ויקיפדיה:הידעת?/מינואר 2023

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023 - מיוני 2024 - מאוקטובר 2024

לא גילינו את מה שתחת אפנו

עד שנת 2015 מכתש ירוחם כונה "המכתש הגדול". שמו שונה כדי לעודד תיירות לעיר ירוחם, הסמוכה לו, וגם משום ששמו היה מטעה. מכתש רמון, הגדול באופן משמעותי ממכתש ירוחם, טרם התגלה לעם ישראל, בעת הדבקת הכינוי "המכתש הגדול" למכתש ירוחם. משבעת המכתשים בנגב ובסיני, היהודים הכירו לפני מכתש ירוחם, רק את המכתש הקטן, וגם המודעות לקיומו של זה הייתה מאוחרת. המכתש הקטן מופיע ב"מפת ניוקומב", שהכין הצבא הבריטי בשנת 1914, כחלק מההכנות למלחמת העולם הראשונה. אולם, מפת נוקומב לא הייתה ידועה ליישוב היהודי והמכתש הקטן התגלה לו באקראי, במסגרת סיור של חברי תנועת המחנות העולים, ב-1942. לדבריהם, גילוי ה"בור", כפי שקראו לו, הפתיע אף את מורה הדרך הבדואי שלהם.

46.120.154.6 21:22, 29 באפריל 2021 (IDT)

מה המקור לכך שמכתש רמון התגלה אחרי המכתש הגדול? איך מפספסים מכתש כל כך גדול? ליאור पॣ • ה' באלול ה'תשפ"א • 01:35, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

אפשר למצוא את המקור בהרבה דפי אינטרנט. ואיך מחמיצים כזה מכתש גדול? לא יודע. איך קרה שימאי אירופה החמיצו יבשת גדולה כמו אמריקה במשך אלפי שנים? 84.94.43.230 08:32, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

לטענות מרחיקות לכת נדרש מקור אמין, שלא הובא במקרה זה. בבלוג השיווקי הזה נטען כי מכתש רמון התגלה בשנת 1945 ע"י קבוצת סיירים שעליהם נמנה שמעון פרס. הכוונה מן הסתם למסע ה-14 לאום רשרש, שעבר בין היתר דרך מכתש רמון. כפי שעולה בבירור מכתבה זו, המכתש היה מוכר היטב גם קודם למסע המסוים הזה, כמתבקש מאזור כה גדול שדרכו חולפת דרך הבשמים. הוא לא "התגלה לעם ישראל" בשנת 1945. לכל היותר אפשר לטעון שיהודים אשכנזים לא נהגו להסתובב בדרום הנגב בתחילת המאה העשרים. יש לתקן בהתאם גם את הקטע המופיע בפורטל אתרי מורשת בישראל. ליאור पॣ • י"ח באלול ה'תשפ"א • 15:59, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

הכוונה אינה, שהאזור לא היה מוכר. ברור שהוא כן היה מוכר. הכוונה היא שלא הבינו, שזהו מכתש. אשמח אם תציע דרכים לשיפור הניסוח, כך שנקודה זו תהייה מובנת. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:48, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:40, 1 בינואר 2023 (IST)

ארצות הברית וברית המועצות במלון אחד

בליל ה-15 במאי, 1948, שעות אחדות לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, הכריזה ארצות הברית על הכרתה "דה פקטו" במדינה החדשה. יומיים לאחר מכן, גם ברית המועצות נתנה הכרה "דה יורה" למדינה. בסוף יוני 1948 יצאה הודעה על החלפת נציגים דיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות, ופבל ירשוב נקבע להיות נציגה הדיפלומטי של ברית המועצות בישראל בדרג של ציר. במקביל למינויו של ירשוב לציר, גם ארצות הברית מינתה את צירהּ במדינת ישראל, ג'יימס מקדונלד. בהגיע ירשוב לארץ, ב-9 באוגוסט, טרם סודר לצירות של ברית המועצות בישראל משכן קבוע, ועל כן התגורר ירשוב בינתיים במלון גת רימון שבתל אביב. שלושה ימים לאחר מכן, ב-12 באוגוסט, הגיע גם מקדונלד לארץ. גם לצירות של ארצות הברית לא סודר עדיין משכן הקבע, ואף מקדונלדס התגורר בינתיים במלון גת רימון. כך קרה, שבעיצומה של המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, התגוררו נציגי שתי המעצמות באותו מלון ודגלי שתי המעצמות התנוססו על גגו.

אפשר להוסיף עוד פרטים לקטע:

כתבי ההאמנה של ארצות הברית ושל ברית המועצות הוגשו לראש הממשלה בן גוריון ולא לנשיא ווייצמן, כמקובל, משום שווייצמן עוד לא הגיע לארץ באותה תקופה.
מקדונלדס קודם לדרגת שגריר בפברואר 1949, כשהכירה ארצות הברית בישראל גם "דה פקטו", אך ירשוב החזיק בדרגת ציר עד ניתוק היחסים בין ברית המועצות לישראל בפברואר 1953.

אך חשבתי שזה רק יעמיס על הקטע. אביתר ג' • שיחה • 16:53, 16 ביוני 2021 (IDT)

בקטע כתבת שמיד לאחר ההכרזה הכירה ארה"ב דה פקטו במדינה, ובהערה מס' 2 שלך כתבת שדה פקטו הכירה ארה"ב רק בפברואר 49. האם התכוונת שב-49 ההכרה הייתה דה יורה? ובריה"מ במאי 48, זה פקטו או דה יורה? חמויישֶה - שיחה 10:22, 17 ביוני 2021 (IDT)

אתה צודק. טעות שלי. ב-48' ארה"ב הכירה בישראל "דה פקטו", וב-49' שדרגה את הכרתה בישראל גם לרמת "דה יורה", כפי שכתוב בערך על מקדונלד. עם שדרוג ההכרה, קודם מקדונלד מציר לשגריר. ברית המועצות הכירה בישראל "דה יורה" מיד, וממילא לא היה מה להוסיף. ירשוב נשאר ציר ולא קודם לדרג של שגריר עד ניתוק היחסים בין בריה"מ לישראל. אביתר ג' • שיחה • 23:34, 19 ביוני 2021 (IDT)

הקטע לא צריך להסתבך בין דה יורה לדה פקטו, וצריך להסביר למה זה כל כך מיוחד שהם היו באותו מלון. אם הם היו באותו חדר, הייתי מבין. אבל לגבי סתם באותו מלון, צריך להסביר לי טוב יותר. 84.94.43.230 10:50, 23 ביוני 2021 (IDT)

העניין הוא כזה: על גג מבנה קונסוליה/שגרירות מתנוסס דגל מדינת המוצא. יוצא איפוא שהנציגות הדיפלומטית של ברית המועצות ישבה במבנה שבראשו מתנוסס דגל ארה"ב ולהפך. אולי זה שצריך להסביר את זה מראה שהקטע לא מספיק חד. חמויישֶה - שיחה 12:02, 28 ביולי 2021 (IDT)

תגובתי קצת באיחור, אבל מוטב מאוחר: זה שבמבנה אחד יושבות שתי נציגויות דיפלומטיות של שתי מדינות עוינות זו לזו, זה מעניין. נוסיף לזה עניין שלא נאמר בקטע אבל מוסיף לו בלי ספק: כשקמה מדינת ישראל היא עדיין לא הייתה "סגורה על עצמה" ועוד לא החליטה עם איזה מהגושים לכרות ברית. בשנים הראשונות קיבלה מדינת ישראל נשק צ'כי והתחילו גישושים זהירים לכיוון ידידות עם ברית המועצות. נוסיף לזה את האוריינטציה הסוציאליסטית של המדינה בשנותיה הראשונות, ונקבל שידידות כזו הייתה בהחלט עניין הגיוני. במלחמת ששת הימים ובעיקר במלחמת יום כיפור כבר קיבלנו סיוע מארצות הברית, וברית המועצות קיררה את יחסיה עמנו בשל אינטרסים שהיו לה עם מדינות ערב. היחלשות הגוש הסובייטי, והאוריינטציה הקפיטלסטית שהמדינה קיבלה יותר מאוחר, כבר הפכה את ארצות הברית ל"ידידתה הגדולה של ישראל", וגרמה ליחסים עם רוסיה או עם ברית ורשה למשהו פחות סביר. בכל מקרה, כשקמה המדינה, גם לארצות הברית וגם לברית המועצות היה אינטרס ליצור ברית עם המדינה הצעירה, כדי "לכבוש עוד מוצב" במלחמה הקרה, וכדי לקבל עוד נקודה שהיא "שלה" באזור האסטרטגי הזה של המזרח התיכון. אם בשיא תחרות שכזו, שתי המדינות המתחרות יוצרות נציגות דיפלומטית בבניין משותף, זה משהו מעניין בלי ספק. לגבי ה"דה יורה" ו"דה פקטו", זה בהחלט לא חשוב, וניתן להשמיטו. אביתר ג' • שיחה • 12:11, 10 בנובמבר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. המון זמן בהמתנה, בלי שמישהו הביע התלהבות. חמויישֶה - שיחה 12:44, 1 בינואר 2023 (IST)

מקום מבודד

טריסטן דה קונה היא קבוצת איים געשיים מרוחקים, השוכנים בדרום האוקיינוס האטלנטי, 2,816 ק"מ מדרום אפריקה ו-3,360 ק"מ מדרום אמריקה. שטחם של האיים מורכב מן האי המרכזי, טריסטן דה קונה (98 קמ"ר) וכן ממספר איים בלתי מיושבים: אינאקססיבל (Inaccessible Islands מילולית: האיים הבלתי נגישים) וכן איי נייטינגייל והאי גוף (Gough). אינאקססיבל והאי גוף הם אתרי מורשת עולמית. על אף שהאיים הם חלק מהטריטוריה הבריטית סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה המרחק בין אסנשן לטריסטן דה קונה הוא 3,236 ק"מ. כתוצאה מכך, איי טריסטן דה קונה נחשבים למקומות המיושבים הנידחים ביותר בעולם. למעשה, פעם בכ90 דקות כאשר חולפת מעל האיים תחנת החלל הבינלאומית המרחפת בגובה ממוצע של 400 קילומטר האסטרונאוטים המאיישים אותה הם מקום היישוב הקרוב ביותר לאיים.

מתניה • שיחה 13:21, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

מעניין. לגבי התמונה: יש תמונה שמציגה טוב יותר את המרחק? האי על מפת העולם? Tzafrir - שיחה 16:55, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

החלפתי לתמונה אחרת. מתניה • שיחה 18:15, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

יש פה חומר טוב לקטע "הידעת", אבל צריך לתמצת. כמעט התייאשתי באמצע הקריאה. כבר חשבתי באמצע, שלא תהייה פואנטה. 84.94.43.230 19:10, 5 באוגוסט 2021 (IDT)

קבוצת האיים המיושבת, טריסטן דה קונה, נחשבת למקום היישוב הנידח בעולם. הקבוצה היא חלק מהטריטוריה הבריטית סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה, שבאוקיינוס האטלנטי. אולם למרות שטריסטן דה קונה נחשבת ליחידת שלטון אחת עם האי המיושב סנט הלנה והאי המיושב אסנשן, איים אלו רחוקים ממנה אלפי קילומטרים. מרחקים אלו דומים למרחק בין קבוצת האיים טריסטן דה קונה לבין קצות האוקיינוס – 2,816 ק"מ עד דרום אפריקה ו-3,360 ק"מ עד דרום אמריקה. אולם יתכן שהתואר "מקום היישוב הנידח בעולם" לא מגיע לאיי טריסטן דה קונה, כי פעם בכ-90 דקות, למשך רגע קצר, חולפת מעל איים אלו תחנת החלל הבינלאומית, המרחפת בגובה ממוצע של 400 ק"מ מעל פני האדמה.

84.94.43.230 21:23, 5 באוגוסט 2021 (IDT)

סיום חלופי: „אבל מדי פעם יש יישוב קרוב יותר לאי: פעם ב־90 דקות [וכו’]״ (אבל מה ההבדל בין תחנת החלל לספינה שעוברת ליד האי?) Tzafrir - שיחה 21:28, 5 באוגוסט 2021 (IDT)

ספינה, מטוס, מסוק או חללית אינם יישוב קבע. תחנת החלל היא כן יישוב קבע. 84.94.43.230 21:39, 5 באוגוסט 2021 (IDT)

אני מצטרף לשאלה של צפריר. תחנת החלל הבינ"ל לא חולפת מעל האיים ממש בכל אחת מהקפותיה את כדור הארץ בכל תשעים דקות. לכל היותר, היא חולפת בקרבת האיים בערך פעם ביום-יומיים^[1]. בדומה לה יש כלי שיט רבים המשייטים במסלול קבוע סביב כדור הארץ, כשהצוות המאייש אותם מתחלף מעת לעת. מייקל פיילין הפליג על ספינה כזו במסעו הראשון סביב כדור הארץ (דקה 30 והלאה). הספינות הללו תמיד מאוישות ובה בעת אינן יישובי קבע, וכך גם תחנת החלל הבינ"ל. ליאור पॣ • ה' באלול ה'תשפ"א • 00:19, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

אם כך, כנראה שצריך לחשוב על פאנץ' ליין אחר לקטע. 84.94.43.230 09:09, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

אני רואה שאין לנו עדיין קטע על בית הקברות לחלליות בדרום האוקיינוס השקט. אולי אפשר לנייד את הקטע לשם ולהקדישו לפגרי החלליות הללו. ליאור पॣ • י"א באלול ה'תשפ"א • 11:38, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:14, 1 בינואר 2023 (IST)

יבש, אך רטוב - עיבוד קטע מפורטל תוניסיה

חלק מעלילת סרט הפולחן, מלחמת הכוכבים, מתרחש בכוכב הלכת הבדיוני והמדברי "טטואין". בסרט, המקום נראה כמדבר מוחלט, בלי שום זכר לצמחיה. האתר בו צולם "טטואין", שֹׁט אל-ג'ריד (בערבית: شط الجريد), שבתוניסיה, נראה מדברי לחלוטין גם בצילומי לוויין. הוא נראה בהם כחלק אינטגרלי מהסהרה, שבו הוא נמצא. אולם פירוש השם "שֹׁט אל-ג'ריד" הוא "אגם הדקלים", וגם במפות, המקום מסומן כאגם. הוא אפילו מסומן כאגם בעל שטח גדול במיוחד. מתברר, שרק בקיץ המקום יבש. בחורף, המקום הוא אגם מלח רדוד ונרחב. המילה "דקלים" נמצאת בשם המקום, כי במרכזו של אגם המלח ישנו נווה מדבר קטן, בו דקלים רבים שלחים שורשים אל מעינות תת קרקעיים מתוקים.

84.94.43.230 13:25, 10 באוגוסט 2021 (IDT)

קטע שכתבתי במקור בפורטל תוניסיה. מציע שינוי קטן בסדר הדברים:

אגם המלח שֹׁט אל-ג'ריד (בערבית: شط الجريد), שבתוניסיה, נראה מדברי לחלוטין בצילומי לוויין. לרוב יראה כחלק אינטגרלי מהסהרה, שבה הוא נמצא, ללא איפיון מיוחד. אולם פירוש השם "שֹׁט אל-ג'ריד" הוא "אגם הדקלים", וגם במפות תוניסיה, המקום מסומן כאגם. הוא אף מסומן כאגם בעל שטח גדול במיוחד. למעשה, רק במהלך חודשי הקיץ האגם יבש וצחיח. בחורף, לעומת זאת, המקום הוא אגם מלח רדוד ונרחב, המתפרש על שטח עצום. המילה "דקלים" נמצאת בשם המקום, כיוון במרכזו של אגם המלח ישנו נווה מדבר קטן, בו דקלים רבים שלחים שורשים אל מעינות תת קרקעיים מתוקים. מראהו הצחיח והדליל של האגם מצא חן בעיניי יוצרי סרט הפולחן מלחמת הכוכבים, והם החליטו לצלם בו את הכוכב המדברי "טטואין" (כשמה של עיר בעלת שם זהה בקרבת האגם).

נראה לי שיותר טוב ככה. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 13:41, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

בהצעה שלך, הקטע המדבר על מלחמת הכוכבים לא משמש לחיזוק עניין היובש. אני מציע פסקה עם שלושה חלקים. החלק הראשון מביא את כל ההוכחות ליובש. החלק השני מוכיח מים מלוחים. משפט הסיום מראה מים מתוקים. כך תיווצר ניגודיות מפתיעה מההתחלה לסוף. 84.94.43.230 13:50, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. לא יצר מספיק עניין. חמויישֶה - שיחה 13:32, 1 בינואר 2023 (IST)

האם לוחמי מצדה באמת התאבדו?

למרות שרבים מתיאוריו של יוסף בן מתתיהו מקובלים כיום כאמינים ומדויקים, תיאור התאבדות לוחמי מצדה, שלא רצו ליפול בשבי רומא, במרד הגדול, מעלה ספקות אצל היסטוריונים. התאבדות מנוגדת להלכה היהודית, אך היו מקרים אחרים של התאבדות בעת המרד הגדול, כמו ביודפת ובגמלא. קושי נוסף הוא בהיעדר ראיות ארכאולוגיות מכריעות, התומכות בגרסת ההתאבדות ההמונית. נמצאו, אמנם, עדויות כי מגני מצדה שרפו בה מבנים. אך בניגוד לגמלה וליודפת, בחפירות של מצדה הרבה פחות שרידי גופות מהמצופה. נמצאו שם כעשרים ושמונה שרידי גופות מורדים בלבד: שלוש נמצאו בארמון הצפוני, וכעשרים וחמיש נמצאו במערה, מתחת לחומה, במצוק הדרומי. שרידי שאר הגופות, כתשע-מאות לפי יוסף בן מתתיהו, לא נמצאו.

84.94.43.230 09:41, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

מה מקובל במחקר? זה כלל לא מפתיע שגופה לא השתמרה: באותו אזור מתו לאורך ההיסטוריה המוני חיות ושלדיהן לא השתמרו. Tzafrir - שיחה 13:39, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

לפי מה שקראתי בערך על מצדה, ביודפת ובגמלה כן מצאו את הגופות. ערכתי את הקטע בהתאם להערתך. תודה. (אגב, לפי הערך, שרידי הגופות לא היו במצב התפוררות לקראת היעלמות. יש תיאורים של גיל המנוחים, מגדרם ועוד. לאחת הנשים השתמרה הצמה באופן כמעט מושלם במשך 2000 השנים שאחרי מותה.) 84.94.43.230 17:01, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:34, 1 בינואר 2023 (IST)

תחנה מרכזית בנויה על עתיקות

שיפור של קטע ממדורי הידעת של הפורטלים, שגם אם לא יגיע לעמוד הראשי, אשמח אם ישתפר, עבור הפורטלים. תודה.

בתחילת בניית התחנה המרכזית של באר שבע, בשנות ה-60, התגלו עתיקות במקום, ונדרשו בו חפירת הצלה. החפירות הארכאולוגיות, התעכבו בשל מחסור בתקציב ברשות העתיקות. לכן קואופרטיב אגד נאלץ לתרום כסף רב לזירוזן. באתר, התגלו שרידי עיר ביזנטית, מהמאה ה-5, המשתרעים על-פני שטח גדול בהרבה מזה של התחנה. אולם, בזמנו הוחלט לא להציג את האתר העתיק לציבור. רק בשנת 2013 נפתח חלק ממנו לתצוגה – רק כתשעה מטר מרובע משטח האתר הארכיאולוגי חשוף לציבור, וזאת דרך רצפת זכוכית באולם הכניסה לתחנה המרכזית, המאפשרת התבוננות בעתיקות מלמעלה (ראו תמונה). מה גם, שחלק מהממצאים הארכאולוגיים אבד.

84.94.43.230 22:59, 12 באוגוסט 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. הקטע מעניין, אני

בעד, אבל אף אחד לא הגיב יותר משנה. מציע להעלות את ההצעה שוב כשהדף יהיה פנוי יותר. חמויישֶה - שיחה 13:41, 1 בינואר 2023 (IST)

משפחת המנהיגים

בארצות הברית נערכו מחקרים גנאלוגיים הטוענים כי כמעט כל נשיאיה מאז הקמתה ועד לימינו קשורים בקשרי משפחה זה לזה וכן למלוכה האנגלית הקדומה. מתברר שגם בישראל חלק לא מבוטל מראשי הממשלה והנשיאים קשורים זה לזה, לרוב בקשרי נישואין דרך משפחות מתקופת היישוב. כך למשל, ראש הממשלה משה שרת ונשיא המדינה אפרים קציר: פרופ' אברהם קציר, אחיינו של הנשיא קציר, נשוי ליעל לבית רבאו, קרובתו של ראש הממשלה שרת. בן משפחה רחוק יותר הוא ראש הממשלה יצחק רבין. דוגמה מהעת האחרונה היא הקשר בין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו והנשיא המכהן יצחק הרצוג: קרוב משפחתו של נתניהו הוא כדורגלן העבר עודד מכנס, שנישא לבת דודתה של רעיית הנשיא.

קוונטום דוץ - שיחה 11:40, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

אם חוזרים מספיק רחוק אחורה, כולנו קרובי משפחה. כמוכן, מהו המקור לטענה על נשיאי ארצות הברית? Tzafrir - שיחה 13:34, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

אני בכל זאת חושב שיש כאן ייחוד וטריוויה מעניינת לגבי מי שהיו יריבים פוליטיים. שתי דוגמאות מני רבות לגבי הטענה על נשיאי ארה"ב ניתן למצוא כאן: [1], [2] , ובכל מקרה תיקנתי ל"כמעט כל" שכן במקורות מסוימים נטען שייתכנו כמה חריגים לטענה, כגון מרטין ון ביורן שהיה ממוצא הולנדי. קוונטום דוץ - שיחה 14:18, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

איפה מקור המידע. אני רוצה לקרוא את המקור, כי אני לא חושב שהבנתי היטב. הרי, על פניו, אפשר למצוא קרבת משפחה כל שהיא, בין כל שני אנשים בעולם. 84.94.43.230 16:56, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

איזה חלק מאוכלוסיית ארצות הברית הוא צאצא של אותו מלך? בכל מקרה, המקור הראשון והשני לא מסכימים, אז כדאי לוודא שהמידע נכון. Tzafrir - שיחה 18:41, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

לא הבנתי למה הם לא מסכימים, אבל מקבל את ההערה ואעמיק בכך עוד. לגבי הטענה על המלך אני לא בטוח שיש יכולת לבדוק. בכל מקרה אם המסקנה תהיה שזה שנוי במחלוקת או לא מובהק אין לי שום בעיה להוריד את הפתיח. אשמח להתייחסות לגבי החלק השני והעיקרי. קוונטום דוץ - שיחה 20:46, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

אבל כבר יש קטע שמראה, שהרבה פוליטיקאים ישראליים קרובי משפחה. במיוחד קרובי משפחה של משה דיין. לא הייתה מעולם כנסת שלא היה חבר בה קרוב משפחה אחד של משה דיין לפחות. הייתה גם איזו כנסת, שבה היו שמונה קרובי משפחה שלו. קרובים קרובים: בת, אבא, עצמו, בן דוד גיס וכולי. לא כאלו שיש להם אב קדמון משותף מלפני אלף שנים. 84.94.43.230 21:05, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

מכיר את הקטע לגבי הדיינים, ואגב בכנסת הנוכחית הכלל הזה נשבר לדעתי. הקטע שכתבתי לגבי ראשי הממשלה והנשיאים איננו מערב את משפחת דיין במובהק אלא באופן כללי דן בקשרי נישואין ודם (לא של אב קדמון משותף מלפני אלף שנה), בין הדמויות שהנהיגו את המדינה לאורך השנים. מן הסתם משפחת דיין גם קשורה לכל זה. אני לפחות לא מכיר אף אחד שיודע על הקשר בין נתניהו והרצוג, אולי אפילו לא הם עצמם. בהקשר זה, יתכן שיהיה יותר מעניין להפוך את הקטע לכזה שיעסוק בקשרי משפחה בין יריבים פוליטיים במערכות בחירות בעבר. אשמח לדעתכם. קוונטום דוץ - שיחה 21:14, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

מה הופך את עודד מכנס לקרוב של נתניהו? ואולי כזה כלל קל למצוא בכל מקום עבודה גדול, שעובדיו מפורסמים? בדוק אם קל לך למצוא איזו שהיא קרבת משפחה בין עובדים מפורסמים של קול ישראל / תאגיד כאן. 84.94.43.230 06:42, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

דוד של נתניהו, משה מכנס (שהיה נשוי לרות סגל, אחותה של צילה נתניהו), וסבא של עודד מכנס, הם אחים. יש כאן קשר בין שתי משפחות ותיקות בפתח תקווה, משפחת סגל ומשפחת מכנס. קוונטום דוץ - שיחה 09:42, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

קשר רופף ביותר. אם נביט בחברה החרדית, שבה לכל אחד יש מעל לשישה ילדים, וגם מתחתנים שם בגיל צעיר, וזוכים לראות בני נינים, בטח נגלה שכמעט כל חברי הכנסת של אגודת ישראל, לדורותיה, הם קרובי משפחה בדרך בערך כזו. 84.94.43.230 13:12, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

בקטע הידעת על קרובי משפחה הזכירו כבר אחים שהיו מסיעות יריבות באותה כנסת (יגאל הורביץ ועמוס הדר). לא הזכירו גם את זוג היתומים (בכנסת ה־16). Tzafrir - שיחה 11:01, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

וגם הזכירו שהורביץ והדר הם קרובים בני דודים או בני דודים שניים של משה דיין, וגם את זה שלח"כ דוד לוי היו בכנסת אח, בן ובת... 84.94.43.230 13:08, 14 באוגוסט 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:45, 1 בינואר 2023 (IST)

הכיצד קשה יותר להבדיל דווקא בין דברים מגוונים יותר?

אחת היכולות של התפישה הראייתית האנושית היא זיהוי דמויות. בציור המפורסם, "הכלה והחותנת" (משמאל) ניתן לזהות דיוקן אישה צעירה או דיוקן אישה זקנה. (רמז: השרשרת שעל צוואר הצעירה יכולה להיתפש גם בתור הפה של הזקנה, והאוזן של הצעירה בתור העין של הזקנה). מחקרים גילו, שצופים צעירים בתמונה זו, נוטים לזהות תחילה את דמות הצעירה, ואילו צופים זקנים נוטים לזהות תחילה את הזקנה. המדענים טוענים שקיימת תופעה דומה אצל עדי ראייה בבתי משפט – ככול שהעד דומה יותר במראהו לחשודים, כך קל לו יותר לזהות אותם נכונה. לכן, למשל, לעד ממוצא ילידי אירופאי, קל יותר להבדיל בין חשודים לבנים מאשר בין חשודים שחורי עור. זאת למרות שאנשים, שמוצאם מאפריקה שמדרום לסהרה, מגוונים יותר מבחינה גנטית מאשר אנשים שמוצאם אירופאי. ככלל, ככול שאוכלוסייה אנושית ילידית, מרוחקת יותר מאפריקה שמדרום לסהרה, המגוון הגנטי בה יורד. זוהי תוצאה של התופעה מתחום הגנטיקה של האוכלוסיות, שמכונה "אפקט המייסד" – אוכלוסייה שנוסדה בידי פרטים בודדים (למשל קבוצה קטנה שהיגרה מאפריקה לאירופה) תכיל רק את המגוון הגנטי שהיה בין פרטים אלו. כמו כן, באוכלוסייה קטנה במיוחד, חלק מהמגוון הגנטי ילך לאיבוד. באותו אופן, גם מגוון ההגאים בשפות ילידות הולך ויורד ככול שאוכלוסיית דוברי השפה רחוקה מאפריקה שמדרום לסהרה. במערב אפריקה שמדרום לסהרה יש שפות בעלות כ- 100 הגאים, ואילו בשפות של ילידי דרום דרום אמריקה יש כעשרה.

77.126.53.237 10:31, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

אמנם מעניין, אבל עניין המגוון הגנטי ארוך ומכביד על הקטע. אני גם לא בטוח שהוא קשור, שכן יתכן שאנשים יהיו שונים מאד במראה למרות דימיון גנטי ולהפך. אפשר לעצור את הקטע אחרי הטענה על כך שעדים לבנים מתקשים יותר להבחין בין חשודים שחורים. מעניין אותי לראות מקור לשתי הטענות - גם צעירים/מבוגרים בציור הכלה והחותנת, וגם שחורים לבנים בבית המשפט. חמויישֶה - שיחה 14:31, 27 באוגוסט 2020 (IDT)

המקור לטענות בספרי הקורס "מבוא לפסיכולוגיה" של האוניברסיטה הפתוחה. 77.126.0.16 20:59, 28 באוגוסט 2020 (IDT)

בסדר. קיבלתי את ההערה וקיצרתי את הקטע. 77.126.26.74 19:14, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

אני

בעד הקטע בגרסה המקוצרת. יש לך קישור למחקר על הטענות המובאות? כי עניין הזקנים/צעירים מופיע רק בערך בעברית ולא באנגלית. חמויישֶה - שיחה 10:52, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

לא יודע אם הספרים האלו מפורטים גם ברשת. קראתי את הגרסה המודפסת. 77.126.38.142 19:12, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

בעד הקטע בגרסתו המקוצרת. בברכה, איתמראשפר - שיחה 03:56, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

בעד אם זה נכון, אבל לא ברור אם התופעה של האישה זקנה צעירה קשורה לזיהוי עדתי בבית משפט. Assafn • שיחה 22:52, 13 בדצמבר 2020 (IST)

הקטע מעניין מאד, אבל אני מקבל את ההערה של אסף, שלא בטוח שיש קשר בין התופעות. אני מארכב את הקטע. חמויישֶה - שיחה 15:09, 1 בינואר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:10, 1 בינואר 2023 (IST)

שיכון לדגים צעירים

בסרט הקולנוע, "גבעת חלפון אינה עונה", שצולם בשנת 1976, ויקטור חסון (שייקה לוי) רודף אחרי סרג'ו קונסטנסה (ישראל פוליאקוב) אל המילואים, כדי שסרג'ו יחזיר לו את הכסף, ששילם לו תמורת מגרש לבנייה, שנמצא מערבית לקו החוף של ישראל. אולם בסקר ארכאולוגי תת-ימי, שבוצע בשנת 1985, הארכאולוגים דווקא כן מצאו סימנים למגורי אדם שם. הם מצאו שרידי שישה יישובים, כ-400 מטר מערבית לחוף, בין עתלית לחיפה. חוקרים איטלקיים העלו השערה, כי היישובים חרבו בגל צונמי אדיר. אולם בכפר הנאוליתי בעתלית-ים ובשאר היישובים האלו לא נמצאו עדויות להרס גדול ופתאומי, וגם השלדים שנמצאו שם אובחנו כמתים ממחלות שונות; לא מפגיעות חפצים קהים. דווקא הארכיאולוג הישראלי, אהוד גלילי, הבין שיישובים אלו עברו תהליך שקיעה הדרגתי תחת המים, כפי שכל איטלקי מכיר כיום, מהעיר ונציה. זהו תהליך, בו תכיפות ההצפת היישוב בגאות, ה"אקווה אלטה", עולה מעשור לעשור.

אומרים ישנה - שיחה 20:16, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:43, 1 בינואר 2023 (IST)

האישה שהפסיקה להיות מפורסמת

בשנת 1977 הוכרזה אן גולון כסופרת החיה, הכותבת בצרפתית, שתרגומי ספריה הם הנמכרים בעולם. אולם, המאבקים על זכויות היוצרים הפסיקו את הדפסת ספריה, ובמקומות רבים בהם ספרים אלה היו רבי מכר, כולל בישראל, היא נשכחה כמעט כליל. ״אן גולון״ היה שם העט בו חתמה הסופרת הצרפתייה סימון שאנז'ה על סדרת רבי המכר אנג'ליק (Angélique). חלק מהסדרה נכתב בשיתוף עם בעלה, וסבולוד סרגייביץ' גולובינוב, שחתם כ'סרז' גולון'. המוציא לאור שכנע את בני הזוג להכניס שינויים בכל ספר וספר שלהם, בטענה שהדבר ישרת את המכירות. הוא גם שינה פרטים נוספים בספרים, בלי רשות הסופרים. מאוחר יותר הוא השתמש בשינויים אלו כאמתלה לנטילת זכויות היוצרים לעצמו. בשנות שנות ה-60 הופצו חמישה סרטים על פי סדרת הספרים. הזוג גולון לא קיבל תמלוגים עבורם.

מקור: העתקה מהערך על הסופרת192.116.176.158 07:12, 8 בינואר 2022 (IST)

מעניין מאד, אבל צריך הבהרה איך הטריק הזה הצילח לו. היום היו תובעים לו ת'תחת על הרבה פחות, ובטח שהוא לא היה מקבל תמלוגים. חמויישֶה - שיחה 18:00, 17 בינואר 2022 (IST)

זה לא מוסבר בכזו רמת פירוט בערך, ואם איני טועה, גם לא בכזו רמת פירוט במקורות. אומרים ישנה - שיחה 18:35, 20 בינואר 2022 (IST)

רגע, למעשה התשובה כן מופיעה בערך. אבל היא סוכמה החוצה מהקטע. המוציא לאור דאג גם לטשטש את זהות הכותבים. הוא המליץ להם להמציא שמות עט חדשים עבור סדרת הספרים הזו, בחלק מהתרגומים לחלק מהשפות, הופיע שם עט שלישי, וכתוב גם שהיו עוד טכניקות טשטוש, שלא מוסברות לעומק בערך. רק שלא היה לזה מקום בקטע הקצר. אומרים ישנה - שיחה 20:08, 21 בינואר 2022 (IST)

קטע טוב. נדמה לי שאפילו קראתי את אחד הספרים בילדות. גילגמש • שיחה 22:08, 11 בפברואר 2022 (IST)

אני מאשר את הקטע. אשמח אם יכתב ערך לסדרת רבי המכר אנג'ליק. לפחות לכותר הראשי. חמויישֶה - שיחה 11:17, 16 במרץ 2022 (IST)

קצמרתי קצת. ימשיכו כבודם. אומרים ישנה - שיחה 19:24, 17 בספטמבר 2022 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 11:50, 3 בינואר 2023 (IST)

על תיקונים לשירים

לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, תיקנה נעמי שמר את הבית השני בשירהּ, "ירושלים של זהב", והתאימה אותו למציאות המדינית החדשה: במקום כיכר השוק הריקה ובורות המים היבשים, באו החזרה אל הבורות ואל הכיכר, ובמקום הר הבית שאין פוקדים אותו, ייחלה שמר שנשוב לפקוד את הר הבית. יותר מאוחר חזר הבית השני לנוסחו המקורי, והתיקון נקבע כבית נוסף בשיר. בשירו של יורם טהרלב, "שירו של צנחן", שנכתב ב-1969 עבור להקת פיקוד המרכז, מחכה הצנחן לפתיחתו של המצנח. כששמע אלוף הפיקוד דאז, רחבעם זאבי, את המילים "שייפתח עליי, שייפתח" מתוך פזמון השיר, התנגד אליהן בטענה שהן עלולות לעורר את המחשבה המחרידה שהמצנח עלול שלא להיפתח. לכן, על פי דרישתו של זאבי, שונו מילות הפזמון ל"כשייפתח עלי". ב-1983 הוציא אפרים שמיר את אלבומו הראשון כסולן, "רוקד לקול הבנות". במקור נקראו האלבום ושיר הנושא שלו, "רוקד לכל הבנות", אלא שרשות השידור פסלה לשידור את השיר, משום שאפרים שמיר הגה את המילה "לכל" בפזמון, בכ"ף דגושה במקום בכ"ף רפויה, כפי שמורה הדקדוק. רק לאחר ששונו המילים, וממילא גם שם השיר והאלבום, ל"רוקד לקול הבנות", הותר השיר לשידור.

אנקדוטות שיכולות להיות נקודות בניסוח אחר ל"הידעת?" הנוכחי, או ביצירת קטעי "הידעת?" אחרים:

זכור לי שנעמי שמר אמרה לחיילים שהתפעלו מהוספת הבית ל"ירושלים של זהב", שמה שהם עשו במלחמה יותר חשוב וראוי לציון מן התוספת שלה לשיר, "יותר קל להוסיף בית בשיר מאשר להוסיף בית בעיר". משום מה אינני מוצא את זה. יכול להיות שזו רק אגדה אורבנית?
גנדי הרשה לעצמו להתערב בעוד שיר: הוא אסר על השמעת שיר לשלום בפיקוד מרכז; אריאל שרון שהיה אז אלוף פיקוד הדרום אסר על השמעת השיר בפיקוד הדרום.
המעורבות של גוף שידור מרכזי בתכני השירים המשודרים בו זה משהו שתואם את הקו החינוכי ש"רשות השידור" אמצו לעצמם אז. הפסילה של הביטלס על ידי שר החינוך בשנות ה-60 באה גם על הרקע הזה. כיום אף גוף שידור שמחשיב עצמו ליברלי, לא מעז לפסול שירים "לא נכונים" דקדוקית או "מוסרית", והרבה שירים עם טעויות מזעזעות, מופיעים חדשות לבקרים. "כמו תוֹפה של מרים" (במקום "תֻפּהּ") ו"במורד הגרון מתחלקת מועקה" (במקום "מחליקה") הן דוגמאות מצוינות.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 19:45, 24 בנובמבר 2021 (IST)

לגבי האנקדוטה הראשונה - הציטוט מופיע כאן ב-25:59 - "לשנות שיר זה הרבה יותר קל מאשר לשנות עיר". ‏עמיחי • שיחה 12:06, 29 בנובמבר 2021 (IST)

כבר יש קטע הידעת על "רוקד לכל/קול הבנות". לפחות בפורטלים יש, אם לא באוסף הכללי. בלי קשר, החלק שעוסק ב"ירושלים של זהב" לא נראה לי מספיק מפתיח. אני מציע למקד את הקטע רק בפזמון "שייפתח/כשייפתח עלי". אומרים ישנה - שיחה 20:12, 25 בנובמבר 2021 (IST)

מתוך פורטל השפה העברית, נוצר בהעתקה מהערך אפרים שמיר

בשנת 1983 הוציא אפרים שמיר את אלבומו הראשון כסולן, "רוקד לקול הבנות". שיר הנושא, שכתב עלי מוהר, היה אחד מלהיטיו הגדולים של שמיר. במקור נקרא שיר זה "רוקד לכל הבנות", והוא נפסל לשידור מפני ששמיר הגה את המילה ״כל״ עם כף דגושה במקום כף רפויה. לאחר שמפיצי השיר שינו את שמו ל"רוקד לקול הבנות", הוא הותר לשידור.

אומרים ישנה - שיחה 06:35, 27 בנובמבר 2021 (IST)

בעד. משעשע. חמויישֶה - שיחה 13:40, 19 בדצמבר 2021 (IST)
העתקת חלק מההצעה מלמעלה

בלהיטו של יורם טהרלב, "שירו של צנחן", שנכתב בשנת 1969 עבור להקת פיקוד המרכז, מחכה הצנחן לפתיחתו של המצנח. כששמע אלוף הפיקוד דאז, רחבעם זאבי, את המילים "שייפתח עליי, שייפתח" מתוך פזמון השיר, התנגד אליהן בטענה שהן עלולות לעורר את המחשבה המחרידה שהמצנח עלול שלא להיפתח. לכן, על פי דרישתו של זאבי, שונו מילות הפזמון ל"כשייפתח עלי".

אומרים ישנה - שיחה 06:41, 27 בנובמבר 2021 (IST)

בעד ההצעה האחרונה. אביתר ג' • שיחה • 16:32, 7 בדצמבר 2021 (IST)

נגד לא סיפור מספיק מעניין. דרש שיאמרו כשיפתח במקום שיפתח. שינוי קל שבקלים. ובנוסף לא תפס. חמויישֶה - שיחה 13:38, 19 בדצמבר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. לכל הקטעים על תיקון שירים. אין מספיק תומכים. חמויישֶה - שיחה 12:40, 3 בינואר 2023 (IST)

הציור המפורסם, "משמר הלילה", אין שום קשר ללילה

קטע שמצאתי בפורטל אמסטרדם, נראה לי שהוא מספיק טוב לדף הראשי:

הציור, "משמר הלילה", או בשמו המלא, המיליציה של קפטן פרנס באנינג קוך, שצייר רמברנדט, הושלם בשנת 1642 ומתאר את המיליציה של קפטן קוך (לבוש בשחור ואדום) וסגנו וילם ואן רויטנבורך. כיום מוצגת היצירה ברייקסמוזיאום, שבאמסטרדם. ציפוי לקה כהה על התמונה היכהה אותה, וכך זכתה לכינוי "משמר הלילה" - אף שאין מדובר בסצנה לילית.

אומרים ישנה - שיחה 14:55, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

יפה! (גם הציור). צריך לעבות קצת את הקטע. להוסיף באמצע משהו על כך שלמרות שזוהי אחת התמונות המפורסמות של רמברנט, מזמין התמונה התאכזב ממנה ולא שילם עליה? Tzafrir - שיחה 17:34, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

הקטע הבא באותו פורטל באמת דן בסוגיה הזו. אבל לא נראה לי שזה מספיק טוב לדף הראשי. הרבה יצירות אמנות והרבה אמנים הקדימו את זמנם. 84.94.43.230 20:07, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

מצוין. אני לא חושב שצריך להגדיל את הקטע. קצר וקולע. גילגמש • שיחה 20:28, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

בעד אם כי כן הייתי רוצה לראות איך יראה הקטע עם עוד משפט או שניים כפי שכתב צפריר. חמויישֶה - שיחה 09:39, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

"... וסגנו וילם ואן רויטנבורך. בזמן יצירתה, נחשבה התמונה למשונה, משום שלא כל פרצופי הדמויות נראים בה בשלמותם. לכן מזמיני התמונה סרבו לשלם עליה. אולם כיום מוצגת היצירה במוזיאון רייקסמוזיאום היוקרתי, שבאמסטרדם, לאחר שנמרח עליה ציפוי לקה כהה לשם הגנה. הציפוי היכהה..." אומרים ישנה - שיחה 15:51, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה, של "אומרים ישנה". חמויישֶה - שיחה 14:18, 3 בינואר 2023 (IST)

לימין שור!

בשלהי המאה ה-18, כיוון התנועה בכבישי ארצות הברית וקנדה היה תלוי מדינת משנה. הדבר יצר מערכת כבישים עם כיווני תנועה מגוונים, והקשה מאוד את על הנהיגה שם. בסופו של דבר, כל צפון אמריקה עברה לנהיגה בימין הדרך. תהליך דומה עבר על אירופה. אפילו גיברלטר, שהיא מושבה בריטית קטנה, עם גבול יבשתי עם ספרד, עברה לנהיגה מימין. כיום, האזורים היחידים באירופה, בהם נוהגים בשמאל הדרך הם קפריסין, מלטה, אירלנד ובריטניה (למעט גיברלטר) – חלק ממדינות האי של אירופה. גם רוב הדוגמאות האחרות בעולם, לאזורים בהם כיוון הנהיגה שונה מזה של שאר השכנים, הן מדינות אי. אם כי למרות שלאיים אין כבישים משותפים עם שכניהם, היו מקרים, כמו זה של איסלנד וסמואה, שבהם המחוקקים החליטו לשנות את כיוון התנועה גם במדינות כאלו. מחוקקי סמואה שינו את כיוון התנועה לשמאל, כי זול יותר לאזרחיהם לייבא מכוניות משומשות ממדינות, בהן המכוניות מותאמות לנהיגה בצד זה.

אומרים ישנה - שיחה 19:46, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד, Matankic - שיחה 21:07, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

מציע קודם שינוי ניסוח שיכלול את יום ה-H בשוודיה ובאיסלנד. מקף־‽ 20:02, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

ניסיתי ולא הצלחתי להשחיל גם את המידע הזה באופן מפורש. זה יצא לי מסורבל מדי. לכן הסתפקתי ברמז לזה. אומרים ישנה - שיחה 22:11, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד חלש חמויישֶה - שיחה 11:45, 22 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. מעט תומכים ואחד מסתייג. חמויישֶה - שיחה 09:16, 4 בינואר 2023 (IST)

ברגע הצילום, השעה בירושלים הייתה גם ארבע בבוקר וגם עשר בבוקר

לחצו כדי להקטין חזרה

שער יפו, בערך ב-1910

הצילום שמשמאל מתעד את צדו המזרחי של שער יפו, בירושלים, בערך בשנת 1910, בעת שניצב עליו מגדל שעון. למרבה ההפתעה, ברגע הצילום, לוחו הצפון-מזרחי של השעון הורה את השעה ארבע, בעת שצידו הדרום-מזרחי של המגדל הואר באור יום מלא. זאת למרות, שבשעה ארבע אחרי הצהריים, צד זה של כל בניין בארץ ישראל מצוי בצל, ובשעה ארבע לפנות בוקר, שוררת בארץ חשכת לילה, או ששוררים בה דמדומי בוקר / צפרירים. יתרה מזאת, כשמגדילים את הצילום רואים כי שבשונה מלוחו הצפון-מזרחי של השעון, לוחו הדרום-מזרחי הורה את השעה עשר. הצילום אינו מתעד תקלה טכנית. כל אחד מהלוחות הורה את מדידתו של זמן ירושלים בשיטה אחרת. בלוח הצפון-מזרחי נראות השעות הזמניות. בשיטת השעות הזמניות, שעות הזריחה והשקיעה ושעת כל תפילה יהודית ומוסלמית אינן משתנות מיום ליום. אם פעמון המגדל תוזמן עם הלוח הצפון-מזרחי, יתכן שאחד מצלצוליו, כל ערב שבת, שימש כמעין צפירת שבת.

אומרים ישנה - שיחה 14:40, 11 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח מוצלח, לדעתי. כמובן שצריכים לכתוב „צפרירים״ במקום „דמדומי בוקר״. Tzafrir - שיחה 17:33, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

כמה הערות: אני לא חושב שצריך ליצור אשליה כאילו יש איזו חידה לפתור "איך השעה 4 אם הצד הזה של המגדל אמור להיות מוצל אחרי צהריים או חשוך לפנות בוקר?". הרי (כותב) הקטע יודע שמדובר בשני שעונים עם מטרה שונה. בהתאם לזה, הניסוח "למרבה ההפתעה" אינו מתאים. לפיכך אני סבור שהקטע צריך להיות מנוסח מחדש. דבר שני - המשפט האחרון פשוט לא מתאים לאנציקלופדיה, שכן הוא כולו ספקולציה: "אם הפעמון תוזמן עם הלוח הצפון מזרחי, יתכן שאחד מצלצוליו שימש כעין צפירת שבת". למה שנכתוב כזה דבר? אנחנו אנציקלופדיה. אנחנו צריכים לספר על מה שאנחנו יודעים. ודבר נוסף, מכיוון שזמן כניסת שבת בירושלים הוא כ-40 דקות לפני השקיעה, כנראה ששום צלצול של השעון לא יכול היה להיות מתוזמן כצפירת שבת. חמויישֶה - שיחה 10:34, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח ב'

בין השנים 1907 ו-1922 עמד על שער יפו, בירושלים, מגדל שעון בעל בסיס ריבועי, ובראש כל אחד מארבעת קירותיו היה לוח שעון (בתמונה). שניים מהלוחות הראו את הזמן באופן המקובל כיום. אולם השניים האחרים הורו את הזמן ביחידות, הנקראות "שעות זמניות". היחידות האלו נקראות גם "שעות ארץ ישראליות", משום שארץ ישראל הייתה אחד המקומות האחרונים בעולם, שחדל להשתמש ביחידות מידת זו. שעה זמנית היא 1/12 מהזמן, שבין רגע האור הראשון ביממה, לרגע האור האחרון בה. החיסרון של שיטת השעות הזמניות הוא ששעה זמנית אינה פרק זמן קבוע, בעונות שונות – ביום קיץ, שעה זמנית ארוכה באופן משמעותי מ"שעה רגילה", וביום חורף, שעה זמנית קצרה באופן משמעותי מ"שעה רגילה". אולם יש לשיטה גם יתרון על זו המקובלת כיום – השעון מראה בכל יממה, בכל עונה, ערכים קבועים עבור זמן הזריחה והשקיעה, עת כל תפילה יהודית ומוסלמית, כניסת השבת וכיוצא בזה.

אומרים ישנה - שיחה 22:12, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:20, 4 בינואר 2023 (IST)

מתמטיקאי לא שגרתי

נוסף להיותו של ז'אן-בטיסט ז'וזף פורייה (בתמונה) מתמטיקאי ומהנדס צרפתי, אשר ידוע בהמצאת טורי פורייה להצגת פונקציות, וכן בפיתוח התמרות פורייה, להם שימושים נרחבים עד היום, גילה פורייה עניין בפוליטיקה הצרפתית ולקח חלק במהפכה הצרפתית. הוא אף נאסר לתקופה במהלך שלטון הטרור. לאחר המהפכה הצרפתית הצטרף לצבאו של נפוליאון, היה לו לאחד מיועציו, ליווה אותו וסייע לו במסעות כיבושיו. עם כיבוש מצרים במערכה הצרפתית במצרים, אף מונה פורייה להיות מושל מצרים התחתית.

Matankic - שיחה 19:10, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

שוב. לדעתי, קטע במדור הידעת של הדף הראשי צריך פואנטה חזקה. ניסוחו הנוכחי של הקטע, לדעתי, מאפשר לו להיות במדור הידעת של פורטל אישים או משהו כזה. לא לאוסף הראשי. אומרים ישנה - שיחה 21:09, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

נראה לי שיש מסורת צרפתית מכובדת של מעורבות של מדענים בשלטון. לבואזיה, פואנקרה, קארנו. Tzafrir - שיחה 23:14, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

ולא רק צרפתית. אייזיק ניוטון היה שר האוצר. בנג׳מין פרנקלין… אפרים קציר… 2.53.2.127 08:51, 26 בספטמבר 2022 (IDT)

אולי אפשר להוסיף עוד שורה או שניים שהיו מדענים בולטים נוספים שהייתה להם קריירה פוליטית / מדינית ענפה. בכל זאת, פורייה וניוטון הם מהחשובים שבמדענים והפעילות הנוספת הזאת שהייתה להם פחות מוכרת. Matankic - שיחה 09:55, 26 בספטמבר 2022 (IDT)

ולכן הקטע מתאים למדור "הידעת" של פורטל אישים, פורטל מתמטיקה ופורטל צרפת. אבל הוא לא מספיק מפתיע, לדעתי, בשביל הדף הראשי. אומרים ישנה - שיחה 12:06, 26 בספטמבר 2022 (IDT)

גם חיים ויצמן היה מדען בולט ופוליטיקאי בולט. גם יובל נאמן. וגם וגם וגם וגם. 2A0D:6FC7:406:58E5:69BA:25E:4082:29B9 09:21, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:17, 4 בינואר 2023 (IST)

דגים שנודדים כמו ציפורים

בניגוד לרוב המוחץ של מיני הדגים, כל פרט מדגי האלתית (סלמון) חי גם במים מליחים וגם במים מתוקים. בדרך כלל דגי אלתית בוקעים מן הביצים באגמים או נהרות, נודדים בנהר לים ושבים להתרבות בדיוק במקום בו בקעו מהביצים. הדרך שבה מנווטים דגי האלתית את דרכם זו עדיין לא התבררה. במהלך מסעם חזרה, הם יכולים לשחות 1,400 ק"מ נגד זרמים חזקים, במעלה הנהרות, לזנק במפלים שוצפים (בתמונה) בגובה ארבעה מטרים ולהעפיל לגובה של יותר משני קילומטר מעל גובה פני הים. ברוב מיני האלתית, הדגים הבוגרים מתים בתוך ימים ספורים עד שבועות מעת שהטילו ביצים והפרו אותן. אולם, ישנם זני אילתית בהם כמחצית הפרטים שורדים יותר ממחזור אחד של ביוץ והפריה. בזנים אלה יש פרטים, המסוגלים לשניים עד שלושה מחזורי חיים כאלו.

אומרים ישנה - שיחה 13:55, 17 באפריל 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:25, 4 בינואר 2023 (IST)

תבנית:הידעת? 427 - הקטע מאוד לא נכון

על פי הקטע, כל יצור חי, שיש לו אנזים טלומרז, תיאורתית, לא מזדקן. הצרה היא, שגם תיאורתית, זה לא נכון. מחסור בטלומרז, שהוא מחסור משותף לחלק גדול מאוד מתאי היצורים הרב תאיים, בהחלט תורם להזדקנות. אבל המחסור הזה הוא רק אחת מסיבות רבות להזדקנות. ממש ממש לא הסיבה היחידה. לכן הקטע ראוי למחיקה. צר לי. 84.94.43.230 19:29, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

זה לא מה שאני הבנתי מהקטע. לדעתי זה אכן לא משתמע. אני הבנתי שהלובסטר לא מזדקן כי כל התאים שלו מייצרים טלומראז. לא הבנתי את הכלל שכל יצור שיש לו טלומראז לא יזדקן. חמויישֶה - שיחה 12:17, 6 בדצמבר 2021 (IST)

לטעון שתא שמייצר טלומרז לא מזדקן לעולם זו שגיאה. לתא שמייצר טלומרז יש סיבה אחת פחות להזדקן. אבל עדיין יש לו מאה סיבות אחרות כן להזדקן. אומרים ישנה - שיחה 16:28, 10 במאי 2022 (IDT)

הוחלט לא להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 09:38, 5 בינואר 2023 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 23 ביולי - סדרה 1

לא סופק מקור בדיון המקורי, ובינתיים לא הצלחתי למצוא בחיפוש באינטרנט. מהערך הרלוונטי הפרט הזה הוסר בשל היעדר מקורות. תומר - שיחה 09:46, 17 בנובמבר 2020 (IST)

תומר, אמנם לא הקטע הכי מעניין בעולם, אבל מקור אמין (מהשבוע האחרון, מבעל המעשה) מצאתי: https://www.haaretz.co.il/blogs/yigalravid/BLOG-1.9263181 , אם זה חשוב למישהו אפשר להחזיר את הקטע גם לערך הרלוונטי. חמויישֶה - שיחה 17:27, 17 בנובמבר 2020 (IST)

כלומר: לא בשידור חי, ואף נגנז בעקבות בקשת עוזרו של רבין. Tzafrir - שיחה 17:56, 17 בנובמבר 2020 (IST)

אתה כנראה צודק, אבל הקטע עדיין מחזיק: "במסגרת תכנית רדיו מתח יגאל רביד את לאה רבין, כשטלפן אליה וחיקה את קולו של בעלה... וקטע זה היה לפתיח תכניתו של רביד ברשת ג', "מוקדם", במהלך השנים 1993-1994". חמויישֶה - שיחה 18:38, 17 בנובמבר 2020 (IST)

אני זוכר, שהקטע היה חלק מפתיח התוכנית במשך איזה זמן לא מבוטל. אולי חודש91.199.94.96 10:30, 4 בפברואר 2021 (IST)

הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 09:45, 5 בינואר 2023 (IST)

תבנית:הידעת? 8 ביולי - סדרה 2

יש בקטע התייחסות למאמרים אודות הקשר הגנטי בין עדות שונות בעם היהודי, כולל יוצאי אתיופיה. הניסוח הכללי של „מחקרים הראו״ יכול להיות בעייתי. בבדיקה מהירה לא מצאתי את הפירוט של המחקרים באף אחד מהערכים שמקושרים מהקטע. המחקרים שמנסים להסיק קשר לפי גנטיקה הם בעייתיים במקרים רבים ולכן אני מסתייג עוד יותר משימוש בהפניה כללית למחקרים בלי שברור לאיזה מחקר מתכוונים. Tzafrir - שיחה 07:27, 8 ביולי 2019 (IDT)

יש דף שיחה. לעניות דעתי המחקרים שמוזכרים שם לא מספיקים. לשם השוואה: w:Beta Israel#Genetics. מתייג את ליאור שהיה מעורב בדיון. להבנתי המחקר שמצא לכאורה דמיון תורשתי בין יהודי אתיופיה, תימן, אשכנז ולוב השווה רק יהודים (אם מחפשים רק דמיון, מוצאים. ה־דנ״א של כולנו כמעט זהה). למיטב הבנתי (ואני לא מומחה בתחום) אין אסמכתאות ממחקרים גנטיים רציניים להשערה של קשר עם הקהילה במצריים (יש יותר זיקה לאוכלוסיה בתימן). זה לא שולל את הגעת הדת משם (כך הגיעה הנצרות לאתיופיה, לדוגמה). אבל אז למה להזכיר גנטיקה? Tzafrir - שיחה 07:56, 8 ביולי 2019 (IDT)

מעיון בדף השיחה של הקטע עולה שהתנגדתי כבר אז (באפריל 2007) לפתיחת תיבת הפנדורה הגנטית, בפרט לאור הממצאים החלשים עליהן היא נסמכת. גם Mort התנגד ואילו Omergold וחגי_אדלר תמכו. הקטע הקיים נסמך על המאמר הנושן הזה. יש אמנם מאמרים עדכניים, מקיפים ומשכנעים ממנו, אך אני עדיין סבור שהקטע הזה מיותר. במקומו אפשר אולי להקדיש קטע לצי הצוללות של פפסיקו. ליאור पॣ • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 09:18, 8 ביולי 2019 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. הקטע לא מספיק מעניין בשביל להשאיר אותו אחרי הסרת הטענה השנויה במחלוקת. חמויישֶה - שיחה 09:54, 5 בינואר 2023 (IST)

דיוויזית האס אס שהורכבה ברובה ממוסלמים

הדיוויזיה ההררית אס אס ה-13 הייתה דיוויזיה בוואפן אס אס (הזרוע הצבאית של האס אס), שרבים מחייליה היו מוסלמים. בשיאה מתנה הדוויזיה 21,065 חיילים, מרביתם מגויסים מקרב האוכלוסייה המוסלמית של בוסניה והרצגובינה ומיעוטם מוסלמים אלבנים מקוסובו. הדיוויזיה הופעלה בעיקר למלחמה בפרטיזנים ביוגוסלביה, וביצעה במהלכה פשעי מלחמה רבים כנגד סרבים ויהודים. המופתי של ירושלים (בתמונה), אמין אל-חוסייני, אנטישמי נודע ומתנגד חריף לציונות, שהיה גם אחראי לפרעות ומתקפות על היישוב היהודי בארץ ישראל ובארצות ערב, הגיע במיוחד לבוסניה לשם עידוד הגיוס, וזאת לאחר שכוהני דת מוסלמים מקומיים פרסמו שלוש פתוות נגד שיתוף פעולה עם הנאצים ובעלי בריתם הקרואטים. מפקד האס אס ויוזם התכנית, היינריך הימלר, יצא בטענה שהבוסנים המוסלמים אינם אלא בני הגזע הארי שהתאסלמו. אדולף היטלר לא ראה זאת בעין יפה.

ליקוט קטעים מכמה ערכים, עריכה לשונית קלה. Matankic - שיחה 00:20, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

א. אם מזכירים את אמין אל חוסייני ואת פשעיו, יש להזכיר גם את הפרהוד, בשמו המפורש.

ב. למרות שהקטע טוב, אי אפשר לשים אותו בעמוד הראשי של ויקיפדיה, כי יקפצו אנשים ויגידו שהוא עוסק בפוליטיקה עכשיות של יחסי יהודים וערבים בישראל. לכן יש להסתפק במדורי הידעת של פורטלים אחדים, כמו פורטל השואה. צר לי.

ג. תודה. אומרים ישנה - שיחה 06:35, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

אומרים ישנה, תגובתי על ב. - ממתי מה שיגידו זה שיקול? שיגידו! זה קטע מעניין שעוסק בתופעה לא מוכרת לרבים, אז למה לא לפרסם? אביתר ג' • שיחה • 15:53, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:53, 5 בינואר 2023 (IST)

חלודה נגד חלודה

אחד היתרונות הטכנולוגיים של השימוש באלומיניום, על פני מתכות רבות אחרות, הוא שהאלומיניום אינו מתקלקל בתהליך של החלדה. התפישה השגויה המקובלת בנושא היא, שהאלומיניום אינו נחלד כלל. למעשה, האמת הפוכה. האלומיניום נחלד כהרף עין עם חשיפתו לאוויר, כך שכל שטח הפנים שלו מתכסה מיד בשכבה דקה של תחמוצת (חֲלֻדַּת) אלומיניום. תחמוצת זו מקנה לו את צבעו העמום (בניגוד, למשל, לזוהר המתכתי של פלדת האל-חלד), ומגינה עליו מהמשך תהליך ההחלדה.

אומרים ישנה - שיחה 12:25, 27 באפריל 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. דווקא די מעניין, אבל לא היו תגובות. חמויישֶה - שיחה 14:03, 5 בינואר 2023 (IST)

מס חלונות

בישראל, ארנונה היא מס מוניציפלי, שבסיסו הוא השטח הבנוי של הנכס, שעליו הוא מוטל. אולם, מדידת שטח בנוי אינה פעולה פשוטה. מה גם, שההוראות משתנות לגבי חישוב החלק בשטח הבנוי המשותף בבית משותף, לגבי השטח שבעובי הקירות ולגבי אחוזי השטח המחושב מהמרפסות ומהחצרות המרוצפות. באירופה היו ניסיונות להחליף את בסיס המס משטח הנכס להגדרה אופרציונלית – הגדרת דבר מה, שמעיד על שטח הנכס, אך קל בהרבה למדידה. ההגדרה האופרציונלית שנבחרה הייתה מספר החלונות שבנכס. אולם "מס החלונות" נכשל, כי בעלי הבתים חסמו את חלונותיהם (בתמונה) בכדי להפחית את שיעור המס.

אומרים ישנה - שיחה 17:59, 8 באוקטובר 2022 (IDT)

הייתי מציע לבטל את הקישור לערך מס חלונות או לכתוב ערך 'קצרמר' במקום Matankic - שיחה 19:16, 8 באוקטובר 2022 (IDT)

זה ייעשה. 2.53.170.39 20:37, 8 באוקטובר 2022 (IDT)

להעביר אל ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/אדומים? Tzafrir - שיחה 19:12, 13 בדצמבר 2022 (IST)

אם זו הנקודה היחידה שמפריעה בקטע, יהיה קל יותר לקצמר את מס חלונות מאשר להעביר למקום ההוא. אומרים ישנה - שיחה 21:59, 15 בדצמבר 2022 (IST)

בעד בכפוף לכתיבת ערך טוב על מס חלונות (ערך טוב הוא כזה שמסביר באיזה שנים פעל, באיזה מדינות, מתי הופסק וכדו'). חמויישֶה - שיחה 15:09, 21 בדצמבר 2022 (IST)

טוב. בינתיים קצמרתי תרגום. כולי תקווה שזה מספיק טוב. אומרים ישנה - שיחה 19:20, 23 בדצמבר 2022 (IST)

חמויישֶה - שיחה 12:27, 10 בינואר 2023 (IST)

אנטישמיות שאינה אפליית יהודים

ש"י עגנון הוא הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל. עובדה זו מאפילה על הישג גדול אחר, שקשור בזכייתו – נכון לשנת 2022, מתוך 119 חתני וכלות פרס נובל לספרות, הוא הראשון ואחד משני היחידים, שכתבו בשפה שמית. ב-1988 הצטרף אליו נגיב מחפוז (בתמונה), כותב הערבית. העובדה ששפה כה נפוצה, כמו הערבית, כמעט לא מיוצגת בין זוכי הפרס, אינה מקרית – יש ביניהם גם כותב מנדרינית בודד, מו יאן. לעומת זאת, חמישה מהזוכים כתבו בפולנית ושבעה מהזוכים כתבו בשוודית. שתי שפות אלו נדירות מאוד בלימודי שפה זרה, ונדירות יחסית כשפות אם, אם כי שוודית היא שפת אמם של חברי ועדת שופטי הפרס. ככלל, למעלה מתשעים אחוז מזוכי הפרס כתבו בשפות מענפים אירופאים של השפות ההודו-אירופיות, כשבערך חמישים אחוז מכלל הזוכים כתבו בגרמנית, צרפתית או אנגלית.

אומרים ישנה - שיחה 15:11, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

למשפט האחרון: יש לי הרגשה שצריך לסייג אותו. אני בטוח שפעם בעשור יוצא לאחד מהם לפרסם מאמר מדעי לא באנגלית. Tzafrir - שיחה 15:21, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

תן דוגמה למאמר מדעי לא באנגלית, מחמישים השנים האחרונות, שזיכה מישהו בפרס נובל. אומרים ישנה - שיחה 15:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

אנגלית זו שפתם של המדענים, כפי שהייתה בעבר הגרמנית, ובעבר בעבר היוונית והלטינית. לא סביר שחוקר יפרסם מאמר בשפה מקומית, שהוא צריך לקבל עליו ביקורת עמיתים (משיקולים פרגמטיים, בניגוד לסיפורת או שירה). נקודה מעניינת, אבל אולי קצת פחות מתקשרת לשאר הקטע. Matankic - שיחה 16:45, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

סבבה. אמחוק את המשפט. אומרים ישנה - שיחה 16:50, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

זה לא לגמרי נכון. יש גם פרסומים מדעיים בשפות אחרות שעוברים ביקורת עמיתים. הם הרבה פחות חשובים. אבל קיימים (אני חושב שבסין יש להם אולי משקל גדול יותר ואולי זוכת פרס נובל לרפואה בשנת 2015, לדוגמה, היא חריגה. אבל אני לא מכיר את התחום מספיק טוב). אני חושב שהמשפט הזה נכון עם הסתייגות של „כמעט״ ולדעתי הוא דווקא סיום מעניין לקטע. Tzafrir - שיחה 18:00, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

הכותרת היא קליקבייט לא ראוי. מה זה בכלל "כותבי אנגלית"? צריך להפריד בין הפרס בספרות לבין הפרסים המדעיים (ומי מבין המדענים כותב שלא באנגלית). עוזי ו. - שיחה 18:03, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

עניין הפרסים המדעיים אכן כבר נמחק מהקטע. כותבי אנגלית, פשוטו כמשמעו. סופרים מלאומים מגוונים מאוד, כולל יהודים וערבים, שיוצרים באנגלית ולא בערבית, עברית או כל שפה אחרת. זו שפת המקור של ספריהם. ולגבי הכותרת, היא ממילא לא תמשיך עם הקטע. בכל מקרה, אתה מוזמן להציע כותרת אחרת. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:27, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

אני

בעד הקטע. אין משמעות לכותרת. בסופו שלדבר היא לא מופיעה בשום מקום חוץ מבארכיון הדיונים. עם זאת, אני בעד להוריד לגמרי את המשפט האחרון, בעיקר כי אני לא מבין מה הוא מוסיף אחרי כל המידע שכבר הובא, (ואפילו לא בטוח שאני מבין אותו עד הסוף - מה זה כותבי האנגלית הם בערך רבע מזוכי הפרס באוכלוסייה הכללית?). בנוסף אני בעד להוסיף אחרי המשפט שמדבר על שבעה זוכי פרס שכתבו בשוודית, שניתן להסביר את ההטייה הזאת בכך שחברי ועדת הפרס הם שוודים. חמויישֶה - שיחה 11:22, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

יישמתי את המלצתך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:12, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

הצעת תוספת לסיום הקטע

מעבר לזאת, מחפוז הוא גם אחד אפריקאים היחידים, שזכו בפרס. 73% מהזוכים הם אזרחי מדינות, שבירתן באירופה.

אומרים ישנה - שיחה 15:26, 1 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. רק אני תמכתי. שאר המשתתפים או הסתייגו או לא הביעו תמיכה. חמויישֶה - שיחה 14:32, 10 בינואר 2023 (IST)

הבולגרים באים

בשנת 1947 הקימה קבוצה מעולי בולגריה את שכונת תל ברוך, שנקראה על שמו של יוסף מרקו ברוך (בתמונה), מכונן התנועה הציונית בארץ הולדתם. מרקו ברוך הקים ב-27 שנות חייו הרבה ארגונים ועיתונים ציוניים, בערים וארצות רבות נוספות באירופה ובצפון אפריקה. אך הקהילות היהודיות שם, לא רק שלא זכרו לו חסד, הן גם דאגו שהשלטונות יעצרו או יסלקו אותו. זאת ועוד, בשנת 1899 כתב בנימין זאב הרצל ביומנו האישי, כי רווח לו, שמרקו ברוך התאבד. רווח להרצל הן בשל דאגתו של למפעל הציוני, והן מבחינת פחד לביטחון האישי של הרצל, עצמו. מרקו ברוך התנגד לציונות המדינית – הדיפלומטית. הוא ניסה להקים צבא יהודי, שיכבוש את ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מנית המתפוררת.

אומרים ישנה - שיחה 15:06, 29 באוגוסט 2022 (IDT)

נגד. זה נראה לי נושא שיכול לפרנס עבודת מחקר, ואי אפשר לתמצת אותו לקטע של 100 מילה בלי לחטוא למישהו. חמויישֶה - שיחה 12:20, 4 בינואר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:36, 17 בינואר 2023 (IST)

גורל הסרטים האילמים ודרך אגב, צ'ארלי צ'פלין

מראה פילם של סרט קולנוע, פס הקול לצד התמונות

מאז המצאת הסרט האילם, בסוף המאה ה-19, נעשו ניסיונות לפיתוח טכנולוגיית שמע רציפה ומסונכרנת עם התמונות, הנעות על המסך. לדוגמה, האחים וורנר ניסו לחבר גרמופון למקרנת הקולנוע, כך שגלגל המקרנה יסובב גם תקליט. המפנה הגיע בשנת 1927, עם הקרנת "זמר הג'אז", שכלל דיאלוגים ושירה מסונכרנים היטב, על הפילם, בפס, לצד התמונות - פסקול (בתמונה). הצלחת סרט זה הביאה תוך זמן קצר לייצור סרטים מלווי קול בלבד. גם סרטים חסרי דיבור, שנוצרו מאז, כגון "כלב אנדלוסי" של לואיס בוניואל וסלבדור דאלי או "טאבו" של פרידריך וילהלם מורנאו ורוברט פלאהרטי, לוו במוזיקה במוקלטת. צ'ארלי צ'פלין, שכיכב בלהיט הראינוע הבהלה לזהב, וגם ביים והפיק אותו, וכתב לו את התסריט, חזר לאולפן והקליט עבורו לחן שהלחין. הציבור איבד עניין בסרטים אילמים, והיסטוריונים מעריכים, כי מאלפי הסרטים האילמים, שצולמו, כ-75 אחוזים אבדו.

אומרים ישנה - שיחה 12:11, 26 בספטמבר 2022 (IDT)

אותי עניין רק המשפט האחרון בקטע (כל השאר די אניפורמטיבי), אבל הוא לא קשור ישירות לשאר הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:11, 28 בספטמבר 2022 (IDT)

מה בדיוק המשמעות של הנתון הזה? איך זה בהשוואה לסרטים שהופקו בעשור הראשון של הסרטים המדברים (אבל לא רק בהוליווד, אלא בכל העולם), לדוגמה? או לתוכניות טלוויזיה שצולמו בטלוויזיה הישראלית בעשור הראשון לקיומה? Tzafrir - שיחה 11:42, 28 בספטמבר 2022 (IDT)

סרטים אילמים יוצרו במהלך הרבה יותר מעשור. היו להם כוכבים עם קריירה מפותחת. הם היו מפנה בתרבות העולם. זה לא דומה לדברים האחרים שהזכרת. אומרים ישנה - שיחה 19:03, 28 בספטמבר 2022 (IDT)

התייחסתי למשפט האחרון: איזה חלק ממה שהזכרתי נשמרו. אם גם 3/4 מאותם סרטים מדברים בעשור שלאחר מכן לא נשמרו, אז יש כאן משהו אחר. Tzafrir - שיחה 19:10, 28 בספטמבר 2022 (IDT)

מה הקשר לעשור הראשון?! אומרים ישנה - שיחה 21:18, 28 בספטמבר 2022 (IDT)

אני דווקא חושבת שכל הקטע מעניין. רק הייתי משנה קצת את הניסוח של המשפט שמדבר על המפנה שחל ב-1927 כי הוא מעט מסורבל לדעתי, והוא מרגיש כמו אחד המשפטים החשובים בקטע. ‏Funcs‏ ♾️ שיחה 01:17, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

איך את מציעה לנסח אותו? 87.69.6.4 08:13, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. רוב משתתפי הדיון לא התלהבו. חמויישֶה - שיחה 12:07, 19 בינואר 2023 (IST)

סכר הדמים

מבנה הבטון המזויין הגדול בעולם הוא סכר הובר - סכר קשת-כבידה על נהר קולורדו, שֶׁיָּצַר את מאגר המים הגדול בארצות הברית. הגנרטורים שבסכר מספקים חלק משמעותי מצריכת החשמל של שלוש מדינות משנה (נבדה, אריזונה וקליפורניה). הסכר מושך כמיליון תיירים בשנה, וכביש 93 העמוס בתנועה, עבר עליו במשך מספר עשורים. הוא הוקם בזמן השפל הגדול, במאמץ כספי וארגוני כביר, ועלה גם בדם. 154 מהעובדים בהקמתו נהרגו בפגיעות עבודה מגוונות; הראשונים שבהם עוד בשלבי הכרת ומדידת השטח לקראת תכנונו.

אומרים ישנה - שיחה 22:31, 8 בספטמבר 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. ארבעה חודשים ללא כל תגובה. אפשר להציע שוב כשהדף יתרוקן יותר. חמויישֶה - שיחה 10:58, 25 בינואר 2023 (IST)

החייל הנאצי המושלם

"החייל הנאצי המושלם" (בתמונה) הייתה כרזת גיוס של הוורמאכט משנת 1939. זמן קצר לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, הופיע התצלום במהדורת יום ראשון של העיתון ברלינר טאגבלאט, ששימש אז כזרוע התעמולה הנאצית, יחד עם הכיתוב 'החייל הגרמני האידיאלי'. התצלום נמכר לעיתון על ידי הצלם הרשמי של הצבא, ומאוחר יותר שימש בכרזות גיוס. החייל המוצג בתמונה בעל החזות הארית, ורנר גולדברג, היה למעשה בן לאב יהודי שהתנצר. אחרי הסכם שביתת הנשק של 22 ביוני 1940, גורש גולדברג מהצבא בהתאם לצו של היטלר, בו נקבע שיש לגרש מהצבא את כל בני התערובת מדרגה ראשונה.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה. אם לא מתאים להידעת, לפחות אולי יתאים ל'תמונת היום'. Matankic - שיחה 14:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד אומרים ישנה - שיחה 23:07, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד. בניגוד לדעתי לגבי הצגה של זה כתמונה מומלצת, אני דווקא חושב שזה מתאים כאן. מקף־‽ 19:58, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד. Assafn • שיחה 14:51, 4 במרץ 2022 (IST)

בעד ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 15:00, 30 ביוני 2022 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 15:50, 25 בינואר 2023 (IST)

האפיפיור שהפך לפצצת סירחון

פיוס השנים עשר היה האפיפיור משנת 1939 עד 1958. הוא זכור בעיקר בשל יחסו האמביוולנטי לשואה ולנאציזם, בשל התרת משככי כאבים בלידה, בשל מלחמתו בעד הכרת הכנסייה הקתולית בתורת המפץ הגדול, אך נגד הכרתה בתורת האבולוציה, ובשל דרישתו שלאחר מותו הוא ייחנט, בלא הרחקת איבריו הפנימיים. לצורך החניטה הזו, רופאו השרלטן המציא שיטת חניטה, בציפוי הגווייה בעשבי תיבול וצלופן. טיפול זה מנע זרימת אוויר, וביחד עם החום ששרר ברומא, האיץ מאוד את הריקבון האנאירובי. בשל כך הגופה התפרקה לעיני האבלים שעברו על פניה: חזהו של פיוס ה-12 התפוצץ עקב הצטברות גזים, ואפו והאצבעות נשרו. כמו כן, הגופה הפכה לירוקה כהה או שחורה, וסירחונה היה כה עז עד שהחיילים שניצבו ליד הארון הפתוח הוחלפו כל רבע שעה, מחשש שיתעלפו. הרופא הורחק מקריית הותיקן לכל חייו.

אומרים ישנה - שיחה 16:33, 14 בינואר 2023 (IST)

נהדר. אני

בעד. אני לא מבין את המשפט "הגופה הפכה לירוקה-אזמרגד או שחורה, (בהתאם למקור)", וגם אם אחרים כן מבינים, אני חושב שצריך לנסח אחרת לקטע הידעת. חמויישֶה - שיחה 09:45, 17 בינואר 2023 (IST)

טופל. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:12, 17 בינואר 2023 (IST)

הסרתי גם את הטענה שיתכן שקיצר את חייו. לא מוכח ומיותר. הערך עצמו אפילו פחות מחמיר איתו. הקישור לפצצת סירחון לא רלוונטי. חמויישֶה - שיחה 12:26, 17 בינואר 2023 (IST)

לדעתי כדאי לקשר את המילה "אמביוולנטי" לערך "דו-ערכיות" ● פיטר פן - שיחה 🍂 09:47, 23 בינואר 2023 (IST)

בוצע. חמויישֶה - שיחה 11:14, 23 בינואר 2023 (IST)

כדאי להביא גם את העונש שהוטל על הרופא – הרחקה לכל החיים מקריית הוותיקן – האדם היחיד שהוטל עליו עונש זה. יחס הזהב - שיחה 16:28, 23 בינואר 2023 (IST)

גם אם נכון ומדויק, לדעתי זה מגעיל מידי בשביל להופיע בעמוד הראשי, אולי בניסוח מעודן יותר ופחות גרפי. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 19:31, 23 בינואר 2023 (IST)

הטענה שהחיילים התעלפו מהסירחון הופיעה בעיתונות, אבל היא לא אמינה. פוליתיאורי - שיחה 19:50, 23 בינואר 2023 (IST)

עדכנתי מעט את הקטע בהתאם להערות. אני לא מוצא את הקטע לא ראוי לדף ראשי כמגעיל מדי. חמויישֶה - שיחה 21:22, 23 בינואר 2023 (IST)

העונש של הרופא לא רלוונטי, לדעתי. הוא מקלקל את זרימת הקטע. אומרים ישנה - שיחה 10:35, 24 בינואר 2023 (IST)

זה קטע מצוין, אהבתי! ‏Funcs‏ ∞ שיחה 08:18, 26 בינואר 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 09:59, 26 בינואר 2023 (IST)

רעמסס השני התקבל בפריז בטקס ממלכתי

עוד קטע שמצע חן בעיניי, מהפורטלים:

רעמסס השני היה מגדולי מלכי מצרים העתיקה ויתכן שהיה אותו "פרעה", ששלט בימי יציאת מצרים. המומיה של רעמסס התגלתה בעמק המלכים, ונשמרה במצרים. בשנת 1974 הבחינו מדענים כי מצבה של המומיה מדרדר, וכי היא נרקבת והולכת. הוחלט לשלוח את המלך לפריז, לשם בחינה בידי מומחים. על פי דרישות החוק הצרפתי המומיה קיבלה דרכון בו צויין מקצועה כמלך מת, והתקבלה בפריז בכבוד מלכים, לרבות מסדר צבאי, שנערך לכבודה בשדה התעופה לה בורז'ה. המדענים בפריז מצאו כי על המומיה התיישבה פטריה, והצליחו להסיר את הנגע. כיום ניתן לראות את המומיה במוזיאון המצרי בקהיר.

אומרים ישנה - שיחה 21:36, 29 באוגוסט 2021 (IDT)

יפה. אפשר גם להוסיף כי הכינו עבורו דרכון מיוחד, בו צוין מקצועו כ"מלך (מת)". מקור ‏עמיחי • שיחה 11:32, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

היתי מסיר את הקטע על יציאת מצרים כי התארוך של יציאת מצרים, גם אם הייתה, מאוד לא ברור ויש כל מיני אפשרויות לכאן ולשם. לגבי שאר הקטע - מצוין. גילגמש • שיחה 15:37, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

בגלל זה מופיעה המילה "נחשב". עדיף לחבר לאנשים את המידע החדש, למידע שכבר יש להם. אולי צריך לעדן את העניין. אומרים ישנה - שיחה 15:43, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

עידנתי את הכתוב. האם עכשיו זה בסדר? אומרים ישנה - שיחה 16:04, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

האם אתה מציע לכתוב "... לשם בחינה בידי מומחים. על פי דרישות החוק הצרפתי המומיה קיבלה דרכון בו צויין מקצועה כמלך מת, והתקבלה בפריז בכבוד מלכים, לרבות..."? אומרים ישנה - שיחה 15:43, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

מצוין. פיקנטי ומעניין. קלונימוס - שיחה 10:53, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 14:32, 29 בינואר 2023 (IST)

בעיית הסוכן הנוסע

עצרת היא פעולה מתמטית המתארת את מכפלת כל המספרים הטבעיים מ- 1 ועד למספר הנתון, ומסומנת בסימן קריאה מימין למספר. למשל $4!$ ("ארבע עצרת"), שווה ל- $1$ כפול $2$ , כפול $3$ , כפול $4$ , שזה $24$ . בקומבינטוריקה נֶעשה שימוש בעצרת על מנת לתאר תמורות, קרי, סידורים אפשריים של איברים שונים בזה אחר זה. העצרת גדלה במידה כזו רבה, כך שבערבוב חפיסת קלפים (שמכילה 52 קלפים), למשל, מספר התמורות $52!$ , כל כך עצום, שגם סך האפשרויות לשלוף באקראי נייטרון מבין כל החלקיקים בכדור הארץ, זניח לעומתו. מטבעה של העצרת, בעיות הנדסיות רבות קשות מבחינת חישוביות, כשאחת הנודעות שבהן מתורת הסיבוכיות היא בעיית הסוכן הנוסע. הבעיה מתארת את חיפוש המסלול הקצר ביותר בגרף משוקלל שיעבור בכל הצמתים. לדוגמה, תכנון נתיב השיט של אוניית סוחר, אשר צריכה לפרוק סחורה במספר נמלים, באופן כזה שההוצאות הכרוכות במסע יהיו מופתחות, והתשואה תיהיה מירבית. אם תצטרך האונייה לעבור ב-70 נמלים, הרי שמספר נתיבי השיט האפשריים יעמוד על $70!$ , אשר גדול ממספר כל האטומים ביקום, ולא יהיה ניתן לחישוב מבחינה מעשית. בעיות מסוג זה נקראות 'NP-קשיות', ועצם השאלה האם קיים להן אלגוריתם לפתרון בזמן פולינומי, מהווה בעיה פתוחה, ובפרט אחת משבע בעיות המילניום.

נעזרתי בערך בעיית הסוכן הנוסע. Matankic - שיחה 02:13, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

תיקון קל - הבעיות נקראות NP-קשות, ולא NP-קשיות. בנוסף, הייתי משכתבת את המשפט עם הקלפים ועם הנייטרונים - הייתי צריכה לקרוא אותו שלוש פעמים כדי להבין. אולי במקום ״שגם סך״ אפשר להחליף ל״וגדול אפילו ממספר האפשרויות…״ (או כל ניסוח אחר שיקל על הקריאה). הבעיה שלי בקריאה היתה שלקח לי הרבה זמן להבין את הקשר בין המשפטים, כי הוא ממוקם בסוף המשפט במקום בין שני החלקים, והאורך של המשפט מקשה על שמירת הסטייט כשהוא נמצא בסוף. ‏Funcs‏ ♾️ שיחה 09:52, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

הקטע מתעכב יותר מדי על מידע שיש לכל מי שגמר כיתה י׳. צריך לתמצת את החלק הזה. תודה. 87.69.6.4 10:11, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

גם אני שכתבתי את זה מרגיש שהניסוח קצת מסורבל, אפשר להוריד את ההסבר על העצרת אבל אז יבואו אנשים ויגידו שהקטע לא 'נהיר' לכולם. אנסה לחשוב על ניסוח יותר קולע, לבנתיים גם אתם מוזמנים להציע תמצות. Matankic - שיחה 10:30, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

ניסוח שלא מתעכב על הסברים

מטבעה של העצרת, בעיות הנדסיות רבות קשות מבחינת חישוביות, כשאחת הנודעות שבהן מתורת הסיבוכיות היא בעיית הסוכן הנוסע. הבעיה מתארת את חיפוש המסלול הקצר ביותר בגרף משוקלל שיעבור בכל הצמתים. לדוגמה, תכנון נתיב השיט של אוניית סוחר, אשר צריכה לפרוק סחורה במספר נמלים, באופן כזה שההוצאות הכרוכות במסע יהיו מופתחות, והתשואה תיהיה מירבית. אם תצטרך האונייה לעבור ב-70 נמלים, הרי שמספר נתיבי השיט האפשריים יעמוד על $70!$ , אשר גדול ממספר כל האטומים ביקום, ולא יהיה ניתן לחישוב מבחינה מעשית. בעיות מסוג זה מכונות 'NP-קשות', ועצם השאלה האם קיים להן אלגוריתם לפתרון בזמן פולינומי, מהווה בעיה פתוחה, ובפרט אחת משבע בעיות המילניום.

Matankic - שיחה 10:37, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

... לא יודע... בהחלט יש מקום לקטע על הנושא. אבל אין לי מושג איך לנסח אותו. אומרים ישנה - שיחה 16:34, 31 באוקטובר 2022 (IST)

מסכים עם הנאמר מעלי. הניסוח פה מפותל, ולא יוצא ממנו קטע קריא. חמויישֶה - שיחה 15:33, 21 בדצמבר 2022 (IST)

הערה: לבעיית הסוכן הנוסע אין פתרון מדויק בזמן סביר, אבל יש פתרונות מקורבים בזמנים די סבירים. Tzafrir - שיחה 17:08, 1 בינואר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:22, 30 בינואר 2023 (IST)

שיגעון הג'ין

שתי חלופות שקשורות בערך שיגעון הג'ין. פוליתיאורי - שיחה 21:20, 24 בפברואר 2021 (IST)

1. איפה תעדיפו ללכת, ברחוב הבירה או במשעול הג'ין?

כל אחד והמשקה המועדף עליו, אבל במאה ה-18 בלונדון, בתקופת שיגעון הג'ין, השאלה אם לשתות בירה או ג'ין הפכה לשאלה פוליטית וחברתית חשובה. הכל התחיל עם ויליאם השלישי, שהגיע מהולנד והביא איתו חיבה למשקאות חריפים שזוקקו מדגנים. המשקה החדש, שכונה "ג'ין" או "ג'נבה", קודם כמשקה פרוטסטנטי ופטריוטי, תחליף לברנדי המיובא מצרפת היריבה, ואמצעי עבור החקלאים האנגלים להגדלת הביקוש לתוצרתם. אבל כשהג'ין הפך לאופנתי במיוחד וצריכתו שברה שיאים, יצאו נגדו מגני המוסר ודחקו בפרלמנט לחוקק חוקים המגבילים את מכירתו. הם דאגו במיוחד משתיית ג'ין בקרב עניים ונשים. הג'ין, לטענתם, הפך את העניים למפונקים, צרכני מותרות, ופגע בבריאותם וביצרנותם; את הנשים, המשקה עודד כביכול לזנוח את ילדיהן ואת חובותיהן כלפי המשפחה, והוא פגע בתינוקות של נשים הרות או מניקות. על רקע זה יצר ויליאם הוגארת בשנת 1751 את אחד מציוריו המפורסמים ביותר, "רחוב הבירה ומשעול הג'ין" (בתמונה). ברחוב הבירה הגברים מדושנים, בריאים ויצרנים, והנשים נשואות ומכובדות. במשעול הג'ין מתרחשות סצנות איומות של רעב, התאבדות, סבל והתעללות בילדים. במרכז המשעול, אישה חולת עגבת מאפשרת לעוללה ליפול אל מותו, בעוד תשומת ליבה נתונה לקופסה של טבק הרחה. לעומת זאת, בעל המלאכה שמעשן מקטרת ברחוב הבירה וכוס משקה בידו, לא מפריע לאף אחד. הוגארת, אם כן, ללא ספק בחר בבירה ותמך בחוקים נגד הג'ין.

Politheory1983 שכח לחתום

יש כאן חומר טוב לקטע "הידעת". אבל צריך לסכם. לקצר. 77.126.51.11 21:28, 24 בפברואר 2021 (IST)

יצרתי גרסה קצרה יותר, עם פחות פרטים, לשיקולכם:

במאה ה-18 בלונדון, בתקופת שיגעון הג'ין, השאלה אם לשתות בירה או ג'ין הפכה לשאלה פוליטית וחברתית. ויליאם השלישי, שהגיע מהולנד, הביא איתו חיבה למשקאות חריפים שזוקקו מדגנים. המשקה החדש, "ג'ין", קודם כמשקה פרוטסטנטי ופטריוטי, תחליף לברנדי המיובא מצרפת היריבה, ואמצעי עבור החקלאים האנגלים להגדלת הביקוש לתוצרתם. אבל כשצריכת הג'ין שברה שיאים, יצאו נגדו מגני המוסר. הג'ין, לטענתם, הפך את העניים למפונקים, צרכני מותרות, ופגע בבריאותם וביצרנותם; את הנשים, המשקה עודד כביכול לזנוח את ילדיהן ואת חובותיהן כלפי המשפחה. על רקע זה יצר ויליאם הוגארת בשנת 1751 את "רחוב הבירה ומשעול הג'ין" (בתמונה). ברחוב הבירה הגברים מדושנים, בריאים ויצרנים, והנשים נשואות ומכובדות. במשעול הג'ין מתרחשות סצנות רעב, התאבדות, והתעללות בילדים. במרכז המשעול, אישה מאפשרת לעוללה ליפול אל מותו, בעוד תשומת ליבה נתונה לקופסה של טבק הרחה. לעומת זאת, בעל המלאכה שמעשן מקטרת ברחוב הבירה לא מפריע לאיש. הוגארת, אם כן, בחר ללא ספק בבירה על פני הג'ין.

פוליתיאורי - שיחה 23:24, 24 בפברואר 2021 (IST)

הרקע מעניין, אבל ההתעסקות המפורטת בציור יחסית שולי הופכת את הקטע לקטע נישה בלתי חשוב. אפשר את חמשת המשפטים האחרונים להחליף במשפט "יצירתו של ויליאם הוגארת, "רחוב הבירה ומשעול הג'ין", עוסקת במחלוקת זו, בבחירה בין בירה לג'ין." חמויישֶה - שיחה 10:13, 25 בפברואר 2021 (IST)

אני מציע לכתוב שתי גרסאות לקטע. אחת, שתדגיש את הרקע החברתי, ותהייה עבור הדף הראשי של ויקיפדיה, ושנייה, שתדגיש את הציור, ותהייה עבור פורטל אמנות. 2.53.145.5 10:42, 25 בפברואר 2021 (IST)

בינתיים קיצרתי עוד קצת:

"רחוב הבירה ומשעול הג'ין" מאת ויליאם הוגארת, 1751

במאה ה-18 בלונדון, בתקופת שיגעון הג'ין, השאלה אם לשתות בירה או ג'ין הייתה שאלה פוליטית וחברתית. ויליאם השלישי הביא מהולנד חיבה למשקאות חריפים שזוקקו מדגנים. המשקה החדש, "ג'ין", קודם כמשקה פרוטסטנטי ופטריוטי; כתחליף מתוצרת מקומית לברנדי, שיובא מצרפת היריבה והקתולית. אבל כשצריכת הג'ין שברה שיאים, יצאו נגדו מגני המוסר, והציעו במקומו את הבירה. הג'ין, לטענתם, הפך את העניים לצרכני מותרות מפונקים, ופגע בבריאותם, ביצרנותם ובמילוי חובותיהם למשפחה. על רקע זה יצר ויליאם הוגארת, בשנת 1751, את "רחוב הבירה ומשעול הג'ין" (בתמונה). ברחוב הבירה, הנשים נשואות ומכובדות, הגברים בריאים ויצרנים. אחד מהם מעשן מקטרת ואינו מפריע לאיש. לעומת זאת, במשעול הג'ין יש רעב, התאבדות, והתעללות בילדים. במרכז המשעול, אישה המרוכזת בקופסת טבק הרחה, מאפשרת לעוללה ליפול אל מותו. הוגארת, ללא ספק, בחר בבירה על פני הג'ין.

77.126.69.205 00:04, 8 במרץ 2021 (IST)

לא ברור לי מהקטע למה בירה זה טוב. צריך איכשהו עוד לדחוס לשם שמים היו עדיין מסוכנים באותה תקופה? Tzafrir - שיחה 19:57, 13 בדצמבר 2022 (IST)

2. מים קדושים ומים חזקים

כשהרון מאלכסנדריה תכנן את מכונת הממכר הראשונה במאה הראשונה, הוא התכוון שהיא תמכור מים קדושים. מטבעות ששולשלו למכונה נחתו על זרוע מנוף, שגרמה לפתיחת שסתום; המים הקדושים זרמו החוצה עד שנפל המטבע והשסתום נסגר. כ-1700 שנים מאוחר יותר, בתקופת שיגעון הג'ין, היו לסוחרים בלונדון רעיונות קדושים פחות. נסערים מאי-המוסריות שפשתה עקב הפופולריות של הג'ין, שכונה גם "מים חזקים", העבירו חברי הפרלמנט האנגלי ב-1736 חוק שקבע דמי רישוי גבוהים ממוכרי הג'ין, הטיל עליהם מסים כבדים והבטיח תשלום נדיב למלשינים. מוכרי הג'ין ארגנו בתחילה תהולוכות לוויה לדמות שזוהתה עם המשקה, "מאדאם ג'נבה" או "אמא ג'ין", אך הם לא אמרו נואש. בכל רחבי לונדון הוצבו מתקנים בצורת חתול, שנקראו "חתלתול ומיאו" (puss and mew). לפי עדויות של בני התקופה, כשלקוח רצה לקנות ג'ין בשוק השחור, הוא היה יכול ללכת לחתול שכזה ולהגיד "פוס" (חתלתול). אם למוכר היה ג'ין במלאי, הוא היה עונה "מיאו", והקונה היה משלשל מטבעות דרך פה החתול. הג'ין היה מגיע בתמורה דרך מגירה, או דרך צינור שחובר למתקן. בזכות או בגנות המתקן לא יכלו המודיעים לזהות את המוכרים, ובעזרתו עקפו מוכרי הג'ין את הוראות החוק, שנזנח בסופו של דבר, שלוש שנים אחרי שנכנס לתוקף. למתקן לא היה מנגנון אוטומטי כמו זה של הרון, שאולי היה מעריך יותר את המתקן האוטומטי שהמציא ריצ'רד קרליל כ-70 שנה מאוחר יותר, הפעם כדי להימלט מהצנזורה ולמכור ספרים אסורים.

Politheory1983 שכח לחתום

זה לא דומה למכונות ממכר אוטומטיות. זה דומה לשיטה בת ימינו למכירת סמים בעזרת "כספומט"ים. 77.126.51.11 21:31, 24 בפברואר 2021 (IST)

fair point פוליתיאורי - שיחה 23:24, 24 בפברואר 2021 (IST)

אפשר גם להזכיר את מפלגת אוהבי הבירה הפולנית, שעיקר מצעה התבסס על כך שבפאבים ברחבי המדינה תוחלף הוודקה בבירה. היא כבר מוזכרת בקצרה בתבנית:הידעת? 17 במאי - סדרה 2. ‏עמיחי • שיחה 15:33, 25 בפברואר 2021 (IST)

חמויישה, אפשר להסיר מרשימת ההמתנה. פוליתיאורי - שיחה 17:24, 30 בינואר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:34, 2 בפברואר 2023 (IST)

הכדורגלן הנכה במונדיאל ללא נכים - פורטל:כדורגל/הידעת?/34

הכדורגלן הברזילאי גארינצ'ה נולד עם מספר מומים: עמוד השדרה שלו היה מעוות, ורגלו הימנית הייתה מסובבת כלפי פנים וארוכה בשישה סנטימטרים מרגלו השמאלית, אשר הייתה מסובבת כלפי חוץ. אולם המומים הללו לא מנעו ממנו להפוך לשחקן כדורגל מוביל, אשר היה שותף מרכזי בזכיית נבחרת ברזיל פעמיים בגביע העולם בכדורגל, ב-1958 וב-1962. במונדיאל 1962 גארינצ'ה אף היה מלך השערים של הטורניר (לצד מספר שחקנים אחרים), עם ארבעה כיבושים.

אומרים ישנה - שיחה 20:11, 14 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד. חמויישֶה - שיחה 12:35, 23 באוקטובר 2022 (IDT)

לדעתי זה גבולי. Tzafrir - שיחה 19:10, 13 בדצמבר 2022 (IST)

בעד ארז האורז • שיחה 18:55, 29 בינואר 2023 (IST)

אם עוד מישהו בעד, בבקשה שיכתוב פה, ונוכל לקבל את הקטע. חמויישֶה - שיחה 09:16, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד -עורך לו- - שיחה 16:02, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד, אבל המשפט "... להפוך לאחד הכדורגלנים הטובים שידע הכדורגל" פשוט לא נכון. התו המתחרה - שיחה 09:34, 31 בינואר 2023 (IST)

איזה שכתוב אתה מציע לעשות למשפט זה? אומרים ישנה - שיחה 10:47, 31 בינואר 2023 (IST)

"להפוך לכדורגלן בולט, שהיה שותף לזכיית נבחרת ברזיל..." התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:22, 31 בינואר 2023 (IST)

האם עכשיו זה בסדר?אומרים ישנה - שיחה 12:55, 31 בינואר 2023 (IST)

ברשותך, ביצעתי כמה שינויים קוסמטיים של ניסוח והגהה. התו המתחרה - שיחה 13:13, 31 בינואר 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 20:58, 2 בפברואר 2023 (IST)

שריפות באנטארקטיקה

יבשת אנטארקטיקה היא המקום הקר ביותר על פני כדור הארץ, ואין בה אף צמחייה דליקה. לכן, לכאורה אין צורך לדאוג מהתפשטות שריפות ביבשת. למעשה, ההפך הוא הנכון. אנטארקטיקה היא מדבר קפוא, והתנאים בה הם תנאים אידאליים להתפשטות אש - אוויר יבש מאוד, מעט משקעים, רוחות חזקות שעוזרות ללבות את האש, ומעט מאוד מים נוזליים. מהסיבה הזאת, אש שהובערה בתחנת מחקר ויצאה משליטה היא סכנה משמעותית לשוהים ביבשת, ולפחות חמישה בני אדם מתו כתוצאה משריפות כאלו. יש גוף מכבי אש באנטארקטיקה שמשרת את התחנות של ארצות הברית, והוא מצויד בכבאיות וכלי רכב אחרים ללוחמה באש. (בתמונה)

מקורות: [3], [4]. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 12:38, 9 ביולי 2022 (IDT)

הרעיון יפה. אבל צריך לשונת מעט את הניסוח. לא ברור לי איך קור מסייע לאש. לא ברור לי איך אש מתפשטת בלא צמחייה ועל פני שלג. אומרים ישנה - שיחה 20:46, 9 ביולי 2022 (IDT)

אטפל בזה בהמשך. תודה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 22:33, 9 ביולי 2022 (IDT)

אולי היה כדאי אם הייתי כותב.ת שברגע שהתחילה אש באנטארקטיקה קשה מאוד לכבות אותה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 22:38, 9 ביולי 2022 (IDT)

אולי צריך להתחיל בזה שאש צריכה חומר בעירה, אנרגיה וחמצן. חומר בעירה, על פניו, אין הרבה באנטארקטיקה. אנרגיה לרוב מגיעה בצורת חום, וגם את זה קשה להשיג באנטארקטיקה. ולגבי חמצן, כשהאוויר מתמלא אדי מים, אין לו גישה לאש. לכן מקובל לכבות אש בימים ולכן היינו מצפים, שבמקום עם קרקע מושלגת, לא תפרוץ שריפה.... אומרים ישנה - שיחה 12:50, 10 ביולי 2022 (IDT)

אש היא ריאקציית חימצון. היא דורשת מחמצן, לרוב חמצן, מחזר (חומר שמתחמצן, למשל עצי יער) ואנרגיית שפעול - אנרגיה שמאפשרת את הריאקציה. מקובל לכבות שריפות במים כי פעולת אידוי המים מצננת ומפחיתה את האנרגיה, וכמו כן, אדי המים מפחיתים את מגע החמצן עם החומר הבוער. לכן, מקום קלאסי לשריפה הוא הרי ירושלים או חיפה ביום חמסין יבש. לעומת זאת, אנטארקטיקה הקרה, חסרת הצמחייה והמכוסה בקרח לא מצטיירת כמקום מועד לשריפות. אולם מתברר שהיו ביבשת זו הרוגים משריפות בתחנות מחקר, משום שהאוויר במקום יבש מאוד, והרוח החזקה מניידת בקלות עצמים בוערים. לכן, למרות שהאוכלוסייה במקום דלילה מאוד, יש גוף מכבי אש באנטארקטיקה שמשרת את התחנות של ארצות הברית, והוא מצויד בכבאיות וכלי רכב אחרים לכיבוי אש. (בתמונה)

אומרים ישנה - שיחה 13:52, 10 ביולי 2022 (IDT)

אני חושב.ת שזה מעולה. אני

בעד התיקון. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 00:09, 12 ביולי 2022 (IDT)

לא נלחמים באש. מכבים אש. יש התנגדות לשינוי הסיום ל: „כבאיות וכלי רכב אחרים לכיבוי אש״? Tzafrir - שיחה 12:05, 5 באוגוסט 2022 (IDT)

בוצע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:46, 5 באוגוסט 2022 (IDT)

אנרגיית שפעול היא כמות האנרגיה שדרושה להשקיע על מנת שהתגובה תקרה. זה מושג כולל שהשימוש בו הוא לא מדויק כמתואר בקטע המקור. אני מציע לתקן את החלק הזה. ארז האורז • שיחה 00:15, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד +

הערה: ממליץ להימנע מגוף ראשון בכתיבה אנציקלופדית, מה גם שאין צורך בכלל לגעת בשאר המשפט לאחר ההסרה (”לא מצטיירת ~~בעיננו~~ כמקום מועד”).― מקף | T‏ 15:49, 30 בינואר 2023 (IST)

טופל. תודה. 87.69.6.4 17:08, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

מעניין,

בעד. התו המתחרה - שיחה 09:35, 31 בינואר 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 21:16, 2 בפברואר 2023 (IST)

אין עשן בלי אש, אך יש אש ללא עשן

כשאופים פיתה בטאבון או על גבי סאג', וכשצולים בשר במנגל של פחם עץ או במדורה, הבעירה משחררת עשן רב. לעומת זאת, בבישול בכיריים המבוססות על גז בישול, בעירת הגז לא משחררת עשן כלל. הסיבה להבדל נעוצה בהבדל בין חומרי הבעירה: חומר הבעירה בכיריים – גז הבישול, בוער באופן מלא, כך שתוצרי הבעירה שלו יהיו אדי מים ופחמן דו-חמצני בלבד. תוצרים אלו הם גזים חסרי צבע, כך שלא ייראה שום עשן. לעומת זאת, חומרי הבעירה במנגל הגחלים, במדורה הפתוחה, או במדורות שבטאבון או בסאג', בוערים באופן חלקי, ומשחררים נוסף על אדי המים והפחמן הדו-חמצני, גם חלקיקי אפר, פיח וטיפות מים, היוצרים יחד קולואיד של נוזלים ומוצקים המעורבים בַּגז. קולואיד זה הוא העשן.

מבוסס על התשובה בהכה את המומחה. חושב שזה זוקק עוד דיוק וניסוח. תודה, אביתר ג' • שיחה • 16:54, 25 באפריל 2022 (IDT).

בעד אומרים ישנה - שיחה 23:32, 26 באפריל 2022 (IDT)

בעד חמויישֶה - שיחה 12:24, 4 בינואר 2023 (IST)

בעד מעניין. התו המתחרה - שיחה 09:36, 31 בינואר 2023 (IST)

בעד שלמה - שיחה 11:42, 31 בינואר 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 21:21, 2 בפברואר 2023 (IST)

אנטי-מחיקון

בסוף שנות ה-70 החלו להימכר בישראל מקלטי טלוויזיה המאפשרים קליטת שידורים בצבע, שהיו יקרים יותר מהמכשירים שאפשרו תצוגת שידורים בשחור-לבן בלבד. עם זאת, החליטה הממשלה למנוע את אפשרות הצפייה בשידורים צבעוניים, כדי לא להבליט את הפער בין העשירים שיכלו להרשות לעצמם מקלט צבעוני, לבין העניים שהיו צריכים להסתפק בשידורים בשחור-לבן. כדי לאכוף את ההוראה, הוצב על ערוץ השידור מעין פילטר שנקרא "מחיקון" שתפקידו למחוק את הצבעים מכל התוכניות ששודרו בישראל. הציבור לא קיבל בברכה את הסרת הצבע, ולשם כך הומצא התקן בשם אנטי-מחיקון ששולב במכשירים והחזיר את הצבע לתשדירים, אך הפך את המכשירים ליקרים אף יותר. רק בתחילת שנות ה-80, לאחר שרשויות זרות דרשו ששידורים ישראליים שהופצו לתחנות זרות יהיו צבעוניים (כדוגמת האירוויזיון שהתקיים בישראל בשנת 1979), עברה הטלוויזיה הישראלית לשדר בצבע באופן גורף - זמן רב לאחר שמדינות אחרות בעולם אימצו את השידורים הצבעוניים.

זו ההצעה הראשונה שלי אי פעם במדור (אם כי אני קוראת נלהבת). ניסיתי לבדוק אם היה בעבר קטע שמדבר על הנושא אבל לא מצאתי דבר. אשמח למשוב. ‏Funcs‏ ♾️ שיחה 23:39, 30 בספטמבר 2022 (IDT)

בעד, מעניין. Matankic - שיחה 03:09, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

האם ובמה ההצעה עדיפה על זו שבפורטל:טכנולוגיה/הידעת?/81, שכבר הוצעה גם בדף זה?

2A0D:6FC7:406:58E5:69BA:25E:4082:29B9 09:14, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

קודם כל, כמו שאמרתי, לא מצאתי את ההצעה הקודמת כשכתבתי את הקטע. עכשיו כשאני קוראת אותה, ההצעה החדשה מרגישה לי יותר מפורטת ולכידה, ועם פואנטה יותר ברורה. ‏Funcs‏ ♾️ שיחה 12:36, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד אומרים ישנה - שיחה 13:40, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

רגע: מוחקים במשדר? אז איך משחזרים במקלט? אם מישהו יצליח להסביר את זה בצורה מספיק קצרה ופשוטה עבור קטע הידעת, זה שווה קטע נפרד. Tzafrir - שיחה 10:11, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

לא אפשרי למחוק עד הסוף. המחיקון הפך את הגוונים לאפורים בהרבה. אפורים מספיק, כדי שהאדם יקלוט אותם כאפורים לחלוטין. האנטי מחיקון הקצין בחזרה את הצבעוניות. 87.69.6.4 10:15, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

אני

בעד. למרות שאני חושב שהנושא די ידוע, נראה לי שהקטע מספיק מעניין. אני לא זוכר את הפעם הקודמת שקטע בנושא הוצע, אבל בכל מקרה חושב שהקטע הזה עדיף על פני הקטע מפורטל טכנולוגיה. חמויישֶה - שיחה 10:55, 19 בינואר 2023 (IST)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 13:52, 5 בפברואר 2023 (IST)

חציל, זה טוב ליהודים?

ברוח הקטע שלמטה, עוד קטע "הידעת?" העוסק (בערך) בסיווג של חציל כפרי או כירק:

כשהכירו היהודים לראשונה את החציל, התעוררה בעולם ההלכה שאלה לגבי היתר אכילתו. לפי ההלכה, פֵּרותיו של עץ בִּשְלוש השנים הראשונות לנטיעתו, הם ערלה ואסורים באכילה. לעומת זאת, ב"פרי האדמה", לא קיים איסור זה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי העץ", לא ניתן לאכול את פֵּרותיו, שכן לאחר השנה השלישית החציל אינו מצמיח עוד פֵּרות, ולפני כן, פֵּרותיו אסורים באכילה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי האדמה", ניתן לאכול את פרי החציל מיד עם צמיחתו. בסופו של דבר, ממספר שיקולים נפסק כי החציל הוא "פרי האדמה", וכיום אין פוסק הסבור כי אסור לאכול חצילים.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 11:12, 26 בינואר 2022 (IST)

בעד אומרים ישנה - שיחה 12:05, 26 בינואר 2022 (IST)

קצת קיצרתי את הקטע. אביתר ג' • שיחה • 13:42, 26 בינואר 2022 (IST)

אני זוכר שקראתי בעבר (לא מוצא איפה) על הסתייגותו של הרמב"ם מאכילת חצילים. אולי זאת תיהיה תוספת ראויה לקטע? Matankic - שיחה 09:25, 29 בינואר 2022 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 14:06, 25 בינואר 2023 (IST)

בעד הימן האזרחי - שיחה 20:00, 30 בינואר 2023 (IST)

מעניין,

בעד. התו המתחרה - שיחה 09:37, 31 בינואר 2023 (IST)

בעד שלמה - שיחה 11:40, 31 בינואר 2023 (IST)

בעד חידשת לי. בן-ימין - שיחה בן-ימין - שיחה 18:00, 1 בפברואר 2023 (IST)

בעד ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 19:55, 1 בפברואר 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 10:13, 6 בפברואר 2023 (IST)

אי סדרים במועצות מקומיות

כאשר מועצה מקומית אינה מתפקדת כראוי, שר הפנים אמור למנות תחתיה ועדה קרואה. כאשר יוסף בורג היה שר הפנים, הוא מינה לעיירה, ירוחם, ועדה קרואה בראשות ירח גלטר. גלטר נדרש לדאוג לדברים בסיסיים ביותר, למשל להפסקת כניסת רכב קרבי משוריין של צה"ל לעיירה, כי המזקו"ם של רכב זה פורר את הכבישים והמדרכות בה. גלטר דרש מהממשלה לשפץ ולהחזיר לפעולה את כביש הנפט, שאפשר לתושבי ירוחם להגיע בקלות לעבודתם בנאות חובב, ואפשר למורים בחצי משרה מדימונה, להגיע בקלות לירוחם והשלים בה את משרתם. גלטר חנך פארקים, שלח עובדי עירייה להשתלמויות וגם נתן מלגות לסטודנטים מירוחם, ללימודים אקדמיים מחוץ לעיירה. גלטר מינה מבקר למועצה, עוד לפני שהיה חוק שדרש זאת, והמבקר גילה אי סדרים במועצה הדתית. גלטר עיכב את כל התשלומים למועצה, בדרישה שיתקנו את דרכיהם. אלא שצעד זה לא צלח. עובדי המועצה הדתית חדלו לעבוד, ותושבי ירוחם נאלצו לחפור את קברי יקיריהם בעצמם. 77.126.78.154 21:18, 16 במאי 2020 (IDT) ההצעה לא התקבלה. הוצע לפני יותר משנתיים וחצי בפרק הקטעים הלא מגובשים ולא התפתח. חמויישֶה - שיחה 10:45, 6 בפברואר 2023 (IST)

שיפור תבנית:הידעת? 18 ביולי - סדרה 2

אסמן את התוספות שלי בעזרת הגדלה:

אחת מצורות יחסי הגומלין בין שני יצורים חיים, המיטיבים עם שני הצדדים, היא האֶנדוֹסימביוזה, דהיינו, קיום של יצור אחד בתוך האחר. המדענים סוברים כי בכל תא ותא בגופנו יש דוגמה ליחסי גומלין שכאלו. שהמיטוכונדריה ~~והכלורופלסטים~~, אברוני הנשימה החמצנית, שבתוך התאים האיקריוטיים, החלו את דרכם כתאים עצמאיים קטנים שנבלעו על ידי תאים אחרים, אבותיהם של האיקריוטיים, אך לא נעכלו,הפכו לשותפים ~~על ידם~~, והחלו לפתח עמם יחסי גומלין. כך יכולה האנדוסימביוזה להסביר את ההתפתחות האבולוציונית מתאים פרוקריוטיים ללא אברונים, לתאים איקריוטיים בעלי אברונים מובחנים.

77.127.15.149 19:50, 4 בפברואר 2020 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 12:43, 10 בינואר 2021 (IST)

הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 10:53, 6 בפברואר 2023 (IST)

אוטיזם נרכש

בשנת 1904, פתח הפסיכולוג הוינאי, תיאודור הלר, פנימיית חינוך מיוחד, לילדים פגועים קוגניטיבית. ב-1908 הוא פרסם את תגליתו, "שיטיון הילדות" (הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית), בעזרת חקר מקרה של שישה ממטופליו, שעד שנת חייהם השלישית או הרביעית, התפתחו באופן נורמלי לחלוטין. הילדים איבדו רוב או כל כושר הגיית והבנת השפה, ואימצו התנהגויות, שכיום נחשבות לאופייניות לאוטיזם. הלר תיאר ממצאים אלו עשרות שנים לפני שליאו קנר גילה את האוטיזם הקלאסי ולפני שהנס אספרגר גילה את תסמונת אספרגר. לכן, הלר לא יכול היה לדון בקשת האוטיסטית. תחת זאת הוא השתמש בתיאורים כמו "נראה כי הילד חדל לזהות את הוריו". במשך כמעט מאה שנה, עבודתו של הלר זכתה לתשומת לב דלה. אולם בין שנת 2000 ל-2013, הופיעה הגדרה לתסמונת זו במדריך האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (DSM-IV). אך מאז 2013, האנשים המעטים, שיש להם אוטיזם נרכש, נחשבים בידי הממסד לאוטיסטים רגילים, ובשל נדירותם, רוב הציבור לא מודע לתופעת האוטיזם הנרכש.

אומרים ישנה - שיחה 18:59, 2 בנובמבר 2021 (IST)

האבחנה הושמטה מDSM-V. המשמעות של המילה „נרכש״ נראית לי מבלבלת בהקשר הזה, בפרט מכיוון שלא יודעים כלום על מנגנון הפעולה. Tzafrir - שיחה 22:21, 2 בנובמבר 2021 (IST)

מנגנון או גורם? בחצי מהמקרים של תסמונת הלר, הגורם לא ידוע. בחצי השני זה מחלות זיהומיות או אוטו-אימוניות. ונכון. האבחנה הושמטה מהDSM-V. היא גם לא הייתה בDSM-III, II ו-I. היא הייתה רק בDSM-IV. ועדיין, יש אנשים עם אוטיזם נרכש. ההשמטה של האבחנה מהDSM-IV לא אומרת שאנשים אילו אינם קיימים. היא אומרת רק שהממסד לא רואה יותר סיבה להגדיר אותם כבעלי לקות שונה מזו של שאר האוטיסטים. אומרים ישנה - שיחה 06:53, 3 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:45, 9 בפברואר 2023 (IST)

הסגן של היטלר צנח למען השלום

רודולף הס, רייכסלייטר במפלגה הנאצית, כיהן כמזכירו האישי של אדולף היטלר, סגן הפיהרר, וממלא מקומו אחרי הרמן גרינג. לקראת הפלישה לברית המועצות, הס חשש ממלחמה בשתי חזיתות, ולכן ביקש להשכין שלום בין גרמניה לבריטניה. הוא יזם "טיסת שלום" לסקוטלנד, כדי לפגוש את מכרו הדוכס מהמילטון, ולהציע לו לתווך בשיחות השלום. בקרבת בית הדוכס, הס נטש את המטוס וצנח על אדמת סקטולנד. הוא נתפס על ידי הרשויות הבריטיות ונלקח לחקירה. היטלר הכריז על הס כמטורף ונידה אותו מהמפלגה. בכלא הבריטי, מצבו הנפשי של הס הדרדר. ב־1945 שב לגרמניה כדי להישפט במשפטי נירנברג (בסרטון), שם טען כי הוא לקה באמנזיה. במשפט הס דבק בתמיכתו בהיטלר ובפתרון הסופי. הס נידון למאסר עולם בכלא שפנדאו. בין השנים 1966–1987 היה האסיר היחיד בבניין, עד שהתאבד בתלייה בתאו בגיל 93.

מתבסס על הערך. בר 👻 שיחה 16:18, 10 במאי 2022 (IDT)

יש לסיים את הקטע במילים "ונידה אותו מהמפלגה". כל מה שכתוב אחריהן, אמנם נכון, אבל סוטה מהנושא של הקטע. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 12 במאי 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. ההצעה לא עוררה התלהבות. חמויישֶה - שיחה 12:52, 16 בפברואר 2023 (IST)

שתי אצבעות מהארנק

רווחי סרט הקולנוע הישראלי, "שתי אצבעות מצידון", היו גדולים הן בזכות מספר קוני כרטיסיו והן מסיבה נוספת - הסרט צולם על מלחמת לבנון הראשונה, ובמהלכה. דהיינו, עלילת הסרט התרחשה בדיוק בזמן ובמקום בו היא צולמה. לכן לא היה צורך ללהק ניצבים, לבנות תפאורה או לאסוף פרטי לבוש ואביזרים עבור הסרט, כי הם היו כבר בשטח הצילום, בחינם. כמו כן, לא היה צורך לביים את סצנות הפעולה, כי צוות הצילום הצטרף לקרבות אמתיים (אם כי סצנות אלו לא שולבו בסופו של דבר בסרט). יתרה מזו, ההפקה - יחידת ההסרטה של דובר צה"ל, לא שילמה לשחקנים שכר, כי הם היו שחקני תיאטרון צה"ל בשירות סדיר, שחקני תיאטראות אזרחיים, שנקראו לשירות המילואים, ומתנדבים מקרב האוכלוסייה הלבנונית, שבשטחה התנהלה המלחמה.

אומרים ישנה - שיחה 13:46, 30 בינואר 2023 (IST)

המסקנה על הרווחים מבוססת על מקור שאומר את זה בעצמו (או אם אין ברירה, על מקור שממנו הסיקו את זה)?― מקף | T‏ 15:38, 30 בינואר 2023 (IST)

הכול מופיע בערך על הסרט, באופן הכי מפורש. 87.69.6.4 15:43, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)
בעד נחמד. אין כמו ההסבר של ג'ורג'י למלחמה. בר 👻 שיחה 18:31, 16 בפברואר 2023 (IST)
בעד חמויישֶה - שיחה 11:04, 20 בפברואר 2023 (IST)
בעד שלמה - שיחה 14:37, 22 בפברואר 2023 (IST)
נגד. לא מעניין. SigTif

חמויישֶה - שיחה 10:18, 23 בפברואר 2023 (IST)

ללא כחל ושרק

משמעותו המילולית של הביטוי ללא כחל ושרק (שמקורו בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות) היא "ללא איפור" (ומכאן בהשאלה: הדבר כמות שהוא, ללא ייפוי). כחל הוא איפור לעיניים, בדומה לאייליינר, והשרק הוא ככל הנראה סומק. שניהם קרויים בשם צבעים: הכחל הוא כחול כהה, ואילו שרק הוא צבע אדום של ענבים. שניהם גם קשורים ליין: השרק הוא צבע הענבים ואילו מהמילה כחל, דרך ערבית ושפות אירופיות, נוצרו המילים כוהל ואלכוהול.

יש לזה סיכוי? Tzafrir - שיחה 00:38, 30 באפריל 2021 (IDT)

יפה, אך יש להזכיר גם את מקור הביטוי, בכתובים. 2.53.16.93 08:24, 30 באפריל 2021 (IDT)

בעד חמויישֶה - שיחה 10:28, 17 ביוני 2021 (IDT)

בנוגע להערתו של האנונימי, מקור הביטוי לא בכתובים, כי אם בתלמוד. אפשר להוסיף "משמעותו המילולית של הביטוי ללא כחל ושרק (שמקורו בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות) היא...". אני לא בטוח אם זה מוסיף או מפריע. חמויישֶה - שיחה 10:33, 17 ביוני 2021 (IDT)

נדמה לי שכבר יש קטע הידעת, שמסביר את הכשר בין כהל, אלכוהול, אלכחל, כחל ושרק וכחול. אני בעד שיהיה רק קטע אחד כזה. 84.94.43.230 11:18, 23 ביוני 2021 (IDT)

בעד הימן האזרחי - שיחה 20:06, 30 בינואר 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 10:20, 23 בפברואר 2023 (IST)

קרמיט הרס את מגדלי התאומים

סרט הטלוויזיה הראשון בסדרת החבובות, שיצא בחג המולד של שנת 2002, מתאר יקום מקביל שבו קרמיט מעולם לא נולד. באחת הסצנות ניתן לראות דרך חלון דירתה של מיס פיגי את מגדלי התאומים, וזאת למרות שהם נהרסו במציאות בפיגועי ה-11 בספטמבר - שהתרחשו שנה לפני יציאת הסרט. עובדה זו הפכה לבסיס של תיאורית קונספירציה היתולית שהתפשטה ברשתות חברתיות שונות, שטוענת שקרמיט גרם בצורה כזו או אחרת להרס מגדלי התאומים בעולם של החבובות. במאי הסרט הגיב לתיאוריה, וטען שהסיבה שמגדלי התאומים מופיעים ברקע היא שתמונות הרקע הכי חדשות שהיו זמינות בוונקובר (שבה צולם הסרט) היו בנות יותר משנה.

מקור: [5]. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 17:59, 29 בינואר 2023 (IST)

הסרט יצא שנה אחרי האסון. אבל האם הסצנה צולמה אחרי האסון?

חוץ מזה, הייתה איזו להקה מוזיקלית שהוציאה אלבום, שעל שעל עטיפתו נראה האסון, לפני שהאסון באמת קרה. חפשו את זה עבור קטע "הידעת". אומרים ישנה - שיחה 22:21, 29 בינואר 2023 (IST)

@אומרים ישנה, לפי הערך באנגלית על הסרט, הוא צולם לפני האסון אבל מתרחש בגרסה של שנת 2003, וחוץ מזה המגדלים כנראה נוספו בפוסט מה שדי מחייב את זה שהם נוספו אחרי הפיגוע. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 07:17, 30 בינואר 2023 (IST)

אבל אני כן חושב.ת שכל הקטע על תיאוריית הקונספירציה מעניין מספיק בפני עצמו. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 07:19, 30 בינואר 2023 (IST)

יש הרבה תיאוריות קשר. בדיחות על תיאוריות קשר, גם לא חסרות. השאלה מה מייחד את זו.

למשל, תיאוריית הקשר לפיה שייקספיר לא התייקים מעולם, והיצירות שנחתמו בשמו היו של אנשים אחרים מבני תקופתו, ייחודית בזה, שקבוצת מיעוט גדולה מהמומחים האמינו לה, לפני שהתפתחה הפילולוגיה הממוחשבת. לכן יש עליה ערך וגם קטע "הידעת". השאלה מה מיוחד בתיאוריה הזו. אומרים ישנה - שיחה 11:17, 30 בינואר 2023 (IST)

אני מצטרף לשאלות של אומרים ישנה. תאוריית קונספירציה שמתקיימת בעולם חבובות מקביל היא משעשעת אבל לא מספיק חשובה להידעת בדף ראשי. חמויישֶה - שיחה 13:17, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד לוגי ; שיחה 19:57, 5 בפברואר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. אמנם הדעות חלוקות, אבל אני משוכנע שאין מקום לתאוריית קונספירציה לא חשובה שקיימת בתוך יקום החבובות. חמויישֶה - שיחה 12:13, 23 בפברואר 2023 (IST)

"תל נוף", על שום מה?

האטימולוגיה של שמות יישובי ואתרי ישראל מגוונת. אך ספק אם יש אתר נוסף בישראל, מלבד בסיס תל נוף, שקרוי על שם שערורייה. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, האדמות שעליהן עמד לקום הבסיס היו שטחי חול, בבעלות הסוחר וקבלן הבניין, ראובן שיינצויט, ששיווק אותן לאנשים פרטיים. ובכדי להעלות את מחירן, הוא שיקר, וסיפר שהוא עומד לבנות במקום עיר בשם "תל נוף" – על משקל "תל אביב". כאשר נמצאה גוויית נעדר במקום, ושיינצויט נחקר במשטרת המנדט בחשד לרצח, נמצאו בביתו מיקרופונים, שלטענתו נועדו לציתות לשיחות הפרטיות של לקוחותיו, בעת משא ומתן. ומאחר שלקורבן הרצח, המהנדס יעקב צוואנגר, היה עבר עשיר בפעילות פוליטית בין לאומית, חוקית ולא חוקית, דיווחי עיתונות היישוב והעולם על פרשת הרצח בחולות תל נוף היו רבים, ודמו לתסריטי סרטי ריגול. כך התקבע שם השטח כ"תל נוף".

אומרים ישנה - שיחה 15:29, 17 בספטמבר 2022 (IDT)

בעד, גם מפני שהתמונה צולמה על ידי 😉. Matankic - שיחה 17:33, 23 בספטמבר 2022 (IDT)

נגד חמויישֶה - שיחה 13:13, 8 בנובמבר 2022 (IST)

בעד שלמה - שיחה 11:39, 31 בינואר 2023 (IST)

בעד לוגי ; שיחה 19:59, 5 בפברואר 2023 (IST)

בעד. SigTif

חמויישֶה - שיחה 12:15, 23 בפברואר 2023 (IST)

והגית בו אלף לילה ולילה

קובץ הסיפורים הקצרים, "סיפורי אלף לילה ולילה", המכונה גם "לילות ערב", מכיל רק כ-420 סיפורים, שחלק נכבד מהם לא חובר בידי ערבים. הקובץ, המזוהה עם התרבות הערבית, אמנם מכיל הרבה סיפורים, שמקורם במדינות ערביות מגוונות, אך עורכיו הערבים צירפו לו גם סיפורים, שמקורם בפרס, הודו, במזרח התיכון הקדם אסלאמי (תרבויות כמו בבל, אשור ושומר) ואפילו כ-25 סיפורים מהספרות היהודית. חלק מהאחרונים נושאים יהודי מובהק, כמו "מלאך המוות ומלך בני ישראל" או "מלך האי והיהודי הצדיק". יתרה מזאת, שניים מהסיפורים הכי מפורסמים בקובץ, "עלי באבא וארבעים השודדים" ו"הגנב מבגדד" ("אלאדין") הם מקבוצת הסיפורים, שנוספה לקובץ באירופה, אחרי שכבר ראה בה אור.

אומרים ישנה - שיחה 11:02, 9 בפברואר 2023 (IST)

קטע מוצלח. אבל לפרק סיפורי אלף לילה ולילה#סיפורים שמקורם יהודי חסרים מקורות. מיהם המלומדים פרלס (Perles) ושובן (Chauvin)? Tzafrir - שיחה 11:26, 9 בפברואר 2023 (IST)

הבעיה נפתרה. מתברר, שהמקור כן היה בערך. אלא שהוא קושר רק לכותרות הערך ולא לסעיף הרלוונטי אומרים ישנה - שיחה 12:53, 9 בפברואר 2023 (IST)

אנא ראו הערותי בדף השיחה של הערך. ההצעה על המקור היהודי לא מגובה מספיק במחקר המדעי ולא כדאי להשתמש במידע לא מוסמך לקטעי "הידעת". סיון ל - שיחה 13:53, 9 בפברואר 2023 (IST)

תודה על הביקורת הבונה. אני מבין שאין לך זמן לשכתב את הערך, ואני לא יכול להכריח אותך לעשות זאת. שאלתי היא האם הבעיה אך ורק עם הסעיף היהודי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:09, 9 בפברואר 2023 (IST)

נוסח ב' בעקבות הביקורת הפילולוגית

קובץ הסיפורים הקצרים, "סיפורי אלף לילה ולילה", המכונה גם "לילות ערב", מכיל רק כ-420 סיפורים, שרק חלקם חובר בידי ערבים. בקובץ המזוהה עם התרבות הערבית יש גם סיפורים רבים, שבמקור כתבו פרסים, הודים, בבלים, אשורים, שוּמֵרים, וכיוצא בזה. יתרה מזאת, שניים מהסיפורים הכי מפורסמים בקובץ, "עלי באבא וארבעים השודדים" ו"אלאדין ומנורת הקסמים" הם מקבוצת הסיפורים, שנוספה לקובץ באירופה, אחרי שכבר ראה בה אור במאה ה-18. בתחילת המאה ה-20 טענה קבוצת פילולוגים, כי 25 סיפורים מהקובץ, מקורם בספרות היהודית, והם עוסקים בנושאים יהודיים. לחלקם גם שמות יהודיים כמו "מלאך המוות ומלך בני ישראל" או "מלך האי והיהודי הצדיק".

אומרים ישנה - שיחה 17:44, 9 בפברואר 2023 (IST)

להגיד שהייתה פעם טענה כזו? זה כבר חלש. אם הטענה עצמה שגויה, אנחנו בפועל מפיצים טענה שגויה. אני מעדיף לדחות את הקטע עד לאחר בירור מעמד המידע בערך. כמוכן: יש אמנם רק כ־420 סיפורים, אך יש סיפורים שמתמשכים על פני יותר משני לילות. Tzafrir - שיחה 18:29, 9 בפברואר 2023 (IST)

סיפורים שמתמשכים על פני יותר מלילה נספרים כמספר הלילות עליהם הם מתמשכים, והם מחולקים לתת סיפור לכל לילה, שנספר הסיפור שלם, , שהקשר שלו לקודמו ולבא אחרו לא הכרחי. מדובר בקובץ סיפורים קצרים.

וכן, הנוסח הזה יותר חלש. אולי גם חלש מדי. אבל הוא לא מפיץ טענה שגויה. הטענה שיש דעת מיעוט כזו אינה שגויה. אומרים ישנה - שיחה 11:06, 10 בפברואר 2023 (IST)

נוסח ג' ממוקד במה שאנו כן בטוחים בו

קובץ הסיפורים הקצרים, "סיפורי אלף לילה ולילה", המכונה גם "לילות ערב", מכיל רק כ-420 סיפורים, שרק חלקם חובר בידי ערבים. בקובץ המזוהה עם התרבות הערבית יש גם סיפורים רבים, שבמקור כתבו פרסים, הודים, סינים, בבלים, אשורים, שוּמֵרים, ואולי גם יהודים. יתרה מזאת, שניים מהסיפורים הכי מפורסמים בקובץ, "עלי באבא וארבעים השודדים" ו"אלאדין ומנורת הקסמים" הם מקבוצת הסיפורים, שנוספה לקובץ באירופה בידי עורך צרפתי.

אומרים ישנה - שיחה 11:11, 10 בפברואר 2023 (IST)

אני מעריכה את הרצון להוסיף קטע "הידעת?" העוסק בחיבור החשוב הזה, אבל האם ייתכן שיש כאן ניסיון "להפחית" מערביותו? איזה טקסט קדום אינו שואב ממקורות אחרים? האם נגיד שהתנ"ך אינו יצירה יהודית כי הוא מזכיר את נחש הבריח, התנינים וכד'? ספציפית ביחס לנוסח ג' לעיל - גלנד, העורך הצרפתי, הוסיף סיפורים שלא נכללו בכתב היד של המעשיות וששמע ממקור אחר, בעיקר דרך עמיתו מספר הסיפורים חנא דיאב, ערבי מארוני מסוריה. גלנד לא המציא את הסיפורים האלה אבל כן הוסיף אותם לתרגום המונומנטלי שלו שקיבע את המעשיות הערביות כ"סיפורי אלף לילה ולילה" בתרבות המערב. (Marzolph, Ulrich, “Arabian Nights”, in: Encyclopaedia of Islam, THREE, Edited Kate Fleet, Gudrun Krämer, Denis Matringe, John Nawas, Devin J. Stewart. בעיקר סעיף 3.3Galland's translation) סיון ל - שיחה 11:17, 12 בפברואר 2023 (IST)

ראשית, לא חייב להיות קטע "הידעת?" על סיפורי אלף לילה ולילה בכל מחיר. אם מוצאים משהו מוצלח לספר על יצירת המופת הזו, מה טוב. אם לא, אז מוותרים. יש הרבה עניינים חשובים, שאין וגם לא יהיה עליהם קטע "הידעת?".

שנית, בעמוד הזה מוצגים הרבה רעיונות לקטעי "הידעת?". חלקם מאושרים בסוף הדיון וחלקם לא. אין ציפיה שכל הצעה תאושר.

שלישית, במקרה דווקא היה קטעי "הידעת?" על המקור הלא עברי של סיפור המבול. הויכוח היחיד עליו היה בעניין של תיארוך.

רביעית, אם עדיין נראה לך שהקטע לא מוצלח, זה בסדר גמור שתתנגדי לו. כל הדיון פה נועד לזה, שקטעים לא מוצלחים יפסלו. תודה על ההשקעה במחשבה על הקטע.

אומרים ישנה - שיחה 13:04, 12 בפברואר 2023 (IST)

@אומרים ישנה, תודה עבור התגובה השקולה והמפורטת, ובהזדמנות זו - תודה על תרומתך למיזם

. סיון ל - שיחה 14:39, 12 בפברואר 2023 (IST)

כדי לא ליצור מחטף

שבוע או שבועיים לפני שאמשוך את ההצעה, אני מציג את הנוסח הסופי שלה, שאותו אציב במדור הידעת של פורטל הספריה הלאומית. אותו פורטל סובל ממחסור קשה מאוד בקטעים, כך שגם הקטע החלש הזה יתאים שם. שם ואולי בעוד פורטל או שניים אם בכלל. מה שבטוח זה חלש מדי לדף הראשי. אני מודה לכל מי שנתן ביקורת ומצא את הבעיות בנוסחים הקודמים. תודה אומרים ישנה - שיחה 10:47, 19 בפברואר 2023 (IST)

בסיפור המסגרת של קובץ הסיפורים הקצרים "סיפורי אלף לילה ולילה", מסופר על אדם שבמשך אלף ואחד לילות, סיפר בכל לילה מעשיה חדשה, כאשר שאר הסיפורים בקובץ הם, כביכול, המעשיות שהוא סיפר. אולם הקובץ מכיל רק כ-420 סיפורים כאלו. כתבי יד עתיקים של הקובץ, שנמצאו בגניזה, מלמדים כי שמו של הקובץ ניתן לו, כשעוד היו בו אפילו פחות סיפורים קצרים, מכפי שיש בו כיום.

אומרים ישנה - שיחה 10:47, 19 בפברואר 2023 (IST)

בעד הקטע לפורטל. ביצעתי הגהה קלה. אני חושב שהקישור למספר 1000 הוא גם מאולץ וגם לא חשוב מספיק. חמויישֶה - שיחה 10:39, 20 בפברואר 2023 (IST)

סבבה. אפשר לארכב. הקטע כבר שם. 87.69.6.4 15:56, 8 במרץ 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:02, 8 במרץ 2023 (IST)

האדם הוויטרובי

האדם הוויטרובי, יצירתו האייקונית של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1490, עושה שימוש בפרופורציות ובסימטריה של גוף האדם, כסמל ליופי, לשלמות ולהרמוניה. מעבר לזאת, הרישום, שהוא מבולטי הרישומים מתקופת הרנסאנס, מציע גם פתרון לבעיה גיאומטרית עתיקה, תרבוע העיגול (בשנת 1882 הוכחה כבלתי אפשרית), בשימוש תנוחות גוף שונות, כאשר הטבור במרכז. למרות הייחוס ללאונרדו דה וינצ'י, הרעיון העומד בבסיס היצירה היה ידוע עוד קודם לכן, והועלה על כתב בידי האדריכל הרומי ויטרוביוס במאה ה-1 לפנה"ס, בספרו על אודות האדריכלות. דה וינצ'י, כמו גם אמנים אחרים בני זמנו שהושפעו מרעיונות רוח התקופה, ניסו לתאר את היחסים כפי שמשתקפים מכתביו של ויטרוביוס. היו אף שהקדימו בניסיונם את זה של דה וינצ'י, אך רישומיהם לא זכו לאותו הפרסום.

מתבסס על הערך Vitruvian Man, וכן סרטון של Ted-ed [6],‏ Matankic - שיחה 12:25, 3 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד. ובלי קשר לזה שאני בעד, אני מציע גם לשנות מעט את הנוסח של אחד המשפטים. במקום "הרישום, אולי החשוב והמזוהה ביותר עם תקופת הרנסאנס, מציע אף פתרון..." אני מציע "מעבר לזאת, הרישום, שהוא מבולטי הרישומים מתקופת הרנסנס, מציע גם פתרון..." תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:03, 3 באוקטובר 2022 (IDT)

שיניתי. Matankic - שיחה 14:15, 3 באוקטובר 2022 (IDT)

מי שירצה להרחיב על בעיית תרבוע המעגל, (בערך או בקטע הידעת נפרד) פורסם לא ממזמן מאמר בנושא ב quanta magazine, שמראה שניתן לפתור בעיה שכזאת [7]‏, Matankic - שיחה 20:06, 3 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד. SigTif

חמויישֶה - שיחה 12:50, 9 במרץ 2023 (IST)

"מעוז צור" הוא פיוט לפסח

אחד הפיוטים, שהכי מזוהים עם חג החנוכה, הוא מעוז צור. זאת למרות, שרק הבית החמישי שלו, שמתחיל במילים "יוונים נקבצו עלי...", עוסק בחג זה. הבית הראשון, שמכיל את המילים "חנוכת המזבח", הוא בית כללי. הוא לא עוסק במאורעות חנוכה, בין השאר משום שהוא אינו כתוב בזמן עבר. הבית השני של השיר, שמתחיל במילים "רעות שבעה נפשי", עוסק ביציאת מצרים. הבית השלישי עוסק בגלות בבל ובשיבת ציון, והבית הרביעי עוסק בנס פורים. יתרה מזאת, מקור הביטוי "מעוז צור ישועתי" הוא כנראה בפיוט שחר קמתי להודות, שנכתב לימי הסליחות.

אומרים ישנה - שיחה 21:35, 16 ביוני 2022 (IDT)

כמוכן: לפי הערך על השיר, מקור השם „מעוז צור ישועתי״ הוא כנראה בפיוט לימי הסליחות. Tzafrir - שיחה 22:59, 16 ביוני 2022 (IDT)

תודה. הוספתי את המידע. 2.53.181.244 14:36, 17 ביוני 2022 (IDT)

נגד לא מספיק מעניין. ואם יש מי שזה כן מעניין אותו, הוא כבר מכיר את כל הבתים וממילא יודע את זה. חמויישֶה - שיחה 11:01, 25 בינואר 2023 (IST)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד הימן האזרחי - שיחה 19:55, 30 בינואר 2023 (IST)

הכותרת לקטע לא נכונה, וגם הרעיון לא מרתק מספיק. התו המתחרה - שיחה 09:36, 31 בינואר 2023 (IST)

מסכים שאין פיה חידוש גדול, אך אולי יעזור להרחיב על הבית האחרון ש[אולי] אינו מקורי. בברכה בן-ימין - שיחה 17:51, 1 בפברואר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. יותר מתנגדים מתומכים. חמויישֶה - שיחה 10:38, 21 במרץ 2023 (IST)

היה קטע על כיוון התנועה בכבישים, קבלו על כיוון התנועה של מטוסים

בישראל, כיוון התנועה הוא בימין הכביש. לכן כיסא נהג האוטובוס ממוקם בשמאל הרכב, ודלתות הנוסעים בימינו. כך מרכז הכביש זמין לעיניי הנהג והמדרכה זמינה לנוסעים. באותו אופן, בבריטניה, שבה כיוון התנועה הוא בשמאל הכביש, כיסא הנהג בימין האוטובוס, והדלתות בשמאלו. בניגוד לאוטובוסים, במטוסי נוסעים יש שני כיסאות טייס, אחד מימין ואחד משמאל, וגם פרישת דלתות הנוסעים סימטרית בין שני צדדיו. למרות זאת, בכל העולם, למעט יוצאי דופן נדירים וזמניים, מטוסי נוסעים מתחברים אל "שרוולי" מסופי נמלי התעופה רק מדלתות שבצדם השמאלי של המטוסים. הדבר נובע מחוסר הסימטריה של גוף האדם. רוב האנשים ימנים, ולכן מקובל שהטייס הראשי יושב על כיסא הטייס השמאלי. כך לידו הימנית של הטייס יש גישה נוחה לרוב המכשור שבתא הטייס. כתוצאה מזה, קל לו יותר לכוון את המטוס למגע עם ה"שרוול", בקרבת פניו – בדופן שמאל של המטוס.

אומרים ישנה - שיחה 13:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

ראיתי על זה לא ממזמן בקברניט [8]

, חשבתי שזה יכול להיות נושא טוב להידעת.

בעד! Matankic - שיחה 13:26, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד.― מקף | T‏ 15:57, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד. כדאי לקצר מעט את הקטע. דג קטן - שיחה 21:26, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד, מצטרף לדברי דג קטן. התו המתחרה - שיחה 09:39, 31 בינואר 2023 (IST)

בעד הייתי מוחק את המילים "מחוסר הסימטריה של גוף האדם". וכן את "בניגוד לאוטובוסים". בברכה בן-ימין - שיחה 18:05, 1 בפברואר 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 14:52, 21 במרץ 2023 (IST)

עדכון ואימות קטעים קיימים

תגובה אחרונה: לפני שנה12 תגובות6 אנשים בשיחה

תיקון תבנית:הידעת? 24 במרץ - סדרה 2

לפי מריה קרולינה מאוסטריה, גם מריה קרולינה לא אמרה את המשפט שיוחס למרי אנטואנט, בניגוד לאמור בתבנית. דב ט. - שיחה 13:14, 23 ביולי 2019 (IDT)

הרבה אנשים מתכחשים לכישלנות שלהם. השאלה היא מה היו הסימוכין לטענה, שהיא כן אמרה את זה. צריך לחטט בדיון הישן. 77.126.128.250 10:33, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:48, 23 במרץ 2023 (IST)

תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1

תיקנתי את תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1 שכרגע בעמוד הראשי: לפי הניסוח ששם המשמר השוויצרי של קריית הוותיקאן הוא יחידה ששייכת לשווייץ (שווייץ מאבטחת). אולם לפי הערכים בנושא מדובר על יחידת שכירים. הם אמנם כולם בוגרי הצבא השוויצרי, אולם זה לא אומר שהם נשארים בשירות שווייץ לנצח. הניסוח שלי לא מוצלח במיוחד, ואם יש למישהו ניסוח עדיף: יבורך. Tzafrir - שיחה 13:52, 18 בנובמבר 2017 (IST)

לדעתי, זה טופל היטב כבר מזמן. לדעתי, אפשר לארכב את הסעיף הזה. תודה. 77.126.128.250 10:36, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 14:48, 23 במרץ 2023 (IST)

תבנית:הידעת? 6 בפברואר 2019

"בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר, שנייה שהיא 1/60 של הדקה". מהקטע הנל משתמע שעד למאה ה־16 לא השתמשו ביחידות זמן מדויקות יותר מדקה, שזה דבר לא נכון. בספרות חז"ל כבר מופיעה מידת הזמן "חלק (מידת זמן)". מיכאל.צבאן • שיחה • א' באדר א' ה'תשע"ט • 07:58, 6 בפברואר 2019 (IST)

אבל יחידת זמן זו לא שימשה בשעונים. בתקופת התלמוד היו במקרה הטוב שעונים ברמת דיוק של שעות (לפי w:History of timekeeping devices. אני רואה שבין השאר מדדו שם זמן גם בפינג’נים). אני לא רואה שום סיבה לתקן את הקטע. Tzafrir - שיחה 10:14, 6 בפברואר 2019 (IST)

מסכים אם צפריר. ברור שידעו שישנה יחידת זמן קטנה יותר מדקה, אבל השעונים שמדדו שניות הומצאו במאה ה-16. חמויישֶה - שיחה 11:57, 25 בפברואר 2019 (IST)

לדעתי, הביקורת מוצדקת וגם קלת טיפול. במקום המילה "נוצרה", יש לכתוב "החלה להימדד". זה הכול. 77.126.128.250 10:54, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

בעד הצעת האנונימי. דג קטן - שיחה 22:07, 15 בפברואר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:48, 23 במרץ 2023 (IST)

^ https://eol.jsc.nasa.gov/Tools/orbitTutorial.htm

[1] ttps://eol.jsc.nasa.gov/Tools/orbitTutorial.htm

[1]