למה צריך העדפה מתקנת? אין מה לתקן. אם אני זוכר היטב את הסטטיסטיקה, אז ברוב המוסדות האקדמיים בישראל, התלמידים הם בערך חצי נשים וחצי גברים. ההבדל מתחיל רק בפוסט דוקטורט. הרבה יותר גברים יוצאים לפוסט דוקטורט מאשר נשים. אבל עד לשלב הזה יש שוויון. 94.159.166.12910:56, 21 במרץ 2016 (IST)
שאלה בתכנות - האם נכון לדבר על "בסיס נתונים ראשוני ובסיס נתונים שניוני" ?
אם אני לא טועה RDBMS כמו MySQL ואחרים, פשוט לוקח מידע שאירגנו, בתחביר מסוים, במספר קבצי CSV (נניח), כמו במקרה של teachers.csv && pupils.css && phone_numbers.csv ואז הוא מארגן את כולם לבסיס נתונים ומאפשר להפעיל עליהם מניפולציה עם שפת SQL... אם אני אכן מדייק, אז בסיס הנתונים שיוצר ה RDBMS הוא למעשה שניוני, כי הרי כל אחד מהקבצים האלה (או כולם יחדיו) הוא בסיס נתונים ראשוני... לא כך? Ben-Yeudith17:47, 18 בפברואר 2016 (IST)
אתה צריך להחליט איפה אתה שומר את הנתונים (זה מה שנקרא "source of truth"). אם תרצה לשנות משהו במידע ששמור, האם קודם תערוך את קובץ ה־CSV ותייבא אותו מחדש? זו בחירה לגיטימית, אבל זה כמעט אף פעם לא מה שעושים. לפי התיאור שלך זה גם לא מה שעושים: המניפולציות מופעלות על המידע שבבסיס הנתונים. לכן העובדה שמקורו מקובץ זה או אחר כבר אינה רלוונטית: כאשר אנחנו רוצים לקבל את המידע העדכני, נפנה לבסיס הנתונים. Tzafrir - שיחה18:10, 19 בפברואר 2016 (IST)
אני עוסק בתחום, אך לצערי אינני בטוח שהבנתי את השאלה. MySQL שומר את הנתונים בקבצים פיזיים על מערכת ההפעלה. אלו אינם קבצי CSV אלא קבצים בינאריים, אך לא זה העיקר כאן. הדבר החשוב הוא שמבחינה לוגית יש בקובץ או בקבצים האלו בסיס נתונים רלציוני עם טבלאות ונתונים ויחסים בינהם וכך הלאה. האבחנה אינה בין בסיס נתונים ראשוני ומישני (אינני מכיר מונחים אלו), אלא בין הצד הפיזי (קבצים) לצד הלוגי (טבלאות ונתונים וכו'). גרי רשף - שיחה18:17, 19 בפברואר 2016 (IST)
סתם לשם הקוריוז והבלבול: MySQL יכול לשמור את המידע גם בתור קובצי CSV. זה לא יעיל ולא שימושי במיוחד, אבל זו הדגמה טובה לכך של־MySQL יש דרכים שונות לשמור מידע. למרות מה שכותבים שם בהערות, בעיקרון אתם לא אמורים להתעסק עם המידע שהשרת מאחסן ישירות, אלא רק דרך השרת. Tzafrir - שיחה18:32, 19 בפברואר 2016 (IST)
בממשלה העכשיות, ראש הממשלה לקח על עצמו תפקיד של 5 שרים שונים. נכון? והמדינה מתפקדת כמו שתיפקדה קודם. אז נשאלת השאלה: האם אפשר לבלט לחלוטין את השרים האלא? אם אפשר להסתדר בלי שר, למה צריך שר? אולי בשיטה שלנו ממשלה היא רק שרך עודף שנשאר מתקפות ישנות יותר? 82.81.55.16523:35, 18 בפברואר 2016 (IST)
שרים הם גם הסמכות העיקרית בקבלת החלטות בהקשר המשרד שלהם וגם קטליזטור לשינויים ורפורמות. מוסד השרים בכללותו הוא מוסד טוב, השאלה היא יותר המאפיינים שלו ועד כמה הם מתאימים לזמן והמקום. לדעתי, מוסד השרים הנוכחי הוא כנראה הגרוע שהיה עד היום במדינה. Ben-Yeudith23:53, 18 בפברואר 2016 (IST)
איך אדם מהשורה יכול לדעת ש"המדינה מתפקדת כמו שתיפקדה קודם"? אולי יש תוכניות פיתוח תקועות בצנרת, מינויים שלא יוצאים לפועל, החלטות שלא מתקבלות, סמכויות שזולגות מן המשרד המקצועי למשרד האוצר, וכו'. עוזי ו. - שיחה01:03, 19 בפברואר 2016 (IST)
קודם כל, יש לציין שבמשרד החוץ קיימת סגנית שר שעושה בוודאי חלק ניכר מהעבודה, והמשרד לשיתוף פעולה איזורי הוא משרד שהוקם רק ב1999 כדי לסדר תפקיד לשמעון פרס. שנית, בכל מקרה לכל משרד יש מנכ"ל, שבוודאי יכול לעשות את העבודה השותפת על "טייס אוטומטי". אם יש החלטות דחופות שצריך להחליט בוודאי שניתן להעביר את זה לראש הממשלה. אבל בהיעדר שר מה שעלול להיפגע זה מה שמעבר- החזון, החדשנות, היוזמה, וכו'. בלנק - שיחה16:51, 19 בפברואר 2016 (IST)
צריכים שרים, כדי שישבצו בתוך השירות הציבורי תומכים מהמפלגה. צריכים שרים, כדי שיפנו תקציבים לקבוצות הלחץ הקרובות אליהם, למשל הקמת פרויקטים תיירותיים בחברון. צריכים שרים, כדי שימציאו משרות חדשות עבור חסידי מפלגותיהם, למשל רב של בית חולים. עכשיו תחשבו שאין שרים וכל המשרדים מנוהלים על ידי ראש הממשלה, מה יקרה? כל האינטרסנטים, שהזכרתי קודם, יעוטו על ראש הממשלה והוא לא יוכל לטפל בכולם, הוא יצטרך עוזרים רבים, שיטפלו באינטרסנטים לפי תחומים, משהו כמו שרים... אז אולי פשוט יותר להמשיך לתת לשרים לעשות את המסחרה. בברכה. ליש - שיחה17:04, 19 בפברואר 2016 (IST)
שר ממלא שני תפקידים: הוא מייצג את הממשלה (הדרג הפוליטי) בתוך המשרד (הדרג המקצועי) והוא מייצג את המשרד בתוך הממשלה. מה שקורה בממשלה הוא שאין שר חוץ והתפקיד של משרד החוץ הולך ומתפרק בין כל מיני משרדים שונים (ולעתים מתחרים) כאשר משרד החוץ נזנח ומקבל פחות משאבים.
אם ניקח דוגמה אחרת: יוסי ביילין הגיע למשרד הדתות, הבין שהוא מיותר ופירק אותו. אבל מהממשלה הנוכחית: גילה גמליאל הגיעה למשרד לאזרחים ותיקים, שנוצר בזמנו עבור מפלגת הגמלאים. היא הבינה שאין טעם במשרד הזה והכלילה אותו למשרד לשיוויון חברתי. בין שאר היוזמות שהיא כבר הספיקה לקדם: הקצאת כמויות כספים לא מבוטלות (תאורטית: 15 מיליארד במשך חמש שנים. מעשית: נראה) למגזר הערבי. בשביל להעביר כמה מיליארדים מתקציב של שנה אתה צריך להיות חלק מהממשלה, מכיוון שהכסף הזה בא על חשבון כסף שהולך למקום אחר, וזו אחריותה של הממשלה להחליט איך מחלקים את התקציב.
כמה יהודים חיו בגדה המזרחית של נהר הירדן, לפני הפיכתה של ירדן למדינה ב- 1946? שהרי ז'בוטינסקי הגה את המשפט: "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן" ואכן בסמל האצ"ל הכיתוב "רק כך" ולצדו יד אוחזת רובה על רקע ארץ ישראל משתי גדות הירדן. אשמח לדעת אם חקרו נושא זה. 149.88.144.3222:54, 19 בפברואר 2016 (IST)
כמו שכתוב בערך עבר הירדן: "מראשית פעילותה ראתה התנועה הציונית בעבר הירדן המזרחי חלק בלתי נפרד מארץ-ישראל, אך בשל הריחוק והתנאים המקומיים לא התיישבו בו יהודים, פרט למספר ניסיונות התיישבות כושלים ברמת הגולן." eman • שיחה • ♥23:51, 19 בפברואר 2016 (IST)
היהודים היחידים בפועל היו עובדי תחנת הכוח בנהריים. ליתר דיוק: גם בסמח' (צמח) גרו יהודים, וגם דגניה נמצאת ממזרח לירדן, וכך גם אשדות יעקב וגשר ונדמה לי שהיו שם גם עוד כמה יישובים לפני מלחמת העצמאות, אבל הם נשארו בתחום מדינת ישראל. כמוכן הייתה גם דרדרה (אבל רק החל משנת 1947) ממזרח לאגם החולה ולהבות הבשןשמיר (קיבוץ), כפר סאלד ודן (קיבוץ) קצת צפונה משם שעלו לקרקע שנים מספר לפניכן ונמצאים ממזרח לירדן או למקורותיו.
אבל התשובה הרצינית היא שגבולות הארץ לא היו ברורים עד תחילת המנדט הבריטי. הסוכנות היהודית תבעה במקור[דרוש מקור: זכור לי מאיפשהו]שטח שעולה על גבולות הארץ הנוכחיים וכולל חלק מעבר הירדן (עד מסילת הברזל החיג'אזית(?)) וצפונה קצת לתוך לבנון. בהצהרת בלפור הבטיחה בריטניה "בית לאומי" (מושג עמום) לעם היהודי ב־"Palestine" (מושג גאוגרפי לא מוגדר) (כלומר: לא הובטח שכל Palestine תהיה הבית הלאומי. בניגוד לניסוח קודם שביקשה הסוכנות). לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה חולקו שטחי האימפריה העותומנית בין המדינות המנצחות להלכה כמנדטים מטעם חבר הלאומים. בשנת 1920 נקבעו גבולות המנדט אולם כחודש לאחר מכן נאלצה בריטניה להבטיח את כל עבר הירדן המזרחי לעבדאללה בין חוסיין ההאשמי כדי למנוע ממנו להלחם עם הצרפתים.
גורמים רבים ביישוב היהודי ראו בכך בגידה של בריטניה ביהודים. ז'בוטינסקי היה אחד מהם. קצת לפני כן התחוללו מאורעות תל חי ולקראתם ז'בוטינסקי היה מאילו שהמליצו לנטוש את היישוב בתל חי מכיוון שהוא היה שטח שלא נכלל במנדט הבריטי ואנחנו לא רוצים ליצור צרות לבריטים. Tzafrir - שיחה17:52, 20 בפברואר 2016 (IST)
אכן. על כך יש להוסיף שגם ההתיישבות הלא-יהודית (כלומר, הערבית) בעבר הירדן הייתה דלילה מאוד (ועד היום – כמאה שנים אח"כ, ועם קבלת פליטי מלחמות ישראל הפלסטינים מ"הגדה המערבית", שהם וצאצאיהם מהווים כמה מיליונים – היא דלילה למדי ביחס לשטח זה, שרובו מדברי). אביעדוס • שיחה17:54, 20 בפברואר 2016 (IST)
אני רוצה להוציא דרכון. מצאתי באתר של "רשות האוכלוסין וההגירה" טופס מכוון. אז שאלה למי שעשה את זה פעם:
אחרי שאני ממלא אותו, אני צריך לבוא פיזית למשרד הפנים/חוץ/מה שלא יהיה? אם כך, מה היתרון באינטרנט?
האם צריך לשלוח צילום שלי באינטרנט? האם מותר להשתמש בתמונה שלי שצילמתי במצלמה ביתית שאני אחתוך לגדול הנכון?
אני גר בתל אביב מסיבות של לימודים, אבל אני רשום בתעודת זהות כתושב של עיר אחרת, בה גרים ההורים שלי. אם חייבים לגשת פיזית למשרד, האם זה חשוב באיזה עיר? ולאן צריך להגיע בת"א?
האם יש דרך להיפתר מספק האינטרנט ולגלוש "בעצמי" ללא הגבלה? כלומר לקנות שרת, חוטים ואולי עוד איזשהו ציוד ולהתחבר לאינטרנט "בעצמי"? מה יש לבזק (לדוגמה) שאין לי? כשאני מתחבר לרשת דרך בזק, אני למעשה יוצר קשר עם שרת אחד והוא מעביר אותי לשרתים אחרים, נכון? איך אני עוקף אותו ומתחבר משרת פרטי בבית לשרתים אחרים? 82.81.81.14623:23, 20 בפברואר 2016 (IST)
שלום למומחים. איך תגדירו "ידע בסיסי בSQL"? התחלתי לחפש עבודה לאחרונה וכחלק מהתהליך אני מנסה לרכוש כישורים חדשים שאוכל להוסיף לקורות החיים שלי. אחד מהם הוא ידע בשפת SQL, תחום שלא היה מוכר לי לפני כן. השגתי הבנה סבירה של שימוש ב join, group by, having, union, distinct ו like. אילו עוד נושאים אני צריך ללמוד כדי להגדיר את עצמי בעל ידע בסיסי?198.84.164.23411:41, 21 בפברואר 2016 (IST)
אני משער שבשום מקום לא מחפשים "איש SQL בסיסי" שיכתוב כל היום "שאילתות בסיסיות ב-SQL", אלא למשל אנאליסט או כלכלן או סטטיסטיקאי שכדי למלא את תפקידו בהצלחה ידע לכתוב ולהריץ שאילתות בסיסיות ב-SQL.
הידע שתיארת נשמע סביר בתור ידע בסיסי, אך לא על זה מועמדותך תתקבל או תיפול אלא על החלק המקצועי בו אתה אמור לעסוק.
אני משער שתידרש גם לידע בסיסי באנגלית: אם אתה שולט היטב בשפה - מצויין, ואם איכשהו מגמגם במבטא ישראלי כמו הרוב - גם עם זה תסתדר. גרי רשף - שיחה11:55, 21 בפברואר 2016 (IST)
תודה גרי. דייקת בהשערותך, אני בעל רקע בכלכלה וראיית חשבון ומחפש עבודה כאנליסט. אין לי ניסיון בשימוש בדאטה בייס חוץ מאשר ב Access; האם יש מערכות נוספות שכדאי לי להכיר?198.84.164.23412:29, 21 בפברואר 2016 (IST)
סביר שאנליסט לא ייגש לבסיס הנתונים ישירות באמצעות SQL, אלא באמצעות תוכנה לבינה עסקית. כיוון שכך, נראה לי שדי בהכרה הבסיסית של SQL שתיארת, אבל אפשר להרחיב אופקים עם הערך בינה עסקית וערכים מורחבים המוזכרים בו. דוד שי - שיחה06:26, 23 בפברואר 2016 (IST)
ראיתי סדרה (נראה לי מדעי המוח, לא בטוח), שבא גסטרונום מולקולרי אמר שהמולקולות של תות דומות למולקולות של עוף, לכן עוף עם תות יהיה טעים. הכנתי את זה, ולמרבה הפלא זה יצא ממש טעים. מה שמעלה את השאלה - איפה אפשר לראות מולקולות של מאכלים שונים? אני לא מדבר על סתם לקרוא מתכונים בגסטרונומיה מולקולרית, אלא ממש להבין את כל העסק (להבין למה המולקולות בעוף דומות למולקולות של תות ולהניח שהשילוב יהיה טעים). ניסיתי לחפש קצת אבל או שמצאתי מתכונים, או ספרי כימיה בסיסיים. איפה אפשר למצוא תמונות מתאימות של מולקולות עבור מאכלים שונים? רן כהן • שיחה15:53, 21 בפברואר 2016 (IST)
אל תכעס עלי, אבל במתכון שהבאת אני די משוכנע לפי הכמויות שאין לתותים כל השפעה על הטעם, הם עצמם נמסים ונעלמים וחייבים לצלם לפני הבישול כדי שתהיה הוכחה לכך שהיו שם תותים. הכותב כותב את זה די במפורש לאורך המתכון ואני מאמין לו. מי "מודיע" לעוף להסתנכרן עם המולקולות של התות, ולא לנסות את הג'ינג'ר ולהתעצבן? ביקורת - שיחה16:06, 21 בפברואר 2016 (IST)
אין למה שיוצא טעם של תותים, אלא פשוט טעם ממש טעים. יש עוף מוקפץ, ויש עוף מוקפץ עם תותים, ואלו שני דברים שונים. ומי מודיע לעוף להסתנכרן? כימיה. כל סיפור הסנכרון הזה הוא כימיה, והשאלה שלי נועדה כדי שאני אבין בדיוק מה קורה. רן כהן • שיחה23:36, 21 בפברואר 2016 (IST)
המושג "מולקולות של עוף" אינו מושג מדעי מקובל, כפי שאתה יכול להניח...עוף ותות הם (היו) יצורים חיים, וככאלה הם מורכבים מאלפי מולקולות שונות, בהם סוכרים, חומצות גרעין, חלבונים, שומנים, ועוד. יתרה מכך, "מולקולות של עוף" הן במידה רבה גם מולקולות של בני אדם ושל קואלות, כיוון שהיסטוריה האבולוציונית המשותפת של כל היצורים החיים מכתיבה דמיון רב באבני הבניין של הביוכימיה. באופן כללי פירות כמו תות הם בעלי ארומה אופיינית שנוצרת ע"י מולקולות נדיפות ממשפחות שונות, כמו שמנים אתריים. לדוגמה, חיפוש קצר בגוגל מעלה שאחת התרכובות האופייניות שנותנות לתות את טעמו נקראת Furaneol (יש ערך בוויקיפדיה האנגלית). ראה גם en:Aroma compound. בברכה, 94.159.152.24419:11, 23 בפברואר 2016 (IST)
שלום רב. לפי האתר הזה [1], עד 2015 ניתן היה לרכוש ביטוחי בריאות רחבים מאוד שנותנים תמיכה לשנים רבות במחיר קבוע, ומתחילת 2016 כבר לא ניתן לקבל ביטוח כזה. האם זה נכון? האם הרפורמה בביטוח הבריאות של ועדת גרמן היא לרעת האזרחים? מה יעשה מי שלא בדק את הביטוחים שלו לפני כניסת הרפורמה לתוקף? והאם יש עניין לבצע בדיקה זו דווקא לפני גיל 70? תודה! 132.64.102.7421:54, 22 בפברואר 2016 (IST)
הרפורמה בביטוחי הבריאות לא קשורה לועדת גרמן. דו"ח גרמן נקבר אחרי הבחירות האחרונות. יש כמה בעיות מרכזיות עם הביטוחים שנמכרו עד היום (נושא מורכב שלא אפרט עליו), והפיקוח על הביטוח מנסה חהפוך את הביטוחים למשהו יותר ברור, פשוט וזול. יואלפ - שיחה08:27, 23 בפברואר 2016 (IST)
למה גרעיני קליפות לרוב כהים יותר מלב הדגן (ואז הקמחים המלאים כהים יותר בד"כ) ?
שוב תודה לדוד שי על התשובות המועילות בנושא זה. אשמח מאוד אם תענה לי על עוד כמה שאלות.
1. האם קיים תיקון חדש לחוק, עבור קופות גמל חדשות, שמאפשר להפקיד כספים בקופת גמל בתנאי מס דומים לאלו של תיקון 190, אבל ללא כל מגבלה של "קצבה מינימלית"? (לפי תגובה מתאריך 14 בפברואר באתר הזה.) איך נקרא התיקון החדש, ומהם התנאים שלו?
2. הנחיות מס הכנסה הנוכחיות מתירות היוון קצבה כאמור ומשיכתה ישירות מקופות הגמל, ובמקרה של שינוי הנחיות אלה, ייתכן שמשיכה כאמור תתאפשר רק לאחר העברה לקופה משלמת ומשיכה באמצעותה. (לפי מידע באתר הזה.) מה זה אומר? האם קיימת אפשרות שבעתיד הכסף יהיה ניתן למשיכה רק על ידי אלא רק דרך קופה משלמת לקצבה, למרות שבזמן שהפקדתי את הכסף אמרו לי בפירוש שהוא יהיה נזיל? האם הנחיות מס ההכנסה יכולות להשתנות רטרואקטיבית למי שכבר הפקיד בעבר, או שהשינוי יחול רק על הפקדות חדשות לקופה?
3. כאשר הקופה עוברת למוטבים, האם היא עוברת כיחידה אחת או מתחלקת ביניהם? מה קורה אם חלק מהמוטבים רוצים להוון את הקופה, וחלק מהם רוצים להשאיר אותה כקופה משלמת לקצבה?
תודה רבה! 80.230.20.10305:42, 23 בפברואר 2016 (IST)
1. אני משער שהכוונה היא למסלול חדש, "קופת גמל להשקעה", שנמצא כעת בשלבים ראשונים של חקיקה.
2. את החקיקה ניתן לשנות, גם רטרואקטיבית, אבל בפועל לא זכור לי מקרה של פגיעה רטרואקטיבית בחיסכון בקופות גמל. שינוי כמו זה שהצגת אינו סביר, אבל אפשרי. אפשרי יותר צמצום עתידי של הקלות מס בעת המשיכה, כפי שכבר היה, למשל העלאת גיל הפרישה (שפירושה גם העלאת הגיל שבו ניתן פטור ממס למשיכה קצבתית).
מהירות החקיקה תלויה בהרבה גורמים. כאשר מדובר בהצעת חוק מטעם הממשלה, כמו במקרה של קופת גמל להשקעה, התהליך קצר יחסית, כחודשיים בממוצע, אבל במצב הקואליציה הנוכחי אפשר שהאופוזיציה תפיל את ההצעה רק כדי להביך את הממשלה, ואפשר שהתנגדות של בתי השקעה קטנים תאריך את הדיון. דוד שי - שיחה07:13, 25 בפברואר 2016 (IST)
מבלי לספר מאיפה זה בא (אולי אחר כך), הרשימה הזאת מראה מיקום של משהו מסויים (כביכול) בהיסטוריה של האנושות. אשמח אם תוכלו להסביר איך הייתה יכולה להבנות הרשימה הזאת. האם מדובר במקום החשוב ביותר באותה התקופה? העשיר ביותר? החזק ביותר? השואף לשלוט על כל העולם? עוד משהו? ולמה דווקא השנים הללו נבחרו למעבר ממקום למקום? כי המקום הקודם איבד את זה? כי המקום החדש קיבל את זה? ולמה חלק מהתקופות כל כך קצרות?
יוון, ממלכת מקדוניה, 336 לפני הספירה - 323 לפני הספירה.
מצריים, חצר דינסטיית פתולימאוס, 323 לפני הספירה - 30 לפני הספירה.
איטליה, האימפריה הרומית המערבית, 30 לפני הספירה - 434.
אני מניח שמדובר במוקדי הכוח הצבאי הגדולים ביותר באותה תקופה והמעבר נובע מהתפתחות של טקטיקה או טכנולוגיה צבאית הנותנת יתרון למחדש. בברכה. ליש - שיחה22:23, 24 בפברואר 2016 (IST)
תודה רבה לך, ליש, זה בהחלט מסביר המון. ביקורת, לכל כלל יש יוצאים מן הכלל. דרום דקוטה נבחרה במובן של "החור הכי רחוק בהרצות הברית, שם אפשר להסתיר משהו סודי". זאת גם הסיבה שלא הוספתי
יוון, ממלכת מקדוניה 336 לפני הספירה - 323 לפני הספירה.
בדיוק היה בשער הערך המומלץ אלכסנדר הגדול. אלו הן שנות שלטונו. ממלכת מקדוניה התקיימה לפניו ואחריו (גם אם הממלכה האדירה שהוא הקים התפרקה די מהר).
מצריים, חצר בית תלמי, 323 לפני הספירה - 30 לפני הספירה.
לשושלת הזו היה מעמד בכיר בתחילת דרכה, אולם כבר מימי אנטיוכוס השלישי היא איבדה את מעמדה. היא הייתה האחרונה (או כמעט האחרונה) מהשושלות ההלניסטיות ששרדו עד הכיבוש הרומאי.
האימפריה, כלומר, הקיסרות, הרומית הוקמה כאשר גָאיוּס יוליוס קיסר אוקטָביָאנוּס לקח לעצמו את התואר "אימפרטור". החלוקה של האימפריה הרומית למזרחית ומערבית היא תהליך ארוך שלקח מעל למאה שנים והתקבע סופית רק בשנת 395 לספירה. בעשרות השנים שלאחר מכן דעכה אותה אימפריה עד שקרסה רשמית בשנת 475. האימפריה הזו השתרעה על פני שטחים נרחבים בהרבה מאיטליה.
הון, האימפריה ההונית, 434 - 453
המקום היחיד שנקרא על שם ההונים הוא הונגריה, למרות שאין קשר ישיר בין ההונגרים (מגיארים) להונים.
ביזנטיה, האימפריה הביזנטית, 453 - 813.
בירת האימפריה נקראה במקור ביזנטיון, אולם שמה הוחלף לקונסטנטינופול. לא ברור לי למה קוראים כאן "ביזנטיה". היו שמות מקובלים אחרים לשטחי האימפריה (לדוגמה: רומליה).
אני לא חושב שבאותה תקופה אפשר לדבר על האימפריה הרומית הקדושה כישות אחת. היא כבר הייתה אחרי שיאה. בחירה תמוהה.
טורקיה, האימפריה האוטומנית, 1517 - 1566.
"האימפריה האוטומנית הוא שם מתאים דווקא לשלב מוקדם יותר של האימפריה הרומית הקדושה. אם פי ההיגוי הטורקי: אוסמנית. אם לפי הכתיב המקובל אצלנו: האימפריה העות'מנית. גם כאן בחירת השנים תמוהה למדי. שנות שיאה של האימפריה הן, בקירוב, אמצע המאה ה־15 (כיבוש קונסטנטינופול) עד סוף המאה ה־18 (כישלון המצור על וינה ועוד משהו בקצה השני: עדן או בומבי).
מה שמצחיק כאן הוא בחירת השנים. בשנת 1219 הייתה כבר האימפריה המונגולית מדינה רחבת ידיים שלא רק אחדה את השבטים המונגולים ובנתה צבא חזק, אלא גם כבשה שטחים לא מבוטלים בסין והביסה צבאות מסודרים. שנת הסיום היא בחירה סבירה יחסית: בערך בשנה הזו החל תהליך התפוררות האימפריה. Tzafrir - שיחה00:48, 29 בפברואר 2016 (IST)
ילד בן 6 וחצי שיודע כבר כפל וחילוק, קורה ספרים, גולש לבד באינטרנט ומכיר אותיות באנגלית. בשיעור חשבון, פותר תוך רבע שעה תרגיל שנועד לשעתיים ויושב משתעמם כי אין מה לעשות. ואז מתחיל בעיות משמעת כי אי אפשר לצפות מילד בגיל כזה לשמור על משמעת שעתיים בלי שום דבר מעניין. מה אפשר לעשות? כי זה מוריד את כל המוטיבציה לבוא לבית ספר, שהוא מוסד שלא מלמד אותו שום דבר חדש. תודה למומחה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני לא מומחה, אבל חייב לומר שהמתואר אינו חריג כלל, בכיתה של שלושים ילדים תמיד יש כמה כאלה וזה חלק מהאתגר שעומד לפני מורים, אם המורה לא יודע להתמודד עם הילד, הוא פספס משהו בהכשרה שלו. ייתכן כמובן שמדובר בבעיית התנהגות נוספת של הילד שאינה קשורה לניתוח הנ"ל, ולכן כדאי תמיד להיוועץ במומחה/מאבחן שסומכים עליו. ביקורת - שיחה16:17, 25 בפברואר 2016 (IST)
יש שתי אופציות מקובלות, האחת היא הקפצת כיתה והשנייה היא העשרה.
הקפצת כיתה אמורה להציב את הילד בסביבה אתגרית יותר, אך יש גם חסרונות - הילד ימצא בסביבה בוגרת יותר שנים רבות ובשנים קריטיות, כשמתחילים לצאת עם בנות, במגרשי הספורט ועוד, הפער בהתפתחות הפיזית עלול לגרום לנזקים.
העשרה יכולה לפתור את הבעיה אם יש שיתוף פעולה מהמורה, להוסיף לילד מטלות מחוץ למסגרת הלימודים הרגילה ולאשפר לו לעסוק בכך בזמן השיעורים.
הכי חשוב - לדבר עם המורים, ולדרוש (ממש לדרוש) שידאגו שיהיה לו מעניין בכיתה. בכיתה א' למשל המורים יכולים לתת לו לעבוד בחוברות של כיתות ב' או ג' וללוות אותו. ההורים צריכים לעבור על החוברות בעצמם, לוודא שהם לא משעממות (יש כאלה). אם הילד מחונן, אז ה"בעיה" תמשיך גם בשנים הבאות, אבל אז הוא כבר יוכל לעבוד בצורה עצמאית. אם אחרי 5 דקות הוא סיים תרגילים בחשבון - המורה צריכה לתת לו להמשיך בחוברת. הרבה מורים לא חושבים שזה יכול לעבוד, כי ההכשרה והניסיון שלהם הם בעיקר עם תלמידים ממוצעים ומתחת לממוצע [2].
אם הילד אוהב לקרוא, המורה יכולה לתת/להרשות לו לקרוא ספר בזמן שהאחרים עובדים. יש עם זה בעיה מסויימת כי זה מנתק אותו מהנעשה בכיתה, והמורה תצטרך לוודא שהוא עוזב את הספר מפעם לפעם. אבל לפחות הוא ירוויח בשיעורי ספרות.
אם הילד בגן וההורים מתלבטים - עדיף להשאיר עוד שנה בגן. אין כזה דבר להיות "בעיית משמעת" בגן.
חשוב להבין - מערכת החינוך מחוייבת לתת מענה מספק לילד שלך; כשהם שהיא מחויבת לתת לילד מתקשה מענה שיחזק אותו, היא מחוייבת לתת לילד ה[[מחוננות|מחונן] (או "סתם" מוצלח) מערכת לימודית שתגרה אותו ותקדם אותו. המערכת לא תעשה זאת בלי עזרה (או "עזרה") מההורים.
א. מניסיון אישי - הקפצת כיתה איננו פיתרון טוב, אלא במקרה שמדובר בילד שנולד בתחילת השנה הקלנדרית (ינואר-אפריל) ונראה גדול לגילו. אז אפשר לשקול זאת. ב. לא ברורה לי ההצעה להשאיר ילד עוד שנה בגן, כשמדובר בילד מחונן ומפותח מבני גילו. איך זה אמור לעזור? ג. במקומות רבים יש תוכניות למחוננים או למתקדמים יחסית לגילם. יש גם בתי ספר שנותנים מרחב התפתחות אישי לכל ילד לפי צרכיו ויכולתו. כדאי לבדוק. ד. אם יש בבית הספר כמה ילדים מתקדמים מבני גילם, אולי יהיה סיכוי לפתוח כיתה מיוחדת למחוננים, אולי בשילוב עם בתי ספר אחרים בסביבה. עם זאת, חשוב שילדים אלה לא יהיו מבודדים מבני גילם ולא ירגישו "טובים מדי" בשבילם. במשחקים בחצר או בספורט, אין יתרון לידיעת חשבון או קריאה מתקדמות, ובאלה הם יתמודדו עם ילדים שעולים עליהם בזריזות או בכוח.שלומית קדם - שיחה11:36, 27 בפברואר 2016 (IST)
ב. מה זה "מפותח מכפי גילו"? פעמים רבות (אם לא תמיד), הילדים שיודעים לקרוא בגן ולעשות חשבון ברמה של כיתה ג', מבחינה רגשית הם פחות מפותחים מכפי גילם. מערכת החינוך "בועטת" אותם למעלה, ואז, בביה"ס, הם נקלעים לקשיי הסתגלות והופכים ל"בעיות משמעת". 79.180.8.21812:48, 27 בפברואר 2016 (IST)
לפי טבח סברה ושתילה”במהלך 17 בספטמבר החל להצטבר מידע בידי ישראלים על מעשי הפלנגות במחנות. חיילי צה"ל שהוצבו מסביב למחנות הפליטים ואף תצפתו עליהם החלו להיות מודעים למעשי הרצח, אם כי לא להיקפם. מידע הגיע דרך אנשי מודיעין לראש אמ"ן יהושע שגיא, ובאמצעות עיתונאים לשר התקשורת מרדכי ציפורי ודרכו לשר החוץ יצחק שמיר, ואף לאריאל שרון, שר הביטחון באותה עת. ראש הממשלה מנחם בגין שמע על הטבח לראשונה רק ב-5 אחה"צ של ה-18 בספטמבר, בהאזינו לשידורי ה-BBC - תחנת השידור הבריטית.”Tzafrir - שיחה21:16, 25 בפברואר 2016 (IST)
השאלה איננה מדויקת. צבע ירוק יכול להיות מזוהה עם עובש, ירוקת ומזונות מקולקלים, ואז הוא מזוהה עם ריח רע. אבל צבע ירוק הוא גם צבע הצמיחה, עלוות עצים, דשא, עשבי חורף, ובכל המקרים האלה הוא רחוק מאד מסירחון.שלומית קדם - שיחה10:13, 26 בפברואר 2016 (IST)
כמעט כל בעלי המסעדות שדיברתי איתם, בפרט מסעדות באזורי תעשייה בערים במרכז או מי שנותן להם שירותים שונים כמו ספקי משקאות חריפים, מוקדני תן-ביס \ סיבוס, דלפקיסטים \ טבחים ועוד אמרו לי שמאד קשה להם לבעלי המסעדות ושהשותפים (כי זה לרוב מספר שותפים) "כמעט לא מרוויחים" או "כמעט לא עושים שקל", האם לפי המומחה זה מדויק או שזה סתם דמעות תנין ודרמטיות כי בני אדם אוהבים לבכות או "להצניע" את עצמם? חלק מהמסעדות האלה אגב קיימות כבר שנים. Ben-Yeudith21:20, 27 בפברואר 2016 (IST)
אני ממש לא רואה את עצמי מומחה למסעדנות, אבל התחום באמת נחשב קשה ומסוכן. ראה למשל כאן (הכותרת אמנם מוגזמת מאוד, אבל הרעיון הכללי כנראה נכון). גם כאן נאמר כי ” בדצמבר קבעה חברת BDI–Coface כי תחום המסעדות ובתי הקפה הוא המסוכן בישראל. אורך החיים של מסעדות, לפי החברה, קצר במיוחד, ובדרך כלל לא עולה על שנתיים: שליש מהמסעדות ובתי הקפה נסגרים כבר בשנה הראשונה לפעילותם, ורק מחציתם מצליחים לשרוד את השנה השנייה.” גורמים אפשריים עשויים להיות העובדה שלרוב מסעדה היא עסק קטן או בינוני עם כל הקשיים הכרוכים בכך, התפיסה הרווחת בקרב חלק מהציבור ש"כל אחד יכול לעשות את זה" כי "גם אני יודע לבשל לא פחות טעים" שגורמת ללא מעט אנשים חסרי ניסיון להיכנס לתחום, ביורוקרטיה, כשרות, וגם הקושי לקבל אשראי (כי גם הבנקים יודעים שזה מסוכן). Amitayzl - שיחה00:14, 28 בפברואר 2016 (IST)
מתצפית חובבנית של שנים אחדות ברחוב יד חרוצים בתך אביב, שבו מסעדות רבות ומגוונות, אני יכול להעיד שמרבית המסעדות ברחוב אינן מאריכות ימים. יוצאת דופן היא "קופי בר", הפועלת שנים רבות. לעתים תקופת פעילותה של מסעדה אינה ארוכה מהתקופה של שיפוץ המקום והתאמתו. דוד שי - שיחה18:39, 28 בפברואר 2016 (IST)
שלום. רציתי לדעת מהו מגבר Wi-Fi ואיך הוא עובד, ובפרט אם הוא צריך חיבור נתונים ורק מגביר את טווח הWiFi או שאפשר להשתמש בו כמגביר עצמאי (קולט בעוצמה נמוכה ומשדר בעוצמה גבוהה). תודה רבה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ההשוואה בין פיצויי פיטורים ושכר תלויה בעניין. במקרה של הלנת פיצויי פיטורים יש בחוק הגנת השכר הסדר של פיצויי הלנה, דומה לזה של השכר. אמיר מלכי-אור - שיחה15:37, 29 בפברואר 2016 (IST)
תהייה קטנה: פעם בכמה שנים יוצא שגם השנה העברית מעוברת (יש אדר א' ואדר ב') וגם השנה הגרגוריאנית מעוברת (יש 29 ימים בפברואר), כמו השנה? וכשזה קורה - האם תמיד 29 בפברואר חל באחד מחודשי אדר? בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 15:56, 29 בפברואר 2016 (IST)
השנה אנחנו בשנה האחרונה במחזור עיבור השנה. לכן אפשר להתייחס אליה כשנת ה־0 במחזור הזה. וזו גם שנת ה־0 במחזור של השנים המעוברות הגרגוריאניות. עכשיו יש לנו מחזור של 4*19 = 76 שנים. עכשיו כל מה שנשאר זה לספור. אם ספרתי נכון,זה קורה ארבע פעמים בכל מחזור כזה. אין לי מושג לגבי הסנכרון עם חודש אדר. Tzafrir - שיחה18:38, 29 בפברואר 2016 (IST)
אשמח לקבל קישור לערך בוויקיפדיה כלשהי כל המטבע שנקרא "אדום" וברבים "אדומים", אולי סוג של טאלר. זכורני שהשאלה הזו עלתה פעם כנראה כאן אך לא מצאתי כעת. ביקורת - שיחה18:13, 29 בפברואר 2016 (IST)
הי ביקורת, מצאתי בכמה אתרים נשכחים ברשת שלדוקאט קראו גם "זהוּב אדום" (בפולין: czerwoniec וברוסיה: червонец, קרי "צ'רוונייץ", לשני השמות שורש משותף שמובנו "אדום"). האם זאת כוונתך? Tomn - שיחה20:59, 29 בפברואר 2016 (IST)
תודה. כולי תקווה. בספרות העברית מופיעים פעמים רבות "אדומים" וגם "דוקאטים" אז אני מניח שלכל היותר מדובר בסוג של דוקאט ולא בשם נרדף לדוקאט. יש לי רעיון מי אמור לכתוב על זה, אבדוק כעת. ביקורת - שיחה22:19, 29 בפברואר 2016 (IST)
מצאתי ספר שמציג מטבעות "אדום זהב" מימי סטניסלאוס אוגוסט, לפחות בגב של אחת המטבעות נקוב הערך 1 דוקאט 1767, אז כנראה זה הפתרון. מה הרקע? למה אדום? ביקורת - שיחה22:26, 29 בפברואר 2016 (IST)
זכורני ממוסף של יו"כ שהכהן גדול היה משתמש במחתה העשוייה זהב אדום בשל קלותה היחסית. יכול להיות שגם מטבעות אלו היו עשויים מזהב אדום, אך לא מצאתי התייחסות לא ביו"כ במקדש ולא בזהב לגבי זהב אדום או לבן שאני יודע בוודאות שקיים או לגבי צבעים אחרים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א באדר א' ה'תשע"ו • 23:07, 29 בפברואר 2016 (IST)
אני חושב שהכיוון של Tomn הוא הנכון. אני מציע לבדוק את הכיוון הזה. אני לא חושב שהיה זהב בצבע אדום או משהו כזה בתקופה הנדונה. יתכן שהכוונה לגוון הזהב ולכן קוראים לזה "אדום" בתרגום משפות מזרח אירופאיות כפי שציין טום נ. גילגמש • שיחה20:13, 8 במרץ 2016 (IST)
קראתי בפייסבוק בקבוצה של היונקים בארץ ישראל "לפחות בחלק מההערים או המדינות בארה"ב יש חוקים שאוסרים על מתן מזון לחסרי בית." זה נכון או שזו הלצה נחמדה ותו לא? 93.126.95.6822:39, 29 בפברואר 2016 (IST)
02.2015 - Cities like Houston, Texas have made it illegal to feed the homeless within the city without the permission of property owners. , הגוגל מצא Nachum - שיחה09:31, 1 במרץ 2016 (IST)
רוב האנשים בחברה המערבית לא גרים ברחוב כי אין להם ברירה. העיריות במדינות מערביות מציעות הוסטלים. יש ביטוח לאומי, יש זכאות דיור. נדיר שאדם שעובד, גם בשכר מינימום (בהנחה שאינו נכה), ולא מצליח להשיג דיור לעצמו היכנשהו. ההגיון מאחורי החוק, אני מניחה, זה לא לעודד את התופעה שהיא נפשית, בעיקרה. יש גם תופעה של פגועי נפש שאוספים נדבות ברחוב למרות שהם זכאים לקצבת נכות וכן לעזרה בעבודה מטעם גורמים מוסמכים לכך. לתרום להם, למשל, זה לעודד את קיום את התופעה ומשכך להזיק להם. • צִבְיָה • שיחה • כ"א באדר א' ה'תשע"ו 17:19, 1 במרץ 2016 (IST)
בוודאי התחילו בתי עסק להתלונן שהרחוב מחוץ לחנות שלהם הפך לבית תמחוי, אז הוציאו חוק שצריך לבקש אישור מבעל המקום. בלנק - שיחה11:01, 2 במרץ 2016 (IST)
חסרי בית לא מועילים למראה העיר, לשיעורי הפשיעה בה, ולתחושת התושבים, בנוסף, הם עולים לעיר כסף ולא משלמים ארנונה. מכיוון שחסרי הבית הם מטבעם ניידים, וארה"ב גדולה, חוקים נוקשים ויחס מגעיל במקום אחד, עשויים לגרום להם להעדיף עיר אחרת ידידותית יותר. אפשר לתרץ את זה במיני תירוצים, כמובן, אבל זה העניין כולו. בברכה, --איש המרק - שיחה12:51, 2 במרץ 2016 (IST)
האם עדיף לאכול את הבוטנים עם קליפתם האדומה או בלעדיה? בחלק מהמקורות כתוב שהקליפה מכילה נוגדי חמצון ובחלק מהם רשום שהיא מכילה רעלנים ומגדילה את בלוטת התריס. איש השלג - שיחה13:48, 2 במרץ 2016 (IST)
נראה שזה תלוי גם אם הזוג נישא ברבנות (או למשל היה ידוע בציבור) ראה כאן. בכל מקרה המצב המשפטי כרגע די מסובך, אבל אני מניח שבעוד כמה שנים גברים יוכלו לקבל מזונות כמו נשים. אגב, צריך להבדיל בין מזונות לגרוש/ה לבין מזונות לילדים (שלדעתי הם בד"כ גבוהים יותר). הם משולמים למען הילדים אך ניתנים בפועל להורה שמגדל/ת אותם, שהוא לרוב האם, לפי חזקת הגיל הרך. למען הסר הספק, ויקיפדיה אינה מקום לקבלת יעוץ משפטי. Amitayzl - שיחה10:45, 3 במרץ 2016 (IST)
לא נראה סביר. במקום ממנו באתי הם נרשמים אוטומטית ככאלו שנולדו ב-1 במרץ, והתאריך האמיתי לא מופיע בשום מסמך רשמי. אני מאמין שגם בארץ יש משהו שקול. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:06, 4 במרץ 2016 (IST)
אני מנחש שזה בעיה קלה מבחינה תכנותית. "אם התאריך של היום גדול מתאריך של לידה, אז הוסף 1 לגיל". כלומר הגיל עולה ברגע שמגיע יום אחרי יום ההולדת. Corvus,(Nevermore) 18:09, 4 במרץ 2016 (IST)
תודה, עכשיו אני רואה שebay זה בין הדברים הכי לא משתלמים. בארץ חולצה עולה 80 שקלים בחנות ייעודית. בתיילנד עולה 27.19 שקלים ועוד 50.53 על משלוח. אותו מחיר, אבל כולל סיכוי טוב ליפול על מזויף (כי תכלס, מי ימכור מקורי בפחות מ-30 שקל?). אם מחשבים בזה את העלות של כרטיס נטען, ואת זמן ההמתנה- לא מדובר בשירות מועיל. אולי זה נועד לכל מיני קניות של מאוד או אלפי שקלים, שם המשלוח מתקזז.
אתה יכול להסביר לי לגבי "הדרך בה אתה משלם" (הסעיף הראשון שלך) ולגבי כרטיס נטען?
באי ביי יש עשרות אלפי מוכרים, ומספר מוצרים עצום, ביניהם מוצרים רבים שזולים בעשרות אחוזים (אפילו 90 אחוז) ממחירם המקובל בישראל ואחרים שלא משתלמים. בברכה, --איש המרק - שיחה16:50, 5 במרץ 2016 (IST)
אני לא מכיר את כל הדרכים, אני יכול לספר על הדרך שבחרתי ואני מוצא אותה טובה. אני קונה בדואר כרטיס ויזה נטען חד פעמי שקלי על סך בין 400 לבין 1000 שקל (עמלה 8 שקל) ואז משתמש בו ככרטיס אשראי בפייפל. המרת המטבע נעשת אוטומטית ואינני חושב שעמלת ההמרה (לא זוכר מספרים מדויקים, אבל זה מופיע בחשבון) היא עד כדי להרגיש. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:44, 5 במרץ 2016 (IST)
אני משתמש בכרטיס האשראי הרגיל שלי, משלם עם פייפל (אם אפשר) ומעולם לא הייתה בעיה שלא נפתרה. אם מוצר לא מגיע בזמן המוצהר - אני פותח בירור, ותמיד קיבלתי מאיביי החזר כספי מלא. עמלת ההמרה שולית ולא רלוונטית. חזרתי • ∞ • שיחה16:22, 6 במרץ 2016 (IST)
בפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב אמורים להיסלל 24 קילומטרים בתוך שש שנים. במדינה היחידה שהצליחה לעמוד בקצב בנייה כזה עלו חששות כבדים לש ח י ת ו ת. ישראל תנסה להוכיח אחרת - כך עתון כלכליסט. Nachum - שיחה12:51, 5 במרץ 2016 (IST)
שזה דווקא יכול היה להיות רעיון חביב, אילולי שהמשטרה גם היא מתפארת ביבול לא בכלל של מושחתים. • צִבְיָה • שיחה • כ"ה באדר א' ה'תשע"ו 19:39, 5 במרץ 2016 (IST)
אני לקחתי את המידע מידיעות אחרונות לפני כמה ימים, שם היה ראש המנהלת. אז הבעיה היא טעות ניסוח בעיתון, ולא מדינת משטרה. יופי . לעומת זאת, למה צריך תת ניצב בשביל נושא כזה צר וכזה עתידי? הייתי מבין אם זה היה בירושליים, שם יש פיגועים כל הזמן ברכת הקלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:58, 6 במרץ 2016 (IST)
כל הזמן יש כתובות כאלה. נעזור לרגע זה מעניין למה אלוהים החליט להציל על ידי הזזת הטלפון לרצפה במקום מניעת התפוצצות. זה יותר לכיוון - איך בכלל גורמים לסוללה של נייד להתפוצץ?
היתי מנחש שאדום קושר אותו עם צבע מלכותי. בדרך כלל ארגמן היה צבע מלכותי ויקר למדי. יתכן שזאת הסיבה שבגללה בחרו להציג אותו דווקא בצבע זה. גילגמש • שיחה19:58, 8 במרץ 2016 (IST)
גילגמש, אתה לא חושב שאם זאת הייתה הסיבה, הצבע הזה היה שמור לכל הגיבורים התנ"כיים ולא רק למשה? לא זכור לי שאברהם, דוד או ישו מוצגים באדום. משום מה זה צבע ששמור דווקא למשה.--79.181.26.24100:45, 9 במרץ 2016 (IST)
לפני כמה ימים הייתי בבית חולים, וראיתי מראה הזוי: בחור צעיר יושב על כיסא גלגלים, ואחת השוקיים שלו ענקית, נפוחה, סגולה לחלוטין ועם ציפורניים ענקיות כמו של איזה חיית טרף. זה היה נראה כמו סרט מדע בדיוני, כאילו יש לו שוק שהיא לא קשורה לגוף, שהיא של איזה חיה אחרת או מפלצת או משהו כזה. ראיתי אותו מרחוק, וגם עמדו לידו אנשים, אז אני לא יודע אם זה רק רגל אחת הייתה כזאת או שתי הרגליים. למישהו יש מושג מה זה הדבר הזה??
ובאופן כללי- מפעם לפעם מתפרסמות כתבות באינטרנט על כל מיני אנשים עם תופעות גופניות הזויות לחלוטין: זקנה סינית עם קרן על המצח, איש עם שני זינים, איש שהעור שלו מכוסה בקליפה של עץ ועוד ועוד... האם יש אמת בסיפורים האלה? איך זה יכול להיות?--79.181.26.24117:45, 7 במרץ 2016 (IST)
כן, מצבים רפואיים נדירים, לרבות ריבוי איברים קיימים. ראה Cutaneous horn (לא קל לצפיה בגלל זה אני לא שם קישור לתמונות). Corvus-TAU - שיחה19:18, 7 במרץ 2016 (IST)
איך משרד הבריאות מאשר מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים?
איך אפשר להיות בטוח שתכשיר כלשהו הוא בטוח לאדם אם הוא לא עבר בדיקת מעבדה? האם הכוונה הוא שהוא נוסה על בני אדם בלבד? 31.168.14.8217:57, 8 במרץ 2016 (IST)
לאחרונה עדכנת את הערך "מרווח (כתב)" ויצרתי את הפרק "סוגי מרווחים ו-HTML", ואולי הגיע הזמן לשאול כאן משהו שהציק לי משך זמן רב מאוד: מה המקביל של ;nbsp& (מבחינת רוחב) שכן יכול לשבור שורות. יש לכך חשיבות מעשית, למשל, בבניית תבניות. נ.ב.
לא אכפת לי לקבל את התשובה גם בקוד יוניקוד, לא רק HTML, אבל תסבירו איך לכתוב קוד כמו "U+1234" בוויקיפדיה (בלי קשר, אני מנסה להבין איך ויקיפדיה קוראת קודי יוניקוד). VirtuOZ • שיחה20:41, 8 במרץ 2016 (IST)
ברור שהתשובה היא תו רווח, אבל אני צריך את השם המפורש שלו. הצירוף (&sp;) לא עובד לי. הצירוף ( ) כן עובד. מה עושים? VirtuOZ • שיחה21:42, 11 במרץ 2016 (IST)
לאחרונה יש כל מיני פיגועים עם "נשק מאולתר". לפעמים קוראים לנשק הזה קרל גוסטב (אנ') (ר' קישורים אדומים שם). לפעמים קוראים לו קרלו. חיפשתי מידע עליו ולא מצאתי. מה בדיוק הקשר ולמה נבחר דווקא אותו תת־מקלע שוודי? Tzafrir - שיחה10:00, 9 במרץ 2016 (IST)
קוראים לו "קרל גוסטב" או "קרלו" בגלל הדמיון החיצוני. אם תחפש בפורום של פרש צבא ובטחון היה שם פעם שרשור ארוך על הנושא. בברכה, --איש המרק - שיחה10:29, 9 במרץ 2016 (IST)
אתה מדבר על תחמושת או מחסניות? תחמושת 9 מ"מ היא בעיקר אזרחית (ונפוצה יותר) ו5.56 היא צבאית. אני מתאר לעצמי שגנבי נשק/תחמושת בישראל לא בוחלים בשניהם וגם יש הברחות. אני לא עד כדי כך מצוי בפרטים, אבל כנראה נשק ל5.56 יותר מאתגר טכנית מ9 מ"מ (מבחינת מהירות לוע למשל, אבל זה גם תלוי באורך קנה), כפי שגם רשמו בדיון. לגבי מחסניות, אמרו שראו שם הרבה מחסניות עוזי, והעריכו שזו "זליגה" ממאבטחים/חברות אבטחה. Hummingbird °יש לך הודעה°כולי אוזן17:01, 10 במרץ 2016 (IST)
נגנים צריכים לתקשר בזמן ההופעה כדי לתאם מהלכים מאולתרים למחצה. קשר עין מקל על כך. מספיק מבט כדי להעביר מסר כגון: "עכשיו הסולו שלך" או "בתיבה הבאה גומרים". הרבה פעמים הנגנים עושים ג'אם נלהב בזמן ההופעה, ומסתכלים זה על זה ממושכות כדי להכנס לעניין ולשמור על תאום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
גם מכילתא דמילואים. שניהם נזכרים בערך, אבל אין לי מושג מי ולמה בחר בכינויים הללו. מדובר בשרידים של ספרות תנאית שאינני יודע אם נופלים תחת הקטגוריה "קבצי ספרות תנאית". כבר בזמן התלמוד ההתייחסות למדרשי ויקרא הייתה כ"ספרא/תורת כהנים" ולמדרשי במדבר-דברים כ"ספרי" (ספרא, יחיד; ספרי, רבים). ביקורת - שיחה22:25, 12 במרץ 2016 (IST)
ישנה טענה נפוצה שלפתוח מקומות בילוי ותחבורה ציבורית בשבת זה מעשה לא מוסרי כלפי העובדים מכיוון שנמנע מהם להיות עם המשפחה ביום שבת. מדובר בניצול שבו מישהו נהנה מהחופש והאחר צריך לעבוד בשביל זה. והנימוק "גם שוטרים/עובדי תחנות דלק/חיילים/כדומה עובדים בשבת נתקל לרוב ב"זה שגם ככה יש מנוצלים לא הופך את הניצול ללגיטימי ולא צריך להרחיב אותו". מה התשובה המוסרית לכך? תודה מראש.
ויקיפדיה היא לא פורום או במת דיונים. בוודאי לא המדור הזה שנועד לשאלות ותשובות ולא לדיונים אודות מוסר או משהו מעין זה. גילגמש • שיחה20:24, 10 במרץ 2016 (IST)
התשובה היא שמדובר בגבולות מלאכותיים, שבאמת נקבעו בשרטוט קו על מפה עם סרגל, על ידי מעצמות קולוניאליות. התופעה הזו לא מוגבלת לאפריקה, ואף הגבולות הנוכחיים של ארץ ישראל (שגם הם ברובם קווים ישרים) הם תוצר מלאכותי של משא ומתן בין הבריטים והצרפתים. Ben tetuan - שיחה19:32, 11 במרץ 2016 (IST)
מהתבוננות במפה הזאת, נראה שזה קשור לטופוגרפיה של האיזור- רצו להכיל את רמת לוב בשלמותה בתוך מצרים. בכל זאת מי שמשרטט גבולות יעדיף להתאים אותם לטופוגרפיה במידה כלשהו. בלנק - שיחה12:41, 12 במרץ 2016 (IST)
ובאופן כללי: הקטע הזה אינו באמצע המדבר ולכן היה טעם לחלק אותו לפי קווים גאוגרפיים מוגדרים (יישובים וכדומה). את השאר (רוב הגבול: המדבר) חילקו עם סרגל. והיה בעבר משהו גרוע יותר: חוזה טורדסיאס. Tzafrir - שיחה01:33, 17 במרץ 2016 (IST)
נתקלתי בסמל הזה בעקבות תחרות כתיבת הערכים, אשתי הסבה את תשומת לבי למה שבעצם רואים כאן. לטעמה ולטעמי מדובר בחוסר טעם משווע, השפלת נשים וגברים כאחד (לא ראיתי עד היום ארגון גברים כלשהו עם סמל דומה). אשמח מאד לשמוע אם אנחנו חריגים בדעתנו/טעמנו? מה מקורו של הסמל הזה? וכל מידע אחר שיוכל לתת לי מרגוע (שמו כזה אחד על ערך שכתבתי...). תודה מראש. ביקורת - שיחה21:47, 12 במרץ 2016 (IST)
את זה הבנתי. אבל אתה כתבת שמדובר ב"השפלת נשים וגברים כאחד", מכך אני מבינה שאתה רואה בסמל משהו שאיני רואה. לפיכך שאלתי, מה הסמל מנסה לסמל? אני פשוט לא מבינה מה הרעיון הנשגב שעומד מאחוריו. • צִבְיָה • שיחה • ב' באדר ב' ה'תשע"ו 22:05, 12 במרץ 2016 (IST)
אני מניח שהוא אמור לסמל את ויקיפדיה ואישה, את הדבליו של ויקיפדיה ואת האגודלים הזקורים לאות גאווה/שמחה/ווטאבר ראיתי מיד. אבל לא מצאתי את האישה, עד שבאה אשתי והאירה את עיני. ואז הן חשכו. ביקורת - שיחה22:12, 12 במרץ 2016 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: חרגתי מגדרי בעצם העלאת הנושא לדיון, זו הסיבה שבחרתי בבמה מכובדת זו ולא בכיכר העיר. אני מקווה שמתשובות המומחים הדברים יתבהרו. אולי כדאי לשאול את מארגני התחרות אם גם הם פספסו. ביקורת - שיחה22:28, 12 במרץ 2016 (IST)
כעובדה לא מעט כאן כלל לא ראו את הדמיון למשהו פרט לזוג ידיים. אני מאמין שבחני הלוגו כלל לא חשבו על זה, ואם למישהו זה חלף בראש, הוא פטר זאת כשטות. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 00:02, 13 במרץ 2016 (IST)
עם זה אני מזדהה, גם אני לא ראיתי דמיון כלשהו בתחילה, אבל אחרי שהסבו את תשומת לבי, זה תופס חזק ומתאים כל כך, שבעיני זו סיבה לפסול את הסמל גם בדיעבד. ביקורת - שיחה00:07, 13 במרץ 2016 (IST)
Heather Walls designed The WikiWomen’s Collaborative logo. The WikiWomen’s Collaborative project supports women’s participation in the Wikimedia movement by celebrating inclusivity and diversity, and this ideal brought some challenges to the design process. The idea for the logo came from a photo taken at the WikiWomen’s lunch at Wikimania in 2012, where over 100 women from around the world gathered. “Looking through our hands creates a sort of window we share,” she said. “The WikiWomen’s Collaborative is about women everywhere contributing to the voice of the world.
מה שלא מסביר איך הם המשיכו להקים את היישוב למשך יום שלם. זה מיתוס לא לגמרי נכון. מה שכן, בארץ די קשה לפנות פולשים (אבל לא עד כדי כך. אם תקים פחון בן ליל, רוב הסיכויים שיפנו אותך למחרת או בימים הקרובים). Tzafrir - שיחה10:30, 14 במרץ 2016 (IST)
עד אמצע 38 ישובי חומה ומגדל נבנו באישור הבריטים בשל "התנהגות" הישוב במרד הערבי הגדול. לאחר מכן הם פשוט לא התנגדו. אני לא זוכר באיזה קתדרה (כתב עת) מופיע המאמר שמסביר זאת (נדמה לי גליון 29). כל סיפור "בא נבנה גג ולכן לא יהרסו לנו" הוא מיתוס ציוני. Shannen - שיחה18:26, 14 במרץ 2016 (IST)
בדקתי כמה לצורך השווה. ב"nature power" בחטיף אחד יש 98 קלוריות, ב"energy" יש 99, ב"corny" יש 114. בחטיף "רגיל" ( "טעמי" קטן של עלית) באותו הגדול יש 105 קלוריות. שזה אותה הכמות בכולם פחות או יותר, עם עדיפות לכאלה שלא מציגים את עצמם כ"חטיף אנרגיה". אז למה הם קיבלו את השם אם יש בהם פחות אנרגיה? 132.66.137.20715:43, 13 במרץ 2016 (IST)
כי מדובר באוכל שכולל רכיבים הניתנים לעיכול מאוד מהיר, מה שמאפשר לקבל את הקלוריות הללו במיידי, ולא אחרי שלוש שעות כמו בארוחת בשר, וזה מה שעוזר לצרכנים ה"עייפים", כמו באמצע ריצה ארוכה. ראה w:energy bar. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:51, 13 במרץ 2016 (IST)
ר' אסון החמצן. ראשית התפתחה יכולת פוטוסינתזה (כחוליות. עוד לפני שהיו צמחים). זו הייתה דרך להפיק אנרגיה מאור השמש, אבל אחד מתוצרי הלוואי שלה היה המולקולה הרעילה חמצן דו-אטומי (O2). עם הזמן חלק גדל והולך שלו השתחרר לאטמוספרה (וחלחל למים). תאים שונים הסתגלו למולקולות החמצן הרעילות וחלק מהם גם הצליחו להפיק בעזרתו אנרגיה. הצמחים התפתחו ממי שמפיקים אנרגיה מהשמש ובעלי החיים התפתחו ממי שמפיקים אנרגיה בעזרת חמצן.
אחרי הגשם נוצרת שלולית בתוך בור. שלולית מסכלת סביבה ואומרת "תראו איזה בור - הוא מותאם בדיוק לגודל ולצורה שלי. לכן העולם נברא כך שהוא יתאים לי". 132.66.137.20718:59, 13 במרץ 2016 (IST)
תודה לדוד שי על התשובות המקצועיות בנושא זה. רציתי לשאול בנושא של המסלול "קופת גמל להשקעה".
1. למה בתי השקעה קטנים אמורים להתנגד לחוק הזה?
2. האם מסלול זה מיועד רק להפקדות קבועות עבור אנשים עובדים, או שגם אנשים בגיל הפנסיה יכולים לבצע הפקדות חד פעמיות לקופה כזאת?
3. האם במשיכה מקופה במסלול זה, המס על הרווחים הוא בשיעור של 25%, ולא 15% כמו בתיקון 190?
תודה רבה! 132.64.102.7121:55, 14 במרץ 2016 (IST)
1. אין לי מושג. אולי מפני שמנגנון תשלום קצבה דורש השקעה שבתי השקעות קטנים יתקשו בה, ואולי מפני שלקבלת קצבה במשך עשרים שנה יעדיף החוסך בית השקעות גדול, שסביר שיחזיק מעמד במשך שנים רבות אלה.
2. בהתחשב במטרת המסלול, ובכך שאין בו הטבת מס בזמן ההפקדה, הוא אמור לשמש עובדים ושאינם עובדים, בהפקדה חודשית או חד-פעמית.
3 במשיכה קצבתית אין מס כלל (זה היתרון שח מסלול זה). במשיכה הונית סביר שיהיה מס כמו בכל רווח בשוק ההון, כלומר 25%.
4 כל תשובותי הן ללא התעמקות בתזכיר, שהרי מדובר בשלב ראשוני של חקיקה, ועוד ייתכנו שינויים בתוצאה הסופית. דוד שי - שיחה06:29, 15 במרץ 2016 (IST)
קראתי את הערך מיון עולם הטבע ולא הצלחתי להבין לפי איזה קריטריון מתמיינים היצורים לממלכה, מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין. בינתיים אני מבין שהעל ממלכה מתחלקת לשלושה: איקריוטיים, בקטריה וארכיבקטריה. עד כאן החלוקה ברורה מובנת והגיונית. (אולי אפשר לחלק לשניים יצורים איקריוטיים ופרוקריוטיים?) כמו כן אני מבין ש"חולייתניים" נקראים כך מכיון שהם בעלי חוליות. אבל לא מבין מהי ההגדרה של "ממלכה" ו"מערכה" "סדרה" וכו' ולפי מה הן מקטלגות ייצורים. יהיה נחמד אם בערכים הרלוונטיים יתווסף מידע בסיסי לגבי הנושא הזה, כי כמה שניסיתי לקרוא ולהבין לא כל כך הבנתי. 93.126.95.6804:26, 15 במרץ 2016 (IST)
היסטורית, השיוך של בע"ח נתון לקבוצה טקסונומית כלשהו נקבע ע"י מאפיינים ביולוגיים. לדוגמה, כל היונקים מניקים את ולדותיהם, בעלי דם חם ושיער. ברמה גבוהה יותר, כל היונקים, העופות ועוד קבוצות רבות הם בעלי חוליות. וכך אנטומיה משווה (אנגלית) מאפשרת לחלק את היצורים לקבוצות שמוכלות אחת בשנייה וכוללות מאפיניים פיזיים שמעידים על מוצא משותף. כיום, הסריקה של רצפי דנ"א שלמים מאפשרת להשתמש באלגוריתמים מתחום הביואינפורמטיקה לבניית עצים פילוגנטיים בהתבסס על הקרבה היחסית בין יצורים שונים, ולמרות זאת השיטה ההיסטורית עדיין בשימוש. המציאות היא כזו שהבדלים ודמיון בדנ"א בין אורגניזמים רחוקים למדי משקפים חלוקה של כל האורגניזמים לאחת משלוש קבוצות כשליצורים בכל אחת מהקבוצות היסטוריה אבולוציונית משותפת. לדוגמה, למרות ששיטות מיון היסטוריות מנו את החיידקים קדומים (ארכיבקטריה) ואת החיידקים יחד, התגלה שהם קרובים יותר לאיקריוטיים (ובכללם בני אדם) מאשר לחיידקים "רגילים". 109.160.191.22906:55, 15 במרץ 2016 (IST)
התשובה היא שהם לא עונים כי בדיעבד התברר שהחלוקה הזאת היא די שרירותית. למשל: אין הבדל משמעותי בין אינפרא-סדרה לעל-משפחה, חוץ מזה שאינפרא-סדרה מכילה על-משפחות. בגלל השרירותיות הזאת יש היום מגמה, בעיקר בזואולוגיה ופלאונטולוגיה, לעבור מהמיון הלינאי למיון קליידיסטי, בו כל ה"כותרות" - ממלכה, מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה וכל מה שביניהן - מבוטלות וכל קבוצה טבעית (אב-קדמון וכל צאצאיו) נקראת פשוט קלייד, ואז פשוט יש עץ של קליידים מקוננים זה בתוך זה בהתאם להתפתחות האבולוציונית . הסיווג הלינאי היחידי שנשאר הוא מרמת הסוג ומטה. כרגע עולם הביולוגיה מצוי בתקופת מעבר בין שתי שיטות המיון ובספרות ניתן למצוא שימוש בשתיהן. MathKnight-at-TAU ✡ שיחה15:26, 15 במרץ 2016 (IST)
מאז לינאוס ביולוגים מיינו את עולם החי לפי הקטגוריות המקובלות (מערכה-מחלקה-סדרה-משפחה, ושלבי הביניים). מאז דארווין הם ידעו שהם מסווגים עלים של עץ מסועף. העובדה ש*היום* יש לנו כלים שיכולים לחדור אל נבכי המבנה הזה, כלים המאפשרים לנו חלוקה עדינה יותר, אינה פוטרת מן השאלה הקודמת: בזמן שחילקו בעלי חיים למשפחות ולמערכות, מה היה אופי התכונות שלפיהן חילקו לאלה או לאלה? עוזי ו. - שיחה00:18, 16 במרץ 2016 (IST)
החלוקה והמיון נעשו לפי דמיון מורפולוגי ואנטומי. בספר "שבלולי ארץ ישראל" של יוסף הלר (זואולוג) במילון המונחים ההגדרות לכל רמה טקסונומית עמומות למדי ובנויות על אותה תבנית. למשל: "משפחה היא קבוצה של סוגים הדומים זה לזה, והנבדלים מסוגים אחרים על ידי פער מורפולוגי ברור" ו"סדרה היא קבוצה של משפחות הדומות זו לזו, והנבדלת ממשפחות אחרות על ידי פער מורפולוגי ברור." בתקופת לינאוס לא היה מיון לפי DNA וגם תורת האבולוציה טרם הייתה חלק מהידע הביולוגי, וכמובן שמיון לפי דמיון אנטומי הביא להמון טעויות. למשל: אליגטור וקיימן דומים אז נשים אותה במשפחת אליגטוריים, אבל האליגטורים גם דומים לתניניים (אם כי יש הבדלים, כגון צורת החוטם) ולכן נשים אותם ביחד בסדרת תנינאים, תנינאים נראים כמו לטאות גדולות אז נשים את התנינאים והקשקשאים ביחד במחלקת זוחלים - אבל אופס... התנינאים שייכים לענף אבולוציוני אחר מהלטאות ויותר קרובים גנטית לעופות, כך שהמיון המודרני לא מכיר יותר בזוחלים כקבוצה טקסונומית תקפה. MathKnight ✡ (שיחה) 00:28, 16 במרץ 2016 (IST)
תודה לך עוזי ששימשת לי לפה. אמרת בדיוק את מה שהתכוונתי לשאול וכתבתי בזמן שהייתי לאחר עירות של שעות רבות והתפקשש קצת ההסבר כנראה. החלוקה הקלאסית ממשיכה עדיין להילמד באוניברסיטאות (לכל הפחות בחלקן) כשיטה היחידה, אולי מכיון שהיא פחות מסובכת לכאורה או מכיון שהיא יותר קוהרנטית מזו שמתכוונת להחליף אותה, אך עדיין לכאורה היא אינה ברורה. בנוסף לתשובתו של אביר המתמטיקה, אני חושב שהתשובה נעוצה בליניאריה. המיון נעשה באופן שרירותי על ידי מאפיינים בעלי מכנה משותף לחלק גדול מהיצורים, ואח"כ על ידי מאפיינים בעלי מכנה משותף לחלק יותר קטן, ואח"כ לחלק יותר קטן, וחוזר חלילה עד המין. ככה שהחלוקה מתחילה במאפיינים רחבים ומסתיימת במאפיינים צרים. השמות ('ממלכה' 'מחלקה' וכו') הם כנראה לא יותר מאשר שרירותיים ונועדו לשם דימיון היררכי בלבד של החלוקות השונות - והם מהווים מקבילות. דעתכם? 93.126.95.6803:18, 16 במרץ 2016 (IST)
אולי כדאי לציין בפתיח הערך זוחלים שהם מחלקה, או שהם נחשבו בעבר מחלקה (ולהפנות להסבר בהמשך הערך)? כרגע הפתיח מתעלם לחלוטין מכך שמקובל לסווג אותם כמחלקה (מה שמופיע בתבנית בצד). Tzafrir - שיחה11:38, 17 במרץ 2016 (IST)
רופאו של סאלח א דין, לפי ויקיפדיה האנגלית, היה אבן ג'ומעי. אך אני מנסה למצוא קצת מידע בעברית על האיש ועל שיחו. האם הוא התאסלם? (לפי הערך שם הוא נולד למשפחה יהודית במצרים ושם גם למד רפואה עד שגויס לעבוד כרופאו של סאלח א דין). לא מצאתי מידע בחיפוש בגוגל, האם ייתכן שלא אייתתי את שמו בצורה נכונה?
Abū al-Makārim Hibat Allāh ibn Zayn al-Dīn Ibn Jumay‘ (died 1198 / AH 594) was an Arab physician of Jewish origin.[1]
מכמה שאני מבין התעתיק הנכון של שמו הוא אבן ג'מיע, וככה נמצאות מס' קטן של תוצאות בעברית [6]. בעיקרון מתייחסים אליו כיהודי ולא מצאתי אמירה שהתאסלם. Ben tetuan - שיחה20:10, 16 במרץ 2016 (IST)
צודק. הוא נקרא בפירוש "הרופא היהודי אבן ג'מיע" בספרו של פרופ' עמר מבר אילן. סתם ניסיתי לבדוק אם התאסלם מכיון שהיה רופאו של סאלח א דין והיה לי חשש קטן שמא התאסלם (ידוע לי שגם הרמב"ם היה רופאו של מלך מצרים בתקופתו, וכן הוא לא התאסלם). 93.126.95.6822:41, 16 במרץ 2016 (IST)
האם ישנו הבדל בין חיבור אזניות למחשבים שונים? חיבור נשעה ללא שום כלי מיוחד. נניח שני המחשבים מדגמים שונים אבל משתמשים באותו הנגן עם אותו האקוולויזר. 132.66.137.20714:05, 16 במרץ 2016 (IST)
כן. עיבוד הDSP עשוי להיות שונה, ותכנון החיווט על לוח האם גם הוא משפיע על הסאונד. אם דרוש סאונד באיכות טובה מתוך מחשב אישי אין מנוס מרכישת כרטיס קול איכותי. הצליל מתוך לוח אם סטנדרטי מתוכנן להיות לכל היותר Good enough . אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 20:01, 16 במרץ 2016 (IST)
בהמשך לשאלה על חטיפי אנרגיה: ראיתי תכשיר כלשהו (למריחה על העור) שמכיל (לפי מה שכתוב על אריזתו) "25% לחות" ולפי הסבר ששמעתי מדובר לא סתם על 25% מים אלא על רכיבים שומניים (או משהו דומה) שמונעים מהעור להתייבש. אם זה נכון, זה נחמד שקוראים לחומר הידרופובי "לחות". האם זה נשמע הסבר סביר? מדובר על "סבון" לרחיצת ידיים. Tzafrir - שיחה11:32, 17 במרץ 2016 (IST)
אני חושב שאתה צודק.
Moisturizers or emollients (/ᵻˈmɒliənts/) are complex mixtures of chemical agents specially designed to make the external layers of the skin (epidermis) softer and more pliable. They increase the skin's hydration (water content) by reducing evaporation. Naturally occurring skin lipids and sterols, as well as artificial or natural oils, humectants, emollients, lubricants, etc., may be part of the composition of commercial skin moisturizers.
בערבית לא קיים העיצור V ובדרך כלל גם לא העיצור ג או G אם כן מה המקור של השם איבגי
אינני יודע מה המקור, אבל ערבית-מרוקאית איננה רק ערבית. אאז"נ היא התפתחה משפה בֶּרבֶּרית. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 17:23, 17 במרץ 2016 (IST)
גם לי נראה שזה שם בברברית ולא ממש בערבית. היהודים שהכרתי בשם זה, דיברו בבית את הניב היהודי המרוקאי, שהכיל צלילים כאלו וגם פ דגושה. 94.159.166.12914:16, 21 במרץ 2016 (IST)
השאלה לא מנוסחת כמו שצריך. קודם כל, בתוך כל הרכב הזמן העצמי לא משתנה. בתוך הרכב אתה לא מרגיש מהירות, בתוך הרכב אתה במהירות אפס. רק מי שצופה בך מבחוץ רואה את הרכב ואומר "הא! הזמן שלו מתארך". שנית, לא ברור עד הסוף מה זה "שידור" ומה זה "יקלט בצורה שונה מהרגיל". אם אני שולח פולס אור מתחנת שידור שלי אל עבר רכב נוסע, אז כמובן המקלט ירגיש אפקט דופלר. התופעה מוכרת היטב בגלל מהירות יחסית ביננו לבין כוכבים שאת הספקטרום פליטה שלהם אנחנו מודדים. עם זאת, מדובר בהזזה פשוטה שקל לתקן בחישוב ככה שה"רכב" במקרה שיש איזשהו פולס ידוע מראש בתוך רצף פולסים (נניח שזה ה"שידור" שלך), יודע לתקן בחזרה לשידור רגיל, ככה המידע לא נאבד. Corvus,(Nevermore) 10:25, 18 במרץ 2016 (IST)
זאת הפעם הראשונה שאני שומע על זה. חברים שלי קיבלו את זה, וירוס בשם "locky", שהעלים להם את כל הקבצים במחשב. יש משהו שניתן לעשות מלבד פירמוט? Liad Malone - שיחה23:19, 17 במרץ 2016 (IST)
ממה שאני שמעתי, אין כל כך מה לעשות נגד ה"כופרה" (על משקל "חומרה" או "תוכנה") הזאת אם היא כבר תקפה את הקבצים. אבל יש בכל זאת איזו תוכנה שאפשר לקנות במשהו כמו 3,000 ש"ח ולהתקין על המחשב, והיא מגנה מפני ההתקפה של הווירוס הזה. אבל לא הצלחתי למצוא באיזו תוכנה מדובר, ועד כמה היא אכן מגנה.
מלבד זאת, אני עובד עם תוכנה ששומרת snapshots של המחשב, ואחת לכמה זמן אני שומר צילומי מצב של המערכת (מדובר על שמירה של מצב המחשב כולו, לא רק מערכת ההפעלה). אני מקווה שאם מתישהו אגלה שקבצים שלי הוצפנו ונחסמו על ידי הווירוס הזה, אוכל לחזור אחורה, נגיד, לאתמול או לשלשום, למצב שבו הקבצים טרם הותקפו על ידי הווירוס הזה, ולשחזר את המחשב כולו. אלדד • שיחה23:28, 17 במרץ 2016 (IST)
19:::: Februar 2016 um 0:01
Alle Worddateien mit Endung .doc, Exceldateien mit Endung .xls und xml-Dateien wurden verschlüsselt. Dateien mit den Endungen .docx und xlsx sind ok
Nachum - שיחה13:17, 18 במרץ 2016 (IST)
חזרתי, אם שאלת אותי, אני משתמש בתוכנה ספציפית, שאוכל לפרט עליה בהמשך (אם תרצו). בכל אופן, אשמח אם תפרט בעניין התוכנה שלך, יתרונותיה וכו'. אני מניח שזה יאיר את עינינו, גם של ליעד וגם שלי. אלדד • שיחה23:37, 18 במרץ 2016 (IST)
Radix Reload: אני משתמש בגרסה 9.5, הכי מוצלחת לדעתי. תומכת ב-Win 7, ובפועל (למרות שבאופן רשמי לא) גם ב-Win 10. מאפשרת לקחת Snap-Shots של כל המחשב באופן ידני או באופן אוטומטי: כל יום בשעה מסוימת, בימים מסוימים בשבוע בשעה מסוימת, בימי עבודה בשעה מסוימת, בתאריך (1-31) מסוים בחודש בשעה מסוימת, ח"פ מראש ביום/שעה ספציפיים, בעת הפעלת תוכנה מסוימת, כל הפעלת המחשב מחדש, כל הפעלת המחשב מחדש פעם ראשונה ביום. אין מגבלה על כמות נקודות שחזור מבחינת התוכנה (רק מבחינת שטח דיסק פנוי כמובן). אפשרות להגן על הנקודות מפני מחיקה אוטומטית או מחיקה ידנית (ולבטל את ההגנה). אפשר לקבוע מחיקת נקודות אוטומטית לפי סוגי הנקודה (כולן, ע"י המשתמש, של הפעלה מחדש, ח"פ, יומי, שבועי, חודשי, בעת הפעלת תוכנית מסוימת) אם הם ישנות יותר מ-X ימים, למחוק נקודות אוטומטית אם נפח הדיסק הפנוי יורד מגודל מסוים. למחוק נקודות מסוימות ידנית. אפשר לקבוע לקיחת נקודת שחזור אוטומטית לפני ביצוע שחזור, לבצע איחוי מחיצת נקודות השחזור אחרי לקיחת X נקודות או אחרי מחיקת Y נקודות, או לבצע איחוי יזום, אפשר לקבוע איזה קבצים לא ישוחזרו (למשל אייקונים על שולחן העבודה, כל שולחן העבודה, קובץ מסוים, תיקיה מסוימת וכד'). לגבי תיזמון שחזורים - יש גם הרבה אפשרויות, אני לא מתזמן שחזורים אבל זה טוב למשל למחשב שילדים מחרבשים אותו כל יום ואפשר לקבוע שחזור אוטומטי למצב יציב כלומר לנקודה מסוימת שאתה קובע, בכל הפעלה מחדש לדוגמה). אפשר להפוך כל נקודת שחזור קיימת לדיסק וירטואלי ולשלוף ממנו קבצים כרצונך, לקבוע שתי רמות הגנה ע"י סיסמה (שימוש בתוכנה, שינוי הגדרות התוכנה). אפשרות הפעלה בממשק מלא מתוך Windows או ממשק מצומצם בשלב עליית המחשב מיד אחרי שלב הביוס. להפוך נקודה מסוימת לנקודה ראשונה ומחיקת כל שאר הנקודות (לקבוע נקודה מסוימת או המצב הנוכחי כנקודת בסיס). ועוד... חזרתי • ∞ • שיחה11:45, 19 במרץ 2016 (IST)
חזרתי, ראשית, המון המון תודה על ההסבר המפורט. אני משתמש בתוכנת RollBack Rx. יש לה מאפיינים דומים. אני לוקח Snapshots של המחשב תמיד באופן ידני, ומתי שאני רוצה (למשל, פעם או פעמיים ביום אחרי שנוצרו לי מספר קובצי תרגום ואני רוצה לשמור עליהם, כדי שאפשר יהיה לשחזר אותם מצילום מצב המחשב במקרה שארצה לשחזר לתמונת המצב, נגיד, מאתמול בלילה, או אפילו מלפני יומיים). בדרך כלל, אחרי שנוצרים לי כ-45-55 צילומי מצב (snapshots), נגיד, כעבור עבודה עם המחשב במשך ארבעה או חמישה ימים, אני קובע את מצבו הנוכחי של המחשב כמצב החדש, ואז מתבצעת קונסולידציה, איחוי, של כל נקודות המצב שנצברו עד אותו רגע, והמחשב מתקבע על ה-Baseline הנוכחי (במקרה זה, כמובן, כל נקודות השמירה נעלמות, וכל השטח שבוזבז על ידיהן חוזר לדיסק כמקום פנוי). בעזרת התוכנה באופן הזה אני תמיד יכול לחזור אחורה לכל אחת מנקודות המצב ששמרתי, או לקפוץ קדימה לאחת הנקודות בהמשך, בלי הגבלה. התוכנה שומרת נקודת מצב חדשה בכל פעם שהמחשב מאותחל כשמתחיל תאריך חדש (נגיד, אחרי חצות בלילה, או בבוקר, כשאני מדליק את המחשב והתאריך השתנה מאז עבדתי אתמול על המחשב). אם אני מבין נכון, התוכנה שלי פועלת באופן דומה לתוכנה שלך, Radix Reload. דרך אגב, התוכנה שלי (שנרכשה מקנדה) עולה בסביבות 120 שקל (כמה פעמים בשנה היא נמכרת ב-50 אחוז הנחה, ואז נהגתי לרכוש עותק במחיר הזה – כל המחשבים שלי מוגנים על ידי התוכנה).
דא עקא, העניין עם הוירוס החדש (וירוס ה"כופרה" שהוזכר לעיל על ידי ליעד), שכאשר אני מבצע קונסולידציה של כל נקודות הגיבוי למצב חדש של המחשב (מה שנקרא על ידי התוכנה a new Baseline), אני אף פעם לא יכול לדעת אם במצב הזה הווירוס כבר לא חדר איכשהו למחשב ואורב שם כדי לבצע את זממו בהקדם (ואז, אם זה אכן קרה, לא יהיו לי snapshots קודמים כדי לחזור אליהם). אז האי-ודאות תמיד קיימת ברקע. אלדד • שיחה12:56, 19 במרץ 2016 (IST)
אכן. אבל לעניין הבעייתיות עם הווירוס - אני מניח שאין לנו פתרון. אם נבצע קונסולידציה של נקודות שמירת מצב הדיסק, ונאפס את התוכנה לנקודת המצב הנוכחית, אם במקרה הווירוס התגנב למחשב עוד קודם, לא נוכל לדעת ולא תהיה לנו נקודת שחזור מוקדמת יותר, לפניו. אלדד • שיחה20:26, 19 במרץ 2016 (IST)
אני לא מאפס. תמיד שומר 30 ימים אחורה, זה מספיק. מעולם לא היה מצב של תקלה/וירוס שלא נחלצתי ממנו תוך דקות. חזרתי • ∞ • שיחה23:55, 19 במרץ 2016 (IST)
עכשיו אתגרת אותי... :) אני מבין שאתה כל הזמן מוחק צילומי מצב מיותרים, כדי להישאר רק עם ה-snapshots החשובים ביותר, נגיד, אחד ליום? בעבר הייתי עובר ומוחק רק snapshots שנראו לי לא חשובים, ומשאיר רק את העיקריים. אבל כבר שנה שאני אחת לכמה זמן מבצע איחוי של כל צילומי המצב למצב העכשווי, עד ליום העבודה החמישי או השישי שבו אני שוב חוזר על הקונסולידציה הזאת (כי יש לי אז כבר 50 או 60 נקודות מצב שמורות, וזה תופס שטח דיסק לא קטן). טוב, אם כך, אתה באמת מוגן מהבחינה הזאת. אלדד • שיחה00:01, 20 במרץ 2016 (IST)
אתה די צודק לגבי מה שאני עושה, אך כמובן הכל נעשה באופן אוטומטי: הגדרתי שני תזמונים ליצירת נקודת שחזור: אחד כל יום בשעה 04:00, ואחד בכל הפעלה מחדש ראשונה ביממה. מאחר והמחשב דולק 24X7, יש לי תמיד 30+ נקודות, אך לא יותר מחודש אחורה, כי הגדרתי מחיקה אוטומטית של נקודות ישנות יותר מ-30 ימים. בעיקרון אני לא עושה ריסטרט יזום, אלא אם התקנה מסוימת דורשת זאת או אם מע' ההפעלה מבצעת זאת אוטומטית אחרי עדכונים מסוימים. כך שמקסימום יש לי 60 נקודות (אחת כל יום ואחת אחרי ריסטרט מקסימום אחד ליום), אך בפועל יש לי טיפה יותר מ-30. אחרי יצירת או מחיקת 5 נקודות - מתבצע איחוי אוטומטי. רק אם אני מזהה שמשהו השתבש - אני חוזר בזמן אחורה, וכמובן יכול לנוע קדימה ואחורה כרצוני על פני כל נקודות השחזור שקיימות. ההנחה שלי היא שאני אזהה בעיה כל שהיא תוך מקסימום 29 ימים, כך שיהיה לי תמיד לאן לחזור הביתה בשלום. בדרך כלל זה לנקודה הקודמת או אחת מהחמש האחרונות. די בטוח כך. חזרתי • ∞ • שיחה00:17, 20 במרץ 2016 (IST)
אנסה בצורה ציורית: הלכת ברחוב חשוך, אפל וקודר. נתקלת במכשול, נפלת ושברת את רגליך. באמבולנס אתה אומר לעצמך: "הלוואי והייתי יכול לחזור אחורה בזמן; לא הייתי נכנס לרחוב ההוא". התוכנה מאפשרת לך לחזור לנקודת זמן שלפני הכניסה לרחוב ההוא, עם הידע האישי לא להיכנס לשם שוב. חזרתי • ∞ • שיחה09:34, 20 במרץ 2016 (IST)
באופן כללי, מדובר על גיבוי. הנוזקה ("וירוס": הרי לא מדובר על וירוס מחשב. אבל ההבדל קשור לדרך שבה התוכנה הצליחה לגרום לעצמה לרוץ על המחשב שלך) מצפינה קבצים על המחשב ומוחקת את המקור. מכיוון שיש היום תוכנות הצפנה אמינות (ולתוכנות ההצפנה הללו כבר היה זמן להבשיל), אין, ככל הנראה דרך לפענח ישירות את הקבצים. לכן, בהנחה שאתה לא רוצה לשלם את דמי הכופר, האפשרות היחידה היא לנסות להסתדר ללא הקבצים שעל המחשב. אפשר לוותר עליהם. ואפשר לשמור גיבוי.
גיבוי הוא, בעיקרון, שמירה של עותק של המידע בצד. הטכניקה הבסיסית היא לשמור מדי פעם עותק של כל הנתונים (מהם בדיוק כל הנתונים? שאלה טובה. אני מניח שאתה יודע. אבל יכול להיות שמדובר לא רק על מסמכים מפורשים אלא גם על כל מיני קבצים שנמצאים במקומות שונים. לדוגמה: הגדרות שונות של הדפדפן) על דיסק חיצוני. הבעיה היא שזה לוקח המון זמן ורוב הזמן מבוזבז על עבודה מיותרת (העתקת קבצים שלא השתנו). המהדרים שומרים יותר מגרסה אחת (מה קורה אם יש תקלה בזמן הגיבוי? מה קורה אם לוקח זמן להבין שהמסמך פגום) וכן משתדלים לשמור עותק של הגיבוי במקום מרוחק (למקרה של שרפה). יש, כמובן, דרכים יותר יעילות לבצע ולשמור את הגיבויים (כל אחת עם יתרונות וחסרונות משלה).
מה שמוזכר כאן הוא דרכים לשמור בצורה יעילה הרבה עותקים של קבצים (בצורה שמזכירה מערכת ניהול גרסאות). לכן אין בעיה לשמור משהו שכולל גם את המידע של גיבוי שלם כל יום. המידע שנוסף בפועל כולל רק את השינויים, אולם אפשר לקבל ביעילות את תמונת המצב לגבי כל זמן מבוקש (זמן שבו בוצע גיבוי). מעבר לכך: כאשר קובץ עם אותו התוכן מופיע פעמיים, רק גרסה אחת נשמרת בפועל (deduplication. בעברית? שוב: בדומה לגיט). לכן אפשר לחזור אחורה לגרסאות ישנות. Tzafrir - שיחה13:48, 20 במרץ 2016 (IST)
מה קורה גם אני הבנתי, ראיתי לפני שנים מערכת דומה יושבת על מחשב מק וזה היה נהדר, זה איפשר ממש חזרה בזמן לכל נקודה באותו חודש בלי להדמות כונן קשיח וכו'. כתבתי רק שאינני בשל להפנים איך להפעיל את כל זה, ושאני מבין שזה יכול לחסוך ממני אסונות שכמובן כבר קרו לי, אבל אינם חיים בזכרוני בצורה כזאת שתכריח אותי לעצור הכל ולהתעסק רק בזה עד להשלמת ההתקנה וקביעת הגדרות השחזור. מה שבטוח שאחרי הסיפור הזה עם ה"כופרה", יבוא יום ואתקין גם אני תוכנה כזו אצלי. ביקורת - שיחה14:04, 20 במרץ 2016 (IST)
הם נראים זהים לחלוטין. ולמה הערכים לא דנים בדמיון הרב בין שני הדגלים האלה...
הערכים דנים בהשוואות לדגלים שדומים פחות כמו דגל אנדורה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
דגל צ'אד ו-דגל רומניה לא רק דומים, הם זהים. כל אחד מהם נוצר לעצמו, ביבשת אחרת ובתרבות אחרת, ולמרות זאת הם זהים. מדובר בצירוף מקרים משעשע בלבד.
עדיין מדובר בשתי מדינות ריבוניות. במקרה הייחודי והנדיר, בו יתקיים מפגש בין מנהיגי שתי המדינות, עדיין יונפו שני הדגלים (הזהים) של שתי המדינות, ולא יונף רק דגל אחד עבור שתיהן...
ובתשובה לשאלתך "איך מבדילים" - התשובה הפשוטה היא: לפי ההקשר. אם הדגל קשור לרומניה - הוא כנראה הדגל הרומני. ולהיפך כשמדובר בצ'אד. בברכה, דני. Danny-w • שיחה03:57, 19 במרץ 2016 (IST)
היום לא ניתן להבדיל, אך בעבר היה הבדל. צ'אד אימצה את דגלה ב-1970 ובאותה תקופה דגל רומניה כלל גם סמל מורכב למדי במרכז הצבע הצהוב, לכן היה הבדל. הסמל הזה זוהה עם הקומוניזם, לכן אחת הפעולות הראשונות שעשו המהפכנים במהפכה הרומנית ב-1989 היה לחתוך את הסמל מתוך הדגל וכך נוצר הדגל הרומני המפורסם עם החור באמצע. בהמשך החליטו לסלק את הסמל מהדגל וכך נוצר דגל רומני זהה לדגל צ'אד. בברכה. ליש - שיחה05:10, 19 במרץ 2016 (IST)
אריה, תודה על ההבהרה שלך. סתם שאלה, מתוך סקרנות: אני מכיר די טוב את הסמל שהתנוסס בזמנו על הדגל הרומני – אתם הצלחתם איכשהו ברומניה לצייר את הסמל הזה, כשהייתם מציירים את הדגל? :) אלדד • שיחה09:42, 19 במרץ 2016 (IST)
גם המורים היו מודעים לקושי, לכן הסתפקו בקשקוש בעל צורה דומה. גם בסמל הזה חלו שינויים, הוסיפו לו כוכב אדום מחומש בחלק העליון ובהמשך הורידו את הכוכב. לא היה משעמם... בברכה. ליש - שיחה10:07, 19 במרץ 2016 (IST)
יש להבדיל בין חשק לבין מה שמתרחש בפועל בזמן אורגזמה. הורמוני המין, טסטסטורון אצל גברים ובעיקר אסטרוגן אצל נשים אחראים על קיומו ותקינותו של החשק המיני (אצל נשים, לאחר גיל המעבר עלולה להיות ירידה בחשק המיני בעקבות הירידה באסטרוגן. לחילופין, אצל אישה לקראת הביוץ יש עליה ברמות האסטרוגן ומשכך גם עליה בחשק המיני סביב הזמן הזה, וכן לסיכוך מוגבר של הנרתיק). בפועל בגירוי המיני עצמו אין שינוי של ההורמונים הנ"ל אלא של הורמונים בשם נוירוטרנסמיטורים, ובאורגזמה עצמה יש עליה של הורמון האוקסיטוצין, הידוע גם בשם הורמון האהבה. הם אלו שאחראים לשינויים הפיזיולוגיים בגוף במהלך כל האקט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
תודה על תגובתך, אבל אני מבקש להבא לא לשנות לי את הניסוח של השאלה. פה זה אתר אינטרנט שפונה לקהל הרחב, לא פורום של גניקולוגים וגם לא של אבשלום קור.
שאלת המשך: האם יכול להיות מצב שאצל בחורה יש באופן טבעי הפרשה גדולה מהממוצע של נוירוטרנסמיטורים ושל אוקסיטוצין, וכתוצאה מכך היא תרטיב יותר מאחרות ותגמור בקלות יותר מאחרות?--79.181.135.17023:33, 20 במרץ 2016 (IST)
ההורמונים שכתבת מופרשים בפועל בזמן הגירוי המיני והאורגזמה. הם תלויים באסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטורון (אך האחרון ברמה פחותה יותר מאצל גברים). מדובר באיזון משתנה של הורמונים לאורך המחזור החודשי של האישה. יכול להיות שאצל אישה מסוימת יהיו רמות הורמונים גבוהות יותר, או, לחילופין, השפעה גדולה יותר של ההורמונים על גופה. ספציפית לגבי סיכוך הנרתיק ההורמון שאחראי על הנושא הוא אסטרוגן.
אני לא תימני אז אולי לא מבין בזה כלום. חשבתי על רעיון של לקנות מלאווח קפוא ובמקום "עגבניות מרוסקות מעורבבות עם סחוג וביצה קשה ולעתים גם טחינה, זעתר ושמן זית." (כמו שהערך כותב) למרוח עליו ריבת חלב או דבש. מתאים?
שאלה שניה היא האם אפשרי להכין ממנו מאכל מגבינה צהובה (כמו גלבוע) או גבינה מותכת (כמו גבינה נעמה של תנובה)? תודה מראש למומחה לבישול! 132.66.137.20712:03, 20 במרץ 2016 (IST)
עם ריבת תות וחמאה זה טעים. אני מנחש שגם ריבת חלב ודבש יעבדו. גם עם גבינה צהובה (אני מעדיף גבינה עם טעם חזק יותר, אבל זו לא חובה) זה טעים מאד. הבעייה היחידה היא שומן הטראנס שיש במלאוואח בכמויות מסחריות. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 12:09, 20 במרץ 2016 (IST)
לא שאני אוכל את זה כל שני וחמישי. בכל אופן, איך היית ממליץ עם ריבה? להכין את העיגול כולו בתנור ואז למרוח או אולי קודם למרוח ואז לסגור ולהכין? אותה שאלה עם גבינה. 132.66.137.20712:21, 20 במרץ 2016 (IST)
קודם הייתי מכין את המלאוואח במחבת או בתנור, ואז מוציא אותו עם כף טיגון לצלחת, מורח ריבה (לא מקפיד, כי במילא זה נוזל על הכל), מחכה דקה שיתקרר וזהו. היום אני כבר לא מרשה לעצמי תענוגות כאלו (מצוות הרופא). גבינה הייתי מניח עליו בערך בחצי ההכנה - ככה כל הגבינה ניתכת היטב והשוליים שלה נחרכים קלות. שיהיה בתיאבון. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 14:13, 20 במרץ 2016 (IST)
נדמה לי, שככול שהגלגל האופניים הנוגע בכביש הוא קטן יותר הוא נותן יותר כוח וככול שהוא גדול יותר הוא נותן יותר מהירות. נדמה לי גם, שלגבי גלגלי השיניים זה הפוך.
עקרונית, העניין הזה נובע מעקרון המנוף (מכניקה). נסה לחשוב על גלגל שצירו נעוץ בקיר והוא אינו נוגע בשום דבר אחר. אם נדמיין גם אדם שמסובב אותו, נגלה שככול שהגלגל קטן יותר, האדם יוכל לסובב יותר סיבובים בדקה. ככול שהגלגל גדול יותר, האדם יוכל להשקיע יותר כוח בתנועת הגלגל. כוח, שיעזור לו למשל, להתגבר על החיכוך בציר הסיבוב. גלגל מהסוג שהצעתי כאן במודל המחשבתי דומה לגלגל השיניים, שהרוכב מגלגל בעזרת הדבשות. 94.159.166.12912:39, 21 במרץ 2016 (IST)
קראתי בויקירפואה (כאן): "להלן ערכים ממוצעים של פינוי קראטינין מבוטאים בערכים של L/min/1.73m2", מה זה L/min/1.73m2? ליטר פר מינוט? 93.126.95.6805:51, 21 במרץ 2016 (IST)
בעיה בבירוקרטיה של בתי מרקחת: אני אמור לקבל את התרופה פוקלין אקס אר, במינון של 45 מיליגרם ליום. מדובר בתרופה מיובאת ביבוא אישי ולכן היא מצריכה מילוי והגשה של טופס 29ג. אם הבנתי נכון, קפסולה של 45 מיליגרם פוקלין אקס אר לא קיימת בעולם או לפחות לא מיובאת אישית ארצה. לכן יהיה עלי לבלוע קפסולה של 30 מיליגרם יחד עם קפסולה של 15 מיליגרם. שאלתי היא אם בגלל זה עלי למלא שני טפסי 29 ג' - אחד לקפסולות של 30 מיליגרם והשני לקפסולות של 15 מיליגרם. או שמה אני אוכל לדחוף את שני הדברים לאותו טופס 29 ג'? תודה. 94.159.166.12912:33, 21 במרץ 2016 (IST)
לא נראה לי שזה המקום לשאלות מסוג זה. מדוע לא תשאל בבית המרקחת או בפניות הציבור של משרד הבריאות, יש להם גם מוקד טלפוני? והעיקר - היה בריאשנילי - שיחה13:53, 21 במרץ 2016 (IST)
מותר לשאול פה על בירוקרטיה. לא ביקשתי ייעוץ רפואי אלא ייעוץ בירוקרטי. ואני מבטיח לשאול בטלפון של בית המרקחת היבואן ברגע שהם יטרחו לענות לטלפון. לגבי משרד הבריאות, קשה לשאול אותם שאלות כאלו כי המזכירות שלהם לא מתמצאות בניואנסים הבירוקרטיים של כל תרופה. ולגבי הסיומת של התשובה שלך, אז ליידיעתך, לא מחלימים מלקות ריכוז. כעת אשמח אם המומחה ידבר על מה שהוא יודע. תודה. 94.159.166.12914:12, 21 במרץ 2016 (IST)
זו לא עמדת מודיעין. אני מפנה אותך לרישא של הדף: "הכה את המומחה משמש לאותן מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה, יש לשאול כאן." האם תפנה לספרן או לספרנית בשאלה כזו? האם תנסה לברר בוויקיפדיה איזה קו אוטובוס מגיע לירובעם תחתית? שנילי - שיחה14:19, 21 במרץ 2016 (IST)
שם התכשיר וצורתו: _____ ... כך בטופס. השימוש במצב של יחיד ללא אפשרות לשינוי לרבים מראה שצריך שני טפסים במקרה שלך. Nachum - שיחה15:33, 21 במרץ 2016 (IST)
רופא קופ"ח ממלא את הטופס; זו בעיה שלו לדעת את התשובה לשאלה זו. (אני מקווה שהשואל הוא לא רופא קופ"ח; כלומר אני מקווה שלרופאי קופ"ח יש מקור מידע יותר רציני מהעמוד הזה ומהתשובות המתחכמות שעליו.) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
השואל הוא מטופל שרץ הלוך ושוב בין בית המרקחת היבואן לבין הרופא. השואל גם יעריך מאוד את זה, שרק מי שרוצה לענות, יענה. לשואל נמאס מתשובות בנוסח "לא רוצים לענות לך". מי שלא רוצה לענות, שפשוט לא יענה, בלי להצהיר על זה. תודה. 94.159.166.12919:33, 21 במרץ 2016 (IST)
אתה שואל את השאלה שלך במקום הלא נכון. הסיכוי שתקבל כאן תשובה הוא נמוך עד אפסי. זה מה שמנסים לומר לך כדי לחסוך לך זמן. אם אתה רוצה להמתין למשיח, לתשובה ולנס גלוי - בבקשה. תמתין. גילגמש • שיחה19:35, 21 במרץ 2016 (IST)
הסיכוי שיהיה פה מישהו שידע את התשובה נמוך. מאד נמוך. הסיבה שלא תקבל תשובה היא זו - אף אחד פה לא יודע. אני מציע שתנסה לפנות למקור מידע אחר כמו אלה שהציעו פה, או שתוציא שני טפסים לכל צרה שלא תבוא. תנחומי על צרות הביורוקרטיה. אילן שמעוני - שיחההחיים הם גבול של אתה פופולר 20:23, 21 במרץ 2016 (IST)
מלא חמישה טפסי 29ג'. אחד עבור שני המינונים, שניים עבור כל מינון בנפרד אבל במעטפה אחת, ועוד שניים עבור כל מינון בנפרד, בשתי מעטפות. שגר את כל שלוש החבילות דרך הביורוקרטיה הקופת-חולימית, ומדוד כמה זמן לוקח עד שמתקבלת תגובה לכל אחת מהן. חזור לכאן לספר מה השיטה המומלצת. עוזי ו. - שיחה23:47, 21 במרץ 2016 (IST)
אני לא מבין מה הזלזול הזה. עם כל הכבוד לענפי ידע, שכייף ללמוד (כמו מתמטיקה, היסטוריה, או כימיה), לפעמים בן אדם צריך מידע על בירוקרטיה. מה כואב למי שלא יודע את התשובה, לעזוב אותי בשקט. האם זה פוגע בכבודו של מישהו, שאני מסתסבך עם טפסים וצריך עזרה? 94.159.166.12913:49, 22 במרץ 2016 (IST)
אחרית דבר: הנוירולוג שינה לי מינון מה פוקולין אקס אר 45 מיליגרם לפוקולין אקס אר 40 מיליגרם, כדי שאוכל לקחת קפסולה בודדת ותיפסק חגיגת הטפסים החוזרים. התשובה היא שמי שרוצה לעבור מ90 מיליגרם קונצרטה לפוקלין, יצטרך להסתפק במינון של 40 מיליגרם, שהוא מקביל לקונצרטה 80 מיליגרם. את הטפסיידה, קשה לנצח. תודה למי שכן ניסה לעזור. 94.159.166.12913:55, 22 במרץ 2016 (IST)
קיבלתי אתמול הודעה מהאנטיוירוס של הסמארטפון שלי שהוא מצא את היישום VoiceCommand, שהוא malware. אבל לא ניתן להסיר אותו, כי הוא חלק ממערכת ההפעלה (כל מה שהאנטיוירוס מאפשר לי הוא ללחוץ על IGNORE).
בדקתי עכשיו ביישומים, ואכן מצאתי VoiceCommand. אבל הכפתור Disable לצד שמו של היישום מופיע באפור, מה שאומר שאין לי אפשרות לבטל אותו...
כמה שאלות מתבקשות:
מדובר בטלפון סיני שיש עליו כנראה מערכת ההפעלה KitKat. האם מותר להשתמש בטלפון, או שכל האינפורמציה שהעליתי עליו עד עכשיו, כולל סיסמאות למייל וכו', חשופה ופגיעה? אני לא יודע עד כמה זה שייך, אבל מישהו שמבין בעניין העביר לי את הקישור הבא. אודה על עזרתכם בעניין, אם יש משהו שאני יכול לעשות, וכמובן, ממה צריך להיזהר. אלדד • שיחה23:44, 22 במרץ 2016 (IST)
תודה רבה, יגאל. העניין הוא שהמכשיר איננו rooted, כך שאין לי אפשרות לגבות את כולו. אילו כן הייתה אפשרות כזאת, באמת הייתי מנסה להסיר את היישום, ואם במקרה משהו היה מתפקשש אחר כך, הייתי מחזיר את כל מערכת ההפעלה מהגיבוי. אבל תודה. אלדד • שיחה23:52, 22 במרץ 2016 (IST)
בינתיים בדקתי את היישום הספציפי (לאחר שהתקנתי את יישום הפיירוול NetGuard), ואני רואה שליישום הסצפיפי אין גישה לאינטרנט (no internet permissions). אם כך, אני רגוע. אלדד • שיחה14:10, 25 במרץ 2016 (IDT)
אתמול הלך לעולמו המחזאי ישראל אלירז. פתחתי את הערך הקרוי על שמו, ומצאתי שהוא חיבר מחזה בשם "החי על המת".
היום הלך לעולמו הסופר אהרן מגד, והנה בערך שלו מצויין שהוא חיבר ספר בשם "החי על המת", ספר שזכה לערך משלו.
יכול להיות שיש גם מחזה וגם ספר הנושאים אותו שם? אולי המחזה אינו אלא עיבוד לספר? גרי רשף - שיחה09:30, 23 במרץ 2016 (IST)
את הספר כתב אהרון מגד. ואכן קיים מחזה על פי הספר הזה, אותו עיבד אלירז.
סומך על הידע האישי שלך (שאלירז עיבד את מגד), אם כי הקישור רק מוכיח שיש מחזה של אלירז, אך אינו קושר אותו לספר של אהרון מגד. תודה בכל מקרה. גרי רשף - שיחה13:54, 23 במרץ 2016 (IST)
מישהו נתקל פעם במונח "אגנטיים"? נתקלתי בו, תוך כדי עבודה, במאמרה של מנאר חסן, "הפוליטיקה של הכבוד: הפטריארכיה, המדינה ורצח נשים בשם כבוד המשפחה" (בספר "מין, מיגדר, פוליטיקה" של הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999 ובו אסופת מאמרים). המונח מופיע פעמיים, כך שסביר להניח שלא מדובר ב-א' שהשתרבבה בטעות. כך היא כותבת (עמ' 276-277): א'- "מיהם הרוצחים הפוטנציאליים - משיבי הכבוד וגואלי הכבוד? אלה הם הגברים קרובי הדם האגנטיים של האישה - אחיה, אביה, דודה, בני דודה ובניה הבוגרים." ב'- "הפוליטיקה של העירד אינה משתקפת רק באכיפתו של קודקס הכבוד, אלא גם בטיפוח תלותן של הנשים בגברים קרובי המשפחה האגנטיים. תלות זו מתאפשרת דרך מניעת זכות הירושה מן הנשים". לא הצלחתי לאתר אזכורים נוספים של המונח במקומות אחרים. ההשערה שלי היא שהכותבת, שערבית היא שפת אמה, תרגמה מונח מסויים ל"מונח חדש" שיצרה בעצמה. Ldorfman • שיחה14:23, 23 במרץ 2016 (IST)
המילה כאן, למיטב הבנתי, היא agnate. ראה, מתוך גוגל. הצצתי בפירוש המילה עכשיו ברשת. אני מכיר אותה באופן כללי, אבל טרם השתמשתי בה עד היום, כך שאני לא בקיא בפרטי משמעותה באופן מדויק. אלדד • שיחה14:08, 25 במרץ 2016 (IDT)
יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:14, 8 במרץ 2016 (IST)
. לעומת זאת, למה צריך תת ניצב בשביל נושא כזה צר וכזה עתידי? הייתי מבין אם זה היה בירושליים, שם יש פיגועים כל הזמן ברכת הקלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:58, 6 במרץ 2016 (IST)
. למען האמת שאלה טובה, נחכה למומחה. ביקורת - שיחה 16:00, 9 במרץ 2016 (IST)
דגל המהפכה הרומנית עם החור.
דגל מקורי בעת המהפכה.
דגלים עם חור מונפים במוזאון הצבאי בבוקרשט..svg)
_(14781728872).jpg){kind=link}
![[7]](https://de.wiki.x.io/wiki/Liste_der_rum%C3%A4nischen_Orden_und_Ehrenzeichen#/media/File:Coat_of_arms_of_the_Socialist_Republic_of_Romania.svg){kind=link}