את דתו של המת על פי תנוחת קבורתו וכיוונה (יהודים, למשל, נקברים כשרגליהם לכיוון ירושלים, מוסלמים נקברים על צדם וכדו'). מבנה הגולגולת ואורך העצמות ילמדו על גזעו של המת, ושיניו ילמדו על גילו ותזונתו. השלד יכול אף להעיד על סיבת המוות: שבר מסוג מסוים בעצם המפרקת שבצוואר מעיד על תלייה וחריצים בגולגולת מעידים על קרקוף.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:33, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא אוהבת את הפתיח. הוא נראה לי מיותר לגמרי - מה הקשר לרפואה משפטית? הקטע עוסק בארכאולוגיה ובכמות המידע שארכאולוג יכול להפיק משלד. תמרה ♣ שיחה 22:17, 20 באוקטובר 2009 (IST)

הקשר פשוט: זו טכנולוגיה זהה שפותחה עבור המשפטנים ולא עבור הארכיאולוגים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 11:26, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אני ממליצה להוסיף לקטע שמצב התנוחה של המת בקבר, הממצאים שנמצאים בקבר והאם הוא בקבורה בודדת או בקבורה המונית מצביעה על מעמדו של הנקבר. יש התייחסות מפורטת לנושא זה בערך שכתבתי קברים וקבורות בתקופת הברונזה הביניימית המתבסס על מחקר שעשתה קתלין קניון ביריחו Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 11:36, 21 באוקטובר 2009 (IST)

עדו, על סמך מה קבעת שמדובר בטכנולוגיה שפותחה דווקא עבור משפטנים ולא עבור ארכאולוגים? למיטב ידיעתי, חלק ניכר מהדברים שלעיל ידועים לארכאולוגים כבר עשרות שנים, למטרות מחקריות מובהקות, בלי קשר לרפואה משפטית. אני כתבתי על ארכאולוגים ומה הם לומדים משלד. זהו הדגש מבחינתי באייטם, ולא שום דבר אחר. אני לא אוהבת את הוצאת העניין מהקשרו. תמרה ♣ שיחה 22:44, 22 באוקטובר 2009 (IST)

על טעם ועל ריח, אין מה להתווכח. אני אצביע בעד הקטע גם בלי ההקבלה בין ארכיאולוגיה לבין רפואה משפטית, רק שלדעתי כן נפסיד משהו בזה שלא נדבר על ההקבלה בין הרבה טכניקות משני התחומים. אגב, האם את עדיין מעוניינת שאני אסביר לך על סמך מה אני קובע שסימנים משלד שמראים את סיבת המוות ועוד כמה דברים כאלה כן פותחו עבור הרפואה המשפטית או שאפשר להניח לזה?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:19, 23 באוקטובר 2009 (IST)

מצוין, אז אם אנחנו לא מתווכחים על זה, אני אשמח להשאירו כך (: לגבי פיתוח התחום למטרות הרפואה המשפטית - אין ספק שהמחקר הפלילי תרם רבות לעניין הזה, ובוודאי הפך את הידע הקיים לארכאולוגים לרציני פי כמה, אבל כאמור, לא לזה התכוון המשורר... תמרה ♣ שיחה 08:35, 23 באוקטובר 2009 (IST)

תמרה, מה לגבי הצעתי לעיל לגבי מעמד הנקבר? האם ראית את מה שכתבתי? Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 08:44, 23 באוקטובר 2009 (IST)

ההצעות נראות לי מצוינות, ואת מוזמנת להוסיף. רק צריך לוודא שהאייטם לא יוצא ארוך מדי... תמרה ♣ שיחה 11:22, 23 באוקטובר 2009 (IST)

אולי בכול זאת נוסיף אזכורונצ'יק של הזיהוי הפלילי. משהו כמו "שחלקן מקובל גם בזיהוי פלילי". תחום הזיהוי הפלילי מרתק הרבה מאוד אנשים. שוב אזכיר שאני מצביע בעד הקטע גם בלי האזכור הזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:42, 23 באוקטובר 2009 (IST)

אה, אזכורצ'יק כזה, שלא מעביר את כובד המשקל של האייטם למקום אחר, בוודאי מתאים! לך על זה (: תמרה ♣ שיחה 18:37, 24 באוקטובר 2009 (IST)

הצעה ראשונה: הידעת? שלד המתגלה בחפירה ארכאולוגית יכול ללמד רבות על בעליו: הוא יכול ללמד גזעו, מגדרו, דתו ותרבותו, מעמדו ותפקידו החברתי, תולדות חייו ובטכניקות המשותפות לארכיאולוגיה ולרפואה המשפטית הוא יכול ללמד גם על נסיבות מותו. מבנה האגן והעצמות ילמדו אם היה גבר או אשה; הרכב העצמות ומצבן ילמד על מחלות ושברים מהם סבל, על גילו בעת מותו ואף על תזונתו; אם זו אשה, ילמדו צלקות לידה זעירות באגנה אם ילדה ילדים וכמה; אם השלד נתגלה בתוך קבר, ניתן יהיה אף לקבוע את דתו של המת על פי תנוחת קבורתו וכיוונה (יהודים, למשל, נקברים כשרגליהם לכיוון ירושלים, מוסלמים נקברים על צדם וכדו'). מבנה הגולגולת ואורך העצמות ילמדו על גזעו של המת, ושיניו ילמדו על גילו ותזונתו. השלד יכול אף להעיד על סיבת המוות: שבר מסוג מסוים בעצם המפרקת שבצוואר מעיד על תלייה וחריצים בגולגולת מעידים על קרקוף . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:18, 24 באוקטובר 2009 (IST)
הצעה שניה: הידעת? שלד המתגלה בחפירה ארכאולוגית יכול ללמד רבות על בעליו: הוא יכול ללמד גזעו, מגדרו, דתו ותרבותו, מעמדו ותפקידו החברתי, תולדות חייו, על קירבתו המשפחתית לשלדים האחרים שנמצאו ובטכניקות המשותפות לארכיאולוגיה ולרפואה המשפטית הוא יכול ללמד גם על נסיבות מותו. לדוגמא, השלדים שנמצאו במערת הקבורה ככה וככה שבמקום פלוני..... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:30, 24 באוקטובר 2009 (IST)

הצעה ראשונה. תמרה ♣ שיחה 08:25, 25 באוקטובר 2009 (IST)

למיטב הבנתי השלד לא יכול לגלות מגדר רק זוויג או בעברית דיבורית מין.Valleyofdawn - שיחה 08:31, 25 באוקטובר 2009 (IST)

בכל מקרה, עדיף להחליט על איזה קו מנחה למה כן ומה לא ייכנס לקטע כי אפשר להיזכר בדברים רבים נוספים שאפשר ללמוד משלד. אם, למשל, מצליחים למצות ממנו DNA אז אפשר ללמוד ממנו על קירבה משפחתית לשלדים אחרים, על צבע השיער שלו (הסתבר שהנאנדרטלים באירופה היו ג'ינג'ים), על נדידות עמים, על קירבה בין גזעים שונים ומינים שונים של האדם (הסתבר שבנים משותפים לנאנדרטלים ולאדם המודרני היו עקרים כבפדות ולכן האנדרטלים אינם גזע של האדם המודרני אלא מין נפרד). אפשר גם לתארך את שלד האדם באלפי שנים בבדיקת פחמן ארבע עשרה. אפשר לדעת על הרגלי אכילתו לפי העששת בשיניו. האפשרויות אולי מוגבלות כשזה מגיע לשלד ספציפי אבל אם חושבים על כל חפירה באשר היא, אין לזה גבול. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:38, 25 באוקטובר 2009 (IST)

בכוונתך להוסיף את כל (או חלק) מכל זה? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:19, 31 באוקטובר 2009 (IST)

צריך להחליט על קו מנחה עבור הקטע. אם נכתוב כל מה שאפשר ללמוד משלד, יהיה לנו קטע הידעת באורך עמוד. נושא הקטע מצויין. עכשיו צריך להחליט לפי איזה עיקרון מסכמים את מה שכתוב בו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:15, 31 באוקטובר 2009 (IST)

מה אתה אומר, שמה שיש עכשיו בגרסה הראשונה, המועדפת על תמרה, לא מספיק? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:36, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אני אומנם מעדיף את הגירסה הראשונה של תמרה על פני פסילה מוחלטת של הקטע (ואת גרסה מספר אחד של עצמי על שלה), אלא שאני חושב שהקטע יכול להשתפר ולהואיל יותר. כשנותנים רשימת עובדות, מקובל להחליט מה כן ומה לא להכליל בה ובאיזה סדר יבוא הפריטים. בנתיים לא קראתי שום נימוק לסדר העובדות ומעט מדי נימוקים להכללה ואי הכללה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:53, 31 באוקטובר 2009 (IST)

התקבלה הגרסה הראשונה, יעלה עם הכחלת הערך. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

הצפת כלא שש

ב-22 בנובמבר 1969 הוצף כלא שש, בית סוהר צבאי הנמצא באזור עתלית, בשל סופת גשמים חזקה, ומפלס המים עלה לרמה של שני מטרים. על אף ששמירת האסירים הופקרה כאשר גם הסוהרים וגם האסירים שאבו את המים, אף אסיר לא ניצל בהזדמנות זו כדי לברוח. כתוצאה מזה, המפקד של אגף כוח אדם, שאחראי לכלל חיל המשטרה הצבאית כולל בתי הסוהר שלו, החליט לשחרר עשרות אסירים ולבטל את עונשיהם.

אולי אפשר להוסיף גם על מרד האסירים שפרץ ובו ביטלה ההנהלה את ההסכם באופן חד צדדי. הציוני ✡ שיחה 18:28, 30 באוגוסט 2009 (IDT)

הוספתי כמה קישורים. קטע נחמד. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:02, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

בעד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:17, 27 בספטמבר 2009 (IST)

רק תיקון ניסוח קל: במקום "על אף שהביטחון בבית סוהר היה בסכנה כאשר גם הסוהרים והאסירים ניסו להוציא את המים, אף אסיר לא השתמש בהזדמנות זו כדי לברוח." יש לכתוב "על אף ששמירת האסירים הופקרה כאשר גם הסוהרים וגם האסירים שאבו את המים, אף אסיר לא ניצל בהזדמנות זו כדי לברוח.". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:38, 4 באוקטובר 2009 (IST)

תוקן. הציוני ✡ שיחה 22:50, 6 באוקטובר 2009 (IST)

הפכתי את "כתוצאה" ל-"כתוצאה מזה". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:20, 8 באוקטובר 2009 (IST)

הקישור של "הופקרה" ל"אפיקורס" זה סוג של בדיחה ליודעי ח"ן? ‏Harel‏ • שיחה 23:34, 9 באוקטובר 2009 (IST)

חלילה, זו לא בדיחה בכלל. לפני ימים אחדים הצעתי קטע "הידעת" שמספר שהמילים "הפקרות" ו-"אפיקורס" באות משמו של הפילוסוף אפיקורוס, וכולם אמרו לי שזה טריוויאלי. לכן חשבתי שזו הקישורית המתאימיה ביותר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:37, 10 באוקטובר 2009 (IST)

מישהו הולך להתנדב לכתוב ערך על סוהר? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:12, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אפשר להוסיף למוכנים בעלי קישורים אדומים. הציוני ✡ שיחה 00:37, 22 באוקטובר 2009 (IST)

יעלה לתבניות עם כתיבת הערך. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:14, 23 באוקטובר 2009 (IST)

פורט סאמטר

פורט סאמטר תחת הפגזת תותחי הדרום

במהלך הקרב הראשון של מלחמת האזרחים האמריקנית נהרג חייל אחד בלבד. הוא לא נהרג במהלך פעילות מבצעית אלא בסיומו של מצור בין מספר חודשים אשר צבא הקונפדרציה צר על מבצר פורט סאמטר אשר אוייש בחיל מצב קטן של צבא ארצות הברית. עם סיומו של המצור ערך מפקד הכוח מסדר בו משמר כבוד ירה מטח כבוד בעת הורדת דגל המבצר מראש התורן. מהירי נהרג חייל אחד ואחר נפצע אנושות מהתפוצצות באחד מהתותחים.

מקור - מהערכים העוסקים במבצר ובדגל • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 11:37, 21 באוקטובר 2009 (IST)

בעד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 11:42, 21 באוקטובר 2009 (IST)

גם בעד, רק קצת הסבר איך נהרג הבחור, הם עד' כדי כך עקומים ?הציוני ✡ שיחה 20:38, 21 באוקטובר 2009 (IST)

מה שהזוי פה הוא לא איך הוא נהרג, אלא איך במשך חודשים רבים של מצור והפצצות בלתי פוסקות אף אחד אחר לא נהרג... • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 22:36, 21 באוקטובר 2009 (IST)

קטע נהדר. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:10, 23 באוקטובר 2009 (IST)

מוזר ומעניין. ‏עמיחי • שיחה 22:31, 27 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:17, 28 באוקטובר 2009 (IST)

איזה פרח כחול נקרא על שם פנינה לבנה?

הידעת? עם תחיית הלשון העברית שימש השם "מרגנית", שמקורו, (בדומה למילים מרגלית ומרגרינה) במילה היוונית לפנינה, לתיאור הפרח הקרוי מרגריט או מרגריטה בשפות אירופיות ועלי הכותרת הלבנים שלו מתאימים במיוחד למשחק "אוהבת לא אוהבת". המשורר לוין קיפניס כתב עליו את השיר "מרגנית חיננית", וסדרת מרגנית (ספרי מופת לילדים ולנוער) השתמשה בו כסמליל. בעקבות החלטת האקדמיה ללשון העברית הועתק השם לתאר את הפרח הכחלחל הזעיר, שבשמו האנגלי - סקרלט פימפרנל, זכה גם הוא לתהילה ספרותית. הפרח הלבן ששמו נגזל נאלץ להסתפק במילה השנייה בשירו של קיפניס – חיננית. Valleyofdawn - שיחה 18:54, 18 באוקטובר 2009 (IST)

חומר טוב. אני מציע להוסיף גם את העובדה שהציבור עדיין מזה את השם "מרגנית" עם הפרח "חייננית" או משהו כזה (נ.ב. נדמה לי שגם המילה מרגרינה באה מהקטע של הפנינה). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:59, 18 באוקטובר 2009 (IST)

אתה צודק, המקור הוא חומצת שומן שנקראה חומצה מרגרית על שם אופן ההתעבות הפניני שלה Valleyofdawn - שיחה 23:28, 18 באוקטובר 2009 (IST)

עכשיו סוף סוף הבנתי למה בשיר המפורסם על המרגנית, שרים בפזמון "הו חלום שלי בלבן". אף פעם לא הבנתי מה הקשר בין הפרח הכחול הזה ובין החלום בלבן... אפשר לדעתי להכניס לקטע. תמרה ♣ שיחה 21:22, 20 באוקטובר 2009 (IST)

את השיר כתבו חפר וזלצר לכבוד עשור ל"מצעד המרגנית" בגלי צה"ל. "חלום בלבן" הוא קשר קצת מפוקפק כי אחרי הכל חפר גם כתב "הו, פרח שלי קטן" כך שלא ברור איזה פרח דמיין כשכתב. Valleyofdawn - שיחה 15:24, 23 באוקטובר 2009 (IST)

שיניתי זוטות. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:23, 23 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:21, 28 באוקטובר 2009 (IST)

משה (מיכלאנג'לו)

מי יודע למה לפסל "משה" של מיכלנג'לו יש קרניים כמו של עז?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:18, 10 באוקטובר 2009 (IST)

ברשותך, העלתי את הדברים לכאן. אני די אתפלא אם אין לנו קטע על קרנו פניו... זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:15, 10 באוקטובר 2009 (IST)

והתברר שאין. נסיון ראשון:

יש שיתמהו בבואם לבזיליקת סן פייטרו אין וינקולי שברומא על הימצאותו של פסל בדמות משה ולו שתי בליטות על ראשו. יוצר הפסל, הפַּסָּל האיטקלי, בן תקופת הרנסאנס, מיכלאנג'לו בואונרוטי, התבקש על ידי האפיפיור יוליוס השני להכינו, ובחר להתבסס על פסוק מסֵפר שמות, בו מסופר כיצד משה ירד מהר סיני ובידיו לוחות הברית וכי "קָרַן עוֹר פָּנָיו" (פרק ל"ד, כ"ט). אלא שמיכלאנג'לו השתמש בתרגום הוולגטה, מתרגומי התנ"ך החשובים ביותר ללטינית, אשר בניגוד למצופה על ידי דוברי עברית בני העת החדשה, לא ייחס זאת לאור יקרות, וכך התקין לו הפסל על ראשו של משה שתי קרניים קטנות. אולם, יתכן שדווקא הבנת הפסוק בידי דוברי העברית בני ימינו היא שגויה, משום שבתנ"ך, בכל המקומות האחרים שבהם מופיעה המילה קרן, פירושה הוא קרן של בעל חיים.

דעות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:35, 10 באוקטובר 2009 (IST)

מעולה. הגהתי קלות. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ג בתשרי ה'תש"ע • 19:45, 10 באוקטובר 2009 (IST)

בעד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:04, 10 באוקטובר 2009 (IST)

מוכר מידי לטעמי. דניאל ב. 10:58, 12 באוקטובר 2009 (IST)

לא בטוח שכולם מכירים את זה. בכל מקרה, בטוח שיש עוד אנקדוטות על שגיאות תרגום של התנ"ך ולא רק שלו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:42, 14 באוקטובר 2009 (IST)

מוכר לי בערך, אבל עדיין מעניין וודאי מפתיע בעבור רבים. עם זאת יש לתקן את הניסוח ("יש שיתמהו"?, הסבר ממצה יותר מדוע הקרניים ועוד זוטות). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 16:20, 14 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב ש"יש שיתמהו" משרת היטב את הנארטיב הפרוזי שאנו מכניסים לעיתים לקטעים. לגבי השאר, תצטרך לפרט, או, יותר טוב - להציע ניסוח. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:51, 15 באוקטובר 2009 (IST)

אם הולכים על הפסל בלבד ולא על שגיאות תרגום בכלל, ניתן להוסיף דבר על כך שבידו אוחז משה את זוג לוחות הברית כאשר הם סגורים, בניגוד לתיאור המסורתי בתולדות האמנות. הרעיון מתייחס לרוח התקופה, האפיפיור והכנסייה במשבר דתי והלוחות הסגורים הם ביטוי לאותו משבר. איתי • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תש"ע • 23:57, 15 באוקטובר 2009 (IST)

הייתי משנה את מיכלאנג'לו בואונרוטי לסתם מיכאלאנג'לו, הבואונרוטי הזה גורם לחשוב שמדובר במיכאלאנג'לו אחר מזה המוכר. תומר א. - שיחה 20:03, 18 באוקטובר 2009 (IST)

ניסוח מחודש לפי הערותיי והערתו של תומר:

יש שיתמהו בבואם לבזיליקת סן פייטרו אין וינקולי שברומא על הימצאותן של בליטות על ראשו של הפסל בדמות משה. יוצר הפסל, הפַּסָּל האיטקלי בן תקופת הרנסאנס מיכלאנג'לו, התבקש על ידי האפיפיור יוליוס השני להכינו, והתבסס על פסוק מספר שמות, בו מסופר כיצד משה ירד מהר סיני ובידיו לוחות הברית וכי "קָרַן עוֹר פָּנָיו" (פרק ל"ד, כ"ט). המילה "קרן" היא במובן המקובל של קרינה, אלא שמיכלאנג'לו השתמש בתרגום הוולגטה, מתרגומי התנ"ך החשובים ביותר ללטינית, אשר לא ייחס זאת לאור יקרות אלא לקרן, ועל כן התקין על ראשו של משה בפסל שתי קרניים קטנות.

לגבי התוספת של איתי, לא מצאתי איך לתמצת אותה, כך שלא יאריך מידי את הקטע. אני עדיין מתנגד ל"יש שיתמהו", שבינתיים השארתיו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 01:18, 20 באוקטובר 2009 (IST)

בכלל לא בטוח שהוולגטה טועה ואנחנו צודקים. המילה "קרן" איננה קיימת בתנ"ך במשמעות של קרן אור, אלא רק במשמעות קרן חיה, וכמה משמעויות מושאלות: קרנות המזבח (שהיו בצורת קרני חיה), קרן במשמעות פינה או חוד, ובעיקר קרן כמטאפורה לכוח צבאי. הפסוק היחידי שבו נאמרת המילה קרן בהקשר ישיר של אור הוא הפסוק מחבקוק, "וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ", המתאר את בואו של ה' באחרית הימים, אבל גם כאן זהו תיאור של כוחו ועצמתו של אלוהים, כך שיתכן שמתוארות כאן קרניים של ממש שהוא אוחז בידו. ספר שמות מתאר לנו שמראה פניו של משה רבנו השתנה עד כדי כך שהכול נרתעו מפניו, ושהדבר קשור לקרניים במובן כזה או אחר. אבל אי אפשר לדעת בביטחון מן הטקסט התנ"כי למה הכוונה. היירונימוס הקדוש התייעץ עם דוברי עברית בעת הכנת הוולגטה, ובהחלט קיימת אפשרות שהפירוש שלו לפועל הזה מדויק יותר מן הפירוש המקובל אצלנו היום.

היו אמנים שהכירו את המתח בין שתי הפרשנויות, וציירו "הצעת פשרה": קרני אור שנראות כמו קרני חיה. למשל כאן: http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Moses041.jpg

הוספתי מילה, וכעת לא מופיע בקטע אף מילה שבטוח שהוולגטה טועה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 02:49, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אולי מוטב להסיר עוד כמה מילים, ואז הטקסט גם מדייק יותר וגם קל יותר לקריאה:

יש שיתמהו בבואם לבזיליקת סן פייטרו אין וינקולי שברומא על הימצאותן של בליטות על ראשו של הפסל בדמות משה. יוצר הפסל, הפַּסָּל האיטקלי בן תקופת הרנסאנס מיכלאנג'לו, התבקש על ידי האפיפיור יוליוס השני להכינו, והתבסס על פסוק מספר שמות, בו מסופר כיצד משה ירד מהר סיני ובידיו לוחות הברית וכי "קָרַן עוֹר פָּנָיו" (פרק ל"ד, כ"ט). מיכלאנג'לו השתמש בתרגום הוולגטה, מתרגומי התנ"ך החשובים ביותר ללטינית, אשר בניגוד למצופה על ידי דוברי עברית והעת החדשה, לא ייחס זאת לאור יקרות אלא לקרניים כשל בעלי חיים, ועל כן התקין על ראשו של משה בפסל שתי קרניים קטנות. אולם, יתכן שדווקא הבנת הפסוק בידי דוברי העברית בני ימינו היא שגויה, משום שבתנ"ך, בכל המקומות האחרים שבהם מופיעה המילה קרן, פירושה הוא קרן כשל בעל חיים. ―אנונימי לא חתם

לעוד מישהו הערות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:01, 20 באוקטובר 2009 (IST)

לא קצת מוגזם לומר שאולי ההבנה של ימינו שגוייה? מה אומרים רוב החוקרים? ‏עמיחי • שיחה 11:54, 21 באוקטובר 2009 (IST)

למה "מוגזם"?! יש איזו סיבה קונקרטית לכינוי הזה?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:25, 23 באוקטובר 2009 (IST)

ללא סימוכין זה מוגזם לטעון כך. ‏עמיחי • שיחה 00:37, 23 באוקטובר 2009 (IST)

בדוק מי היה הגולש שכתב "בכלל לא בטוח שהוולגטה טועה ואנחנו צודקים..." ובקש ממנו סימוכין. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:02, 23 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שזה מוגזם. אנו לא קובעים שמדובר בטעות אלא כותבים "אלא שמיכלאנג'לו השתמש בתרגום הוולגטה, מתרגומי התנ"ך החשובים ביותר ללטינית, אשר לא ייחס זאת לאור יקרות אלא לקרן, ועל כן התקין על ראשו של משה בפסל שתי קרניים קטנות." הרמיזה כאילו יתכן שהאחד צודק והאחר לא מסיבה זו או אחרת מיותרת לדעתי והופכת את נושא הקטע לתרגום הוולגטה, במקום הפסל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:29, 23 באוקטובר 2009 (IST)

אז תוריד את התוספת. לא על זה יקום או ייפול הקטע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:02, 23 באוקטובר 2009 (IST)

גמ'ני מתנגד לתוספת שייתכן והפירוש המקובל הוא שגוי. סקטע לא נקבע שזה הפירוש הנכון. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 00:11, 27 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל הקטע בניסוחו האחרון של הוה"א. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:25, 28 באוקטובר 2009 (IST)

חיטוי לפני הוצאה להורג

לפי הבעת הפנים שנה נראה שהיא באמת חושבת שהיא תמות מחיסון נגד שפעת

לפני החדרת מחט מזרק או עירוי לזרוע, נהוג לחטא באלכוהול את העור באזור המיועד לדקירה, על מנת למנוע זיהום. באופן לכאורה פרדוקסלי, חיטוי שכזה הוא חובה בארצות הברית גם לפני הוצאה להורג באמצעות זריקת רעל, על אף שבגוף הנידון למוות לא יכול להתפתח נזק מזיהום חיידקי או נגיפי בזמן הקצר שנותר לו לחיות, ועל אף שההוצאה להורג מיועדת לפגוע בעליל בבריאותו. אחת הסיבות לנוהל זה היא שייתכן כי בפרק הזמן שבין החדרת המחט לבין תחילת הזרקת הרעל יורה בית המשפט לעכב את ביצוע גזר הדין, כפי שאכן קרה בטקסס ב-1983, בעת ההוצאה להורג של הרוצח ג'יימס אוטרי. אוטרי הוחזר חי ובריא לתאו, אך הוצא להורג מספר חודשים לאחר מכן.

הצירוף של הסימוכין הבאים שכנע אותי מספיק בנכונות המידע: הערך "זריקת מוות" בויקיפדיה האנגלית, הטור הזה של ססיל אדמס, המאמר הזה מהניו יורק טיימס, וגם המאמר הזה.

Huckbuc - שיחה 22:10, 18 באוקטובר 2009 (IST)

אדיר! הוספתי קצת בלה-בלה כדי להדגיש את הפרדוקס. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:23, 18 באוקטובר 2009 (IST)

ערכתי את ה"בלה-בלה" שהוסיף עדו (שיפרתי את זרימת הטקסט, לטעמי, והיתה שם גם טעות עובדתית קטנה - מסתבר שלא מדובר בהכרח בדקות ספורות, אלא לפעמים בשעה או יותר), ושיניתי טיפה עוד. Huckbuc - שיחה

חזק! הציוני ✡ שיחה 19:57, 19 באוקטובר 2009 (IST)

אדיר נאמר, חזק נאמר... כביר! אני רוצה להוסיף תמונה אבל אין אחת שמתאימה בדיוק. מה אתם אומרים על זו?

הקטע - פנטסטי. ערכתי טיפונת והוספתי קישורים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 01:01, 20 באוקטובר 2009 (IST)

לגבי תמונה - יש את זה בויקיפדיה האנגלית, שנראה לי מתאים. עוד לא השתלטתי על ענייני העלאות ושיבוץ של תמונות, אז אשמח אם מישהו אחר יוכל לסדר את העניין. שיניתי גם עוד טיפ-טיפה את הניסוח. Huckbuc - שיחה 08:29, 20 באוקטובר 2009 (IST)

הייתי מסיר את הכיתוב המתחכם מתחת לתמונה. אך מעבר לכך: הקטע מצויין. דני. ‏Danny-w‏ 20:09, 26 באוקטובר 2009 (IST)

קטע מאד מעניין. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 20:51, 26 באוקטובר 2009 (IST)

דני, אל דאגה - אין כיתוב בתבניות. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 22:53, 26 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:29, 28 באוקטובר 2009 (IST)

נס אוסטרליה הלבן

עד שנות ה-60 של המאה ה-20 הניף הצי המלכותי האוסטרלי את הנס הבריטי הלבן כדגל אוניותיו. נוהג זה, שהושרש עקב צו של האדמירליות הבריטית משנת 1909, יצר מצב בעיתי כשספינות הצי המלכותי האוסטרלי לחמו לצד ספינות הצי האמריקאי במלחמת ויאטנם, מלחמה שבריטניה לא לקחה בה חלק, אך על הספינות האוסטרליות הונף דגלה הלאומי. בעקבות מצב זה תוקנן בשנת 1966 נס אוסטרליה הלבן, דגל המבוסס על דגל אוסטרליה בשינוי צבעיו מכחול ללבן.

מקור + הערך על הדגל. תגובות? • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 12:14, 19 באוקטובר 2009 (IST)

מעניין וצבעוני. הוספתי קישורים, הדגשות וזוטות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 01:08, 20 באוקטובר 2009 (IST)

קטע טוב אם יתקבלו שלושת הקטעים חובה להפריד. הציוני ✡ שיחה 22:24, 20 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל. י~~עלה רק עם הכחלת הערכים, כמובן.~~ לא היו, טעות שלי. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:31, 28 באוקטובר 2009 (IST)

השכמה מאוחרת

דדו

מתוך פורטל:ירושלים/הידעת?/17. קרדיטים לתורמים שם:

בלילה שבין ה-18 ל-19 במאי 1948 פרצה כיתת פלמחניקים קטנה את שער ציון במסגרת קרבות הרובע היהודי במלחמת העצמאות. מפקד הכיתה הצעיר היה דדו, הלא הוא דוד אלעזר, לימים הרמטכ"ל התשיעי של מדינת ישראל. עם הישמע פיצוץ חומר הנפץ שהפעיל החבלן, זינק דדו אל השער, ובקריאות "אחריי!" פרץ אל העיר העתיקה. לאחר כשלושים מטרים גילה דדו לפתע שהוא לבדו. הסתבר שחייליו היו כה עייפים מימי הקרבות הארוכים, שאפילו הפיצוץ לא העיר אותם... דדו נאלץ לחזור על עקבותיו ולהעיר אותם, ורק אז הושלמה הפריצה באופן רשמי. סיפור שמפתיע אותי מאוד כיוון שאפילו הפיצוץ לא הצליח להעיר את החיילים. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:40, 19 באוקטובר 2009 (IST)

קטע נחמד, כדאי להפריד את הקטעים אם ייתקבלו יותר מאחד. הציוני ✡ שיחה 19:19, 19 באוקטובר 2009 (IST)

בשיחת פורטל:ירושלים/הידעת?/17 נשאלה שאלה טובה - יש מקור לכך שלא מדובר ב"אגדה" ושהפרטים מדוייקים? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:26, 20 באוקטובר 2009 (IST)

כתבתי עכשיו שם ואכתוב גם פה: הסיפור מופיע בחוברת "ירושלים בתש"ח - מסלולי סיורים" של רמי יזרעאל, בהוצאת יד בן צבי, עמ' 62 (על פריצת שער ציון). תמרה ♣ שיחה 01:25, 22 באוקטובר 2009 (IST)

מצאתי גם את העדות בגוף ראשון על האירוע שמסר דדו: "התכנית לפריצה היתה ששני חבלנים יתקרבו ויניחו 40 ק"ג חומר נפץ מתחת לשער-ציון, שהיה שער גדול, שער ברזל. החבלנים רצו קדימה, הניחו את חומר הנפץ עם מנגנון השהיה וחזרו אל הכוח. חיכינו קצת, ואז באה ההתפוצצות. צעקתי: 'אחרי!' ואיש לא קם. התברר שהאנשים נרדמו, ואפילו ההתפוצצות האדירה לא העירה אותם. צריך הייתי לעבור מאיש לאיש ולהעירו... אז רצו עשרת הראשונים, השתלטו על השער, ומיד אחריהם נכנס בשער יתר הכוח כדי להמשיך לאורך הרחוב לעבר הרובע היהודי. (מתוך חנוך ברטוב, דדו – 48 שנה ועוד 20 יום הוצאת מעריב, 1978 כרך ראשון, עמוד 46). תמרה ♣ שיחה 12:01, 22 באוקטובר 2009 (IST)

בעד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:43, 25 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:39, 28 באוקטובר 2009 (IST)

ריטה לוי-מונטלצ'יני ופרס הנובל

ריטה לוי-מונטלצ'יני בגיל 98

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני בני הכפרים של צפון איטליה שימכרו לה ביצים עבור פעוטותיה הרעבים. בעזרת הביצים המופרות חקרה לוי-מונטלצ'יני את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי, הישג שזיכה אותה בפרס נובל לרפואה לשנת 1986. על כך הפטירה לוי-מונטלצ'יני היהודיה: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני מאריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם.

אפשר לקצץ את אחד המשפטים, לא החלטתי איזה. אם הקטע הזה מעניין אתכם, צריך לאמת אותו בעזרת האוטוביוגרפיה של לוי-מונטלצ'יני (ISBN 0465032176). את הציטוט הראשון לקחתי מכאן ואת השני שמעתי בהרצאה. ליאור ޖޭ 20:57, 5 במרץ 2008 (IST)

מה עם חברת הסנט לכל חייה? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ט באדר א' ה'תשס"ח • 20:59, 5 במרץ 2008 (IST)

יש הרבה מה לומר על האישה הזו, איני יודע מה הכי מעניין. יאללה, הוסף זאת לקטע. ליאור ޖޭ 21:02, 5 במרץ 2008 (IST)

היא מבקרת עכשיו בארץ! הרגע הייתה עליה כתבה ב"מבט". ‏עמיחי 21:30, 5 במרץ 2008 (IST)

שמע הפטנט הזה יכול לעבוד. הסב את כל הקטעים לשיטה ונקבע עובדות בשטח... חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ט באדר א' ה'תשס"ח • 21:04, 5 במרץ 2008 (IST)

רק שזה יהיה דף משנה של ויקיפדיה:הידעת?/דיונים על מנת שנוכל לחזור אליו בקלות. כרגע זה תחת דף השיחה. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ט באדר א' ה'תשס"ח • 21:07, 5 במרץ 2008 (IST)

בוא נחשוב עוד יום איפה אנחנו רוצים למקם את הקטעים ואיפה את השיחה עליהם. לי נראה מתבקש שהדיון על קטע מוצע יתנהל בדף השיחה שלו. ליאור ޖޭ 21:11, 5 במרץ 2008 (IST)

הבעייה היא שאי אפשר לראות אם יש שינויים בדף הזה, ולא תמיד יודעים שהוא קיים, על מנת להוסיף אותו לרשימת המעקב. ‏עמיחי 21:30, 5 במרץ 2008 (IST)

זו אכן בעיה. ברגע שכל הדיונים יתנהלו בדפים הללו, תוכל לעקוב אחרי דף הדיונים ולהסיק ממנו איזה דפי משנה להוסיף לרשימת המעקב שלך. ליאור ޖޭ 21:32, 5 במרץ 2008 (IST)

ובחזרה לקטע: כדאי להחליף "כפריי" ב"בני הכפרים". אחלה קטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:20, 6 במרץ 2008 (IST)

הקטע מעניין. המשפט על ההמלצה לנשים לא להתחתן ולא ללדת נראה לא כל כך קשור לנושא המרכזי - אנו ממליצים לוותר עליו. מלמד כץ • שיחה 23:19, 8 במרץ 2008 (IST)

זה נראה קשור לחלק הראשון (התחננה שימכרו לה עבור פעוטותיה), אבל גם לי נראה שעדיף בלעדיו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 03:24, 9 במרץ 2008 (IST)

ההפרדה בין הדיון לערך לא נראית לי כלל. אם אני רוצה לשנות מילה אין לי את הטקסט מול העיניים, ואני צריך להתרוצץ בין שני דפים. מעניין כמה בכלל רואים את ההערה הזו בשינויים? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' באדר ב' ה'תשס"ח • 19:38, 9 במרץ 2008 (IST)

מסכים. לדעתי כדאי להביא בראש הדיון את הקטע. (לא בתור תבנית) סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:18, 10 במרץ 2008 (IST)

אם נשלב את הקטע בראש הדיון, נצטרך להכניס כל שינוי נוסח פעמיים - פעם בדף השיחה ופעם בקטע עצמו. זה פתח לטעויות.

אגב, כשהצעתי את הקטע לא היה לי שמץ של מושג שריטה לוי-מונטלצ'יני, היא ולא שרף, מבקרת בטכניון.[1],[2],[3] ממש חבל שלא נסעתי לשמוע אותה. ליאור ޖޭ 18:22, 10 במרץ 2008 (IST)

תוספת:

דיון מיוחד - ריטה לוי-מונטלצ'יני ופרס הנובל

ריטה לוי-מונטלצ'יני בגיל 98

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה הנוירולוגית ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני בני הכפרים של צפון איטליה שימכרו לה ביצים עבור פעוטיה הרעבים. בעזרת הביצים המופרות חקרה לוי-מונטלצ'יני את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי, הישג שזיכה אותה בפרס נובל לרפואה לשנת 1986. על כך אמרה לוי-מונטלצ'יני היהודיה: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני מאריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם.

אני יודע שהערך מוכן אבל אני מזהה כאן 5 בעיות:

לוי-מונטלצ'יני התפרסמה כביולוגית התפתחותית וחוקרת מערכת העצבים לא כנוירולוגית - התמחות רפואית שנאלצה לנטוש.
הקורא התמים יחשוב שהיא הייתה אם לפעוטות כשלמעשה היא הייתה "נזירה מדעית" מבחירה.
לא ברור איך ההפליה והרדיפה הביאו לקבלת פרס נובל (הם מנעו ממנה קריירה רפואית ודחקו אותה למחקר).
מפוספסת העובדה שאת הביצים היא חקרה במעבדה ביתית שפתחה בחדר השינה שלה בטורינו.
רבים מהקישורים הם לערכים טריוויאלים שמחוץ לשדה התוכן של הקטע, כמו כפר פעוט ורעב.

האם לשכתב? Valleyofdawn - שיחה 22:16, 19 באוקטובר 2009 (IST)

הצעת שכתוב (הנושא קרוב ללבי כי כתבתי את גורם הגדילה העצבי וערכתי את ריטה לוי-מונטלצ'יני)

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה הנוירוביולגית ההתפתחותית ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני תושבי הכפרים סביב טורינו, שימכרו לה ביצים עבור פעוטיה הרעבים. לאמיתו של דבר היתה לוי-מונטלצ'יני רווקה מבחירה, שהקדישה את זמנה למחקר מחוץ לכותלי האקדמיה, אחרי שהשלטון הפאשיסטי באיטליה מנע ממנה לעבוד כרופאה נוירולוגית בשל יהדותה. את הביצים המופרות לקחה למעבדה מאולתרת שהקימה בחדר השינה שלה ובעזרתן חקרה את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי, הישג שזיכה אותה בפרס נובל לרפואה לשנת 1986. על כך אמרה לוי-מונטלצ'יני: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני בת המאה מאריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם. Valleyofdawn - שיחה 21:57, 22 באוקטובר 2009 (IST)

נפלה בחלקנו ההזדמנות לדיון מיוחד. בגדול, הקטע הזה כבר אושר (הדיון כאן - הראשון), וללא התנגדויות מיוחדות אין סיבה שיידחה. אני אשמח לדיון מזורז לגבי הניסוח המוצע של Valleyofdawn, שגם חסך לנו לחכות עד שייכתב הערך רדיפה דתית. אם לא תהיינה התנגדויות לניסוח הוא יאושר בתוך מספר ימים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 23:11, 26 באוקטובר 2009 (IST)

למחוק את המשפט "לוי-מונטלצ'יני בת המאה מאריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם" שמגיע אחרי הפואנטה ומקהה אותה. חוץ מזה, הקטע פנטסטי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:30, 26 באוקטובר 2009 (IST)

אם כך אפשר להתספק ב: על כך אומרת לוי-מונטלצ'יני בת המאה: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל".Valleyofdawn - שיחה 09:26, 27 באוקטובר 2009 (IST)

ערכתי מעט וקישרתי. אני תומך במשפט הסיום דוקא כפי שהוא כעת, שלא רק אינו מקהה את הפואנטה, אלא גם מוסיף עוד נקודה מעניינת על האשה הזאת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 17:33, 27 באוקטובר 2009 (IST)

לדעתי מוכן ומצויין. ‏עמיחי • שיחה 00:31, 30 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל הניסוח המוצע. יאורכב יחד עם הדיון המקורי עם ההעלאה לתבנית. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:52, 31 באוקטובר 2009 (IST)

ייצוגו של המספר שביעית

מדובר בערך נחמד במתמטיקה שכתבתי בעצמי ואני מאוד גאה בו. עצם הרעיון של המספר יכול להיות קטע הידעת נחמד בנוסח שהוא פחות או יותר תמצית הערך:

ייצוגו של המספר שביעית כשבר עשרוני מורכב מרצף אינסופי של הספרות 142857. כאשר מכפילים את המספר הנ"ל במספרים שאינם כפולות של 7 מתקבל אותו המספר אלא שהספרות בו זזו הצידה במעגל באופן הבא:

2 × 142,857 = 285,714 ; 3 × 142,857 = 428,571 ; 4 × 142,857 = 571,428 ; 5 × 142,857 = 714,285 ; 6 × 142,857 = 857,142

השמח בחלקו (-: 16:45, 6 ביוני 2008 (IDT)

באופן עקרוני זה חביב ביותר. אולי לא צריך את כל הדוגמאות של ההכפלות. ומה זה "המ"ל"? eman • שיחה • ♥ 16:53, 6 ביוני 2008 (IDT)

המוצג לעיל? תיקנתי, אפשר גם לוותר על "הנ"ל" ואתה מוזמן לנסח מחדש כראות עיניך. השמח בחלקו (-: 16:56, 6 ביוני 2008 (IDT)

הרעיון ממש טוב, אבל צריך למצוא דרך לעשות את המספרים יותר נחמדים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 21:45, 7 ביוני 2008 (IDT)

זו תכונה תלוית בסיס, כך שהיא לא ממש ייחודית למספר הזה. דניאל ב. 03:45, 10 ביוני 2008 (IDT)

מה זה אומר, שקטע ההידעת? לא יעניין את ציבור קוראינו העובד עם בסיס 6 או 11? השמח בחלקו (-: 07:10, 10 ביוני 2008 (IDT)

חחחח שלא לדבר על הבוט של יוני, שעובד על בסיס שתים. אני בעד הערך, רק שהוא יצטרך עיצוב נאה כדי שאנשים לא יראו הרבה מספרים ויברחו. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 11:27, 10 ביוני 2008 (IDT)

זה אומר שזו לא ממש תכונה מתמטית, אלא משהו שנקבע על ידי בני אדם. דניאל ב. 23:03, 10 ביוני 2008 (IDT)

אלוהים הוא זה שברא אותנו עם 10 אצבעות ולכן גם הבסיס העשרוני אינו מקרי יותר מאשר פאי, e או יחס הזהב. אבל זה דיון פילוסופי ארוך ולא לעכשיו... בערך עצמו מודגשת העובדה (ואפשר אף להדגישה יותר) כי העקרון הנחמד הזה פועל רק בבסיס עשרוני. זו תכונה מתמטית ועוד איך והיא מתקיימת בבסיס אותו קבע האדם כבסיס השימושי. כזכור, 90% (לפחות) מתוכן האנציקלופדיה עוסק בדברים שקבע האדם. כאן האדם קבע רק את הבסיס. אגב, אפשר להביא איזו דוגמא מבסיס אחר? אני יודע לדוגמא שהמחזוריות של 11-3, 14-4 ואפילו 7-7 קיימת בבסיסים רבים. ולגבי הנוסח: הנוסח הנ"ל הוא שליפה זריזה של רעיון ואשמח אם מישהו יציע נוסח משופר בהתאם להערות שהועלו כאן. השמח בחלקו (-: 23:23, 10 ביוני 2008 (IDT)

התכונה הזו של המספר מבוססת על הבחירה להשתמש בבסיס 10 שהיא שרירותית למדי (ועובדה שתרבויות רבות אחרות השתמשו בבסיסים רבים אחרים). את זה אי אפשר להגיד על פאי, e או יחס הזהב שתכונותיהם זהים בכל בסיס או צורת ייצוג של מספרים. אין לי ממש בעיה שזה לא הדבר הכי מתמטי בעולם, אבל מה זה כן? אין ממש מה לעשות עם זה. עדיף כבר לדעתי להביא תכונה מתמטית יפה אחרת. דניאל ב. 00:11, 11 ביוני 2008 (IDT)

דניאל, יש עוד לפחות 10110 סיבות שאני יכול לחשוב עליהן למה בסיס 13 [זה בבסיס 111 (הידוע כ"שבע")] אינו מקרי כמו בסיס 13 (בבסיס עשרוני) אבל השעה כבר 1024 שניות אחרי חצות ואני צריך לקום מחר מוקדם. השמח בחלקו (-: 00:23, 11 ביוני 2008 (IDT)

לא הבנתי למה כוונתך. דניאל ב. 04:24, 11 ביוני 2008 (IDT)

זה בסדר, גם אני לא הבנתי. זה היה רגע פואטי של איגיון מתמטי. ולנוסח ולעיצוב קצת שונה:

142857 הוא רצף הספרות המייצג כשבר עשרוני את המספר שביעית כאשר חוזר על עצמו אינסוף פעמים (...0.142857142). כאשר מכפילים את המספר במספרים שאינם כפולות של 7 מתקבלת תוצאה מתמטית מעניינת בו התוצאה נראית כמו אותו המספר אלא שהספרות בו זזו הצידה במעגל כמו בדוגמאות:

2 × 142,857 = 285,714

3 × 142,857 = 428,571

4 × 142,857 = 571,428

5 × 142,857 = 714,285

השמח בחלקו (-: 09:36, 11 ביוני 2008 (IDT)

יש כאן רק קישור אחד... חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' בסיוון ה'תשס"ח • 10:19, 11 ביוני 2008 (IDT)

יותר טוב עכשיו? השמח בחלקו (-: 10:23, 11 ביוני 2008 (IDT)

האם זה מדבר למי שאינו משוגע על מספרים? מלמד כץ • שיחה 21:52, 11 ביוני 2008 (IDT)

אני רק מעיר שהמשפט "המייצג כשבר עשרוני את המספר שביעית כאשר חוזר על עצמו אינסוף פעמים" הוא מסורבל. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:27, 11 ביוני 2008 (IDT)

הגדרתו של השמח בחלקו כמשוגע על מספרים בעייתית מעט, נאמר. אני אהבתי את הקטע. נוי - שיחה 15:19, 13 ביוני 2008 (IDT)

אבל... שוב פעם יש פה תקציר הערך 142857. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בסיוון ה'תשס"ח • 13:28, 17 ביוני 2008 (IDT)

זה לא משנה, זה אחלה קטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:09, 18 ביוני 2008 (IDT)

ראשית, וכמו שאמר נוי, אני חושב שאין הוכחה טובה יותר לעניין שקטע כזה יכול להוות גם למי שאינם משוגעים על מספרים מאשר עצם העובדה שאני זה שהצעתי אותו (ועוד מתגאה שכתבתי את הערך הזה! וו-הו!). שנית, האנקדוטה המרכזית כאן היא המספר עצמו ותכונותיו ולכן אין לעניות דעתי הרבה מה לכתוב כאן למעט תמצית של הערך. נוסח ועיצוב טובים יותר יתקבלו בשמחה. השמח בחלקו (-: 00:40, 18 ביוני 2008 (IDT)

לדעתי וא בסדר גמור בצורה שלו, וגם הניסוח סביר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:16, 19 ביוני 2008 (IDT)

התמונה מה-זה לא מתאימה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:59, 23 ביוני 2008 (IDT)

יש לך משהו יותר טוב? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' בסיוון ה'תשס"ח • 01:05, 23 ביוני 2008 (IDT)

כבר עדיף בלי תמונה. אםשר לשאול את שאר החבר'ה במיזם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:08, 23 ביוני 2008 (IDT)

אפשר ליצור את השבר העשרוני 0.142857142857 עם איזה 10 חזרות על בסיס התמונה הזו. לא צריכה להיות בעיה. תבדוק אם מי שיצר אותה אן יצר את התמונה בגוגול. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ג בסיוון ה'תשס"ח • 00:45, 26 ביוני 2008 (IDT)

השארתי הודעה ליות אבל אני לא יודע עד כמה הוא פעיל, העריכה האחרונה שלו מאמצע אפריל. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 21:26, 28 ביוני 2008 (IDT)

משתמש:הגמל התימני נענה לבקשתי. ישר כח. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ט בסיוון ה'תשס"ח • 23:14, 1 ביולי 2008 (IDT)

מה הסיכוי שהוא מותח קצת את הציר המאונך? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:18, 1 ביולי 2008 (IDT)

בקש ממנו אולי יענה. לי הוא אמר שהתמונה מתחה לו את הפוטושופ עד קצה גבול היכולת. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ט בסיוון ה'תשס"ח • 23:20, 1 ביולי 2008 (IDT)

הקטע שהוצע:

השבר ...0.142857142857

142857 הוא רצף הספרות המייצג כשבר עשרוני את המספר שביעית אשר חוזר על עצמו אינסוף פעמים (...0.142857142857). כאשר מכפילים את המספר במספרים שאינם כפולות של 7 מתקבלת תוצאה מתמטית מעניינת בה התוצאה נראית כמו אותו המספר אלא שהספרות בו זזו הצידה בסבב כמו בדוגמאות הבאות:

2 × 142,857 = 285,714

3 × 142,857 = 428,571

4 × 142,857 = 571,428

5 × 142,857 = 714,285

הניסוח לא מדויק. צריך להיות משהו כמו (וכדאי לכתוב את הערכים en:Cyclic number וen:Cyclic permutation):

השבר עשרוני המייצג את המספר שביעית (...0.142857142857) מורכב מרצף הספרות 142857 שחוזר על עצמו אינסוף פעמים. למספר 142857 תכונה מעניינת: כאשר מכפילים אותו במספר טבעי קטן מ-7 מקבלים תמורה מעגלית של המספר המקורי, כלומר מספר הבנוי מאותן ספרות שהוזזו באופן מעגלי. למספר כזה קוראים מספר ציקלי.

עוד משהו: ההדגשה של המספר 1 בפעולות החישוב מיותרת. מלמד כץ • שיחה 23:11, 2 ביולי 2008 (IDT)

אדום. אבל באמת יותר טוב. כמובן שאסור לוותר על הדוגמאות. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:29, 3 ביולי 2008 (IDT)

למה זה פה? אני מבין שאתה רוצה לנקות את דף הדיונים, אבל זה מתאים למוכנים עם אדומים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 14:07, 10 ביולי 2008 (IDT)

אם תכתוב את הערכים זה לא יהיה פה. יש כבר יותר מ-5 מוכנים עם אדומים. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' בתמוז ה'תשס"ח • 06:53, 13 ביולי 2008 (IDT)

מוחזר לדיונים. יש תקווה? ‏עמיחי 13:01, 16 במרץ 2009 (IST)

תביעה נגד אלהים

ארני צ'יימברס, חבר לשעבר בבית המחוקקים של נברסקה, הגיש תביעה נגד אלהים בשנת 2007, וביקש כי הנתבע יוצא להורג על-ידי זריקת רעל. לטענתו, אלוהים אשם בפעילות טרור. זאת, משום שהוא מפיץ "אימת מוות והרס בקרב מיליונים מתושבי כדור הארץ". בית המשפט של מדינת נברסקה ביטל את התביעה , בטענה כי לא ניתן לזמן את הנתבע לדיון. זאת, מכיוון שכתובת המגורים שלו אינה נמצאת ברישומים.

(מקור)

בברכה הציוני האחרון - שיחה 00:36, 3 ביוני 2009 (IDT)

יש גם סרט אוסטרלי כזה, האיש שתבע את אלוהים. אני לא מוצא אותו כרגע, אני אחפש מאוחר יותר.yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • מחזק ידי Ori באבלו על טובטוב הגמד 09:08, 3 ביוני 2009 (IDT)

באתר "סרט". אדם נבו;שיחה 09:13, 3 ביוני 2009 (IDT)

לא ידעתי, אולי הסנטור העתיק את הרעיון כי הסרט יצא הרבה לפני..

הציוני האחרון - שיחה 10:35, 3 ביוני 2009 (IDT)

לא מדובר בחבר הסנאט של ארצות הברית אלא בחבר בית המחוקקים של נברסקה (אנ'). עיינו בכל הפרטים בערך האנגלי עליו (אנ'). אגב, יש גם ערך באנגלית על תביעות משפטיות נגד אלוהים (אנ'). ‏עמיחי 22:23, 3 ביוני 2009 (IDT)

אופס, my bad... הציוני האחרון - שיחה 00:22, 4 ביוני 2009 (IDT)

האם בכלל יש לארצות הברית סמכות לקבל תביעות נגד אלו שאינם אזרחיה? Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 07:49, 4 ביוני 2009 (IDT)

אם הידעת הזה מתקבל אני מתנדב לכתוב את הערך. תומר א. - שיחה 10:12, 4 ביוני 2009 (IDT)

הידעת? גדול! תומר - שיחה 00:30, 9 ביוני 2009 (IDT)

ועכשיו נוסח ללא שגיאות עובדתיות. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 13:28, 9 ביוני 2009 (IDT)

השגיאה תוקנה. הציוני האחרון • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 16:49, 9 ביוני 2009 (IDT)

הידעת? בלי סיבונים...

ארני צ'יימברס (W:Ernie Chambers), חבר לשעבר בבית המחוקקים של מדינת נברסקה, הגיש ב-2007 תביעה נגד אלהים וביקש כי הנתבע יוצא להורג על-ידי זריקת רעל. לטענתו, אלוהים אשם בפעילות טרור משום שהוא מפיץ "אימת מוות והרס בקרב מיליונים מתושבי כדור הארץ". בית המשפט של נברסקה ביטל את התביעה, בטענה כי לא ניתן לזמן את הנתבע לדיון היות וכתובת המגורים שלו אינה נמצאת ברישומים.

יש פה שני ערכים לכתוב. מי מרים? חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח בסיוון ה'תשס"ט • 04:59, 10 ביוני 2009 (IDT)

לא נעים לי להלשין, אבל מסתבר שתומר א. כבר התחייב... אדם נבו;שיחה 12:37, 10 ביוני 2009 (IDT)

את תביעות משפטיות נגד אלוהים מי כותב את ארני צ'יימברס? תומר א. - שיחה 11:11, 11 ביוני 2009 (IDT)

עם כל הכבוד, לא נראה לי שארני יישרוד ולא יימחק עקב חוסר חשיבות. ‏עמיחי 11:13, 11 ביוני 2009 (IDT)

חבר בית הנבחרים 37 שנה לא ישרוד? חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ט בסיוון ה'תשס"ט • 13:52, 11 ביוני 2009 (IDT)

למה צריך לכתוב את ארני צ'יימברס? לדעתי מספיק שיידעו שהוא היה חבר בבית המחוקקים של נברסקה. הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 16:32, 11 ביוני 2009 (IDT)

אנשים שמשקיעים 50 שנה בפוליטיקה עירונית לא יקבלו ערך בוויקיפדיה. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 16:42, 11 ביוני 2009 (IDT)

יש להפריד בין כמות המאמץ המושקעת, לבין חשיבותו ומשמעותו לאנושות.
אדם שביצע ששת אלפים שכיבות-סמיכה מידי יום, השקיע מאמץ רב יותר מזה של ארני צ'יימברס, ובכל זאת הוא אינו זכאי לערך(בסדר בסדר, אל תתנפלו; הוא ביצע אותן באופן פרטי, לא בתחרות אולימפית). --גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 16:53, 11 ביוני 2009 (IDT)

"פוליטיקה עירונית"? שטחה של נברסקה פי עשרה מישראל וחיים בה כשני מיליון איש. בלעדיה, חצי מפרות העולם ימותו ברעב, כי היא מגדלת אחוז נכבד של התירס בעולם. אז ח"כ שם במשך 37 שנה הוא פוליטיקה עירונית? חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ט בסיוון ה'תשס"ט • 16:59, 11 ביוני 2009 (IDT)

באמת מרשים (לא בסרקזם). אבל צריך להבהיר את חשיבות השפעתו על המדינה. --גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 17:03, 11 ביוני 2009 (IDT)

מוזר, התפתח פה דיון חשיבות עוד לפני שהערך נכתב, בין אם הוא זכאי לערך ובין אם לא אני עדיין לא חושב שזה רלוונטי ל'הידעת?' הספציפי הזה. מספיק שיידעו שהוא היה חשוב מספיק בנברסקה (ולא אדם תמהוני כלשהו). הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 17:52, 11 ביוני 2009 (IDT)

אז כל אדם שעושה שטות שתזכה אותו בקטע "הידעת?" יקבל ערך? Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 20:21, 11 ביוני 2009 (IDT)

זה לא מה שטענתי, סה"כ אמרתי שאין צורך לכתוב את הערך עליו כדי להציג את הקטע. הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 20:32, 11 ביוני 2009 (IDT)

רק צריך לכתוב את הערך על התביעות נגד אלוהים. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 21:07, 11 ביוני 2009 (IDT)

תומר עובד על זה. וארני היה כנראה בחור צבעוני וחשוב. תקרא באנגלית: שינו את החוקה כדי להדיח אותו! :> אדם נבו;שיחה 21:13, 11 ביוני 2009 (IDT)

ככה הוא טוען... ‏עמיחי 21:20, 11 ביוני 2009 (IDT)

זה עבר כבר בשנת 2000, 8 שנים לפני פרישתו. הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 22:20, 11 ביוני 2009 (IDT)

גם שינוי שיטת הממשל לבחירות 96' עבר בקולו של ביבי כמה שנים לפני שהוא נבחר. עדיין, ביבי יכול לטעון שהוא שינה את שיטת הממשל כדי להיות ראש ממשלה. לטענתו המבודחת בעליל של ארני שלנו, הדיחו אותו באמצעות שינוי החוקה. אדם נבו;שיחה 22:36, 11 ביוני 2009 (IDT)

אז סגרנו שלא צריך לכתוב עליו ערך בשביל הקטע? הציוני האחרון ~ שיחה 11:31, 14 ביוני 2009 (IDT)

נדמה לי שהלשינו על תומר א.. הציוני האחרון ~ שיחה 00:51, 10 ביולי 2009 (IDT)
אחרי הבחינות. פה זה לא קומי קומי. תומר א. - שיחה 00:54, 10 ביולי 2009 (IDT)
חח בכיף. הציוני האחרון ~ שיחה 01:01, 10 ביולי 2009 (IDT)

בירת חוף השנהב

אבידג'אן היא העיר הגדולה ביותר במדינת חוף השנהב ובמשך שנים רבות שימשה כבירתה. אולם בשנת 1984 החליט שליטה הדיקטטורי של המדינה דאז, הנשיא פליקס הופואה-בואני(אנ'), להעביר את בירתו לעיר הולדתו יאמוסוקרו, שמשמשת כבירת המדינה מאז. לפני כן הייתה יאמוסוקרו עיירה קטנה, אך מאז גדל מספר תושביה לכ-200,000. בנוסף הורה הנשיא להקים שם כנסיית ענק, בזיליקת גבירתנו של השלום, שהיא כיום הכנסייה הגדולה בעולם, ועלות הקמתה הכפילה את החוב הלאומי של חוף השנהב וגררה ביקורת רבה. עם זאת, אבידג'אן עודנה משמשת כבירה דה פקטו ורוב משרדי הממשלה עדיין שוכנים בה.
הקטע כתוב בעיקר על פי הערך "חוף השנהב" באנציקלופדיית אביב חדש, עם כמה שינויים ותוספות על פי ויקיפדיה. תומר - שיחה 02:52, 21 ביוני 2009 (IDT)
עם זאת, נראה לי שראוי לדאוג למציאת תרגום יותר הולם לשמה של הקתדרלה לפני העלאה לעמוד הראשי. תומר - שיחה 15:44, 21 ביוני 2009 (IDT)

אהבתי. רק שהערך על הנשיא אדום. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' בתמוז ה'תשס"ט • 19:27, 23 ביוני 2009 (IDT)

אם הקטע יאושר, אני מוכן לכתוב עליו קצרמר (ואולי אף יותר). תומר - שיחה 18:42, 24 ביוני 2009 (IDT)

יאללה, קצרמר אותו! אחלה הידעת. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 19:15, 1 ביולי 2009 (IDT)

אגב, הוספתי עוד פרט מעניין לגבי הבזיליקה: עניין עלות ההקמה והביקורת. תומר - שיחה 15:24, 8 ביולי 2009 (IDT)

רחובות על שם המדפיסים בתל אביב

לא יודע אם כבר נכתב בעבר (יש דרך קצרה לבדוק את זה?):

פונים אלי... לא, אין לנו משהו. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ג' באב ה'תשס"ט • 16:35, 24 ביולי 2009 (IDT)

בבקשה:

הרחובות בחלקה הדרומי של שכונת מונטיפיורי בתל אביב מנציחים את תולדות הדפוס העברי וקרויים על שם כמה מחלוצי הדפוס וההוצאה לאור בעברית: שונצינו - משפחת מדפיסים שפעלה באיטליה ובאימפריה העות'מאנית במאות ה-15 וה-16; ראם - בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20; האחים מסלאוויטא - בעלי בית דפוס ברוסיה; הוצאת הספרים תושיה מוורשה ומייסדה בן אביגדור; הוצאת שטיבל ומנהלה נחום טברסקי; ישראל ב"ק - מחדש הדפוס העברי בארץ ישראל במאה ה-19; ורבניצקי, ממייסדי הוצאת דביר.

באזור פועלים כמה בתי דפוס, ובעבר ישבו בו מערכות העיתונים הצופה ועל המשמר. כיום יושבת בו מערכת העיתון ברוסית נובוסטי נדלי.

חגי, אם אני לא טועה ישבו שם גם הוצאות ספרים ועוד עיתונים - אולי אתה זוכר? אמנון שביט • שיחה 17:09, 24 ביולי 2009 (IDT)

קצת חלש - קשה לי לחשוב על שכונה בישראל ששמות הרחובות בה לא כולם שייכים לנושא מסויים. דניאל צבי • שיחה 17:30, ג' באב ה'תשס"ט (24.07.09)

למה חלש? עשינו משהו דומה בתבנית:הידעת? 23 באוקטובר - סדרה 2. יש כאן קישורים מעניינים לכל נושא הדפוס והעיתונים. לא כל דבר צריך לבוא עם "מכת קרטה" שתהמם את הקורא. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ג' באב ה'תשס"ט • 17:37, 24 ביולי 2009 (IDT)

שם הקטע הוא שמות הרחובות עצמם, לא הקשר בינם. הקטע הוא שאפשר לכתוב את אותו הקטע על כל שכונה - ברחביה יהיו לך קישורים מעניינים לכל הראשונים הספרדיים, בארמון הנציב יהיו לך קישורים לעולי הגרדום, בתל אביב - לא יודע, ומוזר שזה לא מוזכר בשמות רחובות בתל אביב-יפו. דניאל צבי • שיחה 17:47, ג' באב ה'תשס"ט (24.07.09)

אתה הרי יודע שלכותרת הקטע אין שום משמעות, ואני בכלל מסיר אותה עם פעולת הארכוב. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ג' באב ה'תשס"ט • 17:49, 24 ביולי 2009 (IDT)

שָם, לא שֵם :) דניאל צבי • שיחה 17:51, ג' באב ה'תשס"ט (24.07.09)

אין לי מקורות, רק ידע אישי. מערכת "הצופה" שכנה שנים רבות ברחוב המסגר, קרוב לרחוב בן אביגדור המוזכר בקטע. כאשר היכרתי את "על המשמר", באמצע שנות ה-80, הוא שכן בקצה רחוב חומה ומגדל, כקילומטר מדרום לאזור המדובר. אינני יודע היכן שכנה קודם לכן. מערכות העיתונים הגדולים, ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ ודבר, לא שכנו באזור זה, אם כי שתי הראשונות נמצאות ברדיוס של קילומטר ממנו.

בימינו נודע אזור זה בפעילות רחוקה מאוד מזו שמתאר הקטע. דוד שי - שיחה 18:35, 24 ביולי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: העניין כאן אינו עצם קיומו של נושא משותף אלא הנושא הספציפי והעובדה שמרבית השמות אינם מוכרים היום לרוב האנשים, ולכן הקשר ביניהם אינו מובן מאליו (בשונה מרחובות כלנית, רקפת ונרקיס בשכונות חדשות וכד'). לדעתי יש מקום לעוד מקבצים כאלו כאשר הם כוללים שמות שרבים אינם יודעים מי או מה הם, זה נותן הקשר מעניין לשכונה. אמנון שביט • שיחה

לפני שעברה לרח' חומה ומגדל, הייתה מערכת "על המשמר" ברחוב בן אביגדור 16, כמדומני עד סוף שנות ה-70. דווקא בגלל שאזור ידוע בפעילות שונה היום ראוי להזכירו, לפני ש"שונצינו" יהפוך שם נרדף למכון ליווי. אמנון שביט • שיחה 18:39, 24 ביולי 2009 (IDT)

טוב, זה כנראה מצביע על פער תרבותי וגאוגרפי מסוים - את שמות המדפיסים אני דווקא מכיר, אבל על השכונה והנעשה בה לא שמעתי... דניאל צבי • שיחה 21:58, ד' באב ה'תשס"ט (25.07.09)

מעמדה הבינלאומי של טאיוואן

הנה קטע שלדעתי הרבה יותר מעניין מהשמות:

מעמדה הבינלאומי של טאיוואן נתון במחלוקת מאז גירשו הקומוניסטים את ממשלתו של צ'יאנג קאי שק מסין היבשתית לאי פורמוזה ב-1949. עם זאת, הכירו רוב המעצמות בממשלת טאיפיי כממשלה הלגיטימית של סין, וטאיוואן אף ישבה כאחת מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון במקום השמור לסין באומות המאוחדות. הדטאנט אותו הוביל נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון הביא לפיוס בין ארצות הברית לרפובליקה העממית של סין ולסילוקה של טאיוואן מהאו"ם ב-1971 ולהחלפתה על ידי סין העממית.

יש הרבה קישורים פנימיים. מה דעתכם? ‏עמיחי • שיחה 20:28, 20 באוקטובר 2009 (IST)

צריך עוד כמה מילים על מה שניקסון עשה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:09, 20 באוקטובר 2009 (IST)

הוספתי כמה מילים. ‏עמיחי • שיחה 21:22, 20 באוקטובר 2009 (IST)

קטע מעניין שלא ידעתי לפני כן. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:39, 23 באוקטובר 2009 (IST)

מעניין מאד. טיפה רזה, לא? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:31, 27 באוקטובר 2009 (IST)

לדעתי הוא דווקא קצר ולעניין (הידעת? טאיוואן הייתה אחת מ-5 החברות הקבועות במועה"ב!), השמנתיו קצת - השמינהו כאוות נפשך! ‏עמיחי • שיחה 22:13, 27 באוקטובר 2009 (IST)

יותר מ-70 מילים וקישורים רבים. יש עוד הערות? ‏עמיחי • שיחה 00:30, 30 באוקטובר 2009 (IST)

קטע מצויין. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:59, 30 באוקטובר 2009 (IST)

אלים כנעניים על מפת ישראל

הידעת? מספר יישובים בישראל נקראים על שם אלים מן המיתולוגיה הכנענית. יישובים אלו שימשו מרכזי פולחן כנעניים לפני תקופת ההתנחלות הישראלית ווהאלים שנבעבדו בהם הקנו להם את שמם. אילת היה כינוייה של האשרה – אלת הפריון ואשתו של ראש הפנתיאון הכנעני אל, אשר יש הסוברים כי נתן את שמו לבית-אל. בתם, אלת המלחמה ענת, מונצחת בשם הישוב ענתות. אחותה, האלה שמש – נעבדה בעיר בית שמש. ואילו אחיהן שלם, אל השקיעה, נתן את שמו לירו-שלם - ירושלים של ימינו. מקומות נוספים שמאזכרים עבודה זרה הם בית דגן, ארסוף, בית חורון ובית ירח בהם נעבדו כנראה דגון, רשף, חורון והאל ירח. Valleyofdawn - שיחה 09:12, 20 באוקטובר 2009 (IST)

מאוד מעניין, אבל יש צורך במקורות לנושא. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:05, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אתה מתכוון למאמרים אקדמיים? מעבר לטענות על מקור השם בערכי הישובים ובשמות האלים? דרך אגב, אחרי חיפוש מהיר אפשר גם להוסיף את האל רשף מתל ארשף הלוא היא ארסוף, האל חורון מבית חורון והאל דגון מבית דגן (למרות שהאחרון פלשתי ולא כנעני).Valleyofdawn - שיחה

כן, אלא אם כן יש מקורות מתאימים בערכים. קח לדוגמא את בית אל - לפי הסיפור המקראי היה מדובר בשם שקבע יעקב ליישוב שנקרא בשם שונה קודם לכן. היישוב ענתות נקרא על שם העיר מתקופת ירמיהו, שלאו דווקא שוכנת באותו מקום והיום, לפי הערך, מזהים אותה בכלל עם כפר ערבי. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:42, 20 באוקטובר 2009 (IST)

לגבי ענתות, נכון הוא שהמיישבים מיקמו אותה הרחק מענתות הקדומה שנמצאה, איך לא, בענאתא צפונית לירושלים. המקור שמצאתי לגבי מקור השם של ענתות המקראית הוא על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו - "השם ענתות מזכיר את שם האלה הכנעני ענת, ועל כן סוברים כי העיר נקראה כך על שם במה קדומה, מקום פולחן עתיק לאלה זו, שהיה כאן לפנים". הציטוט מובא באתר זה. הערך על האל הכנעני אל טוען ש "על פי על פי פרשנותו של קאסוטו לתנ"ך, בבואו של אברהם אבינו לארץ ישראל, הוא פוגש את היישוב הכנעני בית אל, ומתיישב בין היישובים בית אל והעי וקורא בשם ה'. (בראשית פרק י"ב ח') סביר להניח שהיישוב הכנעני בית אל באותה תקופה היה של אנשים שהאמינו ועבדו לאל הכנעני ואברהם כנגדם בונה מזבח לה' ומכריז על האמונה בו. על פי דעות אחרות השם בית אל הינו שם מאוחר שניתן לישוב לוז רק בתקופתו של יעקב אבינו. מקורות נוספים לסברה תמצא כאן וכאן. אם אכן זו האמת ההיסטורית, אז ההתעקשות החוזרת ונשנית של עורכי המקרא ששמה של בית אל היה לפנים "לוז" הוא נסיון אידיאולוגי לטשטש את עבודת האל הכנעני במקום.Valleyofdawn - שיחה 17:16, 20 באוקטובר 2009 (IST)

עדכנתי את הערכים הרלוונטיים. הבעייתית ביותר היא אילת, מדובר בהשערה בלבד המתבססת על עדויות נסיבתיות:

האשרה נקרא לעיתים אלת - כלומר האלה
על דרך עזה-אילת נמצאו עדויות מסוף ימי בית ראשון לפולחן משותף של יהוה והאשרה
חירם מלך צור השתתף על פי הכתוב בבניית עציון גבר (היא אילת) ובתחזוק הצי שם עם שלמה המלך, ואילו האשרה הייתה האלה הפיניקית הראשית.
בפיניקיה נקראה האשרה עת'רת ים - ושמשה כפטרונית של ערי נמל.

צריך לסייג או להשמיט. Valleyofdawn - שיחה 18:04, 22 באוקטובר 2009 (IST)

בעד הקטע, עם אילת או בלעדיה. יוסאריאן • שיחה 14:24, 25 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא רואה כאן מה השוס. לאתונה קוראים על שם אתנה ולטורסהאבן על שם תור. אני לא מבחין בייחוד האטימולוגיה של השמות האלה. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ח' בחשוון ה'תש"ע • 23:01, 25 באוקטובר 2009 (IST)

העניין הוא שאנשי אתונה יודעים מה מקור שם עירם ומעטים בלבד מאנשי ירושליים בית שמש או אילת יודעים. אולי הם אפילו יופתעו.Valleyofdawn - שיחה 00:14, 26 באוקטובר 2009 (IST)

בעד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:43, 26 באוקטובר 2009 (IST)

בעד אני אוהבת את הקטע, הוא מעניין Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 02:54, 26 באוקטובר 2009 (IST)

שאלה - התנחלות השבטים, לפחות לפי הערך עליו, הוא אירוע תנ"כי, ולא הסטורי. אולי להחליף ל"לפני התקופה הישראלית"? (גם היא מאורע תנ"כי לפי הערך, להפתעתי, אבל נדמה לי שהיא משמשת גם במחקר ארכיאולוגי). יוסאריאן • שיחה 10:51, 26 באוקטובר 2009 (IST)

התנחלות השבטים הוא מאורע היסטורי. אפילו ישראל פינקלשטיין מסכים איתו וטוען שההתיישבות בארץ ישראל הייתה של שבטים שבטים שנכנסו במשך הזמן והתיישבו. הוא לא מקבל את סיפור הכיבוש המופיע בספר יהושע, ואת מלכות שאול, דוד ושלמה, לדבריו אין עדויות ארכאולוגיות למלוכה הראשונה Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 11:27, 26 באוקטובר 2009 (IST)

נכון אבל... חיפשתי קישור לתקופת ההתנחלות (הקדומה, לא הנוכחית) והוא הפנה להתנחלות השבטים. לרוע המזל הערך על התנחלות השבטים הוא קצרמר תנ"כי. אני משנה את הקישור לפי הצעת יוסאריאן.Valleyofdawn - שיחה 11:46, 26 באוקטובר 2009 (IST)

אין לי בעיה עם השינוי, רק רציתי להעמיד דברים על דיוקם. את הערך כמובן צריך לשפר Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 11:53, 26 באוקטובר 2009 (IST)

אכזריותו של צייר

הצייר האנגלי המפורסם ויליאם הולמן האנט דבק בסגנון בציור ריאליסטי. דוגמה לכך היא סיפור הציור "השעיר המשתלח לעזאזל". על מנת לצייר את השעיר לעזאזל, לקח האנט עמו עז אל מדבר יהודה, וכדי לשוות לה מראה נטול חיים, כמתבקש מן האירוע, "ייבש" אותה האנט בשמש ורק אז החל לציירה. לרוע המזל, העז מתה, אך הדבר לא עצר בעדו – הוא שב לירושלים, קנה עז הדומה לקודמתה, ושב על מעשהו. גם העז השנייה מתה ובאותו אופן מתה גם עז שלישית. רק העז הרביעית שרדה, ושבה לירושלים עם סיום מלאכת הציור.

בברכה הציוני ✡ שיחה 00:56, 9 באוקטובר 2009 (IST)

אחלה קטע! הייתי טיפונת מסדר את השורות האחרונות. במקום "הוא שב לירושלים, קנה עז נוספת, הדומה לקודמתה, ושב על מעשהו. גם עז זו מתה, ולמעשה שלוש עזים מצאו את מותן בעקבות הציור המדובר. רק העז הרביעית שרדה, ושבה לירושלים." אני מציע "הוא שב לירושלים, קנה עז הדומה לקודמתה, ושב על מעשהו. גם העז השניה מתה ובאותו אופן מתה גם עז שלישית. רק העז הרביעית שרדה, ושבה לירושלים עם סיום מלאכת הציור.". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:20, 9 באוקטובר 2009 (IST)

אחלה, שיניתי לשלך. הציוני ✡ שיחה 15:18, 9 באוקטובר 2009 (IST)

תיקון קטן - זה לא סתם מדבר יהודה, אלא העז מתבוססת בקצה ים המלח (כפי שאפשר לראות גם בציור). דניאל צבי • שיחה 15:24, כ"א בתשרי ה'תש"ע (9.10.09)

כשמדובר בקטע "הידעת", השטף חשוב מהפרטים הקטנים ועדיף לכתוב "מדבר יהודה" מאשר "מדבר יהודה, בואך ים המלח". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:43, 9 באוקטובר 2009 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ערכתי תיקונים קלים והחלפתי תמונה בזו שעלתה לדיון במומלצים. מה אתם רוצים להדגיש? אני לא אוהב שימוש בסלנג בקטע הידעת?. אולי אפשר להחליף את המילה "לייבש", ואפילו לקשר להתייבשות או מכת חום? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"א בתשרי ה'תש"ע • 15:36, 9 באוקטובר 2009 (IST)

"התייבשות"/"מכת חום" זה בסדר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:43, 9 באוקטובר 2009 (IST)

יש בסוף הקטע רצף דיי ארוך ללא קישורים, וזה קצת צורם לי לעין. יש למישהו רעיון? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:48, 12 באוקטובר 2009 (IST)

אולי כך? הציוני ✡ שיחה 12:00, 12 באוקטובר 2009 (IST)

לא, זה מאולץ מדי (וגם הקישור לעז הוא כפול). זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:02, 12 באוקטובר 2009 (IST)

לי אין רעיונות, אבל אני לא חושב שזה פוסל את הקטע. הציוני ✡ שיחה 01:44, 13 באוקטובר 2009 (IST)

אני מחזיר לכאן את הנוסח בלי מה שנראה בעיני כקישורים מאולצים מדי. אם למישהו יש רעיון איך להכחיל אותו מעט, גם בשינוי ניסוח - אשמח. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 18:50, 15 באוקטובר 2009 (IST)

הצייר האנגלי המפורסם ויליאם הולמן האנט דבק בסגנון בציור ריאליסטי, הדוגל בהצגת החיים כפי שהם. דוגמה לכך היא סיפור הציור "השעיר המשתלח לעזאזל". האנט ביקש להציג את השעיר לעזאזל, על פי ספר שמות וישעיהו, ולשם כך החליט האנט לצייר עז אמיתית על רקע הנוף המתאים לתיאור התנ"כי. לשם כך לקח עז אל הר סדום והציבה על רקע הרי אדום. כדי להשלים את הריאליזם האנט הביא את העז למצב של התייבשות תחת השמש הקופחת בטרם החל לציירה. הדבר עלה בחייה של העז בטרם הושלם הציור, אך האנט לא אמר נואש, חזר לירושלים וקנה עז נוספת. תהליך זה חזר על עצמו פעמיים נוספות בטרם הצליח האנט להשלים את ציורו.

טוב, ניסיתי את כוחי לעיל. דעות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:42, 21 באוקטובר 2009 (IST)

במקום "מתעד" כתוב "מציג" ובמקום "הדבר עלה בחייה של העז, אך" כתוב "הדבר עלה בחייה של העז בטרם הושלם הציור, אך". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:33, 21 באוקטובר 2009 (IST)

את השני בסדר - את הראשון לא הבנתי (שנה אתה). זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 22:42, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אהבתי. הציוני ✡ שיחה 18:47, 27 באוקטובר 2009 (IST)

קטע מעולה. מדוע הוא טרם התקבל?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:54, 28 באוקטובר 2009 (IST)

חביב מאד (הקטע, לא הצייר). ‏עמיחי • שיחה 00:33, 30 באוקטובר 2009 (IST)

פשקווילים ופסלים מדברים ברומא

המלה היידית פשקוויל, שפירושה ברחוב החרדי כרזת קיר קנטרנית, מקורה במלה פסקווילוס. זהו שמו הלטיני של פסל הלני עתיק וכרות גפיים המוצב ליד הפיאצה נאבונה ברומא. החל במאה ה-16 משמש בסיס הפסל להדבקת מודעות סאטיריות ובהן התקפות אישיות על אנשי כנסייה וממשל. פסקינו, בשמו האיטלקי, היה "הפסל המדבר" הראשון ברומא. במהרה הציבו האפיפיורים שמירה עליו כדי למנוע ביקורת. משנאלצו המדביקים לעבור לפסלים אחרים נוצרה בהדרגה "מועצת שנונים" של חמישה פסלים מדברים עליהם מודבקים פשקווילים ופשקווילים שכנגד. מוסד מועצת השנונים מתקיים עד היום ברומא ושרד אף בימי הדיקטטורה הפאשיסטית של בניטו מוסוליני.Valleyofdawn - שיחה 10:46, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אדיר!!!!. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 10:52, 21 באוקטובר 2009 (IST)

תודה. לדעתכם כדאי להרחיב על הפשקווילים במאה שערים ובני-ברק, או להשאר בתחומי רומא?Valleyofdawn - שיחה 11:07, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אולי כדאי להחליף את התמונה מתמונה של רומא לתמונה של מאה שערים ואולי אחרי המילה שטנה אפשר להוסיף בשלוש ארבע מילים את העניין הזה. בגדול, הקטע מצויין ואם הוא צריך שינויים, הם מינימליים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 11:21, 21 באוקטובר 2009 (IST)

הרחבתי והוספתי תמונה לבחירתכם. Valleyofdawn - שיחה 11:43, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אני נודניק, אבל ח'ברה - תמיד להציג את הקטע שלכם עם המקורות לו... (במקרה הזה לא אטיל ספק בעובדות ההיסטוריות - זה האטימולוגיה שמפריעה לי) זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:37, 26 באוקטובר 2009 (IST)

מקורות: כאן, כאן, ו-כאן. שלושתם, ועוד מקורות, מצוטטים בערך פשקוויל עצמו. Valleyofdawn - שיחה 17:48, 26 באוקטובר 2009 (IST)

דנקה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 22:41, 26 באוקטובר 2009 (IST)

גאוני • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 08:40, 29 באוקטובר 2009 (IST)

מהטובים שהיו לנו. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 09:49, 29 באוקטובר 2009 (IST)

האמת היא שהיה יותר טוב אם הערך פסקינו או פסלים מדברים ברומא היה קיים בעברית. אולי כדאי להוסיף לרשימת האדומים. מצד שני, זה קצת אזוטרי, וחסרים ערכים יותר חשובים בעברית.Valleyofdawn - שיחה 10:31, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אולי היה יותר טוב אבל כרגע זה לא מעשי. הנך לזה ותן לאשר את הקטע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 13:44, 29 באוקטובר 2009 (IST)

מניח לזהValleyofdawn - שיחה 14:30, 29 באוקטובר 2009 (IST)

האזכור הראשון של המילה ארכאולוגיה

דיאלוג פרי עטו של אפלטון מספר על שיחה שהתקיימה בין סוקרטס הפילוסוף היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס והיפיאס. בשיחה עונה היפיאס לשאלת סוקרטס "מה מעניין אנשים?", תשובת היפיאס היתה: "עמים, גיבורים ובני אדם, יישובים וכיצד נוסדו הערים בימי קדם, ובקיצור, הם מוכנים לשמוע על ארכאולוגיה". זה כנראה האזכור הראשון של המילה ארכאולוגיה במשמעות של חקר תרבויות אנושיות בעת העתיקה. (אפלטון, היפיאס רבה, 285 ד'), כתובת זאת נקבעה על ידי אדריכל מוזיאון רוקפלר על כותלי חדר הישיבות של המוסד.

Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 13:04, 24 באוקטובר 2009 (IST)

האם העובדה שהקטע לא זכה לכל הערה במשך יומיים פירושו שאין הערות והוא התקבל? או שהוא פשוט נשכח ! 03:05, 26 באוקטובר 2009 (IST)

קשה לדעת מה זה אומר. אולי זה אומר שהדף הזה עמוס מדי ופנינים הולכות בו לאיבוד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:33, 26 באוקטובר 2009 (IST)

אמרת פנינה, והכל נסלח

Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 05:05, 26 באוקטובר 2009 (IST)

צריך כאן עוד איזה משפט או שניים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:46, 26 באוקטובר 2009 (IST)

הוספתי שני משפטים, ואם מישהו מחברינו הירושלמים יוכל לגשת לחדר הישיבות של המוזיאון ולצלם את התמונה, יהיה נהדר Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 18:15, 26 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל, בתוספת כמה קישורים שמשום מה פספסנו (מקווה שלאיש לא אכפת). זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:16, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אחרי שישים ותשע בא שישים ועשר

לא אומרים 99

הידעת? בצרפתית המדוברת בשטחים שהיו בריבונות ממשלת צרפת, אין מילים יחודיות עבור המספרים "70", "80" ו-"90". במקום "שבעים", אומרים "שישים ועשר", במקום "שבעים ואחת" אומרים "שישים ואחת עשרה", במקום שמונים, למשל, אומרים "ארבע - עשרים" וכיוצא בזה. לעומת זאת, בצרפתית המדוברת בשוויץ ובבלגיה (לגבי בלגיה אני לא בטוח אבל לגבי שווייץ זה בדוק), דווקא יש מילים פשוטות עבור המספרים "70", "80" ו-"90". מילים אלה היו בשימוש בעבר גם בצרפת, אולם הצרפתים חדלו להשתמש בהם בשל אופנת דיבור שמקורה היה בארמון המלוכה (לא לגמרי בטוח לגבי מקור אופנת דיבור זו), כאשר המלך (לא זוכר איזה מלך) חדל להשתמש בהן באופן מכוון. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:08, 11 באוקטובר 2009 (IST)

ארבע-עשרים מופיע גם בנאום מפורסם של לינקולן. כן, באנגלית. אדם נבו•שיחה 20:11, 11 באוקטובר 2009 (IST)

א. גם בצרפתית המדוברת בבלגיה יש מילה ל"שבעים". ב. הפיסקה הזו נחמדה ובהחלט מתאימה להידעת, במידה שאינה קיימת כבר. יש לבדוק. אבל יש למצוא מקור בקשר ל"אופנת הדיבור". דני. ‏Danny-w‏ 20:16, 11 באוקטובר 2009 (IST)

טוב לדעת מה המצב בבלגיה. אגב, באיזה נאום של לינוקולן מדובר והאם אשפר להשתמש בעובדה הזו בתור שורת הסיום לקטע?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:27, 11 באוקטובר 2009 (IST)

נאום גטיסבורג: "Four score and seven years ago...". Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ד בתשרי ה'תש"ע • 20:30, 11 באוקטובר 2009 (IST)

הנושא של גטיסברג הוא שונה - במקום להגיד שמונה עשורים נאמר 4 עשרימים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:16, 12 באוקטובר 2009 (IST)

אגב, אם כבר מפרטים, אז יש לציין שבמקום המספר תשעים אומרים "ארבעה עשרים ועשר" (quatre-vingt-dix) ובבלגיה (nonante). המגוחך ביותר לדעתי הוא המספר תשעים ותשע, או בתרגום מצרפתית:"ארבעה עשרים ותשע עשרה" (quatre-vingt-dix-neuf). ‏Danny-w‏ 01:22, 12 באוקטובר 2009 (IST)

בבלגיה יש מילים לשבעים ולתשעים, אבל המילה לשמונים היא כמו בצרפתית של צרפת. המילים octante ו-huitante משמשות בעיקר בשווייץ. בכל אופן, לא מעט שווייצים דוברי צרפתית אומרים quatre-vingts כמו בצרפתית, במיוחד תושבי ז'נבה.

בלוזאן זה huitante ולא quatre-vingts, ספטנט (שבעים), וויטנט (שמונים) ו-נוננט (תשעים). את octante בתור "שמונים" לא זכיתי להכיר. בכל מקרה, הנקודה הכי מעניינת היא איך כן סופרים בצרפת עצמה. מדהים שהם אומרים "ארבע עשרים ושלוש עשרה" במקום 93. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:20, 12 באוקטובר 2009 (IST)

על פי ויקי-צרפתית (80 (nombre) סעיף Linguistique) הביטוי "ארבע-עשרים" שכיח כיום כמעט בכל האזורים דוברי הצרפתית, הביטוי "וויטנט" שכיח רק בשווייץ והביטוי "אוקטנט" על סף היכחדות. ההפתעה ממתינה בערך הצרפתי 80 (nombre) סעיף Linguistique. כתוב שם שבניגוד לדיעה הקדומה שלי, בעבר היה יותר גרוע ולא יותר טוב . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:33, 12 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שצורת הדיבור של לינקולן בנאום גטיסבורג היא יותר אמצעי רטורי, ולא קשורה לעניין בצרפתית, שהוא מרתק בזכות עצמו. 93.173.195.12 15:52, 12 באוקטובר 2009 (IST)

נוסח שאינו מציין את מקור אופנת הדיבור: הידעת? למרות שבצרפתית ישנן שתי מילים נרדפות המתארות את המספר 80 (huitante ו-octante), דוברי הצרפתית שמחוץ לקנטונים הצרפתיים של שוויץ אינם משתמשים באף אחת ממלים אלה ומכנים את המספר 80 בכינויי ארבעה-עשרים (quatre-vingts). מעבר לזאת, המילים המתארות את המספרים 70 ו-90 אינן מקובלות מחוץ לשוויץ ולבלגיה ומרבית דוברי הצרפתית מכנים את המספר 70 בכינוי שישים ועשר ואת המספר 90 בכינוי ארבע-עשרים ועשר. כך למשל הם מכנים את המספר 99 בכינוי ארבעה-עשרים ותשע-עשרה. בעבר, היה מקובל גם לכנות בצרפתית את המספר שישים בכינוי שלושה-עשרים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:38, 12 באוקטובר 2009 (IST)

יש לי הרגשה שהניסוח הזה מבלבל קצת. הנה ניסיון שלי לנסח את אותו מידע בסידור שונה:

הידעת? בצרפתית אין שמות נפרדים למספרים שבעים, שמונים ותשעים. 70 הוא "שישים-עשר", 72 הוא "שישים שתים-עשרה", 80 הוא "ארבע עשרים" ו-93 אינו אלא "ארבע-עשרים-שלוש-עשרה". למרות זאת, דוברי הצרפתית בבלגיה משתמשים במילים נפרדות לשבעים ולתשעים, ולרשות דוברי הצרפתית בשווייץ עומדת גם מילה נפרדת לשמונים. מקורו של השימוש בכפולות של עשרים הוא בשיטות ספירה קלטיות. בעבר היה נהוג גם לקרוא למספר 60 בשם "שלוש-עשרים".

אבל זה לא נכון. פריזאי כן יודע מה זה וויטנט. הוא יבין אותך הייטב אם תשמתש במילה הזו. אי אפשר לומר שאין מילה כזו בצרפתית. אגב, מה הקטע עם שיטות הספירה הקלטיות?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:43, 13 באוקטובר 2009 (IST)

עניין של הגדרה וניסוח. פריזאי יידע מה זה וויטאנט אחרי שיעצור ויחשוב רגע. אבל בסופו של דבר המילה פשוט אינה בשימוש, ולכן אני לא חושב שזו טעות לומר שבצרפתית-של-צרפת אין שמות נפרדים למספרים הללו. באופן דומה, בעברית מודרנית אין לפועל "להגיד" צורת עבר והווה, רק עתיד, ציווי ומקור. בעבר היו נהוגות גם צורות כמו "הגדתי" ו"אני מגיד", אלא שהן יצאו לחלוטין משימוש, גם בעברית הכתובה וגם המדוברת. אגב, מנסיוני, כשאמרתי לאנשים בצרפת "ספטאנט" או "נונאנט", ולא כל-כך רחוק מן הגבול הבלגי, הם פערו עלי עיני עגל ולא ממש הבינו מה אני רוצה מהם. מתוך הערך "80" בוויקיפדיה הצרפתית: L'influence du substrat celtique sur le français pour expliquer cette irrégularité (numération vicésimal) reste une hypothèse largement majoritaire parmi les savants. הקלטים הם כמובן אלה שמוכרים לנו יותר בשם גאלים.

לגבי הניסוח, בכל מקרה לא אמור להיות כתוב "אין אבל יש". אולי נכתוב כך:

הידעת? למרות שבשפות רומאניות ישנן מילים המתארות את המספרים 70, 80 ו-90, בין דוברי הצרפתית השימוש במילים אלה מקובל בעיקר בקרב תושבי הפריפריה, כגון תושבי בלגיה וחלק מהקנטונים הצרפתיים של שוויץ. מרבית דוברי הצרפתית מכנים את המספר 70 בכינוי "שישים ועשר", את המספר 80 בכינוי "ארבעה עשרים" ואת המספר תשעים בכינוי "ארבעה עשרים ועשר". בהתאם לכך למשל, הם מכנים את המספר 93 בכינוי "ארבעה עשרים ושלוש עשרה" (quatre-vingt-treize) במקום בכינוי "תשעים ושלוש" (nonante-trois). בעבר היו כינויים נוספים מסגנון זה בשימוש, כגון הכינוי "שלושה עשרים" - עבור המספר שישים. מקורם של כינויים אלה למספרים כנראה בהשפעת שפתם הקלטית של הגאלים, תושבי צרפת הקדומים, על השפה הצרפתית שהתפתחה מהשפה הלטינית, אותה קיבלו מהכובש הרומי. . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:32, 13 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא רוצה להיכנס לעניין הניסוח כי אצא עם מקלדת שבורה... אבל הקטע - פנטסטי, אם כי כבר ידעתי את רובו מחבר שהוריו דוברים צרפתית, והוא רק נוגע קצת בשפה שלדוברי עברית נשמעת כניב וולגרי במיוחד של איסלנדית עתיקה עילגת... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 04:06, 16 באוקטובר 2009 (IST)

קטע טוב, הוספתי קישורים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:51, 20 באוקטובר 2009 (IST)

ואני תיקנתי כמה קישורים (גלית?) ומעט ניסוחים. ניסיתי לקשר גם לבסיס ויגסימלי אבל זה נראה לי עמוס מדי אז ויתרתי. אמנון שביט • שיחה 02:41, 22 באוקטובר 2009 (IST)

מעשה באוטובוס

מיצג מתוך מוזיאון אגד

מתוך פורטל:ירושלים/הידעת?/4. קרדיטים לתורמים שם:

בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, נותר חלק מהר הצופים כמובלעת מעבר לקו העירוני, וכל שבועיים הייתה יוצאת שיירה דרך שער מנדלבאום כדי להחליף את מחצית הכוח שעל ההר. הירדנים התעקשו על שמירה מדוקדקת של המצב המודוס ויונדי, וכך המשיך השימוש באותם שני אוטובוסים במשך 19 שנה.

הוספתי כמה קישורים פנימיים. מדובר, לדעתי, באנקדוטה מעניינת מאוד ודי חביבה. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:21, 19 באוקטובר 2009 (IST)

מצריך עיבוי. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:21, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא כל כך מסכים, אבל ניסיתי להרחיב במקצת. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:55, 26 באוקטובר 2009 (IST)

בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, נותר חלק מהר הצופים כמובלעת מעבר לקו העירוני, וכל שבועיים הייתה יוצאת שיירה דרך שער מנדלבאום כדי להחליף את מחצית הכוח שעל ההר. הירדנים התעקשו על שמירה מדוקדקת של המצב הפוליטי והדיפלומטי ששרר מאז תום המלחמה (מודוס ויונדי). הירדנים עמדו על דרישתם זו גם בסוגיות זניחות הקשורות בה. כך, למשל, הם עמדו על זה שישראל לא תחליף את כלי הרכב שהתיישנו, ובמשך 19 שנים השתמשו באותם שני אוטובוסים.

קטע טוב. שיניתי זוטות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:07, 26 באוקטובר 2009 (IST)

ערכתי עוד קצת בעצמי. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:11, 26 באוקטובר 2009 (IST)

אגב, גם את כלי הנשק אסור היה להחליף ובאופן רשמי כלי הנשק היחידים שהיו בהר היו רובים אנגלים ומקלעי ברן ישנים. ‏עמיחי • שיחה 21:41, 3 בנובמבר 2009 (IST)

חוסר מזל כרוני של הבישופים האנגלים

מתוך פורטל:ירושלים/הידעת?/15. קרדיטים לתורמים שם:

בשנת 1841 החליטו אנגליה וגרמניה, שתי מדינות פרוטסטנטיות, לשתף פעולה ביצירת בישופות מאוחדת בירושלים. הוסכם כי הבישוף יהיה אנגלי או גרמני לסירוגין, ויכהן עד יום מותו. הבישוף הראשון - המומר אלכסנדר - מונה מטעם האנגלים, אך נפטר לאחר פחות מחמש שנים. הגרמנים מינו מיד את סמואל גובאט ששימש בתפקיד לא פחות מ-30 שנה. עם מותו בשנת 1882 מינו הבריטים בישוף בשם ברקלי, אך הלה מת לאחר פחות משנה. האנגלים "נשברו" מחוסר הצדק וב-1883 הקימו בישופות משלהם.

קצת דליל בקישורים חיצוניים לקראת הסוף, אך לדעתי מלמד על ההיסטוריה הדתית של ירושלים באותה תקופה. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:40, 19 באוקטובר 2009 (IST)

קטע נחמד. הציוני ✡ שיחה 19:19, 19 באוקטובר 2009 (IST)

שניכם צודקים - נחמד, אבל מצריך עוד קישורים (במקרה הזה - שינוי ניסוח, לדעתי). זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:23, 20 באוקטובר 2009 (IST)

בעד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:45, 25 באוקטובר 2009 (IST)

הוספתי עוד כמה קישורים ושיניתי קצת ניסוחים. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:55, 26 באוקטובר 2009 (IST)

בשנת 1841 החליטו אנגליה וגרמניה, שתי מדינות פרוטסטנטיות, לשתף פעולה בכינון ממסד בישופות מאוחד בירושלים. הוסכם כי הבישוף יהיה אנגלי או גרמני לסירוגין, ויכהן עד יום מותו. הבישוף הראשון - המומר אלכסנדר - מונה מטעם האנגלים, אך נפטר תוך פחות מחמש שנים. הגרמנים מינו מיד את סמואל גובאט, והוא כיהן בתפקידו במשך 30 שנים. עם מותו בשנת 1882 מונה הבריטי ברקלי, אך מת לאחר פחות משנה. האנגלים התייאשו מחוסר המזל שלהם, וב-1883 הקימו בישופות משלהם.

נחמד מאוד. ציון לכמות הקישורים: "מספיק". ערכתי מעט והוספתי קישור אחד. צריך מילה אנציקלופדית יותר ל"נשברו". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 20:46, 28 באוקטובר 2009 (IST)

החלפתי להתייאשו. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:27, 29 באוקטובר 2009 (IST)

מומיה בירושלים

מתוך פורטל:ירושלים/הידעת?/65. קרדיטים לתורמים שם:

המומיה היחידה בארץ ישראל שוכנת במוזיאון הארכאולוגי במכון האפיפיורי למקרא השייך למסדר הישועי בירושלים. המומיה, שהיא גופתו החנוטה של נער כבן 17 שמת לפני כאלפיים שנה, נתגלתה באלכסנדריה שבמצרים במהלך חפירה ארכאולוגית שערך המסדר בראשית המאה ה-20. החנוט, המכונה 'אלכס' בפי הנזירים בשל עיר מוצאו, מתנשא לגובה נמוך יחסית של כ-1.60 מטר, דבר המעיד אולי על גובהם הממוצע של בני מינו בעת העתיקה. לפני שנים אחדות נתגלו סדקים ב'אלכס', והוא נשלח לטיפול בהול במרכז הרפואי הדסה. 'אלכס' חזר למכון בריא ושלם, וניתן לראותו מדי יום בתוך ארון עץ, כשהוא עטוי במסכת מוות בגווני זהב.

הרבה אנשים טועים וחושבים שמומיות יש במצרים, באנגליה ובדרום אמריקה, ולדעתי הקטע הזה יפתיע מאוד. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:40, 19 באוקטובר 2009 (IST)

לא הבנתי את הפאנץ.. הרוב חושבים על מצרים בהקשר של מומיות, אבל מאז עם התפתחות הטכנולגיה אין בעיה שתהיה אחת בכל מדינה בעולם (בעיה להעביר?). הציוני ✡ שיחה 19:19, 19 באוקטובר 2009 (IST)

הפאנץ' (לדעתי) הוא הקטע עם הטיפולים הרפואיים כאילו מדובר בבן אדם חי וזה שיש בכלל מומיה בארץ (גם אם היא התגלתה במדינה אחרת). קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:21, 19 באוקטובר 2009 (IST)

הטיפול הבדסה הוא קטע אדיר. אולי צריך להדגיש אותו, למשל בהסרת חלק מהחומר שבפיסקה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:28, 19 באוקטובר 2009 (IST)

אני מסכים - מפתיח הקטע הייתי בטוח שמדובר במומיה שנמצאה בארץ, ומשקראתי והבנתי שמדובר רק בנושא של הצגתה במוזיאון, תמהתי שיש רק אחת בכל המוזיאונים. הנושא של הסדקים והדסה יותר מעניין. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:31, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא כל כך בטוח. לא נראה לי שהפתיח מבלבל כל כך, והקטע הזה גם לא ארוך במיוחד. אני מניח שאפשר לקצץ, אבל אז נראה לי שיתקבל משהו קצר מדי. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:33, 20 באוקטובר 2009 (IST)

כדברי הזהר. הקטע הוא בר-קיום, אך דורש עריכה ברוח דבריו ודברי עדו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 16:43, 20 באוקטובר 2009 (IST)

ערכתי קצת את הקטע, והסרתי את השייכות לישועים (זה יותר מתאים לערך על המכון האפיפיורי). לדעתי הקטע מובן ומעניין מאוד. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:55, 26 באוקטובר 2009 (IST)

בארץ ישראל לא נתגלו מומיות, אך אחת מוצגת במוזיאון הארכאולוגי שבמכון האפיפיורי למקרא בירושלים. המומיה, שהיא גופתו החנוטה של נער כבן 17 שמת לפני כאלפיים שנה, נתגלתה באלכסנדריה שבמצרים במהלך חפירה ארכאולוגית שערך המסדר הישועי בראשית המאה ה-20. החנוט, המכונה "אלכס" בפי הנזירים בשל עיר מוצאו, מתנשא לגובה נמוך יחסית של כ-1.60 מטר, דבר המעיד אולי על גובהם הממוצע של בני מינו בעת העתיקה. לפני שנים אחדות נתגלו סדקים ב"אלכס", והוא נשלח לטיפול בהול במרכז הרפואי הדסה. אלכס חזר למכון "בריא ושלם", וניתן לראותו מדי יום בתוך ארון עץ, כשהוא עטוי במסכת מוות בגווני זהב.

שיניתי את הפתיחה, הסרתי קישור כפול ותיקנתי את הגרשיים. אני היחיד שחושב שזה קצת מוזר להגיד על אדם חנוט במומיה שחזר "בריא ושלם"? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 23:05, 26 באוקטובר 2009 (IST)

הוספתי מרכאות מסביב לזה. לדעתי זה החלק המשעשע של הקטע שיגרום להרבה אנשים לחייך. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:07, 26 באוקטובר 2009 (IST)

עדו שינה את משפט הפתיחה ל: "בארץ ישראל לא נתגלו מומיות, במוזיאון הארכאולוגי שבמכון האפיפיורי למקרא בירושלים מוצגת מומיה שנתגלתה במצרים." אך שיניתי בחזרה. האיחוי שנוצר איננו תקין כך ויש חזרה על העובדה שהמומיה נתגלתה במצרים (במשפט הבא). זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 23:32, 26 באוקטובר 2009 (IST)

אולי, אבל לעומת זאת, המשפט בצורתו הנוכחית נכון דקדוקית בשפה האנגלית. בעברית אין שימוש בכזה במילה "אחת". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:56, 26 באוקטובר 2009 (IST)

הבנתי אותך עכשיו, אבל בשביל זה לא צריך לשנות באופן דרסטי את המשפט - מספיק להסיר את המילה "כן". זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 23:59, 26 באוקטובר 2009 (IST)

מצטרף ל"חיוך" של קוריצה. חיוך זה דבר "בריא" וגם אני חייכתי חיוך "שלם" לנוכח הניסוח המתוחכם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 20:49, 28 באוקטובר 2009 (IST)

דגל גרמניה

מתנדב פרוסי לבוש במדי הפרייקופס

מקור צבעי השחור-אדום-זהב אשר מהווים את הדגל הגרמני שאוב מצבעי המדים של הליצו פרייקורפס, כוח מתנדבים פרוסי אשר הוקם ולחם במלחמות הנפוליאוניות. כוח מתנדבים זה, שעל חייליו היה לדאוג לעצמם לציוד ולביגוד, לבש מדים שחורים השזורים בעיטורי דרגה אדומים ובכפתורי פליז זהובים. הצבע השחור נבחר משיקולים פרקטיים שכן שחור היה הצבע היחידי בו ניתן היה לצבוע את בגדי האזרחים בצורה אחידה וללא כל גוון שונה.

הידעת? מעניין שנתקלתי בו במהלך העבודה על דגל גרמניה. את התמונה ניתן להחליף כמובן בתמונת הדגל, והמקורות לזה הם [4] ו[5] ועוד כלמני מקורות שנתקלתי בסיפור אבל אני לא זוכר כרגע. אפשר להרחיב את ה'הידעת?' ולציין כי הצבעים הללו מסמלים את הדמוקרטיה הגרמנית בגלל הקשר ההיסוטרי לפרייקורפס, השאלה היא האם יש צורך... • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 23:55, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

זה יותר מזכיר תקציר ערך מאשר קטע הידעת. הציוני ✡ שיחה 19:06, 17 באוגוסט 2009 (IDT)

אשמח לשמוע דרך אחרת לכתוב את זה עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 10:47, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

אני לא רואה דרך אחרת בעיקר כי אני לא מוצא את הפאנצ' (אם הרעיון המרכזי הוא מהיכן שאובים צבעי הדגל אז זה לא ממש מעניין ומפתיע). הציוני ✡ שיחה 18:19, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

חשבתי שאולי זה כן יעניין בתור הידעת? עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 08:36, 20 באוגוסט 2009 (IDT)

יש לזה פוטנציאל, אבל צריך עוד ללטש. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:18, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אשמח לדעת איך ניתן • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 13:38, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

בגדול, לנסות ולהוסיף עוד משהו, וליצור קטע יותר "זורם". במילים אחרות: לעבוד קשה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:28, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

סומך על שיקול דעתך • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 12:14, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אין התקדמות מזה יותר משבועיים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:25, 4 באוקטובר 2009 (IST)

בעקבות פניה של עודד אלי, מועבר לכאן עד שיתפנה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 05:47, 7 באוקטובר 2009 (IST)

סיבוב נוסף -

מתנדב פרוסי לבוש במדי הפרייקופס

מקור צבעי השחור-אדום-זהב אשר מהווים את הדגל הגרמני שאוב מצבעי המדים של הליצו פרייקורפס, כוח מתנדבים פרוסי אשר הוקם ולחם במלחמות הנפוליאוניות. כוח מתנדבים זה, שעל חייליו היה לדאוג לעצמם לציוד ולביגוד, לבש מדים שחורים השזורים בעיטורי דרגה אדומים ובכפתורי פליז זהובים. הצבע השחור נבחר משיקולים פרקטיים שכן שחור היה הצבע היחידי בו ניתן היה לצבוע את בגדי האזרחים בצורה אחידה וללא כל גוון שונה. מתנדבי הכוח, שרובם היו סטודנטים מכל רחבי גרמניה, הפיצו את סכמת הצבעים שזוהתה לאחר המלחמות עם הרעיונות הרפובליקניים והדמוקרטיים שבהם האמינו המתנדבים, ברחבי גרמניה. הנאצים כינו את סכמת הצבעים הזאת בשורת כינויי גנאי כ"שחור-אדום-חרדל" או אף "שחור-אדום-צואה" כלעג לרפובליקת ויימאר אשר קדמה לגרמניה הנאצית.

איך עכשיו? • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 11:34, 19 באוקטובר 2009 (IST)

זה מעולה. הוספתי הדגשות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 01:03, 20 באוקטובר 2009 (IST)

הרבה יותר טוב. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:15, 20 באוקטובר 2009 (IST)

בעצב תלדי בנים

על-פי המסורת הנוצרית על האישה לסבול בעת הלידה בעקבות החטא הקדמון ולכן מיילדות ותומכות לידה שניסו להקל על הכאבים בעזרת משככי כאבים נחשבו כמכשפות והוצאו להורג.

מה דעתכם? ‏עמיחי • שיחה 21:10, 18 באוקטובר 2009 (IST)

נשמע מעניין, אבל קצר מידי. בעצם, מניסיון, כשמחפשים מקור (מה שבטח יתבקש תכף) מגיעים לעוד חומר ולעוד הבהרות ותתי הבהרות שיכולים לעבות את זה להידעת? כרסתני. :-) Rex - שיחה 22:21, 18 באוקטובר 2009 (IST)

הרחבה: במקרא כתוב כי עונשם של אדם וחוה, מלבד עזיבת גן העדן היה "בצער תלדי בנים" ו-"בזעת אפך תוכל לחם". חוקרי המקרא (צריך לבדוק עד כמה אני צודק בנקודה הזו) טענו שסמיכות הקללה "בזעת אפך תוכל לחם" לעזיבת גן העדן מעידה על המעבר של החברה האנושית מצייד וליקוט לחקלאות - מעבר שנראה בנוסטלגיה כמו עזיבת גן עדן ומעבר לעבודה קשה ביותר לשם פרנסה, בהשוואה ליצורים חיים אחרים, שאינם חכמים מספיק כדי ליזום גידולים חקלאיים (צריך לעבוד פה על הניסוח). הקדמונים שמו לב גם שלידת האדם היא מן הקשות והכואבות בטבע ושההתבגרות של האדם היא מן הממושכות בטבע - דבר המטיל על ההורים עומס רב. (כאן צריך להיכנס קצת רקע אבולוציוני ואולי גם רקע על דתות שראו את החטא הקדמון לא כאכילת הפרי האסור אלא כהליכה זקופה על שתיים המעידה על גאווה). על-פי המסורת הנוצרית על האישה לסבול בעת הלידה בעקבות החטא הקדמון ולכן מיילדות ותומכות לידה שניסו להקל על הכאבים בעזרת משככי כאבים נחשבו כמכשפות והוצאו להורג.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:40, 18 באוקטובר 2009 (IST)

ישראל צודק - צריך להביא מקור לנושא המכשפות. אני חושב שאפשר לבנות את הקטע סביבו, ולא כפי שעדו עשה - לכתוב קטע שבו מדובר בהערת אגב בסוף. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:25, 20 באוקטובר 2009 (IST)

הנה כמה מקורות - כאן למשל מובא המקרה של Eufame Macalyane שנשרפה בפקודתו של ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד, על כך שהקלה על לידת התאומים שלה. עיינו בגוגל לעוד מקורות. ‏עמיחי • שיחה 13:06, 21 באוקטובר 2009 (IST)

עוד נקודה מעניינת היא שלידת תינוקות כואבת במיוחד כי הראש שלהם גדול כל כך ופתח האגן צר כל כך. הראש שלנו גדל כדי להכיל את המוח המוגדל. דתיים יגידו שזה בגלל האכילה מפרי עץ הדעת (והנה הקשר ל"בעצב תלדי בנים"); דארוויניסטים יגידו שאם היו נותנים לאבולוציה עד כמה מאות אלפי שנים וכמה מליונים של נשים שמתו בלידתן, היה האגן הנשי מתרחב עוד קצת והכל היה מסתדר. לחיי הישבנים הגדולים! Valleyofdawn - שיחה 22:21, 21 באוקטובר 2009 (IST)

יש כאן חומר לשני קטעי "הידעת". האחד על העובדה שהלידה והפרנסה של האדם קשה והשני על גחלים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:27, 21 באוקטובר 2009 (IST)

קטע ראשון - בעצב תלדי כי יש ראש גדול
הקדמונים הבחינו בזה שתהליך הלידה של האדם היא אחד מתהליכי הלידה הכואבים והממושכים שבטבע. במקורות היהודיים-נוצריים ההסבר לזה הוא שבשל אכילת פרי עץ הדעת, בני האדם נענשו, בין השאר בעונש זה; כתוב בספר בראשית (פרק ופסוק ככה וככה) "בעצב תלדי בנים". מסתבר שהקישור בין קושי הלידה לחוכמתו של האדם מקובל גם על חוקרי האבולוציה. הסיבה ללידה הקשה אצל האדם היא תהליך הגידול הניכר שהתחולל בנפח מוחו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:19, 23 באוקטובר 2009 (IST)

הבהרה קטנה: העץ שפריו אסור למאכל הוא "עץ הדעת טוב ורע", כלומר עץ המוסר ולא החכמה. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ה' בחשוון ה'תש"ע • 17:15, 23 באוקטובר 2009 (IST)

איזה באסה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:34, 23 באוקטובר 2009 (IST)

שיניתי קצת:

עוד בימי קדם השכילו בני האדם לאמוד על כך שתהליך הלידה של האדם היא אחד מתהליכי הלידה הכואבים והממושכים שבטבע. במקורות הנוצריים ההסבר לכך הוא עונש שהושת על האנושות בעקבות החטא הקדמון, וביהדות - חטא עץ הדעת, כמסופר בספר בראשית: "בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים" (פרק ג', פס' ט"ז). גם המדע נדרש לשאלה זו, וגם תשובתו קשורה ביכולותיו השכליות של האדם. על פי תורת האבולוציה הסיבה לכך היא גידול ניכר בנפחו של מח האדם, אשר מכאיב לאישה בעת מעבר הוולד דרך האגן.

דעות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:42, 23 באוקטובר 2009 (IST)

Kulystab אומר שעץ הדעת אינו קשור לחוכמה אלא למוסר ואם הוא צודק אז הקישור לאבולוציה של המוח הוא קישור לא נכון. אולי אפשר לומר שהעמך מקשר את עץ הדעת לחוכמה אבל זה חלש מאוד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:50, 23 באוקטובר 2009 (IST)

ידוע לי היטב נושא עץ הדעת, ולפיכך עקפתי אותו בניסוח שלי. שים לב: "גם המדע נדרש לשאלה זו, וגם תשובתו קשורה ביכולותיו השכליות של האדם", איש לא אמר שמדובר באותן יכולות, והקפדתי שלא לקשר מהמילה הזו. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:54, 23 באוקטובר 2009 (IST)

מה שכתבתי לא סותר את הקישור לאבולוציה של המוח. עד כמה שידוע לי, המוסר וההתנהגות הנגזרת ממנו מקורם במוח. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ו' בחשוון ה'תש"ע • 21:58, 23 באוקטובר 2009 (IST)

אבל לא רק האזורים הקשורים להתנהגות מוסרית גדלו. אגב, לנאנדרטלים היה מוח אפילו יותר גדול משלנו. אולי העובדה הזו תביא למישהו רעיון...לא יודע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:10, 23 באוקטובר 2009 (IST)

חברים, הורדתם את הקטע שאני כתבתי על המיילדות שהוצאו להורג! מכל המידע שכתוב - זהו לדעתי המידע היחיד שאינו ידוע לרבים. ‏עמיחי • שיחה 22:19, 27 באוקטובר 2009 (IST)

נכון. צריך לחזור לנקודת ההתחלה. ההצעה להרחיב נקודה אחרת נכשלה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:30, 27 באוקטובר 2009 (IST)

לא כל כך מהר לחזור לנקודת ההתחלה, אפשר בקלות לשלב את דבריו של עמיחי שנזנחו בטעות:

עוד בימי קדם השכילו בני האדם לאמוד על כך שתהליך הלידה של האדם היא אחד מתהליכי הלידה הכואבים והממושכים שבטבע. במקורות הנוצריים ההסבר לכך הוא עונש שהושת על האנושות בעקבות החטא הקדמון, וביהדות - חטא עץ הדעת, כמסופר בספר בראשית: "בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים" (פרק ג', פס' ט"ז). גם המדע נדרש לשאלה זו, וגם תשובתו קשורה ביכולותיו השכליות של האדם. על פי תורת האבולוציה הסיבה לכך היא גידול ניכר בנפחו של מח האדם, אשר מכאיב לאישה בעת מעבר הוולד דרך האגן. את הכאב ניתן לשכך באמצעות משככי כאבים, כדוגמת אפידורל, אך הדבר נתפס בעבר על ידי זרמים בנצרות כדרך לעקוף את העונש על החטא הקדמון, ועל כן מיילדות ותומכות לידה שניסו להקל על הכאבים נחשבו למכשפות והוצאו להורג.

דעות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:52, 28 באוקטובר 2009 (IST)

ערך נחמד להשכיל. שכתוב קל:

עוד בימי קדם עמדו בני האדם על כך שתהליך הלידה של האדם הוא אחד מהכואבים והממושכים בטבע. במקורות הנוצריים ההסבר לכך הוא העונש שהושת על האנושות בעקבות החטא הקדמון, המוכר ביהדות כחטא עץ הדעת, כמסופר בספר בראשית: "בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים" (פרק ג', פס' ט"ז). גם המדע נדרש לשאלה זו, וגם תשובתו קשורה ביכולותיו השכליות של האדם. הפליאואנתרופולוגים תולים את הסיבה לכך במח האדם אשר הכפיל את נפחו במהלך שני מיליוני השנים האחרונים של אבולוצית האדם. קופסת הגולגולת של הולד גדלה ללא הרחבה מקבילה בקוטר תעלת הלידה ולכן נדרשו צירי לידה חזקים יותר ונגרם כאב רב בעת מעבר הוולד דרך האגן. את הכאב ניתן כיום לשכך באמצעות משככי כאבים, שניתנים לרוב בהרדמה אפידורלית, אך בעבר נתפס שיכוך הכאבים על ידי זרמים בנצרות כנסיון לעקוף את העונש על החטא הקדמון. מיילדות ותומכות לידה שניסו להקל על הכאבים נשפטו מספר פעמים כמכשפות ולעיתים אף הוצאו להורג. Valleyofdawn - שיחה 14:54, 28 באוקטובר 2009 (IST)

המדע אינו הפואנטה לקטע ולכן יש לכתוב כך: עוד בימי קדם עמדו בני האדם על כך שתהליך הלידה של האדם הוא אחד מהכואבים והממושכים בטבע. המדע המודרני מסביר זאת בהכפלת נפח המח והגולגולת של האדם במהלך האבולוציה, שההרחבה המקבילה בקוטר תעלת הלידה ובאגן לא היו פתרון מספק לה ולכן נדרשים בעת לידת האדם צירי לידה חזקים וכואבים במיוחד. אולם לקדמונים היו הסברים אחרים לתופעה. במקורות הנוצריים ההסבר לכך הוא העונש שהושת על האנושות בעקבות החטא הקדמון, המוכר ביהדות כחטא עץ הדעת, כמסופר בספר בראשית: "בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים" (פרק ג', פס' ט"ז). את הכאב ניתן כיום לשכך באמצעות משככי כאבים, שניתנים לרוב בהרדמה אפידורלית, אך בעבר נתפס שיכוך הכאבים על ידי זרמים בנצרות כנסיון לעקוף את העונש על החטא הקדמון. מיילדות ותומכות לידה שניסו להקל על הכאבים נשפטו מספר פעמים כמכשפות ולעיתים אף הוצאו להורג.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:39, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אולי באמת כדאי לקצר את ההסבר המדעי, אבל העריכה שלך שפכה את התינוק עם המים כשוויתרה על "וגם תשובתו קשורה ביכולותיו השכליות של האדם.". לדעתי זה דווקא נחמד שהאייטם עושה סיבוב מלא, מתחיל בחטא הקדמון, עובר למדע ושיכוך כאבים וחוזר לחטא הקדמון. Valleyofdawn - שיחה 16:54, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אין קשר בין עץ הדעת לבין היכולת השיכלית. זו הייתה טעות שלי לחשוב שיש קשר ובמהלך הדיון הזה הוכיחו לי שאין קשר. זו הסיבה שהקטע הזה מתעכב פה כל כך הרבה זמן. עץ הדעת אינו עץ החוכמה אלא עץ המוסר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:58, 28 באוקטובר 2009 (IST)

עדו, היכולות הקוגנטיביות שלנו להגדיר מוסר ומצפון מהו - באות מהיכולת השכלית. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:05, 29 באוקטובר 2009 (IST)

נכון, אבל אי אפשר לדעת כמה מהגידול במוח קשור ביכולות האלה. מרבית קליפת המוח האנושית עוסקת בתפיסה חזותית ולא בתפיסה מוסרית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:12, 29 באוקטובר 2009 (IST)

לא מדוייק, על פי השינוים במבנה הקרניום - קופסת המוח, אפשר להסיק אילו אונות גדלו ואילו לא. האונה העורפית - בה מרוכז חלק משמעותי מן העיבוד החזותי לא גדלה הרבה, ואילו האונה המצחית (הפרונטלית), בה נעשה הרבה מן השיפוט החברתי, גדלה מאוד. Valleyofdawn - שיחה 20:40, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אם כך, אני מסיר את התנגדותי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:47, 29 באוקטובר 2009 (IST)

יילוֹ‏ד

כלומר, הגרסה של Valleyofdawn? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:48, 31 באוקטובר 2009 (IST)

עוד בימי קדם עמדו בני האדם על כך שתהליך הלידה של האדם הוא אחד מהכואבים והממושכים בטבע. במקורות הנוצריים ההסבר לכך הוא העונש שהושת על האנושות בעקבות החטא הקדמון, המוכר ביהדות כחטא עץ הדעת, כמסופר בספר בראשית: "בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים" (פרק ג', פס' ט"ז). גם המדע נדרש לשאלה זו, ותשובתו קשורה ביכולותיו השכליות של האדם, כולל פיתוח התפיסה המוסרית, שעל פי הדת הקנה פרי עץ הדעת. הפליאואנתרופולוגים טוענים כי מוח האדם אשר הכפיל את נפחו במהלך האבולוצית האדם והכפלת נפח קופסת הגולגולת של הולד ללא הרחבה מספקת בקוטר תעלת הלידה ובאגן דורשים צירי לידה חזקים ומכאיבים. את הכאב ניתן לשכך באמצעות משככי כאבים (כגון בהרדמה אפידורלית) אך בעבר נתפס שיכוך הכאבים על ידי זרמים בנצרות כנסיון להיפטר מעונש על החטא הקדמון. מיילדות ותומכות לידה שניסו להקל על הכאבים נשפטו מספר פעמים כמכשפות ולעיתים אף הוצאו להורג . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:30, 31 באוקטובר 2009 (IST)

בהנחה שחוסר התגובה הוא עקב חוסר התנגדות, זאת לאור התמיכה לעיל - התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

המוח לא חשוב

המוח הוא האיבר שאחראי על עיבוד קלט מהחושים, על ההכרה ועל ההתנהגות, אך במצרים העתיקה הוא נחשב למיותר. בעוד שבתהליך החניטה הושמו האיברים הפנימיים של המת בכדים שנשאו דמויות של אלים מצריים למשמרת עד לעולם הבא והלב הושאר במקומו, המוח גורד החוצה דרך הנחיריים באמצעות ווים והושלך.

מקורות: הערכים המקושרים. אין לי מקור כתוב אחר.

חשבתי גם להוסיף איזה משפט על שימור מוחות כמו של אלברט איינשטיין. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ה' בחשוון ה'תש"ע • 01:29, 23 באוקטובר 2009 (IST)

לא מפתיע אותי שלפני כמה אלפי שנים לא הבינו את תפקידו של המוח. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:36, 23 באוקטובר 2009 (IST)

מפתיע ביותר! כשקראתי אמרתי "וואו". אני מניח שמי שלא מכיר את נבכי ההיסטוריה של האנטומיה, שזה הקורא ההמוצע בויקיפדיה, יופתע בגדול. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 02:50, 23 באוקטובר 2009 (IST)

נחמד ביותר, אפשר להוסיף שבתנ"ך מקום החוכמה היה בלב והמוסר בכליות.Valleyofdawn - שיחה

אם זה הקו שאתה הולך בו, אז אפשר לבדוק מי בדיוק בתקופה הרומית-הלניסטית אמר שהמוח הוא כמו תעלות מים או ביוב ושתפקידו לצנן מעט את הגוף. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:02, 23 באוקטובר 2009 (IST)

בלי מקורות זה לא ילך. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:44, 23 באוקטובר 2009 (IST)

הכל כתוב בערכים המקושרים וגם במקביליהם האנגליים. אם רוצים מקור חוץ ויקיפדי צריך רק לחפש ברשת. אנסה לעשות זאת השבוע.

הנה ניסיון שמשלב את התוספות:

המוח הוא האיבר שאחראי על עיבוד קלט מהחושים, על ההכרה ועל ההתנהגות, אך בעת העתיקה הוא נחשב לא פעם למיותר. בעוד שבתהליך החניטה במצרים העתיקה הושמו האיברים הפנימיים של המת בכדים שנשאו דמויות של אלים מצריים למשמרת עד לעולם הבא והלב הושאר במקומו, המוח גורד החוצה דרך הנחיריים באמצעות ווים והושלך. כמו כן, המקרא כלל אינו מזכיר את המילה מוח, למעט בהקשר של מוח עצם, והפילוסוף היווני אריסטו סבר כי תפקידו של המוח הוא לצנן את הדם. לעומת זאת, במאה ה-20 נעשו ניסיונות דווקא לשמר את המוחות של מדענים דגולים, כמו אלברט איינשטיין, לצורך מחקר.

יותר טוב? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ח' בחשוון ה'תש"ע • 23:13, 25 באוקטובר 2009 (IST)

חמוד, הייתי מוסיף את המשפט על איינשטיין. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:53, 27 באוקטובר 2009 (IST)

איך התוספת? מכל מקום, הנה כמה מקורות: [6] [7] [8]. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ג בחשוון ה'תש"ע • 13:41, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אישית הייתי מסתדר בלעדיה, היא מזיזה קצת את הפוקוס. אולי אפשר לעשות קטע נוסף על שימור המוחות ומה למדו מהם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:50, 31 באוקטובר 2009 (IST)

צודק, כשהקטע עוד היה בחיתוליו, זה נראה יותר רלוונטי. מבחינתי, אפשר להוריד. נינצ'ה? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ג בחשוון ה'תש"ע • 17:58, 31 באוקטובר 2009 (IST)

לדעתי, הסיומת היא עובדה מעניינת כשלעצמה, ומוסיפה לפאנצ' (הניגודיות בין העת העתיקה שהשליכה לעידן המודרני שניסה לשמר). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 19:22, 31 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל עם התוספת. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

פשע שנאה. מי מגדיר: החוק או החברה?

מתוך: פורטל:להט"ב/הידעת?/36

אחת מהדוגמאות לפער בין הגדרה משפטית להגדרה חברתית, היא במקרה הטראגי של מת'יו שפרד, צעיר שנרצח באלימות עקב היותו הומוסקסואל. במשפטם של הרוצחים הוכח כי הם תקפו את שפרד רק עקב נטייתו המינית, והם אף ניסו להצדיק את הפשע תוך שימוש בהגנת ה- "Gay Panic", שלא התקבלה על ידי המושבעים.

הפשע לא הוגדר על ידי בית המשפט כ"פשע שנאה" מסיבות טכניות: בחוק האמריקאי אין התייחסות לנטייה מינית כגורם אפשרי לפשע שנאה. לאחר המקרה ניסה הנשיא ביל קלינטון לאשר הכנסת פשעים כנגד הומואים ולסביות, נשים ובעלי לקות לרשימת פשעי השנאה בארצות הברית, אך ללא הצלחה, כיוון שהנסיון נדחה בבית הנבחרים. למרות שבית המשפט האמריקאי לא הגדירו כך, נחשב כיום מקרה זה לדוגמה מובהקת של פשע שנאה הומופובי כלפי אוכלוסיית הלהט"ב.

אחד מקטעי הידעת שמצאו חן בעיני בפורטל:להט"ב. מה דעתכם? ‏Danny-w‏ 20:45, 17 באוקטובר 2009 (IST)

קטע טוב, אבל הוא תפוס כבר בפורטל פנימי שלנו. אסור להרוס את ההפתעה לאותו פורטל (אם הבנתי נכון את כוונתך). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:41, 18 באוקטובר 2009 (IST)

אכן קטע טוב. לא הבנתי את ההערה של עדו • אמיר - שיחה 15:56, 18 באוקטובר 2009 (IST)

זה כמו להעתיק תשובה יפה מהמבחן של מי שיושב לצדך. הקטע לא נכתב עבור העמוד הראשי אלא כדי לתת ייחודיות ועניין לעמוד אחר. מישהו השקיע בקטע הזה בשביל שאותו עמוד אחר יראה יחודי ומעניין. העתקת הקטע הנ"ל לעמוד הראשי תפגום מייחודיות דף הפתיחה של פורטל להט"ב. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:13, 18 באוקטובר 2009 (IST)

לא ממש. שים לב שיש בעמוד הזה אפילו קישור ל"הידעת מפורטלים". יש תנועה בשני הכיוונים. כשיש כאן הידעת בנושא של פורטל שאני מתחזק - אני מוסיף אותו ל"הידעתות" של הפורטל. וכשמישהו מוסיף לאחד הפורטלים שאני מתחזק קטע "הידעת" טוב, אני מציע אותו כאן. בעמוד הראשי הוא יופיע פעם בשנתיים. בפורטל - יותר (תלוי בכמות "היעדתות" של הפורטל) • אמיר - שיחה 16:19, 18 באוקטובר 2009 (IST)

לעידו, ראשית, את הקטע הזה אני כתבתי שם, ואין לי בעיה שהוא יהיה גם כאן. שנית, כידוע, קטעי "הידעת" המתאימים לפורטלים ספציפיים (בבלשנות, בסוציולוגיה, וכו') נמצאים גם בפורטלים הספציפיים. לא רק שאנחנו לא בתחרות, אלא שכמו שאמיר פירט מעלי - יש תנועה לשני הכיוונים. דני. ‏Danny-w‏ 16:31, 18 באוקטובר 2009 (IST)

OK. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:33, 18 באוקטובר 2009 (IST)

לא הבנתי את הפאנץ'.. (אי אפשר לאחד לפסקה אחת?) הציוני ✡ שיחה 19:04, 19 באוקטובר 2009 (IST)

אפשר לאחד לפיסקה אחת. אין בעיה עם הפיסקאות. מדובר בקטע אחד. ‏Danny-w‏ 21:42, 19 באוקטובר 2009 (IST)

ערכתי קצת את הקטע. הסרתי את המילה אלימות כי כל רצח הוא בהגדרה אלימות, והוספתי כמה קישורים פנימיים. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:34, 19 באוקטובר 2009 (IST)

אחת מהדוגמאות לפער בין הגדרה משפטית להגדרה חברתית היא במקרה של מת'יו שפרד, צעיר שנרצח עקב היותו הומוסקסואל. במשפטם של הרוצחים הוכח כי הם תקפו את שפרד עקב נטייתו המינית, והם אף ניסו להצדיק את הפשע תוך שימוש בהגנת ה-"Gay Panic", שלא התקבלה על ידי המושבעים. הפשע לא הוגדר על ידי בית המשפט כ"פשע שנאה" מסיבות טכניות: בחוק האמריקאי אין התייחסות לנטייה מינית כגורם אפשרי לפשע שנאה. לאחר המקרה ניסה הנשיא ביל קלינטון לאשר הכנסת פשעים כנגד הומואים ולסביות, נשים ובעלי לקות לרשימת פשעי השנאה בארצות הברית, אך ללא הצלחה, כיוון שהניסיון נדחה בבית הנבחרים. אף על פי שבית המשפט האמריקאי לא הגדירו כך, נחשב כיום מקרה זה לדוגמה מובהקת של פשע שנאה הומופובי כלפי אוכלוסיית הלהט"ב.

קטע יפה. תיקנתי זוטות. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ב' בחשוון ה'תש"ע • 23:59, 19 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע הוא טוב, אך בעיה אחת קטנה - המונח Gay Panic נזרק לחלל האוויר ולא מוסבר. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:48, 20 באוקטובר 2009 (IST)

צריך לתרגם את המושג. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 11:22, 21 באוקטובר 2009 (IST)

ראו Gay panic defense (אנ'). זה טיעון משפטי מגננתי בסגנון "תקפתי/רצחתי אותו כי הגילוי שהוא הומו גרם לי לאי-שפיות אנטי-הומואית קלינית זמנית", וזה קביל. אנדר-ויק • שיחה 17:51, 26 באוקטובר 2009 (IST)

זה קביל כטיעון (הומופובי ומעוות). לגבי הסוגיה האם הדבר פוטֵר את התוקף מעונש - על כך אמורים המושבעים להחליט, כבמקרים אחרים של טיעוני הגנה במשפט. לצערינו, כבר היו מקרים [9]. וראו גם: ה- Black rage (אנ'). דני. ‏Danny-w‏ 19:45, 26 באוקטובר 2009 (IST)

ניחשתי שזה בסגנון ה-Black rage (כמה טוב שאפשר לקבל השכלה משפטית מצפייה בדילן מק'דרמונט...). עכשיו השאלה היא מה עושים עם זה בקטע - האדם הממוצע לא יודע מה זה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 22:02, 26 באוקטובר 2009 (IST)

זה נראה לי כדבר של הגיון פשוט, הנסמך על התרגום המילולי. גם בלי ההיכרות עם הביטוי המשפטי, ניתן להבין מילולית שהגנה הנסמכת על טיעון "Gay panic" = היא הגנה הנסמכת על טיעון של פאניקה מגייז. אני מאמין ומקווה שבהמשך ייכתב גם הערך. ייתכן שקטע "הידעת" זה אף יהווה תמריץ לכך. אך נראה לי שכתיבת הערך Gay panic defense אינה הכרחית להבנת הקטע. ‏Danny-w‏ 01:39, 27 באוקטובר 2009 (IST)

וראו גם בתשובה לשאלתי כאן. ‏Danny-w‏ 20:26, 27 באוקטובר 2009 (IST)

בכל מקרה, גם עם הבעיה שאנחנו דנים בה לא תפתר, עדיף לקבל את הקטע עם הבעיה מאשר לוותר עליו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:44, 27 באוקטובר 2009 (IST)

דני, זה לא עניין של איך לתרגם את זה, זה עניין של האדם הפשוט לדעתי לא יבין למה הכוונה. אם היה ערך, מילא. אני מציע לנסח את המשפט:

אחת מהדוגמאות לפער בין הגדרה משפטית להגדרה חברתית היא במקרה של מת'יו שפרד, צעיר שנרצח עקב היותו הומוסקסואל. במשפטם של הרוצחים הוכח כי הם תקפו את שפרד עקב נטייתו המינית, והם אף ניסו להצדיק את הפשע תוך טענה כי חשו נטרפה עליהם דעתם עקב זהותו המינית, שלא התקבלה על ידי השופט. הפשע לא הוגדר על ידי בית המשפט כ"פשע שנאה" מסיבות טכניות: בחוק האמריקאי אין התייחסות לנטייה מינית כגורם אפשרי לפשע שנאה. לאחר המקרה ניסה הנשיא ביל קלינטון לאשר הכנסת פשעים כנגד הומואים ולסביות, נשים ובעלי לקות לרשימת פשעי השנאה בארצות הברית, אך ללא הצלחה, כיוון שהניסיון נדחה בבית הנבחרים. אף על פי שבית המשפט האמריקאי לא הגדירו כך, נחשב כיום מקרה זה לדוגמה מובהקת של פשע שנאה הומופובי כלפי אוכלוסיית הלהט"ב.

שים לב אגב לתיקון: על פי הערך באנגלית אליו הפנית השופט הוא זה שפסל את האסטרטגיה מכל וכל ולא המושבעים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:09, 28 באוקטובר 2009 (IST)

התיקון בהחלט מקובל עלי. תודה. :-) ‏Danny-w‏ 14:32, 28 באוקטובר 2009 (IST)

במחשבה שניה, אני מציע להשאיר את הביטוי "Gay Panic" מבלי לתרגמו. מדובר בדיון בבית משפט אמריקאי, בביטוי תלוי-תרבות אמריקאי כפי שהסביר אלמוג, שאין לו תרגום מדוייק ואינו רלוונטי לתרבות הישראלית או לשפה העברית. (לצערי, אבל זה נושא לדיון אחר).
התרגום הנוכחי ("...תוך טענה כי נטרפה עליהם דעתם עקב זהותו המינית, שלא התקבלה") נראה תרגום תלוש ולא סביר. יש מקרים ספציפיים בהם נכון להשאיר את הטקסט המקורי, המובן לציבור עקב פשטותו, ולא לתרגם בכל מחיר. אני תומך בהשארת המשפט "...והם אף ניסו להצדיק את הפשע תוך שימוש בהגנת ה-"Gay Panic", שלא התקבלה". ‏Danny-w‏

חבר'ה, הקטע לא יקום או ייפול על התרגום של המושג "Gay Panic". אולם, אם יהיה עליו ויכוח ממושך מדי, הוא כן ייפול. הגיע הזמן להחליט. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:55, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אם כ"כ קשה עם המושג gay panic, ניתן להציע ניסוח אחר: "...בטענה לאי שפיות זמנית שגרמה להם היותו הומוסקסואל, טענה שלא התקבלה על ידי בית המשפט." ועדיין לדעתי - אין צורך לתרגם את המושג. לשיקול דעת הויקיפדים. ‏Danny-w‏ 17:24, 28 באוקטובר 2009 (IST)

במזל טוב - הנשיא אובאמה עשה מה שלא עשו לפניו והעביר את החוק ([10]). ‏Danny-w‏ 10:07, 29 באוקטובר 2009 (IST)
לאור שינוי החוק כפי שפורסם אתמול, ולאור דבריי למעלה, אני מציע את הנוסח הבא:

אחת מהדוגמאות לפער בין הגדרה משפטית להגדרה חברתית היא במקרה של מת'יו שפרד, צעיר שנרצח עקב היותו הומוסקסואל. במשפטם של הרוצחים הוכח כי הם תקפו את שפרד עקב נטייתו המינית. הפשע לא הוגדר על ידי בית המשפט כ"פשע שנאה" מסיבות טכניות: בחוק האמריקאי לא הייתה התייחסות לנטייה מינית כגורם אפשרי לפשע שנאה. לאחר המקרה ניסה הנשיא ביל קלינטון לאשר הכנסת פשעים כנגד הומואים ולסביות, נשים ובעלי לקות לרשימת פשעי השנאה בארצות הברית, כיוון שהניסיון נדחה בבית הנבחרים. החוק שונה רק 11 שנים לאחר הרצח, בשנת 2009. אף על פי שבית המשפט האמריקאי לא הגדירו כך, נחשב כיום מקרה זה לדוגמה מובהקת של פשע שנאה הומופובי כלפי אוכלוסיית הלהט"ב.

תיקנתי זוטא. למישהו הערות לניסוח, או שאפשר לקבל אותו? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:12, 31 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

מה בין עיר דוד למרד גטו ורשה?

ב-2006 התפוצץ צינור ביוב בתחתית עיר דוד בירושלים. במהלך תיקונו, נתגלה בעומק של פחות ממטר רחוב מרוצף מימי בית המקדש השני, שהשתמר באופן יוצא דופן. הארכאולוג רוני רייך שנקרא לבצע חפירת הצלה במקום, מצא כי מתחת לאבני הריצוף עוברת תעלת ניקוז, ובה כלי בישול תמימים (שלמים) מחרס. אילו הושלכו הכלים לתעלה כפסולת, הם היו מתגלים שבורים, אך העובדה כי התגלו בשלמותם מלמדת כי נעשה בהם שימוש בתוך התעלה. רייך מצא בכך הוכחה לדברי ההיסטוריון היהודי-רומי, יוסף בן מתתיהו, על כי היהודים במרד הגדול הסתתרו מפני הרומאים בתעלות הביוב של ירושלים, ואף חיו בהן עד שנתפסו. במהלך החפירה הזמין רייך את חברו שמחה רותם (קאז'יק), ניצול שואה שלחם במרד גטו וורשה, לבקר בתעלה, והשניים עמדו על כך שלוחמים יהודים בוורשה פעלו בלא יודעין כלוחמים יהודים בירושלים לפני אלפיים שנה.
את כל זה שמעתי מפי רוני רייך בסיור בעיר דוד לפני כשנה וחצי. תמרה ♣ שיחה 22:44, 22 באוקטובר 2009 (IST)

בעד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:04, 23 באוקטובר 2009 (IST)

גם בעד. אולי כדאי להוריד את המשפט האחרון לגבי רותם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:00, 23 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב אותו הדבר. בלי רותם, זה לגמרי זורק לכיוון לא קשור. אגב, לחימה בעזרת תעלות, זו לא המצאה של יהודים. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 09:54, 29 באוקטובר 2009 (IST)

כקודמיי,

בעד בלי המשפט על רותם. הציוני ✡ שיחה 12:22, 29 באוקטובר 2009 (IST)

בעד עם המשפט על קאז'יק. ‏עמיחי • שיחה 00:34, 30 באוקטובר 2009 (IST)

בנסיון להתקדם: למה? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:17, 31 באוקטובר 2009 (IST)

הוספתי את הקטע על קאז'יק כי לדעתי הוא מגניב ומרגש, ולוקח את המידע הארכאולוגי היבש לכאורה למקום אחר. אפשר להוריד אותו, אפשר לא להוריד אותו. רציתי לומר שדי מייגע להציע פה הצעות, כי מתבחבשים עליהן ימים ולילות. תמרה ♣ שיחה 00:58, 1 בנובמבר 2009 (IST)

אבל בסוף אנו זוכים לקטעים מצויינים! זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:59, 1 בנובמבר 2009 (IST)

לטעמי הקטע לא מבוסס דיו (השערה בעלמא של ארכאולוג בודד). יוסאריאן • שיחה 10:05, 1 בנובמבר 2009 (IST)

מעבר לכך שנפנה את תמרה לנושא, שים לב שלא מדובר בתיאוריה של רייך לאור ממצאיו - הוא רואה בה אישוש לראיה היסטורית אחרת של פלביוס. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:57, 1 בנובמבר 2009 (IST)

הקטע נותן במוצהר את התאוריה של רייך. להבדיל מהמידע בערכים, קטעי הידעת יכולים להכיל דעות של אנשים כל עוד זה מצוין במפורש. טוקיוני 00:51, 2 בנובמבר 2009 (IST)

לא התכוונתי לומר שאי אפשר לכתוב בקטעי הידעת דעות של יחידים, וודאי כשהם אנשים מקצועיים כמו פרופ' רייך. גם לא באתי להביע התנגדות נחרצת לקטע, רק לומר שבמקרה זה אני מוצא שמדובר בהשערה שנשמע כאילו הופרחה ללא מחקר רציני. מאחר שזהר הסב את תשומת ליבי לעובדה שמחזקת את מהימנותה של ההשערה, אני חוזר בי מההערה. לפיכך נותר לי רק להוסיף שגם לדעתי המשפט האחרון מיותר. יוסאריאן • שיחה 11:36, 2 בנובמבר 2009 (IST)

התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

המדידות המדעיות הראשונות של הפירמידות בגיזה

באמצע המאה ה-19 רווחו תאוריות על מסתוריותן של הפירמידות בגיזה שבמצרים. האסטרונום הסקוטי "פיאצי סמית" מדד את הפירמידות ופיתח תאוריה שהפירמידה הגדולה של גיזה נבנתה ביחידת אינץ' מיוחדת שניתנה על ידי אלוהים לבני ישראל, וכי אדריכלי הפירמידות הונחו על ידי אלוהים. הארכאולוג פלינדרס פיטרי ואביו מחו נגד תאוריה זו, וכדי להוכיח את צדקתם נסע פיטרי ב-1880 למצרים (נסיעה שמימן מכיסו הפרטי) כדי למדוד את הפירמידות. לנסיעה קדמו הכנות של שנתיים בהן בנו פיטרי ואביו ציוד מדידה משוכלל. במשך שנתיים מדד פיטרי את הפירמידות, חי בצמצום בתוך מבנה קבר. מדידותיו הפריכו את טענתו של סמית. עבודתו של פיטרי נחשבת עד היום למדויקת מאוד, שכן תוצאותיו דומות לאלו שנמצאו במדידה חוזרת שבוצעה כעבור עשרות שנים על ידי מחלקת המדידות המצרית בעזרת המכשירים המשוכללים של המאה ה-20.

Hanay - שיחה 10:13, 8 באוקטובר 2009 (IST)

אהבתי קטע הומורסטי מעט, צריך לשפר את הניסוח (והרבה, "על חשבונו "?). הציוני ✡ שיחה 03:25, 9 באוקטובר 2009 (IST)

כן, על חשבונו. הוא מימן את הנסיעה. המאה ה-19, אתה יודע, האנגלים מהמעמד הבינוני הגבוה היו להם אפשרויות כספיות, להורים נראה הגיוני לממן את הבנים העיקר שיעסקו בלימוד מחקר ועוד. לגבי הקטע: לא ברור לי מה צריך לשפר בניסוח, בעיני הוא מוצלח. ומכיוון שאיני מבינה מה לדעתך לא מוצלח. אני מציעה שאתה תנסח את הקטע ונראה את ההבדל. יש לך את כל הנתונים. אני רק מבקשת שהעברית תהיה ברמה נאותה (אין כאן רמז לעברית שלך

). תודה Hanay - שיחה 07:09, 9 באוקטובר 2009 (IST)

האם עכשיו בסדר? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"א בתשרי ה'תש"ע • 11:48, 9 באוקטובר 2009 (IST)

הי קולי, מבחינתי douze points

. תודה על הוספת התמונה Hanay - שיחה 12:12, 9 באוקטובר 2009 (IST)

לא ראוי שהמונח "על חשבונו" יופי בעמוד הראשי של אנציקלופדיה כל שהיא, שיניתי את החלק הזה. הציוני ✡ שיחה 15:29, 9 באוקטובר 2009 (IST)

לא מהותי מבחינתי Hanay - שיחה 17:18, 9 באוקטובר 2009 (IST)

הייתי מוותר גם על "חיי בצמצום". לעומת זאת, חסרות המסקנות של אותה מדידה. האם המדידות הפריכו את דעת פיאצי סמית ואם כן אז איך?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:59, 9 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא מוותרת על חי בצמצום, הקטע אמור להיות מעניין ולא טכני יבש. הוא הפריך בזה שמדד מדידה מקובלת והראה שאין אינץ' מיוחד שאלוהים נתן לבני ישראל Hanay - שיחה 23:05, 9 באוקטובר 2009 (IST)

הוספתי מעט מילים (כרגע בצבע כתום) כדי להבהיר זאת. יש כמה דברים שעוד לא ברורים לי. אגש לקרוא את המקור. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:24, 9 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא מוצא את מקור הידיעה. האם מישהו יכול להפנות אותי אליו?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:53, 10 באוקטובר 2009 (IST)

טוב, אשאל זאת באופן מפורש: כיצד מדידת אורך יכולה להוכיח חוסר התערבות אלוהית?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:42, 10 באוקטובר 2009 (IST)

ראה (כל המקורות מופעים בערך פלינדרס פיטרי):

Margaret S. Drower, Flinders Petrie: a life in archaeology, Madison, Wis. University of Wisconsin Press, 1995 , הפרק The making of an archaeologist

פלינדרס פיטרי, "כל ימי חפרתי", הרפתקאות גדולות בארכיאולוגיה, בעריכת רוברט סילברברג, הוצאת אחיאסף, 1967

מידע נוסף קיים ב-ערך באנגלית - Charles Piazzi Smyth .

20:25, 13 באוקטובר 2009 (IST)

גם אני לא ממש הבנתי איף המדידה יכולה להפריך את התאוריה (שעליה איני יודע דבר). כדאי להסביר מעט (!) פרטים טכניים, אחרת לא ברור מה באמת קרה. יוסאריאן • שיחה 21:34, 13 באוקטובר 2009 (IST)

גם אם תמצא התשובה, בעיני אין לקטע זה את הפואנטה הנדרשת ב"הידעת?". יש לא מעט מקרים שאנשים ביצעו מדידות עם ציוד פרימיטיבי, והוכח מאוחר יותר שמדידותיהם היו מדויקות מאוד.אודי - שיחה 23:03, 13 באוקטובר 2009 (IST)

מצטרף: לא הבנתי, ואולי בגלל זה החמצתי את הפאנץ'.. אביעדוס • כ"ו בתשרי ה'תש"ע • 01:23, 14 באוקטובר 2009 (IST)

גם לי לא ברור הפאנץ'. מצטרף לדבריו של אודי, בעניין התאמתות מדידות בבדיקות עתידיות. לא ברור לי אם הכוונה הייתה להוכיח שלא הייתה התערבות של יד אלוהית - כיצד ממצאיו של פיטרי סותרים את העניין. אלדד • שיחה 01:39, 14 באוקטובר 2009 (IST)

אני אערוך את הקטע מחדש. מקוה שאגיע לכך מחר Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 10:37, 17 באוקטובר 2009 (IST)

גם צריך לכתוב מה התוצאה הנכונה... נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:23, 17 באוקטובר 2009 (IST)

נינצ'ה, הנחייתך לא ברורה לי. התוצאה הנכונה היא המדידות של הפירמידה כפי שהן ידועות היום. בכל ספר מודרני שנכנסים אליו היום אפשר לקרוא מהן מידות הפירמידה ואיך היא בנויה, כמו בכל תכנית אדריכלית של כל מבנה. היא הפסיקה להיות מבנה מסתורי. מה שיודעים עכשיו בניגוד לאמצע המאה ה- 19. שאין לפירמידה אינץ' מיוחד שיוצר יחסים מיוחדים עם משמעות אלוהית, ואלוהים לא הוריד לבני ישראל אינץ' אלוהי שעבר מבני ישראל לבוני הפירמדות (שדרך אגב קדמו לבני ישראל). והראשון שהוכיח זאת היה פיטרי. Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 11:33, 17 באוקטובר 2009 (IST)

אני עדיין מתכוונת לנסח מחדש. עסוקה קצת בפורטל, הוא יתייצב קצת ואחזור לטפל בהידעת, נא לחכות בסבלנות. תודה Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 13:14, 21 באוקטובר 2009 (IST)

המדידות המדויקות הראשונות של הפירמידה של גיזה

באמצע המאה ה-19 רווחו תאוריות על מסתוריותן של הפירמידות בגיזה שבמצרים. אחת התהיות הגדולות הייתה בעניין מידותיה הממשיות של הפירמידה הגדולה. נעשו מספר מדידות על ידי חוקרים שונים, ותוצאותיהן לא היו זהות. אחד המודדים היה פיאצי סמית, אשר פיתח תאוריה שהפירמידה הגדולה של גיזה נבנתה ביחידת אינץ' על-טבעית שניתנה על ידי אלוהים לבני ישראל, וכי אדריכלי הפירמידות הונחו לפיה. תאוריה נוספת הייתה שהפירמידות נבנו בשלבים עד מותו של המלך, ואז הוכנס ארון הקבורה לפירמידה. הארכאולוג פלינדרס פיטרי התנגד לתאוריות האלה, וכדי להוכיח את צדקתו נסע ב-1880 למצרים לבצע מדידות. בשנתיים שקדמו לנסיעה בנה פיטרי ציוד מדידה משוכלל, ובעזרתו ביצע במשך שנתיים נוספות את המדידות. פיטרי הוכיח שהפירמידות נבנו בבת אחת, ארונות הקבורה הוכנסו מראש, וכי אין כל דבר על-טבעי במידותיהן. מדידותיו נחשבות עד היום למדויקות מאוד, תוצאותיהן דומות לאלה של מדידה חוזרת שבוצעה עשרות שנים לאחר מכן על ידי מחלקת המדידות המצרית בעזרת המכשירים המשוכללים של המאה ה-20.

ניסחתי מחדש את הקטע, אני מקוה שעכשיו הוא יותר בהיר Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 15:45, 26 באוקטובר 2009 (IST)

הרבה יותר טוב. אני מציע להחליף את "אין כל דבר מסתורי במידות" ל-"אין כל דבר על טבעי במידות", את "יחידת אינץ' מיוחדת" ל-"יחידת אינץ' על טבעית" ולהוציא את שמו של פיאצי סמית מהמרחאות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:11, 26 באוקטובר 2009 (IST)

עדו, תיקנתי בהתאם להצעתך. אני שמחה לרות שניסוח זה מוצא חן בעיניך Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 17:22, 26 באוקטובר 2009 (IST)

תיקנתי כמה זוטות בניסוח במטרה לצמצם מעט מילים. קטע טוב. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:51, 26 באוקטובר 2009 (IST)

חנה, זה משמח גם אותי שהקטע הסתדר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:29, 26 באוקטובר 2009 (IST)

גם אני

פעם מבקשים ממני להוסיף ופעם להוריד... :) Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 18:44, 26 באוקטובר 2009 (IST)

מצטער, אבל דעתי מלמעלה לא השתנתה. אין בקטע פואנטה. האמונה ביחידות מידה שמיימיות, או בדרך בניית הפירמידה לא התקיימו במשך 200 שנים כך שהפרכתן יכולה להחשב כדבר מיוחד במינו, כנ"ל המדידות.אודי - שיחה 16:52, 31 באוקטובר 2009 (IST)

בעיני הקטע ראוי ביותר. קראתי אותו בעניין רב, ואותי הפתיע לראות עד כמה פיטרי היה נחוש להוכיח את נכונותו. מה שכן, עושה רושם שפיאצי סמית' זכאי לערך. חנה, איך הערך עליו באנגלית? מספיק טוב לתרגום? קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:58, 31 באוקטובר 2009 (IST)

שלום אודי, בכנות איני מבינה את הטענות שלך כנגד הקטע. אנחנו לא ב- Stand up comedy ולא צריך Punch Line. עברתי שוב על קטעי הידעת? כולל הקטע שמוצג היום בדף הראשי על קבורת גדולי האומה, ולדעתי הקטע לא ממוקד ופחות טוב מהקטע שאני כתבתי. הקטע שכתבתי מספר על מדידות הפירמידות למה הן נעשו ומה אנשים חשבו בעבר על הפירמידות. אני מוצאת שהסיפור מעניין וחשוב, בדיוק כמו הקטע שאתה הצעת לפורטל ואני חשבתי שהוא מספיק טוב להעלתו כאן. הטענות העיקריות כנגד הקטע לפני כן היו שהקטע אינו ברור. ניסחתי אותו מחדש, ואפילו עדו שהיה המבקר הגדול ביותר של הקטע , חיווה דעה חיובית על גירסה זו. אני מקוה שאין לאודי זכות וטו.(איני מכירה את הכללים של הידעת?), אין לי בעיה לפנות לאלעד וויקיפדים נוספים כדי שיביעו את דעתם על הקטע.

תשובה לקוריצה לגבי Charles Piazzi Smyth, הסיפור שלו מעניין, אבל חסרים ערכים רבים על ארכאולוגים שהוא אינו בעדיפות אצלי, יש התייחסות בערך על תאורית הפירמדות שלו. הקטע מספיק טוב לתרגום Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 06:55, 1 בנובמבר 2009 (IST)

בעד - קטע נחמד ומעניין. יוסאריאן • שיחה 07:56, 1 בנובמבר 2009 (IST)

בעד, אכן, יפה ומעניין. מתאים מאוד בתור קטע "הידעת" (ערכתי אותו קלות). אלדד • שיחה 21:21, 1 בנובמבר 2009 (IST)

הסבר לחנה לגבי ה"פאנץ'": אמנם אנחנו לא במופע סטנד-אפ, אבל ישנה חשיבות לאיזשהו עוקץ, משהו שיפתיע, בקטעים. אם לדעת אודי אין בקטע דבר שכזה, ולדעתו החסרון מורגש מדי, זו בהחלט ביקורת לגיטימית שכדאי ללמוד ממנה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 22:05, 1 בנובמבר 2009 (IST)

זהר, כבר הבנתי שאתה ממש לא רוצה את הקטע. העובדה שיש יותר ויקיפדים שחושבים שהקטע טוב. אודי הוא רק אחד הויקיפדים. גם אני יכולה לעבור על קטעים ולכתוב אין Punch Line ובעצם לא אמרתי דבר רק זרקתי סיסמא. למשל הקטע על הקברים שהיה היום בשער של ויקיפדיה, גם לא היה בו PL ובכלל הוא היה מאד לא ממוקד ובעיני קטע ממש לא מוצלח. אז מה, אחרים חשבו שהוא טוב עובדה שהוא אושר. האמת היא שאני כבר מתיגעת ומתחרטת על הרגע שהחלטתי להיענות לקריאתך ולהשתתף במיזם הזה. אתה לא רוצה את הקטע תכתוב ברור. חנה הקטע גרוע אני לא רוצה אותו ואני אמחוק אותו ושלום על ישראל Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 22:23, 1 בנובמבר 2009 (IST)

אין לי שמץ של מושג מאיפה הבנת שאני לא רוצה את הקטע. אני מוצא אותו מעניין ומשכיל אך אין לי דעה נחרצת לכאן או לכאן (אחרת הייתי כותב). הוא קיבל ביקורת, לגטימית, בגרסה הקודמת ואחרי שהצעת גרסה חדשה אני פעלתי כדי לברר מול מי שראיתי כמתנגד הראשי (מלבד עדו) לברר האם דעתו השתנתה. לא חרצתי בינתיים את דינו של הקטע, וכמו רבים ואחרים כאן אני אחכה עד שהדיון ימוצה כדי להכריע לכאן או לכאן. נכון לעכשיו עושה רושם שיתקבל, על אף התנגדותו של אודי. בטח שלא אמרתי דבר על איכות הכתיבה שלך, עליה דעתי הפוכה לחלוטין ממה שכתבת. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 23:11, 1 בנובמבר 2009 (IST)

סיכום ספירת הצבעה בעד ונגד:

בעד - 4: . עִדּוֹ (Eddau), קוריצה, יוסאריאן, אלדד

נגד - 1: אודי, אין לו טענות בנושאי קטע בהיר, נסוח, עברית. טענה יחידה אין PL

כאשר אני רואה הצבעה עם יחס של 4X1 בעד, אני לא מבינה מדוע דעת המיעוט קובעת Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 04:54, 2 בנובמבר 2009 (IST)

חנה, ההתנהלות שלך בדיון הזה איננה לפי רוח המיזם. אנו לא מנהלים כאן הצבעות או ספירת קולות אלא דיון, בו אנו מעוניינים לשמוע דעות. איש לא אמר שדעת המיעוט קובעת ואין לי שמץ של מושג על מה את מדברת (ואיש גם לא אמר שלא - זה תלוי בדעה) וניכר מדבריך שלא קראת, או לפחות לא הפנמת, את דברי. באופן שכזה אי אפשר לנהל דיון ענייני על הקטע המוצע ואני מבקש ממך להפסיק זאת. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 10:39, 2 בנובמבר 2009 (IST)

לא מבין את ההתנגדות, אהבתי, אני בעד. הציוני ✡ שיחה 19:53, 2 בנובמבר 2009 (IST)

ספירת הקולות הזאת עשתה לי בחילה. בבקשה, את עושה לעצמך שירות דב. זה לא שהקטע הועבר לקטעים שנדחו, הוא פשוט עדיין כאן. מה הלחץ? למה צריך לדחוף בכח? לספור קולות, בדיונים על הידעת?!?! זה מעשה שלא יעשה. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 02:04, 5 בנובמבר 2009 (IST)

נינצ'ה, חבל שאתה בוחר להיות כל כך בוטה ולא נעים. אתה עושה לעצמך שירות דב Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 08:43, 5 בנובמבר 2009 (IST)

אני מצטרף לתומכים. מדובר בקטע נהדר. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 08:46, 5 בנובמבר 2009 (IST)

לפרוטוקול - כל התגובות האחרונות, לבד מזו של גילגמש - חבל שנכתבו, כולל שלי. הקטע עצמו, התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

קטרי קיטור חדישים

עידן קטרי הקיטור לא פס מן העולם. יש עדיין מי שמפתח קטרים כאלה, מייצר אותם, קונה אותם ונוסע ברכבות המונעות בהם. רכבות קיטור מן המחצית השניה של המאה העשרים ומן המאה העשרים ואחת הן לרוב רכבות תצוגה, תיירות ושעשוע. הגודל הפופולרי ביותר לרכבות מודרניות המונעות בקיטור הוא של מיניאטורה בקנה מידה 1:8 של רכבות אמיתיות. בגודל זה של רכבות, מימדיו של כל קרון דומים למימדי ספסל והנוסעים רוכבים על גגות הקרונות כמו על אופנועים. ברכבות דיזל או חשמל מקנה מידה זה, נהג הקטר יושב על גג הקרון הראשון. אולם, ברכבות קיטור כאלה, לנהג יש מושב בין הקטר לבין קרונית הפחם והוא מגן על ידיו בכפפות מטבח כשהוא מזין את האש. רכבות קיטור בקנה מידה 1:8 כה אהובות על התיירים ועל פוקדי גני השעשועים, עד שקנה מידה זה של דגמי רכבות קרויי "קיטור חי", למרות שקיימות בו גם רכבות שאינן מונעות בקיטור.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:15, 27 באוקטובר 2009 (IST)

זו אומנם בסקאלה 1:8 אבל היא רק חיקוי לקיטור. שימו לב שאין פחם ואין בעיה להכניס יד חשופה למנוע
זאת כן רכבת קיטור אבל היא מעט יותר גדולה מסקאלת 1:8. לא רואים פה רכיבה כמה על אופנוע
אולי זאת? אבל היא מצולמת מרחוק ובקושי רואים בלי להגדיל את התמונה
אולי זאת?

האם להוסיף כמשפט שני "בחלק מקטרים אלה הצלילנדרים של המנוע כבר לא מצויים בגובה הגלגלים ובמקביל לקרקע אלא בחלל הקטר שמעל לגלגלים ובאנך לקרקע, כמו במנועי דלק נוזלי" או שזה טפל ומריע לשתף? קצת קשה לי להחליט. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:06, 27 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע נורא יפה. אני תומך בתמונה האחרונה, ומתנגד להוספת המשפט האחרון. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 21:12, 28 באוקטובר 2009 (IST)

(אוף טופיק: בקר פעם בגן הקיטור השווייצרי). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:03, 29 באוקטובר 2009 (IST)

במחשבה שניה, הקטר שבתמונה הראשונה לא בהכרח קטר קיטור מזוייף. יכול להיות שמיכל הפחם נמצא באזור דמוי תא הנהג של הקטר ושאנחנו פשוט לא רואים את הכפפה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:06, 29 באוקטובר 2009 (IST)

התמונה הראשונה מטושטשת, ולא טובה להצגה בעמוד הראשי. בנוסף, בגודל הזה (וכך זה יהיה בעמוד הראשי) לא רואים שם כלום... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 00:38, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אני נוטה לראשונה. התמונה השלישית הכי יפה מכולן, אבל הראשונה מספיק לא בפוקוס כדי שאפשר יהיה לראות בקלות. גם בגודל קטן, אני לפחות, רואה מצוין. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 09:52, 29 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל. שעדו יכריע בדבר התמונה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

התמונה הרביעית. תודה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:40, 5 בנובמבר 2009 (IST)

האל הכנעני "אל"

מכיוון שזהר הביע צער רב על דחייתו של הפריט הקודם אני מרהיב עוז להציע איטם מחודש, מצומצם וצנוע, שפוגע, אני מקווה, בפחות אנשים אבל שומר על הפואנטה:

התנ"ך מרבה לספר על האל הכנעני בעל ומרחיב בגנות כהניו ונביאיו, אבל הוא מזכיר רק במרומז את אביו - ראש הפנתיאון הכנעני - "אל". אלוהות זו מוכרת לנו היטב מאפוס אחר מן המזרח הקדום - השירה האוגריתית. "אל" מתואר כזקן חכם ורחום שברא את העולם והאדם, ועתה הוא שוכן במרומים. בין כינויו של אל היו "אל עליון", ו"קונה ארץ". הוא מתואר בפסלים ובתבליטים כמלך שב ועבדקן היושב על כיסא כבוד. "אל" נעבד לא רק באוגרית שבצפון סוריה כי אם גם על ידי כנענים בארץ ישראל, שכן שמו השתמר בשמות תיאופוריים של יישובים כנעניים כגון בית-אל ויזרעאל ובשמות אנשים כגון הצלאל העמוני. פרשני מקרא כדוגמת קאסוטו סבורים שהוא האל אותו שירת, על פי האמור בבראשית י"ד, מלכי-צדק מלך שלם שהיה כהן ל"אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ". בשל נקודות ההשקה הרבות בין דמות האל הכנעני לדמותו של אלוהים ביהדות סבורים רבים מחוקרי המקרא בני ימינו, ובינהם ישראל קנוהל, שדמותו השפיעה על תפיסת אלוהי ישראל בראשית התקופה הישראלית. Valleyofdawn - שיחה 11:32, 1 בנובמבר 2009 (IST)

בעד, קטע יפה, למדתי משהו חדש Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 11:40, 1 בנובמבר 2009 (IST)

לדעתי, הקטע על האליל אל (משחק מילים מעניין?) לא צריך להיות מפורט ומלא פרטים כמו הערך עליו (בקיצור - צריך לקצץ) אבל כדאי להשאיר את הקטעים המפתיעים. אני גם הייתי מוריד את ההתייחסות לתנ"ך מההתחלה ומשאיר רק את הסוף. ככה הדיון יהיה פחות אמוצייונאלי. ‏עמיחי • שיחה 11:50, 1 בנובמבר 2009 (IST)

אני דווקא חושב שצריך להתחיל מן המוכר - התנ"ך ולעבור למחדש, בינתיים אין תגובה אמוציונאלית. לבקשתך אני משכתב לגרסה מקוצרת:

האל האוגריתי "אל" על ניצב סכין במוזיאון הלובר

התנ"ך מרבה לגנות את פולחן האליל הכנעני בעל, אך ממעט להזכיר את אביו - ראש הפנתיאון הכנעני "אל", המוכר לנו מאפוס אחר של המזרח הקדום - השירה האוגריתית. "אל" מתואר כזקן חכם ורחום שברא את העולם והאדם, ועתה הוא שוכן במרומים. הוא כונה "אל עליון", ו"קונה ארץ" והוצג בצלמיות מאוגרית ומגידו כמלך שב ועבדקן היושב על כיסא כבוד. "אל" נעבד כנראה גם בישובים כנעניים כגון בית-אל ומספר פרשני מקרא סבורים שהוא "אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" אותו שירת מלכי-צדק מלך שלם הכנעני בספר בראשית. בשל נקודות ההשקה הרבות בין תיאוריהם, סבורים רבים מחוקרי המקרא, ובינהם ישראל קנוהל, שדמות האל הכנעני השפיעה על תפיסתו המוקדמת של אלוהים ביהדות Valleyofdawn - שיחה 10:55, 2 בנובמבר 2009 (IST)

בעד מעניין מאד. עדיפה הגרסה המקוצרת, למרות שחבל לוותר על שמות הישובים. Hmbr (חנן) - דבר איתי 11:12, 2 בנובמבר 2009 (IST)

יש על מה לדבר, בתנאי שאנחנו לא מעלים גרה מהקטע שזה עתה נפסל, לאחר דיון ארוך ולא נעים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:34, 3 בנובמבר 2009 (IST)

התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

מדברים וולאפיק?

השפה המתוכננת הראשונה שאומצה כשפה מדוברת לא הייתה אספרנטו (וגם לא קלינגונית או שפת בני הלילית) כי אם וולאפיק (Volapük). שפה זו הומצאה בשנת 1879 על ידי הכומר הגרמני יוהאן מרטין שלאייר שאלוהים התגלה לו בחלומו וציווה עליו ליצור שפה בינלאומית. למרות ששלאייר ביסס את השפה על אנגלית מפושטת, הוא טעה בשבצו בה אומלאוטים - תנועות קשות לביטוי שמקורן בגרמנית. כתוצאה מכך, למרות שבשיא פריחתה היו לוולאפיק אלפי דוברים, רובם נותרו גרמנים. בעקבות וויכוחים אידאולוגיים, מאבקי שליטה והמצאת האספרנטו על ידי זמנהוף, דעך מעמד השפה וכיום היא מדוברת על ידי פחות מ-30 דוברים. עיון בוויקיפדיה בשפת וולפיק (ווקיפד) לא יסגיר דעיכה זו שכן האנציקלופדיה מחזיקה כמעט 120,000 ערכים. ערכי האנציקלופדיה נוצרו ברובם המכריע על ידי בוט וספק אם רבים מהם נקראו אי פעם. Valleyofdawn - שיחה 13:49, 26 באוקטובר 2009 (IST)

הפוך גוטה, הפוך! במקום: למרות ששלאייר וכו'

יש לכתוב: למרות ששלאייר ביסס את השפה על אנגלית מפושטת, הוא טעה בשבצו בה אומלאוטים - תנועות קשות לביטוי שמקורן בגרמנית. כתוצאה מכך, למרות שבשיא פריחתה היו לוולאפיק אלפי דוברים, רוב המשתמשים בה נותרו גרמנים. בעקבות וויכוחים אידאולוגיים, מאבקי שליטה והמצאת האספרנטו על ידי זמנהוף, דעך מעמד השפה. בעיון בוויקיפדיה בשפת וולפיק (ווקיפד) לא יסגיר דאיכה זו משום שהיא מחזיקה כמעט 120,000 ערכים. אולם השפה מדוברת כיון על ידי פחות מ-30 דוברים, ערכי האנציקלופדיה שלה נוצרו רובם ככולם על ידי בוט וספק אם מי מהם נקרא אי פעם. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:29, 26 באוקטובר 2009 (IST)

מקובל עלי, ערכתי בהתאם. Valleyofdawn - שיחה 17:59, 26 באוקטובר 2009 (IST)

כמה תיקונים:

השפה המתוכננת הראשונה שאומצה כשפה מדוברת לא הייתה אספרנטו, קלינגונית או שפות בני הלילית של טולקין, כי אם וולאפיק (Volapük). שפה זו הומצאה בשנת 1879 על ידי הכומר הגרמני יוהאן מרטין שלאייר שטען כי אלוהים התגלה לו בחלומו וציווה עליו ליצור שפה בינלאומית. למרות ששלאייר ביסס את השפה על אנגלית מפושטת, הוא שיבץ בה אומלאוטים - תנועות קשות לביטוי שמקורן בגרמנית. כתוצאה מכך, אלפי הדוברים שגייסה וולאפיק בשיא פריחתה נותרו ברובם גרמנים. בעקבות ויכוחים אידאולוגיים, מאבקי שליטה והמצאת האספרנטו על ידי זמנהוף, דעך מעמד השפה וכיום היא מדוברת על ידי פחות מ-30 דוברים. אולם, יש מי שטרם נואש מעשיית נפשות לשפה. כך, לדוגמה, הורחבה הוויקיפדיה בשפת וולאפיק, עד לכ-120,000 ערכים, זאת באמצעות תוכנת בוט המייצרת ערכים לפי תבנית.

הוספתי "...שטען כי אלוהים התגלה אליו" במקום רק "שאלוהים התגלה אליו". נראה לי מתבקש. לבני לילית לא הייתה שפה אחת כי אם שלוש, תיקנתי את הניסוח גם עבור זה. ניסחתי מחדש את המשפט האחרון, ואני חושב שעכשיו הווקיפד משתלבת בו באופן טבעי יותר. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 22:51, 26 באוקטובר 2009 (IST)

שיניתי זוטות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:14, 26 באוקטובר 2009 (IST)

שיניתי זוטות והחזרתי קישור ישיר לווקיפד לרוצים להתרשם מנפלאות וולאפיק והבוט. Valleyofdawn - שיחה 10:34, 27 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא אוהב את הקישור מבחינה של עיצוב אתרים. הקורא מורגל שהקישורים הם פנימיים, ולפתע אנו "תוקעים" לו קישור חיצוני באמצע הקטע. הצבע הוא אמנם שונה, אך קורא שלא מורגל בסכימת הצבעים שמבדילה בין פנימי לחיצוני, שייחודית לוויקיפדיה, לאו דווקא יבין. בסופו של דבר, אין הרבה שדף בשפה זרה ולא מדוברת יכול לתרום לו. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:27, 28 באוקטובר 2009 (IST)

או קיי, הסרתי. Valleyofdawn - שיחה 22:06, 28 באוקטובר 2009 (IST)

ביקשתי לוודא עם דניאל ב., שבעבר התנגד לקטעים שהזכירו את ויקיפדיה, שאין התנגדות - והוא מסר שאין. לפיכך, התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

מוצא המזלג

המזלג הומצא בהודו והיה בשימוש על ידי חלק מהערבים לפני שהגיע לאירופה, על ידי הצלבנים. המזלג אומץ בחום באירופה בעוד שבמזרח התיכון הוא ננטש לטובת מנהגם של הצלבנים - אכילה בידיים. למעשה, נימוסי השולחן של הצלבנים לא עמדו כלל בנורמות האירופיות המוכרות לנו. כל שני צלבנים אכלו מאותה צלחת והם נהגו לנגב את ידיהם, אחרי האוכל, בפרוות הכלבים. (המידע דורש מקור משום שאני לא כל כך סומך על זיכרון בן שלושים שנה מתוכנית תחקירים ברדיו ראו מידע מדויק יותר בהמשך הסעיף). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:41, 14 באוקטובר 2009 (IST)

אם זה יתקבל כדאי להוסיף איזה משפט על התפתחות המזלג (התחיל עם 2 שיניים אח"כ שלוש ומאוחר יותר 4). הציוני ✡ שיחה 19:42, 14 באוקטובר 2009 (IST)

זו השערה שלך שכך הדבר התפתח או שגם אתה שמעת את זה איפה שהוא?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:01, 14 באוקטובר 2009 (IST)

ראיתי בטלוויזיה (ערוץ 8 נדמה לי). הציוני ✡ שיחה 23:11, 14 באוקטובר 2009 (IST)

עדו, מקורות לדבריך? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:06, 20 באוקטובר 2009 (IST)

בערך מזלג מופיע חלק מהמידע שפה. בשינויי פרטים קטנים. בערך האנגלי יש יותר פירוט וגם קישוריות. מסבר שגם אם אני טועה באנקדוטה שהצעתי, לא חסרות אנקדוטות אחרות על קצה המזלג. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:55, 20 באוקטובר 2009 (IST)

מהערך מזלג:

במאה ה-11 הגיע המזלג לאיטליה, דרך האימפריה הביזנטית, ושימש להחזקת נטחי הבשר גדולים בזמן שחתכו אותם, למרות שבעת אכילת הבשר ושאר האוכל, הסועדים אחזו עדיין באוכל בידיהם. מי שלא רצה ללכלך את ידיו, נהג לאכול אז בשני סכינים. רק במאה ה-16 נוצרו מזלגות לשימוש אישי. היו אלה עם שלוש וארבע שיניים שנועדו לאכילת פסטה. בתקופה זו הפך המזלג לפופולרי באיטליה בקרב האצולה. מעמד הסוחרים החל להשתמש במזלג במאה השש עשרה. עד למאה השמונה עשרה, שבה הפך המזלג למקובל בצפון אירופה, הוא נחשב לקוריוז איטלקי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:04, 20 באוקטובר 2009 (IST)
ניסוח כקטע הידעת: המזלג מוכר כיום כאחד מסמלי התרבות האירופית. אולם, עד למאה ה-18 הוא נחשב לקוריוז של המטבח האיטלקי, בעת שרוב האירופאים אכלו מצלחותיהם בעזרת ידיהם הריקות או בשני סכינים. המזלגות הראשונים שהגיעו לאירופה, הגיעו לאיטליה מההאימפריה הביזנטית והיו מזלגות כבדים ומגושמים, בעלי שתים או שלוש שיניים, ששימשו לאחיזת נתחי בשר גדולים בעת פריסתם. מזלגות כאלה שימשו במזרח התיכון מאות שנים קודם ואף הוזכרו בספר שמואל א', (פרק ב, י"ג). המזלג האישי הראשון הומצא באיטליה במאה ה-16 ונועדו לאכילת פסטה.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:18, 20 באוקטובר 2009 (IST)

" וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר, וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם, בְּיָדוֹ" (שמואל א', פרק ב, י"ג). זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:35, 23 באוקטובר 2009 (IST)

נו, זה בסדר גמור. מזלגות גדולים לאחיזה בתחי בשר גדולים טרם חלוקתם למנות שמגיעות לצלחות האישיות התקיימו במזרח התיכון לפני שהגיעו לאירופה. בויקישיתוף ישת תמונות של מזלגות כאלה מפרס מהמאה השמינית לספירה. זה מסתדר יפה עם הקטע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:55, 23 באוקטובר 2009 (IST)

יפה מאד. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 23:34, 2 בנובמבר 2009 (IST)

חנוכיות בחלונות של נוצרים

חייהם השלווים של יהודי בילינגס (מונטנה, ארצות הברית), עברו טלטלה קשה בשנת 1993, כאשר נאו נאצים ופעילי קו קלוקס קלאן החלו בהתגרויות והתפרעויות גזעניות ברחבי העיר. הם חילקו עלוני שיטנה, ריססו צלבי קרס וכתובות גזעניות על בתים אפרו-אמריקניות, השליכו לבנים אל חלונות שהוצבו בהן חנוכיות וחיללו את בית הקברות היהודי של העיר. הקהילה היהודית לא נכנעה למסע הטרור, ועל אף המשך יידוי האבנים, המשיכו חבריה להציב חנוכיות בחלונות בתיהם. רוב תושבי העיר הגיבו בחריפות נגד ההתפרעויות, וערכו מצעדי סובלנות ותמיכה במיעוטים. בילינגס גאזט, עיתונה הרשמי של העיר, הדפיס כ-10,000 פוסטרים של תמונת חנוכייה, ועל אף החשש לפגיעה מצד הקיצוניים, תלו אותם התושבים בחלונות בתיהם ועסקיהם לאות סולידריות. איגוד הצבעים של העיר הציע לצבוע בהתנדבות כל דירה או עסק שרוססו עליהם צלבי קרס או סיסמאות גזעניות, וחברי הכנסיות בעיר קיימו תפילה משותפת ללבנים ושחורים בכנסייה המתודיסטית של השחורים [11].

ברי"א • שיחה • ח' בחשוון ה'תש"ע • 21:51, 25 באוקטובר 2009 (IST)

בעד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:03, 25 באוקטובר 2009 (IST)

מצויין. סיפור ידוע בארה"ב, אך לא בארץ. נכתב עליו ספר ילדים באנגלית. לדעתי יש לקצץ ולהדגיש את הפואנטה. ‏עמיחי • שיחה 23:16, 27 באוקטובר 2009 (IST)

פצצה, לנצל את זה להידעת על חנוכה כי שניהם ריקים. הציוני ✡ שיחה 12:27, 29 באוקטובר 2009 (IST)

הופתעתי, ובגדול. אני לא חושב שיש לקצץ. המידע פשוט מרתק. כל מילה בסלע. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 19:04, 29 באוקטובר 2009 (IST)

ערכתי וקיצצתי מעט. ברי"א • שיחה • י"ב בחשוון ה'תש"ע • 12:33, 30 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל, יעלה לחנוכה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

מותו של ג'ון סדג'וויק

הגנרל

הגנרל ג'ון סדג'וויק היה בעל הדרגה הגבוהה ביותר שנהרג בשורות צבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית. סדג'וויק מצא את מותו בנסיבות אירוניות: ב-9 במאי 1864, בתחילת הקרב על ספוטסילווניה, הוא נזף בחייליו שחיפשו מסתור מצלפי צבא הקונפדרציה באומרו "אני מתבייש בכם, שאתם מתחבאים מהכדורים כך. הם לא יכולים לפגוע בפיל ממרחק כזה" (הצלפים היו במרחק של כקילומטר); שניות לאחר מכן הוא נורה בראשו, ומת במקום.

סימוכין: הערך John Sedgwick בוויקיפדיה האנגלית, ושפע איזכורים נוספים ברשת. הקישור האדום ייצטרך כמובן להתכחל.

Huckbuc - שיחה 11:24, 19 באוקטובר 2009 (IST)

קצת קצר, אבל קולע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:33, 19 באוקטובר 2009 (IST)

הארכתי קצת. Huckbuc - שיחה 08:34, 20 באוקטובר 2009 (IST)

המקור בוויקי האנגלית קצת עמום. אפשר לקבל קישור למשהו שישכנע שלא מדובר באגדה-לא-כל-כך-אורבנית? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:11, 20 באוקטובר 2009 (IST)

בחיפוש ב-Google Books מתקבלות די הרבה תוצאות, ולפחות חלקן מספרים שנראים לי אמינים. יש גם איזכור בניו יורק טיימס. אותי מטריד שה"הידעת?" הזה הוא קצת דל בתוכן - אני מעדיף את אלה שיש בהם יותר מאלמנט מפתיע אחד. Huckbuc - שיחה 21:50, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אהבתי ביותר! הציוני ✡ שיחה 20:36, 21 באוקטובר 2009 (IST)

ההר הגבוה ביותר בעולם

האוורסט

הכל יודעים כי הר האוורסט הוא ההר הגבוה ביותר בעולם, אך למעשה - הדבר תלוי בהגדרה. בפועל, האוורסט הוא הנקודה הגבוהה ביותר מעל פני הים - 8,848 מטרים, בעוד שבהוואי נמצא הר שעיקרו, כ-6 קילומטרים, מתחת לפני המים וסך גובהו כ-10,000 מטרים. גובהו של האוורסט לעומת סביבתו גם כן איננו שיא - הוא מתנשא רק ל-4-5 קילומטרים מעל הקרחונים הסובבים אותו ברכס הרי ההימלאיה, בעוד שהר מקינלי שבאלסקה מגיע כמעט ל-6. האוורסט גם איננו הרחוק ביותר מגלעין כדור הארץ, אלא הר "נמוך" יותר באקוואדור. זאת כיוון שצורת כדור הארץ איננה של כדור מושלם, אלא פחוס, וכך הרים בקו המשווה רחוקים יותר מהמרכז.

מבוסס על הערך ההר הגבוה ביותר בעולם שנכתב על מי שמנהל את אנציקלופדיית הטיפוס הישראלית. דעות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:54, 12 באוקטובר 2009 (IST)

הקדמת אותי בכמה דקות. אני מציע להוסיף את העובדה שבמשך שנים האוורסט "לא היה" הכי גבוה. זה מה שאני כתבתי, אבל הניסוח שלך קצת יותר טוב, אולי כדאי לשלב

הר האוורסט, הנמצא בין נפאל וסין (טיבט) וקרוי על שמו של המודד הבריטי ג'ורג' איוורסט, הוא אכן ההר הגבוה ביותר בעולם, אך במשך שנים רבות נחשב ההר K2 להר הכי גבוה. עם זאת, קיימים עוד הרים היכולים לשאת בתואר: הצ'ימבורסו הוא הנקודה הכי רחוקה ממרכז כדור הארץ, הר מקינלי הוא ההר הכי גבוה מעל בסיסו ופסגת מאונה קיאה היא הנקודה הכי גבוהה מעל בסיסה, אם מחשיבים את חלק ההר שמתחת לגובה פני הים. מעל כולם מתנשא אולימפוס מונס המפלצתי שגובהו 27,000 מטרים, אך הוא אינו על כדור הארץ: הוא נמצא על כוכב הלכת מאדים.

קצת אדום, וצריך עריכה, אבל אם תהיינה ביקורות חיוביות אני אשלב את הנוסחים אכתוב את הערכים. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • דרוש אחראי חדש למיזם הערכים היתומים. 13:08, 12 באוקטובר 2009 (IST)

אני מעדיף את הניסוח הראשון עם שיפורים קלילים:

הכל סוברים כי הר האוורסט, בגבול נפאל-טיבט, הוא ההר הגבוה ביותר בעולם, אך למעשה - הדבר תלוי בהגדרה. בפועל, האוורסט הוא הנקודה הגבוהה ביותר מעל פני הים - 8,848 מטרים, בעוד שבהוואי נמצא הר ____ שעיקרו, כ-6 קילומטרים, מתחת לפני המים וסך גובהו כ-10,000 מטרים מעל בסיסו. גובהו של האוורסט לעומת סביבתו גם כן איננו שיא - הוא מתנשא רק ל-4-5 קילומטרים מעל הקרחונים הסובבים אותו ברכס הרי ההימלאיה, בעוד שהר מקינלי שבאלסקה מגיע כמעט ל-6. האוורסט גם איננו הרחוק ביותר מגלעין כדור הארץ, אלא הר ---- ה"נמוך" יותר, הנמצא באקוואדור. זאת כיוון שצורת כדור הארץ איננה של כדור מושלם, אלא פחוס, וכך הרים בקו המשווה רחוקים יותר מהמרכז. . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:44, 12 באוקטובר 2009 (IST)

השתדלתי להמנע משמות ההרים עקב האדמומיות שלהם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:45, 12 באוקטובר 2009 (IST)

אבל הקטע נראה לא טוב בלי השמות של ההרים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:49, 12 באוקטובר 2009 (IST)

אם יש פוטנציאל והסכמה, אני אכתוב את הערכים על שני ההרים. מעבר לזה, אני חושב שצריך להוסיף את הקטע עם K2. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • דרוש אחראי חדש למיזם הערכים היתומים. 20:05, 12 באוקטובר 2009 (IST)

ההר קיי שתיים לא רלוונטי. זאת משום שהוא לא הכי גבוהה בעולם לפי שום הגדרה. אגב, צריך לבדוק אם אותו הדבר נכון לגבי הבניין הגבוהה בעולם: האם גם אורך האנטנות שעל הגג נמדד? האם גם עומק המרתפים נמדד?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:31, 12 באוקטובר 2009 (IST)

הניסוח כרגע הוא:

הכל סוברים כי הר האוורסט, בגבול נפאל-טיבט, הוא ההר הגבוה ביותר בעולם, אך למעשה - הדבר תלוי בהגדרה. בפועל, האוורסט הוא הנקודה הגבוהה ביותר מעל פני הים - 8,848 מטרים, בעוד שבהוואי נמצא הר מאונה קיאה שעיקרו, כ-6 קילומטרים, מתחת לפני המים וסך גובהו כ-10,000 מטרים מעל בסיסו. גובהו של האוורסט לעומת סביבתו גם כן איננו שיא - הוא מתנשא רק ל-4-5 קילומטרים מעל הקרחונים הסובבים אותו ברכס הרי ההימלאיה, בעוד שהר מקינלי שבאלסקה מגיע כמעט ל-6 קילומטרים. האוורסט גם איננו הרחוק ביותר מגלעין כדור הארץ, אלא הר צ'ימבורסו ה"נמוך" יותר, הנמצא באקוואדור. זאת כיוון שצורת כדור הארץ איננה של כדור מושלם, אלא פחוס, וכך הרים בקו המשווה רחוקים יותר מהמרכז.

עד כמה שאני רואה יש הסכמה לניסוח הזה. חסר רק ערך אחד (אחרי שינשוף כבר כתב את צ'ימבורסו). הערות למישהו לגבי הסיכום? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:34, 23 באוקטובר 2009 (IST)

נראה לי טוב בסך הכל.אחרי המבחן שלי אני אכתוב על ההר השני. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • דרוש אחראי חדש למיזם הערכים היתומים. 16:52, 25 באוקטובר 2009 (IST)

קטע מצוין, אם כי טיפה ידוע. האם יש לנו ערך על המונה לואה? (אין לי מושג איך לתעתק את זה). נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:25, 27 באוקטובר 2009 (IST)

אל תתעתק. גש לויקי האנגלית ובדוק אם יש בערך זה קישורית לערך מקביל בעברית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:54, 27 באוקטובר 2009 (IST)

מאונה לואה יש, מאונה קיאה כבר בעבודה בארגז חול שלי. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • דרוש אחראי חדש למיזם הערכים היתומים. 19:39, 28 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל, יעלה, כמובן, רק עם השלמת הערך. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:31, 31 באוקטובר 2009 (IST)

כלי ניתוח שדומים לכלי עבודה אחרים

הכל יודעים שלאחר ניתוח, העור והרקמות הפנימיות נתפרות בחוט ובמחט כמו בגד. החוט והמחט אינם כלי העבודה היחידים שחדר הניתוח אימץ מבתי מלאכה אחרים. המנתחים מנסרים עצמות במסורי דיסק, קודחים בהן במקדחות ידניות, מסירים עור לקראת השתלת עור עצמית בעזרת מכשיר דמוי קולפן גזר, עושים תפרים נרחבים בבטן בעזרת מכשיר הדומה לאקדח סיכות, מוודאים שהורידו כמות של ריקמה שווה משני השדיים בעת ניתוח הקטנת חזה בעזרת מאזניים, משתילים רצועות מלאכותיות שדומות לרצועות להורדת תריס, שאותן הם מבריגים לעצמות בברגים ומברגים ועוד.... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:07, 20 באוקטובר 2009 (IST)

קצת מורבידי, אבל אני בעד. צריכים סיום קצת יותר סגור. משהו כמו "מגדילים לעשות המנתחים האורתופדיים שערכת הניתוח שלהם כוללת מברגה, מסוריות, ומסור דיסק." בררר. Valleyofdawn - שיחה 11:51, 21 באוקטובר 2009 (IST)

דרוש ניסוח טוב יותר. הציוני ✡ שיחה 20:34, 21 באוקטובר 2009 (IST)

הכל יודעים שלאחר ניתוח, העור והרקמות הפנימיות נתפרות בחוט ובמחט כמו בגד. החוט והמחט אינם כלי העבודה היחידים שחדר הניתוח אימץ מבתי מלאכה אחרים. המנתחים סוגרים את חלל הבטן לאחר ניתוח בעזרת מכשיר הדומה לאקדח סיכות, מוודאים שהורידו כמות של ריקמה שווה משני השדיים בעת ניתוח פלסטי להקטנת חזה בעזרת מאזניים ומסירים עור לקראת השתלת עור עצמית בעזרת מכשיר דמוי קולפן גזר. מגדילים לעשות המנתחים האורטופדיים. הם מנסרים עצמות במסורי דיסק, קודחים בהן במקדחות ידניות, משתילים רצועות מלאכותיות שדומות לרצועות להורדת תריס ומבריגים את הרצועות לעצמות בברגים ומברגים . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:00, 21 באוקטובר 2009 (IST)

סתם סיפור לא קשור. נכחתי בניתוח להתקנת קיבוע חיצוני לעצמות ברגל מסוג אליזרוב. הוגן לציין שמדובר במסגרת טבעות ומוטות שמחוץ לגוף ולא בתוכו, אבל זה שינה את עוצמת ההפתעה שהרגשתי בשלב שהגישו למנתח קופסת קרטון מלאה בברגים ואומים הנתונים בעירבוביה, והוא ניסה לדלות מתוכה ברגים שיתאימו לאומים ושיהיו באורך המתאים. חוויה מרנינה. המנותח, למזלו הרב, שהה בתרדמה. יוסי • שיחה 22:51, 21 באוקטובר 2009 (IST)

האם הברגים היו מפלטינה? קשה לדמיין קופסאת קרטון מלאה פלטינה. אגב, אם אתה כבר פה, אז יש הרבה קטעים שצריכים חוות דעת של רופא. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:37, 21 באוקטובר 2009 (IST)

המוטות והאומים הללו נמצאים מחוץ לגוף[12] ולכן אני מניח שהחומר מהם הם עשויים פחות חשוב\קריטי בהשוואה למתכות שמכניסים לתוך הגוף. אני אבדוק אם יש כאן משהו בתחום ידיעתי. יוסי • שיחה 00:39, 22 באוקטובר 2009 (IST)

אני בעד הגרסה של עדו. רק שאלה אחת: איך נראה קולפן גזר? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:57, 23 באוקטובר 2009 (IST)

ככה נראה קולפן גזר וגם ככה. אגב, את כלי הניתוח הדומה לו, לא ראיתי מימי. רק שמעתי עליו. אישית ראיתי מסורים (בסרט), ברגים (במציאות אך לא מברג), מקדחות (במציאות), חוט ומחט רפואיים (במציאות) וסיקות מסייק רפואי על הבטן של מישהו (את הסיכות ראיתי במציאות אך לא את אקדח הסיקות עצמו). גם על המוזנאיים רק שמעתי. אני שמח שיוסי בדק אותי ועד כמה שהבנתי הוא לא מצא פה דופי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:09, 23 באוקטובר 2009 (IST)

הינה ההוכחה לקיום המכשיר דמוי קולפן הגזר להסרת עור לקראת השתלה עצמית - זהירות תמונה קשה . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:17, 23 באוקטובר 2009 (IST)

אנציקלופדיה לעולם הקלאסי

תהליך הוצאתה לאור של האנציקלופדיה לעולם הקלאסי, המוכרת יותר בשם "פאולי-ויסובה", על שם יוזמיה, החלה בשנת 1890 והסתיימה כעבור 90 שנה, בשנת 1980. באנציקלופדיה המוגמרת היו 83 כרכים. גאורג ויסובה, יוזם מהדורה זו של האנציקלופדיה, סבר שיסיים את המיזם תוך 10 שנים, אך הוא נפטר בשנת 1931, 41 שנים לאחר תחילת המיזם ו-49 שנים קודם להשלמתו. האנציקלופדיה היא המקור המקיף ביותר ללימודי העת העתיקה, אך מחירה וממדיה שלה הרתיעו קונים פוטנציאליים.

לקטע יש הרבה פוטנציאל. אני משנה את ההתחלה מ-"הוצאתה לאור על" ל-"תהליך הוצאתה לאור של ה". חוץ מזה, אני ארגיש נוח יותר אם יתןסף משפט בסוף הקטע שמתאר את חשיבות האנציקלופדיה או את כישלונה או משהו כזה.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:19, 25 באוקטובר 2009 (IST)

הוספתי, בסוף הנוסח לעיל. דוד שי - שיחה 08:16, 25 באוקטובר 2009 (IST)

ראוי לציין את שפת האנציקלופדיה (גרמנית). יוסיף קצת אם תציין את מספר העורכים הראשיים שהיו לה במהלך השנים. אפשר להתתחיל ב"מי שרכש את הכרך הראשון של ... נאלץ לחכות 90 שנה עד שקיבל את הכרך האחרון." Valleyofdawn - שיחה 08:37, 25 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שדי בתוספות שדוד כבר הוסיף. הקטע טוב בגרסאתו הנוכחית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:47, 25 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע אדיר. אם זה נכון להגיד "זהו המיזם הספרותי הארוך ביותר עד כה", זה יהיה נכון להוסיף זאת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 16:51, 25 באוקטובר 2009 (IST)

בעקבות פניתו של דוד ביקשתי עזרת שכן דובר גרמנית בתרגום שם האנציקלופדיה. להלן התרגום שגיבשנו יחדיו: (התרגום לא היה פשוט) "האנציקלופדיה הריאלית למדעי העבר הקלאסיים". הבעיה היחידה היא המילה Real (במקור הגרמני) שיש לה משמעויות רבות בגרמנית, ולא הצלחנו להרגיש בנוח עם הפתרון. אפשרויות נוספות למילה זו הן: חומרית, ממשית, ברת ביצוע. בארכאולוגיה הרי חוקרים את הממצא החומרי, ואולי מכאן הגיע המילה Real. אני מציעה לחשוב שוב על שם האנציקלופדיה Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 03:35, 27 באוקטובר 2009 (IST)

השאלה היא מה השם המוכר לקורא העברי. כיוון שזהו תרגום (גם אם מדויק) של שכנך בלבד, ולאו דווקא תרגום מקובל (אלא אם תפתיעי אותי), עדיף לדעתי להשאר עם השם הנוכחי. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:07, 31 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל ללא השינוי בשם. יעלה עם הכחלת הערך. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

ארבע מיתות בית דין

עונש מוות במקרא ניתן בגין עבירות מסויימות, ונעשה באחת מארבע דרכים - ארבע מיתות בית דין. בניגוד לדעה המקובלת כי ביהדות ניתן להעניש את החוטאים רק בעונשים הקבועים במקרא, בתלמוד מופיעים עונשים שבית-דין יוזמים, גם במקרים בהם אין עונש או שהמקרה אינו עומד בסדרי-הדין. דוגמה לעונש מוות יזום היא הריגה בסקילה שבוצעה באדם שעבר עבירה מדרבנן, מכיוון שמדובר היה בתקופה הרגישה של הכיבוש היווני. עונש נוסף נועד לאדם ששילש בחטא שעונשו כרת ושכבר לקה עליו פעמיים, או לאדם שהתרו בו שלא יחטא, אך הוא לא הגיב להתראה כנדרש מבחינה פורמלית. בעונש זה היו מכניסים אותו ל"כיפה" - צינוק צר, ובאמצעות הרעבה מכריחים אותו לאכול דברים שמביאים לכך ש"יצרו מעיו ויחלה", ולבסוף "כרסו נבקעת".

מקורות: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד ב'; מסכת יבמות, דף צ', עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין, פרק י"ח, הלכה ד' והלכה ה', ובפרק כ"ד, הלכה ד'. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 00:46, 9 באוקטובר 2009 (IST)

עונש "אכזרי במיוחד". אני מבקש לתת לקורא לקבוע אם זה אכזרי במיוחד. הקטע כולו אינו מדויק, ואינו מבחין בין מכת מרדות לבין מלקות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 00:50, 9 באוקטובר 2009 (IST)

תיקנתי ל"קיצוני" וכן במלקות. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 00:54, 9 באוקטובר 2009 (IST)

גם "קיצוני" אינו דרוש. תן לקורא להחליט את מידת הקיצוניות או האכזריות שבעונש. כמו כן אני מבקש לדייק. מהקטע לא מובן מתי ובאלו תנאים בית דין מחילין עונש מוות, וכן באלו תנאים ניתן העונש המוזכר. ראה למשל כאן. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 00:59, 9 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב ש"קיצוני" דרוש. מציע שנמתין לתגובות נוספות.

כתבתי בדיוק באיזה מקרים מדובר. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 01:03, 9 באוקטובר 2009 (IST)

לא כתבת בדיוק באיזה מקרים מדובר. לא הזכרת שמדובר דוקא בחטא שעונשו כרת ושהאדם לקה עלוי כבר פעמיים בבי"ד. כמו כן לא הזכרת שמדובר דוקא אם עבר על אותה עבירה, כמופיע במקור שהבאתי. כמו כן ברמב"ם כתוב שמאכילים אותו לחם צר ומים לחץ עד שיצרו מעיו ויכלה ואחר כך מאכילין אותו שעורים עד שכריסו נבקעת. הניסוח בקטע מאוד לא מדויק בהקשר זה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 01:09, 9 באוקטובר 2009 (IST)

עברתי על הקטע שוב ושוב, כעת איני רואה שום בעיה עם ההגדרות שבו. גם כך דרשת ירידה גדולה מידי לפרטי פרטים בשביל קטע הידעת?, לזה לא ערך. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 09:35, 9 באוקטובר 2009 (IST)

אולי תסבירו משהו למי שלא מבין כלום בהלכה. האם כתוב פה שהתלמוד סותר את התורה? אולי כתוב פה שהלכות עשויות להיות מעניינות כשלעצמן?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:17, 9 באוקטובר 2009 (IST)

הרעיון הוא שחכמים לאורך הדורות לקחו לעצמם את הזכות להרוג אנשים, ובאמצעים משונים, בגלל חטאים שבמקרא עונשם אינו מוות בכלל.

מקובל לחשוב שהאורתודוקסיה מצייתת בצורה עיוורת למקרא, כלומר, פועלת במדוייק לפי ההלכות והכללים שמוזכרים במקרא. בדוגמאות שלפנינו מסתבר שחכמי ההלכה של האורתודוקסיה נטלו לעצמם את הזכות "להמציא" עונשי מוות. עצמאות ענישתית מסוג זה מאוד מפתיעה. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 13:28, 10 באוקטובר 2009 (IST)

אז בוא ונכתוב רק את החלק המרתק:

למרות שבמקרא מופיעים רק ארבעה סוגי עונש מוות המכונים ארבע מיתות בית דין, המיועדות לחוטאים העומדים בקריטריונים מסויימים, קבעו חז"ל שבסמכותו של בית דין להעניש חוטא במוות, על אף שאינו חייב בו על פי המקרא. התלמוד קובע שאדם ששילש בחטא שעונשו כרת, ושכבר לקה עליו פעמיים, או אדם שהתרו בו שלא יחטא והזהירו אותו מפני מיתת בית דין הצפויה לו, והוא לא ענה מפורשות ש"על מנת כן הוא עושה" - חוטא כדי להיענש - עשוי להענש בהכנסתו ל"כיפה"; ה"כיפה" הייתה צינוק צר מאוד, בו מכריחים את הכלוא לאכול דברים שמביאים לכך ש"יצרו מעיו ויחלה", ולבסוף "כרסו נבקעת".

(כנדרש מבחינה פורמלית - למה לא לכתוב מה נדרש מבחינה פורמלית, ככה בגדול?) אדם נבו•שיחה 23:11, 11 באוקטובר 2009 (IST)

סחתיקה אדם. הייתי מוסיף שלא מדובר בעונש שרבנן קיבלו במסורת או שזו הלכה למשה מסיני, כמו שהיה ניתן לטעות, אלא שמדבר בעונש מומצא לחלוטין. לגבי ההתראה הוספתי משהו, סביר? גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:20, 11 באוקטובר 2009 (IST)

מגניב: הוא לא ענה שהוא עושה על מנת להיענש, אז הוא נענש בדרך אחרת. סובבתי קצת, והוספתי "חדשה". אדם נבו•שיחה 23:28, 11 באוקטובר 2009 (IST)

סבב, שיניתי את הנוסח כדי להדגיש את הפאנצ' של הקטע - ההמצאה של חז"ל, וגם שיניתי את העובדה שמדובר ב"דרך". הרי חז"ל לא המציאו רק את הדרך של הריגת החוטא, אלא קבעו עונש מוות לאדם שעל פי המקרא כלל אינו אמור להיענש. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:35, 11 באוקטובר 2009 (IST)

הוא ייכנס למסגרת של "מחכים להכחלת אדומים" בגלל התראה (הלכה). write a stub, at least. אדם נבו•שיחה 23:39, 11 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא מבין למה המשפט הראשון מדבר על "ארבעה סוגי עונש מוות" כששאר הקטע מדבר לא על דרך ההמתה אלא על סיבת ההמתה. לפי ההיגיון שלי, יש לכתוב במשפט הראשון "ארבעה חטאים הראויים לעונש מוות". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:10, 12 באוקטובר 2009 (IST)

הפאנצ', כמו שאתה רואה, עוסק בצורת המתה ולא בחטא. גם סוגי עונש המוות הם סוגי המתה - יש הרבה יותר מארבעה חטאים שעונשם מוות, כמובן, אך יש רק ארבע מיתות. החלק האמצעי מציג את המקרים יוצאי הדופן בהם משתמשים בענישה המיוחדת, החמישית. אדם נבו•שיחה 00:22, 12 באוקטובר 2009 (IST)

אם כך: למרות שבמקרא מופיעים ארבעה סוגי עונש מוות המכונים ארבע מיתות בית דין, המיועדים לחוטאים העומדים בקריטריונים מסויימים, קבעו חז"ל שבסמכותו של בית דין להעניש חוטא במוות, על אף שאינו חייב בו על פי המקרא ובדרכים שאינן מוזכרות במקרא. מקרה בו חז"ל קבעו עונש מוות יחודי, הוא עבור אדם ששילש בחטא שעונשו כרת, ושכבר לקה עליו פעמיים, או אדם שהתרו בו שלא יחטא והזהירו אותו מפני מיתת בית דין הצפויה לו, אך הוא לא ענה מפורשות - כנדרש מבחינה פורמלית, ש"על מנת כן הוא עושה" - שהוא חוטא כדי להיענש. במקרים כאלה עשוי בית דין להעניש את החוטא בהכנסתו ל"כיפה"; צינוק צר מאוד, בו מכריחים את הכלוא לאכול דברים שמביאים לכך ש"יצרו מעיו ויחלה", ולבסוף "כרסו נבקעת" והוא מת.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:32, 1;2 באוקטובר 2009 (IST)

נראה סבבה. ביצעתי שינויים קלים. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 02:15, 13 באוקטובר 2009 (IST)

מישהו יהיה מוכן לקחת על עצמו את התראה (הלכה)? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:45, 15 באוקטובר 2009 (IST)

גוונא, לא? ‏עמיחי • שיחה 22:52, 15 באוקטובר 2009 (IST)

אני אקח על עצמי, אבל זה יקח זמן. כרגע אני שקוע עד מעל לראש במשהו אחר. אוסיף זאת לרשימה. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:33, 18 באוקטובר 2009 (IST)

יעלה לתבניות עם כתיבת הערך. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:33, 20 באוקטובר 2009 (IST)

תוספת הבהרה: העובדה שחכמים נטלו לעצמם חירות שכזו בהטלת עונשי מוות על חוטאים, מקבילה לעובדה שבית משפט עליון, או אף מחוזי (שכן אין זו חייבת להיות דווקא הסנהדרין שמטילה את העונש) יטילו עונש חמור שאינו מופיע בקודקס החוקים של מדינת ישראל כלל.

אציע את הקטע מחדש בתיקונים קלים ולא מהותיים:

במקרא מופיעים ארבעה סוגי עונש מוות, המכונים ארבע מיתות בית דין, המיועדים לחוטאים שהמקרא קבע לגביהם עונש מוות. עם זאת, על אף שבקודקס הדתי המחייב, התנ"ך, מוגבל עונש המוות לחוטאים בתנאים מסויימים, קבעו חז"ל שבסמכותו של בית דין להעניש חוטא במוות, על אף שאינו חייב בו על פי המקרא, וביצוע גזר הדין בדרכים שאינן מוזכרות במקרא.
דוגמה בה חז"ל קבעו עונש מוות יחודי, היא עבור אדם שהתרו בו שלא יחטא והזהירו אותו מפני מיתת בית דין הצפויה לו, אך הוא לא ענה מפורשות "על מנת כן אני עושה" - כנדרש מבחינה פורמלית. במקרים כאלה עשוי בית דין להעניש את החוטא בהכנסתו ל"כיפה"; צינוק צר מאוד, בו מכריחים את הכלוא לאכול דברים שמביאים לכך ש"יצרו מעיו ויחלה", ולבסוף "כרסו נבקעת" והוא מת. בתלמוד מופיע מקרה נוסף של הריגה בסקילה שבוצעה באדם שעבר עבירה מדרבנן, מכיוון שמדובר היה בתקופה הרגישה של הכיבוש היווני. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 02:47, 26 בנובמבר 2009 (IST)

ההר הגבוה ביותר בחלל

ההר הגבוה ביותר במערכת השמש - באדיבות נאס"א

השוואת שטח ההר לשטח צרפת

אף על פי שגודלו של כוכב הלכת מאדים קטן בהרבה מגודלו של ארץ ההר הגבוה ביותר במאדים גדול מכל הר על פני כדור הארץ, גודלו של האולימפוס מונס, ההר הגבוה ביותר במערכת השמש (שידוע לאדם), כה עצום (בערך כגודלה של מדינת מיזורי) עד שאדם שעומד על פני השטח של מאדים לא יוכל לראות את הפרופיל של ההר גם ממרחק רב, מכיוון שעקמומיות כוכב הלכת תסכל צפייה בפרטים אלה. הדרך היחידה לצפות בהר היטב היא בצפייה מחוץ למאדים. באופן דומה, אם מישהו יעמוד על הנקודה הגבוהה ביותר בפסגת ההר, שיפוע הר הגעש יימשך כל הדרך עד האופק. הציוני ✡ שיחה 01:40, 13 באוקטובר 2009 (IST)

אני מציע להתחיל כך: למרות/בשל העובדה שהמאדים קטן מכדור הארץ פי ככה וככה, ההר הגבוהה ביותר במאדים גדול בהרבה מכל הר על כדור הארץ..... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:40, 13 באוקטובר 2009 (IST)

אתה מוזמן לשנות בחופשיות. הציוני ✡ שיחה 19:09, 13 באוקטובר 2009 (IST)

ניסיתי.. הציוני ✡ שיחה 14:53, 23 באוקטובר 2009 (IST)

זהוא, שאני לא בטוח אם הקטע צריך להתחיל במילים "על אף" או "בזכות". יתכן שדווקא העובדה שמסתו וכוח גרביטצייתו של המאדים קטנים מזה של כדור הארץ, קל יותר להרים גבוהים להתקיים בו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:39, 23 באוקטובר 2009 (IST)

אני מסכים עם עדו. מעבר לכך, אני לא אוהב את הקביעה שמדובר ב"הר הגבוה ביותר במערכת השמש" - זה ההר הגבוה ביותר שידוע לנו, וגם זה מבלי להתחשב בכל התנאים השונים והמשונים שהצגנו בקטע לעיל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:37, 23 באוקטובר 2009 (IST)

ה"אף על פי" אמור לבוא בהפתעה לאדם הממוצע שמקשר את גודלו של כוכב עם ההר שעליו. הציוני ✡ שיחה 14:49, 25 באוקטובר 2009 (IST)

אם מוותרים על ההתייחסות לגודל מאדים עצמו, הנקודה הזו מפסיקה לבלבל ולהסיח את הדעת:

הדיעת? על כוכב הלכת מאדים נמצא ההר האולימפוס מונס הגבוה מכל הר על פני כדור הארץ, ובמערכת השמש בכלל. הר כה עצום עד שבסיסו גדול בערך כמו שיטחה של מדינת מיזורי. הוא כה גדול עד שאדם שעומד על בכל נקודה שהיא על פני השטח של מאדים לא יוכל לראות את ההר בשלמותו, אפילו אם הוא עומד במרחק רב מההר. זאת מכיוון שהתעגלות כוכב הלכת תסכל צפייה בבסיס ההר. הדרך היחידה לצפות בהר בשלמותו היא בצפייה מן החלל או גורם שמימי אחר בעזרת טלסקופ. באופן דומה, אדם העומד על פסגת ההר, לא יראה את בסיס ההר אלא יראה את שיפוע ההר כנמשך כל הדרך עד לאופק.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:16, 25 באוקטובר 2009 (IST)

זה כבר יותר מוצלח לטעמי. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:16, 26 באוקטובר 2009 (IST)

הניסוח החדש מוצלח. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:30, 27 באוקטובר 2009 (IST)

ניסוח טוב. הציוני ✡ שיחה 19:09, 28 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע כעת טוב, הניסוח הוא טיוטה מוצלחת, אך עדיין לא הכי מתאים לעמוד הראשי. שלא לדבר על קישורים, הגהה, עריכה והקביעה שזה ההר הגדול במערכת השמש. להלן הקטע בניסוח משלי, ניסוח המבוסס על הטיוטה המוצלחת של עדו, ושגם משלב באלגנטיות את קוטנו של המאדים. אציין שציון קוטנו של המאדים נחוץ, בעיקר כדי לתת תמונה נכונה להבנת הסיבה שהתעגלות שטח המאדים משפיעה על בסיס ההר עד כדי הפרעה לצפייתו בשלמות.

ההר אולימפוס מונס, הנמצא בכוכב הלכת מאדים, הוא הר גבוה ועצום מכל הר על פני הכוכב ארץ, הוא כדור הארץ, והוא ההר הגדול ביותר במערכת השמש הידוע לאדם. בסיס ההר משתרע על שטח שגודלו בערך כמדינת מיזורי בארצות הברית. אדם העומד על פני נקודה כלשהי במאדים, לא יוכל לראות את ההר בשלמותו מפאת בסיסו הגדול המתעגל יחד עם שטח המאדים, כוכב הקטן יותר מכדור הארץ. בדומה לכך, אדם העומד על ראש ההר, לא יוכל לראות את בסיס ההר, אלא יראה את שיפוע ההר כנמשך כל הדרך אל האופק. הדרך היחידה לצפות בהר בשלמותו היא בצפייה מהחלל מחוץ למאדים בעזרת טלסקופ.

הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 19:34, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אני מעדיף את הניסוח שלי על פני זה של האיש והאגדה כי הניסוח של האיש והאגדה עמוס בהערות אגב וכמו כך מטושטש שם הקשר בין המשפטים המרכזיים. לגבי החשש שמה אין זה ההר הגבוה ביותר במערכת השמש, ויקיפדיה אנגלית לא חולק חשש זה. היא קובעת זאת מפורשות. לגבי הקשר בין גודלו של מאדים לתאורים האופטיים שלנו, קשר זה אינו חשוב כלל. אם היה על כדור הארץ הר בכזה גודל, גם אותו אי אפשר היה לראות בשלמותו משום מקום בכדור הארץ. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:16, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אני מסכים שהגרסה שלך יותר טובה, אבל עדיין מעדיף סייג לקביעה. בוויקי האנגלית קובעים כל מיני דברים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:18, 29 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע לא יקום ולא ייפול מתוספת המילים "ככל הידוע" או "המוכר עד כה". בואו נוסיף את המילים ונתקדם בדיון. בגרסה הבאה הוספתי "מכל הר המוכר לאסטרונומים":

הדיעת? על כוכב הלכת מאדים נמצא ההר האולימפוס מונס הגבוה מכל הר על פני כדור הארץ, ומכל הר המוכר לאסטרונומים במערכת השמש בכלל. הר זה כה עצום עד שבסיסו גדול בערך כמו שיטחה של מדינת מיזורי. הוא כה גדול עד שאדם שעומד על בכל נקודה שהיא על פני השטח של מאדים לא יוכל לראות את ההר בשלמותו, אפילו אם הוא עומד במרחק רב מההר. זאת מכיוון שהתעגלות כוכב הלכת תסכל צפייה בבסיס ההר. הדרך היחידה לצפות בהר בשלמותו היא בצפייה מן החלל או גורם שמימי אחר בעזרת טלסקופ. באופן דומה, אדם העומד על פסגת ההר, לא יראה את בסיס ההר אלא יראה את שיפוע ההר כנמשך כל הדרך עד לאופק . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:57, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אגב, עוד רעיון לתיקון קל שלא עליו הקטע יקום או ייפול: מה דעתכם להוסיף בסוגריים, אחרי "בערך כמו שיטחה של מדינת מיזורי" את המילים "בערך פי עשר משטח מדינת ישראל"? אני מניח שלקוראינו קל יותר להשוות את שטח ההר עם שטחים שמוכרים להם יותר מזה של מדינת מיזורי. שטח מיזורי הוא 180,693 קמר, שטח ישראל בגבולות הקו הירוק הוא 20,770 (צריך לחשוב אם מתחילים לדבר על הקו הירוק שם) ואת שטח הבסיס הרשמי של ההר קשה לי לחלץ מהערך עליו. אפשר לכתוב גם, בסוגריים, "כפול משטחה של ממלכת ירדן" או "הדומה בשטחה לסוריה" . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:18, 29 באוקטובר 2009 (IST)

שכללתי את ההצעה: במקום "בערך כמו שיטחה של מדינת מיזורי" לכתוב "בערך כמו סכום שיטחם של מדינת מדינת ישראל (כולל השטחים), ממלכת ירדן וחצי האי סיני". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:10, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אנחנו באמת רוצים להכנס לזה? מה עם הגולן? עדיף כבר מיזורי, פחות ויכוחים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:35, 31 באוקטובר 2009 (IST)

למעלה יש תמונה שמשווה בין שטח ההר לשטח צרפת – זה בערך שליש. נראה לי שזו השוואה יותר מוצלחת. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ג בחשוון ה'תש"ע • 17:50, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אם כך אז או שרושמים "מיזורי" או שרושמים "סוריה" או שרושמים "כך וכך משטחה של צרפת". הבעיה עם צרפת זה שלא כל שטח צרפת נמצא במפה למעלה. קורסיקה ועוד כל מני איים לא שם. שטח מויזורי הוא 180,000 קמ"ר ושטח צרפת הוא 500,000 אם הבנתי נכון. בתמונה לא ממש נראה שההר הוא שליש מצרפת. הוא נראה יותר מחצי. בכלל, יהיה נחמד אם נדע מה השטח הרישמי של בסיס ההר שאנחנו מדברים עליו ונוכל להשוות אותו בקלות למה שמתחשק לנו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:06, 31 באוקטובר 2009 (IST)

הדיעת? על כוכב הלכת מאדים נמצא ההר האולימפוס מונס הגבוה מכל הר על פני כדור הארץ, ומכל הר המוכר לאסטרונומים במערכת השמש בכלל. הר זה כה עצום עד שבסיסו גדול בערך כמו שיטחה של מדינת מיזורי או של סוריה. הוא כה גדול עד שאדם שעומד על בכל נקודה שהיא על פני השטח של מאדים לא יוכל לראות את ההר בשלמותו, אפילו אם הוא עומד במרחק רב מההר. זאת מכיוון שהתעגלות כוכב הלכת תסכל צפייה בבסיס ההר. הדרך היחידה לצפות בהר בשלמותו היא בצפייה מן החלל או גורם שמימי אחר בעזרת טלסקופ. באופן דומה, אדם העומד על פסגת ההר, לא יראה את בסיס ההר אלא יראה את שיפוע ההר כנמשך כל הדרך עד לאופק . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:47, 31 באוקטובר 2009 (IST)

כתבתי "של מדינת מיזורי או של סוריה" לא צריך להתחיל להסביר "שני שליש בערך מצרפת אם נוריד את קורסיקה והמים הטריטוריאליים...." את עניין צרפת אפשר להציג בתמונה או פשוט לא להזכיר ולשים תמונה מהמאדים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:47, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אחלה. הציוני ✡ שיחה 17:35, 7 בנובמבר 2009 (IST)

שעון קיץ באריזונה

שמורות באריזונה וסביבתה, כתום=נווחו

שמורת ההופי בתוך שמורת הנווחו

אריזונה והוואי הן שתי המדינות היחידות בארצות הברית בהן לא מונהג שעון קיץ. עם זאת, באריזונה נמצא חלק מ"אומת הנאוואחו" - שמורה אינדיאנית אוטונומית למחצה - שבגלל שחלקיה האחרים נמצאים במדינות שכנות, כן מונהג בה שעון קיץ. בתוך החלק שבאריזונה של אומת הנאוואחו, ומוקפת בו כליל, נמצאת שמורה אינדיאנית אחרת בשם שמורת ההופי, שבה שוב לא מונהג שעון קיץ, ובתוך שמורת ההופי נמצאת מובלעת נוספת של אומת הנאוואחו, שבה כן מונהג שעון קיץ.

סימוכין (לרוב המידע): Navajo Nation ו-Hopi reserve בויקיפדיה האנגלית, וכן הרבה איזכורים נוספים ברשת, גם בתור אנקדוטה. את המובלעת הנוספת שבתוך שמורת ההופי גיליתי זה עתה בעצמי, כשהסתכלתי על מפות של האיזור (למשל זו), ואחרי שחקרתי קצת, גיליתי שאכן בלפחות עיירה אחת בתוכה, Jeddito, מונהג שעון קיץ (ראו למשל כאן וכאן). עם זאת, אני קצת מתפלא שהעניין לא מופיע יותר באיזכורים האנקדוטליים שברשת, אז אולי כדאי להיות זהירים כאן.

Huckbuc - שיחה 09:20, 21 באוקטובר 2009 (IST)

קטע עם פוטנציאל, צריך רק לשפר את הקריאות שלו כי הוא מדבר על תופעה די מסובכת, שלא לומר מתוסבכת. האם השכתוב שלי לעניין:

אריזונה והוואי הן שתי המדינות היחידות בארצות הברית בהן לא מונהג שעון קיץ. עם זאת, בשמורה האינדיאנית אוטונומית למחצה שבאריזונה, שהיא חלק מ"אומת הנאוואחו" כן מתקיים שעון קייץ, משום שחלקים האחרים של שמורה זו נמצאים במדינות שכנות שבהן כן מונהג שעון קיץ. אולם, בתוך החלק של השמורה שבאריזונה נמצא שטח שאינו מוגדר כארץ הנאוואחו אלא כשמורת אומת ההופי ושם לא מונהג שעון קיץ. אם כי בתוך שמורת ההופי נמצאת מובלעת נוספת של אומת הנאוואחו, שבה כן מונהג שעון קיץ.

או אולי :אריזונה והוואי הן שתי המדינות היחידות בארצות הברית בהן לא מונהג שעון קיץ. באריזונה יש שמורה אינדיאנית שבה לא מונהג שעון קיץ. בשמורה הזו יש מובלעת שבה כן מונהג שעון קיץ ובמובלעת יש מובלעת שבה לא מונהג שעון קיץ. כל זאת משום שבאזורי שמורה של עם הנאוואחו כן מונהג שעון קיץ ובאזורי שמורה של עם ההפי לא מונהג שעון קיץ. עם הנאוואחו מנהיג שעון קיץ משום שחלק משטחיו מחוץ לאריזונה ועם ההפי אינו מנהיג שעון קיץ כי כל שטחיו באריזונה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 11:14, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אגב, גם בססקצ'ואן שבקנדה אין שעון קיץ, אחרת השקיעה הייתה ב-11 בלילה בקיץ - ותחשבו על שומרי השבת! ‏עמיחי • שיחה 11:38, 21 באוקטובר 2009 (IST)

קטע טוב, שכתוב מצוין! הציוני ✡ שיחה 20:18, 21 באוקטובר 2009 (IST)

רק צריך לבדוק אם לא התהפך שום פרט במהלך השכתוב. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:45, 21 באוקטובר 2009 (IST)

לקטעים חסרים קישורים, וכרגע אני לא רואה איך להוסיף אותם (ואגב - עדו, כן בשכתוב השני קצת התבלבלת). זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:43, 23 באוקטובר 2009 (IST)

אז תקן אותי ונשלח את הקטע. חבל להיתקע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:54, 23 באוקטובר 2009 (IST)

הבלבול הוא בסדר - באריזונה אין שעון קיץ, בתוכה יש שמורה ובה יש שעון קיץ, בתוכה יש מובלעת בלי שעון קיץ, שבתוכה יש מובלעת מולעתית יותר בה יש שעון קיץ. הבעיה היא קודם כל הקישורים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:29, 23 באוקטובר 2009 (IST)

אגב, אפשר להציג זאת גם כך: בארצות הברית היבשתית (ללא הוואי) יש מונהג שעון קייץ. אולם יש בה מובלעת - מדינת אריזונה - שבה אין שעון קייץ. באריזונה יש מובלעת..... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:33, 23 באוקטובר 2009 (IST)

לי אין הצעות לניסוח אחר שייתן לנו את רמת הקישוריות הרגילה שלנו. למישהו אחר יש? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:42, 31 באוקטובר 2009 (IST)

מה שהשגנו עד עכשיו הוא מספיק טוב. חבל לשבור את הראש. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:49, 2 בנובמבר 2009 (IST)

איזה מהשכתובים? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 10:43, 5 בנובמבר 2009 (IST)

אחרון ודי, בשאיפה, זה שמופיע אחרי המילים "או אולי:". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:15, 5 בנובמבר 2009 (IST)

הבעיה היא שיש שם בלבול בסדר של כן ולא. גרסה מתוקנת:

אריזונה והוואי הן שתי המדינות היחידות בארצות הברית שבהן לא מונהג שעון קיץ. עם זאת, באריזונה יש שמורה אינדיאנית שבה כן מונהג שעון קיץ. בשמורה זו יש מובלעת שבה לא מונהג שעון קיץ ובמובלעת יש מובלעת נוספת שבה כן מונהג שעון קיץ. כל זאת משום שבאזורי השמורה של שבט הנאוואחו כן מונהג שעון קיץ, בשל העובדה שחלק משטחי השמורה שלו משתרעים אל מחוץ לגבולות אריזונה, ואילו באזורי השמורה של שבט ההופי לא מונהג שעון קיץ כי כל שטחי השמורה שלו נמצאים באריזונה.

הולך? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ט בחשוון ה'תש"ע • 13:02, 6 בנובמבר 2009 (IST)

עדיף שהקטע יכסה בצורה רחבה יותר את עניין שעון הקיץ בארה"ב, שהוא סבוך למדי ואריזונה/הוואי הן רק חלק מהצדדים המעניינים בו. החוק הפדרלי שם קובע את התאריכים שבהם חל שעון הקיץ, אבל לא כופה על מדינות להצטרף לשעון קיץ, וגם אלו שמצטרפות לא חייבות לעשות זאת באופן גורף. באינדיאנה למשל היו בזמנו כמה מחוזות שהפעילו שעון קיץ וכל שאר המדינה לא עשתה זאת. לאחר ניסיונות רבים להפעיל שעון קיץ שצלחו לבסוף רק לפני כמה שנים, התוצאה כעת היא שחלק מהמחוזות הם ב-central time (+שעון קיץ) ואחרים הם ב-eastern time (+שעון קיץ). גיליתי כעת שיש על זה אפילו ערך - en:Time in Indiana. ‏odedee • שיחה 13:23, 6 בנובמבר 2009 (IST)

עודדי, קטע "הידעת?" לא צריך ולא יכול לכסות עניין בצורה מלאה. בשביל זה הקטע מפנה לערכים שונים - הם מכסים נושאים בצורה הרחבה. חבל לסרבל את הקטע בידיעה הברורה מאליה שלפיה מה שעושה מדינת אריזונה הוא חוקי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:48, 6 בנובמבר 2009 (IST)

לא הצעתי לפרט בקטע את החוק, אלא להראות תמונה מגוונת יותר של המוזרויות של שעון הקיץ בארה"ב, שאינן מתמצות באריזונה והוואי. ‏odedee • שיחה 15:14, 6 בנובמבר 2009 (IST)

ועדיין, ספק אם אשפר לדחוף את כל המוזרויות לפיסקה אחת וספק אם כדאי לבטל קטע הידעת בגלל שיש דברים דומים לו שלא נכללים בו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:43, 6 בנובמבר 2009 (IST)

אני לא מאושר מהקטע, אבל הוא התקבל, על אף התנגדות בודדה של עודדי. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:36, 8 בדצמבר 2009 (IST)

האם מישהו יכול להצביע על תמונה מתאימה? התמונות הנוכחיות אינן משהו. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:39, 8 בדצמבר 2009 (IST)

תארי אצולה בג'אז

בעולם מוזיקת הג'אז נפוצים מאד כינויים הלקוחים מעולם האצולה. כבר נגן הג'אז הראשון הידוע, באדי בולדן כונה "קינג" לאמור מלך, תואר אותו ירש ממשיך דרכו, ג'ו "קינג" אוליבר. על הכס המלכותי ישבו גם "מלך הג'אז" פול וייטמן ו"מלך הסווינג" בני גודמן. דיוק אלינגטון היה "דיוק" כלומר דוכס, קאונט בייסי היה רוזן, ארל היינס - "ארל" הוא תואר אצולה בריטי, בסי סמית כונתה קיסרית הבלוז וצ'ארלס מינגוס כונה הברון. אך לסטר יאנג זכה לתואר דמוקרטי ביותר, הוא כונה "נשיא". Ranbar - שיחה 09:37, 20 באוקטובר 2009 (IST)

צריך קצת עריכה (ואגב, נשיא לאו דווקא דמוקרטי, גם אסד הוא נשיא). איפה נינצ'ה? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:30, 20 באוקטובר 2009 (IST)

גם ברוק יש מלך (אלוויס) ויש בוס (ברוס ספרינגסטין). אלוויס גם לוהק לתפקיד המלך פרעו באופרת הרוק יוסף וכותונת הפסים המשגעת ואם איני טועה, הליהוק בה בעקבות הכינוי "המלך". אגב ראו זוהר ארגוב . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:24, 20 באוקטובר 2009 (IST)

יפה. למרות שיש כאן עירבוב קל. היו מי שקראו לפול וייטמן מלך הג'אז, אבל כולם קוראים לדיוק, דיוק. כלומר יש שמות שהם בעיקר בקרב המעריצים של אותו נגן ספציפי ויש כאלה שממש השתרש (בעיקר, דיוק, קאונט, ארל, והפרז) אפשר לכתוב את זה גם קצת אחרת משהו בסגנון: בעולם המוזיקה פעמים רבות ממליכים אדם בכינויו. כך למשל: דוגמאות, אלויס, וכו'. בג'אז הנוהג הזה מושרש עוד יותר עמוק כאשר למוזיקאים שונים יש שמות של תארי אצולה אחרים... אני יכול לנסות לנסח בהמשך, עכשיו אני באמצע העבודה, אז אולי בלילה. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 17:43, 26 באוקטובר 2009 (IST)

נהוג בעולם המוזיקה להמליך מוזיקאי נערץ כמלך של סגנון. דוגמא מפורסמת לכך היא אלוויס פרסלי המכונה "מלך הרוק אנד רול", או זהר ארגוב הישראלי המכונה "מלך המוזיקה המזרחית". בג'אז המנהג הזה מפותח עוד יותר, ולרבים מהנגנים יש שמות הלקוחים משכבות שונות באצולה. פרט ל"מלכים" כגון ג'ו "קינג" אוליבר או בני גודמן, "מלך הסווינג", ישנו דיוק אלינגטון, כלומר "הדוכס אלינגטון", קאונט בייסי, או בעברית "הרוזן בייסי". גם "ארל", כינויו של ארל היינס, לקוח מתואר אצולה בריטי. כמו כן, בסי סמית' כונתה קיסרית הבלוז וצ'ארלס מינגוס – ברון. נגן הסקסופון לסטר יאנג זכה לשם יותר מודרני – נשיא.

אי אפשר כל כך לשלב, אבל המתחרה של לאסטר, הטנור החשוב של אותה התקופה, קיבל שם הרבה פחות אצילי - הבריון. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:43, 27 באוקטובר 2009 (IST)

חסר בקטע משהו כמו "אולם במוזיקת ג'אז כינויים אלה מפותחים בהרבה...." כל הניגודיות, כל ה-"אומנם כולם אבל אצל ____ זה הרבה יותר" חסר בניסוח החדש. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:35, 28 באוקטובר 2009 (IST)

קטע טוב. עוד דעות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:00, 31 באוקטובר 2009 (IST)

גם לדעתי. הוספתי עריכה קלה שעיקרה הוא כינויו של זוהר ארגוב. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:08, 5 בנובמבר 2009 (IST)

הנס הלבן

אניית המערכה יו.אס.אס וינסטון צ'רצי'ל

בכל ההיסטוריה של הצי המלכותי רק שתי ספינות שאינן שייכות לצי זכו בכבוד להניף את הנס הלבן, דגלו של הצי הצבאי, על סיפונן. הראשונה היתה אניית צי הסוחר הבריטי בריטניה הגדולה בת המאה ה-18 אשר למרות היותה ספינת סוחר, הניפה (ועדיין מניפה במבדוק היבש בו היא עוגנת כיום) את הנס הלבן שכן ביום הפלגתה הראשונה שהה על סיפונה הנסיך אלברט בעלה של המלכה ויקטוריה ומלווים צבאיים נוספים; ואילו השנייה היא המשחתת האמריקאית יו.אס.אס וינסטון צ'רצ'יל כאות כבוד והצדעה לראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. מסיבה זאת מוצב קצין מהצי המלכותי הבריטי בסגל הפיקוד של המשחתת.

מלבד 2 קישורים אדומים (שיוכחלו אם ההצעה תתקבל) מה אתם אומרים? • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 10:23, 19 באוקטובר 2009 (IST)

ערכתי ושיפצתי מעט, זה המקור על בריטניה הגדולה, וזה לנוכחות קצין בריטי על הסיפון, לגבי הדגל - התמונה מדבר בעד עצמה • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 11:08, 19 באוקטובר 2009 (IST)

קודם כל צריך להסביר מהו הנס הלבן, שאיננו מוכר לאדם הממוצע. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:11, 20 באוקטובר 2009 (IST)

יותר טוב? • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 16:14, 20 באוקטובר 2009 (IST)

קטע מעניין. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 00:15, 27 באוקטובר 2009 (IST)

עוד מישהו? דעות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:03, 31 באוקטובר 2009 (IST)

להוריד את ההערה שבסוגריים. היא בעיקר מבלבלת. אם ממש מוכרחים אותה אז לתת לה ניסוח במשפט שלם וברור. בכל מקרה, בלי ההפרעה הזו, הקטע בהחלט טוב. (לא הגבתי עליו עד היום כי יש לי טראומה מהגבה על קטע הידעת אחר עם שם דומה, הקטע הוא על אודות הנס החכם). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:56, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שיש מקום לאזכור שהדגל עודנו מונף על הספינה (שמשמשת כיום כמוזיאון) אם יש לך רעיון כיצד לשלבה כחלק ממשפט ולא בהערה מוסגרת - אשמח • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 14:11, 2 בנובמבר 2009 (IST)

אני לא חושב שההערה בסוגריים מפריעה. אם אין הערות נוספות (או אם אין עוד שטוענים שכן) אפשר לדעתי לקבל את הקטע. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:27, 5 בנובמבר 2009 (IST)

איינשטיין מסרב בחייו, מוריש במותו

טוב, זה לא בדיוק מתמטיקה, אבל זה על איינשטיין, אז אני מניחה שכאן המקום. חוץ מזה, הקרדיט על רוב המידע כאן הוא לסיר-קיס.
לאלברט איינשטיין הוצעה כידוע משרת נשיא מדינת ישראל והוא סירב. שנים רבות קודם לכן הוצע לו לעמוד בראש האוניברסיטה העברית וגם אז הוא סירב, ואפילו את משרת ראש הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה הוא דחה בנימוס. למרות זאת, בצוואתו הוריש איינשטיין לאוניברסיטה את כל זכויות היוצרים על כתביו, וכן את כל כתבי היד שלו השמורים עתה ב'ארכיון איינשטיין'. כן הוריש איינשטיין את זכויות הסימן הרשום של דיוקנו וגם על שמו לאוניברסיטה, כך שעל כל שימוש בהם יש לשלם לאוניברסיטה תמלוגים נאים (כמו מעבד התמלילים או האסטרואיד שנקראו על שמו, וכן סדרת האנימציה חבורת איינשטיין). כל אלה מהווים מקור הכנסה עצום לאוניברסיטה, אך ב-2025 יפוגו הזכויות, כשימלאו 70 שנה למותו. תמרה ♣ שיחה 20:38, 17 באוקטובר 2009 (IST)

הם מקבלים גם תמלוגים מדיסקים של אריק איינשטיין? קטע נחמד מאד, צריך לנסח אותו קצת יותר הידעת?י. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 14:59, 18 באוקטובר 2009 (IST)

קטע מעניין. סיור אלף מילים מניב גם הידעות?... נינצ'ה - הצע את ניסוחך... רק שלא יתבעו אותך על הז"י... Rex - שיחה 22:24, 18 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע מתאים יותר תחת הכותרת ישראל (אחרת כל מי שמתעניין בדבר אבל לא במתמטיקה לא יראה אותו). אני חושב שזה מעניין, אבל צריך קצת לשנות. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:32, 20 באוקטובר 2009 (IST)

האם לאיש אין עוד דעות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:41, 31 באוקטובר 2009 (IST)

קטע מצוין. הציוני ✡ שיחה 20:13, 2 בנובמבר 2009 (IST)

קטע ותיק ועדיין לא גיבשתי עליו דעה. כנראה שכבר לא אגבש. אני נמנע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:32, 3 בנובמבר 2009 (IST)

התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:34, 5 בנובמבר 2009 (IST)

אין לי בעיה עם הרעיון של הקטע, אך לטעמי צריך לשנות את הניסוח. האם עוד אפשר לעשות זאת? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ט בחשוון ה'תש"ע • 19:10, 5 בנובמבר 2009 (IST)

Fire away! זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:39, 5 בנובמבר 2009 (IST)

לא אוהב את המילה "כידוע" באנציקלופדיה. לפרטים נוספים ראו ויקיפדיה:לשון. ניסוח חלופי:

הפיזיקאי זוכה פרס נובל אלברט איינשטיין סירב להצעות לכהן בתפקידים דיקאן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, נשיא האוניברסיטה ואף נשיא מדינת ישראל, לאחר שהתפקיד הוצע לו על ידי דוד בן-גוריון. למרות זאת, בצוואתו הוריש איינשטיין לאוניברסיטה את כל זכויות היוצרים על כתביו, וכן את כל כתבי היד שלו השמורים עתה ב'ארכיון איינשטיין'. כן הוריש איינשטיין את זכויות הסימן הרשום של דיוקנו ושל שמו לאוניברסיטה, כך שעל כל שימוש בהם יש לשלם לאוניברסיטה תמלוגים נאים (כמו על מעבד התמלילים או על האסטרואיד שנקראו על שמו, וכן על סדרת האנימציה חבורת איינשטיין). כל אלה מהווים מקור הכנסה עצום לאוניברסיטה, אך בשנת 2025 יפוגו הזכויות, כשימלאו 70 שנה למותו.

יותר טוב? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ט בחשוון ה'תש"ע • 22:20, 5 בנובמבר 2009 (IST)

לא קריטי בעיניי. הציוני ✡ שיחה 23:03, 9 בנובמבר 2009 (IST)

התקבל על בסיס התמיכה בגרסה הקודמת. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:33, 9 בדצמבר 2009 (IST)

פלוטו

איור פני פלוטו ואחד מירחיו

קביעת שם הכוכב, ראו פלוטו#קביעת שמו אחד שחושב - שיחה 20:33, 27 באוקטובר 2009 (IST)

יפה! (תודה גם לפרסיוול לוול) ‏עמיחי • שיחה 22:23, 27 באוקטובר 2009 (IST)

פלוטו קרוי על שם האל הרומי פלוטו. את השם פלוטו הציעה ילדה בת 11 בשם ונטיה ברני [13]. סבה קרא באזניה את המאמר על גילוי הכוכב החדש, הילדה שלמדה על מערכת השמש, למדה כי אחרי נפטון יש חשיכה נטולת כוכבים וכן ידעה כי כוכבי הלכת קרויים על שם אלים מהמיתולוגיה, ולכן כאשר שמעה שהתגלה כוכב אחרי נפטון הציעה לקרוא לו על שם אל השאול. תחילת השם פלוטו כוללת את ראשי התיבות של פרסיוול לוול, מגלה הכוכב, ולכן התקבלה ההצעה. הסמל שפלוטו קיבל ( ) מבוסס על ראשי תיבות אלה P-L.

— הערך פלוטו

. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:28, 28 באוקטובר 2009 (IST)

קטע נחמד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:29, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אלא שפלוטו הוא לא כוכב... (במילים אחרות - מה לגבי קטע על הסיווג של פלוטו?) זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:56, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אז יש לשנות ל-"פלנטה" או ל-"כוכב לכת". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:18, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אבל הוא גם לא כוכב לכת! זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:07, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אז כתוב בבקשה גם בערך פלוטו וגם פה את ההגדרה הנכונה של הגוף השמימי הנקרא פלוטו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:14, 29 באוקטובר 2009 (IST)

ההגדרה היא כוכב לכת ננסי מוטי - שיחה 00:34, 30 באוקטובר 2009 (IST)

כוכב הלכת הננסי פלוטו קרוי על שם האל הרומי פלוטו. את השם פלוטו הציעה ילדה בת 11 בשם ונטיה ברני [14]. סבה קרא באזניה את המאמר על גילוי גורם שמים זה והילדה שלמדה בעבר על מערכת השמש, גילתה פתאום כי אחרי נפטון אין חשיכה נטולת גורמי שמים. היא ידעה כי כוכבי הלכת קרויים על שם אלים מהמיתולוגיה, ולכן הציעה לקרוא לגורם השמים שזה עתה נתגלה על שם אל השאול. תחילת השם פלוטו כוללת את ראשי התיבות של פרסיוול לוול, מגלה כוכב הלכת הננסי, ולכן התקבלה ההצעה. הסמל שפלוטו קיבל ( ) מבוסס על ראשי תיבות אלה P-L.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:00, 30 באוקטובר 2009 (IST)

PL אכן קשור לשמו של האיש אבל זו בוודאי לא הסיבה הרשמית לכך שקראו לפלנטה בשם זה. במלים פשוטות: התבנית המוצעת טובה אבל היא פסקנית מדי ועל כן אני מציע לרכך אותה, למשל להוריד את המילים "ולכן התקבלה ההצעה" וכן לכתוב שהסמל מורכב מתחילת המילה פלוטו ולא מראשי התיבות. הסטודנט - שיחה 11:46, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אכן. הנה ניסוח משוכתב:

כוכב הלכת הננסי פלוטו קרוי על שם האל הרומי פלוטו מהמיתולוגיה הרומית. את השם פלוטו הציעה ילדה בת 11 בשם ונטיה ברני. סבה קרא באזניה את המאמר על גילוי גרם שמים זה, והילדה שלמדה בעבר על מערכת השמש, ידעה כי כוכבי הלכת קרויים על שם אלים מהמיתולוגיה, ולכן הציעה לקרוא לגרם השמים שזה עתה נתגלה על שם פלוטו, אל השאול. תחילת השם פלוטו גם כוללת את ראשי התיבות של פרסיוול לוול, ממגלי כוכב לכת ננסי זה. הסמל שפלוטו קיבל ( ) מבוסס על שתי האותיות הראשונות של שמו, שהן גם ראשי התיבות של פרסיוול לוול.

בניסוח המשפטים האחרונים, נעזרתי, בנוסף להערת הסטודנט, גם באטלס השמים הישראלי בהוצאת מפה 2004. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 02:09, 1 בנובמבר 2009 (IST)

סבבה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:41, 1 בנובמבר 2009 (IST)

מוסיף גם את תמיכתי, ניסוח מוצלח. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 10:59, 5 בנובמבר 2009 (IST)

שתי הערות: (א) קיראו את הערכים לעומק ותיווכחו שלוול לא גילה את פלוטו אלא חתר לגילויו בשנים האחרונות לחייו ונפטר טרם השלים את המשימה. (ב) אני חש אנכרוניזם מסויים בקריאת הפסקה, כי כשלוול חיפש, וכשוונטה ברני כינתה, לא היה דבר כזה "כוכב לכת ננסי". נכון לאותה התקופה, פלוטו הוא כוכב לכת. בברכה, ‏gal m‏ 08:58, 6 בנובמבר 2009 (IST)

תיקנתי את ההצעה על פי ההערה הראשונה שלך. לגבי השניה, אני חושב שבפיסקונת כה קצרה אי אפשר להענות לה. בשביל להבהיר נקודה זו, קטע "הידעת" הנ"ל מפנה אל הערך פלוטו . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:53, 6 בנובמבר 2009 (IST)

השחתת יצירות של דה וינצ'י

ראו המשקוף מעט מתחת לישו

על אף שיצירותיו של לאונרדו דה וינצ'י נחשבו מאז ומעולם ליצירות מופת, הן לא תמיד זכו ליחס נאות. ל"מונה ליזה", ציורו המפורסם ביותר של דה וינצ'י ואחד הציורים המפורסמים בעולם, קוצץ אינץ' מימין ומשמאל כדי להתאימו למרווח בין שני חלונות בטירת פונטנבלו, ארמון מלך צרפת בו הוצג. דרך "הסעודה האחרונה", ציור שחולל מהפכה בתולדות האמנות שצויר על קיר כנסיית סנטה מריה דלה גרציה, נחצבה דלת. בנוסף, ציוריו "ג'ינברה דה בנצ'י" ו"סיגופי הירונימוס הקדוש" נוסרו לשניים ולחציו של האחרון הבריגו רגליים והוא שימש שולחן.

מקור: לאונרדו דה וינצ'י מאת מייק ונציה (ספר מתוך סדרת ביוגרפיות לילדים על ציירים). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:57, 25 באוקטובר 2009 (IST)

מעניין מאד, קצת אדמדם. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:57, 27 באוקטובר 2009 (IST)

לגבי האדמומיות, אפשר למצוא לה פתרונות. היא לא נוגעת בעיקרי הקטע. אפשר להפנות לערכים קרובים או פשוט לא להפנות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:30, 27 באוקטובר 2009 (IST)

הורדתי את הקישורים האדומים. הם לא הכרחיים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:51, 28 באוקטובר 2009 (IST)

~~אין תגובות, לא התקבל.~~ הוחזר לבקשת עדו ונינצ'ה לסיבוב נוסף. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:52, 5 בנובמבר 2009 (IST)

חבר'ה, נא דעתכם. בינתיים שניים בעד והשאר מתעלמים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:51, 5 בנובמבר 2009 (IST)

אה, אני הייתי זה שהיה בעד גם קודם? אני עדיין מאד בעד, כבר לא אדום. וקטע מעניין למדי, לדעתי. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 14:53, 5 בנובמבר 2009 (IST)

בעד וכמה הערות: הסעודה האחרונה מצויירת בכנסיית סנטה מריה דלה גרציה במילאנו. אין הסכמה מלאה האם, ואם כן היכן ולמה נקצצה המונה ליזה, כדאי לסייג.הארמון בה היתה תלויה המונה ליזה הוא טירת פונטנבלו של מלכי צרפת. Valleyofdawn - שיחה 17:04, 5 בנובמבר 2009 (IST), הוספתי Valleyofdawn - שיחה 11:56, 6 בנובמבר 2009 (IST)

בעד הציוני ✡ שיחה 11:18, 6 בנובמבר 2009 (IST)

הגהתי קלות. נחמד. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ט בחשוון ה'תש"ע • 13:11, 6 בנובמבר 2009 (IST)

כדי לשפר את קריאות הקטע שיניתו את "דרך ציור פורץ דרך נחצבה דלת" ל-"דרך ציור שחולל מהפכה נחצבה דלת". זאת משום ששימוש כפול המשמעות במילה "דרך" עשוי לבלבל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:13, 10 בנובמבר 2009 (IST)

משנה שם - משנה מזל?

ההתנחלות יצהר השוכנת בגב ההר סמוך לעיר שכם, הוקמה כהאחזות נח"ל בשנת 1983, יום לאחר שנשיא ארצות הברית רונלד רייגן קרא להקפאת ההתנחלויות ביהודה ושומרון, ועל כן נקראה ההאחזות רוגן. עם אזרוחה, ערב הבחירות לכנסת האחת עשרה, שונה שמה ליצהר, כינויו של שמן הזית, עקב שכיחותם של עצי הזית באיזור.

ידעתם? מקור - הערך יצהר ועלון יש"ע שלנו. ‏עמיחי 12:24, 29 ביולי 2009 (IDT)

לא ידעתי. מעניין. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 12:57, 29 ביולי 2009 (IDT)

גם לא ידעתי, אי אפשר להאריך טיפה? הציוני ~ שיחה 00:29, 30 ביולי 2009 (IDT)

תאריך, חופשי! ‏עמיחי 16:25, 30 ביולי 2009 (IDT)

הארכתי טיפונת. הציוני ~ שיחה 18:54, 30 ביולי 2009 (IDT)

השם לא נשאר ואיתו הסיכוי שזה יעניין. הידרו - שיחה 01:00, 31 ביולי 2009 (IDT)

דווקא אותי זה סיקרן. הציוני ~ שיחה 22:34, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

נראה לי שהתוספת שהוספת - מיותרת. אולי יש לך רעיון אחר? ‏עמיחי 22:50, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

לא, אבל בתוספת תמונה זה יכול להתאים. הציוני ~ שיחה 10:00, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

ננסי לא מאשרת. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 07:03, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

לא הבנתי למה ננסי רייגן לא מאשרת. זה עניין את רוב מי שהגיב כאן. יש מצב שאתה יכול לשכנע אותה? ‏עמיחי • שיחה 08:53, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

לא מאשרת כי: קצר מדי, הידרו לא קונה, ואני לא מתלהב לבזבז על זה אחד מ-80 הסלוטים שנותרו. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 10:59, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

זה נחמד, מפתיע. צריך להאריך את זה קצת. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:24, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

מה אתה מציע להוסיף? ‏עמיחי • שיחה 00:09, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

הרחבתי מעט. אשמח לתגובות. ‏עמיחי • שיחה 11:16, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

ננסי?, על מי מדובר? פיספסתי משהו?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 21:16, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

אלמנת הנשיא. הציוני ✡ שיחה 22:30, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

לא משהו. eman • שיחה • ♥ 01:10, 23 באוגוסט 2009 (IDT)

למה? לא מפתיע? ידעת? ‏עמיחי • שיחה 11:06, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

אני חושב שחביב ותוהה האם אין עוד דוגמאות לשם דווקאי למקומות (בישראל או לא) שיוכלו לעבות את הקטע. אם אין, אפשר להשוות באירוניה בשני משפטים למתן שמות לכבוד המייסד. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 08:49, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

נגנז עקב חוסר בקונצנזוס, דווקא בנושא שיכול להיות רגיש. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:28, 1 באוקטובר 2009 (IST)

ננסה שוב עם תוספת פיקנטית ועיבוי:

קריאת מקומות יישוב על-שם אנשים בישראל הביא לא אחת לעימות בין ועדת השמות הממשלתית לתושבי המקום. כך לדוגמה המושב זרעית שבגבול הצפון נקרא בתחילה "כפר רוזנואלד" על-שם תורם לקק"ל. כפשרה הוסכם ששם המושב יהיה ראשי תיבות של זכר רוזנוואלד עימנו יהיה תמיד. גם ההתנחלות יצהר השוכנת בגב ההר סמוך לעיר שכם נקראה במקורה בשם אחר, מכיוון שהוקמה כהאחזות נח"ל בשנת 1983, יום לאחר שנשיא ארצות הברית רונלד רייגן קרא להקפאת ההתנחלויות ביהודה ושומרון, היא נקראה רוגן. רק עם אזרוחה, ערב הבחירות לכנסת האחת עשרה, שונה שמה ליצהר, כינויו של שמן הזית, עקב שכיחותם של עצי הזית באיזור.

מה דעתכם? ‏עמיחי • שיחה 10:53, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אפרופו שמות ששונו בגלל תלונות התושבים, באחת הקריות הרחובות נקראו לפי סדר האלף בית והדבר שונה בעקבות תלונות חוזרות ונשנות של תושבי רחוב זי"ן. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 13:25, 1 באוקטובר 2009 (IST)

הר"ת מזכירים מאוד את הקטע תבנית:הידעת? 23 באוקטובר - סדרה 2. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 15:46, 1 באוקטובר 2009 (IST)

ובכל זאת? ‏עמיחי • שיחה 15:48, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אם אין לנו קטע אחר על רוזנוולד, הקטע הזה מוכרח לעלות לתאריך כלשהו. אדם נבו•שיחה 21:44, 8 באוקטובר 2009 (IST)

אין עוד קטע על רוזנואלד. חיפשתי ולא מצאתי. ‏עמיחי • שיחה 15:50, 9 באוקטובר 2009 (IST)

הצעת תוספת לקטע (שלבו אותה איך שנראה לכם):

ההתנחלות 'עלי זהב' שבשומרון (ליד פדואל) הוקמה בשנת 1982 מיד לאחר מותה של עליזה בגין, רעייתו של מנחם בגין, ונקראה על שמה: עלי זה בגין. זהו מקרה הפוך לזרעית, שכן מקימי היישוב, אנשי חרות ובית"ר ביקשו לקרוא ליישוב על שם בעלה, אך הוא הודיע כי הוא מבקש שלא לקרוא דבר על שמו לאחר מותו. תמרה ♣ שיחה 20:08, 17 באוקטובר 2009 (IST)

יפה! את רוצה לשלב את זה? מה המקור שרצו לקרוא על-שם בגין עצמו (עוד בחייו?)? לא חסר יישובים ששמם שונה כאשר נקראו על-שם אנשים. לדוגמא - מרכז שפיר שהפך למרכז שפירא. אגב, עלי זהב נקראה קודם "יועזר" על-שם יוסי בן יועזר איש צרידה הסמוכה. והנה עוד אנקדוטות על שמות מקומות. ‏עמיחי • שיחה 20:41, 17 באוקטובר 2009 (IST)

היה לנו קטע "הידעת" על רחוב בוגרשוב, קטע אחר על רחוב אוסישקין, קטע על סימטה אלמונית ופלונית, קטע המספר על שם מי קרויי הכפר הירוק ואולי עוד קטעים על מה ניקרא על שם מי ולמה. אולי אפשר לכתוב סידרת "הידעת" שלמה בנושא מה נקרא איך ועל שם מי. אפשר לספר למה נתיבי איילון לא קרויים על שם מנחם בגין (בני בגין אמר שאביו היה חולה לב ושלא יהיה לו נעים לשמוע ברדיו "עורקי בגין חסומים"), אפשר לספר למה הרחובות "הרב ברלין" ו-"הרב בר אילן" הם על שם אותו אדם, לספר על פינת ברלין-עזה ומי יודע מה עוד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:46, 17 באוקטובר 2009 (IST)

הם לא התכוונו לקרוא ליישובם על שם בגין בחייו, אלא שעליזה בדיוק נפטרה, ומאחר שבגין הודיע מראש את מה שהודיע, הם החליטו שזה הכי קרוב ללקרוא ליישוב על שמו. אגב, במשך שנים ארוכות נקראו בתי ספר ורחובות על שם "עליזה בגין" או על שם "עליזה ומנחם בגין" כדי לעקוף את דרישתו המפורשת של בגין. הכביש בירושלים הוא היה הפעם הראשונה הבקשה המפורשת הופרה. אולי על זה לבד אפשר לכתוב הידעת... תמרה ♣ שיחה 20:57, 17 באוקטובר 2009 (IST)

עמיחי? רוצה לשלב? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:30, 23 באוקטובר 2009 (IST)

אגב, אני עובד‏‏^[1] עם בית ספר על-שם מנחם בגין. אני לא בטוח שחייבים לשלב עוד מידע בקטע. הוא כבר די גדוש גם כך. אפשר בהחלט, כפי שעדו הציע לכתוב קטע נוסף ולשלב אותו בו. למרות דברי אלו - אני פתוח לניסיון לשילוב המידע בקטע. ‏עמיחי • שיחה 21:32, 24 באוקטובר 2009 (IST)

אז מה אתם אומרים? הדיון נמשך כמעט שלושה חודשים... ‏עמיחי • שיחה 22:08, 27 באוקטובר 2009 (IST)

או שמישהו ייקח את הקטע לידיים בדחיפות או שנשים אותו בנפטלין. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:52, 27 באוקטובר 2009 (IST)

מה רע בגירסה האחרונה:

המושב זרעית שבגבול הצפון נקרא בתחילה "כפר רוזנואלד" על-שם תורם לקק"ל אך תושבי המקום שינו את שמו לזרעית. לאחר שועדת השמות הממשלתית מחתה על כך, הסבירו תושבי המושב כי שמו החדש הוא ראשי תיבות של זכר רוזנוואלד עימנו יהיה תמיד. גם ההתנחלות יצהר השוכנת בגב ההר סמוך לעיר שכם החליפה שם. בשנת 1983, עם הקמתה כהאחזות נח"ל, היא נקראה רוגן, על שם נשיא ארצות הברית דאז רונלד רייגן, כהתרסה על קריאתו יום קודם לכן להקפאת ההתנחלויות ביהודה ושומרון. עם אזרוחה, ערב הבחירות לכנסת האחת עשרה, שונה שמה ליצהר, כינויו של שמן הזית, עקב שכיחותם של עצי הזית באיזור.

‏עמיחי • שיחה 00:13, 28 באוקטובר 2009 (IST)

מה שרע בגירסה האחרונה זה שתחילתה מתארת עימותים בין מתיישבים ישראלים לבין ממשלת ישראל אבל הפואנטה שלה מתארת התגרות של המתיישבים בממשלת ארצות הברית ובכלל לא ברור אם ההתגרות הזו הפכה לעימות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:00, 28 באוקטובר 2009 (IST)

ערכתי עריכה רבתי. מה דעתכם? ‏עמיחי • שיחה 00:27, 30 באוקטובר 2009 (IST)

שיניתי עוד טיפה. כעת הקטע סביר בעיני. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:38, 30 באוקטובר 2009 (IST)

יפה. ערכתי עוד קצת. ‏עמיחי • שיחה 01:07, 30 באוקטובר 2009 (IST)

אני ממש לא אוהב את הניסוח של המשפט הראשון, שדרך אחרת לקרוא אותו היא "מצאנו מלא קטעים מעניינים בנושא הזה ואספנו אותם לפניכם". זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:44, 1 בנובמבר 2009 (IST)

אז תשנה חופשי! ‏עמיחי • שיחה 21:53, 1 בנובמבר 2009 (IST)

הורדתי את המשפט הראשון וערכתי עוד קצת. עכשיו מצויין. ‏עמיחי • שיחה 16:45, 5 בנובמבר 2009 (IST)

התקבל לאחר "רק" ארבעה חודשי דיונים וקצת. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:31, 8 בדצמבר 2009 (IST)

^ ‏לפרטים על העבודה שלי עיינו בדף המשתמש שלי‏

[1] ‏לפרטים על העבודה שלי עיינו בדף המשתמש שלי‏

[1]