ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

הערך על דחיסת נתונים \ כיווץ מידע לא ברור לי אז אני שואל פה

אם אני מבין נכון המשמעות היחידה והנצחית של דחיסת נתונים \ כיווץ מידע (במובן מחשוב) היא "להעביר מידע בלי יותרתיות".

למשל, אני יכול לשלוח את האשכול הזה שפתחתי כאן לחבר הן כטקסט והן כתמונה; כתמונה הוא ישקול יותר כי גם הפיקסלים של ה"רקע" יילקחו בחשבון אבל כטקסט הוא ישקול פחות כי רק התווים יילקחו בחשבון כך ששליחת טקסט היא דחוסה (או דחוסה יותר) משליחת תמונה.

האם בזה מסתכם הנושא המורכב הזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה לגמרי לא בכיוון. בטקסט רגיל (למשל הטקסט של הדיון הזה) אין יתירות - כל האותיות שנכללות בו נחוצות להעברת המסר, וכך גם כל הביטים שמרכיבים אותיות אלה. דחיסה שלו מאפשרת להעביר את המסר בצורה יעילה יותר, כך שהאורך הכולל של הטקסט יתקצר. באופן דומה, בתמונה בפורמט BMP אין יתירות - כל פיקסל שבה נחוץ להעברת התמונה, גם כאשר זו תמונה פשוטה, למשל ריבוע צהוב גדול. דחיסה לפורמט GIF, למשל, מעבירה את תוכן התמונה בצורה יעילה יותר, כך שיידרשו לכך פחות ביטים. דוד שי - שיחה 12:34, 26 באפריל 2021 (IDT)

למה זה חשוב לשואל אלמוני, שיודע שאינו מבין תחום מורכב, שפיסת ההבנה שבידיו תהיה דווקא "המשמעות היחידה והנצחית". והאם זה תמיד אותו שואל, או שיש משהו בדף הזה שמעודד גישה כזו (אולי הצורך להכות, בבת אחת, לא רק את "המומחה", אלא את רעיון המומחיות עצמו). עוזי ו. - שיחה 12:45, 26 באפריל 2021 (IDT)

אני יודע שאני לא מבין תחומים מורכבים מסוימים, לא לא מבין כל תחום מורכב. אני לא יודע מי שואל מה אבל אני יודע שלפעמים אכן אפשר לתמצת את הרעיון של תחומים מסוימים למשפט או שניים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרעיון לא מתעסק בכתיבת פורמטים יעילים לייצוג. אם תיקח פורמטים של ארכיון, הם לוקחים מידע קיים, שלא מעניין מהו ומהו מייצג, ודוחסים אותו. הרעיון הוא בד"כ להעביר מידע בצורה טובה ומהירה יותר דרך הרשת, ולהעביר מבנה של היררכיית קבצים בצורה פשוטה (tar לדוגמא עושה זאת ללא כיווץ ובד"כ משולב עם פורמט אחר לצורך הכיווץ), לדוגמא לעומת הורדה של מבנה תיקיות מורכב דרך FTP. ויש מטרות שונות, כי יש כמה סוגי דחיסה: עם או בלי אובדן מידע. (¯`gal´¯) - שיחה 17:42, 26 באפריל 2021 (IDT)

סחבק לא מומחה, אבל לדעתי האלמוני כיוון לדעת גדולים (גם אם לא נצחיים). מש:דוד שי כתב שבטקסט שלו "אין יתירות". הוא קצת טועה. למשל, כולם יודעים שאחרי נו"ן סופית בדרך כלל צריך להגיע רווח. מר שי יכול לכתוב "איןיתירות" או אולי "אינ יתירות" והנמען היה מבין את המסר. מנגנוני דחיסת נתונים (למשל LZW) מתמחים בלמצוא יתירויות כאלה בצורה מתוחכמת, ולהעלים אותם, בצורה שאפשר יהיה להחזיר את התוכן המקורי (loseless compression) או תוכן שקול לו (lossy compression). ‏«kotz» «שיחה» 20:09, 26 באפריל 2021 (IDT)

אןי לא םסכים אתך בעניין הרווח שלאחר ןו"ן סופי ובעניין המשמעו של יתירו. זה שהנמען מבין מסר מעוות לא אומר שבמסר המקורי הייתה יתירות. דוד שי - שיחה 20:14, 26 באפריל 2021 (IDT)

זה בדיוק מה שזה אומר. כאשר תוריד מספיק אותיות כך שהמסר יהיה לא מובן (ושלא ניתן יהיה לשחזר אותו!), אז תדע שעברת מ"להוריד יתירות" ל"להוריד מידע". ‏«kotz» «שיחה» 20:27, 26 באפריל 2021 (IDT)

דחיסה היא הורדת יתירות. היא לא בהכרח הגעה למינימום היתירות. ויקטור הוגו שלח למו״ל שלו פעם מברק עם התו הבודד „?״ וזה ענה לו „!״. שניהם הבינו את משמעות המסרים אבל אולי חלק מהקוראים (מי שלא מכירים את הסיפור) לא מבינים. כשעובדים עם מחשבים לא סומכים על קיצורים וצריכים דרכים מוסכמות לקצץ מידע (דחיסה) שתאפשר לאחר מכן לשחזר את כל המידע הרלוונטי וגם תהיה מספיק יעילה (מהירה וכדומה). Tzafrir - שיחה 09:43, 27 באפריל 2021 (IDT)

ישנן כמה גישות לדחיסת נתונים. הפשוטה ביותר היא קוד קצר למה שמופיע הרבה, על חשבון קוד ארוך למה שמופיע מעט. דוגמה: בקידוד רגיל לכל אות יש את אותו אורך קוד. אבל אם נביט על טקסט בעברית, האות י' מופיעה הרבה פעמים והאות ץ' (סופית) מופיעה מעט. אז נקצר את הקוד עבור י', על חשבון קוד ארוך בשביל ץ'. בחשבון הכללי נרוויח, כי בקוד הקצר נשתמש הרבה, ובקוד הארוך - מעט.

לא איבדנו אף מידע, פשוט ייצגנו את המידע שקיים בצורה שמקצרת את האורך הכללי.

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:03, 26 באפריל 2021 (IDT)

שער שכם

נתקלתי בכתבה כזאת (למעשה נתקלתי בזה לראשונה כאן) על "סגירת הכיכר של שער שכם". לזכרוני, האזור הזה תמיד שוקק חיים. לא הצלחתי להבין מה היה ההגיון של סגירת האזור מלכתחילה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:51, 26 באפריל 2021 (IDT)

התשובה היא שלא היה היגיון.

ומה שהיה בעיקר זה שילוב של בורות ויהירות של מי שהחליט על זה. כנראה באמת היה מישהו שחשב שזה רעיון טוב שאנשים יוכלו לצאת מהשער יותר בקלות, בלי שבכלל הוא ניסה לחשוב מה המשמעות של מה שהוא החליט, והבעיה הבסיסית היא שיש פה שלטון של עם אחד, שמחליט גם בשביל עם אחר, בלי בכלל להתחשב בו, ובלי אפילו לשים לב לזה. eman • שיחה • ♥ 14:44, 26 באפריל 2021 (IDT)

אוקי אז הבנתי נכון כנראה. תודה eman! נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:16, 27 באפריל 2021 (IDT)

כורזים ואישים למיניהם

מישהו מכיר רבנים/מנהיגים ואישים בכללי שהתגוררו ביישוב העתיק כורזים? בנוסף לכך, מישהו יודע מי היה יודן בן ישמעאל ורבי תנחום בן איסבולסטיקא תודה מראש ספסף • ספספוני בספסופיכם 21:17, 26 באפריל 2021 (IDT)

אתה צריך להניח את ידך על ספר הישוב של שמחה אסף או ארץ הגליל של שמואל קליין - שניהם עסקו באיסוף כל האזכורים של ישובים במקורות היהודיים, ואם מוזכר מישהו שגר בכורזים, זה יופיע שם. 5.102.236.72 10:47, 27 באפריל 2021 (IDT)

חיפשתי בספרים, והאיש היחיד המוזכר הוא יודן בר ישמעאל ספסף • ספספוני בספסופיכם 21:17, 27 באפריל 2021 (IDT)

בוטנים

קניתי בוטנים קלויים בקליפתם, והופתעתי לגלות שהקליפה המלחה. מה הטעם להמליח את הקליפה, הרי לא אוכלים אותה? דוד שי - שיחה 07:13, 27 באפריל 2021 (IDT)

אתה אמור להכניס את הבוטן עם הקליפה לפה, לרסק את הקליפה בנגיסה קלה ולירוק אותה החוצה. הדבר יוצר תחושת פה אחרת לגמרי מבוטן בלי קליפה. לדעתי האישית, זאת שיטה מעפנה לאכול בוטנים. אבל על טעם וריח... Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:32, 27 באפריל 2021 (IDT)

כשאתה מפצח בידיך את הקליפה מעט מהמלח נדבק לאצבעות. זה מעניק מליחות קלה לבוטנים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:12, 27 באפריל 2021 (IDT)

אני לא חושב שהרעיון הוא להעניק טעם מלוח לבוטנים. אני חושב שזה נועד להרחיק עובשים ומזיקים אחרים מהקליפה. גילגמש • שיחה 19:56, 28 באפריל 2021 (IDT)

בוטן קלוי בקליפה נשמר בסביבה יבשה למעלה משנה. מקור: נסיון אישי. אבל אני לא פוסל את האפשרות שזו באמת הכוונה, אם למשל מפעל האריזה ממוקם במישור החוף בקיץ אחוז הלחות באריזה יהיה גבוה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:50, 29 באפריל 2021 (IDT)

ערבים

למה כשמראים בטלוויזיה ערבים ברחוב, למשל בהפגנה, תרגום דבריהם כל כך כתוב בשפה מליצית, שנראית הרבה יותר ממה שדיברו בפועל?--Nirvadel - שיחה 12:46, 27 באפריל 2021 (IDT)--Nirvadel - שיחה 12:46, 27 באפריל 2021 (IDT)

בטלויזיה נהוג לתרגם ולא לתמלל, ולכן אם מישהו עושה טעות דקדוקית או לשונית, בדרך כלל יתקנו אותה. למשל, אם פלוני אומר "אני צריך חמש שקל", סביר שהתרגום יהיה "אני צריך חמישה שקלים". כך נהוג אגב בכל העולם (המערבי לפחות). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 19:07, 27 באפריל 2021 (IDT)

"כיכרות״ בירושלים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב מדוע החליטה עיריית ירושלים לתת לרבים מצמתי הרחובות שלה את השם ״כיכר״, בעוד אין שום קשר או דמיון לכיכר? למשל, כיכר מלמד, כיכר בן ציון גיני ועוד הרבה? האם זה משום שלא נשארו רחובות כדי לחלוק בהם כבוד לאישים ולכן הוחלט על צמתים (אבל אז מדוע ״כיכר מלמד״ ולא ״צומת מלמד״?) והאם יש עוד ערים שנוהגות כך? Gil mo - שיחה 17:29, 27 באפריל 2021 (IDT)

לכיכר יש משמעות מעבר למכשול עגול שמקיפים אותו. לפי ויקימילון: "רחבה עירונית גדולה הנועדה להתאספות של קהל רב.".

בדוגמאות שנתתי, בפירוש לא מדובר ב״רחבה עירונית גדולה״ אלא ב״צומת רחובות קטן ופשוט״. Gil mo - שיחה 20:31, 29 באפריל 2021 (IDT)

השערות: א. בשתי הדוגמאות יש אי תנועה בנוי בלב הצומת, יתכן שמבחינת עיריית ירושליים זה עושה את הצומת כיכר. ב. אולי בעבר הייתה כיכר, והשם נשאר אחרי שהכיכר הוחלפה בצומת? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:56, 2 במאי 2021 (IDT)

ובכן בכיכר דוד סיטון ובכיכר רפי וייס אין אי תנועה. סתם צמתים. לא סביר שבכל ה״כיכרות״ היו פעם כיכרות אמיתיים שהוסבו לצמתים, פשוט משום שיש כל כך הרבה כאלה. דרוש מישהו מועדת השמות בעיריית ירושלים... Gil mo - שיחה 01:18, 3 במאי 2021 (IDT)

התשובה היא אכן ההשערה שהעלה השואל Gil mo - עקב חוסר ברחובות וכיכרות אל מול הדרישות להנצחת אישים, התחילו לקרוא להצטלבויות רחובות שאינן באמת כיכר בשם ״כיכר X״. בחלק ממקרים אלה נדרשת המשפחה המבקשת את ההנצחה, לאחר אישור ועדת השמות וגורמי התכנון, לממן את עלות הפרויקט (פיתוח, גינון, שילוט וכיו״ב). יש כאלה שיצאו מוצלחים יותר ואכן מצליחים לדמות מעין ״כיכר״, אחרים פחות. Magister • שיחה 14:28, 16 במאי 2021 (IDT)

ומדוע זה קורה רק בירושלים? Gil mo - שיחה 19:59, 16 במאי 2021 (IDT)

האם היהודים מאמינים בשטן?

בנצרות, השטן הוא אחד האלים החשובים ביותר, המשמש אנטגוניסט מרכזי, הפועל נגד האל הראשי. השטן הוא אל הרוע, המין, היצר ולפעמים גם אל המוות האחראי על ענישה של חוטאים. מייחסים לו פעולות רבות בעולם הגשמי ואף שליטה במחשבות. כלומר ביכולת השטן הנוצרי להדיח אדם טוב למעשה רע. השטן משמש לצורך הפחדה ומהווה את הרוע האולטימטיבי.

ביהדות יש קונספט של שטן. שטן מופיע בספר איוב. אבל לא ראיתי שיהודים מייחסים לשטן את יצר הרע או רואים בו ישות הפועלת נגד רצון האל או מנסה להפילו. אבל אני לא מומחה ליהדות ולכן שואל: האם ביהדות יש התייחסות לשטן כישות על-טבעית המסוגלת להשפיע על העולם הגשמי? האם יהודים מאמינים או חוששים מפני השטן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רק תיקון טעות בהנחה: בנצרות (הקתולית) לוציפר הוא לא אל, הוא משהו בין שד למלאך סורר. יש רק אל אחד (או שלושה). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:54, 27 באפריל 2021 (IDT)

בנצרות של פנטאון די גדול. שלושה אלים מרכזיים, שיש להם אינטראקציה זה עם זה (לדגומה הבן מאשים את האב על כך שעזב אותו בשעת צרה). יש את האלה האם (קונספט עתיק ימים), שנוצרים מתפללים לה וגם בונים לה מקדשים (כדגומת בזיליקת סנטה מריה דל פופולו) ונשאים תפילות אליה (כדגומת אווה מריה ו-Hail Holy Queen ). במעמד יותר נמוך נמצאים "ארכי-מלאכים" כמו מיכאל וגבריאל שגם להם נושאים תפילות (כדגומת Sancte Michael Archangele). ובנוסף הנוצרים מתפללים ובונים מקדשים לשליחיו של ישו שקיבלו מעמד של מין "חצי-אלים" בעצמם. ככה שלהגיד שיש רק אל אחד זה אומנם "פוליטקלי קורקט", אבל קצת לא משקף את עולם האמונות של הנצרות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שוב, "נצרות" היא לא רק קתוליות. יש למשל את הלותרניות, האנגליקניות, הכנסייה המזרחית, ועוד ועוד, כשלכל אחת מהן יש את הסממנים שלה. המשותף היחיד ביניהם הוא שכולם שונאים את היהודים (בצחוק כמובן). בכל מקרה, אין "שלושה אלים". יש "אל אחד עם שלושה פנים". עזוב את הניסיון להבין את הלוגיקה, זו דת, ככה זה. מריה היא לא אלה, היא קדושה. שליחיו של ישו הם לא אלים, הם קדושים. לקדוש בנצרות הקתולית (לא מוכרת בצפון) יש יכולת "מיסטית" וקרבה ל"אוזנו הקשבת של האל האב", שהופכת אותו לפטרון. המקדשים (דהינו כנסיות קתוליות) מוקדשות לאותם קדושים בכדי לזכות ב... מה שלא יהיה.
אתה כמובן יכול להחזיק בדעתך ולהוסיף אלים איך שבא לך, אבל זה לא רלוונטי לדת הספציפית הזאת. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 19:34, 27 באפריל 2021 (IDT)

אני חושב שזה יהיה ויכוח סרק. בכל מקרה בערך אל כתוב מפרוש "אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת." שזה בדיוק התיאור של האלים השונים בנצרות. זה שנתנו להם שמות כמו "ארכי-מלאך", "כרובים" (בלשון יחיד) או "קדוש" לא משנה את העניין. יותר מכך, אם מזכירים לא רק את הקתוליות, אז בכנסיה הרוסית מריה מוכרת כ-"Богома́терь" שזה "האלה האם" ברוסית. והשילוש הקדוש אינו אותו האל, מכיוון שהסיפור התאולוגי המרכזי (הברית החדשה) כולל קונפליקט בין דמות האב לדמות הבן (דבר שאינו מתאפשר במקרה של אל כל-יכול ויודע הכל). גם בדתות פוליתאיסטיות אחרות יש מעמדות שונים: איולוס לא שווה ערך לאפולו.

מעניין לציין שהדיון הזה, אגב, הוא עתיק יומין. כבר בועידת ניקיאה הראשונה (325 לספירה) הועלתה השאלה "מי הוא אלוהים" ו"האם ישו הוא אלוהים". נוסח האני מאמין (Symbolum Apostolicum) 50 שנה מאוחר יותר מדבר על "אל אחד", ויש כמובן את המשולש המפורסם של "האב = הבן = רוח הקודש != הבן != האב != רוח הקודש" (בציור זה יותר מוצלח; כאמור, לוגיקה אין פה), כך שהשילוש הוא בהחלט אותו האל. מצד שני, כמו שאתה מציין כאן בצדק, הנצרות נוצרה כשילוב של היהדות, האלים האליניסטים/לטינים ומאמונות מקומיות גאליות, בריטוניות, קלטיות ונורדיות, ולכן ודאי שהיתה השפעה של אמונות פגאניות. בברית החדשה עצמה מוזכר השטן (פיתויו של ישו) ועולה שאלת "היותו" של ישו (אני לא זוכר את הציטוט המדוייק, אבל פטרוס מזהה את ישו כבן אלוהים - משמע לא אל). בקיצור, דתות זה דבר מסובך... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:13, 27 באפריל 2021 (IDT)

בספר הזוהר ישנו סמאל. ביהדות עממית יש אצונה בקיום השטן שדומה מאד אם לא זהה להשקפה הנוצרית, ואולי פעפעה מהנצרות אל היהדות העממית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:17, 27 באפריל 2021 (IDT)

מעניין מאוד. האם יש רבנים (כיום או בעבר) שכתבו או דיברו בפומבי על השטן כישות של ממש עם השפעה על העולם הגשמי או עולמו הפנימי של האדם?

ביהדות יש התייחסות לשטן כמי שרוצה לגרום רק רע ליהודים. לדוגמה, לא אומרים ברכת החודש בראש השנה, כדי לבלבל את השטן, שלא ידע מה התאריך וכך לא יקטרג. וכך גם בתקיעת שופר, שמספר התשובות מדוע תוקעים זה משום שהשטן בא לקטרג על היהודים, ולפתע שומע את קול השופר, ומבין שלא יעבוד לו עקב כך שהם מקיימים את מצוות ה', או שגם התקיעה תבלבל את השטן. ספסף • ספספוני בספסופיכם 21:10, 27 באפריל 2021 (IDT)

המילה "שטן" משמעה קטיגור, אדם המלמד חובה (זהו תפקידו של השטן בסיפור של איוב, וכך המקורות שהביא ספסף מעלי מתייחסים אליו); בתור שכזה לפעמים הוא מתחלף ב"מידת הדין", אחת ממידותיו של הקב"ה (ששמו "אלוהים" מרמז אליה ע"פ חז"ל), שבדרך כלל מופיעה במדרש בדרישות למצות את הדין עם הרשעים עד "שאין העולם מתקיים" במידת הדין (רש"י על ספר בראשית, פרק א', פסוק א'). בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ז, עמוד א' אומר ריש לקיש כי השטן "הוא יצר הרע, הוא מלאך המות". פירוש האמרה הוא שאותו כוח הגורם לחטא גם מקטרג על האדם ובסופו של דבר גורם לעונש (השאלה אם אכן מדובר בסוג של ישות חיצונית בעלת כוחות על-טבעיים תלויה, בהקשר זה, בשאלה הרחבה יותר שהיא עד כמה יש או ניתן לפרש את דברי חז"ל באופן מילולי, שאלה שמעסיקה את הוגי הדעות ביהדות הרבנית כבר כמעט אלף שנה). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:54, יום רביעי בשבת, ט"ז באייר ה'תשפ"א (IDT).

סיפור פיתויו של ישו הוא סיפור שהגיע מסביבה די יהודית ושם השטן הוא דמות נוכחת. אם כי בסיפורי ישו גם האל עצמו מדבר אליו, ישירות ולא דרך מלאך. Tzafrir - שיחה 17:20, 28 באפריל 2021 (IDT)

ציטוט מתוך שיעור של הרב מרדכי גרינברג מאתר ישיבת כרם ביבנה)(נראה לי שזה שימוש הוגן)-

"יסוד מופלא כתב הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל בפירושו לתורה, ובאמת הדברים רמוזים כבר בזהר, והוא המשל למלך שרצה לבחון אם בנו ראוי למלכות, וביקש מנערה זונה שתנסה לפתות את בנו. הנערה יודעת את הרצון האמיתי של המלך, שבנו לא יכשל, ואין רצונה לפתות אותו, אך חזקה עליה מצות המלך. לאחר שהתברר שבן המלך לא נתפתה, עשה המלך משתה גדול לכל גדולי המדינה, והנה בן המלך פוגש שם את הנערה, וכעס עליה שאף לשם הגיעה, וכששמע זאת המלך א"ל: שוטה שכמוך, כל המסיבה אינה אלא בגללה, שאילולי היא לא היתה מסיבה, כך אומר הקב"ה אילולי יצה"ר לא היתה בחירה חפשית ולא שכר ולא ג"ע.

למדנו מדברי הזהר שבניגוד למחשבה המקובלת, אין היצה"ר שואף להכשילנו, והוא יודע דעת קונו, שאין רצונו שנפול ברשתו, וכל רצונו להעמיד בפנינו אתגר כדי שנתמודד ונתגבר עליו, ובאמת רצונו שאנו ננצח והוא יכשל ובזה ישלים את משימתו, ואף הוא בא להשתתף במסיבת הנצחון של בן המלך.

יסוד זה כ' הרש"ר הירש בביאורו לפסוק "הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו"... היצר לא נברא כדי לשלוט באדם, אלא להעמיד אתגר בפני האדם שהוא ישלוט בו, האדם הוא זה שאמור להנהיג את היצר, זה כל ייעודו של היצר ולזה הוא משתוקק." ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הזהות בין השטן לבין ל"יצר הרע" (הכוח בנפש האדם שדוחף אותו לחטאים ומעשים רעים), נמצאת בגמרא בבא בתרא (טז א) "הוא שטן הוא יצר הרע". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רק אעיר שתשובות לשאלתך כבר נכתבו רק עברו לארכיון. --2A01:6500:A039:95D9:939D:7259:8D00:FD03 14:21, 4 במאי 2021 (IDT)

שנק קינמון

חשבתי ש"שנק" זה sanke בגרמנית/יידיש. אבל נחש בגרמנית זה schlang. אז מה זה שנק?

ע"פ תרגום גוגל, 'שנעק' באידיש זה שבלול. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שהיה בחדר סגור

כמה זמן ניתן לשהות בחדר סגור שאין בו אוורור. נניח ויש לי חדר של מטר ורבע על מטר ורבע, שגובהו שלשה מטרים. אם אני סוגר את הדלת, כמה זמן אוכל לשהות בו בלא לדאוג לתחלופת החמצן בו. ומהו אכן היחס של גודל החדר למשך השהיה במקום הסגור.--2A01:6502:A97:341A:146:3A9F:9C19:2AE2 19:12, 29 באפריל 2021 (IDT)

הבעייה שלך תהייה אחוז הפד"ח, לא החמצן. תוך 20 שעות בערך תגיע לאזור ה 7% פד"ח ואז הלך עליך. עוד קודם לכן תחווה בלבול, אובדן קואורדינציה וישנוניות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:37, 29 באפריל 2021 (IDT)

תוספות: תוך פחות משעה וחצי יתחילו התופעות של יותר מדי פד"ח. ישבה על הרצפה תאיץ את התהליך מאד (פד"ח כבד מהאוויר) אבל אני לא יודע בדיוק כמה תאיץ אותו. בזמנו חישבתי בזהירות שקוב אוויר מספיק ל 4 שעות חיים (כלומר להגיע ל 7% המפורסמים) אבל מדובר על חיים - לא תפקוד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:45, 29 באפריל 2021 (IDT)

7% פד״ח! עכשיו אני מבין מה קרה לממשלה: בלבול, אובדן קואורדינציה וישנוניות... Gil mo - שיחה 20:34, 29 באפריל 2021 (IDT)

בתור מצביע ליכוד - 🤔 !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:24, 29 באפריל 2021 (IDT)

אגב, אם יש פתרון כלשהו לסילוק הפד"ח אפשר לשרוד בחדר ימים. לא זוכר כמה בדיוק, אבל בטוח שמעל שבוע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:26, 29 באפריל 2021 (IDT)

תודה. חצי או שליש סנטי מתחת לדלת, וכן חור המנעול, האם יש בהם כדי להושיע את המצב? כמו כן, כמה נדרש בשביל לתפקד ולא רק לשרוד?--2A01:6502:A97:341A:146:3A9F:9C19:2AE2 23:38, 29 באפריל 2021 (IDT)

כהמשך לשאלה, ואולי שאלה אחרת. יש בעיה בריאותית לישון לילה בחדר סגור (עם חור מנעול וכדו'), או שאין שום נזק בעניין? דרדק • שיחה • י"ח באייר ה'תשפ"א • 23:41, 29 באפריל 2021 (IDT)

אתה חושב שיש הבדל בין שינה לבין כתיבה בוויקיפדיה, למשל? דגש - שיחה 23:42, 29 באפריל 2021 (IDT)

בכתיבה אפשר להשאיר דלת פתוחה, בשינה בישיבה לא ממש... דרדק • שיחה • י"ח באייר ה'תשפ"א • 23:44, 29 באפריל 2021 (IDT)

אין בעייה. לא תגיע אפילו ל0.5% פד"ח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:31, 30 באפריל 2021 (IDT) !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:31, 30 באפריל 2021 (IDT)

אילן, זו תשובה עבורי?--2A01:6502:A97:341A:146:3A9F:9C19:2AE2 00:35, 30 באפריל 2021 (IDT)

לא, ראה למטה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:38, 30 באפריל 2021 (IDT)

נאס"א טוענים שניתן למדוד ירידת ביצועים כבר ב 0.5% פד"ח. אבל להרגיש ממש תעלה לסביבות ה 1%. הנשימה תואץ, הדופק ולחץ הדם יעלו, תרגיש מחנק, ואולי יתחיל כאב ראש. בחלל שתארת זה יתחיל בערך אחרי 3 שעות. על כל פנים עדיין תוכל לתפקד. יש מחלוקת איפה העקה הופכת להיות בעייתית ממש, כנראה זה סביב 2% ויש שוני גדול בין אדם לאדם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:37, 30 באפריל 2021 (IDT)

לגבי החרך מתחת לדלת וחור המנעול... פה אני רק יכול להעריך. קשה לי להאמין שחור המנעול ישנה משהו, אבל חרך מתחת לדלת יפנה פד"ח מהחדר מפני שהוא כבד מהאוויר. אין לי דרך לדעת כמה בלי לעשות ניסוי של ממש, אני מנחש שזה יהיה משמעותי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:43, 30 באפריל 2021 (IDT)

אגב, גם את ה 7% לקחתי בזמנו מנאס"א. זה יהרוג אותך תוך 10 דקות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:46, 30 באפריל 2021 (IDT)

מבחינה כימית, האם גלידה חייבת להיות שומנית?

לפי מה שאני יודע (ואולי אני טועה) רוב הגלידות בעולם מבוססות על שמנת וסוכר; כלומר מבחינה כימית כל גלידה היא בכללותה תערובת של שומנים וסוכרים ולכן גם היא משמינה מאד.

אבל האם זה חייב להיות כך וגם האם אין גלידה שהיא בעיקרה חלבונית? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גלידה שלא מכילה שומן היא קרחון („קרטיב״) או סורבה. למיטב ידיעתי הסוכרים משפיעים לא רק על הטעם אלא גם על מרקם הגלידה, אבל מן הסתם יכולות דרכים אחרות שאפשר להשתמש כדי להשפיע על המרקם ועל נקודת הקיפאון. Tzafrir - שיחה 17:22, 30 באפריל 2021 (IDT)

אכן, גלידה היא תרחיף, מה שמחייב נוכחות של שומן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:29, 30 באפריל 2021 (IDT)

יש מוצרים שנקראים "גלידה" בחנות שיש בהם 0 אחוזי שומן והשומן מוחלף בעמילנים. אני לא יודע אם זה עונה להגדרה המילונית של "גלידה". גילגמש • שיחה 19:28, 1 במאי 2021 (IDT)

יש הגדרה מילונית לגלידה? על כל פני ל"גלידה 0% שומן" יש טעם מזעזע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:09, 2 במאי 2021 (IDT)

מבוסס על עמילנים? מדובר על גלידה או על רפרפת (פודינג)?

התייחסתי למוצר ששמו בסופר הוא "גלידה" ויש בו אפס אחוזי שומן. אני לא יודע אם זה עומד בהגדרה המילונית של "גלידה" אבל מניח שזה עומד בתקן אחרת החברה תהיה אשמה בהטעיית הצרכן ויש קנסות כבדים על דבר כזה. לגבי טעם וכו' - זה כבר עניין אישי. גילגמש • שיחה 14:53, 2 במאי 2021 (IDT)

Orangecello או triple sec

האם Orangecello נחשב לטיפל סק?

עזרה בזיהוי חרק

הועבר למסדר זיהוי בעצתה של יהודית1000 - שיחה 01:29, 2 במאי 2021 (IDT). השומרוני הטוב • שיחה 16:15, 2 במאי 2021 (IDT)

זיהוי חללים שאינם ישראלים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב בעקבות האסון, רציתי לדעת איך מזהים חללים שאינם אזרחי ישראל ואין להם קרובים בארץ. כבר ביום שישי התפרסמו שמות של תיירים מארגנטינה שנמצאים בארץ ללא קרובים. על סמך מה נעשה הזיהוי? הרי אין לרשויות בארץ שום מידע על החלל (טביעת אצבע\שיניים\דנ"א), ואין קרובים שיזהו. האם מסתמכים רק על מסמכי זיהוי שייתכן שנשא? או על עדויות חברים? מחכים לדגימות מהמשפחה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כשהגופה שלמה, מספיק תמונה. דרדק • שיחה • כ' באייר ה'תשפ"א • 21:47, 1 במאי 2021 (IDT)

ומי מספק את התמונה? רשות ההגירה?

סוגים של השתלטות מרחוק על מחשב

סוגים של השתלטות מרחוק על מחשב למשל:

• השתלטות חלקית: שיתוף מסך עם Skype או עם Zoom
• השתלטות מלאה "טרוייאנית": כגון עם Sub7
• השתלטות מלאה "לא טרוייאנית": כגון עם SFTP/SSH (שורת פקודה או ממשק גראפי מצומצם) או עם TeamViewer (ממשק גראפי מלא)

האם יש עוד משהו שונה בכל אחת מהשיטות מלבד נרחבות ההשתלטות והפורט?

בתודה וברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זה חלקית? עם שני סמנים? שליטה מרחוק בכל מקרה דורשת התקנת תוכנת שרת על המחשב - האם נדרש אישור על מנת לקיים את החיבור זה דבר טכני. יש גם כאלה שמאפשרים לכבות את המסך בזמן השליטה. Sub7 - לא חושב שהוא עובד כיום. אנטיוירוסים כבר יודעים לזהות אותו ונראה לי שהאתר שלו כבר לא קיים. לגבי השאר, יש כמה פרוטוקולים לשליטה מרחוק (RAT), כמו VNC (RFB), SSH שצויין, גם RDP. (¯`gal´¯) - שיחה 21:56, 1 במאי 2021 (IDT)

SSH זה פשוט התחברות לשרת (נניח התחברות לשרת של אוניברסיטה תחת root מסויים), לא למחשב ספציפי. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:02, 3 במאי 2021 (IDT)

מה ההבדל בין שרת למחשב רגיל? אני מתחבר כך (בעת הצורך) למחשב הנייד שלי ולכל מיני מחשבים בביתי. וכמשתמש שלי, כמובן ולא כ־root (איכסה!). Tzafrir - שיחה 20:59, 6 במאי 2021 (IDT)

הצטברות עייפות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב האם ישנה באמת "הצטברות עייפות" לטווח של לדוג' שבוע? או שאחרי כמה ימים כבר לא משנה כמה ישנתי קודם וזה רק פסיכולוגי? תודה רבה! אליה. ג • שיחה - זמן פורה! • י"ט באייר ה'תשפ"א • 21:40, 1 במאי 2021 (IDT)

הוספה: האם אפשר להשלים הצטברות כזו? דרדק • שיחה • כ' באייר ה'תשפ"א • 21:42, 1 במאי 2021 (IDT)

לפחות עפ"י המקרה של רנדי גרדנר , מחזיק שיא גינס על הזמן הארוך ביותר ללא שינה, כנראה שלא נדרש להשלים חוסר בשינה. אבל זכור לי ששמעתי על כך ששינה לא רציפה אינה איכותית כמו שינה רציפה ויידרש זמן שינה ארוך יותר כדי להשלים את החוסר בשינה. (¯`gal´¯) - שיחה 01:56, 2 במאי 2021 (IDT)

הצטברות עייפות היא לא דמיון. זה קיים. יש עוד הרבה דברים להבין בנושא, אבל דבר אחד שכבר ידוע הוא שחומרי פסולת מופרשים מנוירונים במוח (לא מכל אזורי המוח, אבל ברבים מהם, וזה עם סייג שיכול להיות שזה נכון לכולם אבל אין נתונים) רק בשינה עמוקה (לא שנת סף ולא שנת חלום) וגם צבירת סוכר לאנרגייה.

התוצאה היא שללא שינה יש הצטברות של חומרי פסולת, ובאיזשהו שלב (תלוי במחקר שקוראים...) מתחילה הרעלה. גם נושא הסוכר חשוב. מכל תאי גוף האדם נוירונים הם הצרכנים האינטנסיביים ביותר של סוכר. המוח הוא רק 2% ממשקל הגוף, אבל הוא צורך 20% מהחמצן, והחמצן הזה שמשמש למעגל הזרחון החמצני שהדלק עבורו הוא סוכר.

לגבי השאלה על "השלמת שינה" - מצד אחד ברור שיש פיצוי מסוים. שינה ארוכה שכוללת הרבה מחזורי שינה עמוקה תפנה יותר פסולת ותצבור יותר סוכר. אבל לא מדובר על נוסחה פשוטה. מבחינת התאוריה, יש כאן תועלת פחותה עם אורך השינה. בכל מחזור שינה שנת החלום מתארכת על חשבון השינה העמוקה, כך ששינה של 12 שעות לא מפנה פסולת פי 2 משינה של 6 שעות. מצד שני יש מחקרים שמראים דווקא להיפך - ששינה שלמה של 8 שעות תצליח לפצות על שינה של 5 שעות בלילה הקודם. אסייג ואומר שאלו שקראתי שטוענים זאת הם ישנים יחסית, משנות ה-80.

יש כאן שאלה מה ואיך בדיוק מודדים, ומה בכלל ניתן למדידה בטכנולוגיות הקיימות. התשובות מצטברות, אבל הרבה עדיין לא ידוע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:01, 2 במאי 2021 (IDT)

תודה רבה! אליה. ג • שיחה - זמן פורה! • כ' באייר ה'תשפ"א • 09:05, 2 במאי 2021 (IDT)

מטבעות צרפתיים

האם בסביבות שנת 1914 היו בצרפת מטבעות שעליהן חקוק דמות אלילית כלשהיא? סמל של פולחן של אחת הדתות? אולי משהו שבעבר שימש לפולחן עתיק ובעידן המודרני כבר לא? 80.246.140.1 04:19, 2 במאי 2021 (IDT)

הדמות שאפשר למצוא על מטבעות צרפתיים היא בדרך כלל של מריאן, ייצוג של הרפובליקה ולא סמל פולחן. עוזי ו. - שיחה 16:20, 2 במאי 2021 (IDT)

מבחינת ערים, מה היה מסלולם הצפוני של סוחרים כוזרים לסין וההפך

באילו ערים עברו? (אני מניח שתחנות מרכזיות היו איטיל ו-Chang'an, אבל מה היה ביניהן?). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דרך דרך המשי? Tzafrir - שיחה 12:21, 2 במאי 2021 (IDT)

התכוונתי לערים; ערכתי את הכותרת בהתאם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חשבתי על המסלול:

Atil - Tashkent - Dunhuang - Chang'an

אם זה אכן היה המסלול (ולא ירדו דרומה אל עיראק, איראן והודו) אז מה היה היו ערי הביניים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דרך המשי כוללת מספר מסלולים אפשריים. מדובר בדרך שהייתה פעילה במשך תקופה ארוכה מאוד. מכאן אפשר להסיק שערים קמו ונפלו. אני לא חושב שקיימת רשימה מלאה של ערים שעמדו לאורך דרך המשי כי המסלול שלה לא קבוע ובגלל שינוי שהזכרתי לעיל. בכל אופן, אפשר לקחת מפה מודרנית שעליה מסומנת דרך המשי (או לפחות המסלולים העיקריים שלה) ולבדוק איזה ערים מודרניות נמצאות על המסלול או בסמוך לו. גילגמש • שיחה 15:20, 2 במאי 2021 (IDT)

כבר עשיתי במידת מה את מה שתיארת ולא מצאתי מסלול צפוני (שוב ערכתי את הכותרת כדי להדגיש מסלול צפוני); אם אני מבין נכון ניתן לפי הבנתי לדבר על שלושה מסלולים מכזריה לסין; צפוני (עליו אני מחפש מידע), מרכזי דרך איראן הודו וההימלאיה ודרומי דרך איראן, הודו ובורמה. גם ערים מודרניות אין ממש בנמצא במסלול צפוני בקרבת ימת ארל והתקשתי למצוא נתונים על ערים ועיירות שהתקיימו בתקופת הכוזרים באזור זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התאוששות מתרומת דם

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב אם אדם בריא ממוצע תורם דם (נניח כמות של חצי ליטר) תוך כמה זמן הגוף מחזיר לעצמו את הכמות הזו? 2A01:6502:D597:2802:85E7:E787:BAC4:4444 12:58, 2 במאי 2021 (IDT)

Donated plasma is replaced after 2–3 days.[67] Red blood cells are replaced by bone marrow into the circulatory system at a slower rate, on average 36 days in healthy adult males. In one study, the range was 20 to 59 days for recovery.[68] These replacement rates are the basis of how frequently a donor can donate blood.

מתוך https://en.wiki.x.io/wiki/Blood_donation

2.53.44.220 13:22, 2 במאי 2021 (IDT)

שרירים וחלבון

המידע בויקידפיה אינה מהווה יעוץ רפואי.

1) כמה סוגי חלבון שונים יש ברקמת שריר? ניקח לצורך העניין בייספס.

2) מתוך כלל המסה של הרקמה, כמה אחוז הם כימית חלבון? כנראה שמשהו מאוד מאוד נמוך, נכון?

3) איזה איבר בדיוק מפריש את החומצה הלקטית לתוך השרירים? אין לי בלוטות חלב בידיים.

4) האם הפרשת החומצה הלקטית למעשה הורגת תאים? אם כך, האם החלבון שלהם מנוצל, או שהמופרש החוצה מהגוף?

4.1 )ניקח מקרה קיצון של אדם שאכל 0 חלבון לפני ואחרי אימון ועשה תרגילים שהפרישו חומצות חלב לשריר. האם מסת השריר שלו תרד?

5) במשך כמה זמן אחרי האימון הגוף "מוכן" לקלוט חלבון חדש שיהפוך לשריר? אם אכילת החלבון נעשית יום אחרי זה, זה עדיין יעבוד?

תודה

1. כל תא מתאי הגוף כולל חלבון. בייספס (השריר הדו ראשי) הוא שריר משורטט (או שריר שלד) ולכן הרכבו דומה לשרירים משוררטים אחרים. מבחינה זו, הוא דומה לבשר שמוכרים בסופר. שיעור החלבון בבשר כזה הוא כ30% מהמשקל. אני מניח שזה גם המצב בשריר אנושי ממוצע.
2. אין אפשרות לענות על שאלה כזאת. יש רקמות שבנויות אך ורק מחלבון (למשל סיבי קולגן) ויש רקמות שיש בהן מעט מאוד חלבון.
3. אף אבר לא מפריש חומצה לקטית. חומצה לקטית היא תוצר של פירוק גלוקוז כשאין מספיק חמצן או שלתא מסוים אין אפשרות להשתמש בחמצן. אפשר לעיין בערך נשימה תאית להסבר מעמיק יותר
4. חומצה לקטית יכולה להוריד את הPH בדם. אם הPH ירד מספיק יהיה נזק לתאים שיכול להגיע עד מוות. זה לא קורה בתנאים רגילים אצל אדם בריא.
   1. המסה של הלב או של שריר אחר כלשהו לא תרד בגלל אימון בודד.
5. חלבון לא הופך לשריר. כשאדם אוכל מזון מסוים, הוא מתפרק ליחידות המבנה הבסיסיות ביותר. במקרה של חלבון מדובר בחומצות אמינו. תהליך הפירוק הזה הוא "עיכול". חומצות אמינו אלה ישמשו בתהליך אנבולי ליצירת תאים או להגדלתם. בתא אנושי ממוצע יש הרבה מאוד תרכובות ורק חלק מהן עשויות מחומצות אמינו. גילגמש • שיחה 15:14, 2 במאי 2021 (IDT)

מה תהיה דוגמה למוצר חשמל שנמכר באופן נפוץ עם זיכרון נדיף?

מכשירים עם זיכרון בלתי נדיף יש בשפע: כל מחשב אישי, כל טלוויזיה מודרנית (עם לווין). מה תהיה דוגמה למוצר חשמל שנמכר באופן נפוץ עם זיכרון נדיף? אולי רדיו? אולי משהו אחר? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הזכרון RAM במחשב הוא זכרון נדיף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:48, 2 במאי 2021 (IDT)

בהמון מוצרים יש רכיבים שנקראים מיקרו-בקרים שהם בפועל מחשבים. בפרט יש להם גם כמות צנועה של זכרון נדיף משל עצמם. מכיוון שהם כל כך זולים, הם משולבים במגוון גדול של מוצרים כי פשוט יותר לתכנן מערכת אתם מאשר עם רכיבים בסיסיים יותר. נראה לי שהיום כמעט בכל מוצר חשמלי מספיק מורכב יש גם זכרון נדיף. Tzafrir - שיחה 17:49, 2 במאי 2021 (IDT)

למעשה, נראה לי שיהיה די קשה בימינו למצוא מוצר חשמלי עדכני שיש לו זכרון בלתי נדיף אך אין לו כמות מסויימת, ולו זעירה, של זכרון נדיף.2.53.44.220 18:35, 2 במאי 2021 (IDT)

איך קוראים ללוליין הזה?

https://gofile.io/d/NDW9r3 שלום, איך קוראים לזה באנגלית? איך לחפש כדי לקנות? תודה.

סוגי שניצל

האם יש הבדל בין "Schnitzel", "Escalope", "Cotoletta" ו"Piccata"?

אני יודע שבולם זה חתיכת בשר דקה מטוגנת בפירורי לחם. השאלה היא מה ההבדלים בין המאכלים שציינתי או שזה בסך הכל אותו דבר בשפות אירופה שונות?

תגובתי לשאלה נמחקה לצערי. לדעתי מחיקה מוחלטת של עריכה היא דבר שלא אמורים לעשות בדפים אלה, האם אני טועה? Gil mo - שיחה 00:55, 4 במאי 2021 (IDT)

אני משער שזה נעשה בשל נטייתך לשלוח שואלים לחיפוש בגוגל. אני לא בטוח מה הכלל במקרים כאלה, על כל פנים (בהנחה שזה מה שהיה) כבר העירו לך מספר פעמים שזו אינה תגובה שמועילה למישהו ובודאי אינה הולמת את וק:הכה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:11, 4 במאי 2021 (IDT)

כן, זאת בדיוק סיבת המחיקה. ספרן לא אמור להגיב "לך תחפש במדפים" כשאולים אותו איפה יש ספר בשם "לוליטה", אלא להפנות למיקום הספר במדף הנכון (אפילו אם מצופה מהקוראים להכיר את שיטות המיון). אם לא מעוניין לעשות זאת עשרות פעמים ביום, מוטב שלא יהיה ספרן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:04, 4 במאי 2021 (IDT)

בישראל, שניצל הפך להיות שם כללי לבשר (ובהמשך: לא רק בשר) שמטוגן (ואולי גם אפוי) בציפוי פירורי לחם. השמות שציינת הם כולם שמות של מאכלים כאלו. לכולם יש ערכים בוויקי האנגלית. אבל לכולם אפשר לקרוא בעברית ישראלית גם „שניצל״ (אם לא נמצאים בחברת אניני טעם מלומדים). Tzafrir - שיחה 09:26, 4 במאי 2021 (IDT)

לזכרני, בחדר אוכל של אוניברסיטת ציריך הגישו גם "שינצל" וגם "פיקטה". ה"פיקטה" היתה יותר זולה, עשויה עוף, עבה יותר ועם משמעותית פחות פירורים, ופחות קרנצ'יות. שניצל היה יקר בהרבה, משמעותית יותר דק, עשוי חזיר ונראה מטגן בשמן עמוק. תמיד הרגשתי שפיקטה היא סוג של "שניצל ב'" עבור סטודנטים מועטי יכולת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:04, 4 במאי 2021 (IDT)

האם חיות שמינם נקבע באקראיות ולא ע"י כרומוזומי מין מפתחים כרומוזומי מין לאחר קביעת מינם?

כלומר האם במנגנון תלוי טמפרטורה למשל, מין החיות בפועל נוצר מכורמוזומי מין שנקבעו ע"י טמפרטורה? או שבכלל אין להם כרומוזומים שיושפעו מהטמפרטורה אלא יש להם אנזימים והורמונים שנקבעו ע"י הטמפרטורה?

לא, אין להם כרומוזומי מין כלל. מקור. אציין שלא רק להם אין כרומוזמי מין, אלא גם ליצורים נוספים. לדוגמה, תודרנית לבנה.

מנהיגי פלסטין ועברית

האם מחמוד עבאס (אבו מאזן) מבין עברית?

האם מוחמד אל-חוסייני (יאסר ערפאת) הבין עברית?

לגבי הראשון אני כמעט בטוח שכן, אבל בוודאי שלא שוטפת וברמה יחסית מינמלית, השני פחות ואולי בכלל לא. בברכה רבה דזרט • שיחה 21:54, 3 במאי 2021 (IDT)

מחמוד עבאס נולד בצפת וחי בה עד גיל 12.5. בעירו היה מיעוט יהודי קטן אבל נדמה לי שחלק גדול מהם היו דוברי ערבית. נדמה לי שמעט מאוד מערביי העיר דברו את שפות היהודית (אני לא אתפלא אם יהודים שם דברו ביניהם יותר יידיש ולדינו ואולי אף ערבית, אבל לא בדקתי). מאז הוא חי בסביבה דוברת ערבית.

יאסר ערפאת חי במשך כמה שנים בילדותו בשכונת המוגרבים (היום: רחבת הכותל) ולדבריו גם שיחק עם ילדים יהודים (שיכול להיות שהיו דוברי עברית). אבל מעבר לכך לא גדל בקרבת דוברי עברית.

Tzafrir - שיחה 22:33, 3 במאי 2021 (IDT)

איך ילדים באים לעולם

איך ילדים באים לעולם?

ראו ערכים לידה ורבייה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:39, 3 במאי 2021 (IDT)

מה אנחנו, חסידות?--נדב - שיחה 20:58, 6 במאי 2021 (IDT)

כמות החולים החדשים בישראל שהם גם מחוסנים בחיסון של פייזר

האם יש מקור בר-סמכא שיודע להגיד האם וכמה מהחולים החדשים בישראל מדי יום הם כאלו שחוסנו כבר? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:59, 3 במאי 2021 (IDT)

משרד הבריאות. הינה מידע כללי: [1]. באפשרותך לפנות אליהם לקבלת תשובה לשאלה ספציפית. הם חייבים להשיב לך לפי חוק חופש המידע תוך זמן שקבוע בחוק, אני לא זוכר בכמה בדיוק מדובר אבל זה לא כל כך הרבה. גילגמש • שיחה 21:02, 3 במאי 2021 (IDT)

הנה הנתונים של מאומתים לאחר חיסון. אם אתה מצליח להבין מהטבלה משהו בעל ערך אנא שתף אותנו כאן, השאלה באמת מסקרנת. Gil mo - שיחה 09:16, 4 במאי 2021 (IDT)

הטבלה הזו עונה בדיוק על השאלה שנשאלה כאן. לקחתי כדוגמה את שלושת השבועות האחרונים המוצגים, ואיחדתי את קבוצות הגיל השונות. אם יש מתחת ל-5 אנשים בקטגוריה, הדבר מצויין כפחות מחמש, אז אם היו כמה קבוצות גיל כאלה, איחדתי אותן בצורה מצטברת (פחות מעשר, מחמש עשרה וכן הלאה) בנוסף למספרים המוחלטים שהופיעו.

אימותים אחר וללא חיסון, ע"פ הקישור שGil mo הביא בתגובתו

שבוע	מספר חיוביים 1-6 יום לאחר מנה ראשונה	מספר חיוביים 7-13 יום לאחר מנה ראשונה	מספר חיוביים 14-20 יום לאחר מנה ראשונה	מספר חיוביים מעל 20 יום לאחר מנה ראשונה	מספר חיוביים 1-6 יום לאחר מנה שנייה	מספר חיוביים 7-13 יום לאחר מנה שנייה	מספר חיוביים 14-20 יום לאחר מנה שנייה	מספר חיוביים מעל 20 יום לאחר מנה שנייה	מספר חיוביים ללא חיסון
4.4-10.4	25>	25+14>	25+10>	25+15>	15>	15>	25>	10+153>	1372
11.4-17.4	15>	35>	20>	30>	0	15>	5>	5+126>	816
18.4-24.4	10>	10>	25>	35>	5>	5>	10>	5+117>	5+594>

כלומר, בשבוע הראשון שמוצג כאן מדובר על כ-10% מהמאובחנים השבועיים. בשבוע השני כ-13.7%. בשבוע השלישי כ-16.5%.

אותי מעניין יותר לדעת כמה מהחולים קשה נמצאים אחרי החיסון, מכיוון שהחיסון דווח כמגן מפני הדבקה סימפטומית ולא הדבקה ככלל (שזה מה שנבדק ב-PCR).

יום אבל לאומי - אסון שרפת הכרמל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/:::מצב האם מישהו יכול להסביר מדוע לא הוכרז על יום אבל לאומי בו נספו 44 בני אדם באסון השרפה בכרמל? צריך להיות עקביים בימי האבל הלאומיים, לא? Gil mo - שיחה 11:31, 4 במאי 2021 (IDT)

נתניהו אמר שיכריז על יום אבל. לא עשה. עבר כבר לפחות 10 שנה מאז. אם מכריזים על יום אבל לאומי, זה רק לאותו יום, והוא לא חוזר כל שנה (כמו ימי הזיכרון). PRIDE! - שיחה 14:40, 4 במאי 2021 (IDT)

בכל אופן חוסר העקביות הזאת מריחה כמו משהו פוליטי, האם אני טועה בגדול? Gil mo - שיחה 14:49, 4 במאי 2021 (IDT)

לא חושב שפוליטי. זו חידלות האישים הרגילה של נתניהו והקלות הבלתי תאמן בה הוא משקר ומורח. (ואני הצבעתי עבורו). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:43, 4 במאי 2021 (IDT)

חולק. זה לגמרי פוליטי, ונועד לרצות את השותפים לקואליציה (נוכחית או בפוטנציה להיות שותפים), וכן להסיח את השיח (...) מהבעיה האמיתית שלא טופלה, וכנראה לא תטופל מהותית. אסון הר מירון פגע בפלח אוכלוסיה מאוד מסוים שנתניהו יוצא מכליו כדי לרצות, מאפיין שלא היה באסון הכרמל.--נדב - שיחה 20:55, 6 במאי 2021 (IDT)

אני לא רואה שום רווח פוליטי מהסטת השיח בנושא אסון הכרמל, וספק גדול אם לנתניהו יש איאיזו אחריות לגביו. מתוך אלה לא נותר לי אלא להסיק שזו ההתנהגות חדלת־האישים הרגילה שלו (ואני הצבעתי עבורו). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:36, 7 במאי 2021 (IDT)

האם סירוס בגיל מתקדם פוגע בפיתוח שרירים?

האם הסוסים בחיל הפרשים היו זכרים פוריים או שעברו סירוס?

הסירוס מוריד מצד את רמת האגרסיביות של הזכר, אבל מצד שני פוגע בהתפתחותו. אז אם מסרסים את הסוס בגיל בוגר, כאשר הוא בשיא כוחו: האם הוא ימשיך לפתח שרירים כמו זכר "שופע טסטוסטרון" או שמרגע הסירוס הוא יתחיל לאבד מסת שריר? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:23, 4 במאי 2021 (IDT)

אני לא יודע לגבי סוסים אבל בני אדם זקוקים לטסטוסטרון לפיתוח שרירים. גילגמש • שיחה 13:56, 4 במאי 2021 (IDT)

נניח לצורך העניין שסוסים ואנשים פועלים זהה. האם סירוס בגיל בו הסוס הגיע לבגרות מינית ימנע ממנו פיתוח מסת שריר נוספת? והאם האשכים הם האחראיים היחידים על יצור הטסטוסטרון בזכר? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:00, 4 במאי 2021 (IDT)

כן למרות שלא יווצרו שרירים חדשים או רקמות חדשות, הרקמות הקיימות יכולות להתחזק. בגוף האדם יש מספר מקומות יצור לאנדרוגנים. האנדרוגן החשוב ביותר הוא טסטוסטורון בגברים (בנשים אסטרוגן). מקור ייצורו העיקרי באשכים. גילגמש • שיחה 14:32, 4 במאי 2021 (IDT)

אצל בני אדם מחסור אקוטי בטסטוסטרון מלווה בירידה במסת שריר. כלומר - לא רק שלא מעלים מסת שריר, מאבדים מהקיים. נאמר לי על ידי אנדוקרינולוג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:48, 4 במאי 2021 (IDT)

האם הפיכת עוגיות http לייחודיות לאתר מסוים כך שלאתרים אחרים לא תהיה כל גישה אליהן יציל את פרטיות גולשי האינטרנט?

בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מניח שההשראה לשאלה הגיע מה GDPR שהשתלט על כל אתר בהצגת השאלה על קוקיז. אני חושב שרוב בעיית הפרטיות מגיעה מהסכמי השימוש והפרטיות של החברות, שמוכרות בדרך זו או אחרת את המידע לצד-שלישי. נניח פייסבוק, היא לא מוכרת את המידע, אבל נותנת למפרסמים לעשות שימוש בו ע"י פילוח אוכלוסיות יעד (כלומר המפרסם לא יודע דבר על משתמשים, אבל עושה שימוש בפלטפורמה מתווכת שיודעת). לגבי כל מיני פריטים שנטענים לדף שמקורם הוא מאתר אחר ואוספים מידע ברקע, אני לא חושב שזה תקף לקוקיז (אני לא בטוח בזה), כי הוא משתמש בכתובת של עצמו. נניח סקריפט שנטען מאתר חיצוני, מאכסן קוקיז שלו ואוסף עלייך מידע בזמן שאתה גולש, לדוגמא יש סקריפט כזה של גוגל לביצוע אנליטיקות על התעבורה באתר עבור מנהל האתר. אגב, לרוב אין כמעט מידע שמאוכסן בקוקיז. לרוב זה משמש כדי לאחסן token כדי לזהות אותך. (¯`gal´¯) - שיחה 21:29, 5 במאי 2021 (IDT)

זה קדם לאותו חוק. ר’ עוגייה (אינטרנט)#פרטיות ועוגיות צד ג' (שלא מעודכן במיוחד. הפרק המקביל בערך האנגלי מעודכן יותר). בכל מקרה, ההגבלות על עוגיות צד ג’ מפריעות לגוגל והיא יזמה תחליף שלדעתה פוגע פחות בפרטיות (ולדעת אחרים עדיין פוגע יותר מדי): FLoC. גוגל מקדמת. ה־EFF קצת פחות נלהבים. Tzafrir - שיחה 04:59, 9 במאי 2021 (IDT)

החוקים החדשים של היום

מישהו יודע מה זה אומר: חוק לביטול ההתנתקות, הגבלת זכות העמידה, חוק מינוי שופטים לעליון, חוק התובע הכללי, החוק להסדרת ההתיישבות הצעירה. תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חוק לביטול ההתנתקות: הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק) הוגשה ע"י ח"כ מיקי זוהר, וכן גם השתיים שלאחריה. ההצעה מבטלת את הסעיפים בחוק יישום תכנית ההתנתקות שאוסרים על ישראלים לחזור לשטחים שפונו בתכנית ההתנתקות ומשנה את שם החוק ל"חוק הפיצויים לנפגעי ההתנתקות". חוק שכזה מקודם בעיקר על־ידי מטה חומש תחילה.

הגבלת זכות העמידה: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - הגבלת זכות העמידה) מוסיפה פסקה בחוק-יסוד: השפיטה שקובעת כי בית המשפט לא יקבל עתירות מאנשים חסרי עניין אישי (להוציא עניין ציבורי או מגזרי) בנושא. הצעה זו מבטלת את זכות העמידה כפי שהיא מקובלת בבג"ץ בעשרות השנים האחרונות.

חוק מינוי שופטים לעליון: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם) מוסיפה סעיף לחוק-יסוד: השפיטה בו נקבע הסדרים למינוי שופטים לעליון ע"י הנשיא, לפי בחירת הממשלה ובאישור הכנסת, שתמנה ועדה לשימוע שופטים. כיום, שופטי העליון מתמנים ככל השופטים האחרים ע"י הוועדה לבחירת שופטים.

חוק התובע הכללי: שתי הצע"ח זהות הוגשו - אחת ע"י ח"כ זוהר, השניה ע"י חברי כנסת מסיעת ימינה; הצעות אלו קובעות חוק שמסדיר תפקיד נוסף של "תובע כללי" שאינו כפוף לאיש, תפקיד שסמכויותיו נמצאות כיום בידי היועץ המשפטי לממשלה. הצעה נוספת הוגשה ע"י ח"כ שרן השכל; ההבדלים נמצאים בעיקר בתהליך הבחירה (אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעות הראשונות מול הקמת ועדה ציבורית בהצעה השלישית) ובכך שבהצעה השלישית התובע הכללי עומד בראש פרקליטות המדינה.

החוק להסדרת ההתיישבות הצעירה: שלוש הצעות חוק זהות הוגשו - אחת ע"י ח"כ זוהר, אחת ע"י ח"כ יצחק פינדרוס, ואחת ע"י מעל ל-40 חברי כנסת ממפלגות הימין (כולל זוהר ופינדרוס). ההצעה מחייבת את האחראים על התכנון ביהודה ושומרון להסדיר יישובים מתוך רשימה שתקבע לפני קריאה ראשונה, ועל שאר הרשויות לספק שירותים ליישובים אלה עד להסדרה מלאה כאמור.

בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 20:33, יום שלישי בשבת, כ"ב באייר ה'תשפ"א (IDT).

בשלב זה מדובר רק בהצעות חוק, שמרמזות על הכיוון שאליו תלך ממשלת ימין מלא-מלא. דוד שי - שיחה 20:47, 4 במאי 2021 (IDT)

מעניין, תודה רבה. לא הייתי מנחש את הדברים האלה החיים.

תרגום למילים

― הועבר לדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני#תרגום למילים
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:47, 5 במאי 2021 (IDT)

Made in Heaven

משהו לא מסתדר לי עם ציר הזמן. בערך Made in Heaven גם בעברית וגם באנגלית מציינים שהוא יצא לאור בנוב' 1995. אבל על עטיפת האלבום מופיע פסלו של מרקיורי, שהוצב במונטרה בחורף 1996, כפי שמציין המקור הזה, הזה, והזה. איך זה שהוא מופיע בצילום שיצא שנה לפני שהפסל נחשף? האם צילמו אותו ואז הסתירו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:07, 4 במאי 2021 (IDT)

אולי זו עטיפה מאוחרת? ל From Genesis to Revelation גם שינו את השם ל The Quiet Sun וגם החליפו לשתי עטיפות שונות (בוויטית ואמריקאית). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:38, 4 במאי 2021 (IDT)

לא, העטיפה היא המקורית ויחידה. ככל הנראה לפי מה שעכשיו מצאתי, הפסל צולם לפני שהוצג לציבור. וגם אתר הצילום שונה מזה שבו הפסל מוצב (לפי המקור הזה). כנראה הפסל עמד בגינה (בה הוא צולם לעטיפת האלבום) במשך שנה ואז נגרר למרכז מונטרה ונחשף בטקס רשמי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:49, 4 במאי 2021 (IDT)

כריעה לפני פתיחת משחק ליגת האלופות

מה הסיבה לכך? זו לא הפעם הראשונה, גם שבוע שעבר הם עשו את זה.

מחאת ההמנון האמריקאי

הלחמה אולטראסונית

אני לא מוצא דף

הערך הלחמה דל מאד, למעשה קצרמר. יש ערך בויקינגליש. מקווה שזה יעזור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:27, 5 במאי 2021 (IDT)

גניבה ספרותית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב נתקלתי בקטע בעיתון קומיקס, שהיה מועתק כמעט מילה במילה מספר קומיקס אחר (ללא אזכור ליוצר המקורי או משהו דומה). זו גניבה ספרותית? יהודית1000 - שיחה 18:16, 5 במאי 2021 (IDT)

או אולי שימוש בחומר מקור זהה פעמים על ידי אותם היוצרים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:25, 5 במאי 2021 (IDT)

מה זאת אומרת? יהודית1000 - שיחה 18:39, 5 במאי 2021 (IDT)

שניהם קיבלו השראה ממקור שלישי. Tzafrir - שיחה 18:48, 5 במאי 2021 (IDT)

יכול להיות, אבל למה שאניח ככה? לא יהיה לזה סוף (אולי גם השלישי העתיק ממקור רביעי וכו'...) יהודית1000 - שיחה 19:02, 5 במאי 2021 (IDT)

בספרות זה מופיע על ימין ועל שמאל שסופרים לוקחים השראה מספרים שהם קראו. במצבים קיצוניים זה ממש העתקה שבה הם כותבים סיפור שלא הם המציאו ומציגים כשלהם. לדגומה אלכסנדר מלנטייביץ' וולקוב כתב גרסה משלו ל"הקוסם מארץ עוץ" שבה הוא שינה בעיקר את שמות הדמויות ואת שם המחבר. אז אם מצאת קטע זהה בקומיקסים שנכתבו על ידי יוצרים שונים, אז או שאחד מהם העתיק מהשני או ששניהם העתיקו מהשלישי... Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:20, 5 במאי 2021 (IDT)

אם זו פארודיה זה מותר, אגב. fanfic הוא עבירה על זכויות יוצרים, אך בד"כ לא תובעים על כך. גם בהעתקות ברורות, לא תמיד נעשה משהו נגד היוצרים שהעתיקו. לדוגמא, ל"הארי פוטר" היו כל מיני העתקות, לדוגמא "הובוס". (¯`gal´¯) - שיחה 21:34, 5 במאי 2021 (IDT)

העניין הוא שזו לא השראה אלא ממש העתקה בוטה - הסופרת פשוט לקחה שני עמודים מקומיקס אחר, והדביקה את זה אצלה! היא אפילו לא טרחה לטשטש את זה בצורה הכי מינימלית! איך יכול להיות שאנשים עושים דבר כזה ולא קורה כלום? זה ממש לא בסדר. יהודית1000 - שיחה 21:58, 5 במאי 2021 (IDT)

כדי שייקרה משהו צריכה להיות תביעה. אולי היוצרים לא מודעים להעתקה או שזה באמת באישור. (¯`gal´¯) - שיחה 22:52, 5 במאי 2021 (IDT)

יתכן ומדובר במחווה או ציטוט. נגיד קוונטין טרנטינו קבוע מעתיק קטעים מסרטים אחרים ולפעמים זה נראה כמו משחק "תנחשו מאיפה לקחתי את זה". ועוד משהו: את בטוחה ב-100% שהיוצרים שונים? כי יתכן גם מצב שזכויות היוצרים שייכים לאותו הגוף (לדוגמה לחברת הפצה) ולכן מבחינתם זה "מיחזור" של חומר השייך להם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:56, 6 במאי 2021 (IDT)

איפה הגבול בין מחווה או השראה לבין העתקה? יהודית1000 - שיחה 15:37, 7 במאי 2021 (IDT)

אם היה לה אישור, מכל סיבה שהיא, אז כמובן שזו לא עבירה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:12, 5 במאי 2021 (IDT)

טירמיסו בלי מסקרפונה

מסקפרונה זה ממש יקר בארץ. מה יכול להיות התחליף הזול לזה? האם סקי יכול להתאים לטירמיסו? 2A0D:6FC0:729:BC00:EDE2:EB40:115:556A 18:36, 5 במאי 2021 (IDT)

מסקרפונה הוא סוג של שמנת עם אחוז שומן גבוה ומכאן מחירו הגבוה. רק מוצר בעל אחוז שומן דומה יכול להחליפו בלי פגיעה בטעם. גילגמש • שיחה 16:00, 6 במאי 2021 (IDT)

מציע לך לנסות את השיטה הישנה להגיר מים דרך בד צפוף. רוב הסיכויים שתקבל משהו שיעבוד, אבל על השאלה אם צמצום הכמות עקב הגרת הנוזלים מצדיקה כלכלית את התהליך תוכל כנראה לענות רק אחרי שתנסה. אני באופן קבוע מגיר גבינה לבנה 9% לגבינת 20% טעימה מאד, אבל אני יותר ממכפיל את מחיר הגבינה שאני מקבל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:32, 7 במאי 2021 (IDT)

אני בכלל לא מומחה בישול, אבל מה לגבי ערבוב עם שמנת מתוקה? Tzafrir - שיחה 11:43, 7 במאי 2021 (IDT)

אי אפשר. שמנת מתוקה נוזלית ומסקפרונה זאת שמנת די מוצקה. אפשר להקציף שמנת מתוקה ולערבב עם שמנת מוצקה יותר אבל זה הולך כבר לכיוון של עוגת גבינה ולא כל כך טירמיסו. לא היתי מתעסק עם המתכון. אם העוגה (או מאכל אחר כלשהו) יקרה מדי אפשר להכין עוגה אחרת מרכיבים זולים יותר. גילגמש • שיחה 17:52, 7 במאי 2021 (IDT)

האם מתווך יהלומים זה מקצוע שהולך ומצטמצם?

מעולם לא עסקתי בתיווך יהלומים ואין לי כוונה לעסוק בכך. אני גם לא מבין כמעט משהו בגמולוגיה אבל מעניין אותי אם לפחות בגלל אחד מהגורמים הבאים המקצוע הזה הולך ומצטמצם:

• עלייה בשיווק באינטרנט של כמעט כל מוצר או שירות כך שאולי גם יהלומים משווקים דרך האינטרנט בצורה שמייתרת לפחות את רוב המקרים של תיווך יהלומים
• עליית תחום יהלום מלאכותי במסגרתו ניתן להזמין מכימאי מומחה יהלומים שמגודלים בתאים מיוחדים בתנאים שמדמים מליוני שנים בטבע רק במהירות מדהימה ואף במגוון צורות שבאופן כללי לא ייתכנו טבעית (בכדור הארץ)

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש גמולוג בקרב עורכי ויקיפדיה? מישהו ירצה לתייג חשבון משתמש או תבנית בהתאם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סגן שר במשרד ראש הממשלה

מה ההבדל בין "שר בלי תיק" לבין "סגן שר במשרד ראש הממשלה"? כתוב שאיוב קרא היה סגן שר במשרד ראש הממשלה. על פניו, מדבור בסגן של שר שאינו קיים. במה מדבור, מה התפקיד אותו מבצע סגן שר במשרד רה"מ ובמה הוא שונה משר בלי תיק?

על פי חוק יסוד: הממשלה, שר רשאי למנות לעצמו סגן מבין חברי הכנסת. כאשר סגן שר ממונה על ידי ראש הממשלה, הוא נושא בתואר "סגן שר במשרד ראש הממשלה". כמו כל סגן שר במשרד ממשלתי כלשהו, גם הסגן הזה פועל בשם השר הממונה, שגם גוזר את סמכויות הסגן. התפקיד נועד בעיקר כמחווה של רצון טוב למי מחברי הכנסת שלא מונה לשר. לעומת סגני השרים, הממונים למשרד מסוים (כולל סגנים במשרד ראש הממשלה), שר בלי תיק לא מופקד על משרד מסוים, ואין לו סמכויות ביצועיות, אבל מבחינת סמלי הסטטוס, הוא נהנה מכל ההטבות של שר, והוא משתתף בהצבעות בממשלה. סגני שרים לא יכולים להצביע בממשלה.--נדב - שיחה 20:41, 6 במאי 2021 (IDT)

איזה שר מתבזה יותר: שר בלי תיק או שר עם תיק מלאכותי כמו שר הדיגיטל הלאומי? דוד שי - שיחה 13:23, 7 במאי 2021 (IDT)

שר בלי תיק קיים במדינות רבות, ואיננו המצאה ישראלית. הנכונות להתבזות בשיטה הזו היא לגמרי המצאה ישראלית. מצד שני, זו עיסקת חליפין לא רעה: התבזות תמורת שכר, רכב, זכות הצבעה בממשלה וכל ההטבות הנלוות, כך ששם המשרד הופך להיות שולי.--נדב - שיחה 10:54, 8 במאי 2021 (IDT)

אז התשובה היא ש"שר בלי תיק" הוא אחד שכן מצביע בממשלה, אבל לא באמת ממונה על משהו, ו"סגן שר בלי תיק" (סגן שר במשרד ראש הממשלה) זה אותו דבר, אבל אפילו חסר זכות הצבע בממשלה. הבנתי נכון?

אין דבר כזה "סגן שר בלי תיק". ראש הממשלה הוא שר לכל דבר, עם אחריות ביצועית. אחריותו ומשימותיו הביצועיות של סגן במשרד ראש הממשלה נגזרות ממשימות ראש הממשלה, והוא פועל בשמו, כמו בכל משרד ממשלתי שעליו ממונה שר. כל שר רשאי למנות סגן שר מבין חברי הכנסת. מינוי של שר כפוף לאישור הכנסת בהצבעה. לגבי מינוי סגן שר, די בהודעה לכנסת ובשבועת אמונים בנוסח המותאם. אבל הכי פשוט זה לקרוא את חוק יסוד: הממשלה. הכל מוסבר בחוק.--נדב - שיחה 14:57, 8 במאי 2021 (IDT)

איך סגן שר במשרד ראש הממשלה שונה בסגן ראש ממשלת ישראל?

האם מטבח הישראלי הוא למעשה פיוז'ן?

תכנסו למאפייה הקרובה לביתכם. סיכוי טוב שיופיע בה: בורקס גבינה, קרואסון, רויגלך, "פיצה אישית", בקלווה, שנעק, שטרודל תפוחים קטן, כנאפה ולסיום הקש סולמית. האם עצם זה שמאכלים מכמות גדולה של מקומות בעולם מוצאים את עצמם זה לצד זה נחשב לפיוז'ן (בישול)?

האם אוכל במטבח צבאי (אני אקח אותו כדגומה ל"מטבח ישראלי" אופייני) הוא פיוז'ן? שניצל עוף עם קוסקוס זאת ארוחה רגילה. נקניקיות ובורגול. האם באופן כללי שילובים כאלה הם פיוז'ן או שחייבים שהמזון יהיה מראש מוכן כשילוב של שני מזונות שונים?

באופן כללי, התשובה חיובית. זה לא קשור לסוגי המזונות, אלא לחומרים, טכניקות הבישול והמתכונים. ראה/ראי פיוז'ן (בישול).--נדב - שיחה 20:46, 6 במאי 2021 (IDT)

כמעט כל מטבח של חברה לא־מסורתית הוא פיוז'ן בימינו. העגבניות הן יבוא מאוחר לאיטליה, כמו תפודים לגרמניה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:22, 7 במאי 2021 (IDT)

Slip 'N Slide

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב מי יודע איך קוראים למשחק הזה בעברית?--נדב - שיחה 20:25, 6 במאי 2021 (IDT)

מסכה וקרינה

כאדם לבן קרינת השמש מזיקה לעורי. בעקבות מגיפת הקורונה חוייבו אזרחי ישראל לחבוש מסכה רפואית. האם החיבור בין השניים מועיל? המסכות הללו מונעות מקרינת השמש להכנס, או שהם אינם צפופות מספיק? במידה והם מועילות נמשיך להשתמש בהם גם ללא קשר לנגיף הקורונה. דרדק • שיחה • כ"ה באייר ה'תשפ"א • 21:20, 6 במאי 2021 (IDT)

כל מחסום פיזי, אפילו דק, מספיק כדי לבלום את נזקי קרינת השמש. לכן, מבחינה זו, מסכה מספקת הגנה לפנים. עם זאת, חשוב להתייחס לשני דברים חשובים: באופן כללי, קרינת שמש מביאה גם תועלת רבה היות שהיא נחוצה ליצירת ויטמין D. בלי קרינת שמש יצורו של הוויטמין בגוף האדם לא אפשרי. לכן, השאיפה לחסום את כל קרינת השמש מזיקה וזה ללא קשר לגוון עורו של האדם. בנוסף, המסכה מכסה רק חלק קטן מאוד מגופו של האדם. לכן, אף על פי שהמסכה מסוגלת לבלום את קרינת השמש, התוספת הזאת די זניחה ביחס לשטח הפנים הכולל של האדם. גילגמש • שיחה 07:29, 7 במאי 2021 (IDT)

כפי הזכור לי מספיק מספר דקות מועט של חשיפה לשמש בשביל ויטמין די, תקן אותי אם אני טועה. בכל מקרה אפשר לבדוק האם חסר ויטמין די בבדיקת דם, בבדיקות הדם שערכתי נמצא שאין לי חוסר בויטמין למרות חשיפה נמוכה לשמש. בנוגע לגוון עורו של אדם אין הבדל בכמות הנזק בין גווני העור? בנוגע לתוספת הזניחה של המסכה לדעתי היא מכסה כשליש מהפנים, שזה לא רע בכלל. דרדק • שיחה • כ"ה באייר ה'תשפ"א • 10:40, 7 במאי 2021 (IDT)

והנה יתרון של הלבוש החרדי, שמגן על רוב העור מפני קרינת השמש. הם יש סטטיסטיקה שמשווה בין תפוצת סרטן העור באוכלוסייה החרדית בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל? דוד שי - שיחה 13:20, 7 במאי 2021 (IDT)

באמת מעניין האם יש סטטיסטיקה כזו, אנסה לחפש. דרדק • שיחה • כ"ה באייר ה'תשפ"א • 13:29, 7 במאי 2021 (IDT)

זה מאמר מ-1993. עוזי ו. - שיחה 13:52, 7 במאי 2021 (IDT)

אין בכך חדש אבל מה קורה עם מחלות אחרות שבהן מעורב ויטמין D, למשל אוסטאופורוזיס. גילגמש • שיחה 13:56, 7 במאי 2021 (IDT)

זכורני שראיתי פעם מחקר שטוען לחוסר שלויטמין D במגזר ביחס לציבור הכללי. אמנם הדבר ניתן לפיצוי בצורה מלאכותית (הויטמין כמעט אינו נמצא במזון בכמות משמעותית) וההמלצה הכללית של רופאי העור כיום היא להימנע מחשיפה ממושכת לשמש ללא אמצעי הגנה, שמונע גם את יצירת הויטמין. לגבי מסיכה, הכיסוי שלה בסך הכל היא לחלק קטן מעור הפנים; הייתי משתמש בכל זאת בתכשיר הגנה. --שמש מרפא - שיחה 16:14, 7 במאי 2021 (IDT)

אז'ן-מלכיור דה ווגואה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב האם מישהו כאן יכול להוסיף לי מידע עליו מעבר למופיע בערך, או לתת הפניה למקורות אודותיו? תודה מוכני - שיחה 23:37, 6 במאי 2021 (IDT)

אפשר לקרוא את הערך גם בשפות אחרות, או לעבור לערך רחב (למשל בצרפתית), ולתרגם אותו אוטומטית אם אתה לא קורא צרפתית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה ניקוטין פומי הוא דווקא במסטיקים או ב-snus אבל לא בכמוסות או טבלטות?

מה הבעיה הגדולה לתת ניקוטין פומי בכמוסות או טבלטות? בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נאמר לי שהוא נספג לזרם הדם ברקמות הריריות בחלל הפה, ואם הוא מגיע לקיבה הוא מתפרק. לא בדקתי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:46, 4 במאי 2021 (IDT)

בצעד נדיר אני מזיז את האשכול מטה כי אני מגיב באיחור וכי הנושא כמעט לא זכה להתייחסות גם פה וגם במקומות אחרים בהם שאלתי שאלה דומה, כלומר שהנושא הזה די "מסתורי" ; תודה רבה אילן כי גם זה לא מובן מאליו.

אילן, אני בעבר קראתי השערה אחרת שניקוטין כשלעצמו הוא פשוט "רעיל מדי" בכדי להינתן בטבליות או כמוסות; בין אם בהשפעת המחלוקת על היותו קרצינוגן במצבים מסוימים גם בלי עישון ובין אם בשל היותו משמש כקוטל חרקים.

אבל אם האם יש ממש בטענות אלה? הרי יש קייס די טוב לטעון שאלו מיתוסים שהמציאו חברות ייצור הסיגריות ושמאוחר יותר גם הפכו שותפות לו חברות מסטיקי הניקוטין וה-snus, אז אם כך מי צודק ומה תהיה דרך יעילה להגיע לחקר האמת? מצטער אם השאלה "גדולה מדי" אני לא ביוכימאי ולא קרוב לזה אבל מעניין אותי מה תהיה מתודה טובה למחקר בעניין כי אולי אם יום אחד אהיה עשיר אממן מחקר כזה כיזם. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא סביר, א. ניתן פשוט לייצר כמוסה או טבליה במינון נמוך כרצוננו. ב. כל חברה שמעוניינת להכנס לייצור מסטיקים וכ"ו יכולה לעשות זאת. ג. הרבה יותר קל להגמל מהתחליפים.
בעיקר סעיף א' הופך את ההסבר הקונספירטיבי למאד מפוקפק. חברות הסיגריות אכן היו שותפות בעבר לקונספירציה, אבל במקרה הזה הדבר לגמרי לא סביר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:14, 7 במאי 2021 (IDT)

מדבקות מעצבנות

מישהו יודע מדוע מדביקים מדבקות קטנות על פירות, לזיהוי מקור הפרי? הן מעצבנות כי צריך להסיר אותן לפני אכילת הפרי, ואין לי תועלת בהן. ואיך אדע שהדבק כשר? נחוצה עוד מדבקה מטעם מי שמשגיח על כשרות הדבק. דוד שי - שיחה 13:16, 7 במאי 2021 (IDT)

נאמר לי שזה נעשה על מנת להלחם בתופעת זיופי מקור של פירות וירקות, גם על מנת להתחזות למותגים מוכרים וגם (אנחה מקרב לב) להבטיח כשרות ("שמיטה" וכיו"ב). לא בדקתי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:16, 7 במאי 2021 (IDT)

אני רוצה לציין ש-טיקטים על בגדים מפריעים לי ולפעמים פשוט בא לי להסיר אותם ולפעמים זה דורש מספריים והמון דיוק ומרגיש לי טרחני ומעצבן כי אני יודע איפה קניתי את הבגד ואני לא צרכן קיצוני שקונה עוד ועוד בגדים בלהט וצריך לזכור בדייקנות מופתית איפה קניתי כל בגד;

לפי דעתי, הסיבה בשני המקרים (הפירות והבגדים) דומה: שילוב של מתודת שיווק גרועה (לפחות כיום בעידן האינטרנט) + קהלי יעד לא נכונים לשיווק; באופן כללי אף צרכן סופי לא יפתח רשת שיווק מתחרה לזו שבא הוא קנה את הפרי או הבגד; למה זה כל כך נפוץ? אולי קיבעון מחשבתי, אולי אגו (שניים מיני התנהגויות בעייתיות, ככלל, של בני אדם). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קצב גידול ציפורניים על האצבעות

שמתי לב שבאופן קונסיסטנטי, בשתי הידיים הציפורניים על אמה גדלות מהר יותר. מישהו נתקל בזה אצלו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:24, 7 במאי 2021 (IDT)

אני זוכר שקראתי פעם (לא זוכר איפה) שקצב גדילת הציפורניים פרופורציוני לאורך הפרק האחרון של האצבע. מסיבה זו הציפורן של האגודל גדלה הכי מהר, אחריה של האמה ושל הזרת גדלה הכי לאט. בברכה, Easy n - שיחה 09:26, 8 במאי 2021 (IDT)

בחיי, זה מתאים! הלוואי והיית זוכר מאיפה זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:16, 8 במאי 2021 (IDT)

כניסה לישראל דרך מעבר גבול אווירי וימי

מלבד נמל התעופה בן-גוריון, נמל התעופה חיפה ונמל התעופה רמון, האם רשות האוכלוסין וההגירה מתירה כניסה אזרחית (מדגיש, אזרחית, ללא שום אספקט דיפלומטי) ממדינות זרות גם משדות תעופה אחרים, אולי כ"מקרים מיוחדים", אולי לא? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החלטת הממשלה היא לגבי כניסת זרים לישראל בלי קשר לאיזה שער כניסה הם מגיעים לישראל, לצורך העניין גם במעברים יבשתיים ונמלי ים הם לא יוכלו לעבור ללא היתר מיוחד. --EldadHe - שיחה 08:37, 8 במאי 2021 (IDT)

אוקיי אבל האם רשות האוכלוסין וההגירה מתירה לאזרחים ישראלים להיכנס משדה תעופה שאינו אחד מן השלושה לעיל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין לישראל שער כניסה אווירי שלא אחד מהשלושה שהזכרת. --EldadHe - שיחה 11:45, 8 במאי 2021 (IDT)

תודה לך אלדד, אני מופתע מקריאת דבריך אלה כי אני יודע שאזרח ישראלי יכול להיכנס עם יאכטה לכל אחד מהנמלים ה"רשמיים" בישראל אז אני תוהה למה המצב לא דומה גם לגבי שדות תעופה באופן כללי. בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כדי לנחות בנמל תעופה צריך להראות מסלול טיסה וליצור קשר עם מגדל הפיקוח. בנמלי תעופה אחרים בארץ אין נוהל של נחיתות בינלאומיות ואין עמדה של ביקורת דרכונים. בים זה סיפור אחר, למרות שגם שם כל יאכטה או אפילו סירת קאנו שנכנסת למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל צריכה למיטב ידיעתי להזדהות בפני חיל הים. --EldadHe - שיחה 12:47, 8 במאי 2021 (IDT)

יש כאן עירוב של שני נושאים. האחד - כניסה לישראל. חוק האזרחות קובע שכל אזרח ישראלי רשאי להיכנס למדינה ללא צורך באשרות או אישורים מעבר להוכחת היותו אזרח (קרי: דרכון ישראלי שהונפק על ידי לשכת מרשם אוכלוסין בכל עיר). השני הוא עצם הכניסה למדינה. אזרח ישראלי, או אזרח זר שהותר לו להיכנס לארץ, יכול להיכנס דרך כל מעבר גבול רשמי, שבו יש סידורי כניסה (משטרת גבולות, ביקורת מכס) וזה כולל שדות תעופה, נמלי-ים ומעברים יבשתיים. סידורים כאלה קיימים בכל נמל תעופה בישראל שבו נוחתות טיסות מסחריות בין-לאומיות. גם בנמלי-ים יש סידורי מעבר וכניסה לארץ, אבל כאן יש הבחנה: ייתכן מצב שמבחינת חוקי השייט מותר לכלי שייט לעגון באחד מנמלי הים, אבל זה עדיין לא מתיר למפליגים על סיפונו להיכנס לארץ, וכניסתם תהיה בהתאם לחוקי ההגירה וההסכמים הבין-לאומיים הקיימים, כמו לגבי כל מעבר גבול אחר, אווירי או יבשתי.--נדב - שיחה 13:32, 8 במאי 2021 (IDT)

מוערך הפירוט המעניין וההבחנה החשובה שאכן לא עלתה פה אבל חשוב לי לציין שני דברים:

1. לגבי "דרכון ישראלי שהונפק על ידי לשכת מרשם אוכלוסין בכל עיר", זה לא נכון רק לגבי ישראל וגם לא בהכרח לגבי ערכים, הרי שפע נציגויות ישראליות מחוץ לישראל רשאיות להנפיק דרכונים (לא ביומטריים אמנם), בין אם הם בעיר, בשטח גלילי או בכל מקום מוגדר אחר
2. לגבי העניין של כניסת אזרח ישראלי לישראל; גם אחרי קריאת התשובה פעמיים עדיין לא ברור לי האם רשות האוכלוסין וההגירה מתירה למשל לישראלי עשיר שטס עם מטוס פרטי או שט עם יאכטה משדה תעופה שאיננו נמל תעופה (כלומר, איננו שדה תעופה בין לאומי) או מאיזו מרינה חדישה שעדיין אין בה קצין הגירה תורן, בהתאמה, להיכנס לישראל

בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אתה נכנס לדקויות מיותרות וממציא היפותזות שלא מתקיימות במציאות.

1. ברור שאפשר להנפיק או לחדש דרכון בנציגויות בחו"ל, אבל אלה מקרים חריגים, משום שבשיגרה, אזרח יוצא עם דרכון בתוקף שהונפק בארץ על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. החוק קובע שאזרח ישראלי רשאי לצאת ולהיכנס למדינה ללא הגבלה, עם דרכון, וגם מי שהגיע מסיבה כלשהי לנציגות לצורך הנפקה וחידוש, ממילא ברור שיצא עם דרכון בתוקף.
2. בכל נמל אווירי או ימי יש נקודת ביקורת גבולות. גם במרינה בהרצליה (כתובת: רחוב השונית 1, אם זה מעניין אותך...). יציאה או כניסה עם מטוס או כלי שייט פרטיים הינן מעבר גבול לכל דבר. נסיעה בכלי פרטי מחייבת תיאום וקבלת אישור מראש, כולל מסירת פרטי הכלי, נתיב הנסיעה, פרטי הנוסעים ומסמכיהם ודרכי התקשרות. גם לקראת עלייתם או עם ירידתם מהמטוס/יאכטה, הנוסעים צריכים לעבור ביקורת דרכונים. אי אפשר להיכנס לישראל שלא דרך נקודת ביקורת גבולות של רשות ההגירה. פשוט אי אפשר. אם מקימים נמל חדש, תהיה גם ביקורת גבולות. גם בים יש גבול (מים טריטוריאליים), והמשטרה (משמר החופים) מוסמכת למנוע כניסת כלי שייט שכניסתו לא תואמה, ואף לעצור את הכלי ואת הנוסעים, אם עולה חשד כלשהו. ממש כמו שמטוס, כל מטוס, מסחרי או פרטי, לא יכול להיכנס למרחב האווירי של ישראל ללא תיאום מראש, ולאחר שכניסתו אושרה.
3. שדה תעופה שבו יש נחיתות מחו"ל והמראות לחו"ל, הוא שדה תעופה בין-לאומי לכל דבר. טיסה פנימית (בין שדות תעופה בשטח המדינה) זה כמו לנסוע במכונית מעיר לעיר. בערך..--נדב - שיחה 01:12, 9 במאי 2021 (IDT)

לפי דעתי הדקויות שדיברת עליהן לא מיותרות כלל ואין לי מושג על אילו היפותזות דיברת.

אני לא חושב שברור להמון אזרחים שזה ניתן.

בכל מקרה, מהמשפט "בכל נמל אווירי או ימי יש נקודת ביקורת גבולות" לא ברור לי אם אתה עושה הבחנה בין נמל תעופה לבין שדה תעופה או בין נמל ימי לבין מרינה כי למיטב ידיעתי בעברית כל נמל תעופה הוא בהכרח שדה תעופה אבל לא כל שדה תעופה הוא בהכרח נמל תעופה וכן כל נמל ימי הוא מרינה אבל לא כל מרינה היא בהכרח נמל ימי; אני לא מכיר את כל שדות התעופה בישראל וגם לא את כל המרינות בישראל ולכן אני עדיין מנסה להבין אם בכולם שדות התעופה בישראל כולל בכל המרינות בישראל, יש לפחות קצין הגירה אחד אשר עקרונית נמצא בהן כל יום כל היום. אם אתה יודע את התשובה לזה אתה מוזמן לחלוקה עם באי הדף.

והערת אגב - כן ניתן להיכנס לישראל ללא ביקורת גבולות בתהליך שבדרך כלל ייחשב להסתננות; הדיוק בנושאים האלה מאד חשוב, כמו שאתה בטח יודע היטב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"מרינה חדשה שעדיין אין בה קצין הגירה" זו היפותזה. אין חיה כזו.

1. בכל נקודת גבול רשמית אווירית, ימית ויבשתית, שדרכה מותר לפי חוק לצאת את השטח הריבוני של ישראל ולהיכנס אליו, יש ביקורת גבולות, דרכונים ומכס. נכון שלא טרחתי להבחין בין נמל תעופה לשדה תעופה, אבל במענה לשאלתך: בישראל פעילים כיום שלושה נמלי תעופה בין-לאומיים (נתב"ג, רמון, חיפה) ועוד אחד בתכנון (מנחת בר-יהודה), ושני שדות לטיסות פנים (מחניים והרצליה, ואי אפשר לטוס מהם לחו"ל). היו עוד, אבל הם נסגרו (שדה דב ועטרות, למשל). טיסות פנים יכולות להתקיים גם בין הנמלים הבין-לאומיים. יש רשימה של שדות צבאיים שאינם מענייננו כרגע.
2. ההבדל בין מרינה (בעברית: מעגן או מעגנה) לנמל הוא, שמרינה לא מיועדת לעגינת כלי שייט גדולים או למעבר מטענים וסחורות. אבל מעבר גבול דרכה כפוף לכל חוקי ההגירה והמכס כמו בנמל ימי גדול.
3. כל מי שמחזיק ברישיון טייס או שייט מכיר את חוקי ההגירה, התעופה או הספנות. אין אזרח ישראלי שלא יצא פעם מגבולות המדינה, שלא יודע מה זו ביקורת גבולות. זה שאתה לא יודע, לא אומר שאחרים לא יודעים, ומי שצריך ותפקידו לדעת - יודע, ויש איך לברר את הפרטים, ככל שהם נחוצים. כמה שוטרי הגירה ומכס יש בכל רגע נתון? תלוי בהיקף הפעילות במעבר ובנפח התנועה בו, וזה יכול להשתנות לפי המקום והזמן.
4. השאלות שלך והתשובות שלי התייחסו לכניסות ויציאות חוקיות. הסתננות זה סיפור אחר, כי מדובר במעשה פלילי עם שורה של סנקציות אפשריות: מניעת כניסה, מעצר, הסגרה, גירוש, ועד ירי. התגובות תלויות במגוון של נסיבות.
5. אז אני חוזר "לטובת באי הדף": בכל מעבר גבול רשמי יש ביקורת הגירה, בהיקף שתלוי בנפח ובאופי הפעילות במעבר, ובכולם חלים אותם חוקי הגירה שנחקקו על ידי כנסת ישראל, ונאכפים על ידי הרשויות המבצעות המומסמכות. מטוס לא יכול להמריא או לנחות, וספינה/יאכטה לא יכולה להפליג או לעגון, ללא תאום ואישור מראש. מטוס פרטי שרוצה לטוס לקפריסין (למשל), לא יורשה להמריא מהארץ אם נחיתתו בלרנקה לא תואמה ואושרה קודם על ידי הרשויות הקפריסאיות. יאכטה פרטית שרוצה להיכנס למים הריבוניים, צריכה למסור פרטים, כולל נמלים שבהם עגנה קודם. כל מי שמנסה לצאת או להיכנס דרך נקודה בגבול שאיננה מעבר גבול רשמי ומוכר, וכל מי שמנסה לעבור ללא מסמך מזהה רשמי ומוכר, נחשב מסתנן וכפוף לסנקציות, משום שזה הפרה של חוקי ההגירה, היציאה והכניסה לארץ.
6. יותר טוב מזה אני לא יודע להסביר.--נדב - שיחה 19:43, 9 במאי 2021 (IDT)

בסה"כ הסברת מצוין לגבי כניסה חוקית אבל הייתה לך טעות משמעותית אחת לגבי: אני יודע היטב מה זה ביקורת גבולות; מסרתי דרכונים לביקורת במדינות שונות כמה פעמים ובלי קשר לכך פשוט לא ידעתי מה הם החוק והפרקטיקה לגבי שדות תעופה ומרינות בישראל באופן כללי אך מתגובתך אני מבין שהחוק והפרקטיקה בהקשר זה בישראל באופן כללי הם כך שכל שדות התעופה בישראל וכל המרינות בישראל שבפוטנציה ניתן להיכנס דרכם לישראל ממדינה אחרת, כוללים קצין הגירה וקצין מכס אחד לפחות במשמרת ביחד, תמיד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עברית: שלילה מוזרה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב איך נכון לומר: ״לא אני ולא אתה יודעים את התשובה״, או ״לא אני ולא אתה לא יודעים את התשובה״? אצל חיים באר ניתן למצוא דוגמאות כגון: ״אך לא אביו ולא שרול-איסר אביו של בייניש לא הסכימו לקחת אותם לשם״ (עת הזמיר). Gil mo - שיחה 00:12, 8 במאי 2021 (IDT)

להבנתי, זה קשור למה שמכונה "שלילה כפולה". אם הקישורים שהדבקתי לא נותנים לך מענה, תמיד תוכל להפנות את הסוגיה לאקדמיה ללשון העברית. באתר שלהם יש קישור לטופס שאלות ותשובות. עונים מהר עם הסברים ונימוקים. אני משתמש בזה בעת צורך.--נדב - שיחה 10:44, 8 במאי 2021 (IDT)

את הדף שקישרת ראיתי כבר קודם אך כפי שבוודאי ראית אין שם תשובה לשאלה. אף אני נעזר רבות באקדמיה אך קיוויתי לקבל תשובה מהירה מהלשונאים שבינינו. תודה. Gil mo - שיחה 15:14, 8 במאי 2021 (IDT)

התשובות של האקדמיה מהירות למדי. אם תשלח שאילתה עוד היום, יש סיכוי שתקבל תשובה מחר. דרך אגב, אני די סומך על העברית של חיים באר. אן הוא ניסח כך, כנראה יש בסיס לדברים. העניין הוא שכנראה התרגלנו לניסוחים בשפת יום-יום, אז זה נראה מוזר לכאורה, כי אנחנו פשוט לא מדברים כך. מזכיר לי את הסיפור על שייקספיר הילד שחזר הבית משיעור אנגלית בבית הספר, ואבא שלו נזף בו: Who is your English teacher? Stop talking like that--נדב - שיחה 15:37, 8 במאי 2021 (IDT)

למעשה שלילה כפולה היא דוגמה מצויינת לכך שעיבוד שפה טבעית אינו בנוי על פי תחביר אופרטורים לוגיים פשטני. המשמעות של השלילה הכפולה ברורה לשומע - היא נועדה להדגיש את השלילה, ולא לשמש כאופרטור לוגי. באופן דומה שתי מילות חיוב יכולות להביע שלילה: "כן, בטח". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:14, 8 במאי 2021 (IDT)

תשובתה של רונית גדיש מהאקדמיה: ״מבנה זה אינו פסול. אפשר למצוא אותו למשל בלשון התפילה: "ואל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון". ״ Gil mo - שיחה 17:13, 10 במאי 2021 (IDT)

חתימה בסוף שאלה ב"הכה את המומחה"

― הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:הכה את המומחה#חתימה בסוף שאלה ב"הכה את המומחה"
.

שירותים בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב
ביקרתי במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי. ראיתי שם בערך חמישה מבני שרותי גברים ורק אחד של נשים. האם זהו בערך יחס המבקרים באתר בזמני השיא? Tzafrir - שיחה 18:35, 9 במאי 2021 (IDT)

ועל מנת לחדד - מטבע הדברים השימוש של נשים ארוך (בממוצע) במידה ניכרת משל גברים. לא מספיק שזה יתאים ליחס המבקרים, זה גם צריך להתאים ליחס הזמנים. הימור שלי - אין סיכוי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:36, 9 במאי 2021 (IDT)

דווקא לא היו משתנות לגברים. Tzafrir - שיחה 08:29, 10 במאי 2021 (IDT)

ראו סעיף 158א2 לחוק התכנון והבניה, אם כי מקום שמצפצפים בו על ”וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם”, צפצוף על חוק התכנון והבניה הוא עניין זניח. דוד שי - שיחה 13:11, 14 במאי 2021 (IDT)

הגברת הזקנה

למה יובנטוס קוראים להם הגברת הזקנה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ר’ יובנטוס#האוהדים באיטליה וברחבי העולם. Tzafrir - שיחה 08:30, 10 במאי 2021 (IDT)

חצרות חסידים, אנטי ציונות, מפלגות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב מי יכול לעשות סדר בזה? האם כל החסידויות הן אנטי ציוניות? איזה לא? האם כל אלה שבמאה שערים הן אנטי ציוניות? לאיזה מפלגה מצביעים האנטי ציונים? אילו חברי כנסת משתייכים לחצרות אנטי ציוניות? - La Nave Partirà שיחה 11:51, 10 במאי 2021 (IDT)

רוב החסידויות בישראל (ובודאי הגדולות שבהן כמו גור, בעלז או ויזניץ') אינן נבדלות מיתר הציבור החרדי ביחסן לציונות. הפער ביניהן ליתר הציבור החרדי (כמו הציבור הליטאי) הוא בעיקר בהתבדלות ההדוקה יותר מהחברה הישראלית. מספר חסידויות, אכן בעיקר כאלה המרוכזות במאה שערים (וסניפיהן בבית שמש ועוד), כמו "סאטמר" או "תולדות אהרן", נחשבות "אנטי ציוניות" של ממש, כולל הימנעות מהצבעה והיבחרות לכנסת, הימנעות מקבלת תקציבים למערכות החינוך שלהן, וחלק נכבד מהמצע האידאולוגי שלהן מבוסס על התנגדות לציונות. פנטין - שיחה 13:40, 10 במאי 2021 (IDT)

עקרונית, האידיאולוגיה החרדית/חסידית/ליטאית היא אנטי-ציונית, משום שבראייתם, מדינה יהודית תקום רק אחרי הגאולה עם ביאת המשיח, והיא תהיה מדינת התורה, ועצם הקמתה של מדינה ציונית-חילונית היא חטא. עם זאת, כמו בכל אידאולוגיה, נוצר רצף של עמדות עם גוונים שונים. מסיבות פוליטיות, יש קבוצות שסיגלו התנהלות אינסטרומנטלית. כלומר, הם משתפים פעולה עם מוסדות המדינה ברמות שונות, מטעמים של כדאיות ונוחות מתוך השלמה, אבל גם הם רואים את עתידה של המדינה כמדינת התורה. בקצה האחד של הרצף ישנן הקבוצות שמשתתפות במוסדות המדינה (גם כן, ברמות שונות לאורך ההיסטוריה. בעשורים קודמים הם השתתפו בקואליציה הפרלמנטרית, אבל לא ישבו כשרים בממשלה). בקצה השני ישנן החסידויות (כסאטמר ותולדות אהרון) שמסרבות לשתף פעולה עם המדינה, כולל סירוב לקבל תקציבים, והן מתקיימות מתרומות, אבל הן חיות כאן כקיום של מיצוות ישיבה בארץ הקודש. הזרם שקרוי "ציונות דתית" חי על הגדר, ואימץ את גישת "אתחלתא דגאולה". דהיינו, המדינה הציונית-חילונית היא צעד אקטיבי שיזרז את מימוש הגאולה, אבל היא תהיה מה שספי רכלבסקי קרא "חמורו של משיח". כלומר, הציונים החילונים הקימו את המדינה, רק כדי שתשרת את הייעוד ההלכתי של מדינת התורה. הציונות הדתית אימצה את "גישת התכליות" האריסטוטלית, שבה לכל קיום יש תכלית לשרת קיום נעלה ממנו, והתכליות ערוכות כפירמידה שבראשה עומדת התכלית האלוהית. אבל גם הציונים הדתיים שואפים למדינת התורה, רק שבראייתם, הדרך לשם שונה.--נדב - שיחה 14:25, 10 במאי 2021 (IDT)

שכחתי לציין את החרדים לאומיים, קבוצה שמבחינת הקפדה על ההלכה הם חרדים, אבל מזדהים באופן נלהב עם הציונות כאתחלתא דגאולה. הם פשוט יותר חרדים ביחס לציונות הדתית, אבל יותר ציוניים ביחס לליטאים/חסידים. שוב, עניין של מיקום על הרצף האידאולוגי.--נדב - שיחה 14:35, 10 במאי 2021 (IDT)

תודה פנטין, תודה נדב, זה מאד מעניין. - La Nave Partirà שיחה 18:45, 10 במאי 2021 (IDT)

מגבלות התו הירוק

כשבאירוע כלשהו כותבים "הכניסה להופעה תתאפשר בכפוף להנחיות משרד הבריאות ולתו הירוק"- מה בדיוק הכוונה מבחינה טכנית? מה הם בודקים בכניסה? האם את האנימציה של אפליקציית הרמזור או שמספיק להראות להם מסמך pdf או דך מודפס עם קוד הQR?

תודה מראש לעונים ובבקשה תמחקו את טרול ה"חפש בגוגל". הוא מאוד מפריע. 2A0D:6FC0:775:D700:C58:36B:FDF6:5969 15:53, 10 במאי 2021 (IDT)

שתי הצורות לגיטימיות. מי שחוסן במנה שנייה, יכול להוריד את התו הירוק, או לקבל במייל. אתה יכול להציג הדפסה עם QR, או להציג להם את התו שהורדת לטלפון שלך או קיבלת במייל. מבחינת ההנחיות, דורשים הצגת תו ירוק שהונפק על ידי משרד הבריאות, עם מספר הזהות שלך. אם יטרחו לבדוק או לא, ולסרוק את הקוד, זה עניין אחר.--נדב - שיחה 16:01, 10 במאי 2021 (IDT)

תודה. אז מספיק להוריד את המסמך ה-PDF בלי צורך בהתקנת אפיקציית הרמזור? 2A0D:6FC0:775:D700:C58:36B:FDF6:5969 16:55, 10 במאי 2021 (IDT)

כן. מספיק גם לשמור בטלפון את התמונה של התו עם מספר הזהות, ולהציג אותה לפי דרישה.--נדב - שיחה 17:02, 10 במאי 2021 (IDT)

נקודה אדומה על המצח

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב מה המשמעות של הנקודה האדומה על המצח בארצות המזרח הרחוק? יהודית1000 - שיחה 18:09, 10 במאי 2021 (IDT)

הנקודה נקראת "בינדי", ותוכלי לקרוא עליה כאן [2] או את הערך בוויקיפדיה באנגלית (Bindi (decoration)). -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 18:59, 10 במאי 2021 (IDT)

בינדי או טילקה (Tilaka). יש הבדלים בין תרבויות שונות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:30, 10 במאי 2021 (IDT)

שאלה על פיתוח אפליקציות אנדרואיד

נניח שאדם פיתח אפליקציית פתקים (notes) ממש פשוטה שקוד המקור שלה לא עבר קומפילציה ומהווה עשרה קבצי טקסט הכתובים בסטאק פשוט של XML-XSL-C. האם גוגל יחייבו קומפילציה ל executable או שמא יש באנדרואיד מנוע שיוכל להריץ את קוד המקור ישירות (בדומה להרצת אפליקציית ווב מבוססת סטאק HTML-CSS-JS עם מנוע דפדפן)? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא חושב שיש מנהל חבילות למשתמשי קצה (כלומר של יישומים, ולא של חבילות עבור פיתוח, מנהלי חבילות ו build עבור פרויקטים ושמיועדות לשפות תכנות) שמאפשר זאת. תמיד אפשר להפץ כקוד פתוח. (¯`gal´¯) - שיחה 21:44, 10 במאי 2021 (IDT)

אתה יכול להתקין קומפיילר על אנדרואיד. אני מכיר את (F-Droid) כפלטפורמה להפצת תוכנות קוד פתוח לא דרך הפליי־סטור (אבל למכשיר מגיע קובץ בינארי). שמוליק - שיחה 21:52, 17 במאי 2021 (IDT)

אינטרנט לווייני לכל בני האדם ואבטחת מידע

בתודה מראש למי שיסייעו - אני מניח שנדרש ידע תאורטי רב באבטחת מידע כדי לענות.

נניח שפתאום קם איזה "ארגון האינטרנט העולמי" שייתן לכולנו אינטרנט חינם, שיינתק את רשת האינטרנט מחברות פרטיות ויהפוך אינטרנט לכלי תקשורת הזמין לכל, בכל מקום בכדור הארץ, דרך לווינים, מתוך הנחה שהנגשת האינטרנט לכל תטיב עם האנושות ותאיץ מאד את התפתחותה.

מה יוכלו להיות בעיות אבטחה משמעותיות הן ברמה הפרטית והן ברמה הארגונית עם מצב כזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש כזה באפריקה, מופעל ע"י פייסבוק. (¯`gal´¯) - שיחה 15:31, 12 במאי 2021 (IDT)

בהנחה שהמשתמשים ישתמשו ב-HTTPS גם הארגון הזה לא יוכל לקרוא את התוכן שמועבר לאתר ובחזרה, אבל הוא יוכל לראות לאיזה אתרים המשתמש גולש. אפשר לראות במיזם הזה ספק אינטרנט גדול מאוד. (שהרי גם ספק האינטרנט מסוגל לזה) בהנחה שהארגון הזה יפעל בסטנדרטים מודרניים ויבטיח סודיות ואבטחה טובה - לא נראה לי שיהיה מדובר במיזם שיפגע בפרטיות. בודאי לא יותר ממה ש-Google ו Facebook פוגעים בפרטיות כרגע. --Eitntt - שיחה 18:17, 18 במאי 2021 (IDT)

החמאס מעדיף את נתניהו בשלטון?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב די ברור שההתקפות של החמאס יפגעו ביכולת ליצור קואליציה בממשלת השינוי וגם די ברור שהחמאס מבין טוב מאד את הפוליטיקה הישראלית. אם כך מדוע הוא בחר לתקוף בדיוק ברגע שהמנדט של נתניהו פג וממשלת השינוי קיבלה אותו? הוא לא מעדיף להדליק את השטח אחרי שנתניהו ילך או שאולי הוא מעוניין שנתניהו ישאר בשלטון?

עולות בדעתי שלוש אפשרויות, שאולי כולן נכונות, וכמובן שמן הסתם יש עוד:

• הבחירות ברשות שיהיו או לא יהיו. חמאס מנסה להשיג פופולריות בהתנגדות חמושה, ולהראות שהוא ולא פתח באמת מנהיגים מול ישראל
• חמאס מעדיף פלגנות בין ערביי ישראל ליהודים, ולכן מסכל את האפשרות שתהיה ממשלה עם הסכמה וגיבוי של מפלגה ערבית
• חמאס מעוניין לבחון את מידת התמיכה של ביידן בישראל, כפי שתתבטא בממלחמה נוספת בעזה

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:54, 12 במאי 2021 (IDT)

עד עליית נתניהו שלטו בישראל מדינאים שניסו להפסיק את שליטת החמאס ברצועת עזה על חשבון הראשות. נתניהו לא ניסה לעשות את זה גם כשהחמאס היה במצב גרוע לאחר צוק איתן. האם זו תהיה בחירתם של מדינאים אחרים בישראל? זה לא ממש ברור לי. מעבר לכך, החמאס גם הגיב, או הצטרף, להסלמה בירושלים. ההתנהגות של המשטרה שם הייתה מטופשת להדהים: כמו בפרשת המגנומטרים: מגלים קשיחות רבה, וברגע האמת נשברים ומראים לצד השני שיש סיבה להתעקש מולנו. גם יצרו הסלמה וגם לא השיגו הרתעה. מפקד משטרת ירושלים, דורון ידיד, מחמם בהצלחה את מזרח העיר כבר למעלה משנה. Tzafrir - שיחה 18:31, 12 במאי 2021 (IDT)

שאלה בנוגע לבתי אבות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב אשמח מאוד אם מישהו כאן יודע, אם מניסיון או מידיעה כללית, תחת השגחתו של איזה משרד ממשלתי נמצאים 'בתי אבות' - בריאות ? רווחה ? תודה, בנצי - שיחה 12:31, 12 במאי 2021 (IDT)

משרד העבודה והרווחה. עוזי ו. - שיחה 12:35, 12 במאי 2021 (IDT)

כמה מבצעים בעזה היו בתקופת נתניהו?

מבחינה מספרית: במהלך כל תקופות הכהונה של בנימין נתנהו היו מבצעים צבאיים רחבים, הכוללים כניסה לעזה?

שניים. מבצע חגורה שחורה ומבצע צוק איתן. ככל הידוע לי, במבצע הנוכחי, שומר החומות, עדיין לא הייתה כניסה קרקעית. אם הייתה או תהיה, אז שלושה במספר.--נדב - שיחה 15:58, 13 במאי 2021 (IDT)

מבצעים היו 5 המבצע שבא בעקבות מתקפת הטרור בדרום המדינה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע חגורה שחורה ומבצע שומר החומות (היה את מבצע מגן צפוני אבל רק 2. אין היתכנות לכניסה קרקעית לרצועה, הקשקשת שהייתה לפני הייתה בשביל להבריח את פעילי חמאס לרשת המנהרות ולהחריב אותם כשהם לכודים בה. דזרט • שיחה 15:00, 15 במאי 2021 (IDT)

מלחמות בתקשורת

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב ‏Nimrodbr, טבעת-זרם, גאנדולף, דזרט, אלדד, טוען, עזרה לזולת ‏ מישהו יודע למה כמעט לא מדברים בתקשורת על מלחמות לא בארץ? ע"פ הערך הזה והערך הזה כרגע יש בעולם לא פחות מ-60 מלחמות שונות ברגע זה! Zozoar - השיחה שלי - התרומות שלי - הצטרפו למיזם המחוזות 13:16, 12 במאי 2021 (IDT)

הניחוש שלי הוא שמדובר בעליונות לבנה בתוספת אנטישמיות ורגשות אשם סמויים.

למה עליונות לבנה: כי מרבית הלחימה כיום היא באפריקה ואסיה, ששם זה שחורים, ערבים ומלוכסני עניים. אז למי אכפת.

למה אנטישמיות ורגשי אשם: כל אירופה וצאצאיהם באמריקה יודעים היטב שיהודים סבלו מאפליות גזע כבדות בעבר. ואז היהודים עזבו את אירופה ומדינות ערב והקימו מדינה משל עצמם, סוג של "הסתדרנו לבד". זה מעליב כשמישהו עוזב אותך כי פגעת בו, ואז נהיה לו חיים טובים יותר. אז צריך להוכיח שהיהודים רעים, ואז כל האפליות שהיו הן סוג של מוצדקות: הנוצרים הטובים התגוננו מהיהודים הרעים: תראו איך הם מתנהגים כשנותנים להם.

אז הסקירה התקשורתית מותאמת למה שרוצים לשמוע. זה משמעם לשמוע שבאפגניסטן נהרגו מתחילת השנה עשרת אלפים בני אדם. עדיף לשמוע על ילדים בעזה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:54, 12 במאי 2021 (IDT)

באופן כללי התקשורת בארץ מחורבנת ושקועה עמוק בפופיק של עצמה. על המתרחש בקולומביה שמעתי באתר אינטרנט אקראי 4 ימים לפני שהיה איזכור, אחד קטן, של זה בעיתונות (ב"הארץ").

המדורים היחידים שנותנים עבודה הם מדורי הכלכלה והספורט. כל השאר - ערימת חינטרושים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:57, 12 במאי 2021 (IDT)

כי הם לא ערוץ חדשות בינלאומי שמסקר את העולם, גם לא ערוץ תדמיתי שמסקר את ישראל עבור העולם. אם אין לזה השפעה עלינו, אז למה לסקר את זה? מלחמות במדינות חזקות ומשמעותיות, צבאית או כלכלית, סביר להניח שיסוקרו. מלחמות שנארכות במשך שנים ושום דבר לא מתפתח מזה, כנראה אין בזה עניין תקשורתי. גם על סוריה כבר לא מדברים, שזה קורה לידנו. (¯`gal´¯) - שיחה 16:12, 12 במאי 2021 (IDT)

כמה מהמלחמות הללו מסוקרות בוויקיפדיה העברית? Tzafrir - שיחה 19:49, 12 במאי 2021 (IDT)

כי תקשורת היא בדרך כלל עסק: וכנראה שמלחמות כאלו לא מעניינות את צרכני התקשורת ולכן לא מוכרות. למה? כנראה מהסיבות המפורטות לעיל. אסף השני - שיחה 21:25, 12 במאי 2021 (IDT)

החזר הוצאות כשרות בזמני קורונה

בהחלטות ששיגר מנכ"ל המשרד לשירותי דת למועצות הדתיות ברחבי הארץ, נדרשות המועצות להשיב את תשלומי האגרות ששולמו על התקופה שהעסקים היו סגורים * המשרד לא יבדוק את הסיבות לסגירת העסקים ואי פעילותם בזמן המשבר, וכל בעל עסק שלא פעל לאורך התקופה זכאי להחזר יחסי על התקופה שלא פעל* בהחלטות החדשות כלולים גם שכרם של משגיחי הכשרות, אגרות נישואין והחזר על התשלומים למקוואות גברים שלא היו פעילים לאורך התקופה.

(מתוך זה, ההדגשה שלי). כיצד יכולה הרבנות להורות על השבת שכרם של המשגיחים? הרי הם מועסקים אצל בעל העסק. האם ידוע למישהו על משגיח כשרות שהשיב את שכרו? נראה לי מופרך וגם, עד כמה שאיני חובב את מערך הכשרות, לא הגון כלפי המשגיחים. אסף השני - שיחה 19:09, 12 במאי 2021 (IDT)

איך אספסוף מתארגן לפרעות?

לנו בקרייה הופיע קהל של ערסים מקומיים חמושים בצינורות ומקלות שהתחילו להכות רכבים ולצעוק מוות לערבים. איך זה שהאספסוף מסוגל להתארגן לקבוצות ככה? צריך שכמה אנשים מהסוג הזה יצאו בו זמנית לרחוב עם כלי הרס. איך דבר כזה מתחיל בכלל? איך בו זמנית כל כך הרבה אנשים מוצאים את עצמם ברחוב עם מטרה לפגוע?

בעידן הדיגיטלי והרשתות החברתיות, ההתארגנות נעשית בעיקר באמצעות קבוצות ווטסאפ ופורומים בדארקנט הנגישים רק לרשומים בהם. למשל אתמול, שלוש שעות לפני ההתפרעות בבת ים, פרסם העיתונאי אורי משגב צילומי מסך שהגיע אליו מקבוצות ווטסאפ ובהם קריאות ותיאומים להגיע לטיילת מצוידים בכלי נשק קרים וחמים לצורך מה שתואר "קטלה המונית בערבים". אישית אני לא מכיר דפי פייסבוק שעוסקים בהתארגנויות כאלה, אבל לא פוסל אפשרות כזו.--נדב - שיחה 13:08, 13 במאי 2021 (IDT)

והנה דוגמה איך זה קורה.--נדב - שיחה 18:09, 13 במאי 2021 (IDT)

איך הירי הרקטי מגיע רחוק?

בהנחה שכיפת ברזל פועלת נגד הירי, איך רקטות יכולות להרחיק לערים מעבר לעוטף עזה? כדי להגיע לערים הרחוקות הן צריכות לעבור בשטח האווירי של ערים יותר קרובות לרצועה (ואז מעל אילו ערים זה כבר תלוי בכיוון ובמיקום שממנו שוגר הטיל). למה לא ניתן ליירט כבר בטווח הקרוב? (¯`gal´¯) - שיחה 03:14, 13 במאי 2021 (IDT)

אני לא מומחה בליסטי, אבל יש לי השערות. נראה לי שמאוד קשה ליירט רקטה בשלב ההאצה שלה, כלומר קרוב למשגר. להערכתי מערכת כיפת ברזל מיירטת רק רקטות בשלב הבליסטי של התנועה. כאשר הרקטות נמצאות בשיא הגובה של המסלול, מהירותן מינימלית, מה שמקל על הפגיעה בהן, מצד שני ייתכן שהן בגובה גדול שנמצא מחוץ לטווח היעיל של מיירטי כיפת ברזל. משום כך נראה לי שהסתברות היירוט של הרקטות היא מקסימלית בנקודה כלשהי במהלך הנפילה שלהן משיא הגובה, ואז הן כבר עשו את רוב הדרך שלהן אל היעד. בברכה, Easy n - שיחה 13:43, 13 במאי 2021 (IDT)

אכן, זו התשובה. רק אחר שהיא סיימה את ההאצה שלה, ועברה לנפילה חופשית, אפשר לחשב את מסלול הרקטה וליירט אותה. על כך, ראה: פלא טכנולוגי: המדע שמאחורי כיפת ברזל, באתר ‏מאקו‏, 18 במאי 2021. קובץ על יד • שיחה • 01:37, 25 במאי 2021 (IDT)

המזרח התיכון - לאן?

סוריה מפורקת וכמעט מפוררת, לבנון מתפוררת מכל הבחינות, ישראל ופלסטין שרויות בכאוס חברתי-כלכלי שהולך ומעמיק, כולל משברי בריאות, חינוך, פוליטיקה וכן אקלים ותחבורה שהולכים ומשפיעים על הבריאות הנפשית של רבים מהאזרחים ועל פריון העבודה במשק, עיראק בכאוס מוחלט וגם בירדן פערים חברתיים-כלכליים מעמיקים (עם הפגנות עקביות על יוקר מחיה בה), יש משבר פליטים המגיעים לירדן מסוריה, עיראק ומדינות אחרות ולא מזמן גם היה ניסיון הפיכה כושל נגד המלך עבדאללה השני. לאן כל זה הולך? מבחינת השיח על near future futurology בעיקר בהתחשב בשינויים טכנולוגיים בתעשייה ובמסחר? בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המזרח התיכון מעולם לא היה יציב מבחינה פוליטית תראה מה קרה רק בשטח ישראל, כבשו אותו, אשורים, בבלים, יוונים, רומאים, הפרסים, הח'ליפים המוסלמים, השושולת העבאסית, השושלת הבויהית, ביזאנטים, ממלוכים, עות'מאנים, בריטים. לא נראה לי שהמזרח התיכון מדרדר לשום מקום הוא נשאר באותו סטאטוס קוו של אלפי השנים האחרונות. אם כבר המצב משתפר מכיוון שהיום יש גבולות ברורים בין מדינות משהו שלא היה קיים לפני זה. Assafn • שיחה 11:16, 13 במאי 2021 (IDT)

אני מדגיש שאני לא מתכוון רק או בעיקר להקשר הפוליטי-ביטחוני שאמנם יש לו תפקיד חשוב (ותמיד היה לו כשזה נוגע למזרח התיכון) אלא מתכוון בעיקר להקשרים אחרים כגון אקלים, בריאות, חינוך, לכידות חברתית, סחר אזורי, שיתופי פעולה, חופש תנועה ועוד; לפי מה שאני מבין, דווקא בעבר היה יותר מתופעות אלה בקרב יושבי המזרח התיכון מאשר בימינו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חושב שתופעת אלה היו בעיקר בתקופות שהמזהת היה תחת שלטון אימפריה אחת - זה כמובן לא המצב כיום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:58, 13 במאי 2021 (IDT)

J-80 מתנדנדת באוויר?

לטענת החמאס רקטה J-80 מתנדנדת באוויר כדי למנוע מכיפת ברזל ליירט אותה. לא נשמע לי כל כך הגיוני הרי אין לה מערכת ניווט ונדנוד יגרום למעוף מאד כאוטי. יש מישהו שמבין בזה או שזה נשמע לו הגיוני? Assafn • שיחה 11:03, 13 במאי 2021 (IDT)

ניחוש: יכול להיות שהמילה „להתנדנד״ אינו תיאור מדויק? יכול להיות שמערכת כיפת ברזל מחשב את מסלול הטיל בהנחה שזהו „טיל בליסטי״ ומסלולו נקבע מרגע שאוזל הדלק ברקטה שלו. אם מערכת כיפת ברזל זיהתה במקור שהטיל נע לשטח לא מיושב אבל בהמשך הוא פתאום משנה מסלול לכיוון שטח מיושב, זה יכול להטעות את כיפת ברזל שכבר הוציאה אותו מכלל חשבון. Tzafrir - שיחה 12:29, 13 במאי 2021 (IDT)

Assafn, Tzafrir. אני לא מבין בבליסטיקה, אבל כן מבין בערבית. בציטוט בערבית כתוב: "(מערכת משגר) הקסאם יורה שתי רקטות המצוידות בטכנולוגיה שכיפת ברזל לא יכולה לגלות", ואף מילה על "מתנדנדת" או כל פירוט אחר של הטכנולוגיה הזו, מה שהעלה בי חשד שכותב הערך הוסיף על דעת עצמו פרט לא מבוסס. הדף שאליו מנותב הקישור באתר סוכנות הידיעות "מען", כבר לא קיים, ולא טרחתי לגגל את הציטוט. בקיצור, שום "מתנדנדת" ושום כלום.--נדב - שיחה 12:47, 13 במאי 2021 (IDT)

מי גר בעזה ואשקלון בתקופת האימפריה הרומית?

במפה פומפוניוס מלה רואים ערכים עמו עזה, יפה ואשקלון בשנת 43. מי גר באותם הערים באותן השנים? צאצאי פלישתים? עבריים? מהגרים אירופאים מלב האימפריה?

ערב רב של אנשים, יהודים ונתינים אחרים של האימפריה. זאת הרשימה מהערך באנגלית על עזה: Philistines, Greeks, Romans, Canaanites, Phoenicians, Jews, Egyptians, Persians and Bedouin populated the city.

הנכבה

במהלך מלחמת העצמאות כ-700,000 ערבים גורשו או עזבו את מקום מגוריהם. אבל המספר לא שלם: כמה ערבים נשארו לחיות בשטחי מדינת ישראל?

גורל ערביי ארץ ישראל בעקבות המלחמה--נדב - שיחה 16:05, 13 במאי 2021 (IDT)

מושג בפסיכולוגיה/הסתברות - הסיכוי שX מתרחשים קטן שווה לסיכוי שX,Y מתרחשים (בו זמנית)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב יש ערך על זה? קשור להטיות והוריסטיקה.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יותר פשוט לחפש בוויקיפדיה הסתברות. לא?--נדב - שיחה 17:22, 13 במאי 2021 (IDT)

ליתר דיוק: הסתברות מותנית. Tzafrir - שיחה 17:36, 13 במאי 2021 (IDT)

אם הבנתי אותך נכון, מה שאתה מחפש זה מונח שמתאר $P(A)\leq P(A\cap B)$? לא מכיר מונח שמתאר את זה. לפי נוסחת בייס יוצא $P(A)\cdot P(B|A)=P(A\cap B)$, כאשר האיבר השני הוא הסתברות מותנית לכך ש-B קרה, אם כבר ידוע ש-A קרה. אולי תמקד את השאלה או תתן דוגמה, בשביל שנדע איזו הסתברות בדיוק אתה מחפש? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:05, 13 במאי 2021 (IDT)

זו הטיה מוכרת. כששואלים "בחדר ההמתנה יושבת אשה. מה הסיכוי שהיא ספרנית במקצועה?" אנשים נוטים להציע הערכות נמוכות יותר מאשר כאשר שואלים אותם "בחדר ההמתנה יושבת אשה. מה הסיכוי ששמה מרי, היא ספרנית במקצועה, גרה לבדה ומגדלת שני חתולים?". כוחם של סטריאוטיפים. עוזי ו. - שיחה 01:29, 14 במאי 2021 (IDT)

זה בדיוק מה שעוזי אמר - רק שיש לזה שם (שם של איזה שהיא הטיית חשיבה) ואני לא זוכר מה השם. זה מה שאני מחפש.

לגבי נוסחת בייס: המשמעות של מה שחיפשתי למשל יכולה להיות לפי נוסחאת בייס P(A and B)≤P(A). ולא כפי שנכתב (P(A and B)≥P(A)) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"דלת ירח", יש כזה דבר?

האם "דלת ירח" (Moon Door), כמו שקיימת בטירת בית אריין בסדרת "משחקי הכס" (ומשמשת להשלכת שני אנשים אל מותם), היא אכן ריאלייה ימי-ביניימית, ובאמת הייתה קיימת בטירות או במבצרים בימי-הביניים, או שמדובר בהמצאה גמורה של כותבי הסדרה או הספר?

לטובת אלו שלא ראו או קראו, מדובר בפתח עגול הממוקם ברצפה של אולם גבוה, וסגור באמצעות שתי דלתות חצי עגולות. את הדלתות הללו פותחים או סוגרים בסדרה באמצעות מנוף שמתופעל על ידי סיבובו של הגה כבד.

אביתר ג' • שיחה • 18:52, 13 במאי 2021 (IDT)

בשביל לתכנן דבר כזה, הטירה עצמה אמורה להיות על צוק מעל תהום, כך שאם קודחים מספר מטרים ספורים ברצפה מגיעים לאוויר. לא בדיוק מקום טוב מבחינה אדריכלית לשים יסודות לטירה... אבל באופן כללי, "דפנסטרציה" שהיא הוצאה להורג על ידי השלכה מהחלון היה דבר לא נדיר בכלל היסטורית. החלונות היו לרוב פשוט חלונות בניין רגילים, בקיר ולא על הרצפה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:21, 13 במאי 2021 (IDT)

נפילה מצוק גבוה היא קצת תאטרלית אבל היו טירות עם פתח בריצפה שמוביל למערה חשוכה או נקיק אליו היו זורקים את האסירים ומשאירים אותם שם בחושך (נקרא צינוק oubliette). אל הפתחים האלה היו זורקים מדי פעם אוכל אבל בסופו של דבר האסירים למטה לרוב היו מתים. הדרך היחידה לצאת מבורות אלו היה לשלשל חבל שאיתו אפשר לטפס מעלה. Assafn • שיחה 16:42, 14 במאי 2021 (IDT)

האם ערבי פלסטיני יכול להפוך לאזרח ישראלי?

האם יש דרך עבור ערבי מוסמלי המתגורר בשטחי איו"ש להתאזרח בישראל? נניח סצנריו של איחוד משפחות, בו הוא מתחתן עם אישה מוסלמית ישראלית.

או סצנריו שבו הוא מקבל מעמד של תושב קבע (זה האפשרי?). או אולי גיור ושימוש בחוק השבות.

משהו מכל זה יכול לעבוד, או אולי שיטה אחרת?

אתה יכול לקרוא על הדרכים להתאזרח בארץ בערך חוק האזרחות (ישראל). זה מסוג הדברים שנכללים בשיעורי אזרחות. (¯`gal´¯) - שיחה 21:13, 13 במאי 2021 (IDT)

אז למה הם לא מקבלים? לא מעוניינים או שהמדינה לא מכבדת את החוק?

למה לא מכבדת את החוק? בד"כ נדרש לוותר על אזרחות נוספת, בטח אם זו מדינה עויינת, ועדיין זה נתון לשיקול דעת. מופיע בערך בסעיף של התאזרחות ששר הפנים יכול להחליט בנושא. ברור שאם קיים חשד במטרה לשמה אדם נכנס למדינה, אז לא תוענק לו אזרחות או אפילו היתר כניסה, נניח אם הוא עשוי להיות מרגל, או במקרה של פלסטינאים, ייתכן כי יהיה מעורב בפעילות טרור נגד אזרחים או בקונספירציה לקיום פעולת טרור נרחבת. בכל מקרה, יש לפלסטינאים רבים היתר עבודה בארץ והרבה נכנסים מדי יום לארץ. יש גם כאלה שמנסים להסתנן דרך פירצות בגבולות, מה שמעיד כנראה שלא זכאים לקבל אזרחות חוקית בארץ. (¯`gal´¯) - שיחה 03:30, 14 במאי 2021 (IDT)

אני בכלל לא מדבר על פעילי טרור כאן, אלא שאלתי לגבי אפשרות לערבי מוסלמי מהשטחים לקבל אזרחות ישראלית בשיטה של איחוד משפחות, חוק השבות (אם התגייר כהלכה), מתוך חיים במשך תקופה כתושב קבע או אולי שיטה אחרת. הפנית אותי לחוק שאומר ש"מכוח ישיבה בארץ" הוא כבר זכאי. מכיוון שאם הוריו גרו בחיפה נגיד והם זכאים לאזרחות והוא עצמו מ"מכוח לידה" זכאי לאזרחות, אז לפי החוקים הוא אמור להיות אזרח. נשאלת השאלה מה מונע מהם את האזרחות. וזה שיש מלא עובדים זרים שנכנסים מדי יום לא רלוונטי בכלל לשאלה. לא שאלתי על "איך להסתנן לישראל מהשטחים באופן לא חוקי".

קשה להימנע מלדבר על זה עם המצב הרגיש, גם אלה שנכנסים, זה לאחר אישור השב"כ. וההתייחסות שלי הייתה לכך שמדינה יכולה להחליט לא להכניס לשטחה אדם כאשר יש חשד שהוא מהווה סכנה כלשהי, ולא מחוייבת לתת אזרחות לכל אדם. וראוי שתענה בצורה נאותה למשיבים, זה שאתה מגיב בצורה אנונימית לא נותן לך לגיטימציה לענות בצורה תוקפנית ולא מנומסת למי שמנסה לעזור לך. אפשר לחשוב שלא פתחו פה בעבר ענפי שיחה משניים. (¯`gal´¯) - שיחה 00:48, 15 במאי 2021 (IDT)

המידע הרלוונטי דווקא לא נמצא שם אלא בערך עם השם התמים חוק האזרחות והכניסה לישראל (שמשום מה לא מוזכר שם, למעט בסעיף „ראו גם״). החוק הזה נועד לציין מתי אין התאזרחות: לפלסטינים אין אפשרות להתאזרח ע״י נישואים (גם כך התאזרחות בארץ לבני זוג של אזרחים כרוכה במסלול ייסורים למי שאינם יהודים ומקבלים אזרחות לפי חוק השבות. שלא כמו במקרים של משה דיין, לדוגמה, שאזרח ע״י נישואים פיקטיביים קצרים של חצי שנה).
כיום פלסטינים יכולים ככל הנראה רק בעקבות בקשה מפורשת של כוחות הביטחון: משתפי פעולה מהשטחים. Tzafrir - שיחה 08:32, 14 במאי 2021 (IDT)

כלומר לפי החוק השיטה של איחוד משפחות בלתי אפשרית. האם השיטה של התאזרחות על פי "מכוח התאזרחות" כן יכולה לעבוד? נדרשת שם "ויתור על אזרחות קודמת", דבר בתי אפשרי במקרה שאין להם אזרחות אחרת.

ראשית הערה טכנית: כדאי להזיח תגובות על ידי הוספת : בפתח התגובה, זה מקל על ההבחנה בין תגובות. לגופם של דברים, חוק האזרחות והכניסה לישראל חוסם מתן אזרחות לפלסטינים גם במסלול של התאזרחות. בכל מקרה, גם לגבי אחרים המבקשים להתאזרח, מתן האזרחות הוא בשיקול דעת של שר הפנים ולא זכות. אשר לזכות לאזרחות מכוח ישיבה - זכות זאת קיימת רק למי שהוא צאצא של אזרח ארץ ישראלי (מתקופת המנדט) שהיה תושב ישראל ונרשם ככזה לפני 1952. פלסטינים לא יעמדו בתנאים אלה. אמיר מלכי-אור - שיחה 22:17, 14 במאי 2021 (IDT)

איך חברות ביטוח בישראל שורדות?...

עם כל האסונות שיש בישראל, טבעיים ולא טבעיים... האין זו התאבדות כלכלית להחזיק כיום חברת ביטוח בישראל ואיך הם שורדים? בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מבטחות עצמן בביטוח משנה.

ביטוח משנה הוא אכן דרך עיקרית לפיזור סיכונים בענף הביטוח, אבל הוא רק חלק מהתשובה. לדעתי אסונות הם ברכה לחברות הביטוח, משום שהם מביאים לקוחות, שמבינים את הצורך להתגונן מפני אסון. מעבר לכך, חברות ביטוח מעסיקות אקטוארים, שתפקידם לחזות את הנולד, כלומר להעריך את הסיכונים הצפויים ולקבוע את גובה הפרמיה שתואם סיכונים אלה.

בתחום ביטוח החיים הסיכון העיקרי איננו אסון כי אם להיפך: הצלחה של הרפואה להאריך את תוחלת החיים באופן חריג, מה שגורם לתשלום פנסיית זקנה במשך שנים רבות יותר.

ומה אם האקטואר בכל זאת טעה בתחזיותיו? היתרון של חברות הביטוח הוא שהצורך בשירותיהן נמשך (ואפילו ביתר שאת) גם בעקבות אסון לא צפוי, והפרמיות החדשות, שיהיו גבוהות יותר, יכסו את הפסדי האסון. פתרון זה מפסיק להיות ישים כשמבוטחים מפסיקים להגיע, כפי שקרה, למשל, לקרן הביטוח של פועלי הבניין, שעקב הצמצום הניכר בהצטרפות פועלים ישראלים לענף הבניין זרם הפרמיות שלה הצטמצם מאוד והוביל לקריסתה.

עם כל מה שאמרתי, חברות ביטוח ישראליות אחדות קרסו (הסנה, ירדניה, הלבנון) אם כי לא בהכרח עקב טעויות של האקטואר, גם טעויות בהשקעת הכספים עלולות להביא לקריסה. דוד שי - שיחה 03:56, 15 במאי 2021 (IDT)

לפי דעתי, בשנת 2021 לפחות, אדם יכול לתהות די בקלות איך חברות ביטוח המשנה בישראל מחזיקות מעמד בעצמן... לא תסכימו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה טוען שסטטיסטית יש יותר אסונות בארץ. יש לך נתונים שמראים זאת? ללא ספק יש יותר דיווח על אסונות וזו הטייה ידועה של דיווח (בתקשורת, ברשתות חברתיות). כנראה שהנתונים הם בידי חברות הביטוח שלא ממהרות לשתף את המידע עם הציבור. (¯`gal´¯) - שיחה 15:02, 15 במאי 2021 (IDT)

לא טענתי מה שכתבת כי ישראל היא לא המקום היחיד עם שפע בעיות אקלים, סביבה, כלכלה, חברה וביטחון; השוואות בהקשר זה אינן מטרת הדיון ולי אישית גם אין זמן מיותר לזה אז לכן לא אקח בזה חלק כאן. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נדמה לי שאני לא הראשון ששם לב לדפוס החוזר כאן: אתה (בהנחה שאתה השואל הראשון וזה ששואל פה פעמים רבות בצורה כזאת) שואל במדור "הכה את המומחה" שאלה שמתבססת על הנחת יסוד שגויה או מוגזמת. אתה מקבל תשובות מלומדות מאנשים שמבינים בנושא. בין השאר מסבירים לך שהנחת היסוד שלך לא מדוייקת. אתה מבטל את דבריהם וחוזר שוב על הנחת היסוד. בשלב זה כבר ברור שמדובר בשאלה רטורית, במונולוג שלך ולא בדיאלוג. בכל זאת מנסים להמשיך את הדיון ואז אתה סוגר אותו בכעס. זו התנהלות מוזרה ולא נעימה. תלמד להקשיב לאחרים, זו מטרת המדור הזה. Reuveny - שיחה 21:57, 15 במאי 2021 (IDT)

אין לי מושג על מה אתה מדבר; הרמיזה שאני צריך ללמוד להקשיב לאחרים מדגימה אותי כמי שאיננו מקשיב לאחרים שזה לא נכון וציני ולא מבוסס על כלום מלבד על פרשנות נרחבת ביותר לתגובה שכתבתי בנושא חברות ביטוח משניות שזה כלל לא הנושא המרכזי של הדיון (שאלתי נגעה בחברות ביטוח באופן כללי, לאו דווקא משניות); לא ביטלתי שום דבר בכעס (כעס?...). פניות אישיות יש לכתוב בדף שיחה אישי; אין להתחיל עליהום על בסיס השערות נרחבות (ולפי דעתי שגויות) כמו אלה שהצגת כאן; יתרה מכך, אין לי מושג אם אילו אלמונים נכנסת כאן לויכוחים אך סבורני שזה לא הייתי אני למעט פעם אחת בנושא כסף כאמצעי תשלום לפני מספר חודשים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין קשר לישראל, בישראל אין הרבה אסונות טבע גדולים (בינתיים), ומלחמות לא קשורות כי המדינה מפצה עליהן. אם החברה מקצועית היא יודעת איך להתנהל כך שהיא תרוויח מול תרחיש סביר. בנוסף יש רגולציה (השגחה) של המדינה. במצבים קיצוניים, למשל אסונות גדולים בעולם, אכן יש חברות ביטוח גדולות שנסגרות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שתי טעויות שיש לתקן:

חברות הביטוח בישראל רוכשות ביטוח משנה בחו"ל, לא בישראל.

שנת 2021 לא הייתה חריגה מבחינת אירועי הביטוח שהתרחשו במהלכה. האסון במירון הוא טרגדיה אנושית, אבל מבחינת הביטוח הוא טיפה בים. דוד שי - שיחה 08:21, 19 במאי 2021 (IDT)

לעניין ההערה הראשונה, דוד שי בהחלט צודק. ואוסיף עוד, לא רק שחברות הביטוח אינן רוכשות ביטוח משנה בארץ, אין כלל חברות ביטוח משנה בארץ. ענף ביטוח המשנה נמצא כולו בחו"ל, וברובו ממוקם בגרמניה, שווייץ, אנגליה וארה"ב. אביתר ג' • שיחה • 12:48, 19 במאי 2021 (IDT)

סוללות כיפת ברזל מבצעיות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב נכון לימים אלו של הלחימה, כמה סוללות כיפות ברזל מבצעיות ישנן? וכמה אחוז מהשטח המיושב בישראל הן מכסות? והאם ישנן סוללות שצריכות להיכנס לפעילות בקרוב? (תודה מראש על המענה!)

מטבע הדברים, המספר המדויק חסוי אך ניתן לציין כי הוא משתנה בהתאם לצורך. יש מס' סוללות בשירות סדיר (לפחות 5) ועוד בודדות בגיוס מילואים מהיר. זמן הכוננות והפריסה משתנה כל הזמן גם בשגרה, ובעיקר בלחימה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 01:23, 16 במאי 2021 (IDT)

ניהול סיסמאות

מה הסיכון בשימוש בסיסמה אחת לכמה שירותים? במקרה שלכל שירות יש שם משתמש שונה. והרי גם אם אני משתמש במנהל סיסמאות וסיסמאות בטוחות, אפשר לפרוץ למייל שלי וכך להשיג גישה לכל השירותים שלי על ידי בקשה לאיפוס הסיסמה (ואפשר לראות בהסטורית השימוש שלי את כל השירותים שאני מחובר אליהם.--213.8.65.37 12:36, 16 במאי 2021 (IDT)

הסיכון הוא בכך שיפרצו האתרים האחרים שכולם משתמשים באותה סיסמה. הפרקטיקה המקובלת דורשת שמירת סיסמאות בשימוש בפונקציית האש. למיטב ידיעתי אין פרקטיקה דומה לשמות משתשמש. לגבי פריצה לחשבון האימייל - אתה כמובן צודק. לכן שמירה על חשבון האימייל היא מטרה ראשונה במעלה. אין להכנס לחשבון האימייל ממחשבים זרים. חובה להשתמש בסיסמה קשה ממש לפיצוח. יש לנקוט משנה זהירות כשנתקלים בתיבת כניסה שדורשת את ססמת המייל בלי HTTPS עם כתובת שרת המייל. רצוי להשתמש באימות דו שלבי, עם כל הניג'וס שבדבר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:00, 16 במאי 2021 (IDT)

יש כיום גם שימוש ב salt כדי למנוע מתקפות known ciphertext, כלומר שימוש במאגרי האש ידועים כאשר יש הדלפה מתוך בסיסי נתונים. (¯`gal´¯) - שיחה 16:51, 16 במאי 2021 (IDT)

תרגיל הטעייה של צה"ל, מספר שאלות

ראשית כל אשאל מי אחראי על תכנון מצבעים מהסוג הנ"ל. האם מדבור בהחלטה של ממשלת ישראל, שר הביטחון עצמו, רמטכ"ל או אגף המבצעים? כי לא מדבור בתרגיל שגרתי כלל וכלל.

שנית אשאל את השאלה כיצד התבצע התרגיל בפעול. לפי הכתוב בערך הרלוונטי בויקידפיה, ישראל הודיעה על גיוס כוחות קרקע לצורך כניסה. לאחר כן הושמדו מנהרות המתקפה של חמאס, יחד עם כל הנמצאים בהן. כיצד התבצע תרגיל ההפצצה בפועל? האם מדבור בהפגזה אווירית לפי מפה של מנהרות תת-קרקעיות?

שלישית, הדבר דורש מודיעין מדויק של מיקום פתחי המנהרות, דבר שניתן להשיג רק מפעילי חמאס עצמם. האם אני טועה? מדוע לא הותקפו לפני כן?

ושאלה אחרונה היא לגבי הערכת הנזק לארגון: כמה פעלי חמאס חמושים נהרגו בתקיפה זו? - מובארק, שם בדוי

הצבא טען שכלל לא היתה כאן הונאה. היתה פשוט החלטה למוטט את המנהרות בעזרת פעולה קרקעית קרי טנקים ותותחים, הפעולה אושרה כבר לפני כמה חודשים ואופן הפעלתה באירועים האחרוניים הייתה אפילו מצומצמת יותר ממה שחוחלט במקור. בהודעות הצבא מעולם לא הזכיר כניסה קרקעית. הסיפור על תרמית הגיע ממוחם של העיתונאים בארץ ובעולם שנוהגים לנפח ולהגזים כל שביב מידע שהם שומעים למען כותרות ומבלי לבדוק את המידע כראוי. Assafn • שיחה 16:50, 16 במאי 2021 (IDT)

צה"ל הודיע בלילה לתקשורת הזרה שהוא נכנס למובלעת הישראלית מעבר לגדר, ושכוחות קרקעיים תוקפים את עזה. הוא התכוון שכלי אש מהקרקע כמו טנקים ותותחים יורים, לא לפלישה. יש כאלה שהבינו ודיווחו שמדובר על פלישה קרקעית, וזה אמור לעודד מחבלים לאייש מנהרות ולמות שם. צה"ל הודיע אח"כ שההודעה הייתה טעות והוא מתנצל. ייתכן שהוא באמת טעה, או שהוא הטעה בכוונה כדי לחסל כמה שיותר מחבלים. רוב האש באירוע הגיעה מהאוויר. לא ניתן לדעת כמה מחבלים נהרגו כי החמאס לא מוסר נתוני אמת על נפגעים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ות התדרוך דיווחו כלי תקשורת בעולם על כניסת צה"ל לרצועה, בעוד שהדיווח לתקשורת הישראלית היה הפוך. —-דובר צה"ל התנצל ואמר כי מדובר ב"טעות אנוש", ——-אולם אנשי קשר בצה"ל הבהירו לכתבים זרים לפנות בוקר כי ההודעה על הכניסה הקרקעית נכונה — כך הארץ לפני כמה ימים. 46.114.148.55 10:57, 17 במאי 2021 (IDT)

שלום, שאלה בהנדסת תוכנה

האם נכון להגיד שכל תכנות פונקציונאלי הוא מונחה עצמים אבל לא כל תכנות מונחה עצמים הוא פונקציונאלי?

השאלה נשאלת כי זכור לי במעורפל שבעבר קראתי דבריו של מתכנת JavaScript מאד מוכשר ומוערך שטען משהו בסגנון של שתכנות פונקציונאלי הוא למעשה מקרה פרטי, יעיל במיוחד במקרים מסוימים, של תכנות מונחה עצמים.

תודה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא יודע איך נראה תכנות פונקציונלי טהור, כי כבר לא עושים בזה שימוש. כיום זה בצורה של אובייקטי פונקציה, מהוות תמיכה בפרדיגמה קיימת, כמו תכנות גנרי לדודמא, שהן בסה"כ תכנות ללא side effects. פונקציות הן דטרמיניסטיות, בכל קריאה עם אותו קלט תקבל אותה תשובה. היסטורית, הפרדיגמה הזאת הייתה קיימת לפני שהומצא ה OOP, אז לא ניתן לטעון זאת, אולי ביחס לתכנות אימפרטיבי. יש סרטון שנתקלתי בו שמדבר על הפרדיגמות, ומסביר בצורה טובה את זה, בערוץ בשם Continuous Delivery (לא ברור לי למה השם הזה, שמגיע מעולם ה devops, שיותר קשור למתודולוגיות פיתוח, ולא לתכנות). (¯`gal´¯) - שיחה 18:50, 17 במאי 2021 (IDT)

לא, זה בכלל לא נכון. תכנות פונקציונלי קיים החל מסוף שנות החמישים והרעיונות של תכנות מונחה עצמים נוצרו יותר מעשור לאחר מכן. רעיונות של תכנות מונחה עצמים שולבו, לדוגמה, בCommon Lisp אבל לא היו חלק מכל ניבי LISP הישנים יותר. שפת ML היא שפה פונקציונלית אך לא מבוססת עצמים. שפת OCaml שמבוססת עליה הוסיפה (בין השאר, אבל לא רק) תמיכה בתכנות מונחה עצמים. Tzafrir - שיחה 19:29, 17 במאי 2021 (IDT)

תשובה קצרה ופשוטה: לא, הפוך. תכנות מונחה עצמים הוא תמיד (מעשית) פונקציונלי, אבל תכנות פונקציונלי שאינו מונחה עצמים (ANSI C, Pascak) קיים הרבה לפני תכנות מונחה עצמים.
הרעיון של תכנות פונקציונלי הוא המנעות מקוד ספגטי באמצעות בניית תוכנה המורכבת מבלוקים מוגדרים שלכל אחד מהם מטרה - פונקציה - משלו. תכנות מונחה עצמים לוקח זאת עוד שלה הלאה, וכל בלוק בתוכנה גם מכיל בתוכו ומוגדר פורמלית את מבנה הנתונים שלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:52, 17 במאי 2021 (IDT)

לאחר קריאת תשובותיכם (המוערכות) הבוררה לי טעותי; אכן זכרתי במעורפל שהוא דיבר על חפיפה מסוימת אבל ההפך הוא הנכון (לפי דברי אילן). בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר לדעת במי מדובר? מי המתכנת עליו דיברת? ולמעשה כל הפרדיגמות מגדירות נקודות כניסה מוגדרות במקום לעבוד עם GOTO ולקבל קוד ספגטי. (¯`gal´¯) - שיחה 21:05, 17 במאי 2021 (IDT)

שלום, לא ממש הפנמתי את שמו או ביררתי עליו, רק זכור לי שהוא קיבל המון פידבק חיובי ממתכנתים שונים על דבריו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מה שאילן כינה "תכנות פונקציונלי" הוא אינו אלא תכנות פרוצדורלי, שאכן מושל בפועל ברב פרדיגמות התכנות, לרבות תכנות מונחה עצמים. הרעיון של תכנות פונקציונלי הוא לא "חלוקה לפונקציות", אלא ההתבססות על חישוב של ביטוי, וההשלכה הכי משמעותית שנובעת מהקונספט הזה היא היעדר מצב ולכן התנהגות דטרמיניסטית. כלומר, לא רק שאין בהכרח חפיפה בין תכנות פונקציונלי ותכנות מונחה עצמים - על פי רוב יש אף ניגוד ביניהם (כי פרקטיקה נפוצה של תכנות מונחה עצמים היא דווקא התבססות בין השאר על מצב, כאשר זה שייך לעצם). R.G. - שיחה 21:11, 17 במאי 2021 (IDT)

נראה לי שהוא התכוון שעם הצגת הפרדיגמה הזו הוצגו לראשונה רוטינות, כדרך לסדר קוד ולבצע כימוס. אני לא בקיא בהיסטוריה, אז אני לא יודע אם זה אכן היה כך. (¯`gal´¯) - שיחה 21:27, 17 במאי 2021 (IDT)

לא. התייחסתי לתכנות פונקציונלי, שהוא האבא הרעיוני מבחינת סגירת כל הנתונים והפעולות עליהם בתוך יחידה סגורה ושלמה כלפי חוץ. אני באמת לא יודע מה קדם למה מבחינת פונקציונלי ופרוצדורלי. אני כן יודע (לפחות זה מה שלימדו אותי) שמבחינת מדעי מחשב הפונקציונלי היה האבא הרעיוני של תכנות מונחה עצמים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:45, 17 במאי 2021 (IDT)

וסתם נטפוק: שפת C נוצרה, לפי הערך האנגלי, בשנת 1972. תקן ANSI C נוצר לראשונה בשנת 1989. השפה שנחשבת למונחית העצמים הראשונה, Smalltalk, נוצרה לראשונה בשנת 1972 גם היא, אבל עברה שינויים רבים. בכל מקרה, עד שנת 1989 כבר היו לא מעט שפות תכנות שמימשו את הרעיון של תכנות מונחה עצמים. תכנות פרוצדורלי נוצר עוד קודם לכן (ALGOL). Tzafrir - שיחה 09:42, 18 במאי 2021 (IDT)

ועוד נטפוק בעניין הזה. שפות C ו-Pascal שהוזכרו בעניין הן אינן שפות פונקציונליות (אלא פרוצדורליות, "צאצאיות" של ALGOL). אם נכון לכנות את ALGOL כאם השפות הפרוצדורליות, אולי אפשר לכנות את Lisp כאם השפות הפונקציונליות. דוגמה לשפה מודרנית ופופולרית בפרדיגמה הפונקציונלית היא Haskell.‏ R.G. - שיחה 10:06, 18 במאי 2021 (IDT)

צודק, מיאה קולפה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:39, 18 במאי 2021 (IDT)

אולי צריך להקדים את השאלה שבראש הדיון בשאלה אחרת

מה בכלל ההבדל בין תכנות פרוצדורלי כתכנות המכיל רק או בעיקר פרוצדורות (יעני "פונקציות" כביטוי שגוי שהשתרש במקום "פרוצדורות") לבין תכנות פונקציונאלי. בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי מה שזכור לי: תכנות פרוצדורלי סוגר (אנקפסולציה) סדרת פקודות שניתן להגדיר את תפקידה. תכנות פונקציונלי שואף למצב בו התהליכים העיקריים בתוכנה יממושו כפונקציה שניתנת להצרנה, כלומר הפשטה מתמטית שמאפשרת לתאר את התוכנה (בשאיפה את כולה) כסדרת פעולות ואופרטורים. שתי השיטות מפחיתות קוד ספגטי, ויש חפיפה מסויימת בינהן, אבל החפיפה לא מלאה. בתכנות פונקציונלי יהיו חלקים ביצועיים שיכולים לא להיות מחולקים לפי תפקידים ביצועיים. בתכנות פרוצדורלי אין שימת דגש על כלילת כל הנתונים לתוך הפונקציות. חובתי לציין שלמדתי על תיכנות פונקציונלי ללא hands on - לא ניתן לנו אף תרגיל למימוש, וניתנו רק כמה דוגמאות שלא נידונו לעומק. עיקר ההתייחסות אליו הייתה בתור ה"אבא" של תכנות מונחה עצמים, וזה בהחלט עזר להבין מה החשיבה מאחורי זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:40, 18 במאי 2021 (IDT)

אנסה לענות אחרת. יש הבדל דרמטי (!) בין שתי הגישות. שתי הגישות נוגעות לתכנות מודולרי (שזה עיקרון בהנדסת תכנה שמהווה מעין קונצנזוס ב-best practice, והימנעות מ"קוד ספגטי" היא לא תכליתו היחידה), אבל תכנות פרוצדולרי אופייני לתכנות אימפרטיבי, בעוד שתכנות פונקציונלי אופייני לתכנות דקלרטיבי, שאלו שני סגנונות נבדלים ביותר. אני ממליץ לקרוא קצת על המונחים כדי לקבל מושג טוב יותר, אבל בקיצור נמרץ, תכנות אימפרטיבי מתאר ביצוע של פעולות סדורות, בעוד שתכנות דקלרטיבי מתאר מה אמור להתבצע, את תוצאת הביצוע.

הפרדיגמה השלטת לתכנות כללי (כלומר לא נישתי) היא האימפרטיבית, ובשימושים רבים היא אינטואיטיבית יותר למתכנת, שכן היא קרובה יותר לאופן הפעולה של המחשב בפועל. הפרדיגמה הדקלרטיבית לעומת זאת עשויה להרגיש (למי שמורגל לתכנות אימפרטיבי) כמעין "קסם" (הקסם הזה מתבצע ע"י תרגום אימפרטיבי בסופו של דבר).

דרך אגב, לגבי המונחים "פונקציה" או "פרוצדורה", הביטוי התיאורטי הכללי הוא "שגרה". השאר תלויים בניואנסים או הקשרים (בשפת התכנות, במאפיין הטכני של השגרה, או סתם נוהג). לקרוא לשגרה בתכנות פרוצדורלי "פונקציה" היא בהחלט לא בהכרח שגיאה. R.G. - שיחה 12:58, 19 במאי 2021 (IDT)

יש שפות שאימצו את הטרמינולוגיה השגויה בתוך התחביר שלהן, כמו JS ו-PHP. בטוח שמדובר בדקלרטיבי? הבנתי שבפרדיגמה הזו מתמקדים במה ולא באיך, לדוגמא ב SQL. (¯`gal´¯) - שיחה 20:26, 19 במאי 2021 (IDT)

יש מאגר שרשומים בו עורכי דין שרשיונם בתוקף?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב לא ראיתי בערך הרלוונטי או באתר הלשכה. איך יודעים שאדם שמצהיר על עצמו כעורך דין שהוא באמת עורך דין והתעודה (במידה וביקשתי) אמיתית?

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם יש איזה סיבה לחשוד, אפשר ראשית לבקש את תעודת החבר העדכנית (מוצאת מדי שנה). באתר לשכת עורכי הדין ניתן למצוא את ספר עורכי הדין שכולל שמות ופרטים של כל עורכי הדין הפעילים שלא ביקשו שלא להופיע בו. יש שם גם רשימה של עורכי דין שפשטו רגל ושל עורכי דין מושעים ושהוצאו מן הלשכה. אמיר מלכי-אור - שיחה 22:25, 17 במאי 2021 (IDT)

מי הנהיג את פלשתינה (א"י)?

מי היה ראש פלשתינה ארץ ישראל? איך קראו לתפקיד? ניצב? ואיך הוא נבחר?

שאלה שניה: האם אפשר לומר שמלך בריטניה היה ראש המדינה לפני 1948?

ראה הנציב העליון.

איתור מקור השיגורים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב למערכת כיפת ברזל יכולת לחשב את מקום הנפילה המשוער של רקטות בשטח ישראל. מדוע לא מחשבים באותו האופן את מקום השיגור על מנת לפגוע במשגר? Gil mo - שיחה 12:40, 18 במאי 2021 (IDT)

אם הבנתי נכון, משום שזה כבר לא רלבנטי. הרקטות משוגרות מתוך בורות שיגור עצמאיים בהפעלה מרחוק. בזמן בניית הבור מכוונות הרקטות לכיוון ולהגבהה הרצויה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:57, 18 במאי 2021 (IDT)

כלומר, אין שום דבר יקר ערך שנשאר בבור אחרי השיגור? הבנתי. איפה שמעת/קראת על כך? Gil mo - שיחה 21:26, 18 במאי 2021 (IDT)

בעיתונות המחורבנת שלנו. אנסה לאתר את הכתבה השפציפית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:31, 18 במאי 2021 (IDT)

😎 זה היה קל, המונח בור שיגור היה די והותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:33, 18 במאי 2021 (IDT)

תודה אילן, מעניין מאוד. אבל האם אין המשגרים משמשים לשימוש חוזר? Gil mo - שיחה 22:49, 18 במאי 2021 (IDT)

לא נראה לי שזה שווה את הטירחה בהשמדה שלהם. הם מאד זולים ומהירים לייצור. עבדתי במסגריה חודש בקושי, ואני מתחייב לך שאני יכול לבנות אחד בפחות מיום, בהנתן החלקים וחומרי הגלם. זה ממש פשוט: יש חלקים מוכנים של כיוונון זווית מדוייק, והשאר זה צינורות וחיבור הרמקול של טלפון להצתה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:31, 18 במאי 2021 (IDT)

ולפני שמישהו ישאל על זה: הפלטפורמות כיוונון כוללות פילוס והצפנה. אני מדבר על משהו שהתעסקתי איתו לא מעט. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:35, 18 במאי 2021 (IDT)

באיזהו שהוא שלב, [לא זוכר זמן מדוייק], כנראה כשהתחיל השימוש בכיפת ברזל, באמת השתמשו במערכות גם למטרה הזו, ובתוך זמן קצר פגעו בהרבה חוליות שיגור. כנראה בעקבות זה החמאס עבר לשיטה שהוזכרה כאן קודם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רגע רגע רגע - הרי זה מאפשר ניטרול מערך הרקטות ממש בקלות - להפיל את הרשת הסלולרית, ואם יש רשת טלפון קווית להפיל גם אותה. אאאאאאא.... מה קורה פה?? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:10, 23 במאי 2021 (IDT)

מגדל הנאדי

מה היתה הסיבה המבצעית להשמדת מגדל הנאדי בעזה? 2A0D:6FC0:7CA:1C00:E046:1670:AE56:C9F0 14:43, 18 במאי 2021 (IDT)

להראות שלישראל יש יכולת מיטוט בית קומות אחד בתוך אזור בנוי. 46.114.148.191 12:07, 20 במאי 2021 (IDT)

כפר סבא (kefar saba) או כפר סבה (kefar sava)?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב כיצד יש להגות את שם העיר בה אני גר, כפר סבא (kefar saba) או כפר סבה (kefar sava)? בברכה לטוב מוטי לקסמן

בהתאם לעברית עתיקה בה לפי מיטב ידיעתי לא היו כ' רפה ו ב' רפה --- הכי נכון לבטא Kfar Saba אבל לגבי עברית מודרנית אני אניח Kfar Saba. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למיטב ידיעתי - אין לי מקור - יש להגות את השם עם ב' רפה (Sava). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:36, 19 במאי 2021 (IDT)

בשילוט של כבישי ישראל התעתיק לאותיות לטיניות הוא Kefar Sava. בברכה, Easy n - שיחה 10:59, 19 במאי 2021 (IDT)

בנוסף, מצאתי מקור ממש אצלנו שפיקששתי קודם לכן. אכן Kfar Sava !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:22, 19 במאי 2021 (IDT)

לנסות להבין את ה"היגיון" הטפשי של חמאס בירי על עוטף עזה

מה חמאס מנסים להשיג בירי חוזר ונשנה במשך שנים לעוטף עזה? הרי את התושבים זה לא פינה משם, בכללי וגם היום ברוב המקרים הטילים מיורטים ואתרי השיגורים מופצצים. הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה זה להראות לעולם המוסלמי סלאפי\וואהבי ("אסלאמיסטי") שהם בג'יאהד תמידי כדי לקבל תרומות, אבל האם בעולם ה"אסלאמיסטי" באמת קונים את זה כיום? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. גם אם לא פוגעים באנשים, הם משתקים את שגרת החיים ב"יישות הציונית" וזה כבר פלוס, שנית "רוב הטילים" זה אכן רוב, אבל מספיק שהם פוגעים בבית אחד ונהרג מישהו - והם מרוויחים אפילו יותר. בנוסף לכך, הדבר לא רק פוגע בשגרה אלא גם במורל הישראלי, הן בעורף והן בחזית (שילדים פוחדים לצאת מהבתים?שאבות ואימהות עושים ג'אגלין כדי לעבוד קרוב לבית וגם אז הם עם יד על דיווחי החדשות?). חמאס גם יודע שירי על אשקלון למשל, לא יחזיר לחיקם את אשקלון והם והמשפחות שלהם (המשפחה של הנייה, דף, סינוואר) לא יחזרו לכפרים שהיום הם שכונות באשקלון והם לא מכוונים לכך. לכן חמאס כלל לא טיפשים, הם משיגים את המטרה הכי ריאלית שהם רצו. בברכה דזרט • שיחה 08:08, 19 במאי 2021 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לעובדה שברוב המקרים הטילים מיורטים אין שמץ חשיבות, מה שקובע זה אלה שאינם מיורטים וגורמים לנזק, ובמיוחד להרוגים. הנזק הזה מבהיר לישראל ש"שקט יענה בשקט" - כל זמן שרצועת עזה לא תזכה לחיי שלווה, גם ישראל לא תזכה לכך.

מעניין שלא שאלת את השאלה המקבילה: מה ישראל מנסים להשיג בהפצצה חוזרת ונשנית במשך שנים לרצועת עזה? הרי את התושבים זה לא פינה משם. התשובה פשוטה: ישראל אינה מחפש פתרון לטווח ארוך, ותשקוט הארץ חמש שנים לגמרי מספק אותה, שהרי בחמש שנים אלה ייתכן שיבוא המשיח. דוד שי - שיחה 08:10, 19 במאי 2021 (IDT)

למשתמש:דוד שי, דווקא שאלתי את השאלה הזאת אבל לא ב"פורום" הזה, ואני לגמרי מסכים איתך שישראל כושלת בטיפול בעזה ונדרש פיתרון ארוך טווח כמו (בקשת ארה"ב ל) הוצאת חיילי ארה"ב מאפגיסטן ועיראק ושליחתם לישראל ועזה ו\או הפיכת עזה ל"מתחם חינוך מחדש המוני" דרכו יחנכו את התושבים שהטעו\רימו אותם עם דת שקר שהורסת את חייהם (גם במקומות אחרים אני מניח שזה יועיל והמסיקים יסיקו). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

וגם זה פתרון חלקי, אי אפשר לברוח לנצח מפתרון מדיני - אם אנשים רוצים לגרש את הפלסטינים, שיהיו פושעי מלחמה אמיצים ויגרשו, אם רוצים לעודד הגירה - שיהיו אנשים חכמים ואנשי מעשה ולא יקשקשו על זה כל יום, ואם אנשים רוצים פתרון מדיני - ולא ללכת לפי התזה המזורה של ראש הממשלה נתניהו "מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק החמאס ובהעברת כסף לחמאס. זה חלק מהאסטרטגיה שלנו – לבדל בין הפלסטינים בעזה לבין הפלסטינים ביהודה ושומרון”, חמאס הם אכן עלוקות אנטישמים ואנטי-ציונים ואש"ף אינם צדיקים בלשון המעטה אבל שאתה ראש ממשלה אתה אמור לפעול למען השלום ולא להנצחת המלחמה, במיוחד שאתה מתגאה בה-4 הסכמי שלום, עם מדינות שמעולם לא נלחמו איתך מעבר לכך שלא נתנו לך נפט בסיקטייז. דזרט • שיחה 08:36, 19 במאי 2021 (IDT)

לא הבנתי אם הגבת לי או למשתמש:דוד שי; אני בכל מקרה הצעתי שני פתרונות שניתן לשלב ולפי דעתי הם מלאים לחלוטין כי הם בסבירות גבוהה יתמירו את עזה לעיר לא אסלאמית או לכל הפחות לעיר עם גרסה שלווה של אסלאם (לפחות אם ישולבו, או רק השני שבהם) ; תלוי במימוש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אמנת החמאס וההטפות של מנהיגיו הרוחניים אינם אנטישמיים ואנטיציוניים גרידא - הם קוראים להשמדת כל יהודי באשר הוא יהודי, פלסטינאצים על כל המשתמע מכך, פרי הבאושים של חכם האיסלאם מע'דודי.

אם בעם הפלסטיני לא יתחולל שינוי תודעה מקביל לזה שהתחולל אצלנו בשנות ה־80, פשרה מכל סוג שהוא צפויה באותה מידה כמו ביאת המשיח. עם זאת, השמדה וגירוש של פלסטינאצים והשארת המיעוט השפוי מהם אינם אפשריים במציאות העכשווית. הסכסוך צפוי להימשך כל עוד לא נכנע, למשך מאות שנים כפי שנמשכו סכסוכים אחרים בעולם (אלפי שנים במקרה של סין והודו). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:14, 19 במאי 2021 (IDT)

למה להם? יש להם מדינה משלהם ללא איומים. הם הבינו בעשור האחרון שהישגים מגיעים מפעולות נגד ישראל ולא ממשא ומתן עם ישראל. למה להם לשקול להידבר עם „הישות הציונית השנואה״? Tzafrir - שיחה 11:02, 19 במאי 2021 (IDT)

לא לזה כיוונתי. גם אם אין להם שום אינטרס בהסדר, יש הבדל של שמיים וארץ, של שפיות מול רשע, בין סכסוך גבולות נוסח רוסיה-יפן, שקיים 80 שנים ללא בדל אלימות בין השתיים, לסכסוך גבולות שמלווה בהתקפה ברברית על אזרחים מדי כמה שנים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:55, 19 במאי 2021 (IDT)

לא אמרתי שפתרון מדיני יגיע כרעם כיום בהיר, אבל לא צריך לעשות דברים בשביל לעכב אותו. אכן ישנו שנים עד שהסכסוך יפתר.. בעולם מתוקן חמאס ממזמן היה ארגון שנרדף על ידי בין הדין הבינלאומי ונאבק על חייו ומסתתר במקומות שכוחי אל, אבל הוא שולט ב-2 מיליון פלסטינים ומחזיק יותר מ9.5 מיליון ישראלים בגרון. דזרט • שיחה 12:06, 19 במאי 2021 (IDT)

אין הגיון, ביבי מתחזק את החמאס בשביל ארץ ישראל השלמה, כי לדעתו החמאס הוא ערובה נגד מדינה פלסטינאית בשטחים. את ההגיון הסליחה, פרברטי הזה, זר לא יבין. - La Nave Partirà שיחה 09:47, 21 במאי 2021 (IDT)

ללא קשר לשאלה אם זו באמת השקפתו, במה נתניהו "מתחזק" את חמאס? זה לא שלפניו הצליח מישהו להיפטר מהם. להיפטר מהם דורש משהו שיהפוך אותנו למצורעים בעולם עם סנקציות וכולי - מלחמה בהיקף מלא עם השמדה וגירוש המוני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:02, 21 במאי 2021 (IDT)

“מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק החמאס ובהעברת כסף לחמאס. זה חלק מהאסטרטגיה שלנו – לבדל בין הפלסטינים בעזה לבין הפלסטינים ביהודה ושומרון”. :-) - La Nave Partirà שיחה 10:07, 21 במאי 2021 (IDT)

לבוש חרדי במאות 18-19

א. הבעל שם טוב החל את תנועת החסידות בסוף המאה ה-18. הגאון מווילנה התנגד לתנועת החסידות. היום אפשר להבחין בקלות בין חסיד לליטאי. האם זה נכון גם לשנת 1790 (נניח)?

ב. הסבא מסלבודקא ידוע כמי שהתאים את לבוש תלמידיו ללבושם של סטודנטים נוצריים מאותה התקופה. משמע, היהודים החסידיים משמרים את הלבוש היהודי האירופאי מקדמת דנן - כל חסידות משקפת את האיזור הגיאוגרפי הרלוונטי?

תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שהיוו את שדרת ההנהגה של החסידות ופיתחו את האידאולוגיה שלה, ייחסו לו את ייסוד התנועה. כך בערך על הבעשט. המחקר ההיסטורי לא רואה בו כמתחיל התנועה. 46.114.148.191 11:57, 20 במאי 2021 (IDT)

ר’ לבוש חרדי. לא נראה לי שמאותה תקופה. יותר מסוף המאה ה־19 ותחילת המאה העשרים. Tzafrir - שיחה 14:36, 20 במאי 2021 (IDT)

א. לא.

ב. כן. דרדק • שיחה • ט' בסיוון ה'תשפ"א • 14:46, 20 במאי 2021 (IDT)

כלומר, הגר"א לבש ביגוד שהיום היינו קוראים לו חסידי, ודומה למה שלבש האדמו"ר הזקן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יותר דומה ללבוש החסידי מאשר לליטאי. דרדק • שיחה • י' בסיוון ה'תשפ"א • 10:30, 21 במאי 2021 (IDT)

מיקום קבלת פרטי דואר

האם ניתן לבחור לאיפה יגיעו פרטי הדואר ששולחים לכותבת שלך?

בעבר חבילות הדואר שלא נכנסות לתא הרגיל הגיעו לסניף של הדואר, כך שניתן היה לאוסף אותם משם. בהמשך, מכולת ליד סניף הדואר החלה לעסוק בחלוקה.

ואז העבירו את המקום לאיזה קיוסק במרחק הליכה של איזה 20 דקות מהבית, שסגור רוב הזמן. וזאת למרות שהמכולת עדיין פעילה.

האם ניתן לעשות דמה מה בנידון? כלומר לבקש לאוסף את הדואר מהסניף, או לחילופין המכולת הקרובה?

לא שמעתי על בחירה כזאת, אבל אולי במקרה שלך יעזור השירות box2go יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:11, 20 במאי 2021 (IDT)

אין לנו תיבה כזאת ליד הבית, אבל יש סניף דואר במרחק הליכה של 3 דקות. בעיה שהוא הספיק למסור חבילות והעביר את זה לאיזה קיוסק שבקושי פתוח. מישהו יודע אם אפשר לדרוש מהדואר שהחבילות ישמרו במקום אחר?

לא ידוע לי על אפשרות כזו, ואני מצטרף להכרזת התיסכול. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:17, 21 במאי 2021 (IDT)

המצב הזה נובע ממדיניות הפרטה נאו-ליברלית חסרת מעצורים. כבר שנים מנסה הממשלה להפריט את הדואר, אבל לא מצליחה מכל מיני סיבות, בעיקר כי חברת דואר ישראל היא מונופול, ועובדיו מאוגדים, והתאגדויות עובדים כבר זמן רב נמצאות על כוונת החיסול. לכן, במקום לשקם את דואר ישראל ואת שירותיו, הממשלה חונקת אותו. כפועל יוצא, משום שהדואר כחברה ציבורית לא מסוגל כיום לעמוד במשימותיו בבכל הנוגע לחבילות ולדואר שליחים, השירותים האלה הופרטו באופן לא רשמי, ושירותי דואר שליחים נמסרו לידי חברות שילוח פרטיות הפועלות במסגרות אזוריות. העיוות העיקרי הוא שעסקים פרטיים הפכו לנקודות מסירה וקבלה של חבילות דואר, ופועלים כסניפי דואר (תמורת תשלום, כמובן). החברות מתקשרות עם עסקים פרטיים, וללקוח אין שליטה לגבי זהות חברת השילוח ומקום המסירה. בעצם, נוצר יצור כלאיים מוזר המשלב באופן לא יעיל חברה ציבורית עם השוק הפרטי. יש מקרים שבהם חברת השילוח שולחת ללקוח מסרון עם מקום מסירת החבילה המיועד, ומציעה אפשרות לשנות פרט זה, ולבחור מתוך רשימה שהחברה מציעה מראש. אבל גם זה (מניסיון אישי) לא עובד כראוי. אני מכיר מישהו שמתגורר בכוכב יאיר, וחבילה שהזמין הגיעה לנקודת משלוח בחנות מחשבים בעיר טירה. למה? כי זה קרוב, וחברת השילוח נמצאת בטירה. אישית, הסתבכתי עם חבילה שהוזמנה באתר של חברה מוכרת, אבל חברת השילוח התברברה, וגם המסרונים ששלחה, וגם השליח עצמו (שעשה את המשלוח עם הרכב הפרטי שלו...). לדעתי, מאחר שהמצב הזה נוצר מתוך חוסר רצון מצד הממשלה, אין לזה פיתרון.--נדב - שיחה 18:46, 22 במאי 2021 (IDT)

משפחתו של חייא אלדאודי

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב בערך בוויקיאנגלית על הפייטן חייא אלדאודי כתוב שלאבא שלו קראו דוד, ולסבא שלו קראו חזקיה, ושהוא גר בבבל. אם כך, הוא בנו של דוד בן חזקיה? גם התקופה מתאימה. יהודית1000 - שיחה 19:59, 20 במאי 2021 (IDT)

למה יש הרבה נאו נאצים ממוצא סלאבי?

זה לא חדש שבהרבה מקומות וגם באינטרנט מסתובבים הרבה נאו נאצים, עכשיו שמתי לב שהרבה מהם הם דווקה ממוצא סלאבי (בעיקר רוסים אבל לא חסרים גם אוקראינים בלרוסים וכו'). זה לא קצת אבסורד לאור העובדה שהנאצים ה"מקוריים" ראו בהם תתי אדם והיטלר ליטרלי רצה להשמיד אותם? ממה זה כבר יכול לנבוע? שינאה לקומוניזם שהיה אז ברוסיה?

זה יכול לנבוע גם מהאגדה שיהודים השתלטו על אימפריית כוזר האלגנטית ודרדרו את עמה (שהיה כביכול קרוב תרבותית לעם הרוסי) לשאול מוסרי, כלכלי והגמוני אבל במקרים רבים זה באמת נובע משנאה עזה לקומוניזם מרקסיסטי ברוסיה ומכעס על מצבים שיוחסו לו כמו רצח משפחת הצאר וההולודומור בהישען על העובדה שרבים ממקימיו היו מרקע יהודי חלקי לפחות והתיבול האידאולוגי הגרמני-נאצי הוא בעיקרו "קוסמטי" ותוך התפלמסות עם טענות שונות של היטלר והצגתו כטועה או מוטעה כלפי הסלאבים (בדומה לכך שנאו נאצים שונים בגרמניה באופן כללי תומכים ברעיונות היטלר אך מסתייגים במוצהר מחלק מהם). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לצערנו זה נכון. יש תנועות נאו-נאציות כמו עד לרמה שרוסיה אוסרת בחוק שימוש בסיסמאות כמו "רוסיה לרוסים" (Russia for Russians), דבר שמוכיח שהתנועות זוכות לפופולריות לא קטנה. בביקורי במוסקבה ראיתי צעירים עם קעקועים של צלבי קרס מעוצבים. מאפייני התנועות הן:

• אימפריאליזם, כלומר ניסיון להציג את עצמם כממשיכי דרכה של האימפריה הרוסית (בניגוד לקומוניזם). לעתים התנועות משתמשות בדגלים של בית רומנוב.
• שנאת זר, לרבות קווקזים (משום מה זה ממש קטע), מלוכני עניים ויהודים.
• נאו-פגניות, לרבות שימוש בצלבי קרס שכביכול מהווים סמלים סלביים עתיקים (דוגמה טובה היא Коловрат שזה סמל המורכב משני צלבי קרס מוצלבים).
• שימוש בסמלים של הרייך השלישי והתלהבות ממיליטריזם (מה שנקרא "נאצי שיק" (Nazi chic) )
• שכתוב ההיסטוריה עד לרמה של העברת "מרכז העניינים" למזרח אירופה.

על פניו מדובר בסתירה בין אידאולוגיה גזענית של הרייך השלישי לבין אידאולוגיה גזענית כמעט זהה בה דווקא הגזע הסלבי הוא העליון. אבל מדובר בשינוי קטן מאוד מבחינתם. גם האידאולוגיה הנאצית ה"מקורית" ידעה להשתנות בהתאם לצרכים פוליטיים ורומנים לדגומה הפכו ל"גזע מספיק טהור" בשביל להילחם לצד חיילי ורמאכט. בביקורי בקייב ראיתי לא מעט גזענים אוקראינים המניפים לא פחות מגדל של УПА: צבא של אוקראינים ששיתפו פעולה עם הנאצים. וזאת כי גם האוקראינים היו מספיק טובים בשביל הנאצים ברגע שצריך אותם (14th Waffen Grenadier Division of the SS (1st Galician)). נראה שהגזענות מתאימה את עצמה בהתאם לצורך מבצעי. אגב, שים לב שגם המפלגה הנאצית האמריקנית פעילה במדינה שנלחמה נגד הנאצים ואזרחיה נחשבו לנחותים מבחינה גזעית.

אם תשאל את דעתי, אני חושב שכל אותן התנועות ששמו לעצמם מטרה להדגיש את עליונות הגזע שלהם, מלאות באנשים אלימים שמנסים לפצות בכל הכוח על רגשי נחיתות. וסתירות קטנות כמו "סבא שלי נהרג מידי הנאצים כי נחשב לנחות. ואני בן גזע עליון" לא ממש מפריעות להם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:14, 21 במאי 2021 (IDT)

לגבי המפלגה הנאצית בארה"ב, היו פרו-נאצים ופאשיסטים בארה"ב גם במהלך המלחמה, והם לא התחבאו. היו כינוסים ועצרות פומביים שלהם, לפחות עד שלב מסויים. ובכל דת יש תורה גזעית, בין היתר התנגדות לנישואי תערובת. גם ביהדות היהודי נחשב עליון על פני הגויים. ואפשר להתחיל גם לדבר גם על השיח המפלג שקיים בארץ על אשכנזים ומזרחים, ובעיקר על מי שמתדלק את זה - אבישי בן חיים (ומה לגבי הסתירה המובנית בתיאוריה שלו). מחפשים גזענות איפה שאין. (¯`gal´¯) - שיחה 07:18, 22 במאי 2021 (IDT)

וואו לא ציפיתי לתשובות כאלו מפורטות למרות השאלה המוזרה, תודה לכולם, במיוחד תודה לcorvus שסיפק לי הרבה חומר לקריאה. מסתבר שלטימטום של נאו נאצים יש כמה רמות ולמרות זאת מזל שרוב האנשים קולטים אותו אחרת העולם היה בבעיה

מקבילות להסברי הלל הזקן במקורות חיצוניים/ לא יהודיים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב האם יש מקבילה קדומה לחלק מההסברים שהסביר הלל הזקן באבות דרבי נתן טו ש:

1. עיניים טרוטות בגלל שהם גרים בין החולות והחול נכנס להם לעיניים
2. רגליים רחבות בגלל שהם גרים על המים, והדריכה על המים מרחיבה את הרגליים שלהם
3. ראש עגול לעומת ראש מוארך תלוי בטיפול של המטפלות בתינוק - אם הוא נחבט בעריסה/ בעת הוצאתו מהרחם/ בשפשוף מכוון של המיילדת ליצירת ראש עגול ויפה, ראשו מתעגל, ואם לא הוא ראש מוארך.

עברית - שיחה 11:35, 21 במאי 2021 (IDT)

מה גרם להפסקת החשמל בכלל ירדן בשעות האחרונות?

הבנתי שכלל (מדגיש, כלל ולא כל) המבנים בירדן נותקו מחשמל ושיש קשר למצרים. בבקשה הסבר מה קרה שם ולמה שדווקא מצרים תהיה קשורה לזה? בתודה וברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

: אני לא יודע מה התשובה, אבל רק אגיד שאין הבדל בין כלל לבין כל. אולי רצית להגיד שמבנים רבים ולא כל המבנים? (כדי להפוך את השאלה למובנת יותר לאחרים) עברית - שיחה 08:46, 22 במאי 2021 (IDT)

לא מסכים איתך שאין הבדל ; כלל פירושו הכללה ובאופן כללי לכל כלל ייתכן סייג אחד לפחות, ככה זה בחיים כמו שאתה יודע היטב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם קו בין טאבה לעקבה, במסגרת רשת החשמל האזורית. אפשר לשער לפי טענת הירדנים, שמקור התקלה בקו החשמל בין טאבה לעקבה.--נדב - שיחה 18:19, 22 במאי 2021 (IDT)

אבל למה שזה ישפיע על כלל ירדן? הרי יש להם תחנות חשמל משל עצמם בלי לקנות חשמל ממצרים... ((אלמ}}

אני לא יודע כלום על המקרה הספציפי הזה, אבל תקלות שרשרת ברשת החשמל אינן נדירות. מערכות חלוקת העומסים לעולם אינן נבחנות בשטח (כי הפירוש הוא ניתוק חשמל לאזורים נרחבים, ובנוסף לך תדע אם זה לא ייצר תקלה ארצית אמיתית). ליל העלטה בניו יורק, למשל, קרה בשל תקלת שרשרת כזו בדיוק. תקלה מקומית הפכה לתקלה כללית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:31, 22 במאי 2021 (IDT)

דגל ירושלים נטוי

בכותרת הכתבה הזו יש תמונה שברקע שלה יש דגלי ישראל ודגלי ירושלים תלויים. דגל ירושלים נראה מוזר: הסמל לא מיושר לפסים, אלא לזוית של הצופה, כלומר אם נפרוש את הדגל אז הסמל יהיה מסובב בזוית. (במקרה של דגל ישראל זה לא משפיע כי למגן דוד יש סימטריה סיבובית).

אני מניח שהדגלים הללו נועדו להיות מוצגים בצורה כזו ולא מתנופפים?

יש שם לווריאנטים כאלו של דגלים?

--77.125.230.242 08:37, 22 במאי 2021 (IDT)

לא. זה דגל רגיל, אלא שהעיצוב הזה נובע משיקולי מצלמה וזווית הצפייה. מן הסתם, יועצי תקשורת ממליצים לעב כך דגלים שאינם מתנופפים ואינם פרושים, כדי שהסמל ייראה "נורמלי" וברור.--נדב - שיחה 18:14, 22 במאי 2021 (IDT)

למה לקסיקון ותחביר שפות שרתיי ווב מסוימות כגון Apache PCRE או Nginx directives כל כך לא אינטואיטיבי?

מבחינת אינטואיטיביות, לא הייתי משווה קוד Bash או PHP או JavaScript לרמת ה"קריאות" של קוד Apache PCRE או Nginx directives לצורך העניין; אני תמיד מזהה קוד זה, גם אם אני מבין אותו מצוין, כלא אינטואיטיבי או לא נגיש לכלל קוראיו; קוד מסורבל שהבנה כללית שלו מצריכה גם ידע מתקדם ב Perl וגם ידע מתקדם במינוח המקצועי של ה Web Server הרלוונטי שאני מניח שלא בהכרח להרבה סיסאדמינים יש את שניהם; כלומר זו התמחות בפני עצמה וגם מורכבת מאד.

אבל למה? האם השיקול הוא שיקול של "להשאיר את הידע לקבוצה מצומצמת של מתכנתי Perl שבא להם גם להקים סביבות אחסון סופר יעילות", האם השיקול הוא שיקול ביצועי (מהירות טעינה במובן שמהיר יותר לטעון שפות שהן יותר "מכניות" מאשר "אנושיות")?, האם השיקול אחר והאם מתהווה בימים אלה קהילת webserver חדשה שמטרתה ליצור webserver עם שפת directives אינטואיטיבית יותר?

בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הבנתי למה התכוונת. לקבצי הקונפיגורציה של שרתי HTTP? (¯`gal´¯) - שיחה 22:05, 22 במאי 2021 (IDT)

בערך; אלו הקבצים היחידים שאני מכיר שמכילים שפות אלה (שוב, בהקשר Apache PCRE ו Nginx directives ; אין לי שמץ מושג לגבי שרתי ווב אחרים). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כשחיפשתי את זה, ראיתי שמדובר בתחביר ל regex, שזה אוטומט שיותר חלש משפת תכנות שלמה טיורינג. למה זה משמש, להגדרות של routes? כמו קבצי htaccess? מהערך en:Perl Compatible Regular Expressions עולה שזה יותר "עוצמתי וגמיש" מ POSIX. (¯`gal´¯) - שיחה 23:06, 23 במאי 2021 (IDT)

ככל ששפת קונפיגורציה היא חזקה יותר, כך יש יותר מסובך לכלים אוטומטיים להתמודד עמה. בהקשר של אפאצ'י הדוגמה המתבקשת היא mod_rewrite. התיעוד שלו מזהיר שהוא מאוד חזק ולכן גם מאוד מסובך. יש שם דף נפרד שמסביר מתי לא כדאי להשתמש בו, אלא בכלים פשוטים יותר.
אבל PCRE זה סתם עוד צורה של ביטוי רגולרי. במקרה יש לה מימוש יעיל שהגיע מפרל, אבל אין לה שום קשר מובנה לפרל. כלומר: לא צריכים לדעת פרל כדי להשתמש ב־PCRE. מי שמכיר ביטויים רגולריים מכיוון אחר (הם די נפוצים גם בסביבת באש, לדוגמה. גם אם קצת שונים. ההבדלים די זניחים לרוב) יכיר אותם גם כאן.
שפות תצורה צריכות להיות בראש ובראשונה מוגדרות היטב. אינטואיטיביות באה רק לאחר מכן. אינטואיטיביות יתר אינה מומלצת כי היא דורשת שהמערכת תהיה „חכמה״ ולכן כדי לעשות דברים לא לגמרי סטנדרטיים תצטרך לנסות לנחש איך היא בדיוק עובדת ולנסות להערים עליה. לא כיף (פרל היא כבר דוגמה לשפה עם כל מיני ברירות מחדל מפתיעות שנועדו להיות אינטואיטיביות. והן אינטואיטיביות. לאחר שצוברים ניסיון). Tzafrir - שיחה 01:34, 25 במאי 2021 (IDT)

לפי דעתי, כל עוד מאפשרים אבסטרקציה כללית אך גם את היעדרה, הכל אמור להיות בסדר גמור; אני מכיר מעט ביטויים רגולריים ועדיין אין לי את אותו גמול שיש לי בעבודה עם Bash/PHP/JavaScript ואפילו עם Regular expressions בכלל ובנוסף לכך אני גם בדרך כלל סובל (אולי פחות בגלל שימוש נרחב בביטויים רגולריים ב Apache PCRE וב Nginx directives אלא יותר בגלל סיבות לקסיקליות ותחביריות אחרות של השפה ושל המערכתיות שלה - לא יודע).

בכל מקרה, התברר לי שיש פתרונות אחרים מלבד .htaccess ויכול להיות שעדיף לי באמת לנסות לפחות אחד מהם (כמו Node.JS). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה הכוונה? לניהול routes בעזרת controller (MVC) ב experss.js? ואולי שווה לך לקחת קורס באוטומטים כדי לחזק את הצד הזה, אם אתה לא מכיר מספיק את הנושא של REGEX (בהנחה שלא למדת את זה בעבר בצורה פורמלית). יש גם קורס חינמי שאני יכול לתת לך קישור אליו, אם אתה מעוניין. (¯`gal´¯) - שיחה 00:47, 27 במאי 2021 (IDT)

אכן התכוונתי, למיטב הבנתי ל express; אתה מוזמן לחלוק עימנו המלצה לקורס; לא למדתי על Regex במסגרת תואר במדעי המחשב אם כי מעט מאד ממקורות שונים כולל קורס במכללה אבל אני מעדיף לא להעמיק בנושא הזה לפחות כעת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תואר במדעי המחשב בלי להכיר ביטויים רגולריים, כלומר אוטומטים סופיים (כמובן כמבוא לאוטומטי מחסנית וקומפיילרים)? Tzafrir - שיחה 19:26, 27 במאי 2021 (IDT)

ליתר דיוק: קובצי ‎.htaccess נועדו לאפשר למנהל המערכת לתת למשתמשים (שיכולים לשנות רק חלק מעץ התוכן) לשנות גם חלקים שונים של ההגדרות לגביהם. זה אילוץ שקיים בחלק מהמערכות (אירוח משתמשים רבים על שרת אחד) אבל לא קיים בהכרח במערכות אחרות. לדוגמה: ב־nginx במודע בחרו להמנע מתמיכה בקבצים כאלו ולהרוויח ביצועים. בשני המקרים יש לשרתים הללו קובץ תצורה אחד ראשי שיש דרכים גם לפצל אותו קצת למען נוחות הכתיבה.
יש הרבה דרכים שונות להגדיר למחשב מה לעשות. לכל אחת יתרונות וחסרונות משל עצמה וכל אחת נועדה לענות על מקרים שונים. Tzafrir - שיחה 09:19, 27 במאי 2021 (IDT)

האם ניתן לראות את הירח גם באוסטרליה וגם בארצות הברית בו זמנית?

קראתי שמישהו כתב בפייסבוק שכדור הארץ הוא בכלל לא כדור בגלל שאפשר לראות את הירח בו זמנית גם באוסטרליה וגם בארצות הברית בכל רגע נתון. שהרי אם כדור הארץ הוא כדור אז אנשים בצד אחד שלו אמורים לראות את הירח ובצד השני לא, שהרי כך זה עובד עם השמש - בלילה לא רואים שמש, אבל ביום אנחנו רואים את הירח. מה ההסבר של המדע לסוגיה הזאת? 176.229.215.57 18:54, 22 במאי 2021 (IDT)

ההסבר המדעי לתופעה זו היא שזה שקר גמור. לא ניתן לראות את הירח בכל רגע נתון גם מאוסטרליה וגם מארצות הברית. ניתן לעיתים לראות את הירח באופק הנגדי משני המקומות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:27, 22 במאי 2021 (IDT)

מה הכוונה האופק הנגדי? 176.229.215.57 19:32, 22 במאי 2021 (IDT)

"קראתי שמישהו כתב בפייסבוק" זה ההסבר המדעי הכי טוב, אם מי שכתב את זה טוען שהארץ שטוחה. אבל ברצינות, אם להוסיף על האמור לעיל: ראיית הירח מפני כדור הארץ תלויה בזווית הראייה של המסתכל בזמן נתון. למשל, מועד כניסת צום רמדאן נקבע בעולם המוסלמי לפי המועד שבו רואים את הירח. אבל ממקומות שונים על פני הארץ רואים את הירח בהבדלי זמן (אם מניחים שהארץ היא כדור שמסתובב, והירח מסתובב סביבו...), ולכן, במקומות שונים ייתכן שיהיו הבדלי זמנים לגבי תחילת הצום. וזה משום שה"תיאוריה" הזו פשוט בלתי אפשרית.--נדב - שיחה 20:49, 22 במאי 2021 (IDT)

מזרח במקום מערב, או להיפך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:30, 22 במאי 2021 (IDT)

מה מושך את תאי הגוף זה לזה?

הרי אם יש ביניהם מים (נוזל חוץ תאי) מה מחברם יחדיו למקשה אחת / מצבור תאים אחד שהינו למעשה גוף אורגניזם אחד? תודה רבה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חושב שתשובה ניתן למצוא בערך רקמת תאים. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 23:36, 22 במאי 2021 (IDT)

היא לא - הערך נותן תמצית כללית על תאים ועובר מיד לתאר סוגי תאים ספציפיים פר-פרק, זה לא מה שאני מחפש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה, אבל אענה למה שנדמה לי שהבנתי: תאי הגוף מתוכנתים לתפקד באופן ש(באופן נורמלי)משרת את הגוף. הם קולטים איתותים כימיים שמורים להם לשנות את פעילותם ומצייתים, גם אם ההוראה היא השמדה־עצמית. הם אינם מתפקדים כיחידה עצמאית ובלתי־תלויה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:24, 23 במאי 2021 (IDT)

שאלה מעניינת, ואז נזכרתי שכדי לייצר רקמה עבה של בשר מעבדה צריך ליצור "פיגומים" של קולגן שמחזיק את העסק ביחד. זה קצת קשה, כנראה, ולכן עדיין מיוצר רק בשר טחון. בהמשך גיגלתי על תאי עור, הם מוחזקים יחד על ידי משהו אחר - תשובה ב QUARA
- La Nave Partirà שיחה 07:34, 23 במאי 2021 (IDT)

גם משתמש:אילן שמעוני וגם משתמש:La Nave Partirà קלעו בול. סחטיין ושוב תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

היסטוריה של הרכב

באתי לחפש את ההיסטוריה של כלי הרכב, מי אלו ממציאיו לשלביו השונים, ומתי ואיך, ולא מצאתי. לא ערך כזה, וגם לא פירוט בערך על כלי רכב. אוכזבתי.--2A01:6502:A4C:6A18:E86A:6C2A:5370:3D38 22:14, 22 במאי 2021 (IDT)

בערך אמצעי תחבורה#היסטוריה הוספתי כעת תבנית "להשלים" את הפיסקה "היסטוריה", שצריך לתרגם מהערך המקביל בוויקיפדיה האנגלית . לגבי מכונית- ראה, מכונית#היסטוריה. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 23:33, 22 במאי 2021 (IDT)

פרדוקס החיסכון - המודל הקיינסיאני

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב הבנתי שכאשר יחיד מגדילים את החיסכון הפרטי, בטווח הארוך זה יגרום לירידה בחיסכון הכללי. האם הפרדוקס עובד גם הפוך? מה קורה כשמקטינים את החיסכון? הצריכה גודלת ע"ח החיסכון? לל"ש?

מותר לשים מדים לצורך צילומי סרט?

סתם תהיה של "חפרנות בחוק": שחקנים המגלמים קצינים וחיילים בצבא בסרטים וסדרות הם לא חיילים. ולכן ברגע שהם שמים מדים עם דרגות, הם למעשה מתחזים.

ברור שהתפקיד של השחקן הוא בין היתר התחזות לאדם אחר, אין ספק. מה שמעניין אותי מה אומר החוק הישראלי על התחזות לשוטר/חייל/קצין לצורך מילוי תפקיד בהצגה או סרט? 2A0D:6FC0:787:7B00:1CC8:5A3F:4A10:4534 23:56, 22 במאי 2021 (IDT)

ניתן למצוא התייחסות לכך בערך התחזות. אגסי - שיחה – הטיות יש לתקן 00:15, 23 במאי 2021 (IDT)

"המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים". כלומר אם מרכיבי העבירה - "כזב" ו"כוונה להונות" לא מתקיימים - ההתחזות אינה עבירה. בסרט או בהצגה מרכיבי העבירה אינם מתקיימים. 87.71.43.250 17:35, 23 במאי 2021 (IDT)

ליים

למה הסופרים בישראל אין ליים?

אני מניח שמאותה סיבה שאין דוריאן בארץ. זה פחות מוּכר ואין ביקוש. (¯`gal´¯) - שיחה 22:17, 24 במאי 2021 (IDT)

דווקא אני ראיתי ליים, מספר פעמים, בסניף שופרסל ברמלה. מניח שיש גם בסניפים אחרים או בסופרמרקטים אחרים. אביתר ג' • שיחה • 10:15, 3 ביוני 2021 (IDT)

מעיל רוח וחץ דורבן

למה אין מערכת כמו מעיל רוח וחץ דורבן שמתאימה לכלי טיס? תודה, ישרול • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשפ"א • 08:03, 23 במאי 2021 (IDT)

דווקא יש. שמעת על "מגן רקיע"? ראה כאן אמא של גולן - שיחה 09:51, 23 במאי 2021 (IDT)

שמעתי, (גם יש על זה ערך), אבל זה רק למטוסים אזרחיים ולא למטוסי/מסוקי קרב ישרול • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשפ"א • 10:44, 23 במאי 2021 (IDT)

לגבי כלי טיס אזרחיים בכללי יש בעיה שבארה"ב אסורה התקנה של אמצעים פירוטכניים על כלי טיס אזרחיים, לא מוץ נורים וכדומה. יש מערכות הגנה כאלו ואחרות אבל אלה מטעות את הטילים באופן לא פירוטכני במקום להשמיד אותם.

לגבי השמדת טילים על ידי מערכות כאלו, הבעייה שאת הטיל צריך להשמיד במרחק ניכר מכלי הטיס שכן שום דבר במטוס לא מגן מרסס או שברים וגם במגוון זוויות שפשוט לא קיים בכלי רכב רגילים ולכן זה הרבה יותר בעייתי. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 16:23, 23 במאי 2021 (IDT)

גם בלי מיגון עדיף שהטיל יתפוצץ 10 מטר מהמטוס מאשר באגזוז שלו... ישרול • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשפ"א • 18:18, 23 במאי 2021 (IDT)

אם אתה מחשיב שטילים נגד מטוסים לא מתנגשים עם המטרה אלא מתפוצצים לידה ומשמידים אותה בעזרת רסס או אמצעים דומים, זה לא כל כך פשוט שעדיף שהם יתפוצצו קרוב אבל לא באגזוז. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:25, 25 במאי 2021 (IDT)

בד"כ הטילים שמתפוצצים ליד המטוס זה טילי קרקע אוויר גדולים, אבל טילי אוויר-אווי קטנים כמו הסיידוויינדר בד"כ מתפוצצים במטוס עצמו, ככה שזה יוכל להיות יעיל נגדם... ישרול • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשפ"א • 14:30, 25 במאי 2021 (IDT)

זה לא נכון, יכולות hard kill, יעני פגיעה ישירה של טיל כלשהו במטוס הוא דבר חדש יחסית, בטילים ישנים יותר, שזה עדיין מרבית טילי אוויר אוויר על מתפוצצים על ידי חיישן קרבה הטיל יכול לפגוע ישירות, אבל הוא מתוכנן להיות קטלני מפיצוץ ליד, על ידי רסס, טבעת מותכת וכדומה. כמו כן הטיל טס מהר מאוד והמטוס מתוכנן להיות קל ככל הניתן ולכן המעטה החיצוני שלו זה אלומיניום דק מאוד. אם אתה משמיד טיל שבא לפגיעה ישירה, רוב הסיכויים שברים של הטיל יפגעו בכלי הטיס. אתה צריך להשמיד טיל במרחק כזה שבו השברים לא יהיו מסוכנים, וכמובן שצריך גם השמדה במגוון זוויות שאין בכלי רכב אחרים. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:00, 25 במאי 2021 (IDT)

האם היו ישובים עבריים שהושמדו בזמן מלחמת העצמאות?

מצאתי בויקיפדיה האנגלית רשימה ארוכה של ישובים ערבים שהושמדו: פה.

האם היו ישובים עבריים שהושמדו במהלך אותה המלחמה?

ראו קטגוריה:יישובים עבריים שנחרבו במלחמת העצמאות. בברכה, RimonLV - שיחה 11:25, 23 במאי 2021 (IDT)

בקטגוריה הזו מופיעים ישובים שנחרבו אבל המשיכו להתקיים לאחר מכן (כגון יד מרדכי). אבל בקטגוריה:קהילות ויישובים ערביים שנחרבו במלחמת העצמאות לא מופיעים ישובים ערביים דומים (לדוגמה: עכברה). Tzafrir - שיחה 13:03, 23 במאי 2021 (IDT)

האם היו ישובים עבריים באיו"ש (בשטחים שסופחו לממלכת ירדן), שפונו/הושמו/נזנחו?

Tzafrir נו, מצאת עבודה לעשות...😜. בנימה רצינית יותר, שאלה יהיו הלקונות שלנו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:15, 23 במאי 2021 (IDT)

יישובי גוש עציון. דרדק • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשפ"א • 14:32, 23 במאי 2021 (IDT)

גם עטרות ונווה יעקב ישרול • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשפ"א • 18:19, 23 במאי 2021 (IDT)

ואריק איינשטיין זכר גם את בית הערבה. Tzafrir - שיחה 01:40, 25 במאי 2021 (IDT)

זאפה בפארק - גני יהושע

האם "זאפה בפארק - גני יהושע" זה מתחם סגור או שבאוויר הפתוח? מה גודלו מבחינת כמות האנשים?

צריבה בעין

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב חתכתי פלפל חריף ושפשפתי את העין עם האצבע. העין צרבה. איזה חוש העביר למוחי את הקלט הזה מהסביבה? השומרוני הטוב • שיחה 23:41, 23 במאי 2021 (IDT)

נראה לי שמישוש... ראה חריפות. יהודית1000 - שיחה 22:49, 24 במאי 2021 (IDT)

השומרוני הטוב, יהודית1000: חוש המישוש לא מעביר תחושת צריבה. חוש המישוש מאפשר למשש דבר - לדעת שיש דבר מה ומה צורתו, האם הוא חלק או גבשושי, האם הוא מחוספס. חוש המישוש מאפשר לנו לשלוף מפתח מהכיס ולדעת שזה מפתח לפי הצורה שלו בלי להסתכל עליו. חוש המישוש יכול לאפשר לנו להבדיל בין עצמים בעלי גודל שונה - למשל מטבע של שקל לעומת מטבע של עשרה שקלים וכך הלאה. תחושת צריבה היא תחושת כאב. גילגמש • שיחה 13:56, 2 ביוני 2021 (IDT)

הערך אצלנו מגדיר את חוש המישוש כחוש הכולל את "מכלול התחושות הנוצרות כתוצאה ממגע של עצם עם קולטני החישה", וביניהם גם קולטן אזעקה האחראי (?) לכאב. אתה חולק על ההגדרה הזו? מהי אם כן "תחושת כאב"? R.G. - שיחה 14:11, 2 ביוני 2021 (IDT)

R.G., חוש המישוש, כמו כל חוש, נקלט על ידי קולטנים מסוימים. כך למשל אתה רואה עצמים בעזרת החיישנים בעין. חוש המישוש לא אחראי על תחושת הכאב. לכאב יש מסלולים נוירולוגיים הייחודיים לו. גילגמש • שיחה 20:52, 3 ביוני 2021 (IDT)

מנסה שוב: חתכתי פלפל חריף ושפשפתי את העין עם האצבע. העין צרבה. איזה חוש העביר למוחי את הקלט הזה מהסביבה? השומרוני הטוב • שיחה 08:40, 3 ביוני 2021 (IDT)

נראה שהתשובה היא קולטנים כימיים בעין של חום וכאב. כל החלוקה השרירותית לחמישה חושים היא הסבר נחמד לילדים בגן אבל איננה חלוקה מדעית. השומרוני הטוב • שיחה 10:10, 3 ביוני 2021 (IDT)

אני לא יודע מדוע אתה אומר שהחלוקה היא לילדים בגן. אפשר לעיין בספרות הרלוונטית (למשל גייטון) כדי לראות שזאת החלוקה המקובלת במדע. כפי שהסברתי, צריבה היא תחושת כאב. את תחושת הכאב מעביר חוש הכאב. גילגמש • שיחה 20:52, 3 ביוני 2021 (IDT)

האם ירדן היא דיקטטורה?

לפי מה שאני יודע הפערים החברתיים-כלכליים במדינה העמיקו ב-4 השנים האחרונות, עבדאללה השני "מנהיג" את המדינה כבר בערך 22 שנה ולאחרונה היה ניסיון כושל להדיחו.

האם ירדן היא דיקטטורה (והאם סביר שהשלטון יוחלף שם בקרוב?)

בתודה וברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ירדן היא מונרכיה חוקתית. להרחבה קרא את הפרק פוליטיקה בערך. עברו 8 שנים מאז הבחירות האחרונות, לכן יש מקום להטיל ספק בצורת השלטון, אבל גם בישראל, שבה שולטת במשך שנים ממשלת מעבר, שלא נבחרה, יש מקום להטיל ספק בצורת השלטון. בברכה. ליש - שיחה 13:26, 24 במאי 2021 (IDT)

מונרכיה היא אף פעם לא דמוקרטיה, ואין מה לצפות ממשל מלוכני להיות דמוקטרי: מונרכיה היא גרסה של דיקטטורה "לייט" בה השליט היחיד מוגבל וצריך להתחשב ברשויות החוק האחרים (אם תשאלו את איוון האיום, אז לא ממש "לייט"). המונרכיה בירדן היא "חוקתית למחיצה" במובן שהמלך הוא שליט שמקבל החלטות בפעול, אך קיימת לצד זה חוקת ירדן שהוא לא מפר. בניגוד לדגומה למונרכיה חוקתית של בריטניה וספרד בהם למלך יש תפקיד רשמי בעיקר והממשלה מקבלת החלטות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:55, 24 במאי 2021 (IDT)

מונרכיה לא יכולה להיות רפובליקה. אבל מונרכיה יכולה להיות דמוקרטיה. יש מספר מונרכיות דמוקרטיות, בעיקר במערב אירופה (לדוגמה: יפן והולנד). ירדן היא להלכה מונרכיה חוקתית בדיוק כמוהן. אולם בפועל למלך ירדן יש סמכויות נרחבות יותר מלמלך הולנד. מלך ירדן בפועל ממנה ממשלות כמעט כרצונו. Tzafrir - שיחה 01:15, 25 במאי 2021 (IDT)

מה זה פונקציה לא ממשית?

בערך פונקציה ממשית נכתב: "פונקציה ממשית היא פונקציה המחזירה ערכים ממשיים".

מה תהיה דוגמה טובה ופשוטה, רצויי מחיי היום יום של כל אדם (אם יש כזו) ל"פונקציה לא ממשית"? בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פונקציה שהיא לא ממשית היא פונקציה מרוכבת. אין לי דוגמאות פשוטות מחיי היום-יום לשימוש בפונקציות מרוכבות. נעשה שימוש בהם בתחום הגלים, עיבוד אותות (לרבות התמרת פורייה המפורסמת) ומחקר תאורטי נרחב מאוד במתמטיקה. הנושא כן שימושי, אבל לרוב צריך רקע של בערך חצי תואר ראשון בהנדסת חשמל, פיזיקה או מקצועות דומים בשביל בכלל להבין למה זה טוב.

אם תרצה תשובה פשוטה: מדובר בפונקציות מתמטיות הפעולות על מספרים מרוכבים ולא רק על הממשיים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:24, 24 במאי 2021 (IDT)

פונקציה המתאימה לכל נוסע בכביש את המכונית שבה הוא נוסע. עוזי ו. - שיחה 20:15, 24 במאי 2021 (IDT)

עוזי ו. אפשר הסבר מדוע זו אינה פונקציה ממשית? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:21, 25 במאי 2021 (IDT)

משום שמכוניות אינן מספרים ממשיים. עוזי ו. - שיחה 14:52, 25 במאי 2021 (IDT)

דוגמה לפונקציה ממשית היא התאמה לכל נוסע בכביש את מספר האנשים שאיתו ברכב (ואז זה אפילו מספר שלם) או את הזמן בשניות שהוא נסע כבר באותו יום. כלומר: פונקציה שמחזירה מספר ממשי. פונקציה שמחזירה משהו שאינו מספר ממשי כגון המכונית או קבוצת כל הנוסעים שנוסעים במכונית, אינה פונקציה ממשית. Tzafrir - שיחה 11:21, 25 במאי 2021 (IDT)

עוזי צודק, אבל לי יש חשיבה של פיזיקאי בנושא הזה: כל עוד אתה יכולה להתאים מספר ממשי לאובייקטים שאתה חוקר, זה הפונקציה שפולטת אובייקט "נחשבת לממשית". מכיוון שאובייקטים בדידים ובני מנייה כמו רכבים יכולים לקבל מספר סידורי בקלות - אז "רכב זה מספר ממשי" זאת הנחת עבודה רגילה לפיזיקאי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:56, 25 במאי 2021 (IDT)

אם תתעקש, אתה יכול להתאים מספר ממשי לכל מספר מרוכב. אסף השני - שיחה 18:26, 25 במאי 2021 (IDT)

נכון בהחלט. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:40, 25 במאי 2021 (IDT)

יש לי הרגשה שהתשובות לא בכיוון, מספר ממשי הוא מספר שלא מכיל את היחידה המדומה i ששווה לשורש של 1-. פונקציה שמחזירה מספר לא ממשי היא למשל שורש של מינוס, סוגריים, x בריבוע, סגור סוגריים. - La Nave Partirà שיחה 20:15, 25 במאי 2021 (IDT)

למה פונקציה חייבת להחזיר דווקא מספר? בשביל פיזיקאים: ערך של שדה חשמלי הוא פונקציה שמחזירה וקטור לכל נקודה במרחב. Tzafrir - שיחה 14:06, 26 במאי 2021 (IDT)

ומדוע בכלל איכפת לנו אם הפונקציה ממשית או לא? משום שלפונקציה ממשית יכולים להיות ערכי מינימום ומקסימום, היא יכולה להגדיר משתנה מקרי, אפשר לחשב את האינטגרל שלה (אם התחום מתאים למשחקים כאלה). זה ש"אפשר להתאים מספר ממשי" לא הופך את הפונקציה מהבחינה הזו לפונקציה ממשית. עוזי ו. - שיחה 21:49, 26 במאי 2021 (IDT)

תזכורת: אבל לפעמים התאמת מספר למכונית דווקא מועילה. Tzafrir - שיחה 09:21, 27 במאי 2021 (IDT)

קורונה

אני רואה לפי האתר של משרד הבריאות שיש לאחרונה עלייה משמעותית במקדם ההדבקה R, מה יכול להיות ההסבר לכך? האם יש סיבה לדאגה? ומדוע לא מדברים על זה בחדשות? ראובן מ. - שיחה 16:05, 24 במאי 2021 (IDT)

קודם כל המ שחשוב זה האם R גדול מ 1 או קטן מ 1.

כל עוד הוא קטן מ-1 _וזה המצב) המגפה בדעיכה. גם אם הוא בעצמו גדל, עדיין המגפה בדעיכה.

אנחנו נמצאים במצב שבו המספרים האבסולוטיים מאוד נמוכים. כמה עשרות ביום. אפילו אם המספר יהיה 1 המשמעות של זה הוא שאנחנו נשארים על אותו מספר. וכשהמספרים כל כך קטנים אין כל כך לאן למגפה לדעוך יותר.

צריך גם לזכור שהמה שאנחנו רואים פה זה הערכה של R, שמתבססת על נתוני ההדבקה לאורך הזמן. כשהמספרים כל כך קטנים אי הדיוק בהם הוא גדול. eman • שיחה • ♥ 17:17, 24 במאי 2021 (IDT)

ועוד דבר: כשמדברים על מספרים קטנים, אז ה-R הרבה יותר רגיש לתנודות. לדגומה אם יש ביום א' יש 10000 נדבקים חדשים וביום ב' יש 10020 הדבקים חדשים אז ה-R כמעט שלא ישנה. אבל אם יש 10 נדבקים חדשים ביום א' ויום אחרי זה 15 נדבקים חדשים (כלומר בפועל פחות חולים חדשים מהדוגמה הקודמת), אז מדד ה-R יקפוץ משמעותית. לא הייתי דואג בשלב הזה. המחלה עוד לא נעלמה, אבל ברור שבישראל היא כבר לא בחזקת מגיפה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:37, 24 במאי 2021 (IDT)

תודה רבה לשניכם על ההתייחסות. אתם עוזרים לי לראות את הדברים בפרופורציה... ראובן מ. - שיחה 21:34, 24 במאי 2021 (IDT)

האם יש מוסד מחקר או עיתונות עצמאי שטוען שישראל מסלפת או משקרת בעניין נתוני הקוביד-19 שלה?

תמהני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם הבריטים התחייבו להקמת מדינה ערבית בפלשתינה?

האם בדומה להצהרת בלפור היתה הצהרה נוספת שהבטיחה מדינה ערבית? אלמוני

איגרות מק'-מהון Shannen - שיחה 03:54, 25 במאי 2021 (IDT)

כן, אבל לא ברור אם היא התייחסה גם לפלסטינה (האם ההחרגה של לבנון החריגה גם את פלסטינה). הפרטים בערך. Tzafrir - שיחה 11:27, 25 במאי 2021 (IDT)

הצהרת בלפור היא הכרזה לפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. לא מדינה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבריטים לא התחייבו לכלום. זו הייתה החלטת החלוקה (181) של העצרת הכללית של האו"ם, ליישום המלצות ועדת אונסקו"פ. ההחלטה קבעה, בצירוף מפה, שבשטח המנדט הבריטי שממערב לנהר הירדן יוקמו שתי מדינות: יהודית וערבית. המפה שצורפה להחלטה מסמנת במדויק את השטחים שיסופחו לכל אחת משתי המדינות. ההחלטה נגעה אך ורק לשטח שנכלל תחת המנדט הבריטי, כדי להסדיר את הסכסוך בין היהודים לערבים בשטח שנמצא במחלוקת. לבנון נכללה במנדט הצרפתי, כמו סוריה, ולכן לא הייתה חלק מההסדרה הזו.--נדב - שיחה 16:24, 25 במאי 2021 (IDT)

זה לא נכון שהבריטים לא התחייבו לכלום. עוד לפני האו״ם היה חבר הלאומים, והוא מסר את הארץ מטעמו לבריטניה לפי תנאי כתב המנדט (פרטים שם). הנוסח שם הוא אמנם אותו בית לאומי עמום, אבל יש שם דברים מוגדרים יותר. Tzafrir - שיחה 16:36, 25 במאי 2021 (IDT)

האם נכון לסווג פקס כאמצעי טלגרפיה ואם לא למה לא?

בתודה וברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי ההגדרה בערך, פקס הוא אמצעי טלגרפיה. האם יש עוד מקומות שבהם טלגרף או טלקס נמצאים בשימוש? Tzafrir - שיחה 11:25, 25 במאי 2021 (IDT)

האם חילות המודיעין של מדינות ערביות מסוימות משתמש בשפות ערביות עתיקות בשביל להעביר מידע?

האם חילות המודיעין של מדינות ערביות מסוימות משתמשות (קולית) בשפות ערביות עתיקות כגון Safaitic הצפונית או Sabaean הדרומית בשביל להעביר מידע בצורה "מוצפנת" קמעה?

היתרון הוא שזה יהיה אינטואיטיבי יותר לחיילים דוברי הערבית המודרנית משפות מעטות-דוברים ולא-מפוענחות-רובוטית אחרות כגון שפות אינדיאניות (אני מניח בזהירות).

בתודה וברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בלי ידיעה אם משתמשים או לא, לא בטוחה שכדאי לעשות את זה דווקא בדיבור. בסה"כ מדובר על שפות שדומות מאוד לערבית (ולעברית!) עד כדי כך שבקלות אפשר לפענח את הנשמע. לעומת זאת, הכתיב שלהן שונה לחלוטין.

לדוגמה, הכתובת CIAS 95.41/p 6:

1. (z)m ʾkbrw Ḫll w-bnw Yhʿn qyf—
2. w qyf ʿṯtr-S²rqn w-hqny-hw mqṭr—
3. n w-ṯrnhn ḏ-ḏhbn l-wfy hm—
4. w w-wfy ʾbyt-hmw w-ʾrḍt-hmw

ובעברית (שמות מודגשים בגופן בולט; בתרגום ספונטני):

1. אכברו חל(ל) ובני [משפחת] יהען הציבו
2. מצבה לעת'תר-שרקן והקדישו לו את המקטיר [קטורת]
3. ושני שוורים של ארד [למען] בטחונם
4. ובטחון בתיהם ואדמותיהם (או: ארצם)

אפשר לראות את הפריט ומידע נוסף כאן. סיון ל - שיחה 14:52, 26 במאי 2021 (IDT)

ולמה לא להצפין את התקשורת עם stream cipher כלשהו? (¯`gal´¯) - שיחה 21:59, 26 במאי 2021 (IDT)

זאת שיטה של מלחמת העולם השנייה. היום פשוט מצפינים את התעבורה (אפילו בווטסאפ). Shannen - שיחה 15:33, 28 במאי 2021 (IDT)

מה קרה באסון הרכבל

לפי התיאורים בתקשורת הכבל והברקסים לא עבדו לכן הרכבל גלש אחורה והתרסק. לא הבנתי בדיוק איך זה עובד? אם הכבל המושך נקרע למה רק קרונית אחת עפה אחורה ולא כולם? גם לא הבנתי למה הקרונית התנתקה מהכבל אחרי שעפה אחורה, לכאורה אם היא מחוברת לכבל התמיכה היא אמורה לגלוש אחורה עד שהיא נתקעת במגדל ולעצור. כל עוד כבל התמיכה לא נקרע הקרונית אמורה להישאר תלויה באוויר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תום כהונת ראש האופוזיציה בישראל

בחוק הכנסת, התשנ"ד-1994 סעיף 12, מצוינים התנאים להפסקת כהונתו של ראש האופוזיציה. התנאים לא כוללים השבעתה של כנסת חדשה. לעומת זאת, בערך ראש האופוזיציה ובאתר הכנסת, בהם מופיעים ראשי האופוזיציה לדורותיהם, תקופת כהונתם מסתיימת עם השבעת כנסת חדשה.

מדוע נקבע באתר הכנסת כי הכהונה מסתיימת עם השבעת כנסת חדשה, אם התנאי לא מופיע בחוק הכנסת? האם זוהי פרשנות נכונה של החוק? -רחבעם 46.117.187.39 20:05, 26 במאי 2021 (IDT)

לא ענו אז אענה כמיטב הבנתי: האופוזיציה היא חלק מהכנסת. יש התגבשות של אופוזיציה רק החל מהקמת ממשלה. החוק איכשהו לא מנסה לתת מענה למצב המוזר הזה של ממשלת מעבר נצחית. אבל זה גם לא כל כך נורא, מכיוון שמדינה חייבת ממשלה לתפקודה. אבל לא חייבת אופוזיציה רשמית: חברי הכנסת מסתדרים לבד במערכת הפוליטית. המשמעות היא שאין חבר כנסת שזוכה רשמית למעמד הטקסי הזה ואפשר לחיות בלי זה כמה חודשים. באופן מעשי, בביקור האחרון של אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה של ארצות הברית, הוא נפגש לשיחה גם עם יאיר לפיד שהוא בפועל מנהיג האופוזיציה היום. Tzafrir - שיחה 13:29, 29 במאי 2021 (IDT)

תודה Tzafrir על תשובתך -רחבעם 46.117.187.39 03:32, 30 במאי 2021 (IDT)

פורמט מספרי בתכנות

אני רוצה להדפיס מספר בפורמט X.XXXXXXXXXXE+XX, כלומר בדיוק ספרה אחת, נקודה 10 ספרות ואז E ופלוס 2 ספרות. חשוב לי שכל המספרים יהיו כתובים בדיוק באותו האורך מבחינת כמות התווים.

אני מתכוון עם כל הגדרות הפורמט כמו "%10d", "%4.2f", "%.18E" וכדומה.

תודה למומחה למדעי המחשב.

מה אתה מחפש בדיוק? אלגוריתם שעושה את זה? חבילה או מנגנון מובנה בשפה? אם אתה מחפש איך זה נקרא כדי למצוא מידע נוסף על כך, אז מנטיסה ונקודה צפה יוכלו לעזור, גם בלהבין איך זה עובד. (¯`gal´¯) - שיחה 22:01, 26 במאי 2021 (IDT)

הקישור לא רלוונטי כמעט לצערי. כנראה שלא התנסחתי ברור מספיק. אנסה שוב:

אשמח לתשובה לגבי פורמט ההדפסה (לקובץ או על המסך) שיש בשפות תוכנה שונות, כדגומת פייתון. לא חשוב לי איך המספר מיוצג בזכרון, מבחינתי הוא נקודה צפה. מה שחשוב לי הוא איך הוא יודפס על המסך. כלומר אני רוצה שהוא יהיה תמיד בדיוק 16 תווים, ללא פשרות. לפי הבנתי הדפסת "נקודה צפה" היא f% ואני מחפש משהו עם e% ולא ברור לי איפה איך אני מגדיר כמות תוים קבועה. תודה

זה כמובן תלוי בשפה. דוגמה בפייתון:

print("{:.10e}".format(123))

output:
1.2300000000e+02

Dovno - שיחה 12:07, 27 במאי 2021 (IDT)

תודה

יש את frexp אבל זה בבסיס 2. אפשר לשנות את הבסיס עם לוגריתם. (¯`gal´¯) - שיחה 21:20, 27 במאי 2021 (IDT)

ב-c:

#include <stdio.h>

int main()
{
    double x = 123;
    printf("%1.10e", x);

    return 0;
}

Shannen - שיחה 15:31, 28 במאי 2021 (IDT)

הומור

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב יש שם לסוג ההומור שמציג אנשים תמימים/טפשים בצורה מגוחכת? יהודית1000 - שיחה 21:57, 26 במאי 2021 (IDT)

אני אישית נמנע מקסימלית מתיוג אנשים בצורה כללית "תמים"/"טיפש" כי המציאות בדרך כלל מאד מורכבת ותלויית סיטואציות אבל מה שאני מניח שהתכוונת אליו הוא צורה אפשרית של סרקזם (פרק "מאפיינים" סעיף 3).

אני מתכוונת להצגת דמויות שאמורות להצחיק על ידי טיפשות, כמו לדוגמה פרדי עובדיה משנות ה-80 (סדרת טלוויזיה). יהודית1000 - שיחה 23:43, 26 במאי 2021 (IDT)

הגחכה?--נדב - שיחה 00:23, 31 במאי 2021 (IDT)

ויקפדיה ועבריינות

השרת שאנחנו נמצאים בו כרגע הוא בארצות הברית נכון?

אז נגיד שמישהו ישראלי חושף מידע סודי ובכך מפר את חוקי מדינת ישראל: מה הדין? כנראה בישראל הוא יחשב לעבריין. אבל מבחינת ויקיפדיה אין בזה בעיה, נכון? כלומר ויקיפדיה בשרת אמריקאי לא מחויבת לחוקי מדינת ישראל ואם נגיד יש צו איסור פרסום על משהו, אז לויקפדיה זה לא אמור להזיז.

נכון?

בכל מקרה האחריות על כך היא עניין בעייתי, כי מדובר ב UGC, אם כי יש שינויים לגבי נושא האחריות החברתית שיש נניח לרשתות חברתיות. במקרה של ויקימדיה יש סניף ישראלי, כך שהם כן כפופים לחוק הישראלי. (¯`gal´¯) - שיחה 21:17, 27 במאי 2021 (IDT)

זה לא נכון, לויקימדיה ישראל אין כל נגיעה מבחינה חוקית לתוכן או לתשתית של ויקיפדיה. מתניה • שיחה 22:18, 29 במאי 2021 (IDT)

איך זה הגיוני אם לחברות מסחריות כן יש אחריות בכל הנוגע לפעילות שלהן בארץ כאשר הן כן מפעילות משרדים רשמיים? וגם, ויקיפדיה נתבעה בארץ בעבר על תכנים. לא יצא מזה כלום, כי אין להן אחריות על התוכן, מהסיבה שציינתי קודם - לפלטפורמה אין אחריות על תוכן משתמשים. (¯`gal´¯) - שיחה 22:25, 29 במאי 2021 (IDT)

מידע סודי הוא מידע שאין לו מקור, ולכן אין לו מקום בוויקיפדיה.

למיטב ידיעתי, כאשר פלטפורמה נדרשה להסיר מידע לא חוקי (למשל לשון הרע) ולא עשתה זאת, היא הופכת לאחראית. דוד שי - שיחה 19:13, 31 במאי 2021 (IDT)

ללמוד פיזיקה בסיסית מאפס

נניח ונתקלתי בטיעונים סטייל "כוח הכובד זה שקר", "כל המים היו זורמים מהכדור למטה" ושטויות בסגנון. בגדול ללמד פיזיקה לכיתות ח' עד י' אי אפשר בפוסט בודד במדיה חברתית. צריך להתחיל מדברים בסיסים כמו הגדרת גדלים, הבנה איך עובדים עם נוסחאות מתמטיות, וכדו'. האם יש המלצות למשהו שקל יחסית להשיג ויתן הבנה פיזילית ברמה בסיסית לאדם שהוא כבר עבר את גיל תיכון וכנראה שלא רכש השכלה פומרלית בזמן?

איזושהי סדרת הרצאות קלה יחסית, ספר למתחילים, או משהו בסגנון?

מה לגבי Khan Academy‏? (¯`gal´¯) - שיחה 21:15, 27 במאי 2021 (IDT)"

בעברית די קשה למצוא כאלה. היה הקורס המצויין "מבוא למדעי הטבע" של האוניברסיטה הפתוחה, שהספרים שלו לבדם (בלי לעשות את הקורס) היו די והותר, אבל נדמה לי שאין את הקורס הזה יותר.

חשש נוסף הוא שאלת המתמטיקה. בפיזיקה בסיסית בה אתה מעוניין לא מדובר במתמטיקה קשה לעיכול, אבל אני לא מכיר משהו שגם מכסה אותה וגם את הפיזיקה.

אשאל קולגות לשעבר, אולי מי מהם יכיר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:20, 28 במאי 2021 (IDT)

בינתיים מצאתי קורסים חינמיים של משרד החינוך. קורס מתמטיקה 3 יח"ל ופיזיקה 5 יח"ל. כדאי להרשם בהקדם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 05:10, 29 במאי 2021 (IDT)

השראה בפיתוח שפות תכנות

האם זה נכון שההשראה על מפתחי שפות תכנות "עיקריות" או "מרכזיות" או "רבות שימוש" היא כך?

Fortran → Algol || Lisp → C → JavaScript → Go

שמתי || בין Algol ל Lisp כי אני מבין שהן נוצרו בשנת 1958 ואני לא בטוח איזו שימשה מקור השראה גדול יותר ליצירת שפת C בסוף שנות ה-60 וזה למעשה ויכוח שקיים עד היום בין מתכנתים.

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ברורה לי כ"כ השאלה הזו. לשפות תכנות (ולשפות בכלל) יש השפעות רבות עליהן והשפעות שהן מייצרות על שפות אחרות, הן חדשות וותיקות. ייתכן שגם שפה חדשה תשפיע על השפה שממנה הושפעה. יש תיעוד של כך בוויקיפדיה בתבנית בראש הדפים (הושפע מ- והשפיע על). זו קצת צרות אופקים להסתכל על כמה שפות ספציפיות, ולהתעלם לחלוטין משפות חשובות ודומיננטיות אחרות שקיימות כיום ואז. מן הסתם שאפשר להתעלם משפות נישתיות ולא מוכרות (גם משפות איזוטריות, אם כי יצא לי לקרוא גם על שפות כאלו שהייתה להן השפעה על שפות נורמליות), עם נתח שוק קטן, אם כי יש שפות שפשוט שולטות בתחומים מאוד ספציפיים, ועל כך השימוש בהם מצומצם. לתת לך תשובה לגבי ההשפעות שהיו קיימות בשנות ה-50 וה-60 בתחום התוכנה אני לא יכול, כי אני לא מכיר את זה כ"כ. חוץ מלשמוע על השמות הללו, אין לי שום היכרות עם השפות הללו. ולגבי C, לה ללא ספק הייתה השפעה רבה על המון שפות. היא די שינתה תפיסה בגישה לתחביר של שפות תכנות. גם מבחינת הארכיטקטורה שלה, היא חשובה, מעצם היותה שפה עילית שמאוד נוח לעבוד איתה ב Low-Level, אך זה מן הסתם פחות משתקף בשפות מודרניות שאימצו המון מנגנונים להקל על המתכנת, בשונה מהתחביר שנשאר. (¯`gal´¯) - שיחה 05:10, 29 במאי 2021 (IDT)

רדוקציוניזם לעיקרי ביותר איננו צרות אופקים ולייחס לי זאת זו טעות נוראה. זכור לי במפורש שמתכנת גרמני מומחה ל Retro Computing ביצע רדוקציוה דומה (בלי Go) ואני גם מסתמך על דבריו וגם על דברי אחרים כמו על אמרתו של Richard Stallman ש-Lisp שהיא שפת התכנות "הטובה ביותר". אולי שכחתי את Python איפה שהוא שם ואולי Java צריכה לבוא בין C לבין JavaScript אבל רדוקציה המבוססת על דעת חוקרים בקיאים בנושא איננו צרות אופקים (כאן אני רק מנסה להבין אם בוצעה עבודת מחקר היסטוריה כזאת). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז למה לא לעשות את הרדוקציה לפרדיגמת התכנות, או להרחיק לכת עד לרדוקציה למכונת טיורינג או למכונה אבסטרקטית שקרובה לארכיטקטורת פון-נוימן (כמו מכונת RAM)? בסופו של דבר מדברים פה על מה אפשר לעשות ואיך בשפה. התחביר עצמו פחות חשוב ויותר עניין של נוחות וטעם אישי. אפשר להוסיף אילו הקלות השפה נותנת לך, מערכות מובנות שיש בשפה, על איזו פלטפורמה רצה (crossplatform או לא), תומכת ב REPL ועוד... למה צריך לדבר על flavor בכלל? אם כבר ההשראה לשפות חדשות מגיעה מהמכניקה הפנימית של שפות הרבה יותר מאשר התעסקות בתחביר. זה גם חשוב, אבל הרבה פחות, כשמעצבים שפת תכנות. אני מניח גם שאתה אותו אחד שתמיד שואל פה שאלות על "רדוקציה" על נושאים בתוכנה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:07, 29 במאי 2021 (IDT)

אין לי מושג על אילו שאלות אתה מדבר. בכל מקרה, הרדוקציה פה היא לגבי מה נתן הכי הרבה השראה לגבי הפיתוח של מה (בלי שום היבט ספציפי) ותו לא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בסופו של דבר מסתכלים על כיוונים שונים בשפה, לאן רוצים לנווט אותה ומקבלים השראה מכלים שונים ואלמנטים בשפות קיימות. לוקחים מה שעובד טוב ומשרת את המטרה של מפתחי השפה. אבולוציה של שפות תכנות, אם תרצה. פרדיגמות זה אולי הדבר העיקרי שאפשר להסתכל עליו, יש כאלה שצברו פופולאריות וכאלו שדעכו או שמשמשות לדברים ספציפיים יותר ופחות לשימוש כללי . לשפות שצברו פופולאריות ברור שהייתה יותר השפעה על שפות חדשות, כי הן הציגו דברים שעובדים טוב ומשרתים היטב את המתכנתים, מעצם זה שמתכנתים בוחרים דווקא בהן לכתוב קוד. כמובן שיש את הסיכוי שבחירת השפה לא נבעה מבחירה אישית, אלא מהכרח, מכפייה (נניח החלטה מלמעלה בארגון, או ממגבלה שקיימת שמחייבת עבודה בשפה מסויימת, כמו פיתוח front-end מחייב עבודה ב JS) או מכך ששפה היא ממילא פופולארית. (¯`gal´¯) - שיחה 22:05, 29 במאי 2021 (IDT)

סופרמרקט

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב ברשת אושר עד יש אפשרות לסרוק מוצרים באמצעות סורק ידני, כל מוצר סורקים את הברקוד שלו. לאחר מכן רגע לפני התשלום שמים את העגלה על מה שנראה כמעין משקל, סורקים את הסורק בעמדה הזו, ואז ניגשים לשלם. איך בסופר יודעים שאדם סרק את כל המוצרים שבעגלה שלו? Nirvadel - שיחה 18:32, 29 במאי 2021 (IDT)

אם תדע באיזו מערכת (ושל איזו חברה) הם משתמשים שם, זה יוכל לעזור בבדיקה. אמזון, לדוגמא, משתמשים בעיבוד תמונה כדי לזהות מהם הפריטים שנלקחו וע"י מי. יכול להיות שפה נעשה דבר דומה - נדרש ממך להעביר את כל תכולת העגלה לעמדה לפני הסריקה, ואז לסרוק אחד אחד, כך שניתן לבדוק האם העגלה רוקנה, והאם כל פריט הועבר בסורק. (¯`gal´¯) - שיחה 23:31, 29 במאי 2021 (IDT)

אני מבין שכשמניחים סל על המוצרים אי אפשר לסיים את הסריקנ, אבל איך המערכת מזהה מוצרים כשיש הרבה מוצרים אחד על השני? Nirvadel - שיחה 07:40, 30 במאי 2021 (IDT)

זה לא תלוי מאיזה כיוון אתם מצלם? ולא נדרש פשוט לזהות כאשר רוקנת את התכולה? כי מה שתסרוק כבר תערום למקום אחר. ואת זה אפשר לעשות גם בעזרת מאזני משקל. (¯`gal´¯) - שיחה 21:40, 30 במאי 2021 (IDT)

בלי לדעת: למה לא מספיק שהמערכת יודעת את משקלו של כל מוצר שנסרק במהלך הקניה, ולבסוף שוקלת את כלל הקניה לשם השוואה (בניכוי משקל העגלה) על המשקל שתיארת? כך הוספת מוצרים שלא נסרקו יתבטאו בחריגה במשקל. פנטין - שיחה 21:50, 30 במאי 2021 (IDT)

אבל אמרת בעצמך שהמוצרים נשקלים בקופה, לא? אז אם שמת בעגלה מוצרים שמשקלם שונה בצורה ניכרת מהמשקל הצפוי לפי הרשום בסורק: אז כנראה שהמערכת תזהה בעיה ולא תאפשר רכישה.

בנוסף, כמובן שיש שיטות לרמות את הקופות האוטומטיות כמו שיש אפשרות לרמות קופאית ויש אפשרות להחביא מוצרים בכיסים. אבל בהנחה שהרוב המוחלט של לקוחות הסופר הם אנשים נורמטיביים - לא מדובר לרוב בנזק כבד מדי לחנויות. ומצד שני להחזיק מערכת של קופות אוטומטיות מהירות חוסך מינימום שתיים-שלוש קופאיות במשרה מלאה ואולי גם מושך יותר לקוחות שלא אוהבים לעמוד בתור. אז גם עם גונבים להם מדי פעם איזה קופסת וופלים, עדיין משתלם יותר מקופאי חי ונושם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:35, 31 במאי 2021 (IDT)

כשמסיימים את הקנייה עולים על מעין משקל וסורקים את הברקוד בעמדה. המערכת מעבדת נתונים ובסיום ניגשים לקופאית בשר ודם ומשלמים לה. Nirvadel - שיחה 22:24, 4 ביוני 2021 (IDT)

תנועה כפולה

איך קוראים למצב בו יש שתי אותיות תנועה רצופות זהות כמו במילים "זאב, מעין, לאכול" או לחילופין שונות כמו "לאמץ, מארחת, ראיון"? יש שם לתופעה?

באף אחת מהדוגמאות שהבאת אין רצף תנועות אלא יש תמיד עיצור שמפריד ביניהן, בפרט אין בהן שתי אותיות תנועה (מה זה בכלל?) רצופות. לתופעה של תנועות רצופות קוראים דיפתונג. בברכה, Easy n - שיחה 22:02, 29 במאי 2021 (IDT)

מוזר מאוד מה שאתה אומר. לי זה ברור לחלוטין שיש פה רצף תנועות בלי עיצור בין לבין. זה לא mayan זה maayan וזה לא Merahat זה Mearahat וכדומה. מוזר מאוד שאתה לא שומע את זה בדיבור. אולי פשוט כי אתה רגיל לתנועות כפולות כי עברית זאת שפת האם שלך. בכל מקרה, "אות תנועה" הנקראת גם "אות ניקוד" היא סימן מודפס בחלק מהשפות המורה לקורא לבצע תנועה ולא עיצור. מונח שלומדים בכיתה ג', ראה כאן.

ותשובה "דיפטונג" היא כנראה מה שחיפשתי, תודה.

כנראה שאתה לא הוגה נכון ה' וע', כי הן לא נשמעות כמו א' (למעשה רק תנועה). התייחסתי לדוגמא "מעיין". (¯`gal´¯) - שיחה 01:51, 30 במאי 2021 (IDT)

(¯`gal´¯) , בעברית ישראלית נעלמו כמעט לחלוטין האותיות הגרוניות. ככה שלהגות ע' (עיצור לועי, חוכך, קולי) כמו א' זאת לא 'טעות', זאת פשוט צורת הגייה מקובלת כיום. יותר מכך, שימוש נכון בע' וח' בשפת הדיבור נשמע כמו מבטא זר.

ובכל מקרה, אם אני לא טועה דיפטונג זה משהו אחר. דיפטונגים הם תנועות בודדות המורכבות משני תנועות. כמו ü במילה Führer ו-æ במילה Man, כלומר הברה אחת בודדת. במילים כמו "לאמוד" ו"בעל" אלו שתי הברות [emod]+[Le] ו- [al]+[Ba], כאשר באופן עקרוני אפשר לשים הטעמה גם ב-[Ba] וגם ב-[al].

אולי אני טועה. כי גם "ou" במילה house נחשב לדיפטונג. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:25, 30 במאי 2021 (IDT)

למיטב הבנתי, שתי הדוגמאות הראשונות שלך, ü ו־æ, הן תנועות בודדות. הן פשוט מיוצגות אצלנו כצירוף של שתי תנועות מכיוון שהתנועה האמורה לא מוכרת אצלנו. לעומת זאת, ou במילה house היא אכן דיפטונג. Tzafrir - שיחה 18:57, 30 במאי 2021 (IDT)

דיפתונג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:15, 30 במאי 2021 (IDT)

אני אחדד את תיאור התופעה ואתקן למונח הבלשני הנכון.

התופעה המדוברת היא רצף של שתי הברות (שמרכזן הוא תנועה) ללא עיצור החוצץ ביניהן, והמונח המדויק הוא היאטוס. דיפתונג איננו היאטוס, מכוון שהוא מייצג הברה יחידה, שמהווה מעין גלישה בין שתי תנועות שהן בהכרח שונות זו מזו.

לגבי האם במילים שצוינו בשאלה הפותחת יש או אין היאטוס, זה עניין של הגדרות. שפות רבות נוטות להימנע מהיאטוס באופן טבעי, ומבחינת דקדוק רשמי הוא איננו חלק מהעברית התקנית (ולכן גם מושג פחות מוכר). מבחינה דסקריפטיבית, אני חושב שרוב הבלשנים המודרניים יסכימו שבעברית החדשה רוב הדוברים יהגו את המילים האלו עם היאטוס (כשמבחינת העברית הנורמטיבית, לא אמור להיות שם היאטוס, אלא הגיית עיצור חוצץ בכל אחת מהדוגמאות ההן). R.G. - שיחה 11:46, 2 ביוני 2021 (IDT)

R.G. אז איך הוגים נכון "מארב" ללא היאטוס? א' אמור לשמש כעיצור? כלומר Ma, עצירה ואז Arav, כמו שתי מילים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:43, 2 ביוני 2021 (IDT)

כעיצור, האות א' אמורה להיהגות סותם סדקי (אתה יכול לשמוע דוגמה בערך המקושר). בפועל, זה אחד העיצורים החלשים ביותר מבחינה פונטית (ולא רק בעברית), וכבר בעברית המקראית יש עדויות רבות לכך שהוא נוטה להישמט. כשמתעתקים לאותיות לטיניות קיים נוהג לתעתק אותה ואת האות ע' לגרש, כלומר ma'arav. בתעתיק IPA מסמנים את העיצור הזה בסימן ʔ, ובתעתיק בלשני (בלשנות שמית) נהוג לציין את האות א' בסימן דומה לזה של IPA (קטן יותר ומוגבה). R.G. - שיחה 13:06, 2 ביוני 2021 (IDT)

ויקיפדיה ודברים ראשונים

כמה שאלות, מה היה הערך הראשון בויקיפדיה ועל ידי מי נכתב?מתי הייתה העריכה הראשונה בויקיפדיה?מהי הויקיפדיה הצעירה ביותר?. בברכה דזרט • שיחה 19:47, 29 במאי 2021 (IDT)

(ראשונים ואחרונים). עוזי ו. - שיחה 20:24, 29 במאי 2021 (IDT)

עוזי ו. לא הבנתי את תשובתך האם השבת שהערך ראשונים ואחרונים נכתב ראשון ? לא נכתב דף כזה. והערך ראשונים נכתב על ידי דוד שי ב-2005. כאשר הדף הראשון שיצר תחת שם המשתמש ב- 19 ביולי 2003 היה אקסיומת המקבילים ואני לא חושב שזה היה הערך הראשון. לפי ויקיפדיה העברית הערך הראשון הינו מתמטיקה שנוצר ב-07 ביולי 2003 ע"י משתמש:רותם דן אף כי דוד שי כבר ערך בערך זה ב-19 ביולי 2003 והינו הכותב שכתב בו יותר משאר כותבי הערך בשיעור של כ-33 אחוז. מי-נהר - שיחה 21:54, 29 במאי 2021 (IDT)

השאלה "מהי ויקיפדיה הצעירה ביותר" אינה עוסקת בדברים ראשונים (כמו שמציעה הכותרת) אלא בדברים אחרונים. עוזי ו. - שיחה 21:13, 30 במאי 2021 (IDT)

ר’ m:Requests for new languages#Approved‏. Tzafrir - שיחה 22:19, 30 במאי 2021 (IDT)

בעברית: מיוחד:הבדל/1?‏. Tzafrir - שיחה 10:48, 30 במאי 2021 (IDT)

מדוע כלב נושך?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב מסתבר שבערך נשיכת כלב אנו טרם מצאנו את הדרך להסביר בצורה מבוארת את הסיבות מדוע כלב עשוי לנשוך? מי-נהר - שיחה 21:43, 29 במאי 2021 (IDT)

כלב הוא חיה טורפת, למה שלא ינשוך? יהודית1000 - שיחה 21:45, 29 במאי 2021 (IDT)

זו איננה שאלת שיפוטית ולכן התשובה צריכה להיות מדעית. גם חיה טורפת לא נושכת כל רגע וצריך להסביר כשהיא נושכת מדוע היא עושה זאת. והאם כל נשיכה היא מאותה סיבה. מי-נהר - שיחה 21:56, 29 במאי 2021 (IDT)

כי הוא מרגיש מאויים? תגובת הילחם או ברח? (¯`gal´¯) - שיחה 22:07, 29 במאי 2021 (IDT)

כלב נושך לתקיפה, להגנה ולתקשורת. השניים הראשונים, אני מניח, טריויאליים. האחרון דורש הגיון אבולוציוני: ממילא הכלב יכול לנשוך, ממילא הכלב, כחיית להקה, חייב תקשורת. הגיון אבולוציוני מכתיב שאותו מנגנון ישמש לשני צרכים במידת האפשר, ובמקרה של כלב השימוש בנשיכה הגיוני: ראשית, כלב יכול לבטא תוקפנות לא קטלנית בנשיכה שאינה חזקה עד כדי נזק נוראי, אבל תבהיר לננשך שמוטב שירתע. שנית, נישכוך עדין הוא מסר של שלום וחברות: אתה יודע שאני יכול לנשוך אותך עד כאב, אבל תראה! אני עושה את זה בעדינות! כי אני אוהב אותך! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:11, 29 במאי 2021 (IDT)

אין לזה תשובה פשוטה, כמו השאלה מתי אדם נותן מכה, יש כל מינוי סוגי מכות וכל מיני סיבות. הפה הוא אמצעי הביטוי של הכלב ויש לו רפרטואר של נשיכות בסגנונות אינדיבידואליים שונים ובעוצמות שונות. אני יכולה להעיד רק מהיכרותי האישית, יש נשיכת משחק שאינה כואבת, יש נשיכת התלהבות למפגש עם מישהו שהוא אוהב ולא ראה הרבה זמן והיא יותר כואבת (מניסיון), יש נשיכה של נזיפת כעס, למשל בגלל קנאה כשהבעלים מלטף כלב אחר, יש נשיכה כדי לגרש מישהו שנראה מוזר (יש לכלבים קטע כזה) והיא לא ממש חזקה. נשיכה בכוח בכוונה לפצוע היא של כלב מאוים, או מאולף להתקפה, או כלב מוטרף, למשל כי הוא קשור. - La Nave Partirà שיחה 07:57, 30 במאי 2021 (IDT)

מחפש המלצה לאתר חדשות סולידי יחסית

האם יש לכם המלצה לאתר חדשות שבו אפשר להתעדכן בעיקרי החדשות האחרונות? משהו שלא יתעדכן ברמה של דקות בודדות, כך "ישנות מלפני שעתיים" יעלמו מן העמוד כלאה היו. ורצוי גם אתר שלא מלא ב"חדשות" ריכולים וגם לא מוסת באופן מוגזם לימין או לשמאל.

יש חיה כזאת? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:03, 30 במאי 2021 (IDT)

לא מלא בחדשות ריכולים? ניסית להסתכל בדף החדשות (במקום בדף הראשי) של האתרים הרלוונטיים? מעבר לכך, אני קורא חדשות במידה רבה דרך פיד ולא דרך מה שבמקרה מוצג עכשיו באתר. Tzafrir - שיחה 18:48, 30 במאי 2021 (IDT)

שקוף--נדב - שיחה 00:15, 31 במאי 2021 (IDT)

שקוף - גוף התקשורת של הציבור הוא אתר תחקירים מועיל, אבל אינו אתר חדשות כללי. Tzafrir - שיחה 00:25, 31 במאי 2021 (IDT)

כאן חדשות, גוגל חדשות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

טוויטר עם פיד נכון (שמתאים לך) של עיתונאים ממוסדים ועצמאיים, פעילים חברתיים ואחרים, וצייצנים מעניינים. זה ערוץ החדשות שלי - La Nave Partirà שיחה 13:18, 1 ביוני 2021 (IDT)

האם איינשטיין overrated?

ברור שתורת היחסות והאפקט הפוטואלקטרי הם תגליות מסדר גדול עולמי. אבל אני חושב על דמויות שחיו במקביל לאלברט איינשטיין: נילס בוהר (מבנה האטום!!!), ורנר הייזנברג ( עקרון האי-ודאות ), וולפגנג פאולי (ספין), פול דיראק (חיזוי אנטי-חומר), לואי דה ברויי (דואליות גל-חלקיק!).

מדבור בשמות שאין אף פיזיקאי שלא מעריך. אבל מבחינת הציבור הרחב, אלברט איינשטיין הוא סוג של "גאון של המאה". איך זה? כל אחת מהתגליות שציינת פה זה סוג של "להפוך את העולם". כל גילוי פה הוא אבן יסוד של הפיזיקה המודרנית. למה בתודעה הציבורית זה נראה שאיינשטיין תרם למדע יותר מאנריקו פרמי ומקס בורן?

כן, ולא. איינשטיין יצר בעצמו את תורת היחסות. תורת הקוונטים הייתה תוצאה קלאסית של שורת התקדמויות של חוקרים שונים (וביניהם אף איינשטיין עצמו, לדוגמה, במאמרו על האפקט הפוטואלקטרי, שדווקא הוא צוין כנימוק לזכייתו בפרס נובל). אבל תורת היחסות רשומה בטאבו על שם איינשטיין כמעט לבד. וזה כבר הישג מרשים אפילו בתחילת המאה העשרים. ההישגים שלו בהחלט עולים (בנפרד) על כל השמות שציינת כאן.
מצד שני, איינשטיין זכה למעמד של מדען כוכב וגאון הרבה מעבר למעמדו בקהילה המדעית. החל מאמצע שנות העשרים של המאה ה-20 לערך, איינשטיין היה משוכנע, בניגוד לכמעט כל שאר החוקרים, שתורת הקוונטים היא ייצוג חסר (זה ניסוח נכון?) וניסה לאתגר אותה בדרכים שונות. החתול של שרדינגר (כי שרדינגר חשב בהתחלה כמוהו) ופרדוקס EPR הן דוגמאות לניסיונותיו לערער על תורת הקוונטים. אז בעיני הציבור הוא היה המדען הגאון. האינשטיין. אבל בעיני הקהילה המדעית הוא היה זקן שלא ממש יודע מה הוא עושה. להיות עוזר מחקר שלו שלו (כמו נתן רוזן) היה הימור לא מוצלח להמשך הקריירה האקדמית. Tzafrir - שיחה 18:37, 30 במאי 2021 (IDT)

אבל איינשטיין לא המציא יש מאין. הרמן מינקובסקי עבד על מרחב-זמן. אנרי פואנקרה והנדריק לורנץ עבדו על ניסיון לגשר בין משאוות מקסוול לבין פיזיקה ניוטוית לפני איינשטיין. ואלברט הכיר את עבודתם. אני בשום אופן לא מזלזל, איינשטיין היה האיש שידע לאחד את כל חלקי הפזל ולהגיע לתורה ששינתה את העולם. אבל הוא לא בא "בידיים ריקות" לשוק. היו לו את הכלים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי תורת היחסות הפרטית: יצא לי ללמוד את הפיתוח של משוואות תורת היחסות הפרטית בבית ספר תיכון (לצערי כבר הוציאו את זה מחומר הלימודים בפיזיקה). המתמטיקה שם לא מסובכת במיוחד (ואפשר למצוא אותה גם בערך שלנו. זה תרגיל נחמד לתלמידי תיכון). אבל הרעיון שהזמן יכול להתכווץ הוא משהו שלורנץ ופואנקרה לא העלו על דעתם. המשוואות הללו נראו להם טריק חישובי נחמד. איינשטיין הצעיר והלא מנוסה העז לחשוב כאן מחוץ לקופסה.

בתורת היחסות הכללית: מינקובסקי סיפק לאיינשטיין את הידע המתמטי שחסר לו. אבל איינשטיין הוא זה שאחראי כאן על רעיון מהפכני נוסף, ועל הדרך לסדר אותו עם המתמטיקה. Tzafrir - שיחה 19:33, 30 במאי 2021 (IDT)

בהחלט לא אוברייטד. איינשטיין חולל מהפכות תפיסתיות בסדר גודל של גלילאו וניוטון, ואין מי שניצב מעל שלושת אלה.

המאמרים המוקדמים שלו (לפני יחסות פרטית) היו חשובים, אך לא באופן מהפכני.

יחסות פרטית היתה מהפכנית. למיטב ידיעתי איש לפני איינשטיין לא העז לחשוב שבו־זמניות אינה קיימת, ושבין מערכות ייחוס שונות קיים זמן שונה. זו היתה מהפכה תפיסתית מס' 1. היא טילטלה את עולם הפיזיקה.

יחסות כללית הייתה מהפכנית אף יותר. שוב, למיטב ידיעתי איש לא עשה את קפיצת־הדרך המחשבתית שעשה איינשטיין. איש לא העלה על דעתו שכבידה היא תוצאה של תאוצה במרחב־זמן עקום. מספר חוקרים (חשוב לציין את הילברט) בנו חלקים מיחסות כללית, אבל אף לא אחד מהם הגיע למשהו שמתקרב למה שציינתי.

אחרי תגליות אלו קרנו של אינשטיין שקעה. הוא כילה את זמנו בנסיונות להפריך את מכניקת הקוונטים וחדל להתעניין בתוצאות ניסוי מעודכנות. באופן בלתי נמנע היחס של עולם הפיזיקה אליו (להבדיל מהציבור) היה כ"מי שהיה ואיננו רלבנטי עוד". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:14, 30 במאי 2021 (IDT)

לדעתי איינשטיין היה הברקה חדה וקצרה. כמו פונקציית דלתא. יחסות כללית היא ללא ספק אחד מעמודי התווך המרכזיים של פיזיקה מודרנית, יחד עם מכניקת הקוונטים שגם היא מהפיכה מחשבתית בפני עצמה. רק שבקוונטים אין "אבא אחד", אלא קבוצת אבות. קצת קשה להעריך "מי חכם יותר", איינשטיין או פרמי. אבל לי זה ברור שאנריקו פרמי היה פעיל וחרוץ הרבה יותר: לפרמי היתה קריירה אורכה ומלאה בתגליות ופיתוח תאוריות, שכמעט אף פיזיקאי לא חלם עליהן. בזמן שאיינשטיין היה "אגדה מהלכת" ופנסיונר מגיל 40, פרמי היה מדען פורה שהיה פעיל עד ליום מותו.

אבל כל העיסוק ב"ציטוטים" של איינשטיין, במשנתו הפילוסופית והדתית לטעמי הם הבל הבלים. באותה מידה אפשר ללמוד חכמה מפריץ צוויקי שכינה את הקולגות שלו "ממזרים כדוריים", כי הם נראים ממזרים מכל זווית שתבחן אותם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:26, 31 במאי 2021 (IDT)

קצת יותר מזה, אבל נכון. שנות הסופר־גאונות של איינשטיין היו מ־1907 עד 1917, ובהן יצר גם יחסות פרטית וגם כללית. פרמי ורבים אחרים הם בפירוש גאונים, אבל לא חוללו מהפכות תפיסתיות ולכן אינם יושבים באותה קומה. מכניקת הקוונטים כן חוללה מהפכה תפיסתית, אבל כדבריך היא מפוזרת בין תורמים רבים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:04, 31 במאי 2021 (IDT)

האם שימוש בביטוי "כרייה" בהקשר מטבעות וירטואליים מטעה?

לפי מה שאני מבין, איש לא "כורה" כלום, אפילו לא במובן וירטואלי של איסוף מידע חשוב כמו עם "data mining", אלא, במקרה של מטבעות וירטואליים הביטוי הנכון הוא למעשה ייצור ולא כרייה, כי מייצרים מטבע וירטואלי לפי אלגוריתם מסוים שמצריך כוח עיבוד גראפי גבוה אז האם הביטוי "כרייה" מטעה ועדיף ביטוי כמו "ייצור"? הרי כל ביטקויין למשל זה מוצר תוכנה מורכב מאד שעומד בתקן מסוים ועדיין ייחודי, לפי מה שאני מבין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למיטב הבנתי כרייה במובן הזה משמעותה השגת נתונים גולמיים ועיבודם בצורה מערכתית בשביל להוציא מהם מידע רצוי - הפקה מתוך. המטרה פה היא לתאר את הצורה השיטתית והתעשייתית של התהליך, אתה לא מייצר או אוסף מידע בכמות קטנה, זה מפעל שלם של עשרות מכונות שעובדות במקביל ולאורך זמן. באותו מובן אם אתה חופר במכרה ברזל, אתה בגדול מעביר אדמה ממקום למקום אבל זה לא סתם חפירה שאתה עושה, מתוך האדמה אתה מוציא את הברזל שאתה צריך בעזרת עשרות מכונות ועובדים במאמץ מרוכז. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:26, 31 במאי 2021 (IDT)

הדימוי המקורי הגיע מביטקוין. המטבע הזה הושווה לזהב ולכן מי שיוצרים אותו הושוו לכורי זהב. במקור זו גם לא הייתה הפקה כל כך שיטתית: אנשים כרו ביטקוין במחשבים אישיים. לעניות דעתי השם שלהם צריך להיות בנקאים: הם מרוויחים כסף מכך שהם מספקים אפשרות להעביר כסף. בפועל הכוונה היא שהרווחים שלהם יגיעו בעיקר מעמלות ופחות ממטבעות חדשים שנוצרים. אבל כשיש שם טוב, אי אפשר להיפטר ממנו. Tzafrir - שיחה 07:59, 31 במאי 2021 (IDT)

כדי להבין כיצד מתבצעת הפעילות הזו שמכונה "כריית ביטקוין" אני מציע שתחשוב עליה בצורה הבאה: מחלקים לכל המעוניין כרטיס גירוד זהה בעל 9 משבצות. המטרה היא לגרד את המשבצות של הכרטיס עד שמוצאים משבצת שמצויר עליה סמיילי, והראשון שמוצא משבצת כזו שולח את המיקום שלה בכרטיס הגירוד (נניח, המשבצת השביעית) וזוכה בפרס. פעולת הגירוד היא מה שמכונה "כרייה". ייתכן שתמצא משבצת זוכה כבר בגירוד הראשון, אבל אולי רק בגירוד התשיעי. כמובן שבמקום 9 משבצות, כרטיס הגירוד מחזיק מיליארדים של משבצות. במונחים מקצועיים מה שכיניתי משבצת נקרא Nonce. עלי - שיחה 07:54, 31 במאי 2021 (IDT)

והמטרה היא להראות כמה מהר אתה יודע לגרד משבצת בכרטיס. אבל למה בכלל לעשות תחרות כזאת? ולמה זה רלוונטי לשאלה? Tzafrir - שיחה 08:03, 31 במאי 2021 (IDT)

לא, המטרה היא לא להראות כמה מהר אתה יודע לגרד משבצת בכרטיס אלא למצוא משבצת. תיארתי כיצד הפעילות שמכונה "כרייה" מתבצעת בפועל, כך שזה מן הסתם רלבנטי לשאלה מדוע משתמשים בדימוי הזה. קיים מרחב של מספרים, Nonceים, והכורים מחפשים מספר במרחב הזה שאפשר לקרוא לו "מספר זוכה". לא מדובר בייצור של משבצת זוכה אלא בחשיפתה. ההתייחסות לפעילות הזו במושגים של בנקאות היא שגויה. בנקאים עושים סדרה פעולות דטרמיניסטית שבוודאות תעביר כסף מחשבון לחשבון. כריית ביטקוין היא פעילות של ניסוי וטעייה. עלי - שיחה 08:13, 31 במאי 2021 (IDT)

"המטרה היא לא להראות כמה מהר אתה יודע לגרד משבצת בכרטיס אלא למצוא משבצת" אבל אם ה"מציאה" היא "רנדומלית", אז אני אישית לא הבנתי את הקשר למהירות, הרי "כולם שווים" כי זה "רנדומלי"; בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מצטט משפט שכתבתי אבל אני לא ייחסתי קשר למהירות. כמובן שאתה יכול להגדיל את סיכוייך למצוא את המשבצת הזוכה אם יש לך יכולת לגרד מהר יותר מאחרים, אבל המהירות לא מבטיחה לך זכייה כי כאמור, אפשר למצוא משבצת זוכה כבר בגירוד הראשון. עם זאת, שים לב שרק הראשון שמוצא משבצת זוכה מקבל את הפרס, לכן כל מי שימצא משבצת זוכה אחרי שהראשון הגיש את הטופס שלו, נותר עם כלום ושום דבר ביד. בכל אופן, מה שחשוב שתיקח ממשל גירוד כרטיס הזכייה הוא שהפעילות המכונה "כריית ביטקוין" היא פעילות לגילוי של proof of work ולא לייצור בלוק. עלי - שיחה 09:06, 31 במאי 2021 (IDT)

אבל לא מדובר סתם על זכייה בלוטו. מדובר על אישור העברות. כל מי שרוצה להעביר ביטקוין חותם על העברה ומשדר את זה לכל העולם. הבנקאי שלנו בודק שההעברה תקינה ומצרף אותה לרשימת ההעברות המאושרות שלו. אם הוא במקרה זוכה בלוטו, רשימת ההעברות שהוא אישר הופכת להיות רשימת ההעברות המוסכמת הבאה ועליה מתבססים. Tzafrir - שיחה 10:40, 31 במאי 2021 (IDT)

זה לא רלבנטי לשאלה. מה שרלבנטי זו מהות הפעילות עצמה, על שום מה אותה פעילות נקראת "כרייה"? על שום שהיא נעשית בדרך של חשיפת המספר מבין מרחב המספרים האפשריים. עלי - שיחה 10:45, 31 במאי 2021 (IDT)

בBitcoin.it לא מסכימים: „Bitcoin mining is so called because it resembles the mining of other commodities: it requires exertion and it slowly makes new units available to anybody who wishes to take part.״
מעבר לכך, לא ברור לי עד כמה השם כריית נתונים היה נפוץ בשנת 2009. לפי הערך האנגלי, המונח כבר היה קיים. אני לא זוכר אם יצא לי להכיר אותו. אין לי מושג עד כמה המשמעות הזו של המילה השפיעה על יצירת המונח הזה. נדמה לי שהמושג הזה היה עדיין הרבה פחות נפוץ ושכל עולם המושגים של Big data היה הרבה פחות נוכח ממה שהוא היום. אבל זה סתם ניחוש לא מבוסס שלי. Tzafrir - שיחה 11:10, 31 במאי 2021 (IDT)

ומהו אותו exertion? נראה שהם מסכימים בדיוק עם ההסבר שלי, שעומד על טיבו. עלי - שיחה 11:19, 31 במאי 2021 (IDT)

בדקת במילון? Tzafrir - שיחה 12:10, 31 במאי 2021 (IDT)

הערתך מיותרת, לא בדקתי במילון משום שאין לי צורך בכך. לא התבלבלתי עם extraction אם לשם כיוונת. הפעילות שתיארתי היא שמכוננת את המאמץ שכרוך בוולידציה של בלוק. בלעדיה, אין שום מאמץ. עלי - שיחה 12:19, 31 במאי 2021 (IDT)

הכורה מסנן אלפי רגבי אדמה כדי למצוא ביניהם פיסת זהב אחת. כורה המטבעות הדיגיטליים מסנן $2^{42}$ (נניח) בלוקים חסרי ערך כדי למצוא ביניהם אחד שישמש לחתימה והפצת העסקאות. עוזי ו. - שיחה 16:59, 31 במאי 2021 (IDT)

אז זהו, שמכיוון שכל בלוק כזה הוא מוצר תוכנה (software product) ומשהו שמישהו יצר בעזרת מחשב (בניגוד לזהב למשל שנוצר בטבע בלי כוונת אדם מכוון) אני עדיין לא מבין למה להשתמש בכלל במונח "כרייה" במקום במונח "ייצור". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מי שהחליט על הטרמינולוגיה הזו הוא סאטושי נאקאמוטו. אני חושב שהוא הסביר למה בחר דווקא במושג הזה ב-whitepaper. (¯`gal´¯) - שיחה 23:05, 31 במאי 2021 (IDT)

להלן הסברו של נאקאמוטו: "The steady addition of a constant of amount of new coins is analogous to gold miners expending

resources to add gold to circulation. In our case, it is CPU time and electricity that is expended". עלי - שיחה 23:27, 31 במאי 2021 (IDT)

הבלוק עצמו אינו מוצר תוכנה (not a software product), אלא בלוק אקראי למראה, כמו רגב אדמה שטרם נבדק, שייחודו בכך שהחתימה שלו עומדת בתנאי מסויים ההופך אותו לבעל ערך. עוזי ו. - שיחה 00:49, 1 ביוני 2021 (IDT)

אבל "בלוק אקראי למראה" שנוצר בכוונת מכוון עם מחשב על מערכת הפעלה הוא בהגדרה רחבה מספיק כן מוצר תוכנה --- הוא אמנם מידע ממוחשב גולמי שנוצר בסביבה ממוחשבת ושמור בזיכרון שלה שם הוא מיוצג בשפת מכונה (ללא תלות בשאלה איזו חתימה יש לו או לאיזו חתימה הוא מתאים); אני מבין את הטענה שבגלל שמדובר במידע גולמי ולא בסקריפט שעושה פעולה כל שהיא (למשל) אז זה לא "מוצר תוכנה" אבל זה עדיין משהו שמיישהו יצר עם תוכנה לשימוש מצד תוכנה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מדובר על דימוי. ברור שהדימוי לא מספק הסבר מושלם. אם זה מה שמפריע לך, אני איתך במחאתך הקדושה נגד השם הזה. אבל כחלק מהמלחמה הקדושה הזו אולי אפשר להתחיל בטיהור לשונך מהשיקוץ של השימוש הלא מדויק במונח „סקריפט״. במקור מדובר על תסריט של מחזה או סרט. מכאן נוצרה המשמעות של שפות פשוטות שמפורשות צעד אחרי צעד על ידי מפרש. אולם בהמשך השם נדבק גם לשפות דינמיות מורכבות הרבה יותר, שכלל אינן מפורשות. כלומר: מה שיש כאן הוא „תסריט״ כשם נרדף ל„תוכנית״ או „תוכנה״. Tzafrir - שיחה 14:21, 1 ביוני 2021 (IDT)

לא רק שבלוק איננו מוצר תוכנה, הוא אפילו לא תוכנה תחת הגדרה מקובלת כלשהי. אולי החמצת זאת, אבל software product זה לא מוצר שתוכנה יצרה, אלא תוכנה שהיא מוצר. עלי - שיחה 14:44, 1 ביוני 2021 (IDT)

לא החמצתי זאת ותאורטית אם מספיק נתפלסף, גם תוכנה העומדת בקריטריוני אינטליגנציה מלאכותית מספיק מחמירים תוכל ליצור "מוצר תוכנה" (למשל, היא תהנדס לך איזה Doom clone מקוד המקור של Doom, סתם מביא דוגמה) אבל כמובן שנכון להיום לגבי בני אדם, בהיבט הפרקטי אני מסכים עם צפריר ואיתך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי ההגדרה הרחבה מאד שאתה מציע, דף השיחה הזה הוא מוצר תוכנה. עוזי ו. - שיחה 15:44, 1 ביוני 2021 (IDT)

איזה גזע עדיף לקוסם פראי ?

קוסם פראי ( Wild Mage ) יכול להיות אלף, אדם או חצי-אלף. איזה מהם נותן את הבילד המיטבי?

נגד בכנסת

האם יש נגדים (לא קצינים) בדימוס בכנסת ישראל? אני לא מדבר על איזה חצי שנה בקבע, אלא נגדים ששירותו כמה שנים?

רס"ר חיים כץ, אבל ייתכן שקיבל דרגה זו רק במילואים. דוד שי - שיחה 18:56, 31 במאי 2021 (IDT)

לפי הערך השתחרר משירותו הצבאי בדרגת רס"ר, ומההקשר נראה שהכוונה לשירותו הסדיר. אסף השני - שיחה 22:21, 31 במאי 2021 (IDT)

...אם כי לפי הערך החל לעבוד בתעשייה האווירית בגיל 21, כך שלא שירת מספר שנים. מוזר. אסף השני - שיחה 22:26, 31 במאי 2021 (IDT)

בנימין זאב בגין, אולי גם אבי דיכטר.

האם דה רוק לוקח סטרואידים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב לדה רוק יש שרירים מטורפים אבל גם כרס האם הוא לוקח סטרואידים או חומר אחר?

מתייג את משתמש:דה רוק2.53.20.23 17:17, 1 ביוני 2021 (IDT)

לטענתו כאן וכאן הוא השתמש בעבר הרחוק, אבל הפסיק עם זה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:32, 1 ביוני 2021 (IDT)

שינוי מין פעמיים

האם אדם ששינה את מינו פעמיים נחשב לטרנסג'נדר? יש שם לזה?

האם מוכרים מקרים של שלוש החלפות מין בחיים?

האם בראש כל מדינה צריך לעמוד אדם יחיד?

האם יש משטרים בהם אין נשיא/רה"מ/מלך אחד, אלא קבוצת? 2A0D:6FC0:77A:4700:D1EC:8615:3A53:DE3D 00:32, 2 ביוני 2021 (IDT)

בראש רוב המדינות יש ראש מדינה אחד בלבד. בראש נסיכות אנדורה עומדים שני נסיכים:נשיא צרפת והבישוף מאורז'ל. בראש רפובליקת סן מרינו נבחרים שני קפטנים עוצרים. לשווייץ יש נשיא אחד המתחלף כל שנה והנבחר מתוך המועצה הפדרלית של שווייץ שהיא גם הממשלה.

בממלכות מסוימות בעבר בתקופה שבה המלך(ראש המדינה) היה קטין, פעלה מועצת עוצרים מורכבת מכמה חברים ובראשה ראש מועצת העוצרים או היה עוצר אחד בלבד. בברית המועצות ראש המדינה (תפקיד ייצוגי) היה ראש הנשיאות או נשיא הפרזידיום. ברומניה הקומוניסטית תקופה קצרה אחרי שנת 1948 הנשיאות (ייצוגית) הייתה קיבוצית ונקראה נשיאות האספה הלאומית הגדולה והייתה מורכבת משלושה אישים. ביוגוסלביה אחרי מותו של טיטו היתה נשיאות קיבוצית מורכבת מנשיאי כל הרפובליקות שממנה נבחר כל כמה שנים נשיא אחד של הפדרציה Ewan2 - שיחה 01:45, 2 ביוני 2021 (IDT)

הכנסת שוויץ לתשובה לשאלה זאת מיותרת. 46.114.151.100 09:22, 2 ביוני 2021 (IDT)

הטריומווירט הראשון והטריומווירט השני הם דוגמה לחלוקת שלטון כזו. אבל שניהם התפרקו לאחר זמן מה. Tzafrir - שיחה 09:47, 2 ביוני 2021 (IDT)

לא תמיד יש שלטון של אדם יחיד שנמצא בראש המערכת. לעתים השלטון הוא משותף לאליטה מסוימת, שאכן עשויה לבחור לעצמה ראש יצוגי אך השלטון הוא קבוצתי. אוליגרכיה היא דוגמה לצורת שלטון זו. היה מקובל בעיקר ביוון העתיקה. כמו כן, גם כן ביוון העתיקה לעתים השלטון היה נתון לשני מלכים משני בתים שונים. זה המצב בספרטה, אם כי חשוב לציין שהם לא ממש ראשי המדינה בספרטה אלא חלק מאליטה שולטת (אוליגרכיה). גם ברומא העתיקה נהגו לבחור שני קונסולים ולא אחד. גילגמש • שיחה 13:53, 2 ביוני 2021 (IDT)

בשבטים, שהיו הגרעינים מהם התפתחו המדינות, נהגו לפצל את הכוח השלטוני בין ראש שבט (מנהיג מלחמתי) ובין שאמאן/רופא אליל/כוהן (מנהיג רוחני). האימפריה הכוזרית, לפני ההתגירות, הונהגה בקביעות על ידי שני מנהיגים. גם באימפריה הביזנטית היה נהוג שלטון משותף של שני קיסרים. חלוקת השלטון נבעה מסיבות פרקטיות - כשאחד הקיסרים יצא למלחמה, השני נשאר לשלוט. פרט לכך שלטון יחיד נוטה לעריצות וחוסר יעילות. את העריץ לא מעזים לבקר, מתחנפים אליו ומספרים לו כל הזמן כמה הוא חכם, אין כמוהו בעולם, אין מי שישתווה אליו ולבסוף הוא מתחיל להאמין בכך, אשתו (שרה) אומרת שבלעדיו המדינה תיכחד, הוא מתחיל להאמין שהוא המדינה (לואי ה-14). עריצים מתחילים לרוב כמדינאים מוכשרים, אך לאחר שסותמים את פיות המבקרים וממלאים את סביבתם בחנפנים המשטר מתדרדר והולך ובו בזמן העריץ מתחיל לתכנן את עתיד המדינה, שתונהג על ידי צאצאיו, כך צ'אושסקו, כך אסד, כך מובארך, כך סאדאם חוסיין, כך מישהו בבלפור. אלה תהליכים היסטוריים ואז מגיעה מהפכה או רצח או מלחמת אזרחים, הכל כדי לגאול את המדינה מהעריץ. בברכה. ליש - שיחה 22:02, 2 ביוני 2021 (IDT)

משגיח חלאל באסלאם

האם רעיון דומה לרעיון של "משגיח כשרות" שנוצר בשלב מסוים בקרב יהודים נוצר גם בקרב מוסלמים מתי שהוא ויש כיום במדינות האסלאם אנשים המועסקים במסעדות ובמפעלי מזון ומשגיחים על תקנות השריעה כגון היעדר אלכוהול ומוצריו, היעדר בשר חזיר בקרב העובדים ועוד? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי השאלה צריכה להיות הפוכה: איזו מקבילה יש לתפקיד של משגיח כשרות? לשם השוואה, פקחים של משרד הבריאות, שאוכפים תקנות בריאות מורכבות, מפקחים על הרבה יותר עסקים ובאופן כללי סומכים עליהם שיוכלו לשמור על החוקים בעצמם. כשאני מגיע למסעדה, אני מצפה שהאוכל בה לא יהיה מסוכן לבריאותי וזה בלי שום משגיח בריאות צמוד. Tzafrir - שיחה 09:44, 2 ביוני 2021 (IDT)

הפרק משגיח כשרות#היסטוריה חסר. Tzafrir - שיחה 13:05, 2 ביוני 2021 (IDT)

יצא לי לראות בחו"ל מוצרים עם חותמת חלאל במסעדות שפירסמו שהם חלאל, בדומה לכיתוב כשר. (ההדגשה היא בחו"ל כי הכיתוב היה באנגלית).

פיזיקאי או מתמטיקאי בהיי-טק

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב2A0D:6FC0:7BF:A300:303E:DAB0:3915:3E2D 14:13, 2 ביוני 2021 (IDT)

האם לפיזיקאי תיארוטי (שמעולם לא היה במעבדה אחרי תואר ראשון) או למתמטיקאי שהתעסק במחקר (לא במתמטיקה שימושים וסטטיסטיקה) - יש מקום בהייטק?

כי הידע המקצועי שלהם עמוק, מודרני, קשה להבנה ולא שימושי למרבית המשימות הנדרשות לשוק העבודה. ככה שבמציאות אם יתקבלו לעבודה בהיי-טק הם ישתמשו אולי ב-20% מהידע שלהם. השאלה הנשאלת היא האם זה בכלל משתלם לחברה להעסיק מישהו עם הכשרה כזאת, או שאולי עדיף להעסיק מהנדס עם תואר ראשון? האם יש תפקידים שבהם תהיה עדיפות דווקא למתמטיקאי או פיזיקאי עם ניסיון?

האם ספר אסתר הוא סטירה פוליטית?

האם ספר "אסתר" הוא למעשה סאטירה פוליטית סטייל "פולישוק"? עם המן הרשע שנשמע כמו נבל כושל מסרט קומיקס, קטעי סלפסטיק שבהם המלך תופס את הרשע בקרבת אישתו (וְהָמָן֙ נֹפֵ֗ל עַל־הַמִּטָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶסְתֵּ֣ר עָלֶ֔יהָ וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ הֲ֠גַ֠ם לִכְבּ֧וֹשׁ אֶת־הַמַּלְכָּ֛ה עִמִּ֖י בַּבָּ֑יִת ) וקטעי אירוניה בהם הנבל ממציא שיטה לכבד את מרדכי כשהוא חושב שהוא נשאל לגבי עצמו, נתלה על העץ אותו הכין, וכדומה. בכלל כך הסיום שבו המן מסתבך בין המלכה לבין המלך הוא סוג של קומדיית מצבים, לא? והמלך אחשוורוש מוצג שחכם והגון ברוב הזמן, חוץ מקטעים שהם הוא שיכור ושם הוא נראה כמו בדיחה.

אז אולי במקור הרומן היה אמור להיות הומוריסטי בכלל? קומדיה שפשוט אנשים היום לא מבינים וחושבים שזה רציני? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נראה שמחבר הספר הכיר את מנהגי החצר הפרסית. התיאורים מהספר בהחלט דומים למה שידוע ממקורות היסטוריים נוספים ומחפירות באתרים מאותה תקופה. מעניין להזכיר בהקשר הזה סיפור ידוע (לבני אותה תקופה) על עלייתו לשלטון של אביו של אחשוורוש: דריווש הראשון. הסיפור מופיע אצלנו משום מה רק בערך על גאומתה. כזכור, שושלת המלוכה הזו נקראת השושלת האחמנית, על שם האחמניש, סבא של סבא של כורש. למה לקרוא את השושלת על שמו? כי לאחר מות כורש, בניו לא הצליחו לשמור את השלטון, ובסופו של דבר תפס את השלטון אציל בשם דרייווש, שהיה במקרה גם הוא צאצא של אותו האחמניש. והסיפור שהוא סיפר לנו (ולהיסטוריה) על עלייתו לשלטון, מגלה כמה קווי דמיון מעניינים לסיפור אסתר: אישה שנשואה למלך ונאלצת לסכן את עצמה, ובקשר לא פשוט עם קרוב משפחתה שמחוץ לארמון.
אבל אם מישהו הכיר את הסיפור הזה, הוא הכיר גם את סופו, שלפיו המלכים האחמנים מתחתנים רק עם צאצאי כמה משפחות אצילות ולא עם סתם איזו אישה מהרחוב.
אז יכול להיות שמישהו לקח סיפור ידוע והוסיף לו כל מיני מאפיינים יהודיים (ר’ בערך על המגילה). יכול להיות שהדמות הזו נוצרה ביוון, שם היה מקובל ללעוד למלכי פרס (עוד לפני נפילת האימפריה). ואולי בהשראת כתבים יווניים כאלו. וכמובן שכל מה שאני כותב כאן הוא על סמך מידע שליקטתי מתישהו ויכול להיות גם נכון. Tzafrir - שיחה 16:12, 2 ביוני 2021 (IDT)

אין ספק שיש במגילה מרכיבים קומיים, והצבעת על כמה מהם. אבל האם זה מאפיין מרכזי של המגילה? האם המגילה היא (בין השאר) קומדיה? בהחלט ייתכן. חוקרת המקרא אדל ברלין, למשל, אוחזת בגישה זו. אני מציע לך לעיין בפירוש שלה על מגילת אסתר, שיצא לאור בסדרת "מקרא לישראל" (ירושלים: מאגנס, תשס"א). לגבי ההיבט הסאטירי, זו שאלה מורכבת. ברלין עצמה סבורה שהמרכיבים הסאטיריים שבמגילה אינם מהותיים: "מטרתה העיקרית של המגילה איננה לבקר את האימפריה הפרסית או את סגנון החיים שבה... מטרת התיאור היא לשעשע, לאו דווקא לבקר" (שם, עמ' 7). זאב ויסמן, לעומת זאת, מייחס למרכיב הסאטירי במגילה משקל רב יותר (הנ"ל, סטירה פוליטית במקרא, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ו, עמ' 235-262). אלה רק דוגמאות על קצה קצהו של המזלג, הספרות המחקרית הלועזית בנושאים הללו רחבה מאוד. ראובן מ. - שיחה 16:50, 2 ביוני 2021 (IDT)

איפה מוצאים אספני מטבעות?

איך יודעים מה שווי המטבעות שיש לי? הערך הנקוב הוא 5 סנט שווצרי. אבל המטבעות הם משנות ה-60 ושונות בעיצוב מאלו שנמצאות בשוק היום.

איך ידעים מה הערך שלהם ואיפה אפשר למכור? לא מצאתי בגוגל תשובות, למי ששואל.

שפה מדוברת בבלגיה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב קראתי בערך על בלגיה שיש בה שלוש שפות רשמיות. זה אומר שכל או רוב האזרחים דוברים את שלושת השפות האלה? ואיזו שפה מדברים ביומיום? באיזו שפה מקובל להוציא ספרים, לפרסם הודעות רשמיות וכו'? יהודית1000 - שיחה 20:57, 2 ביוני 2021 (IDT)

מרבית הבלגים דוברי פלמית וכמעט מחציתם דוברי צרפתית (ולונית), השפה השלישית מדוברת על ידי קבוצת מיעוט. זה דומה למצב בארץ, היהודים מדברים עברית והערבים מדברים ערבית - כך גם בבלגיה, הפלמים מדברים פלמית והוולונים מדברים צרפתית. כמו שיש יהודים דוברי ערבית וערבים דוברי עברית, כך יש פלמים דוברי צרפתית, וואלונים דוברי פלמית, אבל לא כולם. בברכה. ליש - שיחה 21:39, 2 ביוני 2021 (IDT)

ירחי שבתאי

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב מה שמות ירחי שבתאי?

ראה ירחי שבתאי. ישרול - דברו איתי • כ"ב בסיוון ה'תשפ"א • 21:23, 2 ביוני 2021 (IDT)

סאפם טלפוני

בהרבה אתרים בהם אתה מזמין דברים מבקשים ממך למסור מספר טלפון. המספר משמש ל"תקשורת" איתך (במציאות, לרוב הם פשוט מתקשרים אותך דרך המייל). לאחר תקופה לא ממשוכת (כשבועיים), אתה מתחיל לקבל SMSים של ספאם. ומשם הטלפון שלך מתדרדר ואתה מוצף בספאם בחירות.

האם קיימת דרך למנוע את זה? אני מדי פעם רושם מספר שגוי, אבל זאת שיטה קצת מפענה. האם יש דרך אחרת?

יש אפליקציות לזיהוי מספרי טלפון. לי מופיע באפליקציית השיחות המובנה זיהוי והתראה על ספאם (נראה לי שזו האפליקציה של גוגל). אם יש לך סבלנות לזה, אפשר גם לתבוע על ספאם (חוק הספאם). (¯`gal´¯) - שיחה 21:47, 3 ביוני 2021 (IDT)

סליחה על הבורות

מכבי תל אביב - הפועל תל אביב. יש סיבה למה יש מעריצים שונים לכל קבוצה? החלוקה היא פוליטית? דרדק • שיחה • כ"ג בסיוון ה'תשפ"א • 14:15, 3 ביוני 2021 (IDT)

דעתי האישית בלבד: פוליטית, היפנוטית, במקרים רבים אנשים שעושים משהו ולא מבינים אפילו למה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הבנתי, אחת מהם מזוהה עם השמאל והשניה עם הימין או שאין קשר לפוליטיקה ארצית? דרדק • שיחה • כ"ג בסיוון ה'תשפ"א • 15:42, 3 ביוני 2021 (IDT)

יש קשר, אבל היסטורי ולא אקטואלי במיוחד. בראשית הייתה מכבי, או ליתר דיוק: מכבי (ספורט). עם התחזקות תנועות הפועלים, הם יצרו לעצמם מוסדות שונים משלהם, וביניהם גם ארגוני ספורט: הפועל. חוץ ממכבי ומהפועל היו קיימות גם עוד כמה אגודות ספורט קטנות יותר, אבל לצורך הסיפור שלנו הן לא מעניינות (בפרט: בית"ר, שקשורה למוסדות הרוויזיוניסטיים ובהמשך לתנועת החרות, לא קשורה). עם קום המדינה המפלגה הגדולה ביותר הייתה מפא"י והפועל הייתה קשורה אליה (או ליתר דיוק: לתנועת הפועלים. גם ליריבתה לתנועה: מפ"ם / אחדות העבודה). שותפה חשובה אחרת בקואליציה הייתה מפלגת הציונים הכלליים שייצגה את הבורגנות. זו הייתה מפלגה משעממת עם כל מיני יקים והייתה פופולרית במיוחד בערים הגדולות (אם כי גם אנשי מושבות). אגודת מכבי הייתה קשורה באותו הזמן בעיקר לעסקנים מאנשי הציונים הכלליים.
אז הפועל תל אביב הגיעה משכונות הפועלים של דרום תל אביב. מכבי תל אביב הגיעה מהשכונות הבורגניות של צפון תל אביב (אם כי הצפון של אז היה המרכז של היום). בהמשך מפלגת הציונים הכלליים הפכה ברובה לחלק מהמפלגה הליברלית הישראלית שהתמזגה בסופו של דבר לתוך הליכוד. אז מבחינה היסטורית, בעיקרון: מכבי: הליכוד, הפועל: מפלגת העבודה. Tzafrir - שיחה 17:17, 3 ביוני 2021 (IDT)

בתור אחד שלא מבין דבר בעניין קבוצות ספורט: למה שיהיו את אותם מעריצים (אוהדים כנראה)? זה שגם אורפנד לנד וגם נטע ברזילי פעילים בתל אביב לא אומר שיש להם אותו קהל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:08, 3 ביוני 2021 (IDT)

אישה לפעמים מחליפים. בית הרבה פעמים מחליפים. קבוצת כדורגל לא מחליפים. מרגע שהתקבעת על קבוצת כדורגל בילדותך (לרוב בכלל "קבעו לך") אתה ממשיך עם הקבוצה גם היא מפסידה כל הזמן. Shannen - שיחה 01:20, 5 ביוני 2021 (IDT)

בנוגע לקבצי תמונה שנעלמים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב ב'וואטסאפ'. משום מה, אני נתקל לאחרונה בהודעת "תמונה לא זמינה - לא ניתן להציג את התמונה מכיוון שהיא אינה שמורה יותר במכשירך", בנסותי לפתוח תמונות להן נזקקתי. מהי סיבת הדבר, ואיך מטפלים בזה ? תודה, בנצי - שיחה 14:58, 3 ביוני 2021 (IDT)

זה קורה רק כאשר הקבצים נמחקים מהמכשיר. ווטסאפ מציעה לך להוריד את הקובץ פעם אחת, לאחר מכן לא תוכל להוריד אותו שוב, וגם ניתן לקבל תוכן, כולל שיחות רק לתקופה מוגבלת אחורה (נראה לי שחודש, אם זה לא השתנה). באמת שלא ברורה לי ההצלחה של האפליקציה הזו על פני רשתות חברתיות שבהן הכל נשמר בענן וגם לא נדרש להפקיע ממך זכרון בטלפון לשמירת לוגים ומדיה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:51, 3 ביוני 2021 (IDT)

דרקון, היתכנות ביולוגית

היצור המיתולוגי דרקון אינו קיים, כמובן, אך הייתי רוצה לבחון באופן היפותטי אם היה יכול להתקיים יצור שכזה. שני הדברים שמאתגרים את ההיתכנות של יצור ביולוגי כזה הם-

1. יכולתו של יצור כזה לעוף, למרות מסתו העצומה (כפי שנדמה מכל ההדמיות של דמותו בסרטי הפנטזיה למיניהם)
2. יכולתו של יצור כזה לנשוף אש

לכן, הייתי רוצה לשאול-

1. מהי מסתו של האורגניזם המעופף הכבד ביותר? האם לצורך השאלה, יצור במסה של ג'ירף (בין 800 ק"ג ל-1,200 ק"ג) ובמבנה גוף דומה, יכול לעוף בהינתן כנפיים גדולות מספיק?
2. האם קיימים מינים ביולוגיים המסוגלים לפלוט אש מגופם? אם כן, כיצד הם מצליחים להיות עמידים לאש הזאת ולא להישרף בעצמם?

יום נעים, אביתר ג' • שיחה • 15:34, 3 ביוני 2021 (IDT)

אהלן אביתר,

ככל הידוע לי, התשובה לשתי שאלותיך שלילית, לפחות על פני כדור הארץ של ימינו. עם זאת, בזכות שאלתך גיליתי שבאוסטרליה יש ציפורים שמפיצות שריפות כדי לדחוק החוצה מהעשב הבוער זוחלים ויונקים שאפשר לטרוף.

לעניות דעתי, דרקונים נושפי אש יצטרכו לפתח מנגנון המונע מהאש להידלק בתוך גופם, קצת בדומה ללהביור. בין אם הם נושפים דלק מחזר לתוך סביבה חמצנית או דלק מחמצן לתוך סביבה מחזרת כמו מתאן, הם עדיין צריכים למצוא דרך לא להדליק לעצמם את החוטם. אולי אם ינשפו את הדלק מהפה וחלקיקים פירופיריים מהנחיריים, הדלק יוצת מספיק רחוק מהם.

תודה על השאלה המעניינת. שבת שלום, ליאור पॣ • כ"ד בסיוון ה'תשפ"א • 16:11, 3 ביוני 2021 (IDT)

זכור לי יצור (איזו לטאה?) שיורק חומצה חריפה (או איזשהו חומר מאכל אחר). הוא לא מחזיק את החומר בבטנו: הוא מחזיק בבטנו שני חומרים שונים שבהיפגשם (ביציאה מגופו) יוצרים את החומצה המאכלת.
לגבי הגודל: כיום נדמה לי שהציפור הגדולה ביותר היא קונדור האנדים. אבל דרקון הוא, כידוע, זוחל, וזוחלים מעופפים הגיעו בעבר לגדלים יותר רציניים: פטרוזאוריה#גודל הגוף. הקוואצלקואטלוס הגיע לגודל (אבל לא למשקל) של ג’ירף. ואם מוסיפים עוד מוטיב נפוץ מאגדות הדרקונים: שריון גוף חזק, משקלו של הדרקון נדרש להיות גבוה אף יותר. Tzafrir - שיחה 17:37, 3 ביוני 2021 (IDT)

בהחלט אפשרי, בתנאי שאתה מוכן להתפשר על גודל של (בערך) F15, שנראה לי די והותר. יש חומרים שערבוב שלהם יוצר הצתה.

דרקון "בגודל מלא" זה בעייתי. עם גידול הגוף הנפח והמשקל גדלים בחזקת 3, בעוד ששטח הכנפיים גדל בחזקת 2. זה דורש כנפיים גדולות הרבה יותר מגודל הגוף, ושרירים שיוכלו לנפנף כנפיים אלה.

אפשרות נוספת שיש לחשוב עליה היא דרקון עם הנעה סילונית, כשהכנפיים והזנב מסייעים להנעה ומשמשים להיגוי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:26, 3 ביוני 2021 (IDT)

כשהסילון נפלט מהצד השני האחורי של מערכת העיכול? Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:08, 3 ביוני 2021 (IDT)

זה הסידור המקובל, כן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:44, 4 ביוני 2021 (IDT)

נתניהו

אם ממשלת השעטנז קום תקום ובהנחת "עסקים כרגיל" (המשפט נמשך, ללא חוקים לנטרול נתניהו), האם נתניהו יוכל לחזור לתפקיד ראש הממשלה? נראה כי כולם לוקחים את האפשרות הזו כמובנת מאליה (נתניהו יו"ר אופוזיציה ואח"כ שוב רה"מ לאחר ניצחון בבחירות), אבל למיטב הבנתי אדם שהוגש נגדו כתב אישום (קל וחומר אדם שמתנהל נגדו משפט), לא יכול להיכנס לתפקיד מיניסטר (קל וחומר פריים מיניסטר). Lev First - שיחה 16:23, 3 ביוני 2021 (IDT)

לא נראה לי שזאת בעיה משפטית במקרה ותפקידו של השר הוא ראש הממשלה . כמו שניתן להתרשם בהלכת דרעי-פנחסי הבעיה היא רק עם שר "רגיל". Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:34, 3 ביוני 2021 (IDT)

גם היה בגץ בעניין הענקת המנדט לנאשם בפלילים, שהכשיר זאת. החוק בפועל לא התייחס למקרה הקיצוני של ח"כ שמעוניין לקבל את המנדט שהוא ר"מ בממשלת מעבר, בעניין שלאפשר לרה"מ לכהן תחת אישומים, כדי למנוע אפשרות תיאורטית להפלת שלטון באמצעות מערכת המשפט. (¯`gal´¯) - שיחה 21:55, 3 ביוני 2021 (IDT)

בג"צ הכשיר עשרות פעמים את הנאשם ראש הממשלה נתניהו גם כאשר התחמק מחתימת צו ניגוד עניינים - אני מניח שזה הדבר היחיד המהותי שמפריע לשופטים וחוץ מזה לא נראה לי יש בעייה לתת לו מנדט כ"חבר כנסת מהשורה", או במקרה שלנו, ראש האופוזיציה המיועד. דזרט • שיחה 09:51, 4 ביוני 2021 (IDT)

מה מהותי לשופטים? ויכלו לקבוע שרה"מ לא יכול לכהן כר"מ מעבר תחת החוק הזה. לגבי הענקת מנדט לנאשם, אני לא בטוח, אבל אם משווים לכל תפקיד ציבורי אחר, כנראה שלא. רה"מ זה גם התפקיד הציבורי היחיד שאין בו מגבלת כהונה, בגלל איך שהשיטה עובדת. סתם חשבתי על הפער בין איך שנתניהו מציג את בגץ לבין איך שהוא בפועל... ולבן שלו לא חסר ("בגץ הוא סניף של מרצ"). (¯`gal´¯) - שיחה 10:14, 4 ביוני 2021 (IDT)

ניטפוק: גם לראש עיר אין הגבלת כהונה. Tzafrir - שיחה 11:56, 7 ביוני 2021 (IDT)

תודה. Lev First - שיחה 16:26, 4 ביוני 2021 (IDT)

ערבים מקבלים צו ראשון?

באיזה שלב ערבים מקבלים פטור משירות? הם מקבלים צו ראשון ואז הצבא פוטר אותם או שאפילו לא מקבלים צו ראשון?

לפי גיוס לצה"ל#התייחסות לאוכלוסיות שונות, הצבא לא פונה אליהם, אבל ערבים כן יכולים להתנדב. (¯`gal´¯) - שיחה 05:22, 4 ביוני 2021 (IDT)

הצבא לא פונה אליהם, אם כי יש קבוצת ש90-95% מהם לא מתגייסים ובכל זאת, מקבלים צו ראשון כמו חרדים (וזאת על אף שיש פחות מ-2000 חרדים שהתגייסו מדי שנה, אפילו שיש טיפה יותר ממיליון חרדים בישראל) דזרט • שיחה 09:49, 4 ביוני 2021 (IDT).

לא הבנתי את התשובה. מצד אחד "הצבא לא פונה אליהם" ומצד שני "מקבלים צו ראשון כמו חרדים". אז הצבא כן פונה אליהם או לא?

לא פונה. Lev First - שיחה 15:07, 5 ביוני 2021 (IDT)

הוא לא פונה אליהם, וזה למרות שיש קבוצות שגם כן לא מתגייסות ברובן הגדול, כמו החברה החדית, וכן מקבלות צו ראשון (ה-'כמו חרדים' הוא דוגמה ל-'אם כי'). מוכני - שיחה 00:13, 6 ביוני 2021 (IDT)

סטטיסטיקה בדפדפן שלי

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון304/מצב האם יש אפשרות לקבל מידע סטטיסטי או מדויק כמה פעמים אני נכנסת לכל מיני אתרים בחודש/שבוע/תקופה אחרונה? אילו אתרים הכי פופולאריים אצלי וכו'? איפה אפשר לראות כזה מידע?

תוסף לפיירפוקס ותוסף לכרום. כנראה שניהם נותנים רק מידע חלקי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:54, 4 ביוני 2021 (IDT)

מאחזים ביו"ש שאושרו למפרע- האם קיים?

צהריים טובים. בעקבות הפרסומים השונים על הקמת המאחז אביתר עלו בראשי מחשבות בעניין...
האם ידוע לאחד מהעורכים התנחלויות שהוקמו כמאחז לא בתמיכה של המדינה ואושרו לאחר מכן? ההגיון מחייב שכנראה הדבר קרה אך בסקירה זריזה על קטגורית יישובים בשומרון לא הצלחתי למצוא כמעט התנחלויות כאלה. וכמה באחוזים הדבר קרה ביחס להתנחלויות אחרות? פעיל למען זכויות אדם - שיחה 19:17, 4 ביוני 2021 (IDT)

כל ראשית מפעל ההתנחלות בוצע בלי אישור מראש, וקיבל אישור בדיעבד. הראשית הייתה בתקופת ממשלת שמאל. המתנחלים למדו אגב משיטת חומה ומגדל, שבה היישוב (שנשלט ע"י השמאל) התנחל בשטחים שרצה לספח למדינת היהודים העתידית. גם מפעל חומה ומגדל אגב, בוצע בלי אישור ובניגוד להוראות של ההנהלה הראשית של היישוב (כי גרר עימות עם הבריטים ועם הערבים), וקיבל אישור שלה בדיעבד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)