ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון155

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

פילמים ישנים

― הועבר מהדף וק:די
מצאתי אצלי במגרה כמה פילמים שלא פותחו כבר כמה שנים לאחר הצילום בהם (הראשון משנת 2006 לערך). יש טעם לשלוח אותם לפיתוח? או שפשוט אפשר לזרוק אותם לפח... • עודד (Damzow) • שיחה • 12:21, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

אני ממליץ לנסות. מה יש להפסיד?. עִדּוֹ - שיחה 15:23, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

אפשר לפתח אותם גם בעוד 100 שנה, לא יקרה להם כלום. Fade to Black - שיחה 00:38, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

לא מדוייק. כמו כל תרכובת כימית, התרכובות הרגישות לאור המרכיבות את השכבה המצפה את הסרט, מתפרקות בהדרגה. בנצי - שיחה 18:14, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

אז? שווה לנסות ולפתח? או שאפשר לזרוק לפח? • עודד (Damzow) • שיחה • 12:51, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

מי הדמות בציור שמאחורי סטנלי פישר?

מי הדמות בציור שמאחורי סטנלי פישר? מופיע ב4 השניות הראשונות של השידור - http://www.youtube.com/watch?v=2yhu9YzcdXI

דוד הורוביץ. עוזי ו. - שיחה 17:34, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

תוכל לראות תמונה לא רעה של הדיוקן בכתבה כאן.רונאלדיניו המלך - שיחה 21:12, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

מה פירוש המילה אנאפילקסיס?

בויקיפדיה ישנו ערך שנקרא אנפילקסיס, ואני רוצה לדעת מה היא משמעות המילה בלטינית? 109.253.245.108 20:38, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

הוספתי את האטימולוגיה מיוונית לערך. בברכה, חי _{◣ 3.08.2011, 19:30 (שיחה)}

אין לי מילים להודות לך, תודה. 109.253.245.108 20:38, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

מדוע יש אנשים שמנים במדינות כמו מצרים?

מצרים או תימן, אלו מדינות שבהן מאד חם, תמיד, רוב הזמן מזיעים, במיוחד כשנוסעים ברכב ללא מזגן. במקומות כאלה חמים לא אמורים להיות רוב מכריע של אנשים רזים? (והמומחה יודע למה אני מתכוון אז אל תבקש ממני סתם להגדיר).

תודה.

Like על הסוגריים. סברא ישרה ביותר. מעט מן האור • שיחה • ג' באב ה'תשע"א • 23:37, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

• מניין לך שבמצרים ובתימן נוסעים במכוניות ללא מזגן?

• איפה זה כתוב שאנשים מזיעים חייבים להיות רזים? --וידנפלד - שיחה 22:41, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

השאלה אכן מעניינת. השמנה היא תופעה המוכרת בעיקר בעולם המערבי, בעיקר בגלל תזונה לא טובה וצורת חיים ישבנית. כיום, יש חלחול של התופעה המדאיגה גם לעולם השלישי. הסיבות הן לא נסיעה עם מזגן או בלעדיו או דברים אחרים, אלא פשוט שפע מזון עתיר קלוריות. גילגמש • שיחה 22:51, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

אמת ויציב. ד"ר --וידנפלד - שיחה 12:43, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

עניין המכוניות אינו רלוונטי משום שמאז שהומצאה המכונית לא עבר מספיק זמן כדי לתת לתהליכי ברירה טבעית לעבוד. למה במצרים יש אנשים שמנים למרות שלכאורה זה מאוד לא מתאים לאקלים? לא יודע. בכל מקרה, מהתרשמותי האישית (וזו התרשמות שאין לי שום ידע מוסמך לגביה), לאנשים ממוצא תימני קשה יותר להשמין מאשר לאנשים שמוצאם מרוב מדינות העולם האחרות. הכרתי תימנים שמנים, אבל להתרשמותי (ואין לי סימוכין לזה) אחוזם היה נמוך להפליא מאחוז השמנים בני העדות האחרות. עִדּוֹ - שיחה 22:03, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

איזה ספר אנטומיה טוב בעברית?

איזה ספר אנטומיה [ופיזיולוגיה] מקצועי - יש בשפה העברית? אני מעוניין לדעת איזה ספר אנטומיה עדכני יסודי ומקצועי יש בשפה העברית. (ואיזה ספר אנטומיה הכי טוב בעולם בשפה האנגלית?) תודה 95.35.69.44 23:00, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

אין ספרות מקצועית רצינית בעברית. יש אולי משהו של האונ' הפתוחה, אך לא הרבה מעבר לזה. יש ספר ששמו נראה לי "פיזיולוגיה", אבל הוא בסיסי מאוד. באנגלית יש ספרים רבים. אני לא חושב שיש משהו "הכי טוב". כמו כן, יש הבדל משמעותי בין פיזיולוגיה לאנטומיה. מדובר בשני מדעים שונים. גילגמש • שיחה 23:04, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

אוקי, אני מקבל את הערותיך ואשוב לשאול מחדש. איזה ספרי אנטומיה ופיזיולוגיה יש בשפה העברית אבל עדכניים ומקצועיים. ואיזה ספרי אנטומיה ופיזיולוגיה באנגלית נחשבים לטובים ושימושיים. 95.35.69.44 23:41, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

אין הכי טוב. יש ספרי אנטומיה שימושים יותר לצורך אחד ולעומתם אחרים ששימושים יותר לצורך אחר. זכור לי למשל ספר אנטומיה (לא בשמו) שכלל פירוט יוצא דופן בהציגו עצמות על כל פרט ופרט (כל בליטה וכל שריטה) בעצמות. ספר אחר שהוא בעצם ספר צילומים של ניתוחים אנטומים יכול להתאים יותר לסטודנט שלומד ונבחן בחדר דיסקציה. לחלק מהספרים מצורף טקסט וגם הוא יכול להיות רלוונטי במיוחד לשימוש מסויים (למשל פירוט מקיף של פעולות וחיבורי שרירים). אני חושב שאם אדם מחפש ספר אנטומיה טוב שישב על מדף הספרים שלו, בלי צורך ספציפי כזה או אחר, הוא ימצא את האטלס של נטר (w:Frank H. Netter) כמתאים למדי על איוריו הברורים והנעימים למראה. אגב, מדובר באטלס ללא טקסט, אלא איורים ותוויות המציינות את החלקים השונים בכל איור. יוסי • שיחה 12:27, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

כמו שיוסי אמר. אני באופן אישי לא אוהב את האטלס של נטר ומעדיף את יאקוצ'י עם הצילומים. גם סובוטה שנראה לי התחילו לשווק אותו בארץ הוא לא רע. גריי הוא כנראה המקיף מכולם, אבל באמת השאלה היא לאיזה צורך נועד הספר. גילגמש • שיחה 22:55, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה. אענה על השאלה לאיזו מטרה: כעיקרון המטרה שלי להיות בקי היטב באנטומיה ולעשות קורס אנטומיה+דיסקציה ולשלוט בחומר כמו שצריך..., כמו כן אני ממש רוצה לדעת את הפיזיולוגיה בגוף האדם, איזה ספר יתאים לכך?. 95.35.251.111 00:21, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

יש את "אטלס גוף האדם" בהוצאת מפה, הוא די מפורט ומציג את שמות החלקים בעברית ובאנגלית, הוא משדר רצינות במידת מה, אבל לדעתי הוא בסיסי (סך עמודי הספר הם כ-150). כמו כן זה ספר שעוסק בעיקר באנטומיה ופחות בפיסיולוגיה. כנראה שהאנטומיה של גריי (התנ"ך של האנטומיה) שיצא כבר במהדורות רבות (באנגלית) הוא המענה לשאלתי. היה טוב אילו היו מתרגמים אותו לעברית ג"כ אע"פ שאני יכול להתמודד עם השפה האנגלית, אני אוהב עברית.95.35.251.111 00:21, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

להיות בקיא היטב באנטומיה כללית? בקיא היטב בנוירואנטומיה? בקיא היטב באמבריולוגיה? אני מרשה לעצמי לנחש שכוונתך לאנטומיה כללית. ספר הצביעה באנטומיה (אנטומי קולורינג בוק) עושה עבודה טובה בלימוד עצמי של אנטומיה כללית. ובבקשה להסביר את רצונך בקורס אנטומיה+דיסקציה, אני חושב שרק סטודנטים לרפואה ו(בסדרי גודל קטנים הרבה יותר) סטודנטים למקצועות פארארפואיים מגיעים לדיסקציות. אין קורס בחירה כזה בלימודים שאינם רלוונטים לנושא. יוסי • שיחה 01:21, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

לא ניתן ללמוד גרוס ללא נוכחות בחדר דיסקציות. ניסיתי את הדבר על בשרי :) גילגמש • שיחה

אתה מבקש ללמוד שחיה בהתכתבות. בכל אופן, בעברית אין ספרים טובים ובאנגלית יש אינסוף (אני אוהב את moore). אם אתה רוצה אני מתחיל בקרוב כתיבת ערכים באנטומיה בויקי העברית לפי תבנית קבועה ושמות עבריים. אתה מוזמן להצטרף למיזם ואגב כך ללמוד.

ריבוי מילים ערביות בעברית מדוברת

למה בעצם יש כל כך הרבה מילים, ביטויים ואף משפטים שלמים בערבית בדיבור היומיומי בקרב דוברי עברית בישראל? למשל רוב הקללות והגסויות הן בערבית, שלא לדבר על כל ה"יעני", "יא אללה", ו"בחייאת ראבאק" למינהם... מתי ואיך זה הגיע לעברית? האם זאת השפעה של ערביי ישראל או של יהודים מעדות המזרח (ארצות ערב)? כי דווקא בקרב המזרחים השימוש בסלנג הערבי הוא הרבה יותר נפוץ (נדיר לפגוש אשכנזי שאומר "בחייאת עיוני"). Fade to Black - שיחה 23:59, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

התשובה היא כנראה גם וגם. ולזה יש להוסיף את זה שבראשית הציונות היתה מגמה מכוונת ללמוד מהערבים ואפילו להדמות אליהם, כדי להשתרש במקום. במיוחד היו בולטים בכך אנשי השומר והפלמ"ח. eman • שיחה • ♥ 16:51, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

באופן כללי מעניין אותי לדעת איך נשמעה עברית מדוברת בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30. האם זה היה נפוץ אז להשתמש בסלנג ערבי? אולי מישהו יכול להפנות אותי לחומר מוקלט או כתוב שימחיש איך נהגו לדבר אנשי היישוב העברי באותה תקופה? Fade to Black - שיחה 21:31, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

צריך לזכור שבאותה עת כמעט שלא היו דוברי עברית כשפת אם. אפילו אצל מי שנולד בארץ.

גם הקלטות לדעתי אל היו עד שנות ה 30, וגם כשהיו הןם לא היו הקלטות "ספונטניות".

אם זה מעניין אותך, יש מאמר על אחת מההקלטות הראשונות, שהיו בקורס ללימוד עברית (וגם בהן מקריאים מהכתב). eman • שיחה • ♥ 15:14, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי הקללות והגסויות, בעברית המקורית אין מילים גסות וניבולי פה (ועל כן לפי הרמב"ם היא נקראת לשון הקודש), ולכן נאלצו לקחת קללות משפות אחרות, ובפרט מן הערבית, המשופעת בניבולי פה. דורש אמת - שיחה 13:09, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

בעיה עם הדף אופק והשפעת עקמומיות

שניסיתי להציב את הנתונים מהנוסחאות מעמוד האופק ועמוד השפעת העקמומיות של כדור הארץ,
אני לא יודע אם בגלל השעה, אבל קיבלתי תוצאות סותרות. השוואתי בין המשתנים והגעתי ששתיהן מתארות אותו מצב רק שהגובה אפסי, ועל כן הן אינן מתלכדות כמצופה... Exx8 - שיחה

בראשונה מודדים את h במטרים, ובשניה בקילומטרים. עוזי ו. - שיחה 00:29, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

גם אז זה לא משקף :\ Exx8 - שיחה

תצטרך להדגים ולפרט קצת יותר אם אתה מצפה לעזרה. עוזי ו. - שיחה 02:12, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

ויכוח קטן

התווכחתי עם אשתי לעתיד היא אומרת שהיא לא עושה פן מכיוון שזה יהרוס לה את השיער לטווח הארוך, היא טוענת שאם היא תעשה פן, כאשר היא תזדקן השיער יהרס ולעולם לא יחזור להיות כמו שהיה. לדעתי זה לא הגיוני כי השיער מתחלף כל הזמן ולכן לא יכול להיווצר נזק בלתי הפיך מפן. תודה רבה לעונים 89.138.237.198 00:59, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

השיער צומח כ-1 סמ' בחודש. ברור שהוא מתחדש. מי שצובע שיער חייב לצבוע את השורשים מדי 3-4 שבועות כדי לתחזק את הצבע (רואים את השיער הצומח בסמוך לקרקפת). האמנם לוויכוח ביניכם אין סיבה אחרת? Rebecca - שיחה 16:40, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

עוד לא התחתנתם וכבר מתווכחים על דברים כאלה? הנך לה. זה השיער שלה. אם היא לא רוצה פן, שלא תעשה פן. עִדּוֹ - שיחה 22:09, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

חיכוך ביציאה מכדור הארץ

האם חלליות ולווינים צריכים מגינים נגד חיכוך ביציאה מכדור הארץ כמו שהם צריכים בכניסה אליו. אם לא, למה?

זה לא מגינים נגד חיכוך, זה נגד החום שנפלט בעת החיכוך.

אני אל יודע אם צריך גם ביציאה, אבל סביר להניח שגם אם כן זה פחות קריטי.

הסיבה היא שבחזרה לארץ החיכוך הוא לא מיטרד שצריך לנסות לסבול ממנו כמה שפחות, אלא להפך - החיכוך הוא אחת הדרכים בהן החללית מאיטה את מהירותה. האנרגיה הקינטית מתבזבזת על חום, וכך פוחתת. הבעיה כאמור היא שהחום עצמו בעייתי אם הוא נכנס לגוף החללית, ולכן יש להגן מפניו. eman • שיחה • ♥ 11:49, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

במבט ראשון אכן נראה שיש סימטריה בין הכניסה והיציאה, ולכן אם נחוצה הגנה בזמן הכניסה, ההגיון מחייב שהגנה דומה תהיה נחוצה גם ביציאה. בחינה מעמיקה יותר מראה שהדבר אינו כך. החללית מאיצה גם ביציאה וגם בכניסה (לפחות עד שלב די מאוחר בכניסה), בעוד שסימטריה הייתה מחייבת שאם החללית מאיצה ביציאה, עליה להאט בכניסה. ההאצה בזמן היציאה עולה בדלק רב, ולעומת זאת בזמן הכניסה ההאצה נובעת מהפיכת אנרגיה פוטנציאלית לאנרגיה קינטית. פועל יוצא מכך הוא שמהירות החללית בכניסה (לפחות בשלבים הראשונים) היא גבוהה יותר ממהירותה בשלב כלשהו של המסע - הן בהמראה והן במסלול. אפשר להסתכל על זה כך: ביציאה מתמירים אנרגיה כימית (של הדלק) לאנרגיה קינטית+פוטנציאלית. בכניסה יש להשיל את האנרגיה העודפת: גם הקינטית (כי רוצים להגיע למצב "מנוחה"), וגם הפוטנציאלית (כי רוצים להגיע לגובה נמוך יותר). הדרך היחידה בה יודעים היום "להיפטר" מעודף האנרגיה הזה הוא על ידי חיכוך באוויר, דבר שגורר טמפרטורות גבוהות בהרבה (כי המהירות יותר גבוהה) מאשר בשלב היציאה. במדע הבדיוני יודעים כבר לאגור את האנרגיה שמשילים בכניסה, ולנצל אותה לשיגור הבא. כשנדע לעשות זאת גם במציאות, אפשר יהיה לוותר על הרבה ממגיני החום. קיפודנחש - שיחה 01:39, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

האם ויקיפדיה מקדמת אתאיזם?

בערך "אתאיזם"; רואים מערך עצום של טיעונים מקדמי חשיבה על אתאיזם. בערכים "נגדיים" בראשיתם הערך אלוהים יש מספר טענות "שורה" שטחיות ורדודות, שיש מי שמזהה בהן "איש קש", המגוננות על ההבנה התאיסטית.

בתור צופה מן הצד חשוב לי לברר את העניין.

המדיניות המוצהרת של ויקיפדיה היא נקודת מבט נייטרלית. עם זאת היא נכתבת על ידי אנשים בשר ודם - כל אחד עם הדעה שלו, לכן תמיד יש כאלה שינסו להטות את הכתוב לכיוון שיותר תואם את השקפת עולמם ותמיד יש כאלה שיבחינו בהטיות כאלה. אם תשווה למשל ערכים שקשורים לישראל ולציונות בוויקיפדיה העברית והערבית ההבדל יהיה מובהק ביותר - בוויקיפדיה העברית מקדמים את הגישה הישראלית ובוויקיפדיה הערבית מקדמים את הגישה הפלסטינית. כמו כן, לדעתי, ישנה קבוצה של ויקיפדים שמקדמת את התרבות ההומו-לסבית מעבר לפרופורציות הרצויות במיזם כמו ויקיפדיה. אתה כמובן מוזמן לערוך את הערך אתאיזם ו/או לפנות לדף שיחתו. Fade to Black - שיחה 11:27, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

בנוסף למה שאמר Fade to Black, שים לב גם שרבים מהטיעונים (לפחות חצי) חוזרים על עצמם בצורות דומות מאוד, רבים מהם זוכים להתנגדות מרוב האתאיסטים עצמם, ולדעתי הטיעונים מבולגנים לחלוטין, כאשר אחדים לא זוכים להדגשה מספיקה, לעומת טיעונים שמודגשים יתר על המידה (טיעון תער אוקהם, למשל, הוא טיעון מרכזי מאוד עבור מרבית האתאיסטים, בעוד שבעיית הרוע לא ממש מנסה לסתור את קיומו של אלוהים אלא רק להצביע על בעיה לכאורה בהנחה לפיה אלוהים הוא מוסרי לחלוטין (לכאורה כי אם אלוהים הוא כל-יכול, הוא יכול להיות מוסרי לחלוטין ולעשות דברים לא מוסריים, כיוון שהוא מעל חוקי הלוגיקה)). נו, טוב - שיחה 19:23, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

אתאיזם וחילוניות הן השקפת עולם ששורשיה בתרבות הרנסנס ובתנועת ההשכלה. על כן, היא בנויה על בסיס רציונלי המאפשר דיון ודיאלוג לוגיים בנושא. מאידך, אמונה דתית שייכת לתחום האי-רציונלי ועל כן אינה מאפשרת הבאת טיעונים לוגיים ודיון לוגי. מכאן נובע שאין שום אפשרות של דיאלוג בנושא אמונה או אי אמונה (אתאיזם) בין מאמין ואתאיסט. טיעוני המאמין יראו אוויליים, שטחיים או רדודים בעיני האתאיסט וטיעוני האתאיסט יראו ככפירה בעיקר או כקונספירציה של שמאלנים והומואים נגד הדת המוסרית, בעיני המאמין. הצעתי: אדם באמונתו יחיה, יבחר לו את הערכים המתאימים לאמונתו בויקיפדיה, ולא יפסול ערכים של בעלי אמונה שונה. --וידנפלד - שיחה 22:31, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

מכון וויצמן

סתם סקרנות: מה הם תנאי הקבלה למכון וויצמן למדע? 79.179.217.253 11:45, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

Applicants must have a Bachelor of Science (B.Sc.), or a Medical Degree (M.D.), from an accredited local or foreign institution of higher learning, or other certificate deemed equivalent by the specific Board of Studies. from w.i site. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במילים אחרות, מכון וייצמן איננו אוניברסיטה, אלא מכון מחקר המקיים גם מסגרת ללימודים מתקדמים (תואר שני ומעלה), תחת מדרשת פיינברג שבמכון. שתי הערות חשובות: הלימודים במכון הם במדעי הטבע, מתימטיקה, מדעי המחשב, והוראת המדעים, בלבד. דבר נוסף, מטבע הדברים, מתקבלים סטודנטים שהוכיחו את עצמם בלימודי התואר הראשון שלהם, כלומר, בעלי ציונים גבוהים + ראיון קבלה. בנצי - שיחה 19:05, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

צום הרמדאן

נניח כי חודש הרמדאן מתרחש בחודש יוני, ואדם מוסלמי נמצא מצפון לחוג הקוטב הצפוני. אז, השמש לא שוקעת אף פעם, ולכאורה צריך האדם לצום באופן רצוף במשך חודש, דבר שהוא כמובן בלתי אפשרי. מה הפתרון ההלכתי שנתנו לכך באיסלם?

אסרו על מוסלמים לגור מצפון לחוג הקוטב הצפוני. איתן - שיחה 19:40, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

בדיוק מה שיהודים עושים עם שבתות וימי צום. Shannen - שיחה 20:21, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה מגניבה, ומה היהודים עושים עם שבתות וימי צום מצפון לחוג הקוטב הצפוני? Fade to Black - שיחה 21:37, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

בדיוק מה שהמוסלמים עושים. איתן - שיחה 23:05, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

מה שניהם עושים? Fade to Black - שיחה 23:54, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

ראו יהדות נורבגיה ובמיוחד את ההערה האחרונה. Shannen - שיחה 07:30, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

לפחות דבר אחד טוב יצא מהשאלה המוזרה הזו. "לפני ששלושת הכוכבים מואילים בטובם לצאת" ? . מחקתי את המשפט הבלוגי הזה איתן - שיחה 08:48, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

הפסקה מועתקת כולה בהעתק-הדבק מכאן. 109.64.216.156 11:32, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

לפני המוסלמי שלוש דרכים-לנהוג לפי המסגד הקרוב לו. לנהוג לפי הנהוג במולדתו הקודמת או לפי הזמן של מכה בערב הסעודית. Nachum - שיחה 10:56, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

בקיצור אין תשובה חד משמעית. הרי כשכתבו את הקוראן ואת התלמוד לא ידעו על הקוטב הצפוני (ובטח שלא על הדרומי) וגם לא ידעו שכדור הארץ הוא כדור. אגב, מה יעשה אסטרונאוט יהודי שומר מצוות על ספינת חלל? Fade to Black - שיחה 11:11, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

כשכתבו את הקוראן והתלמוד ידעו שהארץ היא כדור וייתכן מאוד שידעו על הקוטב הצפוני. היותה של הארץ כדור היתה ידועה כבר ליוונים. 94.159.196.17

היוונים לא כתבו את הקוראן ואת התלמוד. Fade to Black - שיחה 12:36, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי התלמוד הירושלמי מסכת עבודה זרה הארץ היא כדור. בנילה - שיחה 16:52, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

בהיריון עם או בהיריון על

איך נכון להגיד

הכי נכון בהריון של Samuels - שיחה 21:07, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

מטוטלת ותנועה מעגלית

האם התנועה שמבצעת מטוטלת מתמטית פשוטה בזווית קטנות, היא תנועה מעגלית? אם לא, למה לא? תודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן. קראת את מטוטלת מתמטית? במציאות היא כמובן עושה קשת (חלק ממעגל, כי הרדיוס קבוע). אבל בגלל שהזווית מאוד קטנה אז לצורך החישוב קצת מזניחים פה ושם ומחליטים ש$\ \sin \theta \approx \theta$ (ראה קירוב זוויות קטנות).

אל תשכח שמדובר רק במודל מתמטי והוא מתאר את התנועה במציאות רק בקירוב לא רע. בניסוי אם הזווית גדולה מ15 מעלות, המודל כבר לא מספיק טוב. Corvus,(שיחה) 09:54, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה על התשובה. קראתי, אבל אני לא מבין למה כשמפתחים את הנוסחה לזווית α כתלות בזמן לא משתמשים בשקול הכוחות של תנועה מעגלית, אלא משתמשים בשקול כוחות רגיל של תנועה ישרה. כמו כן אני לא מבין האם שורש g/l שבתוך הסינוס היא מהירות זוויתית, ואם כן כיצד מגיעים לכך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברור שזו תנועה מעגלית, אבל מה שחשוב לעיניין שלנו זה דווקא הרכיב המשיקי שלה.

כמו כן בערך עשו את החלק הזה בעזרת מומנטים, ולא כוחות, שזה אולי יותר נכון פיזיקלית (וגם אפשר להכליל את זה בקלות למקרה שהמטוטלת לא נקודתית), אבל קצת עלול להקשות על הקוראים. נראה לי אולי כדאי בכל זאת לשנות את זה. אנ אפתח דיון בדף השיחה של הערך. eman • שיחה • ♥ 11:15, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

אם אפשר אני רוצה לשאול שאלה קצת כללית יותר: במשוואה של תנועה הרמונית מופיע בתוך הסינוס שורש של הקבוע k חלקי m. בוויקיפדיה כתוב שהביטוי הזה שווה ל-w - האם הביטוי הזה שווה בהכרח למהירות זוויתית? איך מגיעים לכך? הרי אם מדובר לדוגמה בתנועה הרמונית של קפיץ, ברור שזו לא תנועה מעגלית ואין זווית שמשתנה במהלך התנועה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, זה לא בהכרח תנועה זוויתית, אבל מסמנים את זה באות אומגה ω, או ω₀ כי יש לזה אותן יחידות של מהירות זוויתית (1 חלקי שניה), וגם כי ניתן באיזשהו מובן לראות את זה כתנועה זויתית. אפשר לראות את התנועה הקווית של הגוף שצמוד לקפיץ כהיטל של תנועה מעגלית במהירות זוויתית קבועה. eman • שיחה • ♥ 11:50, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

תשובתך אינה מדוייקת. השואל שואל בעצם, שני דברים, כפי שאלה באו לידי ביטוי במופע השני של שאלתו, שלא כל כך קיבלו מענה. בנוגע לשאלה הראשונה: בתחום של זוויות קטנות, הקירוב המתקבל עבור תחום זה נותן יחס ישר בין הכוח המחזיר לבין העתק הגוף המתנודד. גיאומטרית, קשת התנועה שלו, קרובה, במצב זה, להיות קו ישר. זהו הקירוב. אין זה רק תוצאה אלגברית המאפשרת מעבר מפונקציה טריגונומטרית (סינוס) לתלות לינארית, אלא ניתן לראות זא גם פיזיקלית - המסלול הופך להיות, בקירוב, קו ישר. לגבי השאלה השניה: ω אכן מציינת מהירות זוויתית. כדי לקבל את הקשר בינה לבין פרמטרים אחרים, נתחיל מהחוק השני של ניוטון, עבור הכוח המחזיר, כלומר, $\ kx=ma$. נציב עתה, $\ x=A$, עבור המקרה בו העתק הגוף הוא מירבי ביחס לנקודת שיווי-המשקל שלו (משרעת), וגם $\ a=\omega ^{2}A$ בהתאם, מהביטוי המחזורי לתאוצת הגוף בתלות בזמן. מביטוי זה תקבל, מיידית, את הקשר המבוקש, $\ \omega ^{2}={\frac {k}{m}}$. זהו הקשר הכללי, המבוסס על תנועתו המחזורית של גוף הקשור לקפיץ. עבור המקרה הפרטי של מטוטלת פשוטה, בתחום זוויות קטנות, מקבלים, בקירוב, $\ k={\frac {mg}{l}}$, ולכן, $\ \omega ^{2}={\frac {g}{l}}$. באשר ל'שייכותה' של מהירות זוויתית לתנועה הרמונית של גוף בתנועה בקו ישר, כמו במקרה של גוף הנתון בקפיץ, הרי שהקשר נובע מהיותה של התנועה תנועה מחזורית, וככל תנועה כזו, היא מתוארת באמצעות זמן מחזור, וכן הלאה (תדירות, מהירות זוויתית), בדומה, אכן, לתנועה מעגלית, שגם היא מחזורית. מקווה שהסוגיה מובנת עתה יותר. בנצי - שיחה 15:28, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

בהחלט מובן יותר. כדי לוודא האם הבנתי נכון: האם המהירות הזוויתית הזו מציינת ממש את מהירות התנועה של המטוטלת או המסה המחוברת לקפיץ בתנועה ההרמונית (כך וכך מעלות בשנייה או כך וכך מטרים בשנייה, או שזה רק ביטוי מתמטי שמהווה חלק ממשוואת התנועה? תודה רבה! 94.159.196.17

בודאי, גם וגם. אבל שים לב לכך שהמהירות הזוויתית מוגדרת ביחידות של רדיאנים לשניה, ולא במעלות לשניה. המהירות הקווית הרגעית ניתנת ע"י $\ v(t)=-\omega Asin(\omega t+\phi )$, שהיא אחת ממשוואות התנועה (כלומר, משוואת דינמיקה) של התנועה ההרמונית הפשוטה, ובה נתון הקשר בין שתי המהירויות, כאשר φ היא המופע התחילי. שבת שלום, בנצי - שיחה 17:04, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

אבל אם המהירות, כפי שציינת, משתנה בזמן, איך ייתכן שאומגה מציינת מהירות כלשהי (אפילו זוויתית) אם היא אינה משתנה בזמן אלא תלויה רק בתנאי התחלה? ואיזו משמעות יש למהירות זוויתית של קפיץ שנע על משטח ישר? שבת שלום, 94.159.196.17

לא. אני חושש שבנתי לא הבין את השאלה הראשונית שלך, וכל מה שהוא כתב רק בילבל אותך יותר. eman • שיחה • ♥ 17:36, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

בתנועה הרמונית המהירות הזוויתית קבועה. חשוב על נקודות שונות הנמצאות על רדיוס דמיוני כלשהו, המסתובב סביב ציר קבוע. לכל הנקודות הללו, יש אותה מהירות זוויתית, אבל מהירויות קוויות שונות (הן נעות לאורך היקפים שונים בזמנים שווים). ביחס לשאלתך השניה, כבר הישבתי לך על עניין 'שייכותה' של המהירות הזוויתית לתנועת הגוף שאתה מתאר. התנועה שלו הינה, אמנם, על קו ישר, אבל היא מחזורית, כלומר, הוא חוזר לאותם מצבים ברווחי זמן קבועים (בהנחה שמהירותו הזוויתית לא משתנה). סדרת מצבים זו אנלוגית לסדרת ההיטלים (האופקיים, לדוגמא, כלומר המוטלים על ציר x) של סדרת המצבים של גוף נקודתי הנע במסלול מעגלי במהירות זוויתית קבועה. מחזוריות מצביו של הגוף האמיתי לאורך קו ישר, תואמת את מחזוריות מצביו של הגוף הדמיוני הנע במסלול מעגלי. מאחר ומחזוריות זו תלויה במהירות הזוויתית של הגוף המסתובב, כך גם מחזוריות הגוף המתנודד שלך, תלויה באותה מהירות זוויתית (אמנם דמיונית במקרה שלנו, אבל צמודה, וזה מה שחשוב). אגב, הנקודה שאתה מעלה היא שאלה קלאסית בכיתות פיזיקה, והיא מעידה על עירנות, שכן, הבנת הקשר חורגת מתמונה מוחשית, ומצריכה מעט חשיבה מופשטת. בנצי - שיחה 18:05, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

טוב, תודה רבה, אחשוב על זה. 94.159.196.17

מדוע מי אגמים לא שוקעים באדמה?

כשמשקים אדמה המים מחלחלים לתוכה. למה בכינרת לדוגמה, אינם מחלחלים לאדמה גם כן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המים מחלחלים עד לעומק מסויים, ואז נעצרים בשכבות סלע וכד', באגמים יש מספיק מים, או ששכבת הסלע נמצאת מספיק גבוה, כך שהמים נעצרים. בלנק - שיחה 12:04, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

לא מדוייק. המים נעצרים בשכבות סלע שמבנן והרכבן לא מאפשר למים לחלחל דרכן, דוגמת שכבות חרסיתיות. בנצי - שיחה 14:03, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

בנו של ישראלי שנולד בחו"ל

נגיד ישראלי( עם אזרחות) מהגר לחו"ל, מתחתן שם ונולד לו בן. האם הילד הוא אזרח ישראל? או שהוא צריך לעשות כל מיני פעולות על מנת לקבל אזרחות?

האם יש במקרה הזה הפליות גזע? כלומר האם התהליך יהיה שונה בין בנו יהודי שמהגר לחו"ל לבין בנו שלו לא יהודי? האם גזע האם (שהיא לא אזרחית ישראל) משנה פה?

אם הילד עולה ארצה, האם הוא יהיה מוגדר כעולה חדש( עם סל קליטה)? 109.64.216.156 11:53, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

אין לי מושג לגבי כל אלה, אך גזע הוא דבר אחד - ודת היא דבר אחר. אתה מתייחס לדת.

זה לא משנה אם הוא יהודי או לא, אם אזרח ישראל שנולד בישראל מוליד ילד בחו"ל, הילד הוא ישראלי (כמובן צריך להוציא אזרחות בשגרירות). אם הילד יגדל ויוליד ילדים משלו בחו"ל, הם כבר לא יהיו ישראלים. כלומר- האזרחות ממשיכה רק דור אחד קדימה. אפשר לראות פירוט בספר "להיות אזרחים בישראל-מדינה יהודית דמוקרטית". (יש אותו באינטרנט. חפש בגוגל) בלנק - שיחה 15:12, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

זה כן משנה אם הוא יהודי כי אז הוא זכאי לאזרחות גם מכוח חוק השבות. בנושא גזע ודת אפשר רק להגיד שזכאות לחוק השבות לא נקבעת בדיוק לפי הדת. מבחינה יותר טכנית, אם האב הוא ישראלי התהליך הוא לא טריוויאלי אפשר לראות לדוגמה כאן או לשאול בקונסוליה. ירון ק. - שיחה 16:29, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה בנוגע לחייה האישיים של גולדה מאיר

לצערי, טרם קראתי את הביוגרפיה שכתב מירון מדזיני ועל כן שאלתי היא: מה עם חייה האישיים? לא מצויין בערך דבר על כך. אני מבין שהיא לא היתה נשואה ולא היו לה ילדים. האם היה לה בן זוג, פרטנר לחיים? דברים ארציים שכאלה? 82.81.217.64 16:12, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה מבין לא נכון, והדברים כתובים בערך. eman • שיחה • ♥ 16:17, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה מודע לזה שבקושי אפשר לשים לב לכך בערך שהיה לה בעל וילדים. זה כתוב בצורה ממש לא ברורה וכאילו כדי לצאת לידי חובה. 82.81.217.64 16:27, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה צודק. צריך לכתוב פרק נפרד על חייה האישיים, כמקובל. גילגמש • שיחה 11:10, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

לילית הנגב

האם לילית הנגב היא מין נפרד בסוג לילית (עוף), הנבדל מהמין לילית מדבר ? ככל שאני יודע, מדובר במין נדיר ביותר, הנצפה לעיתים רחוקות מאוד. בנצי - שיחה 17:14, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

באנציקלופדיה בריטניקה לנוער לא מונים אותה כמין נפרד. כתוב שם שבארץ שני מיני ליליות, לילית המדבר שנפוצה בנגב ובמדבר יהודה ולילית מצויה שנפוצה בגליל ובגולן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הם מזכירים אותה שם בכלל ? בכל אופן, יש, כנראה, 'חיה' כזו, אם כי נדירה ביותר. כך לפי בלבן, מאחת מרשויות הטבע (לא זוכר איזו), שדיבר על כך, אתמול או שלשום לפנות ערב, במסגרת תוכנית הטלביזיה של ערוץ 2, בשעה 17:00. בנצי - שיחה 18:09, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

לא, היא לא הוזכרה. אבל אתה יכול לנסות ב"לקסיקון הציפורים" של מפה, אני בטוח שהם מתייחסים שם אליה בין אם מדובר במין ובין אם מדובר בתת-מין. 94.159.196.17

והפעם, לברר את הסוגיה סופית!

ההבדל בין אתנולוגיה, לאתולוגיה, לסוציולוגיה, לאקולוגיה, ולאנתרופולוגיה. נמאס לי, זה כמעט תמיד מצטייר כאותו דבר, ובאמת שמסתכל שהאקדמיה שוברת תחום מחקר אחיד; תרבויות, למספר כה רב של שברים, שאין בהם באמת הבדל. אבל האוויליות חוגגת, ונכון לעכשיו צריך להשלים איתה, על כן אבקש מהמומחה שיסביר ויפרט בתמצות מירבי את ההבדלים, או שפשוט יפנה אותי לטבלת השוואה. בברכה חמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מציע שתיקח ערך אחד מכל תחום, ותקרא. אולי זה יוכל להסביר את ההבדל: דיפוזיוניזם (אנתרופולוגיה), מנהיגות (סוציולוגיה), גומחה אקולוגית (אקולוגיה). לגבי השניים האחרים: אתולוגיה לא קשורה בכלל, היא קשורה לביולוגיה ולא כל כך לבני אדם. אתנולוגיה היא חלק מאנתרופולוגיה. משהו כמו "אנתרופולוגיה השוואתית". מקווה שעזרתי. בלנק - שיחה 11:32, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

ברור שאפשר לעשות כך. אמנם, אני מאד הייתי שמח אם מישהו מהויקיפדים היה כותב ערך צנוע, אפילו קצרמר, שיכלול טבלה המסבירה את הסוגיה לבורים כמוני. ערך זה יוכל להיקרא למשל; "תורות שונות בחקר ההתנהגות". תודות! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש ערך כזה, והוא אכן צנוע: מדעי החברה. (אין בו טבלה, כי אין כל כך פרמטרים שאפשר לשים בטבלה על מנת להשוות). אם אתה רוצה, אתה מוזמן להרחיב אותו, באמצעות תרגום מויקיפדיה האנגלית. בצורה כזו גם תוכל ללמוד עוד על ההבדלים, ולא "על רגל אחת". בלנק - שיחה 18:00, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

אנתרופולוגיה - תחום רחב העוסק בסוגיות רבות בחקר האדם. אתנולוגיה - תחום באנתרופולוגיה שעוסק בחקר אמונות ומנהגים בחברות שונות. סוציולוגיה - חקר חברת האדם, כלומר איך מתהגת קבוצה של יותר מאדם אחד. אתולוגיה - חקר התנהגות של בעלי חיים, ללא כולל את האדם. אקולוגיה - חקר סביבות טבעיות תוך התמקדות בעולם החי. יש כמובן חפיפות והפריה הדדית בין התחומים אך הם משתמשים בכלים שונים ובוחנים נושאים דומים מזוויות שונות. דניאל ב. • תרמו ערך 23:18, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

אני מבקש להפנות את המשיבים לדיון קודם באותה שאלה בדיוק (ראו ויקיפדיה:הכה את המומחה#לא קצת הבלי להבדיל בין אנתרופולוג, אתולוג, וסוציולוג?), של אותו שואל. הוא שואל, ובעיקר מגיב, בחוסר נימוס לאורך הדיון כולו, ואני מבקש למחות על כך. השואל קיבל שם תשובה סופית מדוייקת ומנומקת, עם תיחום ברור בין הדיסציפלינות, ובמקום תודה, הוא בחר להשתלח. גם כאן הוא משתמש ב"אוויליות" וכד', כתחליף ל'לא היבנתי' או בקשת הבהרה. יש הבדל ברור בין 'לא להבין תשובה', לבין 'לרדד אותה', ו'לבוא בטענות'. היערתי לו על כך, אבל הוא לא הגיב ולא הפנים. גם ביקשתי שם שהפונה יועמד על מקומו ע"י מפעיל דהוא, אבל זה לא קרה. לידיעתכם. בנצי - שיחה 18:44, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

מונופולים מגנטיים בתנועה

אם קיימים מונופולים מגנטיים- האם תנועתם תרגום לשדה חשמלי? אני יודע שזה קצת "מדע בדיוני", אבל אין סיבה לקבוע חד משמעית שהם לא יתכנו תאורתית וזאת שאלה בתאוריה. 109.64.204.239 23:53, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

היא תגרום לשדה חשמלי מושרה, כמו שקורה בכל מקרה שבו יש שדה מגנטי שמשתנה בזמן, גם אם הוא לא נגרם ממונופלים. eman • שיחה • ♥ 00:24, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

ואם יש זרם קבוע של "מטענים מגנטיים" במוליך במהירות יחסותית, האם ייווצר סוג של "כוח לורץ"? 109.64.204.239 10:36, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי מה שכתוב בen:Magnetic monopole, עושה רושם שכן:

הכוח יהיה

$\mathbf {F} =q_{e}\left(\mathbf {E} +{\frac {\mathbf {v} }{c}}\times \mathbf {B} \right)+q_{m}\left(\mathbf {B} -{\frac {\mathbf {v} }{c}}\times \mathbf {E} \right).$

כלומר נוסף איבר של "המטען המגנטי" כפול סכום של השדה המגנטי ומכפלה וקטורית של המהירות בשדה החשמלי. eman • שיחה • ♥ 12:12, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

האם 60% מהמוח הוא שומני?

תודה.

אני לא יודע לגבי האחוז המדויק, אבל כן - חלק ניכר מהמוח מורכב משומן. חשוב להבין שלאו דווקא מדובר בשומן במובן הפופולרי של המילה (רקמת שומן וכדומה), אלא פשוט שחלק ניכר מרקמת העצב עשוי מחומצות שומן. חומצות השומן הן המרכיב העיקרי של קרום התא של תאי העצב ותאי הגלייה (ובכלל זה הסינפסות הרבות במוח) והן גם מרכיבות את מעטה המיאלין שעוטף רבים מהאקסונים במוח. Purielku - שיחה 11:18, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

פה בויקיתשובות אומרים ש60%, אבל הם לא מצטטים מקורות. בלנק - שיחה 11:26, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

ניתוח לשינוי מין- גיל הפרישה

שאלה קצת מפגרת אולי. נגיד מישהו עובר ניתוח לשנוי מין. האם הוא יחיה לפי חוקי נשים או לפי חוקי גברים? כי בארץ, בדומה לכל העולם יש מערכת חוקים שונה בין המינים.

האם יש אפשרות לשנות את המין בתעודת זהות ללא ניתוח בפועל( רק לצורך שינוי קידום גיל הפרישה)? 109.64.204.239 10:48, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

תשובה מפגרת קצת אולי: הכוונה לשינוי מין מזכר לנקבה או מנקבה לזכר? איתן - שיחה 11:01, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

נגיד זכר לנקבה. 79.182.203.9 11:25, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

לשואלת היקרה, אני מציע לך לא להתרגש כשאת כותבת את הדברים האלה. את אישה בנפשך וכך את. במדינתינו ניתן לשנות את המין בתעודת זהות רק אחרי ניתוח לשינוי מין, אמנם, אולי יש דרך לעקוף את זה באופן חוקי וכשר לחלוטין. שנית, אף אחד כאן לא יעקוב אחרי האיי-פי שלך, ישיג את כתובתך, וינסה להסיט אותך מהשינוי, באמת, אז אין צורך לכתוב בשפה של "כאילו" או "נגיד".

בהצלחה רבה. 109.67.6.184 23:05, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

תגובה מוזרה הייתי אומר. השאלה היתה בכלל לא קשורה- השאלה הייתיה האם מערכת החוקים הפועלים על אדם משתנים או לא כשהוא עובר ניתוח? 79.183.216.140 10:19, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

התשובה כלולה בפנים. ככלל שמדובר על ניתוח לשינוי מין במתכונת שמוכרת על ידי ממשלת ישראל.

חייל ערבי

בשירותי הצבאי היה לנו חייל ערבי מוסלמי בבסיס בתפקיד נהג משא. לא בדואי, לא צ'רקסי- ערבי. לא יכולתי לבוא עליו בשאלה "תגיד אחויה, מה אתה עושה פה?". אז אני שואל- מה יכולה להיות הסיבה שבחור ערבי יתנדב לשרת בצה"ל? אני מבין שיש קטע של פוזות של "אני לוחם, אפילו יש לי M16 עם פנס מודבק באיזוליר" ( ובאמת היה לו), אבל זה 3 שנים- לא צחוק.

חבל שלא שאלת אותו. ככה היית מקבל תשובה אמיתית ולא אוסף של ספקולציות. גילגמש • שיחה 11:09, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

יש גם ערבים שמרגישים חלק מהמדינה ורוצים לתרום לה. לשאלה "למה שמישהו שמרגיש חלק מהמדינה ורוצה לתרום לה ירצה לשרוף שלוש שנים בצבא" קשה יותר לענות, אבל שים לב שהיא לא ייחודית לערבים. יש גם יהודים ששוחררו על פרופיל 21 והלכו להתנדב לצבא, למרות ששלוש שנים זה לא צחוק. בלנק - שיחה 11:35, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

כנראה בורות באסלאם זו המוטיבציה שלו לשרת בצה"ל.

בדיוק, הוא לא מבין איך ערבי צריך להתנהג. יוסי • שיחה 19:46, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

שיבה במשרד שבו מספר עציצים

האם אדם היושב לפחות 5 שעות ביום במשרד שבו מספר עציצים "אקזוטיים" תגביר את אספקת החמצן למוחו?.

בהחלט לא! ד"ר --וידנפלד - שיחה 00:26, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

מתוך פוטוסינתיזה: "הנוסחה הכללית, נטו, של תהליך הפוטוסינתיזה היא: C₆H₁₂O₆ + 6O₂ → אור + 6H₂O + 6CO₂." מכיוון שאחוז הפחמן הדו-חמצני באוויר הוא רק כ-0.04%, החמצן שתקבל לא משמעותי כלל. נו, טוב - שיחה 18:15, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

תואר כולל

איזה תואר כולל בתוכו הרבה דיסצפלינות? אני מוכרח להודות על האמת ולומר שיש לי תאווה למדעים הבאים (לפי א"ב...): אסטרונומיה, אנטומיה, ביולוגיה, גאולוגיה פיזית, כימיה, מדעי הרפואה, פיזיקה, פיזיולוגיה, פרקמולוגיה. איזה תואר והיכן יתן לי יותר דברים מהרשימה? [המטרה שלי להשכיל בתחומי מדע רבים - במרוכז, ואחר כך לעבור ללימודי רפואה בארץ או בחו"ל - לפרנסתי]. תרומות/109.253.252.84 21:44, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

כימיה היא הבסיס לביולוגיה, וממילא גם לפיזיולוגיה, מדעי הרפואה, פרקמולוגיה וכדומה. מצד שני, פיזיקה היא מדע בסיסי הרבה יותר שמהווה תשתית לכל שאר המדעים המדויקים. תרומות/94.159.196.17

אז יש אפשרות ללמוד לתואר דו-חוגי, לביוכימיה + פיזיקה? תרומות/109.253.252.84

לא יודע לגבי ביוכימיה, אבל אני יודע שיש אפשרות ללמוד לתואר דו-חוגי בפיזיקה ובכימיה, ושזה מאוד לא קל...94.159.196.17

לימודי תואר ראשון בביולוגיה כוללים לימודי בסיס בהרבה מהתחומים האחרים. תוסיף תואר במדעי כדור הארץ (דו-חוגי) ותהיה לך התחלה בהכול. יואלפ - שיחה 09:15, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

תרחיב את הדעת כאוות נפשך, אבל קח בחשבון שרמת הידע בכימיה ופיזיקה הנדרשת ללימודי רפואה היא בסיסית ביותר. אעז לכתוב שמדובר ברמה תיכונית מינוס. יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:09, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

תבנית וויקי

מאיפה אפשר להשיג את התבנית של וויקיפדיה כדי לבנות אתר בתבנית של וויקי?

מה זאת אומרת "התבנית של ויקיפדיה"? אם אתה רוצה ליצור אתר במתכונת של ויקיפדיה אז כנס לפה. שדדשכ • שיחה • ז' באב ה'תשע"א • 02:00, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

התוכנה עצמה נקראת מדיה-ויקי Tzafrir - שיחה 15:53, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

חוק הודלים-מה הוא?

כל הזמן מדברים בחדשות על חוק הודלים הבעיה שאיני מבין מה הוא. שאלתי חברים אך גם הם לא יודעים, האם משהו יכול לענות על השאלה. תודה :)

שמו המלא: חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע”א-2011. עד לכתיבת הערך ועדה לדיור לאומי, ראו כמה מילים על החוק. דוד שי - שיחה 23:15, 6 באוגוסט 2011 (IDT)

שלום, שאלה; מדוע החוק אושר דווקא עם תחילת המחאה?... זה חוק שחיכו למחאה בשביל להעביר אותו???, מאד לא ברור, תודה.

האמת שנראה לי שזה היה לחלוטין מקרי. פשוט זה סוף מושב הכנסת. אחרי זה הציגו תא זה בספין כתשובה למחאה, למרות שזה היה להפך - סתירת לחי למוחים.

ובאשר לחוק, מה שהוא עושה זה לבנות מסלול עוקף לוועדות התכנון המחוזיות (Vרגילות), שבו תהיה פחות ביקורת, פחות שקיפות, פחות יכולת לאנשי האגונים הירוקים להתנגד וכו'. הרציונאל הוא שזה יגדיל את מלאי הדירות. אבל המחיר לטווח ארוך עלול להיות כבד (נזק לשטחים הפתוחים, תכנון לקוי וכו'), ואף אחד לא מבטיח שזה יפתור את הבעיות, כי עלולים שוב לבנות רק דירות גדולות שלא עונות על הבעיה של צעירים. eman • שיחה • ♥ 02:51, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

מה צורת הציווי של שורש הד"ר בארמית?

מה היא צורת הציווי ביחיד לשרש הד"ר בארמית? הדוּר או הדוֹר? 109.253.92.49 16:03, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

לא כך ולא כך, אלא הֲדַר. ראה בבא מציעא מט ע"א. דורש אמת - שיחה 13:18, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

ליודעי היסטוריה

מי היה מיטרידאטי (מלך מסויים שאריסטו העיד עליו שלא ניזוק משום סם) ראו צילום מצורף מספר "צמח דוד", אשמח מאוד לקבל עזרה או תעתיק לועזי שלו. שימו לב הפרטים בצילום נמצאים באות תר"ל: כאן

בהנחה שה"מטרידאטי" המדובר זה W:Mithridate, אז המדובר בדמות הזו W:Mithridates_VI_of_Pontus. התאריכים המצוינים בספר "צמח דוד" לא תואמים (134-63 לפנה"ס, ואילו [ג אלפים] תר"ל ללוח העברי = 141 לפנה"ס), וגם לא ברור לי מה זה הכינוי "אטיני" (אתונה?). טיריא"ק, אגב, זה כינוי לתרופה נגד הכשת נחש. בן-חנוך - שיחה 03:46, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

אני מתקשה בקריאת הכתב, אך אתיני היא בהחלט אתנה. מטרידאטי נראה לי כשיבוש סביר של מיתרידטס. גילגמש • שיחה 11:46, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

אז בעצם מי זה מיתרידטס בקישור הבא (בויקי האנגלי)http://en.wiki.x.io/wiki/Metrodorus_of_Scepsis האם אותו אומן הזיכרון הוא מיתרידטס מלך פונטוס או מישהו אחר?

לפי הערך זה החבר שלו. גילגמש • שיחה 20:53, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

האם התניית תשלום השכר בעבודה לטווח ארוך היא חוקית?

במצב בו עובד חדש נכנס אל חברה אך עוזב את עבודתו לאחר ימים ספורים, האם זה חוקי לכלול בהסכם עבודתו סעיף שמתנה את תשלום שכרו בעבודה לטווח מסויים של חודשים? איש השלג - שיחה 10:11, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

מה? לא שאלתי מתי עובד מקבל את משכורתו. שאלתי האם ניתן לשלול את שכרו של עובד שעבד ימים ספורים בטענה ששכר זה היה משולם לעובד לו היה עובד אך ורק עוד מספר חודשים. איש השלג - שיחה 11:33, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

לדעתי זה חוקי אם זה כלול בחוזה, או אם העובד התחייב בכתב לעבוד פרק זמן מסויים. נסה לשאול אצל קו לעובד או לבדוק באתר עובדים בלנק - שיחה 11:37, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

חוק שכר מינימום אינו מאפשר לעובד "לוותר" על שכרו (בגובה המינימלי שנקבע בחוק), גם במסגרת חוזה. עוזי ו. - שיחה 12:51, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה לך, עוזי. אפנה לגופים הרלוונטים להגשת התלונה. איש השלג - שיחה 13:46, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא בטוח שזה מדוייק, עוזי. אם אני לא טועה מעביד יכול להכניס בחוזה, למשל, סעיף שמחייב אותך להודיע שבועיים לפני התפטרותך. במקרה כזה, עובד שיתפטר חשוף לתביעה על הפרת חוזה, שיכולה לכלול דרישות כספיות. בלנק - שיחה 14:17, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

עוזי נתן תשובה מדויקת. מעביד לא יכול לעשות בשכר כרצונו,בדוגמה שציינת על המעביד לפנות לבית דין לענייני עבודה כדי לקבל את הפיצויים המגיעים לו, אם הוא יקזז זאת על דעתו הוא יחויב על הלנת שכר וזה גם פלילי כמדומני.

ולשואל - תבע אותם, זה הליך פשוט מאוד (הגשת טופס פשוט במזכירות בין הדין לעבודה), מניסיון. בן-חנוך - שיחה 14:21, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

מסתבר שדבר כזה חוקי לפי חוק הגנת השכר. אחד מהסעיפים שמאפשרים למעסיקים להוריד משכר העובד הוא סעיף 25 (6) "חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה. רבע משכר העבודה פירושו רבע משכר העבודה לפי שעה?

המעסיק טוען שההכשרה עלתה לו כסף כשבפועל העבודה דרשה הכשרה מינימלית בלבד. איש השלג - שיחה 12:15, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

ספינת המעפילים רודניצ'אר

ספינת המעפילים רודניצ'אר שבהפלגתה הראשונה מבולגריה באוגוסט או ספטמבר 1939 והביאה את הורי ארצה לא מופיעה ברשימת ספינות המעפילים שבאתכם. הסםינה הביאה עוד פעמיים או 3 פעמים עולים מבולגריה (לאו דוקא בולגרים) וכנראה גם מרומניה. רצוי לעדכן את האתר

בוצר מיכאל m_botzernetvision.net.il

אתה מוזמן לתקן, ואם יש לך מקורות לכך, עוד יותר טוב. אם אתה רוצה אתה יכול גם לכתוב ערך על הספינה בלנק - שיחה 11:44, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

בקיץ 1939, רכש קונפינו אניית פחם ישנה בשם רודניצ'אר. רודניצ'אר א' הפליגה מוארנה ב 9 באוגוסט 1939, שעל סיפונה 305 נוסעים הונגרים ובולגרים. הספינה עצרה מול חוף נתניה, ומשם בסירות הפליגו העולים לחיפה. הם נעצרו על ידי השלטונות ואחר כך שוחררו. הרודניצ'אר חזרה לוארנה. בהמשך, נתקבצו פליטים נוספים מהונגריה. העולים מהונגריה, הועברו דרך נהר הדנובה לעיר רוסצ'וק, ושם העלו אותם על הרודניצ'אר ב', אשר יצאה לדרכה ב 1 בספטמבר והגיעה אל מול חופי תל אביב, ב 15 בספטמבר 1939. ב 16 בספטמבר 1939, גירשה הממשלה הפרו פשיסטית בבולגריה כ 4,000 "נתינים זרים", רובם יהודים וחלקם הגדול מצאו את דרכם לישראל בעקבות מפעל ההעפלה הפרטי של ד"ר ברוך קונפינו. בראשית נובמבר 1939, הועלו 457 פליטים הונגרים ובולגרים על הרודניצ'אר ג', אשר הגיעה ב 14 בנובמבר, אל מול חופי נתניה. גם הפעם ירדו האנשים בסירות והגיעו לחוף מבלי שהתגלו על ידי המשמרות הבריטיים[7]. זה מה שיש כרגע בויקי. Nachum - שיחה 13:32, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

נדמה לי שמתבקש ערך על ברוך קונפינו. Shannen - שיחה 21:01, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

מגדל אגד ומגדל עלית

שלום רציתי לדעת מה עם בניית מגדל אגד ומגדל עלית והאם זה נכון שמגדל אגד יהיה הגבוה באירופה.

גובה: 65 קומות, 245 מטרים.

מידע סותר: 81 קומות, 325 מטרים. אם יגיע מגדל אגד לגובה 325 מטר הוא יהיה הגבוה ביותר בכל אירופה. Nachum - שיחה 13:22, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

שניהם נבנים בכלל בישראל. כיצד הם יכולים לגרוף תואר כזה? ישראל אינה חלק ממדינות אירופה. איש השלג - שיחה 13:53, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

איך ניתן לבצע חיפוש בתוך ערך בויקיפדיה?

האם יש מנוע חיפוש המאפשר חיפוש בתוך ערך מסויים? 109.253.92.49 14:22, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

אם הבנתי נכון את מבוקשך, ניתן לבצע זאת באמצעות אפשרות "חיפוש בדף" של הדפדפן. לך לערך, לחץ ctrl-f, והקלד את מחרוזת החיפוש. איתמר ק. - שיחה 14:32, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

אכן, הבנת באופן מעולה את בקשתי, חן חן! 109.253.92.49 14:40, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

לוחצים Ctrl + F (שניהם יחדיו בו זמנית). 109.67.6.184 14:43, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה לצפוניים...

בכרמיאל, ציירו ריבוע כחול (אורך צלע של מטר וקצת) ליד כל תחנת אוטובוס. מי מכיר, מי יודע למה? למשיבים, אני מאמין שחייזרים אינם נוסעים באוטובוסים מסיבות אידיאולוגיות ועיוורים לא רואים את הריבוע האמור. yanshoof • שיחה • 14:49, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

"הריבוע הכחול המסומן על הכביש ליד תחנות האוטובוס הם המקום המיועד להתארגנות של האדם המוגבל לקראת עלייתו לאוטובוס" [1]. אני-ואתה • שיחה 18:20, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

דיודת ואקום

אפשר הסבר לפשוטי עם איך דיודת ואקום פעלה בטלוויזיות ישנות? אני יודע שדיודת ואקום היא כמו קבל לחות עם מטח, רק שאלקטרונים חופשיים להשתחרר. 192.114.105.254 15:20, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה מתכוון אולי לשפופרת קרן קתודית? ירון ק. - שיחה 16:32, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

לדעתי הוא דווקא מתכוון לשפופרת ריק המשמשת כדיודה. דולב • שיחה 21:49, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

מחפש שם של סדרה אמריקאית

מדובר על סיטקום המתרחש בבית ספר תיכון ומשלב קטעי קומיקס בהם. נראה לי שלשחקן הראשי קוראים ג'יימי (או שמו האמיתי או שם הדמות אותה הוא מגלם). וזאת סדרה משנות התשעים ששודרה בערוץ הילדים לפחות עד 2005. למישהו יש מושג מה שם הסדרה? 132.66.168.191 15:51, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

"Student Bodies", בעברית "בגוף ראשון"? ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 19:03, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

משפט ערך הביניים

כשמוכיחים באמצעות משפט ערך הביניים שיש בכדור הארץ לפחות שתי נקודות אנטיפודיות שיש בהן אותה טמפרטורה, מציירים מעגל שהפונקציה של הטמפרטורה מוגדרת עליו, ובנוסף מגדירים עליו פונקציה שמקבלת X מסוים ואת ה-X שמולו ומחזירה את הטמפ' ב-X הראשון פחות הטמפרטורה ב-X השני (ראו en:Intermediate value theorem#Implications of theorem in real world). רציתי לשאול: 1) איך נקראת פונקציה כמו הפונקציה של הטמפרטורה במקרה זה, שמוגדרת על ציר X "מעוגל"? 2) איך נקראת פונקציה כזו שמקבלת שני איקסים שונים ומחזירה עבורם Y יחיד? ועוד שאלה - נגיד והטמפרטורה בנק' מסוימת על המעגל היא 0, וכאשר הולכים ימינה היא הולכת וגדלה בהדרגה עד נאמר ל-40, ומתחילה לרדת חזרה רק קרוב מאוד לנקודת ההתחלה, כאשר בנק' ההתחלה היא שוב 0. לכאורה במקרה כזה אמנם יש שתי נק' בעלות אותה טמפ' אך הן אינן אנטיפודיות, לא? תודה מראש. 94.159.203.142

ראה משפט נקודת השבת של ברוואר. 1) פונקציה מחזורית; 2) פונקציה בשני משתנים? (אפשר גם "פונקציה המוגדרת על הספירה). 3) אם לא תיתן ל"קרוב מאד" לרמות את דרישת הרציפות, אז אחת מנקודות הזוג האנטיפודי קרובה מאד לנקודת ההתחלה. עוזי ו. - שיחה 19:08, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה על התשובות. לגבי 2), פונקציה בשני משתנים זו לא פונקציה שלכל נקודה במישור xy מתאימה את ערך הפונקציה (כמו z=y+x)? נדמה לי שזה לא לגמרי אותו דבר, הרי כאן הפונקציה מקבלת שני איקסים מ"אותו ציר", ולא נקודה.

אני מבין שב"שני איקסים שונים" כוונתך שהפונקציה מוגדרת על מעגל היחידה ומקיימת את התנאי $\ f(-x)=f(x)$. אפשר לקרוא לזה פוקנציה סימטרית. עוזי ו. - שיחה 13:42, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

מניעת קורוזיה במוצר חשמל

יש לי מוצר חשמל נייד (פנס ראש) המשמש אותי לקריאה בשירותים. היות והוא משמש אותי לקריאה רק שם אני משאיר אותו בשירותים. הבעייה היא רסס המים. השאלה היא כללית; האם יש ספריי מסויים שאפשר להתיז כמה התזות ממנו לתוך מכשירי חשמל (של חדרים לחים) כדי שימנע קורוזיה להבא?...

יכול להיות שWD-40 יעזור אבל נראה לי שהכי פשוט לשים אותו בתוך שקית... ירון ק. - שיחה 23:44, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

אולי הקונספט של אנודת הקרבה יכול לעזור. eman • שיחה • ♥ 01:42, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

הבסיס ליוקר המזון בעולם

האם לדעת המומחה העלאת התקציבים לביו-כימאים ובוטנאים שיפתחו פורמולות להאצה וחיזוק של גדילת צמחי מאכל, וכן, הגדלת תקציב למהנדסי מכונות שיהנדסו לנו רובוטים שיקטפו המזון הזה --- זה הפיתרון להפחתת מחירי החיטה, אורז, פירות\ירק וכו' בעולם?.

לא. אין פתרון קסם, ומי שמחפש אותו גורע משאר האנשים שמחפשים פתרונות אמיתיים. ‏Setreset • שיחה 19:44, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה.

ניתן להביט בהיסטוריה. זנים חדשים של צמחים כן אפשרו בעבר את מחייתן של אוכלוסיות גדולות והולכות. האם מחקר חקלאי הביא לשיפורים כאלה? כן אבל לא רק מחקר. האם מחקר תלוי בתקציבי מחקר? כן.

והאם זה הוריד את מחירם של המוצרים? האמנם עגבניה מהונדסת שמניבה פי שניים פרי אבל עלתה תקציבי עתק בפיתוח היא זולה יותר? צריך לעשות מחקר אחראי ומאוזן תקציבית. מחקר יכול לעזור בפתרון הבעיה, אבל לא לפתור אותה, כפי שמשתמע מהשאלה. ולשפוך כסף על מחקר ורובוטים כפי שהשאלה למעלה מציעה, רק יזיק. ויעשיר את מכוני המחקר. ‏Setreset • שיחה 16:01, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

באופן כללי: כן. או ליתר דיוק: המחיר לא משתנה, אבל התפוקה עולה. ר', לדוגמה המהפכה הירוקה. עלות המחקר היא, יחסית, חד פעמית. עם זאת יש בשנים האחרונות בעיה לא מבוטלת של ניצול פטנטים בתחום החקלאות להשתלטות על תחומים. זוהי אחת הביקורות על גידולים מהונדסים גנטית: אפשר להוציא עליהם פטנט, ולכן לחברה מסויימת (לדוגמה: מונסנטו) יש שליטה מוחלטת על גידולם. זה מאפשר למנף את השליטה לתחומים נוספים (לדוגמה: חומרי הדברה) Tzafrir - שיחה 11:03, 9 באוגוסט 2011 (IDT).

אפשר לחשוב שהנדסה גנטית ההופכת זנים לעמידים יותר ומבשילים יותר מהר וכן אוטומציה של הגידול והאיסוף בידי רובוטים יקטינו את מכיר המזון בעולם, אך בעיה היא שיש פחות ופחות קרקעות לחקלאות בעולם ולכן פחות ירקות ופירות שצומחים בצורה תעשייתית, אסור גם לשכוח שמוצרים בסיסיים כמו סויה תירס, בוטנים וכדומה משמשים יותר ויותר ליצור מוצר יקר בהרבה: ביו-דיזל, הרבה משקים חקלאיים מגדלים אותם רק בשביל הדלק, כלומר פחות מהם משמשים למאכל, פחות היצע אבל הביקוש לא יורד, אלא להפך, לכן המכירים של האוכל עולים לאט אבל לא בזהירות. 109.253.234.237 21:22, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

המומחה מבין בפסיכולוגיה?

מה יעשו הורים שבנם בן ה-18 מעליב אותם ואת הסובבים אותו יום אחרי יום, כל הזמן מעליב, ופוגע, יודע איך לפגוע, ומתחזק מזה. במידה והביהייביוריזם לא עזר כלל, מה יוכלו לעשות ההורים?. 109.67.31.95 20:16, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

השאלה היא האם כדאי להרוס לו את החיים ולשלוח אותו ל'מומחים' שיטפלו בו עם 'תרופות' משפיעות על המוח (בערך כמו נרקומניה), או לסבול ממנו בתקווה שמישהו יעמיד אותו במקום יום אחד (כנראה הוא עוד לא נפל למקום הנכון עם האנשים הנכונים), הוא ילמד לקח, ויחזור להיות בן אדם. לשיקולך. 109.253.202.141 23:08, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

מי שעיניו בראשו מבין מהתגובה הקודמת שפורומים פתוחים הם לא המקום לבקש פתרון. יש אנשים שהקדישו חלק גדול מחייהם לטיפול בבעיות כאלו, הם כתובת טובה יותר מכאן. יוסי • שיחה 01:36, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

לא הבנתי מה זו המילה הביהייביוריזם

שלום. ביהייביוריזם היא אסכולה בפסיכולוגיה; השמה דגש על שינוי התנהגות על ידי התניות; כגון; תוכל להתנות ילד לקסוס את ציפורניו על ידי מריחת חומר מר וחמוץ עליהם, וככה, אחרי מספר ניסיונות, יתכן כי יפסיק. 109.67.31.95 15:29, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלתי את המומחה את אשר לעיל לא משום שאני אבא לילד כזה, אלא לדעת מה למשל תוכל הפסיכולוגיה להציע (לא הפסיכיאטריה), חוץ מבהייביוריזם.

הדיון הזה חסר אחריות באופן קיצוני. מה פתאום שמישהו שמכיר אותך מתיאור של שורה אחת שאמא שלך תיארה באינטרנט יחליט החלטות טיפוליות לגביך. לא עושים דבר כזה.

מה?. 109.67.31.95 17:37, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

לך להתייעץ עם איש מקצוע, פסיכולוג או מטפל אחר. הילד כנראה נמצא במצוקה ולפסיכולוגיה מגוון כלים לאבחן ולהתמודד. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 07:28, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

לא הבנתם אותי, אני לא אבא לילד כזה וגם לא אמא לילד כזה ואין לי בכלל ילד כזה !!!, אני סטודנט לפסיכולוגיה ושואל את השאלה כדי להשכיל.

רק אהבה תביא אהבה!
לא פסיכולוג ולא בטיח, אבל מנסיוני - יש בגדול שתי שיטות בחיים, אהבה או עזיבה.
כשאדם "זר" מתנהג אלי לא יפה, ייתכן כי אני "אכנס" בו, ויתכן שאני סתם אעזוב. כך או כך זהו אדם שאין לי מערכת יחסים ארוכת טווח איתו.
בכל מקרה אחר - רק אהבה תביא אהבה. זה לא אומר שבהכרח אהבה תביא אהבה, אבל שאם משהו יביא אהבה, זו אהבה.
אני לא מושלם ובמקומות רבים בחיי התנהגתי בעזות מצח וחוצפה לא מבוטלת. עניין של גיל אני מניח. שמתי לב שהמקומות היחידים שנשארתי בהם, הם אלו שקיבלו את זה. אלו שנשארו שם להתמודד עם זה, והפגינו כלפי חום ואהבה.
אני כבר שנים מנסה להתחמק ממילואים, אבל כל פעם שאני מבקש מהם משהו, גם כשהם לא מסוגלים לתת - הם מפגינים המון אהבה, אמפתיה והבנה.
וכך, אני נותן 15+ יום בשנה באופן ממוצע.
זה מדהים, מהיום הראשון שהגעתי לשם - רק הייתי בפוזיציה של "אני כאן בהתנדבות, תעזבו אותי באמשכם".
וכולם תמיד קיבלו את זה בכזו הבנה ונסיון לעזור. כיום מבחינתי זו משפחה.
אני חושב שזה מה שמבדיל משפחה או חברוּת-דם מ"קשרים רגעיים". אלו אנשים שהפגינו כלפייך אהבה, גם כשלא היית הסחורה הכי חמה בשוק, ולא הפגנת אהבה גדולה בעצמך.
רק אהבה תביא אהבה!

אומנות אבסטרקטית

-תמונה שנמחקה- מה הקטע פה?

אתה לא יכול לצייר את זה?

מישהו יכול להסביר לי מה הרעיון של זה? לי זה כל הזמן נראה כמו אוסף כתמים וצורות חסרות כל מסר, תכלית או מטרה. נראה לי בעצמי יכול ללא בעיה לצייר דברים כמו זה. פשוט סרגל ומחוגה, משרטטים צורות אקראיות וצובעים עם גואש. מה קנדינסקי עשה שאני לא יכול? 79.183.216.140 11:48, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

מיד אחרי שתסביר מה הרעיון של מוזיקה. כשיש קטע מוזיקלי בלי מילים, רק מוזיקה. מה התכלית והמטרה שלו? מה המסר? eman • שיחה • ♥ 13:54, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

כי זה חתיכת סיפור לעשות קטע מוזיקלי בלי מילים. צריך להשקיע לפחות כמה חודשים בטכניקות נגינה. ואז ללמוד יסודות הלחנה ואז עם כישרון ויצירתיות אפשר לעשות קטע מוזיקלי יפה בלי מילים. מצד שני, התמונה בשמאל דורשת סרגל, מחוגה והזמן פנוי. וגם הערך האסתטי של קשקושים צבעוניים על נייר הוא כמעט אפסי לאומת סולו חצי מקצועי בגיטרה. אני די בטוח שאני לא אצליח לזייף מנגינה של הבילטז גם אחרי שנה של עבודה, ולזייף תמונה של מלביץ' או קינדינסקי אני יכול בתכנת "צייר"( כולו מציירים מרובעים, עיגולים וקווים מעוקמים. גם אתה תוכל לצייר "תמונה של קנדינסקי" תוך שעה של עבודה משועממת). 79.183.216.140 14:41, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

אז תנסה. . . תצייר יצירה ותנסה להציע למוזיאון ישראל להציג אותה כי היא "ברמה של קינדינסקי". אני מבטיח לך שקינדינסקי השקיע זמן רב ומחשבה רבה בציורים שלו, גם אם אתה באופן אישי לא אוהב אותם (כמוני). בלנק - שיחה 15:28, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

מה שהצגת פה מצויר בסגנון מופשט גאומטרי. אני מניח שאתה לא מתכוון רק לסגנון זה, אלא "תוקף" את הסגנון הכללי יותר, אמנות מופשטת... --MT0 - שיחה 15:28, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

אז באו תסבירו לי למה היצירה שלי (פה) רעה מהמופשט הגאומטרי של מלביץ' שהמוצגת פה? מה כזה מיוחד בו שלא הצלחתי אני להשיג בציור שלי? אז במקום צבעים אחידים בצייר עושים איזה אפקט בפוטושופ של צבעי גואש. את הרקע מאחור עושים לא אחיד אלא אחד שמדמה בד. ולמה מאות אנשים ישמחו לתלות את התמונה של מלצביץ' בחדר ואף אחד לא ישים את התמונה שאני ציירתי? מה כבר ההבדל? אני באמת מסנה להבין מה הקטע בזה. גם אמונות מופשטת שהיא לא גאומטרית נראית לי בלוף. אז במקום צורות עושים כתמים חסרי צורה, לא עקרוני. איפה נכנסת פה אומנות? שים לב לתמונה מתאוריית 4 הצבעים. זאת לא אמנות? 79.183.216.140 15:55, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

מי קבע שזאת לא אומנות?

אני מציע שתפנה לדף השיחה של המשתמש הזה ותשאל אותו את כל הדברים האלה. או שתפנה את תשומת לבו לשאלה שלך כאן. --MT0 - שיחה 17:10, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

בתור "המומחה" אתחיל בכל שהיצירה שלך איננה ציור מופשט, כיוון שהיא מכילה סמלים שונים. בנוסף היא גם "קיטש" (במובן אסתטי), כי היא לוקחת רעיון מהפכני ואוונגרדי, ומתרגמת אותו לצורה ויזואלית פופולארית יותר. האמנות המופשטת נולדה בתחילת המאה ה-20 כחלק מאוונגרד כולל בספרות, בשירה, במוזיקה ובמה לא. הרעיון הכללי היה א. להתנער מאמנות סיפורית בנוסח האקדמי. ב. לשקף חיים מודרניים, תעשייתיים. ג. ליצור אמנות שהיא איננה אשליתית. כלומר אמנות שאיננה מנסה להתחפש למשהו אחר. כמו כהמשוררים פירקו את השירה להברות (אפולינר למשל), או הספרות הדגישה את האופן שבו היא נכתבת (ג'וייס, פרוסט בקט), כך הציור מבקש להיות צבע על בד. הערכים כגון צבע, מקצב, קומפוזיציה, קו וכדומה מצומצמים למינימום ההכרחי (פורמליזם). הם "טהורים" יותר ולכן גם בעלי ממד רוחני (כמו אצל מלביץ). בתור ציור העבודה שלך חמודה גם אם לא הבנתי אבל מה הקשר בין הכדור ים לצלב/פלוס והכוכב. Talmor Yair - שיחה 18:06, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

למען האמת, ה"יצירה" שלי היא רק מה שנתתי בקישור. התמונה ב4 צבעים היא המחשה של משפט ארבעת הצבעים ממתמטיקה. מן הסתם שזה היה אמור לצאת קיטשי- הרי ניסיתי לחכות את התמונה של מלביץ'. לא הבנתי מדוע היא איננה נחשבת לציור מופשט. נגיד זה ציור מפשוט קלסי והוא מכיל הרבה סמלים שונים. ציור כזה אני לא הייתי מסוגל לעשות, בעיקר בזכות הטכניקה (אני רואה ממש הרבה פרטים שאני לא הייתי מצליח לצייר), אבל הרעיון הכללי נראה לי ריק מתוכן. חלק מהרעיון כמו שאני מבין מדבריך זה לא "לצייר משהו" כמו שהיה מקובל במאה ה19 אלא פשוט "אמנות נקיה מתוכן"? מאנשים שהזכרת אני מזהה את ג'ויס. אכן היצירה שלו (יוליסס- היחידה שקראתי) מאוד "מוזרה" גם לימנו ובהרבה מקרים מדגישה את הצורה בלי התוכן. אבל עם זאת יש ממש הרבה תכנים שונים שהוא מצליח להעביר תוך כדי. ומה התוכן בתמונה הכחולה שקישרתי? במה היא שונה כל כך מהציור שלי שהשקעתי בו כ15 דקות ומהשרטוט משמאל? מה המיוחד שבה שהופך אותה לאומנות ואת התמונות האחרות לקיטש? 79.183.216.140 18:53, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

כוונת האמן שונה. בעוד אתה יצרת אילוסטרציה למשהו מתמטי, מלאביץ וקנדינסקי חשבו שהם מייצרים ביטוי לרוחניות. הם חיברו בין צורות גיאומטריות טהורות, תפיסות דתיות ותחושה שזו אמנות המתאימה להמון הפועלים (ברה"מ). במובן זה הם צדקו והמוני בנ"י זוכים לראות את יצירותיהם בקופת חולים, בתי חולים וסאר משרדים. כיום, במנותק מכל החזון שלהם זו סתם קומפוזיציה או עיצוב. לכן גם אם היית מצליח לייצר עכשיו ציור חדש של מלאביץ, עדיין הוא היה רק הד קלוש לרעיונות של תחילת המאה ה-20. מלבד זאת גם הקומפוזיציה שלהם הרבה יותר מעניינת. Talmor Yair - שיחה 19:06, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותה תמונה. אני ציירתי את זה ללא מטרה לעשות אילוסטרציה לרעיון מתמטי, אלא להראות שגם אני יודע לצייר צורות פשוטות עם צבעים. אני מסכים שהתמונות של האמנים האמתיים יותר מסובכות לרוב, אבל לא תמיד ( כמו זה). למרות שבמקרה הזה הרעיון לדעתי הוא הפתעה שיוצת תמונה כל כך פשוטה( לפחות זה מה שהיא עוררה בי). דיברת על מסר רוחני. אני כנראה לא מצליח לקלוט את המסר. למרות שאני אישית ממש נהנה לראות תמונות של דאלי ומגריט (ולא תמיד מבין מה המסר), פה אני תמיד רואה אוסף כתמים וצורות. שלא מעוררות בי שום רגש חוץ מ"נו ומה זה?". 79.183.216.140 19:32, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

אוסטרליה

בערך כתוב שאוסטרליה היא היבשת הקטנה ביותר והאי הגדול ביותר. יבשת אוקיאניה שהיא כאמור גדולה יותר לא אמורה להיות אם כן אי גדול יותר מאוסטרליה (שהרי כולה מוקפת מים מכל עבריה)? 79.181.199.16 15:09, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

לחלופין, אפשר להגיד "קפריסין קטנה מאוסטרליה, למה לא להגיד שהיא היבשת הקטנה ביותר?" הנקודה היא שאוסטרליה נמצאת על הגבול בין אי ליבשת, ולכן היא מוגדרת לעיתים כאי הגדול ביותר ולעיתים כיבשת הקטנה ביותר. בגלל שהקו המבדיל בין יבשת לאי אינו ברור, אין דרך להחליט לגבי אוסטרליה בלנק - שיחה 15:25, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

אני מצטער, הכוונה הייתה לאנטארקטיקה. התבלבלתי... האם היא לא נחשבת לאי גדול יותר?

התשובה הקודמת שלי עדיין תקפה. . . אנטרארטיקה אינה נמצאת "על הגבול" בין אי ליבשת- היא פשוט יבשת. אוסטרליה היא על הגבול, ולכן מגדירים אותה גם כיבשת הקטנה יותר וגם כאי הגדול ביותר. דוגמה נוספת: "מותו של איוואן איליץ'" הוא או סיפור מאוד ארוך, או נובלה מאוד קצרה. בלנק - שיחה 15:52, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

חגורת אורט וחגורת קוויפר?

מה ההבדל בין חגורת אורט וחגורת קוויפר? Exx8 - שיחה

ר' חגורת קויפר (שלה יש מיקום מוגדר היטב), הדיסק המפוזר (מעבר לשולי חגורת קוויפר) ועננת אורט (שמפוזרת גם מעל ומתחת). Tzafrir - שיחה 16:55, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

הכוונה לרדיוס(ר')? Exx8 - שיחה

גם. קראת את הערכים? Tzafrir - שיחה 07:46, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

אם הבנתי נכון את השאלה השנייה, אז ר'=ראה, ולא רדיוס. הוא אמר לך "ראה את הערכים" . . .בלנק - שיחה 13:50, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

במה האמין ישעיהו ליבוביץ'?

אומרים עליו שהיה אורתודוקס, אך ירון ידען טוען שזה דווקא הוא (ליבוביץ') שגרם לו להבין סופית שהיהדות כולה היא יצירה אנושית. (זה נשמע לי כמו רפורמי). אמנם, ליבוביץ' טען על הרפורמים שהם מתבוללים. אז במה הוא האמין?, אבקש מהמומחה לפרט ללא ציניות. תודה מראש.

ליבוביץ הרבה להדגיש שהתורה שבעל-פה, שהיא יצירה אנושית, היא בעלת חשיבות ביהדות הרבה יותר מהתורה שבכתב. באופן כללי בהגותו הוא התייחס הרבה למשמעות הדתית שבאמונה לשמה ולכך שהאמונה צומחת "מלמטה למעלה", ע"י אנשים שכוונתם לשם שמים, ולא נכפית על האדם ע"י אירועים ניסיים כמו מעמד הר סיני. הוא הקפיד על שמירת ההלכה ופקד את בית הכנסת כל יום עד יום מותו. כמו כן הוא לא האמין בהתערבות אלוהית בעולם. ראה ישעיהו ליבוביץ וגם את הספר המצוין "רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ" שמאגד מכתבים ששלחו לו לאורך השנים ותשובותיו עליהם. 94.159.203.142

למה אין צמחייה דמוית חורש בחוף הים?

מדוע לא קיימת צמחייה ירוקה (והכוונה בצמחים יותר מפותחים מאצות) בחופי הים? Exx8 - שיחה

צמחי מים מתוקים לא יכולים לגדול בקרבת הים בגלל המלח הרב שבאדמה. ישנם צמחים כמו דקלים שדווקא כן מסוגלים, וגדלים בחופים מסויימים. בלנק - שיחה 19:23, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

עם זאת כל הצמחים האלו מכילים אחוז כלרופיל מאוד נמוך ביחס לצמחי יער, מדוע?Exx8 - שיחה

ראו מנגרובים איתן - שיחה 11:06, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

יקומנו כמערכת לוגית?

אין לו מושג לאיזה תחום זה שייך, אך האם ניתן להגדיר את היקום שלנו כמערכת אקסיומתית? כלומר איזושהי נקודת התחלה שממנה נובעים כל החוקים בפיזיקה וכל ההתנהגויות ביקום? Exx8 - שיחה

היקום שלנו הוא משהו מוחשי, ומערכת אקסיומטית היא מונח אבסטרקטי, כך שהשאלה לא ברורה (האם ניתן להגדיר את הכלבה שלי כמערכת אקסיומתית?). אולי תסביר יותר טוב את כוונתך. בלנק - שיחה

השואל בעצם שואל האם קיימת תורה כך שיקומנו הוא מודל שלה. כלומר כל דבר שנכון ביקומנו הוא פסוק אמת בתורה ולהיפך. ראו W:Hilbert's sixth problem. דניאל ב. • תרמו ערך 11:38, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

האם אי פעם חיו כאן "תנינים" ?

כאן בארץ, תודה.

כן, עד תחילת המאה האחרונה. ראה תנין היאור. 94.159.203.142

דיפוזיה ואוסמוזה

אני מחפש הגדרה ברורה ופשוטה המבדילה בין אוסמוזה לדיפוזיה. 109.253.127.146 23:58, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

אוסמוזה היא מקרה פרטי של דיפוזיה, בו השוואת הריכוזים נעשית ע"י מעבר ממס בלבד ולא ע"י מעבר מומס, בגלל קיום של ממברנה שמונעת מעבר מומסים. 109.160.166.177

מהו מקור שם משפחה "צם"

אני מנסה למצוא מידע על מקור שם משפחתי "צם" באנגלית רושמים זאת ZAM ולפי מה שנמסר לי על ידי אבי אנו שייכים לשבט לוי

שאלת איך קוראים

איך קוראים לתופעה או לחפץ שאם מסובבים אותו על משטח בכיוון אחד, הוא מתחיל לרעוד ולהסתובב לכיוון השני, ואם מסובבים אותו בהתחלה לכיוון השני, אז הוא ממשיך להסתובב? --77.126.41.135 13:37, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

מכנס פתוח וסגור

איך אומרים באנגלית "מכנס פתוח" ו"מכנס סוגר"? לא בקונטקסט של בגדים, אלא נשק. 79.183.216.140 16:10, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

אם הבנתי נכון אלו שתי וריאציות של Blowback כבשמכנס סגור יש דיחוי בחזרה - Delay. ‏DGtal‏ 16:20, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

אנחנו מדברים על אותו דבר? הכוונה במכס סגור היא שנשק דרוך כבר "מחזיק" את הכדור נעול על ידי הבריח בבית הבליעה ולחיצה על ההדק רק נותנת נקירה. מכנס פתוח זה כאשר הלחיצה על ההדק משחררת את המכלול הדרוך והוא בתנועה אחת נועל את הכדור בלועה ונוקר. לדוגמה M16 הוא מכנס סגור, עוזי הוא מכנס פתוח. האם אנחנו מדברים על אותו הדבר?

open bolt, Closed bolt יואלפ - שיחה 08:57, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

ה"א הידיעה לאחר אות שימוש - דבר תקין?

האם ה"א הידיעה לאחר אות שימוש (בכל"ם) זהו דבר תקין בשפה העברית? [דוגמה: להרב, להאיש, להחבר] מאוד אשמח לקבל גם מקור המסביר זאת109.253.127.146 17:51, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

ה"א הידיעה "נבלעת" על ידי אות השימוש, ע"פ לקסיקון דביר לשיפור הלשון, מאת ד"ר ראובן סיוון. כך גם למדנו בשיעורי לשון. באתר האקדמיה ללשון העברית צוין בתשובה לשאלה מסוימת ש"ה"א הידיעה נבלעת במילית היחס". עכשיו שמתי לב שמילון אבן שושן (המילון החדש בשבעה כרכים מ-1982) אינו החלטי כל כך וכתוב שם "כשבאה אות בכ"ל לפני מילה בה"א הידיעה, נשמטת על-פי-רוב ה"א הידיעה והאות מקבלת את ניקודה של הה"א על כל כלליה וסטיותיה" (ההדגשה שלי). ואמנם, במגזר הדתי משתמשים ב-"להרב". גם אני אשמח למקורות נוספים. Rebecca - שיחה 02:21, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

איך נוצרו חוקי טבע?

אני שואל שאלה בפילוסופיית המדע ולא במדע טהור. אני בכוונה הלא רוצה לנסח את השאלה כ"מה יצר את חוקי הטבע", כי זה מרמז על ישות בעלת יכולת ליצור חוקים.

אני מקבל את רגע המפץ כתחילת הזמן-מרחב. האם כל החוקי הטבע שיש היום הם אותם החוקים שהיו רגע אחרי הראשית? או שאולי תתכן ההשארה שחוקים כלשהם נוצרו אחרי אירוע כלשהו ביקום הקדום?

אם מניחים שיש כמות סופית ומוגדרת של חוקי טבע- מאיפה הם מגיעים? מה גורם ליקום להתנהג כך ולא אחרת? האם יתכן שתנאי התחלה הם אלו שקבעו בצורה חד-חד-ערכית את חוקי הטבע שיהיו? ואם נותנים תנאי התחלה שונים היינו מקבלים יקום שונה בתכלית?

זה שאלות פילוסופיות יותר מאשר מדעיות, אבל מי קבע שלפילוסופיה אין מקום כאן?

עד כמה שידוע לי, לשאלה שלך יש שלוש תשובות בקרב אנשי מדע ופילוסופים.

א. הטיעון הבריאתני הידוע, על פיו אלוהים ברא את העולם, ואת חוקי הפיזיקה.

ב. הם ככה בגלל שהם ככה, אם הם היו בצורה אחרת, היית שואל את אותה שאלה. טיעון זה מכונה "הטיעון האנתרופי", והוא מועלה על ידי אתאיסטים רבים. (סתם דוגמא-דוקינס). ע"פ טיעון זה, אדם השואל שאלה זו דומה לאדם שרואה חרוזים מפוזרים ושואל: "למה הם מפוזרים דווקא ככה?". בפועל הוא היה שואל את אותה שאלה, לא משנה איך הם היו מסודרים.

ג. רעיון היקומים המקבילים, בפרט כפי שהועלה על ידי סטיבן הוקינג, על פיו היקום שלנו הוא רק אחד מבין עשרות מילארדי ייקומים מקבילים, שבכל אחד מהם חוקי פיזיקה אחרים. טיעון זה הוא בעצם הרחבה של הטיעון האנתרופי, והוא גם קצת ממזג לתוכו את תורת האבולוציה

אני בטוח שיש עוד המון טיעונים ורעיונות שונים בנושא, אבל אני חושב שהרוב המוחלט מסכים שחוקי הפיסיקה קיימים מאז המפץ הגדול, ולא נוצרו אחריו. מקווה שעזרתי בלנק - שיחה 18:34, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

סטיבן הוקינג בוודאי אינו הוגה הרעיון של יקומים מקבילים. פירוש העולמות המרובים למשל קדם לו בהרבה. הפיזיקאים מקווים יום אחד למצוא את התאוריה של הכול שתתן הסבר טבעי לכל דבר שרירותי בעולם. כלומר הם מקווים להגיע לסט מצומצם של כללים פשוטים ואסתטיים (מתמטית) שמהן ניתן להסיק הכל. דניאל ב. • תרמו ערך 18:40, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

לא טענתי שהוקינג הגה את רעיון הייקומים המקבילים, רק אמרתי שהרעיון כאלטרנטיבה לקיומו של אלוהים, ובהקשר שהשואל דיבר עליו, הועלה בממוקד על ידי הוקינג. ראה את ספרו "the grand design". בלנק - שיחה 19:01, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

תגידו עד כמה הרעיון שלי הוא יתכן- כמו שאוסף תנאי התחלה קובעים חד משמעית את הפיתרון של מערכת משוואות (לדוגמה מד"ר מסדר N עם N תנאי התחלה), כך התנאים של רגע הראשית קובעים חד משמעית את חוקי הטבע ביקום. קצת פסיכי לדמיין משפחה של יקומים, בדומה למשפחה של עקומים. אבל האם זה יתכן? 109.64.216.77 18:47, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

הרעיון שאתה מציע נקרא דטרמיניזם מדעי והוא נתמך על ידי רוב המדענים בתחילת המאה ה-20 (ומתבטא בציטוט המפורסם של איינשטיין ש"אלוהים לא משחק בקוביות"). עם גילויה של מכניקת הקוואנטים שמשרישה באופן יסודי הסתברות בעולמנו הובן שתנאי ההתחלה לא בהכרח קובעים את השתלשלות האירועים, ושיש מקום לאקראיות. עם זאת דטרמיניזם במובן רחב יותר, שקובע שתנאי ההתחלה קובעים באופן מוחלט את ההסתברות לכל השתלשלות אפשרית של היקום, עדין קיים ונתמך על ידי מדענים רבים (וזה למשל מספיק כדי לשלול רצון חופשי). כמו כן, ישנם מדענים המקווים שעם גילויה של התאוריה של הכל תעלם ההסתברות המושרשת ונוכל לקבוע שתנאי ההתחלה של היקום קבעו את הכל. דניאל ב. • תרמו ערך 18:55, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

דניאל, שים לב לשאלה המדוייקת- לא "איך כל הדברים שקרו קרו", אלא "איך חוקי הטבע נוצרו". איך נקבע שהעולם פועל ע"פ מכניקת הקוונטים וכו'. לשואל: הרעיון שלך אולי קביל, אבל בעצם הוא משאיר אותנו עם אותה שאלה: מה גרם לתנאי ההתחלה להיות דווקא ככה ולא ככה? אפשר לענות "חוקי הטבע", ואז אנחנו מקבלים רקורסיה. בלנק - שיחה 19:08, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

נכון שעניתי לשאלה שונה טיפה ממה שנראה שהשואל שואל, אך בהתאם לאנלוגיה המתמטית שהביא אני חושב שדווקא קלעתי לכוונתו. דניאל ב. • תרמו ערך 19:12, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

תקנו אותי אם אני טועה; אבל לתיאוריה הזו של הוקינג אין שום בסיס פיזיקאי שהוא; זאת אומרת, היא נטו דעה שבסיסה דימיון. לעומת הטיעון הראשון שהוא סילוגיזם למציאות הקיימת עצמה, או הטיעון השני שפשוט אומר; הפיזיקה היא כפי שהיא ועימה כפי שהיא עלינו להתמודד. 79.182.18.120 19:17, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

התיאוריה השלישית (היא לא ממש של הוקינג) אינה מוכחת, אבל לא נכון להגיד שאין לה בסיס מדעי כלשהו. ראה בערך יקום מקביל. הטיעון השני אומר שהשאלה היא חסרת משמעות, בגלל שאם תשאל מספיק פעמים "למה?" תמיד תגיע בסוף ל"ככה". ונגיד שהוכחת שאלוהים ברא את חוקי הפיסיקה- למה הוא ברא אותם דווקא ככה? וכו'. בלנק - שיחה 19:28, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

שלום בלנק, אני לא מספיק מבין בפיזיקה כדי להבין מהערך מדוע יש בסיס מדעי לטענה שקיימים יקומים מקבילים, אם הדבר אפשרי שתסביר לי בשפה עממית מדוע, אז ממש אודה לך. 79.182.18.120 22:23, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

אנסה להסביר בקצרה, למרות שאני מודה שגם לי אין ידע מספק בעניין. תורת הקוונטים, שנכונותה מקובלת על מרבית הפיסיקאים כיום, מובילה לפרדוקסים רבים, שהמפורסם בהם הוא פרדוקס החתול של שרדינגר, המתאר חתול שהוא גם מת וגם חי באותו הזמן. תיאוריית היקומים המקבילים באה כדי לפתור בעיות מהסוג הזה. על פיה החתול אכן מת וחי באותו הזמן, כי בנקודת זמן מסויימת יקום "התפצל" ליקומים מקבילים. זה הסבר פשטני וגרוע, ואני מציע שתקרא כמה ספרים בנושא, שיסבירו לך יותר טוב ממני.בלנק - שיחה 12:04, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

למה הערך יקום מקביל מניח שהיקום הוא אינסופי? כתוב שם שאנו חיים בתוך בועה של Ct (כדור אינפורמציה) אז שפוט לא יודעים מה יש מחוץ לבועה. למה להחליט שזה אינסוף? 109.64.216.77 23:43, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

זאת הנחה שמטבעה אף פעם לא נוכל להוכיח, אבל בוא נעשה ניסוי מחשבתי-נגיד באיזה שהוא מקום יש קיר, שבו מסתיים הייקום. . . אז מה יש מעבר לקיר? בלנק - שיחה 12:04, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

אני חושב שהתשובה המדויקת והנכונה ביותר היא "לא יודע". כי זה דורש ממני לענות על השאלה "מה נמצא במקום שאותו בחיים לא ראו". להחליט שזה אינסוף? אולי גם אוגר שרץ בתוך גלגל(Hamster wheel איך שקוראים לזה בעברית) חושב שהגלגל שלו אינסופי. 109.64.216.77 18:26, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

אינסוף איננו "משהו" שנמצא מעבר לקיר. הכוונה שלי הייתה שאם אתה מדמיין קיר, חייב להיות משהו מעבר לקיר (בהנחה שגם ריק הוא "משהו"), או שהקיר חייב להימשך עד אינסוף. הרעיון שהמרחב נגמר באיזה שהוא שלב הוא בלתי נתפס למוח האנושי. בלנק - שיחה 18:44, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

דמי או דמה?

איך כותבים את זה?. נא להביא תימוכין לשוניים. כל טוב ותודה מראש.

מתי הפסיקו להילחם "מסודר"?

ראיתי כמה סרטים על ימי הביניים, והלוחמה היא מסודרת, 2 הצבאות מתארגנים אחד מול השני בעוד שהמנהיגים מדברים..וכשנותנים את האות מתחיל הקרב.

רציתי לשאול האם כל הקרבות בימה"ב התנהלו ככה? מתי הצורה הזאת התחילה? מתי היא דעכה?

תודה. Nutcrucker - שיחה 19:23, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

לדעתי הקפידו על נאומי המפקדים בלי להפריע אחד לשני ועל תחילת קרב מסודר רק בקרבות שצילמו לקולנוע. מצד שני, יכול להיות שהיו קרבות מצולמים שנערכו בצורה לא מסודרת והצילומים שלהם נשארו על רצפת שולחן העריכה. יוסי • שיחה 00:40, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

תבנית:LOL בן-חנוך - שיחה 01:15, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

המבנה "המסודר", כפי שקראת לו, הוא למעשה מבנה צפוף הנועד להגדיל את מסת החיילים ובכך לתת להם יתרון. שיטת לחימה זו לא נעלמה מן העולם עד היום. למשל השוטרים נוהגים לצופף שורות כדי לבלום את ההמון. בקרבות מסודרים המבנים הצפופים נעלמו במחצית השניה של המאה ה-19 עם המצאת הנשק נטען הבריח, מקלעים ותותחים מהירי ירי. מבנה קרבי צפוף אחרון שהיה מקובל בצבאות עולם הוא הריבוע.

לגבי השאלה השנייה שלך, התשובה היא לא. בימי הביניים לא כל הצבאות נלחמו במבנים צפופים. מבנה צפוף מקנה יתרון לכח המוגדר כ"כבד" - אפשר לראות בערכים חיל רגלים כבד וחיל פרשים כבד. כוחות קלים (קשתים וכו' - בערך חיל רגלים קל, פרש קל) נלחמו במבנה מפוזר כי הוא מקנה יתרון לחיילים קלי התנועה.

אין העדפה מובנת מאליה למבנה צפוף על פני המבנה המפוזר. המונגולים למשל נלחמו במבנה מפוזר והצליחו להביס צבאות אירופאים שנלחמו במבנה צפוף. קיימות דוגמאות אחרות של מבנה צפוף שניפץ מבנים רופפים. כך שהדברים אינם פשוטים כפי שהם נראים. גילגמש • שיחה 07:12, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה על התשובות.

אני אחדד אחת מהשאלות שלי, פחות על הטקטיקה אלא על ההכנות לקרב. האם בימי הביניים והתקופות שמסביב זה היה מעין טאבו להתחיל את הקרב בלי תיאום מראש ונתינת אות?כלומר מפקדים שעשו אחרת והשתמשו בתחבולות (לא מבחינה טקטית) היו ידועים לשמצה כרמאים או נבלים, או שסרטי הקולנוע גרמו לי להאמין כך?

תודה שוב Nutcrucker - שיחה 13:57, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

ברברה טוכמן כותבת על הנושא הזה בהרחבה (היכן?), בהקשר למלחמת הבורים. עוזי ו. - שיחה 14:17, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

תוכל לקרוא על הנושא גם בספרו המוערך של יהושפט הרכבי - 'מלחמה ואסטרטגיה' בפרק השני או השלישי (ההיסטוריה של המלחמה)אם אינני טועה. 94.230.86.20 18:56, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

מלחמה היא מקום בו אנשים משני הצדדים משתדלים לרצוח אחד את השני. אמת שלא צפיתי במלחמות של ימי הביניים, ובכל זאת נראה שלא קשה לנחש את התשובה. בעבר הרעילו בארות, רצחו אחד את השני בצורה מזוויעה ומרתיעה, אנסו, רצחו לא מעורבים ("אזרחים") ומה לא. גם היום אין פעולה מלחמתית (או במסגרת אלימות מאורגנת דומה) שפלה עד כדי כך שאין מישהו שמבצע אותה. אין שום סיבה ריאלית לחשוב שהתנהלות מלחמתית הייתה אי פעם דומה למחזות הרומנטים שמוצגים בחלק גדול מהסרטים המלחמתיים. יוסי • שיחה 19:55, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

מלחמות בימי הביניים היו מוזרות במידה מסוימת. פעמים רבות היריב אכן הוזמן במועד מסוים לשדה הקרב. היו כמובן מפקדים שלא עשו כן. עד כמה שידוע לי, הם לא נחשבו לנבלים כתוצאה מכך. לגבי רצח והרעלת בארות וכו' - זה תלוי. אצילים בדרך כלל לא היו נרצחים, אלא נלקחים בשבי ואחר כך היו פודים אותם תמורת ממון רב. דווקא טבח שבויים נחשב למעשה לא מוסרי וברברי.

המוזרות לא נגמרה באירופה. ביפן למשל הסמוראים היו נוהגים לרכב האחד לקראת השני, לצעוק את שמם ולהתנגש עם הסמוראי היריב במעין דו קרב. נוהג זה היה נפוץ בצבאות נוספים. יש לו הדים אפילו בתנך - קרב דוד וגוליית ששני צבאות מתבוננים בשני גיבורים שיוצאים לדו קרב כפתיח לקרב. גילגמש • שיחה 21:33, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי השאלה האחרונה שלך, דעיכת הלוחמה הסדורה, אם אפשר לקרוא לה כך, הייתה במלחמת האזרחים האמריקנית אשר מוגדרת על ידי רבים מההיסטוריונים כמלחמה המודרנית הראשונה. למרות שאם תשאל את רמטכ"ל צבא פרוסיה מולטקה הייתה מלחמת אספסוף באספסוף ועל כן אי אפשר ללמוד ממנה, ואשר היוותה למעשה את החזרה הגנרלית למלחמת העולם הראשונה. • עודד (Damzow) • שיחה • 21:42, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

האמת שמלחמה בימי ימי הביניים לא הייתה דבר מסודר במיוחד. כן, היו מתארגנים במבנים ולעיתים אף תוקפים במבנים, אולם מהרגע בו החיילים הגיעו לקרב פנים אל פנים, ה"סדר" היה הופך מהר מאוד לאנדרלמוסיה, לא מסודרת בכלל, בה, כפי שהגדיר זאת יוסי, ניסה כל חייל לרצוח כמה שיותר מהחיילים האחרים סביבו, והכל במטרה אחת - להשאר זה שעומד אחרון (בואו נודה, אם לא כן, כל זה היה די מיותר).

הלוחמה "הכי מסודרת" שניתן לחשוב עליה הייתה מכניסתו לשירות סדיר של המוסקט ונבע משיקולים פרקטיים לחלוטין. המוסקט היה רובה חלק קדח, מה שגרם לו לדמת דיוק נמוכה בעליל - פגיעה במטרת דמות זקופה בודדת במרחק של כ-70 נחשבה הישג טוב, וכל פגיעה במרחק של מעל ל-100 עד 110 מטרים הייתה בילתי אפשרית באופן מעשי. על מנת להגביר את יעילות הרובה נאלצו הצבאות להעמיד את חיליהם בשורות ארוכות, וירו ישר לפנים. הצורך של כל צבא להפעיל את חייליו באותה שיטה גרם לכך שהחיילים פשוט ירו לתוך מבנה האוייב, וכך גם אם לא פגעו בחייל שמולם (אשר אליו כיוונו) סביר כי פגעו באחד החיילים אשר עמדו לצידו או מאחוריו. המבנים היו נעמדים אחד מול השני ויורים זה בזה, לעיתים אף לפי התור.

שיטה הלחימה הזו לא הביאה בחשבון את התפתחות הטכנולוגיה, עם הופעתם של הרובים מחורקי הקנה. רובה מחורק קנה הוא רובה בו נקדחו סלילים אשר גרמו לקליע להסתחרר סביב ציר האורך שלו, מה שהביא לשיפורי מידי ודרסטי מאוד בדיוק - רובה מחורק קנה ממוצע בין המאות ה-18 וה-19 איפשר פגיעה מדוייקת ב-400 מ' (בהשוואה ל-70 עד 100 ברובה חלק קדח). חוסר ההבנה של הטכנולוגיה גרם לכך שבמלחמת האזרחים האמריקאית המפקדים ניסו עדיין לנהל את הלחימה בהתאם לעקרונות הלחימה עם רובים חלקי קדח, עם הסתערויות של מבנים גדולים - מה שבשילוב עם רמת הדיוק הגבוהה של כלי הנשק החדשים הביא כמובן למרחץ דמים לא קטן.

כמו שכתב לך עודד, בהשראתו של מולטקה הזקן, העדיפו האירופאים להתעלם ממלחמה זו, וחזרו על השטות הבילתי נתפסת הזו גם במלחמה הגדולה.

מעניין לציין שממלחמות הבורים הצבאות למדו שמדים בצבע ירוק זית עדיפים על מדים בצבעי ארגמן בוהק, כחול צי או ירוק בקבוק עם דשים לבנים רחבים וכובעים אדומים לחיילים שנלחמים בשטח, אבל דווקא את השיפור הטכנולוגיה לא הביאו חשבון... צנטוריון - טלגרף - כחול או אפור, לא משנה - הדם אדום בכל מקרה...

זה לא מדויק. המבנה נותר די יציב גם אחרי ההתנגשות והחיילים לא הפכו להמון משולהב חסר רסן. זה גם די תלוי בזמן ובמקום. קשה להכליל. גילגמש • שיחה 22:22, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

עדיין, הקרבות ה"באמת" מסודרים היו בתקופת המלחמות הנפולאוניות... החיילים עומדים בשורות מסודרות, במדים מגוהצים ועם רובים נוצצים, התותחים רועמים, ריח אבק השריפה נישא באוויר... יחד עם גפיים קטועות מתעופפות מפה לשם... אח! אין כמו ריח הנפל"ם על הבוקר...רגע...נראה לי שזה ממקום אחר...נו, שואן צנטוריון - טלגרף - כחול או אפור, לא משנה - הדם אדום בכל מקרה... 22:50, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

תבנית:LOL • עודד (Damzow) • שיחה • 08:02, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

ועוד נקודה קטנה - עד המהפכה הצרפתית הצבאות היו מקצועיים, מה שהביא לכך שהם היו קטנים יותר ויקרים הרבה יותר. בעקבות המהפכה הצרפתית התחיל גיוס החובה, מה שיצר צבאות הרבה יותר גדולים. יש הבדלים גדולים בכמה אפשר לנהל כוח של כמה אלפים לעומת כוח של מאות אלפים, ומה היתרון שניתן להשיג במתקפת פתע. יואלפ - שיחה 09:07, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

בהמשך לחתימתו של Damzow: בגלל הבלגאן בשדה הקרב, הייתה חשיבות למדים הצבעוניים: אפשר לטבוח יותר בבטחון מי שאינו מהצבע שלך (מישהו רוצה להוסיף התייחסות הסטורית לערך מדים?) כמוכן יש לציין שהתפתחות התקשורת אפשרה למנהיג לא להיות בהכרח בשדה הקרב. Tzafrir - שיחה 11:14, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

זה לא מדויק. צבע המדים (כשתחילו להלביש את החיילים במדים) לא היה אחיד כלל ולא אחת יחידות שונות בצבאות יריבים לבשו מדים בצבע דומה. סימון ליחידות ומהן בשדה הקרב נעשה לרב על ידי דגלים ומוזיקה. גילגמש • שיחה 14:12, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

אילוסטרציה של קרב בול ראן (מנאסס) הראשון

וכך יכלת לראות בקרב (האמיתי) הראשון של מלחמת האזרחים האמריקנית, קרב בול ראן הראשון, חיילים במדים שונים ומשונים לוחמים זה לצד זה • עודד (Damzow) • שיחה • 14:25, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

מתו - אבל בסטייל! צנטוריון - טלגרף - כחול או אפור, לא משנה - הדם אדום בכל מקרה... 14:50, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

livemocha

שלום, מישהו יודע איך להשיג אסימונים "TOKENS" באתר "לייב מוקה" LIVEMOCHA?

ואיך להיכנס למשימה עם הסרטון והווידאו?

מאילו חומרים מורכב האש?

מסקרן אותי לדעת מאיזה חומרים מורכב האש? (הסתכלתי בערך אש ולא כל כך מצאתי תשובה לשאלה שלי)109.253.81.64 22:12, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

ה"אש" שאתה רואה היא פשוט תגובת חמצון חיזור מהירה. גילגמש • שיחה 07:14, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

הלהבה היא בסה"כ אוויר חם. הקרינה שתלויה בטמפרטורה מכונה גם קרינת גוף שחור שם שמנסה להתייחס לקרינה שנפלטת מהגוף, להבדיל מקרינה מוחזרת. נראה שאפשר לשפר את ההסבר בערך אש, אבל לא ברור לי איך. Tzafrir - שיחה 10:16, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

הלהבה אינה סתם "אויר חם" אלא פלזמה כלומר גז מיונן. יורם שורק - שיחה 15:19, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

להבה איננה פלזמה. להבה היא תערובת של גזים בטמפרטורות מאוד גבוהות, הנוצרים בדר"כ, בתגובות כימיות, ובמהלכן. הטמפ' גבוהות, אבל עדיין נמוכות מאלה בהן מתקבלת פלזמה. מצב צבירה זה מאופיין ביינונם של כל האלקטרונים הקשורים לגרעין. יינון חלקי עדיין לא הופך גז לפלזמה. בנצי - שיחה 19:26, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

הלהבה מכילה אוויר, אדים של החומר הבוער לפני ואחרי ראקציית החמצון. דהיינו, אם אתה שורף, למשל, פארפין, אז הלהבה מורכבת מפארפין גאזי, הגז שמתקבל מחמצון פארפין ואוויר. עִדּוֹ - שיחה 08:44, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

מזה סלואיד? (Celloloid - ככה זה נשמע)

תודה.

יכול להיות שאתה מתכוון לסולנואיד?

אולי צלולואיד Celluloid ? • רוליג • שיחה • אמצו חתול 22:59, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

ד"ר אך מתמחה?

שלום, בחדר מיון ראיתי לא מעט מתמחים אך כולם בעלי תואר דוקטור, המומחה יכול להסביר איך המיזוג הזה אפשרי?. לא כל הקטע הוא שהוצאת הדוקטורת אורך 7 שנים?... שואל נטו בשביל להבין.

ההכשרה ברפואה כוללת כמה שלבים: לימודים פרה-קליניים (רקע מדעי כללי), לימודים קליניים (יחד עם השלב הקודם - 6 שנות לימוד), שנת סטאז'; בסוף הסטאז' מקבל הסטודנט את התואר דוקטור לרפואה. רופא המעוניין להפוך למומחה בתחום מסויים מחפש משרת מתמחה, ואחרי 4-6 שנים (תלוי בתחום) ושתי בחינות-ענק יקבל את התואר "מומחה", אז יזנק השכר שלו לשעה מעשרים ומשהו שקלים לכמעט 32. עוזי ו. - שיחה 00:13, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

במילים אחרות מתמחים הם רופאים (דוקטורים) שסיימו לחלוטין את לימודי הרפואה, והם בדרך להפוך לרופאים מומחים בהתמחות מסוימת, למשל פנימאים או קרדיולוגים. ‏Setreset • שיחה 00:16, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

גיאוגרפיה שרירותית?

שמתי לב שבהרבה מאוד מן ההגדרות קיימת שריותיות ללא הסבר מדעי ואובייקטיבי. חצי אי ולשון יבשה כמשל, כמו גם אי ויבשה. מישהו יכול להסביר לי למה דווקא במדע זה התפתחה, "תלישות" מן העולם הריאליסטי?Exx8 - שיחה

כי מושגים כמו "אי" או "יבשת" אינם מצויים בטבע עצמו, אלא רק בתודעת בני אדם שמנסה לארגן את הטבע ולחלק אותו לקטגוריות ידועות. אין דרך אובייקטיבית לקבוע החל מאיזה גודל אי נהפך ליבשת. ראה פרדוקס הערימה. 109.160.166.177

איך קוראים למעילי שלג הכבדים ?

אני מאמין שיש לזה שם, זה בד כמו המעילים של צה"ל. בד"כ זה בצבע חקי. בפייסבוק שלי ראיתי מישהי שהצטלמה עם זה (כנראה באיזה שהוא מקום עם שלג - אולי בפארק הקנדי??), וגם בסרט שצולם כנראה בצפון קנדה, תודה.

מעיל דובון.

המעיל הקנדי המפורסם נקרא KANUK, זהו שם המותג (משנת 1974). מבוסס על המילה CANUCK שמשמעותה בסלנג הוא "קנדי". מעיל מהסוג הזה הוא גם פארקה וראה במיוחד אנוראק. טוב לחשוב על כך, בימים לוהטים כמו היום. Rebecca - שיחה 14:53, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

מספר נגזרות לפונקציה?

תאורטית אני יכול לגזור כל פונקציה על פי כל מימד (X ו-y כמשל), אם כך כמה נגזרות קיימות לפונקציה אחת? Exx8 - שיחה

עליך לחדד את השאלה. אני מניח משאלתך שאתה מדבר על פונקציות בכמה משתנים ועל נגזרת חלקית. די ברור שמספר הנגזרות החלקיות מסדר ראשון הוא כמספר הממדים אך כנראה זו אינה שאלתך. דניאל ב. • תרמו ערך 17:15, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה צנועה בפיזיקה

אם אדם משתזף לא יכול לסבול את יקידת (ככה רושמים את זה?) השמש על פניו..., אם ישים על ראשו חולצת טריקו דקה או פיסת בד (מנוקב) דומה..., האם עדיין ישתזף אך במידה פחותה יותר?. תודה למומחה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם הבד מנוקב הוא ישתזף פחות. אם הוא אינו מנוקב (למשל:חולצת טריקו) הוא לא ישתזף (כמעט) בכלל, בגלל שהבד חוסם את האור, וגם את הקרינה האולטרה סגולה. מאוד קל לראות את זה אם הולכים ברחוב עם בגדים ביום שמשי. האיזורים שמתחת לבגדים אינם משתזפים, ואיזורים החשופים כן. . . בלנק - שיחה 19:33, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

ואללה, הופתעתי איך לא חשבתי על זה בעצמי?.. תודה על השינוי שהכנסת בי. איזה בד יכול לדעת המומחה להיות "מנוקב" מספיק להשתזפות באדם, אך מפחית מכוח השמש?... תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חושב שזאת שיטה לא טובה, בגלל שהיא גורמת לכך שחלקים מסויימים ישתזפו יותר מאחרים. אני גם לא חושב שזה כלי טוב למלחמה בסרטן העור. עדיף להשתמש בקרם הגנה עם מקדם נמוך, או להיות בשמש לתקופות קצרות. בלנק - שיחה 20:29, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

אתייחס לעברית (הדיון בשאלה עצמה כבר מיצה את עצמו): אומרים 'יקוֹד השמש' ולא "יקידה". בנצי - שיחה 16:05, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

איך יודעים איך החשמל זורם?

איך באופן ניסיוני אני בודק שהזרם החשמלי הוא של מטענים שליליים ולא של חיוביים? ההשערה שלי היא שהפרוטונים הם אלו שזזים בכיוון תנועת הזרם והאלקטרונים נייחים. איזה ניסוי יכול לבדוק אם ההשארה שלי נכונה או לא( ואני לא יכול לקחת מיקרוסקופ ולראות את הפרוטונים נייחים)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קודם כל, יש גם זרם של יונים חיוביים, ראה תחת זרם חשמלי. שנית, מבנה האטום אינו מאפשר תנועה של פרוטונים (חוץ מבביקוע גרעיני). הפרוטונים גדולים מהאלקטרונים בהרבה, והאלקטרונים מקיפים אותם. בחטיבת הביניים הוכחנו את זה על ידי ניסוי של אלקטרוליזה, (הערך העברי לא מוצלח, עדיף לקרוא באנגלית), אבל אני מניח שכמעט כל ניסוי אפשרי שקשור לחשמל באיזה שהיא צורה מוכיח את זה. בלנק - שיחה 20:42, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

למעשה זה בכלל לא פשוט כי מבחינות רבות תנועה של מטענים חיוביים לכיוון אחד היא שקולה לתנועה של מטענים שליליים לכיוון השני וכמעט כל תופעה חשמלית יהיה אפשר להסביר בשני הדרכים. העניין הוא באמת במבנה האטום וכדי להיווכח שהמטען החיובי יושב במרכז עם מסה גדולה והשלילי מסביב עם מסה קטנה צריך משהוא כמו ניסוי רתרפורד. מעבר לזה צריך גם להתחשב באיך שהאטומים יושבים בחומר וזה מודלים של פיזיקה של מצב מוצק. ירון ק. - שיחה 21:12, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

אפשר לדעת את זה בעזרת אפקט הול (קרא את החלק הראשון של הערך! הוא לא מסובך וזה מוסבר של טוב).

ואז מגלים, שגם במוצק יכולים להיות נושאי מטען חיוביים, שהם חלקיקים וירטואליים. ראה חור (חשמל). eman • שיחה • ♥ 22:02, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

יפה! זה בדיוק מה שחיפשתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם אתה בטוח שאתה מבדיל בין תנועת פרוטונים (שמטענם הוגדר להיות חיובי עפ"י הסכמה) לבין תנועת חורים ? באופן כללי, ובהמשך לדברי קודמיי, אין תנועה של פרוטונים במוצקים, והיא אפשרית בתמיסות כימיות או בגז של יוני מימן או בפלזמה בלבד. קביעת סימנם של נושאי המטען (חיוביים / שליליים) נעשה באופן כימי, ע"י ניתוח (אנליזה) של התגובה הכימית המתקבלת עקב מעבר הזרם (אלקטרוליזה היא דוגמא לתהליך כזה). בנצי - שיחה 16:26, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

כנראה לא הבנתם את השאלה (EMAN ענה עליה בול). אני לא רוצה להיכנס לתאריה של מבנה החומר, אלא ניסוי פרקטי שיוכיח שהמטען שזז הוא השלילי ולא החיובי( אני מדבר אך ורק על זרם חשמלי בתיל ולא תמיסה, פלזמה וכל החבר'ה). כל ההסברים שלכם על פרוטונים נייחים אלקטרונים ניידים וכדו' יפה. אבל כך עוד לא קיים ניסוי שמוכיח חד משמעית שמה שנע בפעול במוליך זה המטען השלילי, כל זה בגדר השארה מדעית( לקחתם מיקרוסקופ וראיתם בו איך האלקטרונים חולפים על פניכם בזמן שהפרוטונים נמצאים מול המסך? אני לא). וניסוי הול הוא כנראה התשובה המדויקת למה ששאלתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה שלך הובנה לגמרי, היא אפילו טובה, ובעצם, מקפלת שתי שאלות משניות. מאחר ואינך מגביל את שאלתך לתיל מוליך, רצוי שבעצמך תקרא 'עד הסוף' את מה שמשתדלים להשיב לך, ועם לא מעט מחשבה וארגון התשובה. רצוי גם לא 'לטאטא' לכל הרוחות, את מה שנראה לך 'לא רצוי' מבחינתך. ראוי להקדיש לזה מחשבה נוספת. אפקט הול שהשיב לך eman, היא אכן דרך אחת לקביעת סימנם של מטענים נעים. כיוונן של תגובות כימיות בתמיסה היא דרך נוספת, משום שאיפיון תוצרי התגובה הוא חד-משמעי. נקודה נוספת, חשובה: א"א לנתק ניסוי מתיאוריה, ולא כל מטען חיובי או שלילי מתנהג כפי ש'מצפים' ממנו, מאחר ויש לקחת בחשבון את התנאים בהם הוא נתון. ההבדל בין המטענים הנעים במוליך מתכתי לבין אלה הנעים במוליך למחצה הוא דוגמא אחת (ראה חור (חשמל) בתשובתו של קודמי). דוגמא שניה: בתנאים מסוימים, אלקטרון ינהג כאילו מטענו היה חיובי דווקא. בנצי - שיחה 18:50, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

ליספ? Lisp

האם הכוונה לליקוי דיבור שבו מרבים לדבר באות ס', כגון; "אני לא רוסה" ?. שמעתי כמה אנשים כאלה, למה זה קורה אגב?, תודה. [מיוחד:תרומות/79.182.18.120|79.182.18.120] 20:25, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

להפך, מדובר באנשים שלא מסוגלים לבטא את האות ס' או את האות ז'. כגון; "תביא לי בית' מהארטיק שלך" ראה כאן בויקיפדיה האנגלית. זה קורה בגלל שהלשון שלהם נוגעת בשיניים בזמן שהם מדברים. בלנק - שיחה 20:48, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

"הימנעות" מטיפו'ס"

לפעמים שאני כותב מהר (אני תמיד כותב מאד מהר ולעתים גם בהקלדה עיוורת), מתחלפת לי האות או שמחוסרת לי אות. אני יודע שזה נורמלי וקורה לכולנו אם לא לרבים מאיתנו, השאלה, יש דרך לדאוג שזה לא יקרה?. האם זה בגלל שכפתורי המקלדת קטנים?. אני חיפשתי האמת הרבה זמן מלקדת עם כפתורים גדולים, קלאסית, או סתם מקלדת לא סטנדרטית, אבל לא את זה ולא את זה מצאתי בחנויות בארץ. תודה.

איך ניתן לקשר ישירות לדיון מסויים בדף "הכה את המומחה"?

איך ניתן לתת קישור בפורום חיצוני - ישירות לדיון מסויים בדף "הכה את המומחה"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הדף הזה מתעדכן לעתים קרובות, ומה שהיתה שאלה 40 הופכת ל-30 עד שהיא נעלמת מדף זה. אשמח מאוד לדעת איך לפתור בעיה זו. 95.35.158.73 21:38, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

(מתוך ויקיפדיה) מקשרים בפורמט [[שם הערך#הכותרת]]; זה עובד עד שמזיזים את הדיון לארכיון ושוברים את הקישור. עוזי ו. - שיחה 21:50, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

פיתרון לזה - הוא לקשר למספר גרסה (שרירותי, נניח הגרסה הנוכחית - אבל זה "יאבד" תגובות שיתווספו מכאן ואילך). מקשרים לגרסה ספציפית באמצעות הלשונית היסטוריצ הגרסאות, ואז אפשר עדיין להוסיף #<שם פסקה> לקבלת לינק ישיר לפסקה. בן-חנוך - שיחה 23:46, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

הגרסאות בארכיון לא משתנות. אפשר לקשר רק לשיחות ארכיון. ‏Setreset • שיחה 00:10, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

סיכום: אם הנושא כבר בארכיון - כמו שאמר החבר ‏Setreset, ניתן לקשר והקישור יציב. אם ברצונך לקשר לשיחה שעדיין לא אורכבה - הפתרון הנכון הוא, כמו שאמר החבר בן-חנוך, לקשר לגרסה מסוימת. הסיבה היחידה שצצתי כאן לסכם את מה שאמרו החברים לפני היא כדי לציין שאין צורך ללכת לשם כך לדף "גרסאות אחרונות": ב"תיבת הכלים" בצד ימין יש קישורית בשם "קישור קבוע". אפשר ללחוץ עליה ואז להעתיק את הכתובת, או להקיש עליה בכפתור עכבר ימני, ואז copy link address (או copy shortcut אם את משתמשת באכספלורך). קיפודנחש - שיחה 01:02, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

הדיון כאן מחזיר אותי לשאלה ששאלתי לפני מס' שבועות (גם ב'דלפק'): איך אני יכול לארכב שו"תים (דיונים) ספציפיים, לתוך ארכיב שאני מגדיר ? אגב, השאלה אינה טכנית בלבד, אלא מאחוריה יש הנעה (מוטיבציה) שתועלתה בצידה. מקווה שהפעם יהיה מי שישיב. בנצי - שיחה 16:41, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

אני חושש שהדרך בא מארכבים כאן היא ידנית (קרי קופי-פייסט). כלומר על בסיס השיטה הקיימת, עליך לברור ולארכב ידנית שו"תים לארכיונים המתאימים. יוסי • שיחה 18:05, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה. חשבתי שיש דרך טובה יותר. עכשיו, כשאני חושב על זה תוך כדי כתיבת התשובה, יעיל יותר להעתיק כך את כל הדף (כזה שכבר מאורכב כולו, ולא הדף התורן, הפעיל), ואז לסנן מתוכו את מה שלא צריך, מאשר 'לדוג' אחד אחד. בנצי - שיחה 18:19, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

אמה שפלן

כמה אוקטבות היא מסוגלת לשיר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Instruments: Vocals (a coloratura Mezzo-soprano, range 3 octaves) שלוש אוקטבות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דומני שקוראים לזה מנעד (Range באנגלית). האם אפשר להוסיף דוגמאות השוואתיות, למשל, של המנעד של תפקידים אופראיים שונים, ושל מבצעים שונים, דוגמת ברברה סטרייסנד, סלין דיון, ריטה ו-דוד דאור (אוסף חלקי ולא מייצג של דוגמאות) ? אגב, הערך האנגלי (ראה Range (music)) מציג סקלה מעניינת למדי. תודה, בנצי - שיחה 16:57, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

Dion possesses a five-octave vocal range

המרת PDF לתמונה

חברים יקרים,
אני מנסה לחבר כמה נתחים של נוסחאונים שונים, לכדי נוסחאון אחד.
לצורך כך, אני זקוק לתכנה הממירה PDF ל-PNG.
אשמח לדעת, איזו תכנה - מנסיונכם, או מנסיון חבריכם - עובדת.
תודה מראש, דוד הירושלמי - שיחה 22:14, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

לא מכיר תוכנה (אולי פוטושופ) אבל תמיד אפשר להיעזר ב-print screen. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:30, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

לא זאת השאלה

השאלה היא איך ממירים PDF ל JPG?‏ eman • שיחה • ♥ 22:37, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

כל תוכנה שיודעת להדפיס קובצי PDF יודעת בפועל להמיר את ה-PDF לתמונה. שים לב שקובץ PDF יכול לכלול יותר מעמוד אחד. איך אתה רוצה לטפל במקרה הזה? פורמט התמונה הפופולרי היחיד (?) שכולל מספר עמודים הוא TIFF, ששימש במקור לייצוג פקסים. אני מניח שמדובר על קובץ של עמוד בודד. לדוגמה, משורת הפקודה בלינוקס אפשר להשתמש ב-convert מתוך ImageMagick, שיודע למצוא ולשלב את הכלים המתאימים.

כיוון אחר: גימפ, ומן הסתם גם עורכי תמונה אחרים, יודעים לייבא קובצי PDF.

תודה לעונה. לבושתי אני משתמש בגימפ לכל העריכות הגרפיות שלי, ולא ידעתי שהיא מייבאת PDF-ים.
דוד הירושלמי - שיחה 11:27, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

כיוון נוסף: עם התוכנה המתאימה תוכל לערוך את קובץ ה-PDF ולהוסיף לו עוד תמונות. נראה לי שלא צריך ללכת רחוק כדי למצוא את "התוכנה המתאימה". בפרט נראה לי שליברה אופיס תעבוד כאן. Tzafrir - שיחה 07:47, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

PDFill תוכנה טובה, אומנם התוכנה המלאה היא בתשלום אבל יש בתוכה את PDFill Tools שהם כמה כלים חינמיים כמו פיצול, חיבור, הפיכה לתמונה, סיבוב וכו'. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 19:29, 13 באוגוסט 2011 (IDT)

איך אני יכול להגיע הכי מהר מהרצליה לדימונה?

כביש 6 אולי?... אני רוצה כביש מהיר, בלי פקקים, בלי כלום. אם יש, תודה.

כנס לאתר של WAZE, לחץ על "מסלול", והכנס שם כתובות מוצא ויעד. אגסי - שיחה 00:43, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

היי אגסי. סליחה על בורותי במתמטיקה, ובכן; הוא אומר לי שמהרצליה לדימונה דרך כביש 6 זה ייקח שעה ו36 דקות. ושהמרחק מסתכם ב158 קילומטר. השאלה היא; בשביל לחשב כמה זמן ייקח לי עם כל הדרך נסעתי על 110, איזו פעולה מתמטית אני צריך לעשות?. תודה.

מהירות כפול זמן = דרך, אז אתה צריך לחלק 158 (הדרך) ב110 (מהירות). קיבלת 1.436 שעות, כלומר בערך שעה ו26 דקות בלנק - שיחה 07:03, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

זוהר החושך בפלנטות זרות?

כאשר אני מסתכל על ההדמיה של מאדים בגוגל earth אני רואה שמיים שחורים בעוד שהאופק זוהר. 1) האם זה קיים במציאות? 2)ממה זה נגרם? Exx8 - שיחה

זה נובע מהרכב ובעיקר עובי האטמוספירה. ישירות מעל לראש שכבת האטמוספירה דקה מכדי לפזר את קרינת השמש, ולכן השמים נראים בצבעם האמיתי - שחור. כשמסתכלים לאופק צוברים חתך מוטה דרך קליפות אטמוספירה, שעוביו מספיק כדי לגרום לאופק (בכיוון השמש) לזהור. עוזי ו. - שיחה 00:26, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

פאי כהצפנה?

האם ניתן לייצג את פאי כהצפנה בעלת מספר סופי של תווים, כך שדיוקו לא ייפגע, ויהיה ניתן על ידי אלגוריתם הפוך לשחזר בדיוק אינסופי את פאי עצמו?Exx8 - שיחה

כן!
נקודד את פאי באמצעות הסימן π.
ניתן להוסיף סימן זה לשפה, או לקודדו באופן סופי מעל {0,1}, כפי שהוא מקודד כרגע (ע"י 16 ביטים).
האלגוריתם שלנו הוא פשוט מאוד - בקבלת הקלט π, הוא יתחיל לחשב את פאי, ולפלוט את ספרותיו, עדי-עד.
לכל דיוק שתרצה (נניח מליארד ספרות אחרי הנקודה), לאחר זמן סופי כלשהו, האלגוריתם יגיע אליו (אל הדיוק הנדרש).
אגב, חישובו של פאי בכל דיוק (ואף עדי-עד) ניתן לבצע באמצעות שלל אלגוריתמים, אחד הנודעים הוא האלגוריתם של בורווין.
גם לאלגוריתם זה יש ייצוג סופי כקוד מחשב (או בבינארי) - כך אנו מחשבים את פאי היום, עד לכל דיוק שנחפוץ בו.
אם-כן, אנו עומדים בדרישות ותנאי השאלה:
בידינו ייצוג סופי של פאי, שבעזרת אלגוריתם (שגם לו ייצוג סופי), ניתן לשחזר את פאי בדיוק אינסופי.

זה במישור התיאורטי, במישור הפרקטי, כל החישובים שלנו מוגבלים על-ידי גודל סופי כלשהו. בדרך-כלל זה הייצוג של double במחשב - שהוא 64 ביט.
במובן הזה "לשחזר בדיוק אינסופי", מתפרש כלשחזר בדיוק של double. רוצה לומר, כאשר הצד השולח (המצפין), שלח לנו את פאי, הוא מראש הכיר אותו בייצוגו ה-double-י. היינו, שחזור מושלם של מה שהשולח שלח - יהיה שחזור לאותו double בדיוק, התופס 64 ביט. במקרה זה, נקודד את פאי כייצוגו בתור double, ונשלח אותו כמו שהוא.
ושוב, בפנינו שיטה לייצוג סופי של פאי, שבה לכל קידוד של פאי קיים אלגוריתם המפענח את המסר המקורי בדיוק מושלם (וזה לא משנה אם זה קידוד 64,128 או 1,000 ביט - העיקר שהקידוד הוא סופי וידוע - וקידוד שרוצים לפענח, הוא תמיד ידוע).
דוד הירושלמי - שיחה 04:22, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

עם זאת, הקידוד מייצג את האלגוריתם לחישוב פאי ולא את פאי עצמו.

אני ארחיק ואשאל, האם ניתן לייצג את השבר שליש ב-base64, כך שמי שיקבל את ההצפנה ויהיה בידו רק את האלגוריתם של ההצפנה הזאת יוכל לפענח לכדי דיוק אינסופי? Exx8 - שיחה

אולי לא קשור, אבל תמיד אפשר לקודד "1/3" ולתת לצד השני לחשב את זה. שמוליק - שיחה 13:01, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

אבל זה לא שליש, כמו שאמרת קודדת את התרגיל.Exx8 - שיחה

אני לא מבין מה ההבדל בין לקודד את 1/3 לבין לקודד את 1?!
גם אחד הוא למעשה 1.000000000 .
שוב, אם בחרת ללכת על כל הקטע הזה של "מצפין" ו"מפענח", אז שים לב כי שניהם חסומים!
נניח על-ידי 32/64/128/1000 ביט.
המקודד יקודד, והמפענח יפענח - ויקבל את אותו מספר בדיוק-בדיוק - ללא כל הבדל.
אם זה היה 0.3333 למליון ספרות אחרי הנקודה - הרי שזה מה שהמפענח יקבל!
לחילופין, במידה והמצפין שלח "סתם" 1/3 (בסימנים אלו ממש), הרי המקודד והמפענח עובדים באותו דיוק. אם המצפין מפרש זאת כ-1/3, כך גם המפענח.
אפשר לשאול לאן אתה חותר? האם אתה מנסה להבין בעיה כלשהי מחישוביות? מה הכיוון שבו אתה מעוניין לצעוד עם הבעיה הזו?
יכול להיות שאתה רוצה שצד אחד יעבוד עם מכונת טורינג לא דטרמינסטית, או שלא יהיה חסום בכח החישוב שלו?
דוד הירושלמי - שיחה 18:58, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

בכל מקרה אפשר לייצג את פאי (או כל מספר אחר הניתן לחישוב) באמצעות אלגוריתם המחשב את סיפרותיו, אבל (עפ"י משפט רייס) אין דרך לבדוק האם אלגוריתם מסוים מייצג מספר כלשהו. --77.126.41.135 14:31, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

למה אני רגיש לדיגדוגים חבל על הזמן??

בבטן ובגב, לא יכול להנות ממסאז' מאף אדם, קופץ רק מלחיצה של אצבע. אמנם, יש אפיזודות שונות (אין לי מושג למה), שזה פחות מפריע לי (זה תקף רק לגב, בשאר האזורים אני רגיש תמיד). אבל אני ממש רגיש, גם ברגליים. אנא עיזרו.

חפש בגוגל ויסות תחושתי, זה אולי קשור.

מה קורה לתאים מתים?

נגיד שנקטף עשב מן האדמה, הוא מת, מה עכשיו?, מה קורה לתאים?.האם גזע שנרקב הופך להיות חלק מהאדמה הוא שהרקבון שלו הוא פשוט "תאים מתים" ?. סליחה על הבורות.

בעיקרון התאים המתים מתפרקים. בד"כ כל החומר האורגני יפורק ע"י יצורים אחרים (חיידקים, פטריות וכו') - זה תהליך הריקבון. יווצרו פירורי חומר אורגני שיתערבבו באדמה. יואלפ - שיחה 09:13, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

אם פלוני קונה קילו חזה עוף בסופר, אז החזה עוף ממה הוא מורכב?, מתאים מתים?.. תודה.

כן. חשוב להבין שלפעמים ההבדל היחיד בין תא מת לתא חי הוא שהתאים החיים פעילים והמתים לא. לפעמים, לאחר זמן, התאים המתים מתפרקים, אבל בהתחלה הם בדיוק כמו תאים חיים. בלנק - שיחה 18:57, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

מזאת אומרת?; לא הבנתי את המשפט האחרון.

כלומר, ההבדל בין "תאים מתים" ל"תאים חיים" אינו גדול כל כך כמו שאפשר לחשוב. ההבדל הגדול בניהם נוצר בעקבות הריקבון לאחר זמן, ולא בעקבות ה"מוות" של התא. בלנק - שיחה 20:50, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

הנחות היסוד של השאלה הזו הן פשוט לא נכונות. התאים שבפרח לא מתים בשנייה שבו הפרח נקטף. הם מתים כשהפרח נבול ויבש. אותו דבר לגבי חזה עוף. כשאתה קונה חזה עוף טרי, העוף ממנו נלקח החזה מת כיצור שלם אבל תאי השריר בחזה העוף שקנית הם עדיין חיים ברובם. הם יכולים למות בהקפאה, בבישול או בריקבון.. עִדּוֹ - שיחה 08:36, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

כיצד תאים אלו מפיקים אנרגיה להמשך הישרדותם כשאינם מחוברים למערכות הגוף? איש השלג - שיחה 12:02, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

בתאים האלה כבר אגורה אנרגיה. זאת ועוד - אם אתה מנסר ענף ונוטע אותו, לא רק שהוא לא ימות, הוא יהפוך לעץ שלם. קוראים לזה יחורים. אם אתה חוטך כוכב ים בעזרת סכין, כל חצי שלו יצמיח מחדש חצי חדש, ישלים את עצמו ויתקבלו שני כוכבי ים חיים. לקטוף פרח זה לא כמו לגדוע את ראשו של אדם. זה לא דומה בכלל. עִדּוֹ - שיחה 21:54, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

כח המשיכה של חור שחור

שלום מהו כח המשיכה של חור שחור והאם יש לחור שחור קטבים מגנטים בדומה למבנה כדור הארץ ?

כמו כל עצם אחר בעולם, כוח המשיכה של חור שחור תלוי רק במסה שלו (וליתר דיוק, כוח המשיכה בינו לבין עצם אחר תלוי רק במסות שלהם ובמרחק בינהם). המסה של חורים שחורים נעה מחצי מסת פלאנק לחור שחור זעיר ועד לאלפי מיליארדי פעמים מסת השמש לחור שחור על-מסיבי. בהתאם כוח הכובד שהם מפעילים יכול להיות מאוד קטן (כזה שבן אדם לא ירגיש גם ממרחק סנטימטר) או מאוד מאוד גדול. דניאל ב. • תרמו ערך 18:42, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

אז מה מגדיר את כולם כ"חורים שחורים"? ולמה בערך כתוב שיש לכולם שדה כבידה גבוה? בלנק - שיחה 18:55, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

כי זה עניין של צפיפות. חור שחור אינו מתייחד בכך שיש לו מסה גבוהה. הוא מתייחד בכך שיש לו המון מסה שמרוכזת בנפח קטן. הרעיון בחור שחור הוא שכל כך הרבה מסה מרוכזת בנקודה אחת, עד שאפילו אור שחולף קרוב מספיק לא יצליח לברוח מהכבידה שהוא מחולל (עם דגש על "קרוב מספיק". בחורים קטנים מאוד מדובר במרחקים פצפונים). חור שחור בגודל של ציפורן שוקל עשרות או מאות מיליוני טונות. דניאל ב. • תרמו ערך 01:00, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי השאלה השניה שלך, על קטבים מגנטיים. התשובה שיכול להיות לו מומנט דיפול מגנטי אם הוא טעון ומסתובב, ואז הוא חור שחור מסוג "קר-ניומן". זה אחד מארבעה סוגים תיאורטיים של חורים שחורים. ראה en:Rotating black hole, ו en:Kerr–Newman metric (תציץ, גם אם לא תבין שם כמעט כלום. גם אני לא...)

כאמור זה רק פתרון תיאורטי, ובכלל לא בטוח שיש חור שחור כזה בטבע. eman • שיחה • ♥ 02:09, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

להגיע מספרד לאיים האזורים במאה ה17 ?

האיים האזורים הם קבוצת איים קטנטניים יחסית. איך בדיוק בתקופה שבה לא היה חשמל ומפות אלקטרוניות ולווינים וכו', יכלו צי אוניות להגיע למקום הזה?. זה כמו למצוא גרגיר תירס בגיגית חול. איך הם מצאו את זה בתוך האוקיינוס?. תודה.

במאה ה-17 זאת כבר לא הייתה בעייה, כי הניווט כבר היה מפותח מאוד בימים אלו, באמצעות כל מיני מכשירים ורעיונות. ראה בערך האנגלי היסטוריה של הניווט. לפני זה, במאות ה-14 וה-15 זאת באמת היתה בעייה, והאי "התגלה" כמה פעמים, בדרך כלל במקרה. גם על זה אפשר לקרוא בערך של האיים האזוריים כאן בויקיפדיה האנגלית. אך, כמה חורים יש בויקיפדיה העברית. בלנק - שיחה 20:47, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

זכויות יוצרים על מילון

כיצד אפשר לתבוע זכויות יוצרים על מילון? הגדרות המילים הן נחלת הכלל ושום דבר לא באמת שייך למחבר. איש השלג - שיחה 19:38, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

זה ממש לא נכון - המלים, וגם פירושיהן הם נחלת הכלל. עם זאת, הגדרותיהן של המלים מוגנות בזכויות יוצרים.
מאפיין חשוב בקביעת יכולת להגנה על זכויות יוצרים הוא מקוריות (זה גם מאפיין סף באִפשור רישום פטנט).
קח שני אנשים ובקש מהם להגדיר לך את המלים: אל, אהבה, רגש, כמיהה, רכב, כלב,...
אין שניים שיתנו לך הגדרה זהה.
אם-כן, ההגדרות עומדות בתנאי-הסף הקריטי של מקוריות - אין כמעט שתי הגדרות זהות בעולם לאותו מונח/מילה.
יתר-על-כן, הגם כי ייתכן כי פלוני ואלמוני ינסחו בדיוק אותה הגדרה למילה בודדה - הרי אין זה סביר שכך יהא הדבר כאשר מדובר על 10, 100, 1,000 ואף יותר מלים.
מכאן שטענת זכויות יוצרים עומדת ללא ספק - על היצירה השלמה - המילון.
בעוד שניתן להתווכח, ולטעון ל"מקרה" כאשר מדובר בהגדרה בודדה זהה, הרי שלא ניתן לטעון כך לגבי אלפי ערכים שונים.
זאת ועוד, בכל מילון ומילון ישנן השמטות, וטעויות (ומכאן כרכי המילואים, והתיקונים).
במידה ואתה מעתיק מילון שלם, הרי שהעתקת גם טעויות. על טעויות אלו ללא ספק ניתן לטעון למקוריות, שכן לא סביר שיהא אדם אחר שיגדיר את אותן מילה בדיוק באותו אופן מוטעה.
מאותו הטעם, קרטוגרפים (מציירי מפות) מכניסים כמה טעויות מכוונות בשמות הרחובות.
ביצירתה של מפה, יסוד המקוריות מוטל בספק, ולכן מכניסים המו"לים טעויות מכוונות במפות.
במידה והעתקת מספר רב של מפות, סביר שבאחת מהן יש טעות קטנה שלא תוכל להבחין בה. על טעות זאת עומדת טענת מקוריות - שכן לא סביר שאדם אחר ישרטט את אותו הרחוב בצורה השגויה הנ"ל.
דוד הירושלמי - שיחה 22:17, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

ואללה. אולי זה מסביר את שם הרחוב שלא קיים בחלק ממפות חיפה. Shannen - שיחה 06:39, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

יתכן. ויתכן וזו סתם השמטה בתום-לב. כך-או-כך, פריט מידע מעין זה מסייע מאוד להוכיח הפרת זכויות יוצרים.

אגב, שים לב לפרצה חשובה בנוגע לשימוש בערכי מילון:
ערך מילון בודד (או מספר מצומצם) מהווה חלק לא משמעותי מן היצירה השלמה (המילון כולו).
מכאן כי סביר וציטוטו של ערך (או מספר קטן של ערכים) לצורך בחינה אקדמית או עתונאית עומד בתנאים של שימוש הוגן. במקרה כזה, הדבר הכי חכם שאתה יכול לעשות, הוא דווקא לציין באופן ברור מהיכן לקחת את הציטטה (הגדרת המילה).
יהיה קשה מאוד, עד בלתי-אפשרי, לתבוע מישהו לגבי שימוש כנ"ל כאשר מדובר בצורך לימודי/אקדמאי/עתונאי/ביקורת-חברתית.
זה נכון בדיוק כפי שמותר לצטט כמה משפטים מכתבה/ספר של אדם אחר, לאותם הצרכים בדיוק (תוך ציון מקור היצירה).דוד הירושלמי - שיחה 10:40, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

כיצד אפשר לתבוע? כשתעתיק ניסוחים מדויקים של הגדרות ממילון שמישהו אחר פרסם, אתה תקבל כזה כתב תביעה. אימפירית, אתה תגלה שזה אפשרי גם אפשרי. זה אולי לא אפשרי עם מושגים מתמטיים, אבל עם הגדרת מושגים משפת היומיום, זה בהחלט אפשרי. אתה יכול לצפות בגרסאות קודמות של ערכים רבים בויקיפדיה ולראות שההגדרות שלהם משנות את הנוסח מעת לעת. עִדּוֹ - שיחה 08:30, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

מקורות לטענות

אם פלוני כותב מאמר ובסופו הוא לא רוצה לפצל את המקורות לביביליוגרפיה ולמראי מקום, אלא, לרכז את הכל לחלק אחד, איך ניתן לעשות זאת? (מה נהוג לכתוב בטייטל של חלק כזה של המאמר) ?.

תודה רבה.

מקורות לטענות ספציפיות חייבים לכתוב תחת "מראי מקום", או בהערות שוליים. מקורות כלליים שמים תחת ביבליוגרפיה. אם יש גם וגם, למה לא לפצל? בלנק - שיחה 20:36, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

שלום בלנק, אני שואל שאלה אחרת; למה כן לפצל?. זה גוזל זמן ואנרגיה, ואם אפשר לחסוך את זה באלגנטיות; היכן בדיוק הפסול בכך? :). 109.66.37.155 21:12, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

זה תלוי בתקן ובדרישות. לעיתונים מקצועיים שונים יש דרישות שונות בפורמט של מראה המקום. יש גם תקנים לזה. יש תקן APA של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה - תקן שמקובל בעיקר על מדעני החברה. יש תקן של איגוד הבין לאומי לכימיה - תקן שמקובל בעיקר על מדעני הטבע. יש תקן שנקרא תקן שיקגו. וכיוצא בזה.

התקנים השונים גם מתאימים לתחומי הידע השונים בשל השוני באופי החומר. למשל בגלל שבין פסיכולוגים יש הרבה יותר ויכוחים מאשר בין ביולוגים. לכן בעת קריאת מאמר בפסיכולוגיה חשוב יותר לבדוק מי בדיוק אמר מה ובעת קריאת מאמר בביולוגיה אפשר להקל בנקודה זו ולהפריע פחות לשטף הקריאה. במאמר בפסיכולוגיה ההפניה למראה המקום תהייה באמצע השורה, בסוגריים, עם שם החוקר ושנת פרסום המחקר (מיושה זוכמיר,1998) ובמאמר בביולוגיה ההפניה תהייה במספר בכתב עיליתבנית:1.. עִדּוֹ - שיחה 08:27, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

בויקיפדיה התקנים פחות דרשניים כדי להקל על התורמים בהבאת סימוכין ולא להגיע למצב שטענה נשארת בלא סימוכין רק בגלל שזה טרטור גדול מדי להתחיל להעביר את הסימוכין בדיוק לניסוח של תקן מחמיר זה או אחר.

מקווה שהואלתי. עִדּוֹ - שיחה 08:27, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

מה ההפך של מלוח, האם חמוץ?

מה ההפך של מלוח, האם- חמוץ? ואם כן מה ההסבר שעומד מאחורי זה? (למדתי פעם שלכל דבר יש את ההפך שלו, ולכן ההפך של החומר הצורב במדוזות זה חומץ)109.253.140.186 23:29, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

לכל דבר יש "ההפך", מה ההפך של בקבוק? ראה הערך טעם שמוליק - שיחה

ייתכן שההפך של בקבוק זה הוא עצמו כשהופכים אותו. או ההפך של הפלסטיק (משהו שממיס אותו?), בכל אופן קטונתי להשיב, ואולי יבוא מישהו אחר ויעשה סדר בדברים. 109.253.140.186 00:06, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

הפכים יש רק לערכים מוחלטים קיצוניים וחד ממדיים. ההפך של "שחור" הוא "לבן". אבל ל"אפור 80%" אין משהו שהוא היפוכו כי הוא לא ערך קיצוני. ל"אדום" אין ערך הפוך כי הוא לא על סקלה חד ממדית (הצבע הנגדי לו, בשל מבנה העין, הוא ירוק אבל זה רק בתפיסה שלנו ולא בטבע).. עִדּוֹ - שיחה 08:17, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

חומץ זה ממש לא ההפיך מהצורב של המדוזות. חומץ (חוצה אצטית) מה פשוט אחד החומרים בטבע, כמו סוכר, מלח וחלודה. אף אחד מהם זה לא "ההפיך" מהאחר מסיבות שכבר אמרו- לא לכל דבר בטבע יש את ההפך. ואם אתה הופך את הבקבוק אז אתה מקבל בקבוק הפוך ולא את ההפיך של הבקבוק... וחומר שיכול להמיס את הפלסטיק הוא לא ההפיך מבקבוק, אלא רק חומר כימי שיכול לעשות תגובה עם פלסטיק( אחד מרבים). פשוט אין הפוך לרוב הדברים בעולם.

ספציפית למלוח וחמוץ-זה טעמים שמודדים את ריכוז יוני הכלוריד והידרוניום בהתאמה באוכל. אין כל קשר בין השניים. Corvus,(שיחה) 09:12, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

אם אני לא טועה, הסיבה שחומץ משמש לטיפול בפגיעת מדוזות (וככלל אצבע לטיפול בפגיעות בעלי חיים ארסיים ימיים) הוא פגיעתו במבנה החלבונים שמרכיבים את הארס. יוסי מחשבון אחר - שיחה 11:43, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

האם יש עם שמחליף בשפתו מ' בנ' או להפך?

האם יש עם שמחליף בשפתו את האות מ"ם באות נו"ן [או להפך]?

לדוגמה במקום שלום הם יגידו שלון, או במקום סילון הם יגידו סילום. בקיצור האם יש עם שקשה לו לבטאות את אחת מהאותיות האלה? איטלקים אולי? 109.253.140.186 00:15, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

בדקדוק האנגלי יש מקרים שבהם איחוי שתי מילים למילה אחת מלווה גם בהפיכת ה-n המסיימת את המילה הראשונה ל-m. למשל האיחוי של un עם המילה posible שהופך ל-imposible.

לגבי מבטא נטו, בלי שינוי כתיב, מישהו אמר לי שארגנטינאים שמדברים עברית מחליפים לפעמים מ"מ סופית בנו"ן סופית. דהיינו "אקווריום" -> "אקווריון". אבל אני לא בטוח שזה נכון.

מקווה שעזרתי. עִדּוֹ - שיחה 08:14, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

התופעה שעדו הצביע עליה היא שינוי עיצור בשל הידמות (יש לזה מושג מדויק יותר בבלשנות, שכחתי אותו כרגע), והיא קיימת לא רק באנגלית, במילים שמקורן בלטינית, כאשר תחיליות כמו con או in מקדימות את העיצורים bmp ולעתים גם f (comfortable).

בפורטוגזית, אין כמעט מילים שמסתיימות ב-n (אם יש, הן כנראה שאולות משפות אחרות), אבל m בסוף מילה נפוצה מאוד, ולאחר תנועת e,‏ i או u היא נהגית כמו n מאונפפת: viagem (=נסיעה) נהגית "וִיאָזֵ'י(ן)", mim "מי(ו)", com "קו(ן)" וכו'. זה משפיע על דוברי השפה כשהם מדברים בשפות אחרות, למשל עברית, כך שייתכן שיאמרו "נעליי(ן)" וכדומה.

מסיבה שלא הבנתי עד כה, התופעה קיימת גם אצל דוברי ספרדית, והכרתי מישהו מארגנטינה שאמר "גן כם" במקום "גם כן". אמנון שביט • שיחה 10:27, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

בספרדית - זהו אחד מכללי השפה!
אין מילה ספרדית הנגמרת ב-m.
כל מילה שבמקורה הסתיימה בעיצור m, מסתיימת ב-n.
הדבר כל-כך מושרש שהוא נכון גם לגבי שמות מקום - כך למשל, ספרדי יאמר Jerusalen, ולא Jerusalem.
מנסיון, ממש קשה להם להגות את האות m בסוף מילה, שכן הסיומת הזו פשוט לא קיימת אצלם. זה לא חריג לשמוע דובר-ספרדית אומר "חלון כחול".
דוד הירושלמי - שיחה 10:29, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

מהו פוטנציאל?

שאלה למומחה: במתמטיקה ופיזיקה- מה זה פוטנציאל? לא גובה או חשמלי, אלא בכללי. האם נכונה הטענה "פוטנציאל תמיד רציף"+נימוק? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למילה יש המון פירושים במתמטיקה ופיזיקה, ראה תחת הדף פוטנציאל. תצטרך לחדד את השאלה. בלנק - שיחה 09:47, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

מה משותף לכולם? מה הקריטריון שישות כלשהי תקרא פוטנציאל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"פוטנציאל הוא היכולת, הכוח או האפשרות הטמונים בדבר מה או במישהו למימוש דבר מה או להפעלתו, אך טרם יצאו מן הכוח אל הפועל." למשל- לחפץ בעל הרבה אנרגית גובה (פוטנציאלית) יש סיכוי שהוא פתאום יפול במהירות גבוהה עם הרבה אנרגיה קינטית. בלנק - שיחה 09:56, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

ההגדרה טובה, התיאור בדוגמא מעט מטעה, חפץ שמונח גבוה לא יפול פתאום במהירות גבוהה, אלא יאיץ למהירות גבוהה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 11:36, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

לא דוגמאות- ביקשתי כללי. אני יודע שפונקציה המתארת הר (כמו באינפי2) היא פוטנציאל. האם הפונקציה $f(x)=x^{2}$ היא פוטנציאל? לפי מה אתם יודעים? האם הפונקציה $f(x,y,z)=5/(x^{2}+y^{2}+z^{2})^{0.5}$ היא פוטנציאל- למה? או אני אנסח אחרת- מה הקריטריון המתמטי לכך שפונקציה בטבע תקרא פוטנציאל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במתמטיקה פוטנציאל של פונקציה נתונה הוא פונקציה אחרת שהגרדיאנט שלה הוא הפונקציה הנתונה. פוטנציאל הפיזיקלי הוא מקרה פרטי של המתמטי. דניאל ב. • תרמו ערך 11:45, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

פוטנציאל הוא כמובן שדה סקלרי. פוטנציאל חייב להיות רציף, אם כי ייתכנו נקודות סינגולריות (כמו שיש עבור פוטנציאל חשמלי במקומות בהם יש מטען). אני מניח שהוא צריך לקיים גם כל מיני דברים לגבי הנגזרות שלו, שלא ישתוללו יותר מדי (מה שעלול לקרות בנקודה סינגולרית, אבל צריך די להתאמץ בשביל למצוא דבר כזה).

הסיבה הפיזיקלית שהפוטנציאל חייב להיות רציף, היא כי הוא לא סתם שדה סקלראי, הוא שדה סקלארי שמינוס הגרדיינט שלו הוא שדה כוח. ואם הפוטנציאך יהיה לא רציף, אז במשטח בו יש אי רציפות, שדה הכוח יהיה אינסופי\ מה שלא יכול להיות מבחינה פיזיקלית. eman • שיחה • ♥ 12:03, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

נחמד. האם פונקציה המתארת כביש(דו ממדי מתפתל. בלי עליות. $f(x,y)$) רשאית להיקרא פוטנציאל? נקבע שהוא רציף( אין חורים בכביש והוא לא נגמר בשום נקודה בתחום ההגדרה. אולי חותך את עצמו). מה יכולה להיות הפונקציה שf הוא הפוטנציאל שלה? 109.67.204.73 12:44, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

לא מספיק שהפונקציה תהיה רציפה. היא צריכה להיות גזירה ברציפות. f תהיה הפוטנציאל של הגרדיאנט שלה שהוא פונקציה $\ g:\mathbb {R} ^{2}\to \mathbb {R} ^{2}$ (שדה וקטורי) המוגדרת: $\ g(x,y)=({\frac {\partial f}{\partial x}}(x,y),{\frac {\partial f}{\partial y}}(x,y))$. דניאל ב. • תרמו ערך 13:09, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

לא, הכוח לא חייב להיות רציף. eman • שיחה • ♥ 13:11, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

מה שתיארת, $f(x,y)$, לא מתאר כביש. עיקר התיאור של הכביש יהיה גבולותיו, שהם שני קוים חד מימדיים, כלומר משוואה $y=g(x)$. פונקציה כמו שתיארת יכול לתאר פונקציה של גובה פני שטח. במקרה של כביש הוא יכול לתאר את גובה פני הכביש בכל נקודה (וצריך להוסיף שתי פונקציות מהסוג $y=g(x)$ שיתארו את גבולות תחום ההגדרה). אם הכביש הוא ללא עליות, אז הפונקציה $f(x,y)$ היא מאוד משעממת, כי היא קבוע.

אבל נחזור למקרה שיש לנו אזור אינסופי (או בגבולות של ריבוע) ועליו מוגדרת פונקצית הגובה של כל נקודה $h(x,y)$. מינוס הגרדיינט של הפונקציה הזו ייתן לנו בכל נקודה משוה שיתאר את השיפוע של המשטח וכיוונו. ואם נכפיל את שני הדברים ב mg, נקבל את האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית בכל נקודה, ומשוה שכשור לכוח הכולל שפועל על גוף כתוצאה מכוח הכובד מהכוח הנומרלי (זה קצת מסובך). eman • שיחה • ♥ 13:11, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

רגע, מה הבעיה בכביש מעגלי מהסוג$x^{2}+y^{2}=4$ ( ועוד אינסוף עקומים במישור XY)? האם פונקציה כזאת יכולה לתאר פוטנציאל? ובאותו הנושא: יש מושג כמו "קפיצה בשדה" ואין "קפיצה בפוטנציאל". מדוע? 109.67.204.73 13:27, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

זו לא פונקציה דו מימדית!

זו פונקציה חד מימדית (סתומה). שמתארת קו שבו הערך של הפונקציה החד מימדיתג$f(x,y)=x^{2}+y^{2}$ מקבל ערך קבוע, במקרה הזה 4. אם במקרה הפונקציה תיארה גובה פני שטח, אז הקו שתיארת הוא קו גובה. eman • שיחה • ♥ 13:34, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

הדרך הנכונה לתאר כביש אינה פונקציה $\ f:\mathbb {R} ^{2}\to \mathbb {R}$ כפי שאתה הצעת, אלא בדיוק להיפך, בעזרת פונקציה $\ f:\mathbb {R} \to \mathbb {R} ^{2}$ (פונקציה כזו נקראת מסילה). הגרף של פונקציה כזו יראה כקו המטייל על המישור (בדיוק כמו כביש). דניאל ב. • תרמו ערך 13:39, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

אבל למה לקלל? eman • שיחה • ♥ 13:45, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

למונח פוטנציאל אין הרבה פירושים, אלא הרבה דוגמאות או תופעות פיזיקליות המתוארות באמצעותו. בשפה פשוטה, פוטנציאל בנקודה נתונה (מדברים תמיד על נקודה נתונה, מאחר וזו תכונה (פיזיקלית) של המרחב) היא האנרגיה ליחידה (יחידת מסה או יחידת מטען חשמלי, למשל, במקרה של כבידה או שדה חשמלי, בהתאמה). בשפה יותר פורמלית, במקרה של שדה כובד, למשל, הפוטנציאל בנקודה נתונה הוא העבודה הדרושה כדי להעתיק גוף, שמסתו היא מסת יחידה, מאינסוף אל הנקודה המבוקשת. כל היתר, כולל התשובות הקודמות, הם תיאורים מתימטיים למקרים כלליים יותר או פחות, או בתכונות הפונקציה. בסיכום, פוטנציאל מבטא אנרגיה ליחידה פיזיקלית כלשהי, כמו מסה או מטען חשמלי. אני מדגיש, זהו אנרגיה ליחידה. זוהי תכונה של המרחב, מאחר והיא אינה תלויה במסת הגוף או במטענו, בשתי הדוגמאות הקודמות, בהתאמה, אלא עשוי להיות תלוי במיקום הגוף. הערה: שים לב, הפוטנציאל דומה מבחינת הגדרתו, לשדה (כמו שדה כובד ושדה חשמלי), שכן גם הוא מבטא תכונה של המרחב, אבל לא במונחי אנרגיה אלא במונחי כוח. בנצי - שיחה 13:28, 14 באוגוסט 2011 (IDT)

הגנת תיקיה בסיסמה ב-Windows 7

האם ניתן להגן על תיקיה ספציפית מצפייה בידי משתמשים אחרים בבית באמצעות סיסמה (כדרך שאפשר, למשל, ב-Word)? כיצד? 11:53, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

האם לבני הבית האחרים יש חשבונות משלהם באותו מחשב? אם כן, ניתן להגדיר את ההרשאות של התיקייה כך שרק לך יורשה לקרוא את המסמכים שבה או לעשות עימם משהו בכלל.. עִדּוֹ - שיחה 21:44, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

סינון שיחות נכנסות לסלקום בחו"ל

איך מבצעים חסימה של שיחות נכנסות בחו"ל עם סלולרי של סלקום (סינון שיחות)?. המוקד סגור ואני טס מחר לפנות בוקר. Yehuz - שיחה 13:47, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

621*. חזרתי • ∞ • שיחה 15:35, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

נשק- שאלה במכניקה

השאלה היא על הרתע כתוצאה מהירי. האם תנועה פנימית של הנשק בולמת את הרתע או לא?

המערכת היא כזאת: אדם מחזיק את הנשק ויורה- הקליע (קל מאוד) נע במהירות גבוהה מאוד קדימה והנשק(כבד יחסית) נרתע מעט אחורה. בתוך הנשק יש מכלול כבד יחסית (כרבע ממשקל הנשק) שמתחיל לנוע אחורה כתוצאה מהירי (כמעט סימולטני עם יציאת הכדור מהקנה). המכלול דורך קפיץ תוך כדי התנועה. ולאחר שהקפיץ נדרך, הוא דוחף את המכלול לקדימה( וכן הלאה- זה כבר תהליך שלא מעיין אותו).

מה שאני מודד בסופו של דבר זה את המכה שאני מקבל בכתף מיד אחרי הירי. אז- האם כל המנגנון הפנימי של הנשק בולם חלק מהרתע? כלומר, אם אני אקח נשק אחר שבו המכלול קבוע( לא יכול לחזור אחורה ואין שום קפיץ) באותו המשקל- האם אני אקבל מכה יותר גדולה/קטנה/שווה? האם זה שהמכלול חוזר אולי מוסיף למכה כי גם במכלול עצמו נותן מכה דרך הנשק בכתף? 79.181.202.192 15:41, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

סה"כ התנע שיעבור לכתף שלך חייב להיות שווה בגודלו ומנוגד בסימנו לתנע של הקליע.

השאלה אבל באיזה קצב הוא עובר, כי קצב מעבר התנע זה הכוח. מה שהמנגנון הפנימי יכול לעשות זה לגרום לכך שקצב מעבר התנע יהיה קטן יותר, ואותו תנע יעבור ביותר זמן, לכן הכוח שתרגיש יהיה קטו יותר, אלב יפעל במשך יותר זמן. eman • שיחה • ♥ 15:46, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

אימן תקן אותי אם אני טועה: בתכלס, סביר להניח שזה יכאב לך הרבה פחות אם יש קפיץ כזה, למרות שפרק הזמן עלה. בגלל זה אם אתה תופס כדור כבד, זה יכאב לך פחות עם "תזוז עם הכדור" תוך כדי תפיסה, למרות שהתנע נשאר אותו דבר. בלנק - שיחה 15:54, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה לא טועה. זו בדיוק הנקודה, ואם לא הייתי מובן מספיק, אז טוב שהבהרת. מה שמרגישים זה את הכוח (או יותר נכון, הלחץ, שזה הכוח חלקי השטח, לכן גם ככל שזה יתפזר על שטח גדול יותר תרגיש פחות). eman • שיחה • ♥ 15:58, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

ומה עם שימור אנרגיה? חלק מהאנרגיה הולכת על זה שהקפיץ נדרך והיא משוחררת כשאר הקפיץ דוחף את המכלול בחזרה, לא? האם זה לא מוריד חלק מהתנע? אגב, למה אותה כמות תנע למשך יותר זמן שקולה לכוח חלש יותר? 79.181.202.192 16:03, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

אני אתחיל מהשאלה השניה שלך.

אתה בטח מכיר את החוק השני של ניוטון בצורה $\sum {\vec {F}}=m{\vec {a}}$. אבל שים לב, שכשמסה קבועה, אז

${\vec {F}}=m{\vec {a}}=m{\frac {d{\vec {v}}}{dt}}={\frac {d(m{\vec {v}})}{dt}}={\frac {d{\vec {p}}}{dt}}$

כלומר הכוח שווה לקצב השינוי בתנע.

לגבי שימור האנרגיה, אסור לערבב את שני הדברים. שימור התנע זה עקרון הרבה יותר "חזק" משימור האנרגיה. כי באנרגיה האנרגיה יכול להיות אצורה בקפיץ (שזה מה שקורה פה) ואחרי זה להשתחרר, או אפילו אם יש חיכוך להפוך לחום ולהתבזבז ככה. אבל התנע תמיד נשמר. אין "בזבוז תנע". ובכל מקרה בזבוז אנרגיה לא אורמ שאיתו מתבזבז גם תנע. משוואות מאזן האנרגיה ושימור התנע הן שתי משוואות בלתי תלויות. eman • שיחה • ♥ 16:18, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

משום מה כנראה ראיתי את התנע כפשוט עוד אספקט של אנרגיה. מה שאתה אומר שמה שלא יקרה, עדיין התנע שאני אקבל מהירי שווה בדיוק לתנע של הקליע ברגע שהוא עוזב את הקנה? גם אם בתוך הנשק יחילו תהליכים מכניים שיזיזו את מרכז הכובד בצורה ניכרת?

אבל שים לב לעוד אספקט של תנועת מכלול לאחור- גם למכלול יש מהירות ומסה ולכן הוא "לוקח על עצמו" חלק מהתנע. לא?

לצורך הפישוט זה דומה לתהליך (נקראה לו 2) בו גוף במהירות מתנגש בקפיץ, דורך אותו ואז הקפיץ בשחרורו מחזיר את המהירות לגוף. האם גם בתהליך 2 יש שימור תנע? 79.181.202.192 17:22, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

שום תהליך שלא כולל הוספת אנרגיה לא יכול לשנות את התנע. אם היית מפעיל מנוע בתוך הרובה, שיפעיל לחץ בכיוון הנגדי, אז היית משנה את התנע. מה שחשוב בהקשר זה הוא לא התנע, אלא הכוח. הכוח שאתה סופג יכול להצטמצם מאוד אם אתה פורש את התנע על פני זמן רב, וזה מה שהקפיץ יעשה. העובדה שהקפיץ יתכווץ ויימתח אינה משנה שום דבר בהקשר זה. באותה מידה, במקום קפיץ, היית יכול לשים חתיכת ספוג בתוך הרובה, שתספוג את המכלול. האפקט היה אותו אפקט, כי היית פורש את התנע על פני זמן רבי יותר. בלנק - שיחה 17:48, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

דווקא המשפט הראשון שכתבת לא נכון. נניח בהתנגשות אלסטית התנע עובר מגוף לגוף, אבל האנרגיה נשמרת. eman • שיחה • ♥ 18:29, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

טעות נפוצה, אבל לא. יש בינהם דימיון. שניהם הם גדלים שעוזרים להבין את הפיזיקה בצורה יותר מתוחכמת מאשר רק בעזרת כוחות, ועבור שניהם יש חוקי שימור. אבל בכל זאת השם דברים אחרים.

ומה שכתבת נכון מאוד. כל עוד המכלול נע לאחור הוא לוקח איתו חלק מהתנע. ורק כשהוא בופו של דבר נעצר הוא מעביר את התנע שהוא לקח איתו הלאה לכתף שלך.

וגם בתהליך שתיארת בהחלט יש שימור תנע. מה שקורה זה שהקפיץ גורם לזה שבמקום שהגוף יאבד את התנע באופן פתאומי ויעצר (ואולי אפילו יעוף בכיוון השני, שזה אומר איבוד עוד יותר תנע בכיוון המקורי - תזכור שתנע הוא וקטור). הוא עושה את זה בהדרגתיות, ואז גם התנע עובר הלאה בהדרגתיות. eman • שיחה • ♥ 18:29, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

אז מאיפה נולד התנע שגרם לכך שהמכלול יחזור לקדימה (בזכות הקפיץ)?- זה אמור שחלק מהתנע שינה כיוון, לא? ולכן סה"כ פחות תנע נסמר לכתף, כי חלק נבלע על ידי המכה שנעלה את המכלול בסוף דרך החזור( ולא מכה בכתף שלי). 79.181.202.192 18:44, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

צורת המחשבה הזו, של מאיפה נולד התנע, היא מוטעית, ונובעת מזה שאתה עדיין חושב עליו כסוג של אנרגיה.

התנע בניגוד לאנרגיה הוא וקטור. התנע הכולל (הסכום הוקטורי של כל התנעים של חלקי המערכת) של כל המערכת הוא אפס כל הזמן. ברגע שהיה פיצוץ, הכדור מקבל תנע בכיוון אחד, ובשביל שהתנע הכולל ישאר אפס משהו צריך לנוע בכיוון המנוגד. בהתחלה זה המכלול, אחרי זה כל הרובה, אחרי זה אתה, ולבסוף כל כדור הארץ. וככל שהמסה של הגוף יורת גדולה, כך מהירות תנועתו יותר קטנה (וזניחה לגמרי במקרה של כדור הארץ).

אבל סה"כ, התנע הכולל היה בהתחלה אפס, ובסוף הוא אפס.

מה שכן לגיטימי לשאול זה מאיפה נולדת האנרגיה. בהתחלה האנרגיה היא אפס, ובסוף בבירור היא לא. והתשובה היא שהאנרגיה הכימית באבק השריפה הפכה לאנרגיה קינטית בעת הפיצוץ. eman • שיחה • ♥ 19:19, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

שכר חציוני במשק בישראל

הייתי מעוניין לדעת האם ישנם נתונים על השכר החציוני במשק בישראל במספר החודשים האחרונים ולא רק השכר הממוצע. לא מצאתי באתר הלמ"ס. SharpImpact - שיחה 15:52, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

איפשהו קראתי תלונה על כך שהלמ"ס מסרב לתת את הנתון הזה. eman • שיחה • ♥ 15:55, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

יש לך מושג אולי למה? (חוץ מהעובדה שהדבר יתן הערכה ריאלית יותר על מצבו של מעמד הביניים) ואין עוד איזשהו גוף שמסוגל לתת הערכה מקורבת של השכר החציוני? SharpImpact - שיחה 16:19, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

הלמ"ס עוד לא פרסם את סקר השכר 2010. בסקר השכר 2009 (שפורסם בספטמבר 2010) השכר החציוני היה 5846 ש"ח [2]. אבל כדי להעריך את מצבו של מעמד הביניים אתה אמור להתעניין יותר במשק הבית החציוני ולא בשכיר החציוני. ההכנסה החציונית של משק הבית ב-2009 הייתה 10017 ש"ח [3]. כאן מפורסמים נתונים על עשירוני משקי הבית שאמורים להיות מעודכנים ל-1.7.2011, אבל מהשוואת הנתונים לנתוני 2009 אני לא מצליח להגיע למסקנה האם מדובר בגבולות התחתונים, העליונים או הממוצעים של העשירונים. אני-ואתה • שיחה 17:00, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה, זה בהחלט עוזר לענות על כמה מהשאלות. חבל שהלמס לא מפרסם את הנתון לעיתים תדירות יותר SharpImpact - שיחה 17:14, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

צרפתית

מישהו יודע איך קוראים בצרפתית לנושא שבו משתמשים ב: au,en,à?

ומתי משתמשים עם כל אחד?

למשל אני יודע שעם à מדובר על מקום.

à זה עבור מקום ששמו ממין נקבה ו-au בזכר. en זו מילת יחס אחרת. למשל "באנגלית" = "en anglaise" (בהנחה שאין לי שגיאת כתיב...שפה שלישית של דיסלקט...). עִדּוֹ - שיחה 21:40, 12 באוגוסט 2011 (IDT)

אני מצטער עדו אבל התשובה שלך לא בדיוק מתארת את המציאות. à משמשת כמילת יחס למשהו שנמצא במשהו אחר (בדרך כלל דברים קטנים; ערים למשל אך שוב יש מלא יוצאי דופן, בדומה לרמת הסיבוכיות של IN AT ו-ON מטעמי נוחיות לא אפרט כאן).

j'habite à Paris אני גר בפריס(פריז). אם LE הידיעה באה לאחר מכן אז קיים איחוד (בדומה ל- DU)

à+le=>au

aux זה בשביל רבים(, (les)

EN זה בדרך כלל בשביל דברים גדולים או נקביים(שוב על פי רוב אך לא תמיד): j'habite en israel עם זאת בתנאים מסוימים נכון לכתוב: à la, à l' מקווה שעזרתי. Exx8 - שיחה