ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון170

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שאלות בפיסיקה

1. לאלקטרון אין חיכוך ב"מסילה" שלו. אבל אלקטרונים אחרים כל הזמן מתקרבים אליו, זה בטח משפיע על מהירותו, כמו דחיפה בגלל הדחייה הרגעית.

2. למה ככל שאובייקט חומרי נע מהר יותר, כך הזמן בו הופך איטי יותר? או האם זה בגלל שהמסה גדלה ומסה גדולה גורמת לזמן להאט? ולמה אז? ואז גם בשמש הזמן יהיה איטי יותר מבָירח?

3. ככל שגוף צובר עקב מהירות גדלה - המסה, האם גם הנפח גודל? אם נאיץ אלקטרון לכמעט מהירות האור, אני אוכל לראות אותו? וראופה שנאמר שאלקטרון בקרינה רדיואקטיבית נע כמעט במהירות האור, אז למה לא נתקעים בי כדורי באולינג?!

4. בויקיפדיה כתוב ככה:"בתפיסת המדע את הזמן חל מהפך משמעותי ביותר עם פיתוח תורת היחסות על ידי אלברט איינשטיין. על פי תפיסת הזמן שלאחר המהפך, הזמן הוא יחסי, ומדידתו תלויה בצופה, באופן המעוגן בחוקי הפיזיקה." - מה לעזאזל הקשר לצופה?! ובלי פילוסופיה, הזמן לא תלוי בצופה מבחינת הפיזיקאים. אם אפשר לענות לפי המספור שיהיה ברור זה יהיה מצוין. השאלה הכי חשובה לי היא 2!! תודה רבה!

1. לא בטוח מה השאלה, קל וחומר מה התשובה.
2. מבחינת יחסות פרטית, הזמן לפי מערכת היחוס שלך הוא קבוע. לגבי תאוצות וכבידה עדיף שמישהו אחר יענה - אבל בעיקרון הזמן בשמש (כשאתה קבוע במרחק מסויים ממרכז השמש) עובר לאט יותר מכשאתה עומד על הירח, כי אתה בתאוצה\שדה כבידה חזק יותר.
3. הנפח לא גדל. בוודאי לא נפח של אלקטרון, שבמודל הסטנדרטי הוא נקודה, בכל מהירות יחסית.
4. המספרים שיקבל הצופה שונים, בהתאם למהירות היחסית ביניהם. צופה שנע מהר יחסית אליך יראה את הזמן עובר עליך לאט יותר ממה שעובר אצלו. מה זה "הזמן"? אתה מגדיר שעון וזמן יחסיים לפי תנועה של אור, כי זה מה שיש לך אבסולוטי - מהירות האור - וצופים במהירויות שונות מקבלים תוצאות שונות. באופן כללי הניסוח שם לדעתי קצת נסחף וטיפה פילוסופי.

--אלעזר - שיחה 05:39, 6 בינואר 2012 (IST)

קצת קשה ללמד נושאים כה גדולים בהודעה בפורום. יחסות זה דבר שצריך ללמוד באופן מסודר וקוונטים אפילו עוד יותר. לאלקטרון אין "מסילה" אלא יש אזור בו הוא יכול להימצא. וכמובן שאזור זה מושפע מאלקטרונים אחרים. ראה אורביטל (קצת קשה למי שאין לו רקע, אבל אפשר להבין פחות או יותר). לגבי שאלה 2 שלך: אין צורך במסה בכלל בשביל להסביר אפקט של טרנספורמציית לורנץ. אני יכול לקשר אותך להרצאה מוקלטת של הטכניון בנושא היחסות הפרטית. דורש הבנה של מכניקה ניוטונית מבית ספר. Corvus,(שיחה) 09:36, 6 בינואר 2012 (IST)

שלום, תודה על התשובות עד כה. זה שיש מריחה וסבירות למקום שלו לא משנה את זה שיש טבעת שרק בה הוא נמצא ועד כמה שידוע לי עדיין מדובר בגולה (יש לו מסת מנוחה!) עם סבירות להמצא במקומות שונים (ואני בספק אם פיסיקאים יכולים להבין/לתפוס משהו, ככל בני האדם). כך או כך (ופה אני ממשיך לאלעזר) התכוונתי שאלקטרון מאטום אחר במסלול חיצוני יכול להתקרב לאלקטרון ממסלול חיצוני של אטום אחר ולדחוף אותו בגלל הדחייה המגנטית. זה גם יכול לגרום להאטה שלו עם הם באים בכיוונים מנוגדים. פה אפשר לומר שאלקטרון גם מתנהג כמו גל ואז זה לא רלבנטי למרות שאז מה אפשר לומר על איבוך? אם בכלל (כי זה אותו תדר לא?!)

אחי, למה לדבר על פונקציות?! אם אני שואל אותך, איך איון של פוזיטרון ואלקטרון הופכים לאנרגיה, אתה תתן לי כמה אנרגיה נפלטת או שתסביר לי איך הם הופכים לאנרגיה? (ולא נראה לי שבפיזיקה, מבלי להזדקק למשהו כמו הסטרינגז אפשר להסביר חלקיק שהופך לאנרגיה אלא אם מקודם הוא היה משהו כמו גל. אגב, למה זה לא קורה בין אלקטרון לפרוטון?) פשוט תסביר, למה בכבידה גדולה יותר דעיכה של איזוטופ/מעברים בין רמות אנרגיה וכו'?! מה הקשר בכלל למערכות ייחוס שונות ולצופים. למה בכוכב מסיבי זה יהיה יותר איטי. אתה טועה אם אתה חושב (ואני אומר את זה גם בלי להיות פיזיקאי) שצריך מתמטיקה בשביל זה. 3+3=6 לא בגלל שזה מה שמראה את התרגיל וכך החלטנו אלא משום שזו המציאות! (ואפשר להסביר את זה גם במילים ע"י ספירה ונתינת שמות אבל חבל על הזמן והמקום). לגבי תאוצה ומסה - עדיין לא הבנתי, ידוע לנו שיש אלקטרונים שנעים במהירויות שקרובות למהירות האור (ראו בלינק במילה פה), איפה המשיכה שהוא מפעיל? הוא היה אמור למשוך חצי כדור ארץ שבת שלום :)

וודאי שהוא מושך חצי כדור ארץ. וגם את החצי השני. אבל בשביל להעריך מה גודלו של אותו כוח משיכה נזדקק לכילים מתמטיים. ונראה שגם במהירויות עצומות אלקטרון יוצר גרוויטציה יותר חלש מגרביטציה של כדור פינג-פונג. ראה מסת מנוחה. נכון שפיזיקאים לא מצליחים להבין לגמרי את המנגנונים התת-אטומיים. אבל אל תחשוב שפה בפורום נגיע לתגליות מדעיות חדשות. לגבי מתמטיקה- הלוואי שזה היה כמו שאתה אומר, אז אפשר היה להבין פיזיקה ללא שום חישוב. לא קורה במציאות.

איטס יור לאקי דיי! אנשים מבינים פיזיקה בלי שום קשר למתמטיקה. אתה מוכיח ומחשב כמויות (אנרגיה/מהירות וכו') בעזרתה - אבל אתה לא *מבין* בעזרתה! אני מבין מה זה מעגל בלי שום פונקציה למשל. את הכבידה אני חש ואין לזה שום קשר למתמטיקה. את מהות האלקטרון אתה לא תבין כי יתנו לך איזו פונקציה.Meni111 - שיחה 10:55, 6 בינואר 2012 (IST)

אלקטרון לא נע בטבעת(!). באופן כללי תנועה של אלקטרון הוא לא "חרוז על טבעת". ישנה הסתברות למצוא אלקטרון באזור מסוים. ואזור זה וצפיפות ההסתברות מושפע כמובן מאלקטרונים אחרים (לא משהו חדש במיוחד). זה מסביר תגובות כימיות ותכונות רבות של חומרים. וכמו שהבנת נכון, אלקטרונים בקליפה החיצונית הם אלו שאחראים על "תיקשרות" עם אטומים אחרים (ראה קשר קוולנטי). תחתום בסוף ההודעה אגב. Corvus,(שיחה) 10:38, 6 בינואר 2012 (IST)

בסדר לא טבעת, משהו יותר מורכב, עדיין, מה שחשוב פה זה שמריחה היא הסיכויים למצוא *אותו* שם, ולא הוא! מושפע איך זו השאלה, אני מחפש השפעה על המהירות תנועה שלו, לא זה שהוא יכול לבגוד בגרעין שלו ולחפש גרעינות יותר שוות.Meni111 - שיחה 10:55, 6 בינואר 2012 (IST)

אני מבין את החוסר רצון להיכנס למתמטיקה ומזדהה איתו לגמרי. אבל אולי אינטואיטיבית אתה יכול להבין מהוא כוח משיכה ופוטנציאל, אבל לא תבין כלל את בעיית קפלר (אל תקרא באמת את כל הערך. לא נועד לבני אדם נורמליים) בלי איזשהו כלי מתמטי. למה שנקבל אליפסות, מעגלים ופרבולות? כי זה הפתרונות של המשוואה. בלי מתמטיקה פשוט אין דרך להבין את התהליך. לגבי אלקטרון- אל תנסה למדיין לעצמך גולה שעושה סיבובים מסביב לגרעין. זה מודל מיושן שפשוט לא מצליח להסביר את מנגנון ומתאים רק כמודל ראשוני שמלמדים בבית ספר. עקרון האי-ודאות הוא שזה ששולט כאן. לשאלה "האם תנע של אלקטרון מושפע ממיקום של אלקטרונים סביבו" אני אגיד שכן. כמו שכבר אמרת לבד- אלקטרון יוצר שדה וכל אלקטרון מושפע מפוטנציאל של אלקטרון אחר לידו, גם אם הוא בא מאטום שכן. Corvus,(שיחה) 11:12, 6 בינואר 2012 (IST)

תודה :-)

יש לך הבנה לקויה של מה זה מתמטיקה. להבין מה זה כבידה זה לא פחות מתמטיקה מאשר לדעת איך לחשב אותה. דניאל • תרמו ערך 18:03, 6 בינואר 2012 (IST)

לא הבנתי מה אתה אומר. להבין מהי כבידה אין לזה שום דבר עם מתמטיקה. כל אחד *מרגיש* את המשיכה למטה ויכול להבין שזה נכון לגבי כל גוף - הנה כרגע הסברתי.

האם יש עוד אוניברסיטה חוץ מהאונ' הפתוחה המאפשרת גמישות בזמני הלימוד?

האם יש עוד אונ' חוץ מהאונ' הפתוחה המאפשרת ללמוד ללא לחצים, למשל הטכניון או האונ' העברית, אני מעוניין ללמוד לתואר מדעי, אך מתעניין אם יש עוד מוסד חוץ מהאונ' הפתוחה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא בארץ, מלבד תוכניות מיוחדות המיועדות לקהלים ספציפיים. דוגמא כזו היא תוכנית רוטשילד במכון וייצמן, המקנה תואר שני בהוראת מדעים, למורים שנבחרו כמתאימים. בנצי - שיחה 23:19, 7 בינואר 2012 (IST)

לא יודע עם גמישות, אבל מכללת דרבי איפשרה פעם ללמוד בערבים. אני לא סגור על הפרטים,אבלהיו לזה פרסומות בטלוויזיה.בלנק - שיחה 00:12, 9 בינואר 2012 (IST)

יחי ההבדל הקטן. בנצי - שיחה 21:13, 11 בינואר 2012 (IST)

כמה שניסיתי להבין איך מעבירים שבר פשוט לשבר עשרוני, לא הצלחתי להבין עד עתה.

אני מנסה להבין איך מעבירים שבר פשוט לשבר עשרוני, מי יכול ללמד אותי אותי את השיטה בקצרה ובפשטות?

ראה b:חשבון/שברים/המרה של שברים פשוטים ועשרונים. שדדשכ • שיחה • י"א בטבת ה'תשע"ב • 13:26, 6 בינואר 2012 (IST)

הקישור מכיל שיטה רק עבור שברים קלים יחסית (עם מונים שאפשר להגיע איתם לחזקות של 10). עבור שבר כלשהו, מבצעים חילוק ארוך. לפי עיקרון שובך היונים מובטח לנו שאם לא נגיע לביטוי עשרוני סופי נגיע לשבר עשרוני עם זנב מחזורי אינסופי. ראה עוד במספר רציונלי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:54, 6 בינואר 2012 (IST)

הוספתי הוכחה ואלגוריתם להצגת מספר רציונלי כשבר עשרוני מחזורי באמצעות חילוק אוקלידי, וניתן למצוא אותם כאן (בערך שבר מחזורי). הדוגמה שם צריכה להבהיר את העיקרון. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:27, 6 בינואר 2012 (IST)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לוקחים מחשבון (ככל שהוא פשוט, זה יותר טוב. מחשבונים מתוחכמים מדי עלולים להשאיר את זה כשבר פשוט), מכניסים את המונה, לוחצים על הכפתור שמסמן חילוק, מכניסים תא המכנה, ולוחצים על הכפתור של בקשת התוצאה, ומקבלים את התשובה. eman • שיחה • ♥ 02:32, 7 בינואר 2012 (IST)

אם לא התכוונת להלוצץ, אז תודה. ואם התכוונת להתלוצץ, חבל. אני רציתי לדעת את הטכניקה ולא לבצע את זה עם מחשבון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Egyptian Television before 1968

The german TV documentary "Sechs Tage Krieg" (Six Days of War) reports a quite strange fact about the history of television in Israel: Before 1968, the israelis watched egyptian television, which regularly broadcasted in hebrew, in order to attract the israeli viewer. I prepare a list about the indroduction of television worldwide for the german WP, does anyone know an english article available online about that topic? --Antemister - שיחה 15:27, 6 בינואר 2012 (IST)

AS far as I remember there was no an Egiptian(or other neighbor country) Hebrew television broadcasting. It is true that people in Israel used to see Arab Television but it was in Arabic. One might confused with the Hebrew radio broadcasting from Egipt see [1] . שנילי - שיחה 17:03, 6 בינואר 2012 (IST)

see also קול הרע"ם מקהיר שנילי - שיחה 17:03, 6 בינואר 2012 (IST)

האם קיים סימון מתמטי לזה

אני רוצה להגדיר פעולה של אינטגרל כפול לפי אותו משנה (כמו "תגיים" סימן לנגררת שניה). האם מותר לכתוב $\iint f(x)d^{2}x$? 109.67.212.7 16:39, 6 בינואר 2012 (IST)

המשתנה באינטגרל הוא משתנה קשור, לכן ביצוע אינטגרציה פעמיים אפשר לרשום כך: $\int _{t_{0}}^{t}dx\int _{x_{0}}^{x}dyf(y)$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:53, 6 בינואר 2012 (IST)

וכשתממש את הרצון להגדיר את הפעולה הזו, מה תהיה ההגדרה? אינטגרל לפי שני משתנים מסמנים $\ \iint f(x,y)dxdy$. עוזי ו. - שיחה 18:57, 7 בינואר 2012 (IST)

רק לפי משתנה יחדי. פשוט אינטגרל פעמיים (כמו נגזרת שניה רק הפוך).109.67.212.7 19:03, 7 בינואר 2012 (IST)

הספק של גל מתקדם

שאלה פשוטה: מהו ההספק של $z(x,t)=Acos(kx-\omega t)$? 109.67.212.7 19:43, 6 בינואר 2012 (IST)

אין לזה תשובה. זה תלוי מהו הגל מבחינה פיזיקלית (כלומר מה זה A), ומה הנוסחה שקושרת את האנרגיה הזה לגודל הפיזיקלי. וגם אז זה יהיה הספק ליחידת שטח. ראה וקטור פוינטינג. eman • שיחה • ♥ 02:30, 7 בינואר 2012 (IST)

מוזר מאוד מה שאתה אומר. השאלה הייתה במקור: כמה אנרגיה ליחידת זמן צריך להשקיע על מנת לקבל את התבנית: $Acos(kx-\omega t)+Bcos(kx-\omega t+\phi )$?, וזאת שאלה שנשאלה על ידי פיזיקאי מומחה באופטיקה. כנראה שאפשר להשתמש בנתוני השאלה (A,B וכדו') ואני יכול להניח שזהו גל מכני במיתר. 109.67.212.7 10:55, 7 בינואר 2012 (IST)

אין צורך להדגיש שהשאלה נשאלה ע"י פיזיקאי - היא לגיטימית גם ככה. לגופו של עניין, שים לב למה שהשיב לך קודמי, ואשתדל להבהיר זאת: גל הוא הפרעה מחזורית בזמן ובמקום בגודל פיזיקלי כלשהו (מיוצג כאן ע"י z (ולא ע"י A, שהוא ערכו המירבי של z ביחס למצב שיווי-המשקל - ראה משרעת)). לפי המשתנה x, מדובר בגל חד-ממדי (ולכן גם אין זה הספק ליחידת שטח), וגל מכני במיתר הוא דוגמא טובה לגל כזה. אבל יתכנו בו שתי תנודות גליות אפשריות: תנודה אורכית (למשל, שינויים מחזוריים בצפיפות המיתר) ותנודה רוחבית (שינויי מיקום בניצב לכיוון התקדמות הגל (x)). לכן, כדי להשיב, חשוב לדעת מה מייצג הגודל z, מבחינה פיזיקלית. בנצי - שיחה 20:08, 7 בינואר 2012 (IST)

אני מבין שיש בעיה, אבל זה שעורי בית להגשה וכנראה שהם כן פתירים. לא אמרו לי כלום על אופי הגל. השאלה נראית פשוט ככה:

א. כמה אנרגיה ליחידת זמן צריך להשקיע על מנת לקבל את התבנית $Acos(kx-\omega t)+Bcos(kx-\omega t+\phi )$?

ב. בדקו והסבירו את תשובתכם במקרה A=B, $\phi =\pi$. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עדכון

דיברתי עם מתרגל בקשר לשאלה הזאת. הוא אמר שזה אינטגרל על פני זמן מחזור חלקי אורך זמן המחזור ואמור לצאת אמפליטודה בריבוע. מישהו יודע על מה מדובר? 109.67.212.7 16:13, 8 בינואר 2012 (IST)

מה שהוא אומר יהיה קשור להספק הממוצע. שוב, תשווה למה שכתוב בוקטור פוינטינג. גם שם זה קשור לאמפליטודה בריבוע (בגלל שהאמפליטודה של השדה החשמלי והמגנטי תלויות אחת בשניה). אבל בשביל לחשב מזה את ההספק צריך לדעת מה התכונה הפיזיקלית שהאמפליטודה מייצגת, ואיזה חוק פיזיקלי קושר אותה לאנרגיה. eman • שיחה • ♥ 23:35, 8 בינואר 2012 (IST)

אני לא ממש מבין למה לקשר פה קרינה. אף אחד בשום מקום לא דיבר לא על שדות ולא על קיטובים וכדו'. לפי צורת הגל ניתן להבין שמדובר בגל במיתר, לא? כנראה שהספק ממוצע בזמן זה לא מה שצריך. השאלה נראית קלה, אבל מסתבר שאף אחד כנראה לא יודע לחשב הספק של גלים. להמציא לבד נוסחאות זה לא לעניין. למה ערך מוחלט? הבדל בין חיובי לשלילי יכול להיות קריטי. אתה קובע שהספק של גל ושל ערך מחולט של הגל זה אותו דבר? כלומר: $P[Acos(kx-\omega t)]+P[Bcos(kx-\omega t+\phi )]=P[|Acos(kx-\omega t)|]+P[|Bcos(kx-\omega t+\phi )|]$. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא מתאים כמו שניתן לראות בסעיף ב' (באמורים לקבל הספק אפס כשיש הפרש פאזה פאי). מצאתי איזו נוסחה קצת לא ידוע: $p(t)={\frac {T_{0}k}{\omega }}({\frac {\partial \psi }{\partial t}})^{2}$ כאשר T0 זה מתיחות של המיתר. וזה פרמטר שלא נתנו לי בשאלה. 79.180.207.83 16:44, 9 בינואר 2012 (IST)

לגבי ערך מחולט התייחסתי לבנצי. 79.180.207.83 16:55, 9 בינואר 2012 (IST)

כמה הערות: א. תשובתי האחרונה, בדף השיחה שלי, התייחסה לביטוי הראשון לעיל, המורכב מאיבר אחד, אבל העקרון דומה גם לגבי סכום. ב. בחלק מהמחזור, השטח הכלוא בין גרף הפונקציה לבין ציר הזמן הוא חיובי, ובחלקה האחר - הוא שלילי. באינטגרציה מסוג זה, אתה מחשב בעצם 'שטח', ולכן יש צורך בערך מוחלט, או להשתמש בטריקים (ראה טיפ בדף השיחה שלי). ג. לגבי הביטוי המורכב משני איברים: זוהי בעצם, סופרפוזיציה בין שני גלים. שימוש בזהויות טריגונומטריות מתאימות יכולות לפשט את הסכום. ד. לגבי המקרה הפרטי שציינת, אין ממש צורך בחישוב (אם כי נתבקשת לקבל זאת מתוצאה כללית יותר): משרעות שני הגלים שוות לפי הנתונים שסיפקת, וביניהם הפרש מופע של חצי מחזור. ההספק הרגעי של שני גלים כאלה הוא 0. בנצי - שיחה 19:20, 9 בינואר 2012 (IST)

האם החוף של מצוקי דרגות (חוף השאנטי) הוא לפני או אחרי המחסום הצבאי לבאים לדרום מכיוון יריחו?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תחנה צפונית למחסום- כלומר, אם אתה בא מכיוון צומת אלמוג, 'לפני' המחסום. אוריה אורן - שיחה 01:12, 14 בינואר 2012 (IST)

יש רופא בקהל?

פעם היה קיים המושג "שבץ לב". חיפשתי בארכיון העיתונות היהודית ומצאתי 112 מופעים לביטוי (ואני מאמין כי יש מופעים רבים אחרים שלא עלו בגורל). מה המונח המקביל היום?אודי - שיחה 23:16, 6 בינואר 2012 (IST)

Ivrit דום לב (Cardiac arrest, heart failure) Nachum - שיחה 13:59, 7 בינואר 2012 (IST)

לצערי, זה לא נכון. "שבץ לב" הוא אוטם שריר הלב כמו ש"שבץ מוחי" הוא אוטם מוחי. דר' --וידנפלד - שיחה 20:00, 7 בינואר 2012 (IST)

צמח בר לזיהוי

מהו הצמח המופיע במרכז התמונה? Gil mo - שיחה 01:26, 7 בינואר 2012 (IST)

נראה כמו חלמית ממין כלשהו, סביר להניח שזו חלמית מצויה. Easy n - שיחה 00:02, 8 בינואר 2012 (IST)

תודה, והאם היא אכילה (בסלט או מבושלת)?Gil mo - שיחה 00:25, 8 בינואר 2012 (IST)

חלמית מצויה היא החובייזה שאכלו בירושלים בזמן המצור במלחמת העצמאות. לא ניסיתי, אבל אומרים שהעלים מתאימים להכנה כמו עלי תרד. גם הפירות - ה"לחמניות" הקטנות - אכילים. כמובן, חשוב לוודא שזו אכן חלמית ולא משהו אחר.ראה כאן שלומית קדם - שיחה 18:46, 8 בינואר 2012 (IST)

מעבר אור בפלזמה, דיספרסיה

שתי שאלות: אחת תאורטית ואחת חישובית (פתורה, רק לוודא שאני מבין עקרונית).

1) אם נתון לי יחס נפיצה לא לינארי ואני רוצה לחשב מהירות פאזה, האם אני צריך לעשות $v={\frac {\partial \omega }{\partial k}}$?

2) האם יתכן שאני אקבל מהירות אור בחומר גבוהה ממהירות האור בריק, אם החומר הוא במצב פלזמה? 109.67.212.7 11:03, 7 בינואר 2012 (IST)

לגבי השאלה ה-1: נכון.

לגבי השאלה ה-2: עיין במהירות מופע ובמהירות חבורה. בנצי - שיחה 21:20, 7 בינואר 2012 (IST)

לגבי 1. בעקבות משא שקריאה מרתק( רציני) מצאתי שבערך האנגלי Faster-than-light משתמשים בנוסחה $v_{\mathrm {p} }={\frac {\omega }{k}}$ (ולא עם נגזרות!). אז לפי מה יודעים מתי משתמים בגזירה לפי K ומתי חילוק בK? 109.67.212.7 22:02, 7 בינואר 2012 (IST)

חלק מהמילים שלך לא ברורות: "בעקבות" מה ?. לשאלתך, זה תלוי בתווך: בתווך לינארי התלות בין מהירות המופע לבין אורך הגל (המיוצג ע"י מספר הגל, k) היא לינארית, כשם התווך, ולכן היחס ביניהם קבוע, כמצויין במהירות חבורה. הנגזרת נחוצה במקרים בהם מדובר במשתנה תלוי רציף, עם תלות לא-לינארית. תווך לא-לינארי הוא מקרה כזה, ותכונה זו שלו היא המאפשרת נפיצה. מקווה שעתה ברור יותר. בנצי - שיחה 22:31, 7 בינואר 2012 (IST)

איך הרפרש של הדפדפן לא מביא גם חלקים מהרפרש הקודם?

מה המנגנון ? בכבוד מים נושפים

כל פעם שאתה טוען מחדש את הדף, מנגנונים דינאמיים ששתולים בו פועלים, ומביאים מידע רנדומאלי חדש (כזה שאינו סטטי, לפחות לא לאותו זמן נתון). ולכן אותו מידע שראית נאבד. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לנסות ללחוץ Back.. אם זה עזר. בברכה.

תודה

מועדי ב' ומבחנים

האם על פי תקנון משרד החינוך, רשאי מורה לקיים מועד באותו יום שבו מתקיים מועד א' של מבחן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלתך לא ברורה. שני המועדים באותו יום ? אם כן, זה לא רק לא בר-ביצוע, אלא גם לא יעיל מבחינה לימודית. בנצי - שיחה 18:34, 7 בינואר 2012 (IST)

שיחזור + קיצורי דרך

שתי שאלות:

• בהמשך לשאלה קודמת (ויקיפדיה:הכה את המומחה#כניסה לא מוצלחת לרשת דרך אקספלורר): איך משחזרים את מערכת ההפעלה לתאריך קודם, בצורה בטוחה ככל האפשר ?
• איך יוצרים קיצור דרך לדפדפן של גוגל או של יאהו, על המסך ? תודה, שבוע טוב, בנצי - שיחה 18:48, 7 בינואר 2012 (IST)

לגבי ב', אם יש לך קיצור דרך אל הגוגל כרום או לבראוסרפלוס דרך תפריט ה"start" אתה יכול ללחוץ עליו עם המקש הימני של העכבר , ואז להעתיק ולהדביק, כמו בכל קובץ. אם אין לך, אז תחפש "google chrome" בחיפוש של וינדואוז ותיצור קיצור דרך כאמור. כל זה בהנחה שהדפדפנים כבר מותקנים על המחשב שלך. בלנק - שיחה 19:10, 7 בינואר 2012 (IST)

• תודה. אני כבר רואה שהיתה לי טעות אחת: יש צורך בהתקנה מלאה של הדפדפן לפני יצירת קיצור דרך, ואין די בחלון פתוח של דפדפן (מראית עין מטעה).
• ואם כבר, אשמח לקבל חוו"ד השוואתיות בין Explorer, Chrome, FireFox וזה של Yahoo.
• האם כלי העריכה של קו תחתי נעלם משורת כלי העריכה ? בנצי - שיחה 19:49, 7 בינואר 2012 (IST)

למיטב זכרוני הוא אף פעם לא היה שם אבל אתה תמיד יכול לעשות <u> קו תחתון</u> ולקבל קו תחתון. בלנק - שיחה

חיפוש משתמש לפי תמונה

המופיעה, או לפחות, שהופיעה, בדף המשתמש שלו. תמונה זו עוררה בי עניין מיוחד, בשל יופיה האמנותי, כמו גם יופיה הפנימי - היא מקרינה אוירה כפרית או עירונית מוקדמת שמאוד מדברת אליי. להלן התמונה (הכיתוב הוא שלי). שכחתי לתעד את מקורה אז, לפחות הויקיפדי, למרות שרציתי מאוד להתחקות אחרי פרטיה: האמן, מקור ההשראה, סגנון וכיוב'. הגיע הזמן. שבוע טוב,

בנצי - שיחה 20:46, 7 בינואר 2012 (IST)

ראה כאן. Shannen - שיחה 08:50, 8 בינואר 2012 (IST)

רוב תודות. מעניין איך עלית על התמונה ועל הופעתה באתר הנ"ל ? אני משער שכבר ראית אותה קודם. אפנה לציירת, יעל צדיק, לפרטים שמעניינים אותי, ובעיקר, על מקור ההשראה של התמונה הספציפית הזאת. אינני קורא צרפתית, אבל אם היבנתי נכון מהפרטים בדף שצירפת, התקיימה תערוכה בראשל"צ שהסתיימה בנובמבר (האחרון ?). שבוע טוב לך, בנצי - שיחה 10:39, 8 בינואר 2012 (IST)

הציור באמת נפלא, אך חשוב לשמור על זכויות הציירת. כרגע הציור נמצא בוויקישיתוף תחת רישיון חופשי ויש להסירו משם. ליאור ޖޭ • י"ג בטבת ה'תשע"ב • 11:03, 8 בינואר 2012 (IST)

לא ראיתי אותה מעולם לפני כן. אבל גוגל ראה...Shannen - שיחה 11:51, 8 בינואר 2012 (IST)

איך מבצעים חיפוש על תמונה בגוגל ? אני מכיר רק את אופציית המלל (הקלדת טסקט). יש אפשרות להזין תמונה או אובייקט דומה ? בנצי - שיחה 13:37, 8 בינואר 2012 (IST)

GOOGLE GOGGLES. שנילי - שיחה 15:24, 8 בינואר 2012 (IST)

הולכים לgoogle images ומקישים על הצלמית של המצלמה בצד ימן של שורת החיפוש ומשם כבר תבין. Shannen - שיחה 16:12, 8 בינואר 2012 (IST)

קצת תמיהה וכמה שאלות נלוות

העליתי לעיל, שאלה בה ניסיתי לחפש משתמש שבדף המשתמש שלו הופיעה תמונה נהדרת. את המשתמש לא מצאתי, אבל בעזרתו של Shannen מצאתי את מקור התמונה (למי שמתעניין: מדובר בסמטא בעיירה הציורית והתיירותית סידי בו סעיד ליד תוניס בירת תוניסיה), וגם יצרתי קשר עם הציירת. גיליתי כמה נקודות הצטלבות. לצערי, נטען שהתמונה הוכנסה לויקישיתוף שלא תחת הרשאה מתאימה, והיא הוסרה משם ע"י Polarlys, והיא כמובן, לא מופיעה יותר בשום מקום בו היא הופיעה קודם (כמה חבל). שאלותיי הן: א. כיצד היא הופיעה במאגר של ויקישיתוף מלכתחילה, ללא הרשאה ? ב. עובדה זו הגיעה לידיעתו של Polarlys בדרך 'כלשהי'. איך יודעים על תמונה המופיעה במאגר שם שהיא איננה תחת הרשאה ? ג. איך פונים למפעיל כזה בעניינים מסוג זה ? תודה, בנצי - שיחה 19:58, 10 בינואר 2012 (IST)

חשבון מודולארי

האם המשפט הבא נכון?
$(a*b)^{x}mody=(a^{x}mody*b^{x}mody)mody$ ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן כי $(kn+a)(mn+b)=(kmn+kb+ma)n+ab\equiv ab{\pmod {n}}$. דניאל • תרמו ערך 23:24, 7 בינואר 2012 (IST)

כמובן שזה נכון בתנאי שכל המשתנים כאן הם מספרים טבעיים. אגב, לדעתי זה נכון מכיוון שזה נכון גם לא מודולו y. אם $c=d$ ברור שגם $c=d{\pmod {y}}$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:52, 8 בינואר 2012 (IST)

והנה ניסוח המשוואה בקוד לטך אלגנטי יותר: $(a\cdot b)^{x}{\pmod {y}}=(a^{x}{\pmod {y}}\cdot b^{x}{\pmod {y}}){\pmod {y}}$ על ידי הקוד הבא: <math>(a\cdot b)^x \pmod{y} = (a^x \pmod{y} \cdot b^x \pmod{y}) \pmod{y}</math>. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:52, 8 בינואר 2012 (IST)

זיהוי כלי נגינה

בשיר הבא (I will follow him) יש כלי נגינה מסוים (נורא מזכיר לי כינור סיני). זה מופיע בפרק הזמן 1:09 עד קצת אחרי. האם המומחה יכול לתת לי את השם המדוייק של כלי זה? תודה.

אם את/ה מתכוון/ת לביצוע של פגי לי המופיע בתחילת הרשימה ביו-טיוב, והכוונה לסקציית כלי הקשת - נראה לי שמדובר בכינורות רגילים. כלי הקשת מנגנים בסולם פנטטוני ולכן אולי נדמה לך שמדובר בכינור סיני. Gil mo - שיחה 15:19, 8 בינואר 2012 (IST)

בטעות לא שמתי את הקישור לשיר של פגי ביו-טיוב. יש שם לשלב הזה בסולם הפנטטוני?

השאלה לא מובנת, מה הכוונה ב"השלב הזה"? Gil mo - שיחה 17:05, 8 בינואר 2012 (IST)

השלב\הרמה הצלילית הזו? (אולי מבחינת גובה צליל) (במידה ויש לזה שם בכלל).

עדיין לא מובן. אנא נסה/י להביע באופן כללי יותר לאן את/ה חותר/ת. המונחים בהם את/ה משתמש/ת אינם בשימוש במוסיקה. Gil mo - שיחה 18:37, 8 בינואר 2012 (IST)

אם ארצה לנגן בצליל ה"סיני" כביכול הזה, איך אעשה זאת?

פשוט נגנ/י את אותם צלילים מהסולם הפנטטוני. גוון הצליל לא משתנה מכך כמובן, והתחושה ה'סינית' מגיעה מהסולם. Gil mo - שיחה 14:42, 9 בינואר 2012 (IST)

למה אין מושבים בערבה המערבית?

יש כמה מושבים אחדים וקטנים-מאד (30-50 תושב) קצת למטה מיישובי עוטף עזה ועל הגבול עם מצרים. אמנם, מערבה יותר מיישובי דרום ים המלח, ועד אילת, אין כמעט שום מושב בכלל, רק אדמה שרק מחכה שיבנו עליה. למה דווקא כל המושבים בנויים על הגבול עם ירדן?, למה אין ריכוזי מושבים למשל על הגבול עם מצרים, או במרכז הערבה ממש? תודה.

לבנות ישוב זה קצת יותר מורכב מלקחת אדמה ולבנות עליה - אם לא יהיו מקורות תעסוקה סבירים, אנשים לא יגורו שם. בערבה יש אקלים, קרקע ומים מתאימים לגידולים חקלאיים, וזה היה המנוף להתישבות שם.

חוץ מזה, חלקים גדולים של הנגב הם שטחי אימונים של צה"ל, ושמורות טבע.יואלפ - שיחה 08:41, 9 בינואר 2012 (IST)

חבל הארץ שאליו אתה מתייחס, הוא ככל הנראה לא 'הערבה המערבית' אלא 'הנגב'. האיזור הוא סלעי יותר ולכן פחות נוח להתיישבות אדם מודרנית. מעבר לזה, היעדר דרכים ראשיות מקשה על פיתוח יישובים שם, וכמו שכבר אמרו- רוב השטח הוא שמורות טבע ושטחי אש של צה"ל. אוריה אורן - שיחה 01:09, 14 בינואר 2012 (IST)

שאלה של מספרים

שאלות על צפיפות של מספרים:

1) אני לוקח באופן אקראי לגמרי מספר ממשי בין 1 ל100. מה ההסתברות שהוא רציונלי?

2) מי אמר שהמספרים רציפים? אז בין כל שני ממשיים יש עוד ממשי. מי קבע שזה "רציפות"? איך זה שמותר לי לצייר קו רציף לפונקציה y=x? 109.67.212.7 16:36, 8 בינואר 2012 (IST)

תשובות:

1. ההסתברות היא אפס, שכן מידת לבג של המספרים הרציונלים היא אפס. כמובן שמניחים כאן התפלגות אחידה (או במקרה הרציף צפיפות הסתברות אחידה).
2. זה שבין כל שני מספרים ממשיים יש מספר ממשי זו לא שלמות, אלא צפיפות (תכונה זו מתקיימת גם למספרים רציונלים). ריכרד דדקינד וגאורג קנטור בנו את המספרים הממשיים באופן מפורש (למשל: חתכי דדקינד) והראו שלכל סדרת קושי ב-$\mathbb {R}$ יש גבול ב-$\mathbb {R}$. למרחב טופולוגי המקיים תכונה זו קוראים "מרחב מטרי שלם" (שדה המספרים הממשיים הוא מרחב טופולוגי עם הטופולוגיה המושרית מהמטריקה שהיא $d(x_{1},x_{2})=|x_{1}-x_{2}|$. רציפות היא תכונה של פונקציה, וניתן להראות שעבור הפונקציה y=x אפשר להתקרב קרוב כרצוננו לכל מספר, כלומר: הפונקציה לא "קופצת" באמצע (שכן אז עבור מרחק מסוים, לא היינו קרובים לנקודה קרוב כרצוננו). ראה גם: שדה המספרים הממשיים, גבול (מתמטיקה), גבול של פונקציה, פונקציה רציפה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:16, 8 בינואר 2012 (IST)

מרחיב על מת'נייט:

1. כפי שמת'נייט אמר ההסתברות היא אפס. אינטואטיבית זה כי יש "הרבה יותר" אי-רציונליים מרציונליים. ההוכחה לכך היא האלכסון של קנטור.
2. כפי שמת'נייט אמר, המספרים הממשיים מוגדרים באופן כזה שלא יהיו בהם חורים. דניאל • תרמו ערך 19:14, 8 בינואר 2012 (IST)

כינור ברברי?

יש כינור שמשתמשים בו הברברים של מרוקו ואלג'יר והוא כלי ששונה מאד מורפולוגית מכינור רגיל ומנגנים בו עם קשת מסויימת. זה נראה אפריקאי קצת. איך זה נקרא? תודה.

רבאב? הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 23:14, 8 בינואר 2012 (IST)

מה הבעייה בתעלת הימים?

חסר מים בים המלח - הזרמתי לו מים; מהן הבעיות החמורות שהירוקים מדברים עליהם? איזה בעייה תיגרם בעקבות שפיכת מים לים ההולך ומתייבש?

תגובת שיקוע. Keleti - שיחה 19:22, 8 בינואר 2012 (IST)

איך מחשבים שבר במחשבון רגיל?

סליחה על הנבערות שאני מציג כאן, אך אני לא יודע איך מחשבים מספר מעורב במחשבון. זאת אומרת אם אני רוצה לחשב 17 וחצי, כפול 12 ושני שליש. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עליך להשתמש בכלל האלגבראי - חוק הפילוג באופן מעשי חשב 17+1/2 = 17.5 והכנס לזכרון, חשב 2/3=0.666667 חבר לתוצאה 12 = 12.66667 והכפל בזיכרון. שנילי - שיחה 22:56, 8 בינואר 2012 (IST)

לצערי כמעט לא הבנתי כלום... (ככה זה שמדבר אליך מישהו עם ידע מתקדם במתמטיקה ואתה ברמה מאוד נמוכה שם...) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ידע מתקדם, עזוב את תחילת התשובה, עבוד לפי איך שהסברתי. אבל שים לב שמחשבונים "אינם יודעים" לעבוד עם שבר מעורב, עליך להפוך שבר כזה לשבר עשרוני וזו הדרך שהצעתי לך. והתוצאה תהיה אף היא שבר עשרוני. שנילי - שיחה 07:02, 9 בינואר 2012 (IST)

אגב, מחשבוני קאסיו מסדרת FX (הסדרה הנפוצה) יודעים לעבוד עם שברים מעורבים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 08:31, 9 בינואר 2012 (IST)

פוטנציאל תלוי מהירות

האם קיים בטבע פוטנציאל שתלוי במהירות? בכל הלגרנג'יאנים שראיתי, אנרגיה פוטנציאלית תלויה רק במיקום. 109.67.194.8 20:06, 8 בינואר 2012 (IST)

יש מערכות עם אנרגיות פוטנציאליות שתלויות במהירות המיקרוסקופית של החלקיקים, למשל האנרגיה החשמלית שאגורה בסליל שבו זורם זרם, תלויה במהירות האלקטרונים. ‏Setreset • שיחה 11:09, 9 בינואר 2012 (IST)

זה קצת עניין של הגדרה. כלומר ה"תהליך" הוא הפוך: אתה מסתכל על הלגרנג'יאן ואז אומר שהחלק שלא תלוי במהירות הוא האנרגיה הפוטנציאלית. ירון ק. - שיחה 23:01, 11 בינואר 2012 (IST)

איך אקסל מצייר גרף מסדרת נק'?

(בפרט במקרה בו הקשר בין הנקודות אינו ליניארי). תודה, 109.160.138.210

ראה אינטרפולציה. דניאל • תרמו ערך 23:21, 8 בינואר 2012 (IST)

תודה רבה 109.160.138.210

קצוות השערה?

שמתי לב שיש בקצות השערה עיגול לבן, מהו ומה תפקידו, ובמידה והוא נתלש, האם תצמח שערה חדשה באזור?

1. קרא את שיער
2. או קראי
3. שאל כל אחת שאי פעם תלשה שיער עם שעווה, או אפיליידי, או חוט, או מכשירי עינויים אחרים
4. או כל אחד
5. רמז לתשובה לשאלה 3, מכוני הקוסמטיקה עדיין כאן
6. ליתר בטחון, קרא גם את טריכוטילומניה
7. או קראי
8. בכבוד
9. יוסי • שיחה 01:22, 9 בינואר 2012 (IST)

מה הפירוש להאכיל את הטרול?

כמה פעמים בעבר ראיתי את הביטוי הזה, ואתמול שמעתי את זה באח הגדול שלא צריך להאכיל את הטרול, מה זה טרול ומה המשמעות להאכיל את הטרול? סליחה על הבורות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראו טרול (אינטרנט). שנילי - שיחה 07:04, 9 בינואר 2012 (IST)

טרחנות כפייתית?! (0.999=1)

קראתיבערך טרחן כפייתי שמישטוען ש0.999 אינו שווה 1 הוא טרחן כפייתי. .

הענין נדון ארוכות בוויקי.

0.999 אכן לא שווה ל-1. 0.999... לעומת זאת, שווה 1 בדיוק. דניאל • תרמו ערך 11:50, 9 בינואר 2012 (IST)

תכנות

מטרתי להוכיח שמספר כלשהו אינו ראשוני אני מתכנת בC#. חשבתי לעשות לולאה פשוטה של for שאני אאתחל אותה ל3 עד שורש המספר ואוסיף 2 כל פעם ואבדוק האם קיימים מחלקים. הבעיה שבC# אין משתנה שיכול להכיל מספיק ספרות ואם אני מוריד ספרייה חיצונית בה אפשר ליצור משתנה כזה זמן החישוב מתארך בסדרי גודל. לכן רציתי לשאול באיזו שפה עליי להשתמש ובה יש משתנה שיכיל את המספר. בין היתר רציתי לדעת גם איזו שפה תהיה מהירה יותר כדי שאשתמש דווקא בה. תודה מראש 89.138.39.83 14:19, 9 בינואר 2012 (IST)

לא יכול לעזור לך עם התכנות, אבל שתי הערות:

1. מן הסתם כדי שהאלגוריתם שלך יעבוד אתה צריך לבדוק קודם אם המספר אי-זוגי בכלל.
2. למספרים גדולים האלגוריתם שלך איטי להחריד (ראה בדיקת ראשוניות). אלגוריתם מילר-רבין פשוט ליישום ומהיר בהרבה. דניאל • תרמו ערך 14:42, 9 בינואר 2012 (IST)

לא ניסחתי את המטרה שלי נכונה. המטרה שי היא למצוא את המחלקים של המספר. ולפי שהבנתי שיטת רבין לא יכולה לעזור בכך...89.138.39.83 15:52, 9 בינואר 2012 (IST)

מה גודל המספר? אלגוריתם רו של פולרד מוצא את הפירוק במהירות יחסית, והוא קל לתכנות. למספרים גדולים באמת תצטרך נפה ריבועית או נפת שדה מספרים. עוזי ו. - שיחה 16:07, 9 בינואר 2012 (IST)

אז האלגוריתם שלך בכלל לא עובד. אתה לא מוצא את כל המחלקים הזוגיים של המספר. דניאל • תרמו ערך 16:15, 9 בינואר 2012 (IST)

דוגמה למספר הוא 2 בחזקת 101 פחות 1 הוא בסדר גודל של 30 ספרות. המספר אי זוגי ולכן אין לי צורך לבדוק את הזוגיים. אני מחפש את המחלק הראשון שלו...89.138.39.83 18:50, 9 בינואר 2012 (IST)

לסדרי גודל כאלה שיטת רו של פולארד היא אופטימלית. אגב, Maple מוצא את שני הגורמים תוך 2 שניות בערך. ראה גם פרוייקט קנינגהם . עוזי ו. - שיחה 19:25, 9 בינואר 2012 (IST)

עשיתי את אלגוריתם רבין בC. הבעיה היא שהמחשב לא משנה כלום כשאני מגדיר לו int , long int, long long int. הוא מתייחס אל כל אלה כאותו משתנה. למה זה??? אגב לshort הוא מתייחס אחרת 89.138.39.83 12:19, 10 בינואר 2012 (IST)

למיטב זכרוני יש ב C המרת סוגים שקטה תחת תנאים מסויימים, שידעתי לפני עשרים שנה כשעסקתי ב C....